תוכן החוק
תקנות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל
1הגדרותתיקונים: תשכ״ה־2, תשכ״ז, תשל״ב
בתקנות אלה –
”עובד במשכורת“ – עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
”עובד בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת;
”עובד יומי יציב“ – עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה בעבודה היה קיים כל ששת החדשים שקדמו לפגיעה או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה;
”עובד חלקי“ –
(1)עובד שכלל שעות עבודתו ליום או לשבוע – בין אצל מעביד אחד ובין אצל מעבידים שונים – ברבע השנה היה כרגיל פחות מ־7 שעות ליום או מ־40 שעות לשבוע וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה, או
(2)עובד בעבודה עונתית מסויימת בלבד;
”השכר היומי הממוצע“ – הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה;
”ימי העדרות“ – תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא־הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו;
”רבע השנה“ – כאמור בתקנה 9א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד יומי יציב“ – עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה בעבודה היה קיים כל ששת החדשים שקדמו לפגיעה או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד חלקי“ –
{{ח:תתת|(1)}} עובד שכלל שעות עבודתו ליום או לשבוע – בין אצל מעביד אחד ובין אצל מעבידים שונים – ברבע השנה היה כרגיל פחות מ־7 שעות ליום או מ־40 שעות לשבוע וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה, או
{{ח:תתת|(2)}} עובד בעבודה עונתית מסויימת בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע“ – הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי העדרות“ – תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא־הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבע השנה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בתקנה 9א}}.2חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סעיף 7 לתוספת הרביעית לחוקתיקונים: תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ד, תשל״ח, תשנ״ז
לענין סעיף 98 לחוק יחושב שכר העבודה הרגיל:
(1)לגבי עובד במשכורת שבעד רבע השנה אין משתלם לו מלוא המשכורת – כאמור בתקנה 3;
(2)לגבי עובד יומי יציב שברבע השנה היו לו ימי העדרות – כאמור בתקנה 4;
(3)לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב או שהינו עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – עובד שאינו עובד יומי יציב) שבעד רבע השנה משתלם לו שכר עבודה בעד פחות מ־75 ימים – כאמור בתקנה 5;
(4)לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית מסויימת שנפגע בעבודה באותה עונה – כאמור בתקנה 6;
(5)לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(1) ו־(2)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 – כאמור בתקנה 6א.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
- בתקנה 25(1) ו־(2)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 25
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}} יחושב שכר העבודה הרגיל:
{{ח:תת|(1)}} לגבי עובד במשכורת שבעד רבע השנה אין משתלם לו מלוא המשכורת – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי עובד יומי יציב שברבע השנה היו לו ימי העדרות – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}};
{{ח:תת|(3)}} לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב או שהינו עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – עובד שאינו עובד יומי יציב) שבעד רבע השנה משתלם לו שכר עבודה בעד פחות מ־75 ימים – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}};
{{ח:תת|(4)}} לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית מסויימת שנפגע בעבודה באותה עונה – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}};
{{ח:תת|(5)}} לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 25|בתקנה 25(1) ו־(2)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}} – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בתקנה 6א}}.3חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד במשכורתתיקונים: תשל״ב, תשנ״ז
המשכורת בעד שעות עבודה רגילות שהיתה משתלמת לעובד בעד רבע השנה כאמור בתקנה 2(1) אילו עבודתו היתה מלאה, תחולק ב־90, ובלבד שהסכום המתקבל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשכורת בעד שעות עבודה רגילות שהיתה משתלמת לעובד בעד רבע השנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(1)}} אילו עבודתו היתה מלאה, תחולק ב־90, ובלבד שהסכום המתקבל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}}.4חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד יומי יציב
לשכר של רבע השנה כאמור בתקנה 2(2) יווסף סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות והסכום הכולל יחולק ב־90.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשכר של רבע השנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(2)}} יווסף סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות והסכום הכולל יחולק ב־90.5חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד בשכר שאינו יציבתיקונים: תשכ״ד, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשל״ב
(א)עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) ארבעים יום לפחות, יוכפל השכר הממוצע ב־60 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
(ב)עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) פחות מארבעים יום, יווסף לשכר רבע השנה שכר משוער והסכום הכולל יחולק ב־90.
”השכר המשוער“ – בתקנת משנה זו – הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות ובמספר הימים ברבע השנה שלפני היותו מבוטח לפי פרק ב׳ לחוק, ובלבד שלא יעלה מספר הימים כאמור על ההפרש בין מספר ימי העבודה למעשה ובין 60.
(ג)הסכומים המתקבלים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יפחתו מהסכומים שהיו מתקבלים לפי סעיף 54 לחוק.
(ד)היה העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90; לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- סעיף 54 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עבד העובד ברבע השנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(3)}} ארבעים יום לפחות, יוכפל השכר הממוצע ב־60 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ב)}} עבד העובד ברבע השנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(3)}} פחות מארבעים יום, יווסף לשכר רבע השנה שכר משוער והסכום הכולל יחולק ב־90.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר המשוער“ – בתקנת משנה זו – הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות ובמספר הימים ברבע השנה שלפני היותו מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק ב׳ לחוק}}, ובלבד שלא יעלה מספר הימים כאמור על ההפרש בין מספר ימי העבודה למעשה ובין 60.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים המתקבלים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יפחתו מהסכומים שהיו מתקבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 54 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} היה העובד ברבע השנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(3)}} תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90; לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי.6חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד חלקיתיקונים: תשל״ג
(א)השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית כאמור בתקנה 2(4) יוכפל ב־75 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
(ב)השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי שאינו עובד בעבודה עונתית מסויימת יהיה שכרו הממשי ברבע השנה או המינימום לחודש לפי פרט 1 של לוח י״א לחוק כפול 3, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פרט 1 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי בעבודה עונתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(4)}} יוכפל ב־75 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
{{ח:תת|(ב)}} השכר היומי הממוצע לגבי עובד חלקי שאינו עובד בעבודה עונתית מסויימת יהיה שכרו הממשי ברבע השנה או המינימום לחודש לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א לחוק}} כפול 3, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90.6אשכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשקום מקצועיתיקונים: תשל״ח, תשנ״ט
שכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור בתקנה 2(5) הוא סכום הכנסת המינימום לחודש הנקוב בפרט 1 שבלוח י״א לחוק, כפול 3 ומחולק ב־90.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 1 שבלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכר העבודה הרגיל לגבי מי שמצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(5)}} הוא סכום הכנסת המינימום לחודש הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 שבלוח י״א לחוק}}, כפול 3 ומחולק ב־90.7חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי מי שאינו עובד יומי יציבתיקונים: תשל״ב, תשנ״ז
לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך הכפלת השכר היומי הממוצע ב־75 וחלוקת הסכום שהתקבל ב־90, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך הכפלת השכר היומי הממוצע ב־75 וחלוקת הסכום שהתקבל ב־90, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}}.8חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי עובד חלקיתיקונים: תשל״ב, תשנ״ז
לענין חישוב גימלאות נכות ותלויים לגבי עובדים מהסוגים המפורטים להלן יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו לפי שכר יומי ממוצע כפול 60 ומחולק ב־90 או לפי סכום השווה למינימום לחודש שלפיו משתלמים דמי ביטוח בהתאם לסעיף 344 לחוק מחולק ב־30, הכל לפי הסכום הגדול יותר, ובלבד שהסכומים המתקבלים לפי החישוב האמור לא יפחתו מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק;
(1)עובד חלקי שאינו עובד כאמור בתקנה 2(4) ואינו עובד יומי יציב ואינו עובד במשכורת;
(2)עובד מזמן לזמן מרצונו ואין עיקר קיומו על שכר עבודה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לסעיף 344 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 344
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חישוב גימלאות נכות ותלויים לגבי עובדים מהסוגים המפורטים להלן יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו לפי שכר יומי ממוצע כפול 60 ומחולק ב־90 או לפי סכום השווה למינימום לחודש שלפיו משתלמים דמי ביטוח בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 344|לסעיף 344 לחוק}} מחולק ב־30, הכל לפי הסכום הגדול יותר, ובלבד שהסכומים המתקבלים לפי החישוב האמור לא יפחתו מהסכום שהיה מתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}};
{{ח:תת|(1)}} עובד חלקי שאינו עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(4)}} ואינו עובד יומי יציב ואינו עובד במשכורת;
{{ח:תת|(2)}} עובד מזמן לזמן מרצונו ואין עיקר קיומו על שכר עבודה.9חישוב שכר העבודה הרגיל לענין קצבה ומענק לגבי עובד עונתיתיקונים: תשל״ב, תשנ״ז
לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד כאמור בתקנה 2(4), יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך חלוקת שכרו של הנפגע ב־12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב־360, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי סעיף 98 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חישוב גימלאות נכות או תלויים לגבי עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(4)}}, יראו כאילו דמי הפגיעה חושבו בדרך חלוקת שכרו של הנפגע ב־12 החדשים שקדמו ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה ב־360, ובלבד שסכום זה לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}}.9אתקופת רבע השנהתיקונים: תשכ״ה, תשל״ב, תשמ״ו, תשנ״ז
רבע השנה לענין סעיף 98 לחוק, הוא רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו חל היום שבעדו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ושני החודשים שקדמו לו, לפי דמי הפגיעה הגבוהים יותר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 98 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רבע השנה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 98 לחוק}}, הוא רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו חל היום שבעדו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה או החודש האמור ושני החודשים שקדמו לו, לפי דמי הפגיעה הגבוהים יותר.10השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956“.