תוכן החוק
תקנות בדבר תשלום דמי ביטוח במקרים מיוחדים
1חובת תשלום דמי ביטוח על סוגים מסויימים של עובדיםתיקונים: תשמ״א־5, תשנ״ט
על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק, ישלם עובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:
(1)עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח־ידו של המעביד;
(2)עובד לשעה בעבודה לצורך עסקו או משלח־ידו של המעביד, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעביד אינו עולה על 4 לשבוע;
(3)עובד בחופשה ללא תשלום תקופה קלנדרית העולה על שני חדשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי;
(4)עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:
(א)מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים;
(ב)המעביד הוא ארגון בינלאומי הנהנה מחסינות מכוח אמנה בינלאומית שישראל צד לה;
(5)עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, למעט עובד –
(א)שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח על פי חוזה עם המוסד או על פי אמנה בינלאומית, או –
(ב)שהמעביד משלם למעשה את דמי הביטוח גם באין חובה כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 342(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 342
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|בסעיף 342(ב) לחוק}}, ישלם עובד בעצמו את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח־ידו של המעביד;
{{ח:תת|(2)}} עובד לשעה בעבודה לצורך עסקו או משלח־ידו של המעביד, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעביד אינו עולה על 4 לשבוע;
{{ח:תת|(3)}} עובד בחופשה ללא תשלום תקופה קלנדרית העולה על שני חדשים תמימים רצופים, אם באותה תקופה אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי;
{{ח:תת|(4)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים;
{{ח:תתת|(ב)}} המעביד הוא ארגון בינלאומי הנהנה מחסינות מכוח אמנה בינלאומית שישראל צד לה;
{{ח:תת|(5)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, למעט עובד –
{{ח:תתת|(א)}} שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח על פי חוזה עם המוסד או על פי אמנה בינלאומית, או –
{{ח:תתת|(ב)}} שהמעביד משלם למעשה את דמי הביטוח גם באין חובה כאמור.2חישוב ההכנסהתיקונים: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ט
לשם קביעת דמי הביטוח יראו כהכנסתו השנתית בשנה השוטפת של כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את ההכנסה שצויינה לצדו ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על המכסימום האמור בפרט 2 בלוח י״א לחוק:
(1)לגבי עובד לשעה כאמור בתקנה 1(1) או (2) ולגבי עובד כאמור בתקנה 1(4) או (5) – הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 2 של לוח י״א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור בתקנה 1(4) יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ;
(2)לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור בתקנה 1(3) – הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (9) לפקודה; אין לעובד הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור בפרט 4 של לוח י״א לחוק, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום האמור.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 2 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בפרט 2 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- בסעיף 2(4) עד (9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
- בפרט 4 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשם קביעת דמי הביטוח יראו כהכנסתו השנתית בשנה השוטפת של כל אחד מהמבוטחים המפורטים להלן את ההכנסה שצויינה לצדו ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על המכסימום האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 בלוח י״א לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} לגבי עובד לשעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(1) או (2)}} ולגבי עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(4) או (5)}} – הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה); אין לעובד לשעה או לעובד כאמור הכנסה, או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 של לוח י״א לחוק}}, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה למינימום האמור, ואולם, בהכנסתו של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(4)}} יכללו לענין זה תשלומים המשתלמים בחוץ לארץ על ידי מעבידו על פי חוזה שנעשה בחוץ לארץ;
{{ח:תת|(2)}} לגבי עובד בחופשה ללא תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3)}} – הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|בסעיף 2(4) עד (9) לפקודה}}; אין לעובד הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה למינימום האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 של לוח י״א לחוק}}, יראוה לענין קביעת דמי ביטוח כאילו הגיעה הכנסתו למינימום האמור.2אתשלום מקדמותתיקונים: תשמ״ה־2
כל עוד לא נקבעה הכנסה למבוטחים כאמור בתקנה 2 ישולמו מקדמות לפי תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ״ד–1984 (להלן – תקנות המקדמות).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ״ד–1984 → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא נקבעה הכנסה למבוטחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} ישולמו מקדמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ״ד–1984}} (להלן – תקנות המקדמות).2במועדי תשלוםתיקונים: תשמ״ה־2
מועד תשלום דמי ביטוח של מבוטחים כאמור בתקנה 1 הוא כמועדי תשלום דמי הביטוח האמורים בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954 (להלן – תקנות הגביה), לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועד תשלום דמי ביטוח של מבוטחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} הוא כמועדי תשלום דמי הביטוח האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}} (להלן – תקנות הגביה), לפי הענין.3הפרש דמי ביטוח והחזרתםתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ט
הוראות סעיפים 345(ג) ו־(ד) ו־362 לחוק יחולו בשינויים המחוייבים לגבי מבוטחים כאמור בתקנה 1.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 345(ג) ו־(ד) → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- ו־362 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיפים 345(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|ו־362 לחוק}} יחולו בשינויים המחוייבים לגבי מבוטחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}.4הגשת דין וחשבון
כל אחד מהמבוטחים כאמור בתקנה 1, ימסור על הכנסתו דין וחשבון כאמור בתקנה 7 לתקנות הגביה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 7 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אחד מהמבוטחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, ימסור על הכנסתו דין וחשבון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הגביה}}.5דמי הביטוח שישלם עובדתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״ז, תשנ״ט
(א)שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) הוא –
(1)אם העובד מבוטח לפי פרק י״א לחוק – כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי;
(2)אם העובד אינו מבוטח לפי פרק י״א לחוק – דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור בפרט 4 בלוח י׳ לחוק.
(ב)שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור בתקנה 1(3) המבוטח לפי פרק י״א לחוק, הוא כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, בהתאם ללוח י׳ לחוק.
(ג)שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א), הוא כנקוב בפרט 4 בלוח י׳ לחוק.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בפרט 4 בלוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 4
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- ללוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- בפרט 4 בלוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(1), (2), (4) או (5)}} הוא –
{{ח:תתת|(1)}} אם העובד מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}} – כשיעור דמי הביטוח החל על עובד עצמאי;
{{ח:תתת|(2)}} אם העובד אינו מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}} – דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳ לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור דמי הביטוח שישלם עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3)}} המבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, הוא כשיעור דמי הביטוח החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|ללוח י׳ לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה שישלם עובד כאמור בתקנת משנה (א), הוא כנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳ לחוק}}.6שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא־תשלוםתיקונים: תשל״ד־2, תשל״ז־2, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ט
(א)עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף 353 לחוק, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.
(ב)שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 3, 5, 6, 8, 9 ו־10 של לוח י׳ לחוק, לפי ההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י״א לחוק.
(ג)המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.
(ד)הוראות סעיף 342(ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 353 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 353
- בפרטים 1 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 1
- 3 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 3
- 5 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 5
- 6 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 6
- 8 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 8
- 9 → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 9
- ו־10 של לוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 10
- פרט 1 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- סעיף 342(ג) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 342
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|בסעיף 353 לחוק}}, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 10|ו־10 של לוח י׳ לחוק}}, לפי ההכנסה המזערית שלפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|סעיף 342(ג) לחוק}} לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).7תיקונים: תשל״ד־3, תשל״ח־3, תשל״ט־3, תש״ם, תשנ״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}8דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק ביתתיקונים: תשל״ח־3, תשל״ט, תש״ם, תשמ״ב־3, תשמ״ו, תשמ״ז־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט
(א)בתקנה זו, ”מינימום ליום“ – המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.
(ב)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית, המבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(2)מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(ג)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(ד)
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה סעיף 340א לחוק.)
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בתקנה 1ב לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 1ב
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בתקנה 1ב לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 1ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 340א|סעיף 340א לחוק}}.)}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”מינימום ליום“ – המינימום ליום כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית, המבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, לתקופת תשלום כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 1ב|בתקנה 1ב לתקנות הגביה}}, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג)}} דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, לתקופת התשלום כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 1ב|בתקנה 1ב לתקנות הגביה}}, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}8אפיגור בתשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק ביתתיקונים: תש״ם, תשנ״ב־3
(א)לא שולמו דמי ביטוח לפי תקנה 8 בעד תקופה שקדמה ל־12 החדשים האחרונים שלפני חודש התשלום (להלן – התקופה הקודמת), ישולמו דמי ביטוח בעד התקופה הקודמת לפי תקנה 8, ואולם דמי הביטוח יחושבו כאילו שכרו של העובד בכל אחד מהחדשים שבתקופה זו לא פחת מסכום השווה למחצית השכר הממוצע, כפי שהיה באותו חודש.
(ב)
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} בעד תקופה שקדמה ל־12 החדשים האחרונים שלפני חודש התשלום (להלן – התקופה הקודמת), ישולמו דמי ביטוח בעד התקופה הקודמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ואולם דמי הביטוח יחושבו כאילו שכרו של העובד בכל אחד מהחדשים שבתקופה זו לא פחת מסכום השווה למחצית השכר הממוצע, כפי שהיה באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}9תיקונים: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2, תשמ״ח־3, תשנ״ט, תש״ס
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}10פטור מתשלום דמי ביטוח למחוסר עבודהתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ח־3, תשנ״ט
הרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור בסעיף 348(ד) לחוק, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות המס לא חלה לפני י״א בניסן התשכ״ו (1 באפריל 1966).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה
- בסעיף 348(ד) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 348
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח, למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 348|בסעיף 348(ד) לחוק}}, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה ובלבד שתקופת שתי שנות המס לא חלה לפני י״א בניסן התשכ״ו (1 באפריל 1966).11פטור והנחה מתשלום דמי ביטוח לעובדתיקונים: תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)מבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות, יהיה פטור מתשלום דמי־ביטוח לתקופה שלא תעלה על שני חדשי עבודה בשנת מס אחת, ולאחר תום התקופה האמורה ישלם המבוטח דמי ביטוח בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב)מבוטח שלא עבד מסיבה שאינה מנויה בתקנת משנה (א), ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה האמורה, ישלם דמי ביטוח במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 של לוח י״א לחוק.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- בפרט 4 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות, יהיה פטור מתשלום דמי־ביטוח לתקופה שלא תעלה על שני חדשי עבודה בשנת מס אחת, ולאחר תום התקופה האמורה ישלם המבוטח דמי ביטוח בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שלא עבד מסיבה שאינה מנויה בתקנת משנה (א), ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה האמורה, ישלם דמי ביטוח במועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}}, לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 של לוח י״א לחוק}}.11אפטור מתשלום דמי ביטוח למתגייסתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״א, תשע״ג
מבוטח לפי פרק י״א לחוק, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י״א לחוק, וטרם מלאו לו 21 שנים ביום בו החל שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב] או שירות לאומי בהתנדבות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל״ח–1978 – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18 שנים ועד המועד שהחל לשרת בו כאמור.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בפרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
- בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל״ח–1978 → תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א לחוק}}, וטרם מלאו לו 21 שנים ביום בו החל שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} או שירות לאומי בהתנדבות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשל״ח–1978}} – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18 שנים ועד המועד שהחל לשרת בו כאמור.11בפטור מתשלום דמי ביטוח לעובדי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD)תיקונים: תשע״א
(א)עובד הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) (בתקנה זו – הארגון) יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח.
(ב)הארגון יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובדיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) (בתקנה זו – הארגון) יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} הארגון יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובדיו.11גפטור מתשלום דמי ביטוח לתלמידתיקונים: תשע״א־2
מבוטח לפי פרק י״א לחוק, שהוא תלמיד כיתה י׳ עד י״ב במוסד חינוכי על־יסודי, והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י״א לחוק וטרם מלאו לו 19 שנים, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בפרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, שהוא תלמיד כיתה י׳ עד י״ב במוסד חינוכי על־יסודי, והכנסתו לא עלתה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א לחוק}} וטרם מלאו לו 19 שנים, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה שבה הוא לומד.12סייג לפטור ולהנחהתיקונים: תשנ״ט
האמור בתקנות 10 ו־11 אינו חל על מי שאינו מבוטח לפי פרק י״א לחוק ועל מבוטח שבחדשים האמורים באותן תקנות היה גם עובד עצמאי, או שהיו לו באותם החדשים הכנסות שלא מעבודה שמהן משתלמים דמי ביטוח.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} אינו חל על מי שאינו מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}} ועל מבוטח שבחדשים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 10|באותן תקנות}} היה גם עובד עצמאי, או שהיו לו באותם החדשים הכנסות שלא מעבודה שמהן משתלמים דמי ביטוח.12אתשלום דמי ביטוח מפנסיהתיקונים: תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ט
(א)מבוטח לפי פרק י״א לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה בפרט 3 של לוח י״א לחוק מחולק ב־12, לפי הסכום הגבוה יותר, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ב)המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).
(ג)מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.
(ד)במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:
15 באפריל – בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;
15 ביולי – בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;
15 באוקטובר – בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;
15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.
(ה)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי – ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י״א לחוק.
(ו)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין ההכנסה המרבית לחודש שנקבעה לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ז)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לגבי מבוטח אחר בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}.
(ח)בתקנות אלה, ”פנסיה“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.
לענין זה, ”עובד“ – לרבות כל מי ששכרו או קיצבת הפרישה שלו נקבעו בחוק או על פיו.
↗ חיצוניות: 12
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- בפרט 3 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- בפרט 1 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- סעיף 353 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 353
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בפרט 2 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בפרט 1 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- בסעיף 2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בחוק → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 של לוח י״א לחוק}} מחולק ב־12, לפי הסכום הגבוה יותר, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|סעיף 353 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:
{{ח:תתת}} 15 באפריל – בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;
{{ח:תתת}} 15 ביולי – בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;
{{ח:תתת}} 15 באוקטובר – בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;
{{ח:תתת}} 15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.
{{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי – ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}} הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין ההכנסה המרבית לחודש שנקבעה לגבי עובד שכיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}} הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לגבי מבוטח אחר {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}}.
{{ח:תת|(ח)}} בתקנות אלה, ”פנסיה“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.
{{ח:תת}} לענין זה, ”עובד“ – לרבות כל מי ששכרו או קיצבת הפרישה שלו נקבעו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}} או על פיו.13מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאיתיקונים: תשל״ד־2, תשל״ח־3, תשמ״א־8, תשמ״ד־3, תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי בפרט 2 בלוח י״א לחוק.
(א1)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה בהתאם לתקנה 12א, לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו־(8) לפקודה, הובאה בחשבון ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין ההכנסה המרבית שנקבעה בפרט 2 בלוח י״א לחוק.
(ב)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי החוק יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה־31 ביולי בכל שנת מס;
(2)כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה בסעיף 345 לחוק, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו־(8) לפקודה;
(ב)כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון – לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות תקנה 23 יחולו בשינויים המחוייבים; לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;
(3)חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);
(4)הוגדלה ההכנסה המרבית הקבועה בלוח י״א לחוק, יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנובעים מהגדלת ההכנסה המרבית עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);
(5)תוך ששה חדשים מתום כל שנת מס ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לכל רבעון, כמשמעותו בתקנות המקדמות, של אותה שנת מס.
(ב1)מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו יהיה במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה לפי הענין.
(ב2)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מקדמות דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.
(ג)העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות סעיף 362 לחוק יחולו על היתרה האמורה כאילו היא יתרה לפי סעיף 362(א)(3) לחוק; קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע ויראו יתרה זו כאילו היא יתרה לפי סעיף 345(ג) או (ד) לחוק, לפי הענין.
(ד)
↗ חיצוניות: 21↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בפרט 2 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- (2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בפרט 2 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- החוק → חוק הביטוח הלאומי
- בסעיף 345 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- (2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- תקנה 7 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 7
- בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא
- בתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- סעיף 362 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
- סעיף 362(א)(3) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
- סעיף 345(ג) או (ד) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}}, אחרי ניכוי דמי ביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש בין שכרו כעובד באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(א1)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה, שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12א|לתקנה 12א}}, לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}}, הובאה בחשבון ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין ההכנסה המרבית שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) בנוסף לכל דין וחשבון שעליו להגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}} יגיש למוסד דין וחשבון על שכרו החדשי כעובד בטופס שקבע המוסד, תוך חודש ימים מיום היותו גם לעובד וגם לעובד עצמאי וכן עד ה־31 ביולי בכל שנת מס;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} כהכנסתו השנתית של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|בסעיף 345 לחוק}}, באותה שנה שוטפת, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בפסקת משנה (א), ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח, ולענין זה יראו את הסכום שהוצהר עליו בדין וחשבון –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מי שנעשה גם לעובד וגם לעובד עצמאי באותה שנה שוטפת, כהכנסה שעליה הצהיר מי ששינה את סוגו, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} יחולו בשינויים המחוייבים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מי שבשנה שקדמה לשנה השוטפת היה מבוטח גם כעובד וגם כעובד עצמאי, כהכנסה שעליה הצהיר מבוטח שאינו עובד, המגיש הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הגביה}};
{{ח:תתת|(3)}} חל שינוי בשכרו של מבוטח, יודיע על כך המבוטח למוסד, ושינוי זה יובא בחשבון לענין פסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} הוגדלה ההכנסה המרבית הקבועה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|בלוח י״א לחוק}}, יהיה המוסד רשאי לדחות את המועד לתשלום הפרשי דמי הביטוח הנובעים מהגדלת ההכנסה המרבית עד הגשת האישורים כאמור בפסקה (5);
{{ח:תתת|(5)}} תוך ששה חדשים מתום כל שנת מס ימציא המבוטח למוסד אישורים מהמעבידים שאצלם עבד באותה שנה על שכרו כעובד לכל רבעון, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|בתקנות המקדמות}}, של אותה שנת מס.
{{ח:תת|(ב1)}} מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו יהיה במועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}} לפי הענין.
{{ח:תת|(ב2)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) ישלם מקדמות דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}} ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה החישוב הסופי של דמי הביטוח שקיימת יתרה לטובת המבוטח יחזיר המוסד את היתרה שלושה חדשים לאחר הגשת האישורים האמורים והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|סעיף 362 לחוק}} יחולו על היתרה האמורה כאילו היא יתרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|סעיף 362(א)(3) לחוק}}; קיימת יתרה לטובת המוסד, ישלם המבוטח למוסד את הסכום המגיע ויראו יתרה זו כאילו היא יתרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיף 345(ג) או (ד) לחוק}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}14עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו או שיש לו הכנסה מפנסיהתיקונים: תשל״ד־2, תשל״ה, תשמ״א־8, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ט
(א)עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו־60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה, ישלם דמי ביטוח –
(1)בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה;
(2)בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(4) עד (7) ו־(9) לפקודה, למעט מהכנסתו מפנסיה.
(ב)דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י״א לחוק, במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.
(ג)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 בלוח י״א לחוק.
(ד)לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(4) עד (7) ו־(9) לפקודה, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.
(ה)כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי תקנות המקדמות ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.
(ו)מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.
(ז)הוראות תקנה 13(ב)(4) ו־(ג) וכן תקנה 2(ב) לתקנות הגביה יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור בסעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק ועל הפרש דמי ביטוח בשל ההכנסה המרבית האמורה בלוח י״א לחוק, לפי הענין.
↗ חיצוניות: 17↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בסעיף 2(4) עד (7) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
- ו־(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.9
- בפרט 4 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- בפרט 4 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(4) עד (7) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
- ו־(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.9
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- תקנה 2(ב) לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- בסעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו־60 באשה, שאינו באותו זמן גם עובד ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}}, ישלם דמי ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור החל על עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} בשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|בסעיף 2(4) עד (7)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.9|ו־(9) לפקודה}}, למעט מהכנסתו מפנסיה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א)(2) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות המפורטים בתקנת משנה (א)(1) לבין ההכנסה המרבית הנקובה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 של לוח י״א לחוק}}, במועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} לשם קביעת דמי ביטוח של מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) יראו את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|ו־(4) עד (7)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.9|ו־(9) לפקודה}}, למעט הכנסתו מפנסיה, כהכנסתו השנתית באותה שנה שוטפת.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא נקבעה הכנסה כאמור בתקנת משנה (ד) ישולמו מקדמות על חשבון דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}} ובשינויים שנקבעו בתקנה זו.
{{ח:תת|(ו)}} מועדי תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיו מועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב)(4) ו־(ג)}} וכן {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|תקנה 2(ב) לתקנות הגביה}} יחולו על הפרש דמי ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|בסעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק}} ועל הפרש דמי ביטוח בשל ההכנסה המרבית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|בלוח י״א לחוק}}, לפי הענין.15עובד שאין עיקר הכנסתו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיהתיקונים: תשל״ד־2, תשל״ה, תשמ״א־8, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשס״א
(א)מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו־60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, למעט מהכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק.
(2)בתקנת משנה זו, ”ההכנסה הכוללת“ – ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה.
(ב)דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 4 של לוח י״א לחוק.
(ג)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו־(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ד)הוראות תקנה 14(ד) עד (ז) יחולו על מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)(1) בשינויים המחוייבים.
(ה)לענין תקנה זו יראו כעובד את מי שמשתלמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק וכהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, את ההכנסה שלפיה חושבו דמי האבטלה המשתלמים כאמור.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- סעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בחוק → חוק הביטוח הלאומי
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
- סעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בפרט 4 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בפרט 1 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- פרק ז׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ז
- סעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו־60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2) לפקודה}}, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}} ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2) לפקודה}}, למעט מהכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה זו, ”ההכנסה הכוללת“ – ההכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}} והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הביטוח לפי תקנת משנה (א) ישולמו על ההפרש שבין הכנסת המבוטח מהמקורות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2) לפקודה}} לבין ההכנסה המרבית הנקובה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 של לוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שיש לו גם הכנסה מפנסיה, ישולמו בעדו דמי ביטוח מהכנסתו מהפנסיה, לאחר שהכנסותיו כאמור בתקנת משנה (א) הובאו בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה העולה על ההפרש שבין הכנסתו לפי תקנת משנה (א) ו־(ב) לבין ההכנסה המרבית הנקובה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14(ד) עד (ז)}} יחולו על מבוטח כאמור בתקנת משנה (א)(1) בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} לענין תקנה זו יראו כעובד את מי שמשתלמים לו דמי אבטלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ז|פרק ז׳ לחוק}} וכהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2) לפקודה}}, את ההכנסה שלפיה חושבו דמי האבטלה המשתלמים כאמור.15אאלמנה המקבלת קיצבהתיקונים: תשל״ג, תשמ״ז, תשנ״ט
על אף האמור בתקנות 12א, 14 ו־15 ישולמו דמי ביטוח בעד אלמנה שהיא עובדת או עובדת עצמאית ושמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים בעובדת – מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובעובדת עצמאית – מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} – אם היא עובדת, ובפרט 2 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} – אם היא עובדת עצמאית.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- בפרט 1 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- ובפרט 2 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בתקנות 12א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} ישולמו דמי ביטוח בעד אלמנה שהיא עובדת או עובדת עצמאית ושמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים בעובדת – מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, ובעובדת עצמאית – מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה}}, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}} – אם היא עובדת, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|ובפרט 2 של לוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}} – אם היא עובדת עצמאית.15בהחזר תשלום יתרתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ט, תש״ס
(א)סכום שנוכה מהכנסה העולה על ההכנסה המרבית לפי סעיף 348(א) לחוק ממבוטח כאמור בתקנות 12א עד 15 יוחזר למבוטח, ובלבד שנוכו דמי הביטוח המגיעים מאותה הכנסה שאינה עולה על ההכנסה המרבית האמורה.
(ב)סכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר על פי תקנות 6 ו־7 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 348(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 348
- תקנות 6 → תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים) #סעיף 6
- ו־7 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997 → תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים) #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום שנוכה מהכנסה העולה על ההכנסה המרבית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 348|סעיף 348(א) לחוק}} ממבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בתקנות 12א עד 15}} יוחזר למבוטח, ובלבד שנוכו דמי הביטוח המגיעים מאותה הכנסה שאינה עולה על ההכנסה המרבית האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום כאמור בתקנת משנה (א) יוחזר על פי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)#סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)#סעיף 7|ו־7 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}, בשינויים המחויבים.16מבוטח מתיישב בישוב חקלאיתיקונים: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ה, תש״ם, תשמ״ד־3, תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)מבוטח שהתיישב בישוב חקלאי, ישלם דמי ביטוח לפי ההכנסה המזערית כאמור בפרט 2 של לוח י״א לחוק, אם נתקיימו כל התנאים האלה:
(1)הישוב הוקם ביום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) או לאחריו;
(2)מקום מגוריו של המבוטח הוא באותו ישוב;
(3)הישוב צויין כל שנה ברשימה של הישובים החקלאיים שפרסם המוסד ב”ירחון העבודה והביטוח הלאומי“;
(4)המתיישב משלם את דמי הביטוח על ידי ועד הישוב כבא־כוחו של המתיישב.
(ב)על אף האמור בתקנה 5ב לתקנות הגביה, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו באותן תקנות (להלן – קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי ההכנסה המזערית כאמור בפרט 1 של לוח י״א לחוק לחודש אם ב־1 בינואר של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן – התקופה הקובעת);
(2)התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ כיום ההחלפה;
(3)הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקה (1) תוגדל ב־1 ביולי של שנת התשלום, לתקופה של ששה חדשים המתחילים ב־1 ביולי ומסתיימים ב־31 בדצמבר שלאחריו, בשיעור שבו עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יוני של אותה שנת תשלום לעומת מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר שקדם לשנת התשלום.
(ג)שר העבודה רשאי לשנות, בהודעה ברשומות, את סכום ההכנסה כאמור בתקנת משנה (א), בשים לב לתנודות במדד יוקר המחיה שלפיו משתלמת תוספת היוקר לעובדי המדינה.
(ד)המוסד רשאי, בשים לב להכנסותיו השנתיות הממוצעות של המבוטח בישוב חקלאי כאמור, לקבוע את שיעור דמי הביטוח בסכום של מחצית או שלושה רבעים מהסכומים המשתלמים לפי תקנות משנה (א) או (ג), ובלבד שחישוב גמלה ייעשה על בסיס ההכנסה לפי תקנות המשנה האמורות.
(ה)הצהיר המבוטח על הכנסה העולה על הסכומים בתקנות משנה (א) או (ג), ישמש הסכום המוצהר כבסיס לחישוב דמי הביטוח.
(ו)תקופת התשלום של דמי ביטוח לגבי מבוטח כאמור מסתיימת בסופו של כל חודש ומועד התשלום בעד כל חודש הוא היום האחרון של חדשיים שלאחריו.
(ז)הוראות תקנה זו אינן פוגעות בחובת תשלום דמי הביטוח מאת מעביד בעד עובד שהתיישב בישוב חקלאי כאמור.
(ח)בתקנה זו, ”ישוב חקלאי“ – לרבות ”ישוב מורחב“ כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשכ״א–1961.
(ט)
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 2 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- בתקנה 5ב לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 5ב
- באותן תקנות → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)
- בפרט 1 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- בתקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשכ״א–1961 → תקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שהתיישב בישוב חקלאי, ישלם דמי ביטוח לפי ההכנסה המזערית כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 של לוח י״א לחוק}}, אם נתקיימו כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הישוב הוקם ביום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) או לאחריו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו של המבוטח הוא באותו ישוב;
{{ח:תתת|(3)}} הישוב צויין כל שנה ברשימה של הישובים החקלאיים שפרסם המוסד ב”ירחון העבודה והביטוח הלאומי“;
{{ח:תתת|(4)}} המתיישב משלם את דמי הביטוח על ידי ועד הישוב כבא־כוחו של המתיישב.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 5ב|בתקנה 5ב לתקנות הגביה}}, ישולמו דמי ביטוח בעד חבר קיבוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|באותן תקנות}} (להלן – קיבוץ), שלגביו לא נערכה שומה, לפי ההכנסה המזערית כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 של לוח י״א לחוק}} לחודש אם ב־1 בינואר של כל שנה טרם עברו חמש שנים מיום רישום הקיבוץ אצל רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית (להלן – התקופה הקובעת);
{{ח:תתת|(2)}} התחלפו לפחות שני שלישים של חברי הקיבוץ תוך התקופה הקובעת, יחושבו חמש השנים האמורות בפסקה (1) מתאריך שרשמה ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ כיום ההחלפה;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקה (1) תוגדל ב־1 ביולי של שנת התשלום, לתקופה של ששה חדשים המתחילים ב־1 ביולי ומסתיימים ב־31 בדצמבר שלאחריו, בשיעור שבו עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יוני של אותה שנת תשלום לעומת מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר שקדם לשנת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לשנות, בהודעה ברשומות, את סכום ההכנסה כאמור בתקנת משנה (א), בשים לב לתנודות במדד יוקר המחיה שלפיו משתלמת תוספת היוקר לעובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי, בשים לב להכנסותיו השנתיות הממוצעות של המבוטח בישוב חקלאי כאמור, לקבוע את שיעור דמי הביטוח בסכום של מחצית או שלושה רבעים מהסכומים המשתלמים לפי תקנות משנה (א) או (ג), ובלבד שחישוב גמלה ייעשה על בסיס ההכנסה לפי תקנות המשנה האמורות.
{{ח:תת|(ה)}} הצהיר המבוטח על הכנסה העולה על הסכומים בתקנות משנה (א) או (ג), ישמש הסכום המוצהר כבסיס לחישוב דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת התשלום של דמי ביטוח לגבי מבוטח כאמור מסתיימת בסופו של כל חודש ומועד התשלום בעד כל חודש הוא היום האחרון של חדשיים שלאחריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו אינן פוגעות בחובת תשלום דמי הביטוח מאת מעביד בעד עובד שהתיישב בישוב חקלאי כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} בתקנה זו, ”ישוב חקלאי“ – לרבות ”ישוב מורחב“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח)|בתקנות מס הכנסה (פטור והנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), תשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}17מבוטח הנתמך מאת שירותי הסעדתיקונים: תשל״ג, תשל״ד־2, תשנ״ט
(א)מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסה מזערית שנתית הנקובה בפרט 2 של לוח י״א לחוק אם הוא עובד עצמאי או לפי פרט 3 של לוח י״א לחוק אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
(ב)בתקנה זו, ”שירותי סעד“ – שירותי סעד של משרד הסעד וכן של לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי שליד רשויות מקומיות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 2 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
- פרט 3 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח הנתמך מאת שירותי סעד לשם קיומו, ישלם לגבי התקופה שבה הוא נתמך לפי הכנסה מזערית שנתית הנקובה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 של לוח י״א לחוק}} אם הוא עובד עצמאי או לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|פרט 3 של לוח י״א לחוק}} אם הוא מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”שירותי סעד“ – שירותי סעד של משרד הסעד וכן של לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי שליד רשויות מקומיות.18מבוטח אסיר ועצירתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה – ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסה מזערית שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י״א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
(ב)נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת מס אינן עולות על ההכנסה המזערית לשנה האמורה בפרט 3 בלוח י״א לחוק – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל – יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 3 של לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- בפרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה – ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו, במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסה מזערית שנתית כנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 של לוח י״א לחוק}}, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת מס אינן עולות על ההכנסה המזערית לשנה האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א לחוק}} – יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל – יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה היה במאסר או במעצר כאמור.19מבוטח תלמידתיקונים: תשל״ד־2, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־3, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשמ״ח־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשס״ז
(א)בתקנה זו –
”מוסד להשכלה“ – אחד מאלה:
(1)מוסד המקיים בשנת לימודים מסלולי לימוד אשר ביותר ממחצית מהם מתקיימות 20 שעות לימוד פרונטאליות לפחות בשבוע, בשעות שבין 06.00 ל־17.00, למעט הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954;
(2)רשת של מוסדות שביותר ממחצית מהם מתקיים האמור בפסקה (1);
(3)האוניברסיטה הפתוחה, ובלבד שהלומד בה נרשם לתכנית לימודים הכוללת 5 קורסים לפחות בשנת לימודים לשם צבירת נקודות לתואר מוכר כמשמעו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
”מוסד להשכלה שהוכר“ – מוסד להשכלה שהמוסד הכיר בו, כאמור בתקנת משנה (ז), לשנת הלימודים;
”שנת לימודים“ – תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה;
”תלמיד“ – מבוטח לפי פרק י״א לחוק שרשום כתלמיד במוסד להשכלה שהוכר, ולומד באותו מוסד, במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:
(1)אשה נשואה;
(2)מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 לחוק.
(ב)תלמיד ישלם דמי ביטוח, לכל שנת לימודים, במועדים הקבועים בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי פרט 3 בלוח י״א לחוק.
(ג)המוסד יחזיר את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש מסוים, לתלמיד הפטור מתשלום דמי ביטוח בעד אותו חודש וכן לתלמיד, שבעד אותו חודש שולמו בעדו דמי ביטוח, אם ביקש התלמיד כי המוסד יחזיר לו את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנה זו וצירף לבקשתו אישורים על תשלום דמי הביטוח.
(ד)מוסד להשכלה יעביר למוסד בכל שנת לימודים, תוך חודש ימים מיום ההרשמה לאותה שנה או עד 1 באוקטובר של אותה שנה, לפי המאוחר, את שמות כל התלמידים הרשומים בו באותה שנת לימודים, בציון מספרי הזהות שלהם ומענם; לענין זה, ”יום ההרשמה“ – המועד האחרון להרשמת תלמידים במוסד להשכלה.
(ה)חובת תלמיד לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) ו־(ג) אינה באה לגרוע מחובתו ומחובת מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק ומחובת תשלום דמי ביטוח כאמור בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, ובתקנה 19א לתקנות אלה.
(ו)בקשה להכרה במוסד להשכלה תוגש למוסד, לפי טופס שהוא קבע לכך, לא יאוחר מ־90 הימים שבתכוף לפני המועד שנקבע להעברת שמות תלמידיו באותה שנת לימודים, לפי תקנת משנה (ד).
(ז)המוסד –
(1)יכיר במוסד להשכלה אם ראה שמתקיימים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א) ובלבד שלומדים בו שלושים וחמישה תלמידים לפחות, ובמוסד להשכלה המקיים את מסלולי הלימודים בישוב מרוחק – עשרים תלמידים לפחות; לענין זה, ”ישוב מרוחק“ – ישוב שאינו עיר המרוחק 50 ק״מ מהעיר הקרובה ביותר;
(2)רשאי לבטל הכרה במוסד להשכלה מן המועד שחדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א) או בפסקה (1) לעיל או שלא מסר למוסד מידע כאמור בתקנת משנה (ח).
(ח)מוסד להשכלה שהוכר, ימסור למוסד, לפי דרישתו, דין וחשבון על אופן פעולתו ומספר תלמידיו, והוראות סעיף 384 לחוק יחולו עליו לענין זה, כאילו היה ”גוף ציבורי“ כמשמעותו שם, ויודיע למוסד, בתוך 30 ימים מיום שאירע אחד מאלה:
(1)חדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א);
(2)התלמיד חדל ללמוד בו;
(3)מספר התלמידים הלומדים בו פחת, והוא קטן מהאמור בתקנת משנה (ז)(1), לפי הענין.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 26
- בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- סעיף 351 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 351
- בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- פרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 26
- סעיף 384 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 384
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוסד המקיים בשנת לימודים מסלולי לימוד אשר ביותר ממחצית מהם מתקיימות 20 שעות לימוד פרונטאליות לפחות בשבוע, בשעות שבין 06.00 ל־17.00, למעט הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 26|בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתתת|(2)}} רשת של מוסדות שביותר ממחצית מהם מתקיים האמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(3)}} האוניברסיטה הפתוחה, ובלבד שהלומד בה נרשם לתכנית לימודים הכוללת 5 קורסים לפחות בשנת לימודים לשם צבירת נקודות לתואר מוכר כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה שהוכר“ – מוסד להשכלה שהמוסד הכיר בו, כאמור בתקנת משנה (ז), לשנת הלימודים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות, שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}} שרשום כתלמיד במוסד להשכלה שהוכר, ולומד באותו מוסד, במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אשה נשואה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 351|סעיף 351 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תלמיד ישלם דמי ביטוח, לכל שנת לימודים, במועדים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954}}, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|פרט 3 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} המוסד יחזיר את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנת משנה (ב) בעד חודש מסוים, לתלמיד הפטור מתשלום דמי ביטוח בעד אותו חודש וכן לתלמיד, שבעד אותו חודש שולמו בעדו דמי ביטוח, אם ביקש התלמיד כי המוסד יחזיר לו את דמי הביטוח ששולמו לפי תקנה זו וצירף לבקשתו אישורים על תשלום דמי הביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} מוסד להשכלה יעביר למוסד בכל שנת לימודים, תוך חודש ימים מיום ההרשמה לאותה שנה או עד 1 באוקטובר של אותה שנה, לפי המאוחר, את שמות כל התלמידים הרשומים בו באותה שנת לימודים, בציון מספרי הזהות שלהם ומענם; לענין זה, ”יום ההרשמה“ – המועד האחרון להרשמת תלמידים במוסד להשכלה.
{{ח:תת|(ה)}} חובת תלמיד לשלם דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) ו־(ג) אינה באה לגרוע מחובתו ומחובת מעבידו לשלם דמי ביטוח על פי החוק ומחובת תשלום דמי ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 26|בתקנה 26(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}, {{ח:פנימי|סעיף 19א|ובתקנה 19א לתקנות אלה}}.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה להכרה במוסד להשכלה תוגש למוסד, לפי טופס שהוא קבע לכך, לא יאוחר מ־90 הימים שבתכוף לפני המועד שנקבע להעברת שמות תלמידיו באותה שנת לימודים, לפי תקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ז)}} המוסד –
{{ח:תת|(1)}} יכיר במוסד להשכלה אם ראה שמתקיימים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א) ובלבד שלומדים בו שלושים וחמישה תלמידים לפחות, ובמוסד להשכלה המקיים את מסלולי הלימודים בישוב מרוחק – עשרים תלמידים לפחות; לענין זה, ”ישוב מרוחק“ – ישוב שאינו עיר המרוחק 50 ק״מ מהעיר הקרובה ביותר;
{{ח:תת|(2)}} רשאי לבטל הכרה במוסד להשכלה מן המועד שחדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א) או בפסקה (1) לעיל או שלא מסר למוסד מידע כאמור בתקנת משנה (ח).
{{ח:תת|(ח)}} מוסד להשכלה שהוכר, ימסור למוסד, לפי דרישתו, דין וחשבון על אופן פעולתו ומספר תלמידיו, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384|סעיף 384 לחוק}} יחולו עליו לענין זה, כאילו היה ”גוף ציבורי“ כמשמעותו שם, ויודיע למוסד, בתוך 30 ימים מיום שאירע אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חדלו להתקיים בו התנאים שבהגדרה ”מוסד להשכלה“ שבתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} התלמיד חדל ללמוד בו;
{{ח:תתת|(3)}} מספר התלמידים הלומדים בו פחת, והוא קטן מהאמור בתקנת משנה (ז)(1), לפי הענין.19אדמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועיתתיקונים: תשל״ד, תשל״ד־2, תשל״ה־2, תשל״ז־2, תשל״ח־3, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשנ״ט־2
(א)בתקנה זו –
”הכשרה מקצועית“ – כמשמעותה בתקנה 25(1), (2)(א), (3), (4) ו־(5) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954;
”מעביד“ – מי שרואים אותו כמעביד על פי תקנה 26(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954.
(ב)המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית.
(2)שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:
(א)בשיעור של 0.4% ממחצית השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון – לענף נפגעי עבודה; לענין זה, ”רבעון“ – כהגדרתו בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}};
(ב)בשיעור המשתלם על ידי מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מההכנסה המזערית לפי פרט 3 שבלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}, מחולק ב־3 בעד מי שמבוטח על פי פרק י״א {{ח:הערה|לחוק}}, לכל הענפים האחרים.
(ג)המעביד יגבה ממי שמצוי בהכשרה מקצועית את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם על פי תקנת משנה (ב)(2)(ב) בלבד.
(ד)תקופת תשלום דמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית היא חודש קלנדרי אחד.
(2)מי שמצוי בהכשרה מקצועית חלק מחודש יראו אותו לעניין תשלום דמי ביטוח כאילו היה מצוי בהכשרה מקצועית חודש מלא.
(ה)תשלום דמי ביטוח על ידי מעביד של מי שמצוי בהכשרה מקצועית ייעשה לא יאוחר מה־15 לחודש בעד החודש שחלף, וההודעה על התשלום תהיה בטופס שיקבע לכך המוסד.
(ו)במועדים האמורים להלן ידווח המעביד למוסד את שמות המבוטחים שבעדם שילם דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, תקופת שהותם במקום ההכשרה המקצועית או השיקום המקצועי על גבי טופס שיקבע לכך המוסד:
15 באפריל – בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;
15 ביולי – בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;
15 באוקטובר – בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;
15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה גם סעיף 340(ד) ו־(ה) לחוק.)
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנה 25(1), (2)(א), (3), (4) ו־(5) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 25
- תקנה 26(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 26
- בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא
- פרט 3 שבלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- פרק י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה גם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 340|סעיף 340(ד) ו־(ה) לחוק}}.)}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 25|בתקנה 25(1), (2)(א), (3), (4) ו־(5) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שרואים אותו כמעביד על פי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 26|תקנה 26(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד כל מי שמצוי בהכשרה מקצועית.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח החדשיים בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית הם:
{{ח:תתתת|(א)}} בשיעור של 0.4% ממחצית השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון – לענף נפגעי עבודה; לענין זה, ”רבעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}};
{{ח:תתתת|(ב)}} בשיעור המשתלם על ידי מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מההכנסה המזערית לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|פרט 3 שבלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}}, מחולק ב־3 בעד מי שמבוטח על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א {{ח:הערה|לחוק}}}}, לכל הענפים האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} המעביד יגבה ממי שמצוי בהכשרה מקצועית את סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם על פי תקנת משנה (ב)(2)(ב) בלבד.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקופת תשלום דמי ביטוח בעד מי שמצוי בהכשרה מקצועית היא חודש קלנדרי אחד.
{{ח:תתת|(2)}} מי שמצוי בהכשרה מקצועית חלק מחודש יראו אותו לעניין תשלום דמי ביטוח כאילו היה מצוי בהכשרה מקצועית חודש מלא.
{{ח:תת|(ה)}} תשלום דמי ביטוח על ידי מעביד של מי שמצוי בהכשרה מקצועית ייעשה לא יאוחר מה־15 לחודש בעד החודש שחלף, וההודעה על התשלום תהיה בטופס שיקבע לכך המוסד.
{{ח:תת|(ו)}} במועדים האמורים להלן ידווח המעביד למוסד את שמות המבוטחים שבעדם שילם דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, תקופת שהותם במקום ההכשרה המקצועית או השיקום המקצועי על גבי טופס שיקבע לכך המוסד:
{{ח:תתת}} 15 באפריל – בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;
{{ח:תתת}} 15 ביולי – בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;
{{ח:תתת}} 15 באוקטובר – בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;
{{ח:תתת}} 15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.19בתלמיד במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראלתיקונים: תשפ״ד
(א)בתקנה זו –
”מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל“ – מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל המתקיים בו אחד מאלה:
(1)הוא נכלל במסגרת רשימת המוסדות האקדמיים המוכרים בארצם שהעביר הגף להערכת תארים במשרד החינוך, ונערכה לשם הערכת תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי כשקול לתואר הנהוג בישראל;
(2)הוא נכלל במסגרת רשימה שהעביר משרד הבריאות, ולפיה המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך לפי כל דין, העניק לבוגר מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל רישיון או תעודה לעסוק בתחומי הבריאות והרפואה בישראל, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה;
(3)הוא מוסד לפי סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, ונכלל ברשימה שהעבירה האוניברסיטה העברית בירושלים, ולפיה מי מתלמידיו הוכר – בעל השכלה משפטית גבוהה, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה;
(4)משרד ממשלתי בישראל או גוף אחר שהוסמך לכך בדין בישראל, מכיר בתואר שהוא נותן לעניין תלמיד מסוים;
”תואר“ – למעט תואר בשל הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954;
”שנת הלימודים“ – תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל;
”תלמיד“ – מבוטח לפי פרק י״א לחוק, שרשום כתלמיד במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל ולומד באותו מוסד במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:
(1)אישה נשואה;
(2)מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351 לחוק.
(ב)תלמיד שהגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ג) ובקשתו אושרה להנחת דעתו של המוסד, יהיה שיעור דמי הביטוח שהוא חב בהם במהלך שנת הלימודים, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי, לפי פרט 3 בלוח י״א לחוק.
(ג)על בקשה לפי תקנת משנה (ב) יחולו ההוראות האלה:
(1)הבקשה תוגש למוסד לא יאוחר מתום השנה שלאחר סיום הלימודים או קבלת אישור הזכאות לתואר, לפי העניין;
(2)הבקשה תוגש למוסד באמצעות טופס מקוון; הטופס יכלול את הפרטים האלה:
(א)שם המבוטח ופרטיו;
(ב)ארץ הלימודים;
(ג)מוסד הלימודים;
(ד)תקופת הלימודים;
(3)לבקשה יצורפו אישורים בדבר ההכרה במוסד הלימודים כמוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, וכן אישור בדבר לימודי המבקש בעד כל שנת לימודים שלגביה מוגשת הבקשה;
(4)הבקשה תלווה בהצהרה של המבקש ולפיה הוא עומד בכל תנאי הזכאות.
(ד)על העברת מידע כאמור בתוספת יחולו ההוראות האלה:
(1)הגופים המנויים בתוספת יעבירו למוסד, באופן מקוון, אחת לחצי שנה, את פרטי המידע כמפורט בטור ב׳ לצידם;
(2)המוסד רשאי לעשות שימוש במידע המועבר אליו מן הגופים המנויים בתוספת, אף אם לא הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (ג).
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
א
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 25
- בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) #סעיף 26
- פרק י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- סעיף 351 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 351
- פרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל“ – מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל המתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא נכלל במסגרת רשימת המוסדות האקדמיים המוכרים בארצם שהעביר ה{{ח:הערה|א}}גף להערכת תארים במשרד החינוך, ונערכה לשם הערכת תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי כשקול לתואר הנהוג בישראל;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא נכלל במסגרת רשימה שהעביר משרד הבריאות, ולפיה המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך לפי כל דין, העניק לבוגר מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל רישיון או תעודה לעסוק בתחומי הבריאות והרפואה בישראל, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה;
{{ח:תתתת|(3)}} הוא מוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|סעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, ונכלל ברשימה שהעבירה האוניברסיטה העברית בירושלים, ולפיה מי מתלמידיו הוכר – בעל השכלה משפטית גבוהה, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה;
{{ח:תתתת|(4)}} משרד ממשלתי בישראל או גוף אחר שהוסמך לכך בדין בישראל, מכיר בתואר שהוא נותן לעניין תלמיד מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תואר“ – למעט תואר בשל הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)#סעיף 26|בתקנה 26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת הלימודים“ – תקופה של שמונה חודשים רצופים לפחות שתחילתה ביום תחילת הלימודים במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלמיד“ – מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק}}, שרשום כתלמיד במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל ולומד באותו מוסד במהלך כל שנת הלימודים, למעט אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אישה נשואה;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 351|סעיף 351 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} תלמיד שהגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (ג) ובקשתו אושרה להנחת דעתו של המוסד, יהיה שיעור דמי הביטוח שהוא חב בהם במהלך שנת הלימודים, בשיעור שמשלם מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|פרט 3 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} על בקשה לפי תקנת משנה (ב) יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש למוסד לא יאוחר מתום השנה שלאחר סיום הלימודים או קבלת אישור הזכאות לתואר, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הבקשה תוגש למוסד באמצעות טופס מקוון; הטופס יכלול את הפרטים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שם המבוטח ופרטיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארץ הלימודים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מוסד הלימודים;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקופת הלימודים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקשה יצורפו אישורים בדבר ההכרה במוסד הלימודים כמוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, וכן אישור בדבר לימודי המבקש בעד כל שנת לימודים שלגביה מוגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} הבקשה תלווה בהצהרה של המבקש ולפיה הוא עומד בכל תנאי הזכאות.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת מידע כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגופים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יעבירו למוסד, באופן מקוון, אחת לחצי שנה, את פרטי המידע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצידם}};
{{ח:תתת|(2)}} המוסד רשאי לעשות שימוש במידע המועבר אליו מן הגופים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אף אם לא הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (ג).20מבוטח השוהה בחוץ לארץתיקונים: תשל״ג, תשל״ד־2, תשל״ח־5, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשמ״ט־4, תשמ״ט־5, תשנ״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ט
(א)מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 76 לחוק ולמעט מבוטח לפי תקנה 12 לתקנות אלה, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה להכנסה המזערית שנקבעה בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה ההכנסה המזערית כאמור.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ה׳ לחוק והתקנות לפיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.
(ג)לענין תקנה זו יחולו הוראות תקנות המקדמות בשינויים המחוייבים.
(ד)מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 76 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 76
- בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- פרק ה׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח, למעט מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 76|סעיף 76 לחוק}} ולמעט מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12 לתקנות אלה}}, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה להכנסה המזערית שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א {{ח:הערה|לחוק}}}}, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה ההכנסה המזערית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} והתקנות לפיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}}, לפי הענין.20אתיקונים: תשל״ח־5, תשמ״ג־3, תשמ״ד־3, תשמ״ה־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}20בתיקונים: תשל״ח־5, תשמ״ה־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}21עובד בחוץ לארץ ועובד בכלי שיט או בכלי טיסתיקונים: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח־2, תשל״ט־3, תשמ״א־2, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשנ״ט
(א)הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 76 לחוק, תחושב לענין לוח י׳ לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן – תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ב)מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- לסעיף 76 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 76
- לוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- בפרט 1 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
- סעיף 353 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 353
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 76|לסעיף 76 לחוק}}, תחושב לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳ לחוק}}, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן – תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 בלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|סעיף 353 לחוק}}.22תיקונים: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ט־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}23תחילת ביטוח ושינוי סוגתיקונים: תשמ״ח־3, תשנ״ט
(א)בתקנה זו –
”ההכנסה המשוערת“ – ההכנסה המשוערת של החודש הראשון לתחילת הביטוח או של החודש הראשון שבו חל שינוי בסוג (להלן – החודש הראשון) שהצהיר עליה המבוטח בדין וחשבון שהגיש בטופס שקבע לכך המוסד;
”שומה“ – כמשמעותה בתקנות המקדמות, לרבות ”שומה עצמית“ כמשמעותה באותן תקנות;
”רבעון“ – כמשמעותו בתקנות המקדמות;
”שינוי בסוג“ – שינוי כאמור בסעיף 347 לחוק.
(ב)מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור בסעיף 77 לחוק, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.
(ג)קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת המס הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן – השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות סעיף 347 לחוק – והוראות סעיף 345(א), (ב) ו־(ה) {{ח:הערה|לחוק}} יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש ינואר של שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.
(ד)כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי תקנות המקדמות, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;
(2)החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה־1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;
(3)החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;
(4)לגבי שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות תקנה 7 לתקנות הגביה, ולענין זה במקום הצהרה על שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי תקנות המקדמות.
(ה)מועדי תשלום מקדמות לפי תקנה זו, יהיו במועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי הענין.
(ו)לא הצהיר מבוטח על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ב), יהא רשאי להצהיר בשנה הראשונה, אם המוסד הסכים לכך, על ההכנסה שהיתה לו מהחודש הראשון עד החודש שקדם למועד מתן ההצהרה, והמקדמות יחושבו וישולמו לפי תקנות המקדמות, ויראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף בתקופה שלגביה הצהיר;
(2)סירב המוסד לקבל את ההצהרה כאמור בפסקה (1), רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את מקדמות דמי הביטוח המגיעים, כאמור בסעיף 347 לחוק.
(ז)הוראות סעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק, לפי הענין, יחולו על הפרש דמי ביטוח הנובע משומה שנערכה למבוטח כאמור בתקנת משנה (ב).
↗ חיצוניות: 14
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- באותן תקנות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בסעיף 347 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 347
- בסעיף 77 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 77
- סעיף 347 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 347
- סעיף 345(א), (ב) ו־(ה) {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- תקנה 7 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 7
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בתקנה 2 לתקנות הגביה → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
- תקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- בסעיף 347 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 347
- סעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכנסה המשוערת“ – ההכנסה המשוערת של החודש הראשון לתחילת הביטוח או של החודש הראשון שבו חל שינוי בסוג (להלן – החודש הראשון) שהצהיר עליה המבוטח בדין וחשבון שהגיש בטופס שקבע לכך המוסד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|בתקנות המקדמות}}, לרבות ”שומה עצמית“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|באותן תקנות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|בתקנות המקדמות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי בסוג“ – שינוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 347|בסעיף 347 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו מבוטח כעובד בשנה הראשונה לביטוחו או חדל להיות מבוטח כעובד בשנת מס פלונית, יצהיר למוסד עד תום החודש הראשון על הכנסתו המשוערת, ואולם מי שהיה לעובד עצמאי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק}}, יצהיר למוסד על הכנסתו המשוערת מיד עם היותו לעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת דמי הביטוח לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) בשנת המס הראשונה שבה החל הביטוח או בשנת המס שבה חל השינוי בסוג (להלן – השנה הראשונה) ותהיה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 347|סעיף 347 לחוק}} – והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיף 345(א), (ב) ו־(ה) {{ח:הערה|לחוק}}}} יחולו בשינויים המחוייבים; החל הביטוח או חל שינוי בסוג לאחר חודש ינואר של שנת מס פלונית, יובא בחשבון, לענין זה, החלק היחסי של ההכנסה שנקבעה לשנה הראשונה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} כל עוד לא נקבעה ההכנסה כאמור בתקנת משנה (ג), ישולמו מקדמות בשנה הראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}}, וכהכנסה ברבעון יראו את ההכנסה המשוערת כפול שלוש;
{{ח:תתת|(2)}} החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר ה־1 בחודש, תשולם מקדמה גם בעד אותו חודש;
{{ח:תתת|(3)}} החל הביטוח או חל השינוי בסוג לאחר החודש הראשון של הרבעון, ישולמו מקדמות דמי ביטוח בעד אותו חלק יחסי מהרבעון שבו החל הביטוח או שבו חל השינוי בסוג כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי שנת המס שלאחר השנה הראשונה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הגביה}}, ולענין זה במקום הצהרה על שנת מס קודמת, יצהיר המבוטח על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון של שנת המס האמורה ומקדמות דמי ביטוח בעד אותה שנה ישולמו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}}.
{{ח:תת|(ה)}} מועדי תשלום מקדמות לפי תקנה זו, יהיו במועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הגביה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} לא הצהיר מבוטח על הכנסתו המשוערת כאמור בתקנת משנה (ב), יהא רשאי להצהיר בשנה הראשונה, אם המוסד הסכים לכך, על ההכנסה שהיתה לו מהחודש הראשון עד החודש שקדם למועד מתן ההצהרה, והמקדמות יחושבו וישולמו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות המקדמות}}, ויראו כאילו המועד לתשלומן חל במועדי התשלום שהיו בתוקף בתקופה שלגביה הצהיר;
{{ח:תתת|(2)}} סירב המוסד לקבל את ההצהרה כאמור בפסקה (1), רשאי פקיד גביה ראשי לקבוע את מקדמות דמי הביטוח המגיעים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 347|בסעיף 347 לחוק}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיף 345(ג) ו־(ד) לחוק}}, לפי הענין, יחולו על הפרש דמי ביטוח הנובע משומה שנערכה למבוטח כאמור בתקנת משנה (ב).24בני־זוג העובדים באותו מפעל או עסקתיקונים: תשל״ג, תשל״ז, תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ח־2, תשמ״ח־3, תשמ״ט־4, תשנ״ב־4, תשנ״ג־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשנ״ט־3
(א)מבוטחים בני־זוג, העוסקים שלא כעובדים במפעל או בעסק של שניהם, או של אחד מהם והכנסתם מעיסוקם במפעל או בעסק ממנה משתלמים דמי ביטוח לפי סעיף 345 לחוק (להלן – ההכנסה מהעסק) נקבעה על־פי שומה משותפת או שומת יחיד, או שומה של כל בן־זוג בנפרד כאשר אחד מהם עובד שכיר (להלן – שומה נפרדת), תחולק ההכנסה מהעסק לגבי שנת מס פלונית לפי שיעור החלוקה שעליה הצהירו למוסד בני־הזוג או אחד מהם, ובלבד –
(1)שההצהרה הוגשה עד 30 באפריל של אותה שנת מס, ובלבד ששיעורי החלוקה יהיו מעוגלים ל־10 האחוזים הקרובים;
(2)שהיא הוגשה לפני קרות המקרה המזכה לגמלה;
(3)שעל אף האמור בהצהרה –
(א)אם השומה היא משותפת או שומת יחיד – לא תיחשב הכנסת אחד מהם מהעסק בשיעור הפחות מ־33% ההכנסה מהעסק;
(ב)
(3א)שההכנסה של כל בן זוג שתבוא בחשבון לענין תשלום דמי הביטוח לא תעלה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 2 בלוח י״א לחוק;
(4)
(ב)בכפוף לתקנת משנה (א), אם הגישו בני־הזוג או אחד מהם הצהרה כאמור, ישלמו דמי ביטוח לפי שיעור החלוקה שבהצהרה לגבי אותה שנת מס וכל שנת מס שלאחריה, זולת אם הצהירו אחרת באחת השנים הבאות.
(ג)לא הוגשה הצהרה תוך המועד האמור בתקנת משנה (א) או נחלקו הצהרות בני־הזוג, תחושב ההכנסה מהעסק כך שלכל אחד מבני הזוג תשויך מחצית מההכנסה מהעסק.
(ד)על אף האמור במקום אחר בתקנה זו, אם היה אחד מבני־הזוג כאמור זכאי לקצבת זקנה, ימשיכו בני־הזוג לשלם את דמי הביטוח באותו שיעור חלוקה של ההכנסה מהעסק שלפיו חושבו דמי הביטוח לשנה בה נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.
(ה)נוצרה זכאות לקצבת זקנה עקב חישוב ההכנסה מהעסק לפי תקנה 12ה לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשי״ח–1957, כפי שהיתה בתוקף עד ליום י״ב בניסן תשכ״ט (31 במרס 1969) – ימשיכו לחשב את הכנסות בני־הזוג מהעסק לפי אותה תקנה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(פקעה).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 345 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- בפרט 2 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטחים בני־זוג, העוסקים שלא כעובדים במפעל או בעסק של שניהם, או של אחד מהם והכנסתם מעיסוקם במפעל או בעסק ממנה משתלמים דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיף 345 לחוק}} (להלן – ההכנסה מהעסק) נקבעה על־פי שומה משותפת או שומת יחיד, או שומה של כל בן־זוג בנפרד כאשר אחד מהם עובד שכיר (להלן – שומה נפרדת), תחולק ההכנסה מהעסק לגבי שנת מס פלונית לפי שיעור החלוקה שעליה הצהירו למוסד בני־הזוג או אחד מהם, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שההצהרה הוגשה עד 30 באפריל של אותה שנת מס, ובלבד ששיעורי החלוקה יהיו מעוגלים ל־10 האחוזים הקרובים;
{{ח:תתת|(2)}} שהיא הוגשה לפני קרות המקרה המזכה לגמלה;
{{ח:תתת|(3)}} שעל אף האמור בהצהרה –
{{ח:תתתת|(א)}} אם השומה היא משותפת או שומת יחיד – לא תיחשב הכנסת אחד מהם מהעסק בשיעור הפחות מ־33% ההכנסה מהעסק;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3א)}} שההכנסה של כל בן זוג שתבוא בחשבון לענין תשלום דמי הביטוח לא תעלה על ההכנסה המרבית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 בלוח י״א לחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לתקנת משנה (א), אם הגישו בני־הזוג או אחד מהם הצהרה כאמור, ישלמו דמי ביטוח לפי שיעור החלוקה שבהצהרה לגבי אותה שנת מס וכל שנת מס שלאחריה, זולת אם הצהירו אחרת באחת השנים הבאות.
{{ח:תת|(ג)}} לא הוגשה הצהרה תוך המועד האמור בתקנת משנה (א) או נחלקו הצהרות בני־הזוג, תחושב ההכנסה מהעסק כך שלכל אחד מבני הזוג תשויך מחצית מההכנסה מהעסק.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור במקום אחר בתקנה זו, אם היה אחד מבני־הזוג כאמור זכאי לקצבת זקנה, ימשיכו בני־הזוג לשלם את דמי הביטוח באותו שיעור חלוקה של ההכנסה מהעסק שלפיו חושבו דמי הביטוח לשנה בה נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.
{{ח:תת|(ה)}} נוצרה זכאות לקצבת זקנה עקב חישוב ההכנסה מהעסק לפי תקנה 12ה לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשי״ח–1957, כפי שהיתה בתוקף עד ליום י״ב בניסן תשכ״ט (31 במרס 1969) – ימשיכו לחשב את הכנסות בני־הזוג מהעסק לפי אותה תקנה.25זכאות לדמי לידהתיקונים: תשנ״ט
לענין סעיף 50(א) לחוק –
(1)יראו דמי ביטוח ששילם מבוטח כאמור בתקנה 1(1), (2), (4) או (5) וכן בתקנה 16, כאילו שולמו לפי פרט 2 של לוח י׳ לחוק;
(2)יראו תקופה שבעדה משתלמים למבוטחת דמי לידה או דמי פגיעה כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח לענין סעיף 50(א) לחוק;
(3)יראו תקופה שבעדה משתלם למבוטחת תשלום בעבור תקופת חופשה או מחלה באמצעות קרן חופשה כמשמעותה בחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951, או באמצעות קופת גמל כמשמעותה בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, כתקופה שבה שולמו דמי ביטוח לענין סעיף 50(א) לחוק.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 50(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 50
- פרט 2 של לוח י׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח י פרט 2
- סעיף 50(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 50
- בחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951 → חוק חופשה שנתית
- בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
- סעיף 50(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 50
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א) לחוק}} –
{{ח:תת|(1)}} יראו דמי ביטוח ששילם מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(1), (2), (4) או (5)}} וכן {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}, כאילו שולמו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 2|פרט 2 של לוח י׳ לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} יראו תקופה שבעדה משתלמים למבוטחת דמי לידה או דמי פגיעה כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א) לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} יראו תקופה שבעדה משתלם למבוטחת תשלום בעבור תקופת חופשה או מחלה באמצעות קרן חופשה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, תשי״א–1951}}, או באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, כתקופה שבה שולמו דמי ביטוח לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א) לחוק}}.25אשיעורים מופחתיםתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ט
מבוטח המשלם לפי תקנות אלה דמי ביטוח כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט מבוטח כאמור בתקנה 20(א), ישלם דמי ביטוח בהתחשב בשיעורים שנקבעו לפי סעיף 341 לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 341 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 341
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח המשלם לפי תקנות אלה דמי ביטוח כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}}, ישלם דמי ביטוח בהתחשב בשיעורים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 341|סעיף 341 לחוק}}.26ביטול
תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשי״ח–1957 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשי״ח–1957 – בטלות.27השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971“.תוספת
>
| טור א׳ הגוף | טור ב׳ פרטי המידע |
|
(1) משרד החינוך
| שמות המוסדות להשכלה גבוהה שהרשויות המוסמכות לכך בארצם הכירו בהם, ושנכללו במסגרת רשימה של מוסדות אקדמיים מוכרים בארצם שהעביר הגף להערכת תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי, כשקולים לתואר הנהוג בישראל. |
|
(2) משרד הבריאות
|
(א) רשימה שבה ייכללו מוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך העניק לבוגר מוסד ממוסדות אלה רישיון או תעודה לעסוק בתחומי הבריאות והרפואה בישראל, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה.
(ב) רשימת תלמידים שנרשמו במאגר משרד הבריאות, הלומדים במוסדות אקדמיים המפורטים בפסקה (א).
(ג) מידע כאמור בפרט זה יועבר רק אם המידע מצוי בידי משרד הבריאות; מידע כאמור בפרט 2(ב) יועבר בכפוף להסכמת התלמיד.
|
|
(3) האוניברסיטה העברית
|
(א) רשימה שבה ייכללו מוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, כמשמעותם בסעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, שמי מתלמידיהם הוכר בעל השכלה משפטית גבוהה במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה.
(ב) רשימת תלמידים שקיבלו אישור להכרה כאמור בפסקה (א).
(ג) מידע כאמור בפרט זה יועבר אם המידע מצוי בידי האוניברסיטה העברית בירושלים; מידע בדבר תלמידים יועבר בכפוף להסכמתם.
|
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th width="30%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} הגוף</th><th width="70%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} פרטי המידע</th></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(1)}} משרד החינוך
</td><td>שמות המוסדות להשכלה גבוהה שהרשויות המוסמכות לכך בארצם הכירו בהם, ושנכללו במסגרת רשימה של מוסדות אקדמיים מוכרים בארצם שהעביר הגף להערכת תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי, כשקולים לתואר הנהוג בישראל.</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(2)}} משרד הבריאות
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} רשימה שבה ייכללו מוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך העניק לבוגר מוסד ממוסדות אלה רישיון או תעודה לעסוק בתחומי הבריאות והרפואה בישראל, וזאת במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת תלמידים שנרשמו במאגר משרד הבריאות, הלומדים במוסדות אקדמיים המפורטים בפסקה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בפרט זה יועבר רק אם המידע מצוי בידי משרד הבריאות; מידע כאמור בפרט {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}(ב) יועבר בכפוף להסכמת התלמיד.
</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת|(3)}} האוניברסיטה העברית
</td><td>
{{ח:תת|(א)}} רשימה שבה ייכללו מוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 25|בסעיף 25(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, שמי מתלמידיהם הוכר בעל השכלה משפטית גבוהה במהלך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון שבו הועברה הרשימה.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת תלמידים שקיבלו אישור להכרה כאמור בפסקה (א).
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בפרט זה יועבר אם המידע מצוי בידי האוניברסיטה העברית בירושלים; מידע בדבר תלמידים יועבר בכפוף להסכמתם.
</td></tr>
</table>