החקיקה בישראל

תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשכ״ח · 1968
10
סעיפים
1
פרקים
0
תוספות
6
הגדרות
3
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה

1הגדרות

בתקנות אלה –
”טיפול רפואי“ – ריפוי, לרבות בדיקות מעבדה, ריפוי פיסיקלי, בדיקות וריפוי ברנטגן, ריפוי רדיום, כולל ריפוי באיזוטופים ובחמרים דומים, בדיקות רופאים מקצועיים, טיפול פסיכואנליטי ופסיכותרפויטי, אשפוז, תרופות, החלמה, שיקום רפואי, אספקת מכשירים אורתופדיים ותירפויטים כולל פרותזות מסוגים שונים, שיניים תותבות, מכשירי שמיעה, משקפיים, נעליים אורתופדיות ואבזרים אישיים אחרים שאושרו על ידי רופא השירות;
”אספקה“ – לרבות תיקון והחלפה;
”נפגע“ – מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק, הזכאי לטיפול רפואי לפי התוספת השלישית לחוק;
”רופא מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956;
”שירות רפואי“ – אחד הגופים האמורים בסעיף 19(א) לחוק;
”רופא השירות“ – רופא ששירות רפואי מינה אותו לייצגו בפני המוסד בדבר מתן הטיפול הרפואי לנפגע.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
  • התוספת השלישית לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 87
  • בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956 → תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)
  • בסעיף 19(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 89
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – ריפוי, לרבות בדיקות מעבדה, ריפוי פיסיקלי, בדיקות וריפוי ברנטגן, ריפוי רדיום, כולל ריפוי באיזוטופים ובחמרים דומים, בדיקות רופאים מקצועיים, טיפול פסיכואנליטי ופסיכותרפויטי, אשפוז, תרופות, החלמה, שיקום רפואי, אספקת מכשירים אורתופדיים ותירפויטים כולל פרותזות מסוגים שונים, שיניים תותבות, מכשירי שמיעה, משקפיים, נעליים אורתופדיות ואבזרים אישיים אחרים שאושרו על ידי רופא השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אספקה“ – לרבות תיקון והחלפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}}, הזכאי לטיפול רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 87|התוספת השלישית לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רפואי“ – אחד הגופים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 89|בסעיף 19(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא השירות“ – רופא ששירות רפואי מינה אותו לייצגו בפני המוסד בדבר מתן הטיפול הרפואי לנפגע.

2היקף הטיפול הרפואי

נפגע יהיה זכאי לטיפול רפואי ככל שייקבע על ידי הרופא המטפל במישרין בנפגע מטעם שירות רפואי (להלן – הרופא המטפל), ובלבד שהחלמה ואספקת שיניים תותבות, משקפיים, מכשירי שמיעה ואבזרים אישיים אחרים יינתנו באישורו של רופא השירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע יהיה זכאי לטיפול רפואי ככל שייקבע על ידי הרופא המטפל במישרין בנפגע מטעם שירות רפואי (להלן – הרופא המטפל), ובלבד שהחלמה ואספקת שיניים תותבות, משקפיים, מכשירי שמיעה ואבזרים אישיים אחרים יינתנו באישורו של רופא השירות.

3ערר של רופא מוסמך או של הנפגע

היה רופא מוסמך בדעה שלא ניתן מלוא הטיפול הרפואי לנפגע לפי תקנה 2, או תבע הנפגע טיפול רפואי נוסף, יובאו עמדת הרופא המוסמך או תביעת הנפגע לידיעת רופא השירות; לא הסכים רופא השירות לאשר את הטיפול הרפואי הנוסף כמבוקש יוכרע הענין על ידי רופא שלישי שיוסכם עליו בין הרופא המוסמך לבין רופא השירות, ובלבד שלא יינתן טיפול רפואי על פי תקנה זו אלא במסגרת הגדרתו בתקנה 1.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה רופא מוסמך בדעה שלא ניתן מלוא הטיפול הרפואי לנפגע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, או תבע הנפגע טיפול רפואי נוסף, יובאו עמדת הרופא המוסמך או תביעת הנפגע לידיעת רופא השירות; לא הסכים רופא השירות לאשר את הטיפול הרפואי הנוסף כמבוקש יוכרע הענין על ידי רופא שלישי שיוסכם עליו בין הרופא המוסמך לבין רופא השירות, ובלבד שלא יינתן טיפול רפואי על פי תקנה זו אלא במסגרת הגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}.

4טיפול רפואי שלא באמצעות שירות רפואי

היה הנפגע זקוק לעזרה ראשונה ודחופה כתוצאה מתאונת עבודה ונבצר ממנו לקבל טיפול רפואי בשירות רפואי וקיבל את הטיפול הרפואי שלא באמצעות שירות רפואי, יהיה הנפגע זכאי לקבל בחזרה מאת המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא את ההוצאות שהוציא למעשה לצורך הטיפול הרפואי כאמור, ובלבד שהשירות הרפואי אישר את הדחיפות והצורך במתן הטיפול האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הנפגע זקוק לעזרה ראשונה ודחופה כתוצאה מתאונת עבודה ונבצר ממנו לקבל טיפול רפואי בשירות רפואי וקיבל את הטיפול הרפואי שלא באמצעות שירות רפואי, יהיה הנפגע זכאי לקבל בחזרה מאת המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא את ההוצאות שהוציא למעשה לצורך הטיפול הרפואי כאמור, ובלבד שהשירות הרפואי אישר את הדחיפות והצורך במתן הטיפול האמור.

5טיפול רפואי בחוץ־לארץ

קיבל נפגע טיפול רפואי בחוץ־לארץ בשל פגיעה בעבודה שאירעה בישראל, יהיה הוא זכאי להחזרת ההוצאות על ידי המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא אם השירות הרפואי אישר בכתב ומראש, ולאחר התייעצות במוסד, שאין אפשרות לקבל בישראל טיפול רפואי כפי שהנפגע זקוק לו ואת הצורך במתן טיפול רפואי כאמור במקום ובתנאים כפי שנקבעו באישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבל נפגע טיפול רפואי בחוץ־לארץ בשל פגיעה בעבודה שאירעה בישראל, יהיה הוא זכאי להחזרת ההוצאות על ידי המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא אם השירות הרפואי אישר בכתב ומראש, ולאחר התייעצות במוסד, שאין אפשרות לקבל בישראל טיפול רפואי כפי שהנפגע זקוק לו ואת הצורך במתן טיפול רפואי כאמור במקום ובתנאים כפי שנקבעו באישור.

6החלפת נעלים אורתופדיותתיקונים: תשל״ו, תשמ״א

(א)נפגע הזכאי לנעלים אורתופדיות על פי תקנה 2 יהיה זכאי להחלפת הנעלים האורתופדיות אחת לשנה על חשבון המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא; החליף הנפגע נעלים אורתופדיות יותר מאשר אחת לשנה והוא נועל נעלים אורתופדיות בלבד, ישלם המוסד באמצעות השירות הרפואי הוצאות רכישתן של הנעלים האורתופדיות הנוספות כאמור את הסכום שמעל 15% ממחירן.
(ב)קיים לדעת הרופא המטפל צורך בהחלפת הנעלים האורתופדיות לפני תום שנה מסיבה רפואית, ישלם המוסד באמצעות השירות הרפואי את מלוא הוצאות רכישתן של הנעלים האורתופדיות כאמור.
(ג)החלפת מדרסים הדרושים בעקבות פגיעה בעבודה תינתן לפי אישור של הרופא המטפל ללא השתתפות כספית מצד הנפגע, ולפי הצורך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע הזכאי לנעלים אורתופדיות על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} יהיה זכאי להחלפת הנעלים האורתופדיות אחת לשנה על חשבון המוסד באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא; החליף הנפגע נעלים אורתופדיות יותר מאשר אחת לשנה והוא נועל נעלים אורתופדיות בלבד, ישלם המוסד באמצעות השירות הרפואי הוצאות רכישתן של הנעלים האורתופדיות הנוספות כאמור את הסכום שמעל 15% ממחירן.
{{ח:תת|(ב)}} קיים לדעת הרופא המטפל צורך בהחלפת הנעלים האורתופדיות לפני תום שנה מסיבה רפואית, ישלם המוסד באמצעות השירות הרפואי את מלוא הוצאות רכישתן של הנעלים האורתופדיות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} החלפת מדרסים הדרושים בעקבות פגיעה בעבודה תינתן לפי אישור של הרופא המטפל ללא השתתפות כספית מצד הנפגע, ולפי הצורך.

7הוצאות נסיעה

נפגע הצריך להשתמש באמצעי תחבורה, לשם קבלת טיפול רפואי, יהיה זכאי לקבל מהמוסד, באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא, תשלום לכיסוי הוצאות אלה לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הציבוריים הזולים ביותר המתאימים למצב בריאותו; לא יכול היה הנפגע, בשים לב למצב בריאותו ומקום מגוריו, להזדקק לאמצעי תחבורה ציבוריים והרופא המטפל אישר זאת, ישלם לו המוסד, באמצעות השירות הרפואי, סכום השווה להוצאות הנסיעה באמצעי תחבורה אחרים לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול והמתאים ביותר בנסיבות המקרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע הצריך להשתמש באמצעי תחבורה, לשם קבלת טיפול רפואי, יהיה זכאי לקבל מהמוסד, באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא, תשלום לכיסוי הוצאות אלה לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הציבוריים הזולים ביותר המתאימים למצב בריאותו; לא יכול היה הנפגע, בשים לב למצב בריאותו ומקום מגוריו, להזדקק לאמצעי תחבורה ציבוריים והרופא המטפל אישר זאת, ישלם לו המוסד, באמצעות השירות הרפואי, סכום השווה להוצאות הנסיעה באמצעי תחבורה אחרים לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול והמתאים ביותר בנסיבות המקרה.

7אהחזרת הוצאות ופיצוי בעד הפסד זמןתיקונים: תש״ל, תשל״א

(א)המוסד יחזיר לנפגע באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא הוצאות כלכלה ולינה לפי תעריפי כלכלה ולינה המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט׳ בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה; הוצאות כלכלה לארוחת־צהריים ישולמו לנפגע רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00.
(ב)המוסד יפצה את הנפגע על הפסד זמנו, במידה שנגרם לו במישרין על־ידי מתן הטיפול הרפואי, ובלבד שהנפגע אינו זכאי באותו זמן לדמי־פגיעה.
(ג)בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (ב) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי־פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע ובלבד שלא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסד יחזיר לנפגע באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא הוצאות כלכלה ולינה לפי תעריפי כלכלה ולינה המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט׳ בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה; הוצאות כלכלה לארוחת־צהריים ישולמו לנפגע רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יפצה את הנפגע על הפסד זמנו, במידה שנגרם לו במישרין על־ידי מתן הטיפול הרפואי, ובלבד שהנפגע אינו זכאי באותו זמן לדמי־פגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (ב) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי־פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע ובלבד שלא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה.

8ויתור על סודיות רפואית

נפגע – ובמקרה פטירה התלויים בו, ימציאו למוסד לפי דרישתו – לשם טיפול בתביעה לענין חלק ב׳ לחוק – ויתור על סודיות רפואית.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע – ובמקרה פטירה התלויים בו, ימציאו למוסד לפי דרישתו – לשם טיפול בתביעה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}} – ויתור על סודיות רפואית.

9השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968“.