תוכן החוק
תקנות בדבר תשלום דמי ביטוח וגבייתם
1הגדרותתיקונים: תש״ך, תשל״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ט
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת מס־הכנסה, 1947;
”אגודה“ – אגודה שיתופית, למעט קיבוץ;
”קיבוץ“ – כמשמעותו בסעיף 19א לפקודה, לרבות מושב שיתופי;
”חבר“ – מבוטח העובד במפעל האגודה או הקיבוץ והוא חבר באגודה או בקיבוץ;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959;
”שנה שוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס־הכנסה, 1947 → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 19א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 54
- בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה
- בסעיף 345 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס־הכנסה, 1947}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – אגודה שיתופית, למעט קיבוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 19א לפקודה}}, לרבות מושב שיתופי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ – מבוטח העובד במפעל האגודה או הקיבוץ והוא חבר באגודה או בקיבוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה שוטפת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|בסעיף 345 לחוק}}.1אתיקונים: תש״ך, תש״ל
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}1בתקופת תשלום לעובד במשק ביתתיקונים: תשכ״ו, תשמ״ז־4, תש״ע
תקופת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק־בית היא שלושה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק־בית היא שלושה חדשים.2מועדי תשלום בידי מבוטח שאינו עובדתיקונים: תשט״ו, תשכ״ה, תשכ״ז, תש״ל, תשל״ד, תשל״ה־2, תשל״ו, תשל״ז, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״א־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־3, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ט, תשס״ה
(א)מועדי תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד הם:
(א)15 בחודש של כל אחד מהחדשים פברואר עד דצמבר של כל שנה שוטפת – בעד החודש שקדם למועד התשלום;
(ב)15 בחודש ינואר של כל שנה שוטפת – בעד חודש דצמבר של שנת המס שקדמה לאותה שנה שוטפת.
(2)מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י״א לחוק, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
(3)מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 בלוח י״א לחוק, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
(4)על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), מועד התשלום בידי מבוטח שעבר מסוג של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יהיה ב־15 בחודש שלאחר החודש האחרון בו שהה בסוג של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
ב.האמור בפסקה (א) יחול בשינויים המחוייבים גם על מבוטח שהכנסותיו בתקופת התשלום עלו על הכנסת המינימום האמורה בפרטים 3 ו־4 בלוח י״א לחוק, לפי הענין.
(ב)
(ג)המוסד רשאי לדחות מועדי תשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, אם ההכנסה שעל פיה חושבו המקדמות לרבעון הראשון שהוא חייב בתשלומן לגבי אותה שנה שוטפת לא עלתה על סכום השווה להכנסה המזערית שנקבעה לגבי אותו רבעון בפרט 3 שבלוח י״א לחוק.
(2)התברר כי בשנת מס פלונית עלתה הכנסתו של המבוטח, כאמור בסעיף 345 לחוק, על ההכנסה המזערית לאותה שנת מס לפי פרט 3 שבלוח י״א לחוק יחולו הוראות אלה:
(א)נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לפני ה־31 בינואר של אותה שנת מס – יראו כאילו המועד לתשלומם של דמי הביטוח לא נדחה וכאילו חל במועדי התשלום של תקופות התשלום שבאותה שנת מס.
(ב)נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לאחר ה־31 בינואר של אותה שנת מס – המועד לתשלומם של דמי ביטוח אלה יהיה בתום ששה חדשים מתום שנת המס שאליה מתייחסת ההכנסה.
↗ חיצוניות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- בפרט 3 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- בפרט 4 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בפרטים 3 → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- ו־4 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
- בפרט 3 שבלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
- בסעיף 345 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- פרט 3 שבלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} מועדי תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד הם:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 בחודש של כל אחד מהחדשים פברואר עד דצמבר של כל שנה שוטפת – בעד החודש שקדם למועד התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} 15 בחודש ינואר של כל שנה שוטפת – בעד חודש דצמבר של שנת המס שקדמה לאותה שנה שוטפת.
{{ח:תתת|(2)}} מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א לחוק}}, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
{{ח:תתת|(3)}} מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א לחוק}}, הוא ב־15 לחודש הראשון שבכל רבעון – בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור; ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב־25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו.
{{ח:תתת|(4)|א.}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), מועד התשלום בידי מבוטח שעבר מסוג של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יהיה ב־15 בחודש שלאחר החודש האחרון בו שהה בסוג של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
{{ח:תתתת|ב.}} האמור בפסקה (א) יחול בשינויים המחוייבים גם על מבוטח שהכנסותיו בתקופת התשלום עלו על הכנסת המינימום האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרטים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|ו־4 בלוח י״א לחוק}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המוסד רשאי לדחות מועדי תשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, אם ההכנסה שעל פיה חושבו המקדמות לרבעון הראשון שהוא חייב בתשלומן לגבי אותה שנה שוטפת לא עלתה על סכום השווה להכנסה המזערית שנקבעה לגבי אותו רבעון {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א לחוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} התברר כי בשנת מס פלונית עלתה הכנסתו של המבוטח, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|בסעיף 345 לחוק}}, על ההכנסה המזערית לאותה שנת מס לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|פרט 3 שבלוח י״א לחוק}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לפני ה־31 בינואר של אותה שנת מס – יראו כאילו המועד לתשלומם של דמי הביטוח לא נדחה וכאילו חל במועדי התשלום של תקופות התשלום שבאותה שנת מס.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת מס פלונית לאחר ה־31 בינואר של אותה שנת מס – המועד לתשלומם של דמי ביטוח אלה יהיה בתום ששה חדשים מתום שנת המס שאליה מתייחסת ההכנסה.2אמועדי תשלום בעד עובד במשק ביתתיקונים: תשכ״ו, תשמ״ז־4, תש״ע
מועדי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית הם כלהלן:
(1)20 באפריל – בעד החודשים ינואר עד מרס של אותה שנה;
(2)20 ביולי – בעד החודשים אפריל עד יוני של אותה שנה;
(3)20 באוקטובר – בעד החודשים יולי עד ספטמבר של אותה שנה;
(4)20 בינואר – בעד החודשים אוקטובר עד דצמבר של השנה הקודמת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועדי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית הם כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} 20 באפריל – בעד החודשים ינואר עד מרס של אותה שנה;
{{ח:תת|(2)}} 20 ביולי – בעד החודשים אפריל עד יוני של אותה שנה;
{{ח:תת|(3)}} 20 באוקטובר – בעד החודשים יולי עד ספטמבר של אותה שנה;
{{ח:תת|(4)}} 20 בינואר – בעד החודשים אוקטובר עד דצמבר של השנה הקודמת.2בתיקונים: תשס״ג, תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}3דרכי תשלוםתיקונים: תש״ך, תשכ״ז, תש״ל, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ז
(א)דמי ביטוח ישולמו באמצעות בנק הדואר, או כל בנק אחר שאישר לכך המוסד, זולת אם הודיע המוסד לחייב בתשלום לשלם את דמי הביטוח בדרך אחרת.
(ב)מעביד המעסיק בישראל עובד שמקום מושבו באזור או בשטחי עזה יריחו, כהגדרתם בסעיף 378 {{ח:הערה|לחוק}}, שאינו תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף האמור, ישלם את דמי הביטוח, למעט בעד עובדים במשק בית, באמצעות מדור התשלומים שליד שירות התעסוקה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 378 {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 378
- בסעיף האמור → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 378
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דמי ביטוח ישולמו באמצעות בנק הדואר, או כל בנק אחר שאישר לכך המוסד, זולת אם הודיע המוסד לחייב בתשלום לשלם את דמי הביטוח בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} מעביד המעסיק בישראל עובד שמקום מושבו באזור או בשטחי עזה יריחו, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 {{ח:הערה|לחוק}}}}, שאינו תושב ישראל באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף האמור}}, ישלם את דמי הביטוח, למעט בעד עובדים במשק בית, באמצעות מדור התשלומים שליד שירות התעסוקה.4תיקונים: תשכ״ז
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}5הערכת הכנסתו של חבר אגודהתיקונים: תשט״ז, תש״ך, תשכ״ז, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״ט
לענין סעיפים 337, 338, 340, 341, 343 לחוק ולוח י׳ יראו כהכנסתו של חבר אגודה את הכנסתו –
(1)לחודש שקדם לחודש בו חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(ב) לפקודה;
(2)לשנה השוטפת בה חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(א), (ד) ו־(ח) לפקודה.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 337 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 337
- 338 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 338
- 340 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 340
- 341 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 341
- 343 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 343
- ולוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- בסעיף 5(1)(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- בסעיף 5(1)(א) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- (ד) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
- ו־(ח) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 337|סעיפים 337}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 338|338}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 340|340}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 341|341}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 343|343 לחוק}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|ולוח י׳}} יראו כהכנסתו של חבר אגודה את הכנסתו –
{{ח:תת|(1)}} לחודש שקדם לחודש בו חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 5(1)(ב) לפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} לשנה השוטפת בה חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 5(1)(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(ח) לפקודה}}.5אחישוב דמי ביטוח בעד חבר אגודהתיקונים: תש״ך, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״ט
(א)דמי הביטוח בעד חבר אגודה, לגבי הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 5(1)(א), (ד) ו־(ח) לפקודה, יחושבו לפי התשלומים ששולמו לו ממקורות אלה מאת האגודה תוך שנת המס כאמור בתקנה 5.
(ב)כל עוד לא נקבעה ההכנסה לענין תקנה 5 לפי שומה סופית ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984 (להלן – תקנות המקדמות).
(ג)הוראות סעיפים 345 ו־362 לחוק והתקנות לפיהם יחולו על חבר אגודה בשינויים המחוייבים לפי הענין.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 5(1)(א) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- (ד) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.4
- ו־(ח) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
- לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984 → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
- סעיפים 345 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- ו־362 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דמי הביטוח בעד חבר אגודה, לגבי הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 5(1)(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.4|(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(ח) לפקודה}}, יחושבו לפי התשלומים ששולמו לו ממקורות אלה מאת האגודה תוך שנת המס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעה ההכנסה לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} לפי שומה סופית ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}} (להלן – תקנות המקדמות).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיפים 345}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|ו־362 לחוק}} והתקנות לפיהם יחולו על חבר אגודה בשינויים המחוייבים לפי הענין.5בהערכת הכנסתו של חבר קיבוץתיקונים: תש״ך, תשכ״ב, תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ז־2, תשל״ז־3, תשל״ט־2, תש״ם־2, תש״ם־4, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ט, תשס״א
(א)לענין סימן ב׳ לפרק ט״ו לחוק תהיה הכנסתו של חבר קיבוץ צירופם של רכיבים אלה:
(1)שוויה של אספקת המחיה ושווין של שאר הנאות שנתן הקיבוץ מכוח החברות לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי סעיף 37 לפקודה או לנקודות קיצבה על פי סעיף 40 לפקודה בשנה השוטפת, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר אותה שנה (להלן – ההכנסה הנקיה);
(2)סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 לחוק, והכנסת העבודה היתה בסכום ההכנסה הנקיה בתוספת סכום הניכוי כאמור;
(3)סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת העבודה שלו, והכנסת העבודה היתה בסכום המתקבל לפי פסקאות (1) ו־(2) בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו.
(ב)שוויה של אספקת המחיה, כאמור בתקנת משנה (א)(1), יהיה בסכום שנקבע באותו חלק מהשומה שנערכה לגבי הקיבוץ לשנה השוטפת (להלן – השומה), המתייחס להכנסה לפי סעיף 56 לפקודה;
(2)כל עוד לא נערכה שומה, תחושב הכנסתו של חבר קיבוץ לפי כללי החישוב האמורים בתקנת משנה (א), בשינויים אלה:
אספקת המחיה תהיה בסכום המחושב לפי סעיף 56 לפקודה, כפי שהוא רשום במאזן האחרון של הקיבוץ, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר השנה שלגביה נערך המאזן; שווין של שאר הנאות ויתר הסכומים לפי תקנת המשנה האמורה יחושבו לשנה שלגביה נערך המאזן;
בתקנה זו, ”מאזן“ – מאזן שאושר עד ל־15 בינואר של השנה השוטפת בידי ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ (להלן – ברית הפיקוח), או בידי ”בחן“ ברית הפיקוח של אגודות שיתופיות בישראל, אגודה מרכזית בע״מ (להלן – בחן), או בידי רואה חשבון ובלבד שנערך בדרך עריכת המאזן בידי ברית הפיקוח או בחן;
(3)לא התייחס המאזן לשנה השוטפת, תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי פסקה (2), לגבי התקופה שבין 1 באפריל של השנה שלגביה נערך המאזן לבין 1 באפריל של השנה השוטפת, בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק;
(4)הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקאות (2) ו־(3), תוגדל או תוקטן במהלך השנה השוטפת, לפי הענין כדלקמן:
(א)ב־1 באפריל – בשיעור השווה למחצית משיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין ה־1 באפריל האמור לבין ה־1 במרס שקדם לו;
(ב)ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר שבשנה השוטפת (להלן – מועד העדכון) – בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין מועד העדכון ובין מועד העדכון שקדם לו.
(ג)שולמו דמי הביטוח לשנה פלונית בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) עד (4) ולאחר מכן נערכה שומה, ישולמו או יוחזרו ההפרשים בין דמי הביטוח שהיה על הקיבוץ לשלם לפי תקנה זו, כשהם מחושבים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב)(1) לבין דמי הביטוח ששילם הקיבוץ, ולענין זה יחולו הוראות סעיפים 345(ג) ו־(ד) ו־362 לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(2)נערכה שומה לקיבוץ לפי תקופת שומה מיוחדת בהתאם לסעיף 7 לפקודה, ובתוך אותה תקופת שומה חלה תחילתה של השנה השוטפת, יראו את השומה האמורה כאילו היא השומה לשנה השוטפת, ולצורך האמור בתקנה זו תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי שומה כאמור בשיעור השינוי שחל בממוצע החדשי של השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – ממוצע השכר) בשנה השוטפת, לעומת ממוצע השכר בתקופת השומה המיוחדת.
(ד)
↗ חיצוניות: 10📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- סימן ב׳ לפרק ט״ו לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק טו סימן ב
- סעיף 37 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 37
- סעיף 40 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 40
- בסעיף 180 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 180
- סעיף 56 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 56
- סעיף 56 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 56
- בחוק → חוק הביטוח הלאומי
- סעיפים 345(ג) ו־(ד) → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
- ו־362 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
- לסעיף 7 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט״ו לחוק}} תהיה הכנסתו של חבר קיבוץ צירופם של רכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שוויה של אספקת המחיה ושווין של שאר הנאות שנתן הקיבוץ מכוח החברות לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודה}} או לנקודות קיצבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לפקודה}} בשנה השוטפת, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר אותה שנה (להלן – ההכנסה הנקיה);
{{ח:תתת|(2)}} סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}, והכנסת העבודה היתה בסכום ההכנסה הנקיה בתוספת סכום הניכוי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת העבודה שלו, והכנסת העבודה היתה בסכום המתקבל לפי פסקאות (1) ו־(2) בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שוויה של אספקת המחיה, כאמור בתקנת משנה (א)(1), יהיה בסכום שנקבע באותו חלק מהשומה שנערכה לגבי הקיבוץ לשנה השוטפת (להלן – השומה), המתייחס להכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 56|סעיף 56 לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא נערכה שומה, תחושב הכנסתו של חבר קיבוץ לפי כללי החישוב האמורים בתקנת משנה (א), בשינויים אלה:
{{ח:תתת}} אספקת המחיה תהיה בסכום המחושב לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 56|סעיף 56 לפקודה}}, כפי שהוא רשום במאזן האחרון של הקיבוץ, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר השנה שלגביה נערך המאזן; שווין של שאר הנאות ויתר הסכומים לפי תקנת המשנה האמורה יחושבו לשנה שלגביה נערך המאזן;
{{ח:תתת}} בתקנה זו, ”מאזן“ – מאזן שאושר עד ל־15 בינואר של השנה השוטפת בידי ברית הפיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ (להלן – ברית הפיקוח), או בידי ”בחן“ ברית הפיקוח של אגודות שיתופיות בישראל, אגודה מרכזית בע״מ (להלן – בחן), או בידי רואה חשבון ובלבד שנערך בדרך עריכת המאזן בידי ברית הפיקוח או בחן;
{{ח:תתת|(3)}} לא התייחס המאזן לשנה השוטפת, תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי פסקה (2), לגבי התקופה שבין 1 באפריל של השנה שלגביה נערך המאזן לבין 1 באפריל של השנה השוטפת, בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}};
{{ח:תתת|(4)}} הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקאות (2) ו־(3), תוגדל או תוקטן במהלך השנה השוטפת, לפי הענין כדלקמן:
{{ח:תתתת|(א)}} ב־1 באפריל – בשיעור השווה למחצית משיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין ה־1 באפריל האמור לבין ה־1 במרס שקדם לו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר שבשנה השוטפת (להלן – מועד העדכון) – בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין מועד העדכון ובין מועד העדכון שקדם לו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} שולמו דמי הביטוח לשנה פלונית בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) עד (4) ולאחר מכן נערכה שומה, ישולמו או יוחזרו ההפרשים בין דמי הביטוח שהיה על הקיבוץ לשלם לפי תקנה זו, כשהם מחושבים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב)(1) לבין דמי הביטוח ששילם הקיבוץ, ולענין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|סעיפים 345(ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|ו־362 לחוק}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} נערכה שומה לקיבוץ לפי תקופת שומה מיוחדת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 7|לסעיף 7 לפקודה}}, ובתוך אותה תקופת שומה חלה תחילתה של השנה השוטפת, יראו את השומה האמורה כאילו היא השומה לשנה השוטפת, ולצורך האמור בתקנה זו תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי שומה כאמור בשיעור השינוי שחל בממוצע החדשי של השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – ממוצע השכר) בשנה השוטפת, לעומת ממוצע השכר בתקופת השומה המיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}5גשיעור דמי ביטוח של קיבוץתיקונים: תש״ך
(א)דמי הביטוח המשתלמים בעד חבר קיבוץ הם מכפלת דמי הביטוח היומיים במספר הימים בשנת התשלום שבהם היה חבר הקיבוץ.
(ב)דמי ביטוח יומיים יחושבו לפי החלק ה־360 מהכנסתו של החבר כאמור בתקנה 5ב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דמי הביטוח המשתלמים בעד חבר קיבוץ הם מכפלת דמי הביטוח היומיים במספר הימים בשנת התשלום שבהם היה חבר הקיבוץ.
{{ח:תת|(ב)}} דמי ביטוח יומיים יחושבו לפי החלק ה־360 מהכנסתו של החבר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בתקנה 5ב}}.5דתיקונים: תשכ״א, תשנ״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}6חבר אגודה שיתופית שהכנסתו פחותה מהמינימוםתיקונים: תש״ך, תשנ״ט
חבר אגודה שיתופית שהכנסתו המחושבת לפי התקנות 5, 5א ו־5ב פחותה מהסכום הנקוב בסעיף 348(ב) לחוק, כפי ששונה בתקנות על פי סעיף 348(ג) לחוק, ישלמו בעדו דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום האמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 348(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 348
- סעיף 348(ג) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 348
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר אגודה שיתופית שהכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|התקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 5א|5א}} {{ח:פנימי|סעיף 5ב|ו־5ב}} פחותה מהסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 348|בסעיף 348(ב) לחוק}}, כפי ששונה בתקנות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 348|סעיף 348(ג) לחוק}}, ישלמו בעדו דמי ביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום האמור.7דין וחשבון מבוטח שאינו עובדתיקונים: תשי״ח, תש״ך־2, תשכ״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז, תשמ״ח
(א)מבוטח שאינו עובד ולא נערכה לגביו שומה ולא נתקבלה שומה עצמית כמשמעותן בתקנות המקדמות, לשנת הכספים 1948/49 או לאחריה, ימסור ב־31 ביולי שבכל שנת כספים דין־וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל סניפי המוסד, ויצהיר בו על הכנסתו בשנת הכספים שקדמה לשנה בה מוגשת ההצהרה;
(ב)במקום הצהרה כאמור בתקנת משנה (א) יקבל המוסד הצהרה על ההכנסה הצפויה באותה שנה שוטפת או בחלק ממנה, ובלבד שהודיע כי ניתן למסור הצהרה כאמור עד ה־31 ביולי של אותה שנה שוטפת.
(ג)הוגש דין וחשבון לאחר המועד הנקוב בתקנות משנה (א) או (ב), לא יראוהו כדין וחשבון לענין תקנה זו אלא אם הוגש באיחור בהסכמת המוסד או אם האיחור בהגשת הדין וחשבון הוא תוצאה מגורם שלא היה תלוי ברצונו של המבוטח.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטח שאינו עובד ולא נערכה לגביו שומה ולא נתקבלה שומה עצמית כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|בתקנות המקדמות}}, לשנת הכספים 1948/49 או לאחריה, ימסור ב־31 ביולי שבכל שנת כספים דין־וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל סניפי המוסד, ויצהיר בו על הכנסתו בשנת הכספים שקדמה לשנה בה מוגשת ההצהרה;
{{ח:תת|(ב)}} במקום הצהרה כאמור בתקנת משנה (א) יקבל המוסד הצהרה על ההכנסה הצפויה באותה שנה שוטפת או בחלק ממנה, ובלבד שהודיע כי ניתן למסור הצהרה כאמור עד ה־31 ביולי של אותה שנה שוטפת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש דין וחשבון לאחר המועד הנקוב בתקנות משנה (א) או (ב), לא יראוהו כדין וחשבון לענין תקנה זו אלא אם הוגש באיחור בהסכמת המוסד או אם האיחור בהגשת הדין וחשבון הוא תוצאה מגורם שלא היה תלוי ברצונו של המבוטח.8דין וחשבון מעביד על שכר עובדיותיקונים: תש״ך־2, תשכ״ו, תשכ״ז, תשל״ז־2, תשמ״ח, תש״ס, תשס״ג
(א)כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו דין וחשבון, לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון; היה העובד מבוטח לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972, יוגש הדין וחשבון לפי טופס שניתן להשיגו בסניפי המוסד.
(ב)כל מעביד יגיש למוסד יחד עם הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על כל אחד מעובדיו היומיים בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד.
(ג)כל מעביד יגיש למוסד לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, או תוך שבועיים מהיום שחדל להעסיק עובדים, דין וחשבון בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, או על גבי טופס 0126 האמור בתקנה 13 לתקנות מס הכנסה, מילווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מילווה חסכון ומס מעסיקים), תשל״ה–1975, לגבי העובדים שהעסיק בשנת המס, ובו יפרט מצבם המשפחתי, מענם הפרטי, המשכורת ששולמה להם, דמי הביטוח ששילם עבורם לפי הפרטים המופיעים בדינים וחשבונות האמורים בתקנת משנה (א).
(2)מעביד יגיש למוסד, לפי דרישתו, יחד עם טופס 0126 את כרטיס העובד של כל עובד שסיכם לכל פרטיו; מעביד העורך את חישובי המשכורת ואת הניכויים באמצעות מיכון, רשאי להגיש למוסד את הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א) כפי שיקבע המוסד.
(ד)המוסד רשאי להתיר בכתב למעביד פלוני לסטות מהוראות שבתקנת משנה (א) והנאמר בהיתר יבוא במקום הקבוע בתקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972 → צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)
- טופס 0126 האמור
- בתקנה 13 לתקנות מס הכנסה, מילווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מילווה חסכון ומס מעסיקים), תשל״ה–1975 → תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) #סעיף 12
- טופס 0126
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו דין וחשבון, לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון; היה העובד מבוטח לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972}}, יוגש הדין וחשבון לפי טופס שניתן להשיגו בסניפי המוסד.
{{ח:תת|(ב)}} כל מעביד יגיש למוסד יחד עם הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על כל אחד מעובדיו היומיים בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} כל מעביד יגיש למוסד לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, או תוך שבועיים מהיום שחדל להעסיק עובדים, דין וחשבון בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, או על גבי {{ח:חיצוני|https://www.misim.gov.il/shdochnik/frmLogin2.aspx|טופס 0126 האמור}} {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)#סעיף 12|בתקנה 13 לתקנות מס הכנסה, מילווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מילווה חסכון ומס מעסיקים), תשל״ה–1975}}, לגבי העובדים שהעסיק בשנת המס, ובו יפרט מצבם המשפחתי, מענם הפרטי, המשכורת ששולמה להם, דמי הביטוח ששילם עבורם לפי הפרטים המופיעים בדינים וחשבונות האמורים בתקנת משנה (א).
{{ח:תתת|(2)}} מעביד יגיש למוסד, לפי דרישתו, יחד עם {{ח:חיצוני|https://www.misim.gov.il/shdochnik/frmLogin2.aspx|טופס 0126}} את כרטיס העובד של כל עובד שסיכם לכל פרטיו; מעביד העורך את חישובי המשכורת ואת הניכויים באמצעות מיכון, רשאי להגיש למוסד את הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א) כפי שיקבע המוסד.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי להתיר בכתב למעביד פלוני לסטות מהוראות שבתקנת משנה (א) והנאמר בהיתר יבוא במקום הקבוע בתקנת משנה (א).9תיקונים: תש״ך, תש״ך־2, תשמ״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}9אתיקונים: תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}9בדחיית מועדתיקונים: תשכ״ב
חייב אדם לשלם דמי ביטוח או להגיש דין־וחשבון במועד שנקבע בחוק או בתקנות לפיו, ומועד זה חל ביום שנקבע בחיקוק כיום מנוחה או כיום שבתון או ב־1 במאי, יידחה המועד ליום הבא אחריו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייב אדם לשלם דמי ביטוח או להגיש דין־וחשבון במועד שנקבע {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}} או בתקנות לפיו, ומועד זה חל ביום שנקבע בחיקוק כיום מנוחה או כיום שבתון או ב־1 במאי, יידחה המועד ליום הבא אחריו.9גהסכם תשלומיםתיקונים: תשכ״ו
הסכם תשלומים ייערך בטופס שבתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם תשלומים ייערך בטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת}}.10השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954“.תוספת ראשונה
לוח א׳
>
| שנת המאזן | שיעור הגידול |
| התש״ם | 20,530.29% |
| התשמ״א | 7,987.77% |
| התשמ״ב | 3,804.56% |
| התשמ״ג | 1,527.03% |
| התשמ״ד | 400.87% |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>שנת המאזן</th><th>שיעור הגידול</th></tr>
<tr><td>התש״ם</td><td>20,530.29%</td></tr>
<tr><td>התשמ״א</td><td>7,987.77%</td></tr>
<tr><td>התשמ״ב</td><td>3,804.56%</td></tr>
<tr><td>התשמ״ג</td><td>1,527.03%</td></tr>
<tr><td>התשמ״ד</td><td>400.87%</td></tr>
</table>לוח ב׳
>
| מועד העדכון | שיעור השינוי |
| 1.4.85 | 5.0% |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>מועד העדכון</th><th>שיעור השינוי</th></tr>
<tr><td>1.4.85</td><td>5.0%</td></tr>
</table>תוספת שניה
חלק א׳: טופס הסכם תשלומים לגבי מעביד
חלק ב׳: טופס הסכם תשלומים לגבי מבוטח חבר אגודה שיתופית חקלאית
חלק ג׳: טופס הסכם תשלום לגבי מבוטח שאינו עובד