החקיקה בישראל

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשי״ד · 1954
68
סעיפים
11
פרקים
12
תוספות
8
הגדרות
43
הפניות פנימיות
50
הפניות חיצוניות
16
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

תקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה
תוכן עניינים
פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח

1סיווג

לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן – דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן – מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן – דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן – מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

2שיעור דמי הביטוחתיקונים: תשט״ו, תשל״ה־2, תשמ״ג

(א)שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
(ב)מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 162 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 343
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 343|בסעיף 162 לחוק}}, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).

3מפעל נפרדתיקונים: תשי״ז, תשכ״ג, תשכ״ה־2

(א)לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
(1)הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
(2)הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
(ב)הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
(ב)בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח, לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
(ג)רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
{{ח:תת|(ב)}} בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח, לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
{{ח:תת|(ג)}} רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).

3אשיעור ממוצע למפעל מורכבתיקונים: תשכ״א, תשכ״ד־2, תשכ״ה־2

(א)היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
(ב)המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ־1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן – התאריך הקובע).
(ג)בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון –
(1)שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע, ובלבד שלא יובאו בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי־ביטוח;
(2)שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
(ד)נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ־1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן – התאריך הקובע).
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע, ובלבד שלא יובאו בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי־ביטוח;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.

4מפעל בסעיפי סיכון שוניםתיקונים: תשי״ז

(א)ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד – ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
(ב)מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד – ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.

5שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדיםתיקונים: תש״ל

לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה, ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.

6הפחתת דמי הביטוח או הגדלתםתיקונים: תשט״ו, תשי״ח־2, תש״ך־2, תשכ״א, תשכ״ד־2, תשכ״ז־3, תשל״ב־2, תשל״ה־2, תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ב־2

(א)בתקנה זו –
”תקופת האיזון“ – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
”שיעור הפגיעה“ – היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
”שיעור הפגיעה הממוצע“ – היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש, ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;
לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
”מפעל גדול“ – מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
”מפעל“ לענין תקנה זו – מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 0, 1, 2, 3, 4, 5, 7.
(ב)סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב־30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב־20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
(ג)בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
(ד)המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
(2)על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י״ד בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
(ה)
(ו)המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז)הוראות תקנה זו אינן חלות –
(1)אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
(2)אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 10📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • לסעיף 36 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 80
  • בסעיף 162 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 343
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת האיזון“ – תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ״ב באדר ב׳ תשי״ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפגיעה“ – היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפגיעה הממוצע“ – היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
{{ח:תתת}} לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש, ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת – המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים;
{{ח:תתת}} לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל גדול“ – מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ לענין תקנה זו – מפעל המסווג {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 0|0}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 1|1}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 2|3}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 7|7}}.
{{ח:תת|(ב)}} סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב־30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב־20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 80|לסעיף 36 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י״ד בניסן תש״ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ו)}} המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות תקנה זו אינן חלות –
{{ח:תתת|(1)}} אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בתקנה 3א}};
{{ח:תתת|(2)}} אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 343|בסעיף 162 לחוק}} והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.

7קביעת סעיף הסיכוןתיקונים: תשי״ט

מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.
פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה

8מסירת הודעה על פגיעה בעבודהתיקונים: תשי״ט

על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן – מבוטח שנפגע) תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן – ההודעה).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}}, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן – מבוטח שנפגע) תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן – ההודעה).

9מי חייב למסור הודעה

(א)החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב)מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 22 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 131
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 131|סעיף 22 לחוק}}. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.

10אישור ההודעה על ידי המעביד

מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.

11אישור רפואיתיקונים: תשנ״ו

(א)הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
(ב)אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן – שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו־25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול – אם נערכו;
(2)באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
(3)השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 89(א)(3) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 89
  • בסעיפים 24א → פקודת בריאות העם #סעיף 24א
  • ו־25 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 25
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 89|בסעיף 89(א)(3) לחוק}} (להלן – שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|בסעיפים 24א}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|ו־25 לפקודת בריאות העם, 1940}}, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול – אם נערכו;
{{ח:תתת|(2)}} באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
{{ח:תתת|(3)}} השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.

11אצירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזקתיקונים: תשל״ז

הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 45 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 89
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא־הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 89|בסעיף 45 לחוק}}, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

12תוצאות אי־מסירת ההודעה

לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.

13פרטים להשלמת ההודעה

המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב׳ לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל־פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}}. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל־פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.

13אדו״ח של מעבידתיקונים: תשי״ט

מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב־15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי־פגיעה. בדו״ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי־הפגיעה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 38(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 343
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 343|בסעיף 38(ב) לחוק}}, ידווח למוסד ב־15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי־פגיעה. בדו״ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי־הפגיעה.

14תוצאות אי־מסירת פרטים נוספים

לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 13|לתקנה 13}}, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.
פרק שלישי: בדיקות רפואיות

15תיקונים: תשכ״ה־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

16שלילת זכות לגימלה על אי־בדיקהתיקונים: תשכ״ה־3

לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965 → תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נבדק אדם כדרוש {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
פרק רביעי: הגשת תביעה לגימלה לפי חלק ב׳ לחוק ודרכי הוכחתה

17תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

18תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

19תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

20תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
פרק חמישי: תשלום גימלאות לפי חלק ב׳ לחוק

21תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

22תשלום דמי פגיעה באמצעות מעבידתיקונים: תשכ״ה־3

(א)המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.
(ב)השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
(ג)מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.
{{ח:תת|(ב)}} השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.

23תיקונים: תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

23אתיקונים: תשי״ט, תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

24תיקונים: תשי״ט, תשנ״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

24אתיקונים: תשי״ח, תשל״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים

25אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועיתתיקונים: תשכ״ד־2, תשכ״ח־4, תשל״ג, תשנ״ב, תשנ״ד

המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:
(1)מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
(2)מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
(א)מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן – הכשרה מעשית);
(ב)ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(3)קיבוץ – לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
(4)מוסד להשכלה גבוהה – לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
(5)מוסד רפואי – לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
לענין תקנה זו –
”עולה“ – תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש״י–1950;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
”מוסד רפואי“ – בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ״א–1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16(א)(2) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • חוק החניכות, תשי״ג–1953 → חוק החניכות
  • חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער
  • חוק השבות, התש״י–1950 → חוק השבות
  • בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
  • בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ״א–1980 → תקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים)
  • בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973 → חוק מס מקביל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 16(א)(2) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
{{ח:תת|(2)}} מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן – הכשרה מעשית);
{{ח:תתת|(ב)}} ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}};
{{ח:תת|(3)}} קיבוץ – לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
{{ח:תת|(4)}} מוסד להשכלה גבוהה – לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
{{ח:תת|(5)}} מוסד רפואי – לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
{{ח:ת}} לענין תקנה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עולה“ – תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – בית חולים ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים)|בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ״א–1980}}, וקופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|בחוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}.

25אתנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועיתתיקונים: תשכ״ח־4, תשל״ג

אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב׳ לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי״ג–1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
  • סעיף 14(א)(1) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 80
  • חוק החניכות, תשי״ג–1953 → חוק החניכות
  • חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}} תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}} אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 80|סעיף 14(א)(1) לחוק}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}}.

26קביעת מעבידים של סוגי מבוטחיםתיקונים: תשכ״ד־2, תשכ״ה־3, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשל״ב־2, תשל״ג, תשנ״ב, תשנ״ד

לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד –
(1)לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
(א)לענין תקנה 25(1) ו־(2)(א) – החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום – מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;
(ב)לענין תקנה 25(2)(ב) – מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי״ג–1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(ג)לענין תקנה 25(3) – הקיבוץ;
(ד)לענין תקנה 25(4) – המוסד להשכלה גבוהה;
(ה)לענין תקנה 25(5) – המוסד הרפואי.
(1א)לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי״ג–1953, מעבידו לענין החוק האמור;
(1ב)לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 –
(1)מעבידו בשעת הבחינה;
(2)באין מעביד כאמור – משרד העבודה;
(2)לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק – את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית־חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;
(3)
(4)לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק – את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • חוק החניכות, תשי״ג–1953 → חוק החניכות
  • חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער
  • סעיף 22 לחוק החניכות, תשי״ג–1953 → חוק החניכות #סעיף 22
  • החוק האמור → חוק החניכות
  • הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה #פרק 3
  • בסעיף 16(א)(3) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 24
  • בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק}} יראו כמעביד –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
{{ח:תתת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(1) ו־(2)(א)}} – החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום – מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;
{{ח:תתת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(2)(ב)}} – מעבידו של החניך לענין {{ח:חיצוני|חוק החניכות|חוק החניכות, תשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}};
{{ח:תתת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(3)}} – הקיבוץ;
{{ח:תתת|(ד)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(4)}} – המוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(ה)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 25|תקנה 25(5)}} – המוסד הרפואי.
{{ח:תת|(1א)}} לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, תשי״ג–1953}}, מעבידו לענין {{ח:חיצוני|חוק החניכות|החוק האמור}};
{{ח:תת|(1ב)}} לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}} –
{{ח:תתת|(1)}} מעבידו בשעת הבחינה;
{{ח:תתת|(2)}} באין מעביד כאמור – משרד העבודה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|בסעיף 16(א)(3) לחוק}} – את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית־חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, יראו כמעבידו את בעל בית החולים;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(4)}} לגבי מבוטח שהינו אסיר או עציר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק}} – את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.

27דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8)תיקונים: תשכ״ב־6, תשכ״ד־2, תשכ״ה־2, תשכ״ה־3, תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג, תשל״ד־2, תשל״ד־3

(א)דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו־(1ב) – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י״א לחוק, כפול שניים.
(ב)מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי־ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –
(1)השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
(2)באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
(ג)
(ד)מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב), וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו־(1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי־ביטוח נוספים.
(ה)דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
ההגדרה ”כבאי מתנדב“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בהגדרה ”מתנדב“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 → חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה #סעיף 2
  • פרט 1 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דמי הביטוח בעד מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק}} – להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} (להלן – כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(2)(ב)}} וכן מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26(1א) ו־(1ב)}} – הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|פרט 1 בלוח י״א לחוק}}, כפול שניים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ההגדרה ”כבאי מתנדב“ לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959}} הוחלפה בהגדרה ”מתנדב“ לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהוא כבאי מתנדב – יראו כשכרו לענין תשלום דמי־ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב –
{{ח:תתת|(1)}} השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
{{ח:תתת|(2)}} באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה – לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(2)(ב)}}, וכן מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26(1א) ו־(1ב)}} יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי־ביטוח נוספים.
{{ח:תת|(ה)}} דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26(1ב)(2)}} ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.

28הודעה מאת המעבידתיקונים: תשכ״ה־3

מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו־(ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק}}, למעט מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27(ב) ו־(ד)}}, פטור מהגשת דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.

28אהתשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6)תיקונים: תשכ״ה־3

(א)תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
(ב)מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם –
15 באפריל – בעד החדשים ינואר–מרס;
15 ביולי – בעד החדשים אפריל–יוני;
15 באוקטובר – בעד החדשים יולי–ספטמבר;
15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר–דצמבר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בתקנה 28}}, היא שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם –
{{ח:תת}} 15 באפריל – בעד החדשים ינואר–מרס;
{{ח:תת}} 15 ביולי – בעד החדשים אפריל–יוני;
{{ח:תת}} 15 באוקטובר – בעד החדשים יולי–ספטמבר;
{{ח:תת}} 15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר–דצמבר.

29דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4)תיקונים: תשכ״ה־2

מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק}}, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.

30שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעיריםתיקונים: תשכ״א־3, תשכ״ז־4

שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק – הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי־הסוהר, תשכ״ז–1966, לא יראוה כשירות רגיל.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
  • לתקנה 16 לתקנות בתי־הסוהר, תשכ״ז–1966 → תקנות בתי-הסוהר #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|סעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק}} – הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות בתי-הסוהר#סעיף 13|לתקנה 16 לתקנות בתי־הסוהר, תשכ״ז–1966}}, לא יראוה כשירות רגיל.

31הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה

הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 75
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 75|בסעיף 16(א)(5) ו־(6) לחוק}}, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.

32בדיקה רפואית של אסיר או עציר

אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסיר או עציר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}} ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.

33גימלאות בעין לאסיר או לעציר

אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 18 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 86
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסיר או עציר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31}} אינו זכאי לגימלאות בעין לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 86|סעיף 18 לחוק}} כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.

34תיקונים: תשל״ב־2, תשל״ג

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

35מבוטח המועבד בחוץ לארץ

לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן – עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב׳ לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן – עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|חלק ב׳ לחוק}} ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.

36קביעת הפרש הגימלאות

קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 70 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 333
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קביעת הפרש הגימלאות לענין {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 333|סעיף 70 לחוק}} ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.

37דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ

מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.

38גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץתיקונים: תשט״ז

(א)עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.
(ב)המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
(ג)בתקנה זו – ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 18 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 86
  • בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956 → תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 86|סעיף 18 לחוק}}, כל עוד הוא בחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.

39אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ

הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר־הגימלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר־הגימלה.

40בקורת בחוץ לארץ

(א)עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
(ב)הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.

41המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט

(א)עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט –
(1)הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
(2)אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
(ב)המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט –
{{ח:תתת|(1)}} הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
{{ח:תתת|(2)}} אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1).

42תאונה בדרך חזרה לארץתיקונים: תשט״ו

התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט – גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט – גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.

43אישור טייס, מפקד ורב־חובלתיקונים: תשכ״ז־3

נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ־לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ; אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ־לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ; אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}}, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.

43אתנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודהתיקונים: תשכ״ה־2, תשל״ב־2, תשל״ד־3

(א)אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה –
(1)לענין סעיף 36(4) לחוק:
אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
(2)לענין סעיף 36(5) לחוק:
אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 36(4) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 80
  • סעיף 36(5) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 80
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 80|סעיף 36(4) לחוק}}:
{{ח:תתת}} אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 80|סעיף 36(5) לחוק}}:
{{ח:תתת}} אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.

43במקום אחר שבו נמצא ילדתיקונים: תשל״ד־3

לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.
לענין תקנה זו, ”ילד“ – עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 37 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 81
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 81|סעיף 37 לחוק}} יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.
{{ח:ת}} לענין תקנה זו, ”ילד“ – עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.
פרק שביעי: מחלות מקצוע

44קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים

מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א׳ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מחלה מהמחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור 1 לחלק א׳ לתוספת השניה}} היא מתאריך שצויין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור 3}} מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.

45קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים

מחלה ממחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב׳ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מחלה ממחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור 1 לחלק ב׳ לתוספת השניה}} היא מתאריך שצויין {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור 3}} מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בטור 2}}.

46מחלה בחזקת מחלת מקצוע

מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מחלה מהמחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור 1 לתוספת השניה}} שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור 2}} או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
פרק שמיני: השם

47השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954“.
התוספת הראשונה
ענף 0: חקלאות, ייעור ודיג

תיקונים: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>01</td><td>&nbsp;</td><td>'''חקלאות'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>011</td><td>מפעלים חקלאיים (להוציא קיבוצים ומושבים שיתופיים), העוסקים בגידול יבולי שדה, פירות, זרעים, ירקות, פרחים, גידול בקר, צאן ועופות; גידולי דגים בבריכות, ייצור חלב, ביצים, דבש וכו׳, וכן שירותים חקלאיים ופעולות הקרובות אליהם, כגון קילוף תירס, כבישת קש, שירותים וטרינריים ושירותים אחרים לצרכי הטיפול בבעלי חיים, שירותי גננות ובוסתנאות, כגון ריסוס (להוציא ריסוס באמצעות אווירון), איסוף פירות, אריזת פירות, גיזום עצים, הפעלת מערכות השקאה (לא נכללים בסעיף סיכון זה שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר ואשר מופעלים כעסק נפרד)</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>012</td><td>מועצות לייצור ושיווק תוצרת חקלאית כולל מיון, עיבוד ואריזה</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>02</td><td>&nbsp;</td><td>'''ייעור וכריתת עצים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>021</td><td>ייעור, להוציא כריתת עצים והובלת בולי עץ</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>022</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>03</td><td>030</td><td>'''דיג,'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>04</td><td>&nbsp;</td><td>'''קיבוצים ומושבים שיתופיים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>041</td><td>קיבוצים ומושבים שיתופיים שפעולתם העיקרית היא חקלאות</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>042</td><td>קיבוצים ומושבים שיתופיים שאין עיקר פעולתם חקלאות</td><td>1.3</td></tr>
</table>
ענף 1: מכרות ומחצבות

תיקונים: תשל״ב, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
01 '''חקלאות''' 
 011מפעלים חקלאיים (להוציא קיבוצים ומושבים שיתופיים), העוסקים בגידול יבולי שדה, פירות, זרעים, ירקות, פרחים, גידול בקר, צאן ועופות; גידולי דגים בבריכות, ייצור חלב, ביצים, דבש וכו׳, וכן שירותים חקלאיים ופעולות הקרובות אליהם, כגון קילוף תירס, כבישת קש, שירותים וטרינריים ושירותים אחרים לצרכי הטיפול בבעלי חיים, שירותי גננות ובוסתנאות, כגון ריסוס (להוציא ריסוס באמצעות אווירון), איסוף פירות, אריזת פירות, גיזום עצים, הפעלת מערכות השקאה (לא נכללים בסעיף סיכון זה שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר ואשר מופעלים כעסק נפרד)1.0
 012מועצות לייצור ושיווק תוצרת חקלאית כולל מיון, עיבוד ואריזה1.7
02 '''ייעור וכריתת עצים''' 
 021ייעור, להוציא כריתת עצים והובלת בולי עץ1.0
 022 
03030'''דיג,''' 
   
04 '''קיבוצים ומושבים שיתופיים''' 
 041קיבוצים ומושבים שיתופיים שפעולתם העיקרית היא חקלאות1.0
 042קיבוצים ומושבים שיתופיים שאין עיקר פעולתם חקלאות1.3
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>11</td><td>110</td><td>'''חיצוב אבנים, תעשיית חצץ, הפקת חימר, חול וחמרים דומים לצרכי בנין'''</td><td>3.9</td></tr>
<tr><td>12</td><td>120</td><td>'''ייצור אשלג, מגנזיום ומינרלים אחרים כולל הפקת מלח מבריכות התאדות'''</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>13</td><td>130</td><td>'''הפעלת מעיינות נפט וגז טבעי (כולל חיפושים)'''</td><td>3.9</td></tr>
<tr><td>14</td><td>140</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>15</td><td>150</td><td>'''כריה וחציבה של חמרים מתכתיים ואל־מתכתיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים'''</td><td>3.9</td></tr>
</table>
ענף 2–3: חרושת (תעשיה ומלאכה)

בענף זה ”יצור“ או ”תעשיה“ – כולל תיקון או הרכבה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק 2|בענף זה}}{{ח:הערה|,}} ”יצור“ או ”תעשיה“ – כולל תיקון או הרכבה.

תיקונים: תשל״ב, תשל״ד, תשל״ה־3, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
11110'''חיצוב אבנים, תעשיית חצץ, הפקת חימר, חול וחמרים דומים לצרכי בנין'''3.9
12120'''ייצור אשלג, מגנזיום ומינרלים אחרים כולל הפקת מלח מבריכות התאדות'''3.0
13130'''הפעלת מעיינות נפט וגז טבעי (כולל חיפושים)'''3.9
14140 
15150'''כריה וחציבה של חמרים מתכתיים ואל־מתכתיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים'''3.9
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>21–22</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיות מזון (כולל תוצרת טבק)'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>211</td><td>טחינה (כולל תעשיית מזונות מוכנים לבעלי־חיים ולעופות)</td><td>2.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>212</td><td>תעשיית תוצרת מאפה (כולל יצור מקרוני, אטריות, מצות וכדומה)</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>213</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>214</td><td>תעשיית מוצרי חלב</td><td>2.2</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>215</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>216</td><td>כיבוש ושימור של מזון, להוציא בשר</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>217</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>218</td><td>תעשיית קאקאו, שוקולד, ממתקים, גומי לעיסה וגלידה</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>219</td><td>תעשיית שמן מאכל ושומני מאכל</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>220</td><td>תעשיית משקאות, כולל זיקוק, מיהול ושאר הפעולות הקשורות בייצור כוהל ומשקאות משכרים</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>221</td><td>ייצור נקניקים ושימורי בשר</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>222</td><td>תעשיית מוצרי טבק</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>223</td><td>תעשיית מוצרי מזון שונים שלא מויינו בקבוצות סיכון אחרות, כגון ארוחות מוכנות, מזון מוקפא, ייצור סוכר וזיקוקו, ייצור עמילן ומוצריו, אבקת אפיה, תמציות ריחניות, מיצים ממותקים ומרוכזים, חרדל, חומץ; טחינת תבלינים, קליית קפה, עיבוד מלח</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>224</td><td>אריזת מזון או סחורות כעסק נפרד</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>225</td><td>שחיטת עופות, אריזת חלקי עוף ומריטת נוצות</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>226</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>227</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>228</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>229</td><td>בתי מטבחיים לשחיטת בקר כולל פירוק</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>23</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית טקסטיל'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>230</td><td>עיבוד סיבי טכסטיל וסיבים מכל סוג אחר והכנתם לטוויה, ייצור חוטי צמר וכותנה, אריגים, בדים (כולל בדי סריגה), תחרים, סרטים, שטיחים ומרבדים; ייצור בגדים בבתי חרושת לסריגה, צביעה וגמירה של חוטים ובדים; ייצור שעווניות, לינוליאום ועור מלאכותי, בדי ציפוי ובדים בלתי חדירים למים, ייצור שרוכים, חבלים, גדילים וכד׳, ייצור מחצלות, ייצור לבד, בדי ריפוד, כולל גם ניצול חוטים מבדי פסולת וסמרטוטים, עיבוד שיער</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>24</td><td>240</td><td>'''ייצור מוצרי טכסטיל מוגמר, לרבות בגדי עור, מטריות ופרוות, להוציא נעלים ותעשיות מסחורות טכסטיל מוגמרות'''</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>241</td><td>רפדות</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>242</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>243</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>25</td><td>250</td><td>'''תעשיית נעלים, כולל תפרות, להוציא נעלי גומי'''</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>26</td><td>&nbsp;</td><td>'''עיבוד עץ ושעם וייצור מוצרי עץ ושעם''' {{ש}} כריתת עצים, נסירת עץ והקצעתו, ייצור חביות, פורניר, עץ לבוד ומוצרים דומים, שימור עץ, ייצור מוצרים מוגמרים העשויים בשלמותם או בחלקם העיקרי מעץ, במבוק, קנה סוף ושעם (כולל ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים הקשור בעבודות נגרות), ייצור צריפים, ייצור רהיטים ואביזרים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>261</td><td>תעשית עץ ושעם כאמור</td><td>3.5</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>262</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>263</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>264</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>27</td><td>270</td><td>'''תעשיית נייר וקרטון ותוצרת נייר וקרטון'''</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>271</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>272</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>273</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>28</td><td>&nbsp;</td><td>'''הדפסה, הוצאה לאור כעסק משותף עם הדפסה ותעשיות הקשורות להן'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>281</td><td>סדרות, הדפסה, ליתוגרפיה בלבד או כעסק משותף עם ההוצאה לאור של ספרים ודברי דפוס אחרים, להוציא עתונים וכתבי עת, שירותים למקצועות הדפוס, כגון תעשיית גלופות נחושת, אבץ ומתכות אחרות וגלופות עץ וצילום, תעשיית אמהות דפוס, להוציא יציקה של אותיות דפוס</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>282</td><td>הדפסה, ליתוגרפיה, הפצה של עתונים וכתבי עת בלבד או כעסק [משותף] עם הוצאה לאור</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>283</td><td>כריכת ספרים ועבודות אחרות הקשורות לכריכה; ייצור מחברות, קלסירים ותיקים, הדבקת מפות ועבודות דומות</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>284</td><td>הוצאה לאור של ספרים, עתונים ודברי דפוס אחרים שאינה קשורה בפעולות הדפסה או הפצה</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>29</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית עור ומוצרי עור'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>291</td><td>בורסקאות כולל צביעת עורות</td><td>3.2</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>292</td><td>ייצור מוצרי עור, להוציא מוצרי הנעלה ודברי הלבשה אחרים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>30</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית מוצרי גומי טבעי וסינתטי'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>301</td><td>ייצור צמיגים, הפקת גומי מצמיגים משומשים ומפסולת גומי אחרת, ייצור צמיגים מחודשים</td><td>2.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>302</td><td>ייצור מוצרי גומי טבעי או סינתטי אחרים</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>31</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית מוצרים פלסטיים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>310</td><td>ייצור מוצרים פלסטיים בתהליכים הקשורים בשינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>311</td><td>ייצור מוצרים פלסטיים ללא שינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>32</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית כימיקלים ותוצרת כימית [בסעיפי סיכון אחרים]'''</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>321</td><td>ייצור כל הכימיקלים ותוצרת כימית (כולל ייצור חומרי נפץ) שלא מויינו בקבוצה זו</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>322</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>323</td><td>ייצור מוצרי נפט ופחם, כולל בתי זיקוק</td><td>2.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>324</td><td>ייצור סבון וחמרי ניקוי אחרים, ייצור חמרי חיטוי וחמרי ליטוש, דבק ונרות, ייצור של תוצרת שעווה, כולל מילוי ספירט שריפה וכימיקלים בכלי קיבול</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>325</td><td>ייצור בושם ומוצרי קוסמטיקה ותמרוקים אחרים, להוציא סבון</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>326</td><td>ייצור תכשירים רפואיים ופרמצבטיים</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>327</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>33</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית מוצרי מינרלים אל־מתכתיים''', להוציא מוצרי נפט ופחם</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>331</td><td>שריפת סיד, ייצור מוצרי ביטון, גבס וסיד, מוצרי אבן, אבני השחזה, מוצרי אסבסט, מוצרי גרפיט וכל יתר מוצרי מינרלים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>332</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>333</td><td>ייצור מוצרי חימר לבניה, כגון לבנים, רעפים, צינורות ומוצרים דומים, ייצור מוצרים סניטריים מקרמיקה</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>334</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>335</td><td>ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית, להוציא ליטוש עדשות אופטיות</td><td>2.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>336</td><td>ייצור כלי חרס וחרסינה, כולל שיניים תותבות, להוציא מוצרים סניטריים</td><td>1.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>337</td><td>ייצור מלט</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>338</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>339</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>34</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיות מתכת יסודיות'''</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>340</td><td>חיתוך, זיקוק, ערבוב, ריקוע וערגול של מתכות; יציקות, ייצור גושים וצורות יסודיות ממתכת ברזלית ומתכת אל־ברזלית, להוציא עיבוד מתכות יקרות</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>35</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>350</td><td>עיבוד גושים וצורות יסודיות של מתכת למוצרים מוגמרים, כגון צינורות, מוצרי פח, כלי עבודה, כלי אוכל, כלי בית, תבליטי מתכת, אביזרי תאורה, חוטי מתכת מעובדים, ארונות וקופות מגן, רהיטי מתכת, קפיצי פלדה, ברגים, אומים, מהדקים ונעצים, אותיות דפוס, כלי נשק ותחמושת, וכל יתר מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, וכן תעשיות העוסקות בציפוי באמאיל, לאקה וחמרים אחרים, גילוון, וליטוש של מוצרי מתכת, נפחות והלחמה</td><td>2.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>351</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>352</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>36</td><td>360</td><td>'''תעשיית מכונות וחלקי מכונות שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים'''</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>361</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>362</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>363</td><td>ליפוף והרצת מנועים</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>37</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים כולל התקנתם שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים''' {{ש}} ייצור מכונות, מכשירים וציוד המשמשים לייצור, שימור והעברה של כוח חשמלי, מכשירים חשמליים, כולל מכשירי בית, חוטים וכבלים מבודדים, מנורות חשמל, ציוד קשר, כולל רדיו, סוללות חשמליות, פונוגרפים, מכונות רנטגן, מיתקני ריפוי חשמליים אחרים וכל מיני מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>371</td><td>תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך</td><td>1.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>372</td><td>ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך</td><td>1.4</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>373</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>374</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>375</td><td>תעשיות עתירות מדע בתחום האלקטרוניקה, כולל תחזוקת ציוד אלקטרוני</td><td>1.9</td></tr>
<tr><td>38</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעשיית ציוד תחבורה שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים''' {{ש}} ייצור ותיקון של ציוד להסעת נוסעים והעברת מטענים ביבשה, באוויר ובים וציוד הנדסי כבד אחר כגון טרקטורים וקומביינים – שלא מויין בסעיפי סיכון אחרים</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>381</td><td>כאמור – תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך</td><td>2.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>382</td><td>כאמור – ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>383</td><td>תעשייה אווירית</td><td>1.4</td></tr>
<tr><td>39</td><td>&nbsp;</td><td>'''מפעלי חרושת שונים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>391</td><td>ייצור מכשירים מקצועיים ומדעיים, מכשירי מדידה ומכשירי בקורת, להוציא ייצור מכונות רנטגן ומיתקני ריפוי חשמליים; ייצור צרכי צילום ואופטיקה; ייצור ותיקון של שעונים למיניהם, עיבוד מתכת יקרה, אבנים יקרות ויקרות למחצה ופנינים וייצור תכשיטים ומוצרים אחרים מחמרים אלה, להוציא חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד; ייצור תקליטים; טכנאות שיניים</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>392</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>393</td><td>חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>394</td><td>ייצור עפרונות, עטים ומכשירי כתיבה וציוד אחרים, להוציא מוצרי נייר וקרטון; תכשיטים וקישוטים לתלבושת, להוציא תכשיטים וקישוטים ממתכת יקרה ומאבנים יקרות ויקרות למחצה; נוצות לקישוט ופרחים מלאכותיים, כפתורים, ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים שאינו קשור בעבודות נגרות; זכוכיות, מקטרות, דוגמאות ותבניות; שלטים ומוצגים לפרסומת; חותמות מתכת וגומי, וכדומה</td><td>1.4</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>395</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>396</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>397</td><td>זיגוג, להוציא זיגוג בנין, מסגור תמונות ומראות; עבודות צבעות</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>398</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>399</td><td>אריזת סחורות כעסק נפרד, להוציא אריזת פירות או מזון המתנהלת כעסק נפרד</td><td>1.3</td></tr>
</table>
ענף 4: בניה

תיקונים: תשל״ב, תשל״ב־2, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
21–22 '''תעשיות מזון (כולל תוצרת טבק)''' 
 211טחינה (כולל תעשיית מזונות מוכנים לבעלי־חיים ולעופות)2.9
 212תעשיית תוצרת מאפה (כולל יצור מקרוני, אטריות, מצות וכדומה)1.7
 213 
 214תעשיית מוצרי חלב2.2
 215 
 216כיבוש ושימור של מזון, להוציא בשר1.3
 217 
 218תעשיית קאקאו, שוקולד, ממתקים, גומי לעיסה וגלידה1.3
 219תעשיית שמן מאכל ושומני מאכל3.0
 220תעשיית משקאות, כולל זיקוק, מיהול ושאר הפעולות הקשורות בייצור כוהל ומשקאות משכרים2.6
 221ייצור נקניקים ושימורי בשר2.6
 222תעשיית מוצרי טבק1.3
 223תעשיית מוצרי מזון שונים שלא מויינו בקבוצות סיכון אחרות, כגון ארוחות מוכנות, מזון מוקפא, ייצור סוכר וזיקוקו, ייצור עמילן ומוצריו, אבקת אפיה, תמציות ריחניות, מיצים ממותקים ומרוכזים, חרדל, חומץ; טחינת תבלינים, קליית קפה, עיבוד מלח1.7
 224אריזת מזון או סחורות כעסק נפרד1.0
 225שחיטת עופות, אריזת חלקי עוף ומריטת נוצות1.7
 226 
 227 
 228 
 229בתי מטבחיים לשחיטת בקר כולל פירוק2.6
23 '''תעשיית טקסטיל''' 
 230עיבוד סיבי טכסטיל וסיבים מכל סוג אחר והכנתם לטוויה, ייצור חוטי צמר וכותנה, אריגים, בדים (כולל בדי סריגה), תחרים, סרטים, שטיחים ומרבדים; ייצור בגדים בבתי חרושת לסריגה, צביעה וגמירה של חוטים ובדים; ייצור שעווניות, לינוליאום ועור מלאכותי, בדי ציפוי ובדים בלתי חדירים למים, ייצור שרוכים, חבלים, גדילים וכד׳, ייצור מחצלות, ייצור לבד, בדי ריפוד, כולל גם ניצול חוטים מבדי פסולת וסמרטוטים, עיבוד שיער1.3
24240'''ייצור מוצרי טכסטיל מוגמר, לרבות בגדי עור, מטריות ופרוות, להוציא נעלים ותעשיות מסחורות טכסטיל מוגמרות'''0.7
 241רפדות1.0
 242 
 243 
25250'''תעשיית נעלים, כולל תפרות, להוציא נעלי גומי'''1.0
26 '''עיבוד עץ ושעם וייצור מוצרי עץ ושעם''' כריתת עצים, נסירת עץ והקצעתו, ייצור חביות, פורניר, עץ לבוד ומוצרים דומים, שימור עץ, ייצור מוצרים מוגמרים העשויים בשלמותם או בחלקם העיקרי מעץ, במבוק, קנה סוף ושעם (כולל ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים הקשור בעבודות נגרות), ייצור צריפים, ייצור רהיטים ואביזרים 
 261תעשית עץ ושעם כאמור3.5
 262 
 263 
 264 
27270'''תעשיית נייר וקרטון ותוצרת נייר וקרטון'''2.1
 271 
 272 
 273 
28 '''הדפסה, הוצאה לאור כעסק משותף עם הדפסה ותעשיות הקשורות להן''' 
 281סדרות, הדפסה, ליתוגרפיה בלבד או כעסק משותף עם ההוצאה לאור של ספרים ודברי דפוס אחרים, להוציא עתונים וכתבי עת, שירותים למקצועות הדפוס, כגון תעשיית גלופות נחושת, אבץ ומתכות אחרות וגלופות עץ וצילום, תעשיית אמהות דפוס, להוציא יציקה של אותיות דפוס1.0
 282הדפסה, ליתוגרפיה, הפצה של עתונים וכתבי עת בלבד או כעסק [משותף] עם הוצאה לאור1.0
 283כריכת ספרים ועבודות אחרות הקשורות לכריכה; ייצור מחברות, קלסירים ותיקים, הדבקת מפות ועבודות דומות1.0
 284הוצאה לאור של ספרים, עתונים ודברי דפוס אחרים שאינה קשורה בפעולות הדפסה או הפצה0.7
29 '''תעשיית עור ומוצרי עור''' 
 291בורסקאות כולל צביעת עורות3.2
 292ייצור מוצרי עור, להוציא מוצרי הנעלה ודברי הלבשה אחרים0.7
30 '''תעשיית מוצרי גומי טבעי וסינתטי''' 
 301ייצור צמיגים, הפקת גומי מצמיגים משומשים ומפסולת גומי אחרת, ייצור צמיגים מחודשים2.7
 302ייצור מוצרי גומי טבעי או סינתטי אחרים1.7
31 '''תעשיית מוצרים פלסטיים''' 
 310ייצור מוצרים פלסטיים בתהליכים הקשורים בשינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור2.6
 311ייצור מוצרים פלסטיים ללא שינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור1.3
32 '''תעשיית כימיקלים ותוצרת כימית [בסעיפי סיכון אחרים]'''3.3
 321ייצור כל הכימיקלים ותוצרת כימית (כולל ייצור חומרי נפץ) שלא מויינו בקבוצה זו3.0
 322 
 323ייצור מוצרי נפט ופחם, כולל בתי זיקוק2.3
 324ייצור סבון וחמרי ניקוי אחרים, ייצור חמרי חיטוי וחמרי ליטוש, דבק ונרות, ייצור של תוצרת שעווה, כולל מילוי ספירט שריפה וכימיקלים בכלי קיבול1.7
 325ייצור בושם ומוצרי קוסמטיקה ותמרוקים אחרים, להוציא סבון1.0
 326ייצור תכשירים רפואיים ופרמצבטיים1.0
 327 
33 '''תעשיית מוצרי מינרלים אל־מתכתיים''', להוציא מוצרי נפט ופחם 
 331שריפת סיד, ייצור מוצרי ביטון, גבס וסיד, מוצרי אבן, אבני השחזה, מוצרי אסבסט, מוצרי גרפיט וכל יתר מוצרי מינרלים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים3.0
 332 
 333ייצור מוצרי חימר לבניה, כגון לבנים, רעפים, צינורות ומוצרים דומים, ייצור מוצרים סניטריים מקרמיקה3.3
 334 
 335ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית, להוציא ליטוש עדשות אופטיות2.9
 336ייצור כלי חרס וחרסינה, כולל שיניים תותבות, להוציא מוצרים סניטריים1.8
 337ייצור מלט3.3
 338 
 339 
34 '''תעשיות מתכת יסודיות'''2.1
 340חיתוך, זיקוק, ערבוב, ריקוע וערגול של מתכות; יציקות, ייצור גושים וצורות יסודיות ממתכת ברזלית ומתכת אל־ברזלית, להוציא עיבוד מתכות יקרות3.3
35 '''תעשיית מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים''' 
 350עיבוד גושים וצורות יסודיות של מתכת למוצרים מוגמרים, כגון צינורות, מוצרי פח, כלי עבודה, כלי אוכל, כלי בית, תבליטי מתכת, אביזרי תאורה, חוטי מתכת מעובדים, ארונות וקופות מגן, רהיטי מתכת, קפיצי פלדה, ברגים, אומים, מהדקים ונעצים, אותיות דפוס, כלי נשק ותחמושת, וכל יתר מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, וכן תעשיות העוסקות בציפוי באמאיל, לאקה וחמרים אחרים, גילוון, וליטוש של מוצרי מתכת, נפחות והלחמה2.8
 351 
 352 
36360'''תעשיית מכונות וחלקי מכונות שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים'''3.0
 361 
 362 
 363ליפוף והרצת מנועים2.1
37 '''תעשיית מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים כולל התקנתם שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים''' ייצור מכונות, מכשירים וציוד המשמשים לייצור, שימור והעברה של כוח חשמלי, מכשירים חשמליים, כולל מכשירי בית, חוטים וכבלים מבודדים, מנורות חשמל, ציוד קשר, כולל רדיו, סוללות חשמליות, פונוגרפים, מכונות רנטגן, מיתקני ריפוי חשמליים אחרים וכל מיני מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים 
 371תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.8
 372ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.4
 373 
 374 
 375תעשיות עתירות מדע בתחום האלקטרוניקה, כולל תחזוקת ציוד אלקטרוני1.9
38 '''תעשיית ציוד תחבורה שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים''' ייצור ותיקון של ציוד להסעת נוסעים והעברת מטענים ביבשה, באוויר ובים וציוד הנדסי כבד אחר כגון טרקטורים וקומביינים – שלא מויין בסעיפי סיכון אחרים 
 381כאמור – תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך2.3
 382כאמור – ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך1.7
 383תעשייה אווירית1.4
39 '''מפעלי חרושת שונים''' 
 391ייצור מכשירים מקצועיים ומדעיים, מכשירי מדידה ומכשירי בקורת, להוציא ייצור מכונות רנטגן ומיתקני ריפוי חשמליים; ייצור צרכי צילום ואופטיקה; ייצור ותיקון של שעונים למיניהם, עיבוד מתכת יקרה, אבנים יקרות ויקרות למחצה ופנינים וייצור תכשיטים ומוצרים אחרים מחמרים אלה, להוציא חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד; ייצור תקליטים; טכנאות שיניים1.0
 392 
 393חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד0.7
 394ייצור עפרונות, עטים ומכשירי כתיבה וציוד אחרים, להוציא מוצרי נייר וקרטון; תכשיטים וקישוטים לתלבושת, להוציא תכשיטים וקישוטים ממתכת יקרה ומאבנים יקרות ויקרות למחצה; נוצות לקישוט ופרחים מלאכותיים, כפתורים, ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים שאינו קשור בעבודות נגרות; זכוכיות, מקטרות, דוגמאות ותבניות; שלטים ומוצגים לפרסומת; חותמות מתכת וגומי, וכדומה1.4
 395 
 396 
 397זיגוג, להוציא זיגוג בנין, מסגור תמונות ומראות; עבודות צבעות2.6
 398 
 399אריזת סחורות כעסק נפרד, להוציא אריזת פירות או מזון המתנהלת כעסק נפרד1.3
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>41</td><td>&nbsp;</td><td>'''בניה, להוציא עבודות שמויינו בקבוצות 42–43'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>410</td><td>בניה, תיקון והריסה של בנינים; ביצוע תכניות הנדסה אזרחית כבדות, כגון התקנת ביוב והנחת קווי מים וקווי נפט; סלילת מסילות ברזל והנחת פסי רכבת; בניית רציפים, מנהרות, מסילות רכבת תחתית ועילית, גשרים, סכרים; ביצוע תכניות ניקוז, תכניות סניטציה, תכניות השקאה, והגנה נגד שטפונות; תחנות הידרו־חשמליות; ייצור, התקנה והחזקה של מעליות; גידור, בידוד, איטום; תכניות לניצול כוח מים; בניית נמלים ועבודות הקשורות בה, כגון העמקת קרקע הים, הסרת סלעים ממנה וכו׳; ייבוש ופיתוח של אזורי החוף; בניית מעגנים ודרכי תחבורה מימיים; חפירת בארות מים וקידוחן; הקמת שדות תעופה; בניית בריכות שחיה; כל עבודות עזר בבניה כנ״ל כגון שרברבות, צבעות, סיוד, ריצוף, זיגוג וחשמלאות בנין, התקנת אנטנות טלויזיה, וכן עבודות פיצוץ לצרכי בניה כפי שהוגדרה בקבוצות 41–42 המבוצעות כעסק נפרד</td><td>3.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>411</td><td>ייצור והרכבת תריסים</td><td>2.2</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>412</td><td>ליטוש והברקת רצפות שיש כעסק נפרד</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>42</td><td>&nbsp;</td><td>'''פעולות בניה מיוחדות'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>420</td><td>בניה ותיקון של כבישים, מדרכות, תעלות ניקוז מתחת לכבישים; חפירת תעלות להנחת כבלים ולצרכים אחרים; בניית מגרשי ספורט; השבחת קרקע (להוציא עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה); קידוחים לשם בדיקת קרקעות לצרכי בניה</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>421</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>422</td><td>חפירות ושיחזור ארכיאולוגי</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>43</td><td>430</td><td>'''עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה'''</td><td>3.0</td></tr>
</table>
ענף 5: חשמל, מים, ושירותים סניטריים

תיקונים: תשל״ב, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
41 '''בניה, להוציא עבודות שמויינו בקבוצות 42–43''' 
 410בניה, תיקון והריסה של בנינים; ביצוע תכניות הנדסה אזרחית כבדות, כגון התקנת ביוב והנחת קווי מים וקווי נפט; סלילת מסילות ברזל והנחת פסי רכבת; בניית רציפים, מנהרות, מסילות רכבת תחתית ועילית, גשרים, סכרים; ביצוע תכניות ניקוז, תכניות סניטציה, תכניות השקאה, והגנה נגד שטפונות; תחנות הידרו־חשמליות; ייצור, התקנה והחזקה של מעליות; גידור, בידוד, איטום; תכניות לניצול כוח מים; בניית נמלים ועבודות הקשורות בה, כגון העמקת קרקע הים, הסרת סלעים ממנה וכו׳; ייבוש ופיתוח של אזורי החוף; בניית מעגנים ודרכי תחבורה מימיים; חפירת בארות מים וקידוחן; הקמת שדות תעופה; בניית בריכות שחיה; כל עבודות עזר בבניה כנ״ל כגון שרברבות, צבעות, סיוד, ריצוף, זיגוג וחשמלאות בנין, התקנת אנטנות טלויזיה, וכן עבודות פיצוץ לצרכי בניה כפי שהוגדרה בקבוצות 41–42 המבוצעות כעסק נפרד3.0
 411ייצור והרכבת תריסים2.2
 412ליטוש והברקת רצפות שיש כעסק נפרד1.7
42 '''פעולות בניה מיוחדות''' 
 420בניה ותיקון של כבישים, מדרכות, תעלות ניקוז מתחת לכבישים; חפירת תעלות להנחת כבלים ולצרכים אחרים; בניית מגרשי ספורט; השבחת קרקע (להוציא עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה); קידוחים לשם בדיקת קרקעות לצרכי בניה3.3
 421 
 422חפירות ושיחזור ארכיאולוגי2.1
43430'''עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה'''3.0
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>51</td><td>510</td><td>'''ייצור, העברה, אספקה ושיווק של אור וכוח חשמליים'''</td><td>2.3</td></tr>
<tr><td>52</td><td>520</td><td>'''אספקת מים,''' {{ש}} כולל אגירה וטיהור המים; הפצת מים לצרכים ביתיים ותעשייתיים, להוציא הפעלת מערכות השקאה שלא בחקלאות</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>53</td><td>530</td><td>'''שרותים סניטריים [ציבוריים],''' {{ש}} כגון איסוף וסילוק של אשפה ושופכין, הפעלת רשת הביוב, מיון פסולת אשפה ועיבודה</td><td>2.1</td></tr>
</table>
ענף 6: מסחר וכספים

תיקונים: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
51510'''ייצור, העברה, אספקה ושיווק של אור וכוח חשמליים'''2.3
52520'''אספקת מים,''' כולל אגירה וטיהור המים; הפצת מים לצרכים ביתיים ותעשייתיים, להוציא הפעלת מערכות השקאה שלא בחקלאות1.7
53530'''שרותים סניטריים [ציבוריים],''' כגון איסוף וסילוק של אשפה ושופכין, הפעלת רשת הביוב, מיון פסולת אשפה ועיבודה2.1
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>61</td><td>&nbsp;</td><td>'''מסחר סיטוני וקמעוני לרבות תיווך סחורות''' {{ש}} (כולל מחלקות מכירה של מפעלי חרושת שאפשר לזהותם כעסק נפרד; בתי מרקחת; קיוסקים)</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>611</td><td>מסחר סיטוני וקמעוני כאמור</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>612</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>613</td><td>מסחר בחמרי בנין, עצים, מתכת, גרוטאות; מסחר בכימיקלים, פחם ומוצריהם</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>614</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>615</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>616</td><td>אטליזים למכירת בשר, לרבות חנות למכירת דגים ובשר עוף כולל ניקוי ומיון מעיים</td><td>1.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>617</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>618</td><td>מסחר באופניים, פסנתרים ותיקונם</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>619</td><td>מסחר קמעוני ושרותי אחזקת ציוד בית חשמלי המנוהלים כעסק נפרד</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>62</td><td>620</td><td>'''הפעלת שירותי החסנה כעסק עצמאי כולל ייצור קרח'''</td><td>1.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>621</td><td>מסופי דלק לסוגיו כולל תחנות דלק</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>63</td><td>630</td><td>'''בנקאים ומוסדות כספיים אחרים'''</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>64</td><td>640</td><td>'''חברות ביטוח, סוכנים, מתווכים ושירותים אחרים הקשורים לביטוח'''</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>65</td><td>650</td><td>'''סוחרים וסוכנים בנכסי דלא ניידי'''</td><td>0.7</td></tr>
</table>
ענף 7: תעבורה וקשר שאינם שירותי עזר למפעלים ושמויינו בקבוצות סיכון אחרות

תיקונים: תשל״ב, תשל״ד־3, תשל״ה־3, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
61 '''מסחר סיטוני וקמעוני לרבות תיווך סחורות''' (כולל מחלקות מכירה של מפעלי חרושת שאפשר לזהותם כעסק נפרד; בתי מרקחת; קיוסקים) 
 611מסחר סיטוני וקמעוני כאמור0.7
 612 
 613מסחר בחמרי בנין, עצים, מתכת, גרוטאות; מסחר בכימיקלים, פחם ומוצריהם1.0
 614 
 615 
 616אטליזים למכירת בשר, לרבות חנות למכירת דגים ובשר עוף כולל ניקוי ומיון מעיים1.8
 617 
 618מסחר באופניים, פסנתרים ותיקונם1.0
 619מסחר קמעוני ושרותי אחזקת ציוד בית חשמלי המנוהלים כעסק נפרד1.0
62620'''הפעלת שירותי החסנה כעסק עצמאי כולל ייצור קרח'''1.9
 621מסופי דלק לסוגיו כולל תחנות דלק1.7
63630'''בנקאים ומוסדות כספיים אחרים'''0.7
64640'''חברות ביטוח, סוכנים, מתווכים ושירותים אחרים הקשורים לביטוח'''0.7
65650'''סוחרים וסוכנים בנכסי דלא ניידי'''0.7
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>71</td><td>710</td><td>'''רכבות'''</td><td>2.2</td></tr>
<tr><td>72</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעבורה של נוסעים ומטענים בכבישים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>721</td><td>תעבורה בכבישים על ידי מכוניות הולכת נוסעים</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>722</td><td>{{ח:הערה|(בוטל)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>723</td><td>תעבורה בכבישים על ידי מכוניות – הובלת מטענים מכל סוג שהוא, לרבות חלוקת סחורות שלא סווגו בסעיפים אחרים</td><td>3.2</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>724</td><td>השכרת רכב כעסק נפרד, כולל תיקונו</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>73</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעבורה ימית'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>731</td><td>תעבורה ימית ותעבורה בדרכי מים פנימיות וחופיות של נוסעים ומטענים, לרבות שירותי הצלת אניות במצוקה ומטענן</td><td>2.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>732</td><td>שירותים הקשורים לתעבורה ימית, כגון החזקה והפעלה של נמלים ומעגנים ושל בנינים, שירותים הקשורים בהם, כגון נווטות, סיראות, הפעלה וטיפול במגדלורים ושירותי עזר אחרים לספנות, טעינה ופריקה של סחורות ומטענים מאניות; החזקה והפעלה של תעלות מים המשמשות לתעבורה</td><td>3.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>733</td><td>דייג ומחקר ימי מכל סוג</td><td>2.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>734</td><td>צלילה ימית מכל סוג, לרבות ארכיאולוגיה ימית</td><td>3.9</td></tr>
<tr><td>74</td><td>&nbsp;</td><td>'''תעבורה אווירית'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>741</td><td>תעבורה אווירית של נוסעים ומטענים, לרבות ריסוס מטעים באמצעות אווירונים, כולל תחזוקת הציוד האוירי</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>742</td><td>שירותים הקשורים לתעבורה אווירית, כגון הפעלת שדות תעופה ושירותי נווטות, להוציא בדק מטוסים מבוצע כעסק נפרד ולהוציא שירותים מטאורולוגיים</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>743</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>744</td><td>בית ספר לטיס</td><td>3.3</td></tr>
<tr><td>75</td><td>750</td><td>'''העברת גז ונפט גולמי ומזוקק בצינורות, וכן כל תעבורה אחרת שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים'''</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>76</td><td>760</td><td>'''טעינה ופריקה ומשלוח של סחורות ומטענים וכן סבלות מבוצעים כעסק נפרד''' {{ש}} למעט טעינה ופריקה מאניות כשהן מבוצעות כעסק או שירות נפרד</td><td>3.2</td></tr>
<tr><td>77</td><td>&nbsp;</td><td>'''שירותים הקשורים לתעבורה'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>770</td><td>שירותים כאמור – שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים – כולל משרדי נסיעה וסוכני אניות, בקורת, דגימה ושקילה של מטענים, שירותים מטאורולוגיים</td><td>0.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>771</td><td>תחנות סיכה, וכן מכונים לבדיקת כשירות רכב ורישויו, למעט מפעלים העוסקים גם בתיקון רכב</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>78</td><td>780</td><td>'''שירותי קשר על ידי דואר, טלפון טלגרף ורדיו''' {{ש}} לרבות הפעלת תחנות שידור, והקמת מיתקני קשר כגון קווי טלפון וטלגרף</td><td>0.9</td></tr>
</table>
ענף 8: שירותים

תיקונים: תשל״ב, תשל״ו־2, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ג, תשמ״ג־3, תשמ״ד, תשמ״ה

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
71710'''רכבות'''2.2
72 '''תעבורה של נוסעים ומטענים בכבישים''' 
 721תעבורה בכבישים על ידי מכוניות הולכת נוסעים2.6
 722 
 723תעבורה בכבישים על ידי מכוניות – הובלת מטענים מכל סוג שהוא, לרבות חלוקת סחורות שלא סווגו בסעיפים אחרים3.2
 724השכרת רכב כעסק נפרד, כולל תיקונו2.6
73 '''תעבורה ימית''' 
 731תעבורה ימית ותעבורה בדרכי מים פנימיות וחופיות של נוסעים ומטענים, לרבות שירותי הצלת אניות במצוקה ומטענן2.9
 732שירותים הקשורים לתעבורה ימית, כגון החזקה והפעלה של נמלים ומעגנים ושל בנינים, שירותים הקשורים בהם, כגון נווטות, סיראות, הפעלה וטיפול במגדלורים ושירותי עזר אחרים לספנות, טעינה ופריקה של סחורות ומטענים מאניות; החזקה והפעלה של תעלות מים המשמשות לתעבורה3.6
 733דייג ומחקר ימי מכל סוג2.9
 734צלילה ימית מכל סוג, לרבות ארכיאולוגיה ימית3.9
74 '''תעבורה אווירית''' 
 741תעבורה אווירית של נוסעים ומטענים, לרבות ריסוס מטעים באמצעות אווירונים, כולל תחזוקת הציוד האוירי3.3
 742שירותים הקשורים לתעבורה אווירית, כגון הפעלת שדות תעופה ושירותי נווטות, להוציא בדק מטוסים מבוצע כעסק נפרד ולהוציא שירותים מטאורולוגיים1.0
 743 
 744בית ספר לטיס3.3
75750'''העברת גז ונפט גולמי ומזוקק בצינורות, וכן כל תעבורה אחרת שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים'''2.1
76760'''טעינה ופריקה ומשלוח של סחורות ומטענים וכן סבלות מבוצעים כעסק נפרד''' למעט טעינה ופריקה מאניות כשהן מבוצעות כעסק או שירות נפרד3.2
77 '''שירותים הקשורים לתעבורה''' 
 770שירותים כאמור – שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים – כולל משרדי נסיעה וסוכני אניות, בקורת, דגימה ושקילה של מטענים, שירותים מטאורולוגיים0.8
 771תחנות סיכה, וכן מכונים לבדיקת כשירות רכב ורישויו, למעט מפעלים העוסקים גם בתיקון רכב1.7
78780'''שירותי קשר על ידי דואר, טלפון טלגרף ורדיו''' לרבות הפעלת תחנות שידור, והקמת מיתקני קשר כגון קווי טלפון וטלגרף0.9
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;">
<tr><th width="50px">מספר הקבוצה</th><th width="50px">מספר סעיף הסיכון</th><th>הקבוצות וסעיפי הסיכון</th><th width="100px">שיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה</th></tr>
<tr><td>81</td><td>&nbsp;</td><td>'''שירותים ממשלתיים ושירותי שלטון מקומי שלא מויינו בענפים קודמים, וכן שירותי מכבי אש המאורגנים בנפרד'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>811</td><td>שירותי בטחון והצלה של הממשלה וכן שירות מכבי אש המאורגנים בנפרד</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>812</td><td>שירותי בריאות של הממשלה</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>813</td><td>שירות מדידות ממשלתי</td><td>1.0</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>814</td><td>כל יתר השירותים של הממשלה שלא מויינו בענפים קודמים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>815</td><td>שירותי שלטון מקומי שיותר מעשרים אחוז מעובדיו עוסקים בשירותים סניטריים־ציבוריים וטכניים, לרבות תכנון ופיקוח</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>816</td><td>מפעלים של משרד הבטחון שלא סווגו לפי סעיפי סיכון אחרים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>817</td><td>שירותים הניתנים על־ידי עובדים אזרחיים בצבא־הגנה לישראל</td><td>1.4</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>818</td><td>שירותי שלטון מקומי שלא סווגו לפי סעיף סיכון 815</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>819</td><td>תעשיה צבאית – משרד הבטחון</td><td>2.1</td></tr>
<tr><td>82</td><td>&nbsp;</td><td>'''שירותים לציבור, שירותים מקצועיים ושירותי עזר לעסקים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>820</td><td>בית ספר לנהגות</td><td>2.6</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>821</td><td>שירותי חינוך, מדעי ואמנות</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>822</td><td>שירותי רפואה ושירותי בריאות אחרים, כולל מגן דוד אדום, להוציא שירותים וטרינריים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>823</td><td>שירותים דתיים, כולל שירותי קבורה</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>824</td><td>שירותי סעד, כולל מפעלים ציבוריים להעסקת קשישים ומוגבלים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>825</td><td>שירותים משפטיים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>826</td><td>שירותי עזר לעסקים ולאנשים פרטיים, כגון אלה המוגשים על ידי מנהלי חשבונות, רואי חשבונות, פנקסנים, סוכנויות פרסומת, שירותי הכפלה, כתיבה במכונה, צילום מסמכים, קצרנות, עבודות גרפיקה למניהן וכו׳ – להוציא שירותים של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>827</td><td>שירותים כאמור – של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים ודקורטורים</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>829</td><td>שירותים ציבוריים ומקצועיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, כולל שירותים של ארגונים מקצועיים אזרחיים, חברתיים, עדתיים ופוליטיים, שירותי תיווך עבודה, השאלת ספרים, בתי נכות</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>83</td><td>830</td><td>'''שירותי בידור''' {{ש}} כולל הסרטת סרטים והצגתם, תיאטרונים, ספורט, גני חיות, גנים ואולמות לשעשועים והצגות</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>84</td><td>&nbsp;</td><td>'''שירותים אישיים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>841</td><td>שירותי משק בית וחצרנות</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>842</td><td>מסעדות, בתי קפה, וכל יתר בתי אוכל, להוציא קיוסקים; בתי מלון, פנסיונים, מחנות נופש ומקומות הארחה אחרים</td><td>0.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>843</td><td>מכבסות ושירותי כביסה, להוציא מכבסות קיטור; ניקוי, גיהוץ, וצביעת בגדים; ניקוי וצביעת רהיטים וצרכי בית אחרים; השמדת חרקים וחיטוי; ניקוי חלונות</td><td>0.8</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>844</td><td>מכבסות קיטור</td><td>1.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>845</td><td>מספרות וסלוני יופי, בית מרחץ</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>846</td><td>שירותים אישיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים כולל עבודות צילום</td><td>0.7</td></tr>
<tr><td>85</td><td>&nbsp;</td><td>'''שירותים מיוחדים'''</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>851</td><td>הפעלת ציוד כבד כעסק נפרד לרבות שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר המופעלים כעסק נפרד</td><td>3.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>852</td><td>שירותי שמירה המופעלים כעסק נפרד – בבתי מגורים, במשרדים ובבתי עסק בשטח בנוי</td><td>1.3</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>853</td><td>שירותי שמירה ואבטחה, כולל שירותי אבטחה ניידים המופעלים כעסק נפרד ושלא סווגו בסעיף סיכון 852 או 854</td><td>2.9</td></tr>
<tr><td>&nbsp;</td><td>854</td><td>שירותי חקירה המופעלים כעסק נפרד</td><td>2.1</td></tr>
</table>
תוספת שניה

בתוספת זו, ”הרעלה“ – הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}, ”הרעלה“ – הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.
חלק א׳

>
מספר הקבוצהמספר סעיף הסיכוןהקבוצות וסעיפי הסיכוןשיעור דמי הביטוח ב־% משכר העבודה
81 '''שירותים ממשלתיים ושירותי שלטון מקומי שלא מויינו בענפים קודמים, וכן שירותי מכבי אש המאורגנים בנפרד''' 
 811שירותי בטחון והצלה של הממשלה וכן שירות מכבי אש המאורגנים בנפרד0.7
 812שירותי בריאות של הממשלה0.7
 813שירות מדידות ממשלתי1.0
 814כל יתר השירותים של הממשלה שלא מויינו בענפים קודמים0.7
 815שירותי שלטון מקומי שיותר מעשרים אחוז מעובדיו עוסקים בשירותים סניטריים־ציבוריים וטכניים, לרבות תכנון ופיקוח0.7
 816מפעלים של משרד הבטחון שלא סווגו לפי סעיפי סיכון אחרים0.7
 817שירותים הניתנים על־ידי עובדים אזרחיים בצבא־הגנה לישראל1.4
 818שירותי שלטון מקומי שלא סווגו לפי סעיף סיכון 8150.7
 819תעשיה צבאית – משרד הבטחון2.1
82 '''שירותים לציבור, שירותים מקצועיים ושירותי עזר לעסקים''' 
 820בית ספר לנהגות2.6
 821שירותי חינוך, מדעי ואמנות0.7
 822שירותי רפואה ושירותי בריאות אחרים, כולל מגן דוד אדום, להוציא שירותים וטרינריים0.7
 823שירותים דתיים, כולל שירותי קבורה0.7
 824שירותי סעד, כולל מפעלים ציבוריים להעסקת קשישים ומוגבלים0.7
 825שירותים משפטיים0.7
 826שירותי עזר לעסקים ולאנשים פרטיים, כגון אלה המוגשים על ידי מנהלי חשבונות, רואי חשבונות, פנקסנים, סוכנויות פרסומת, שירותי הכפלה, כתיבה במכונה, צילום מסמכים, קצרנות, עבודות גרפיקה למניהן וכו׳ – להוציא שירותים של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים0.7
 827שירותים כאמור – של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים ודקורטורים0.7
 829שירותים ציבוריים ומקצועיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, כולל שירותים של ארגונים מקצועיים אזרחיים, חברתיים, עדתיים ופוליטיים, שירותי תיווך עבודה, השאלת ספרים, בתי נכות0.7
83830'''שירותי בידור''' כולל הסרטת סרטים והצגתם, תיאטרונים, ספורט, גני חיות, גנים ואולמות לשעשועים והצגות0.7
84 '''שירותים אישיים''' 
 841שירותי משק בית וחצרנות0.7
 842מסעדות, בתי קפה, וכל יתר בתי אוכל, להוציא קיוסקים; בתי מלון, פנסיונים, מחנות נופש ומקומות הארחה אחרים0.8
 843מכבסות ושירותי כביסה, להוציא מכבסות קיטור; ניקוי, גיהוץ, וצביעת בגדים; ניקוי וצביעת רהיטים וצרכי בית אחרים; השמדת חרקים וחיטוי; ניקוי חלונות0.8
 844מכבסות קיטור1.7
 845מספרות וסלוני יופי, בית מרחץ0.7
 846שירותים אישיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים כולל עבודות צילום0.7
85 '''שירותים מיוחדים''' 
 851הפעלת ציוד כבד כעסק נפרד לרבות שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר המופעלים כעסק נפרד3.9
 852שירותי שמירה המופעלים כעסק נפרד – בבתי מגורים, במשרדים ובבתי עסק בשטח בנוי1.3
 853שירותי שמירה ואבטחה, כולל שירותי אבטחה ניידים המופעלים כעסק נפרד ושלא סווגו בסעיף סיכון 852 או 8542.9
 854שירותי חקירה המופעלים כעסק נפרד2.1
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>{{מוקטן|טור 1}} {{ש}} שם המחלה</th><th>{{מוקטן|טור 2}} {{ש}} העבודות ותהליכי הייצור</th><th width="100px">{{מוקטן|טור 3}} {{ש}} תאריך התחולה</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 1"><td>
{{ח:תת|1)}} הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 2"><td>
{{ח:תת|2)}} הרעלת כרום ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 3"><td>
{{ח:תת|3)}} הרעלת עופרת ותרכובותיה
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 4"><td>
{{ח:תת|4)}} הרעלת פלואור ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 5"><td>
{{ח:תת|5)}} הרעלת מנגן ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 6"><td>
{{ח:תת|6)}} הרעלת כספית ותרכובותיה
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 7"><td>
{{ח:תת|7)}} הרעלת זרחן ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 8"><td>
{{ח:תת|8)}} הרעלת בריליום ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 9"><td>
{{ח:תת|9)}} הרעלת תליום ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לתליום ותרכובותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 10"><td>
{{ח:תת|10)}} הרעלת ניקל ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו</td><td>1.4.58</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 11"><td>
{{ח:תת|11)}} הרעלת קדמיום ותרכובותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו</td><td>1.4.58</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 12"><td>
{{ח:תת|12)}} הרעלת תחמוצת הפחמן
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן</td><td>1.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 13"><td>
{{ח:תת|13)}} הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 14"><td>
{{ח:תת|14)}} הרעלת פנול ונגזרותיו
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 15"><td>
{{ח:תת|15)}} הרעלת אמינים ארומטיים
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 16"><td>
{{ח:תת|16)}} הרעלת פחמן דו־גפריתי
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו־גפריתי</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 17"><td>
{{ח:תת|17)}} הרעלת חומצה הידרוציאנית ונגזרותיה
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 18"><td>
{{ח:תת|18)}} הרעלת איזוציאנטים
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 19"><td>
{{ח:תת|19)}} הרעלת פחמיימנים הלוגניים
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 20"><td>
{{ח:תת|20)}} הרעלת זרחנים אורגניים
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 21"><td>
{{ח:תת|21)}} הרעלת קרבמטים
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 22"><td>
{{ח:תת|22)}} הרעלת מתנול
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 23"><td>
{{ח:תת|23)}} הרעלת ויניל כלוריד
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 24"><td>
{{ח:תת|24)}} הרעלת תחמוצות חנקן
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 25"><td>
{{ח:תת|25)}} מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים
</td><td>עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 26"><td>
{{ח:תת|26)}} דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת כף יד או מרפק, במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק
</td><td>עבודות המחייבות תנועות חד־גוניות של האצבעות, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות</td><td>1.4.58</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 27"><td>
{{ח:תת|27)}} ”מחלת החפרים“ – שבר הזיזים בחוליה צווארית 7 או בחוליה גבית 1
</td><td>עבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 28"><td>
{{ח:תת|28)}} מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ</td><td>1.10.74</td></tr>
</table>
חלק ב׳

תיקונים: תשנ״ו

>
טור 1 שם המחלהטור 2 העבודות ותהליכי הייצורטור 3 תאריך התחולה
1) הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו2.4.54
2) הרעלת כרום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו2.4.54
3) הרעלת עופרת ותרכובותיה עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה2.4.54
4) הרעלת פלואור ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו2.4.54
5) הרעלת מנגן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו2.4.54
6) הרעלת כספית ותרכובותיה עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה2.4.54
7) הרעלת זרחן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו2.4.54
8) הרעלת בריליום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו2.4.54
9) הרעלת תליום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לתליום ותרכובותיו2.4.54
10) הרעלת ניקל ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו1.4.58
11) הרעלת קדמיום ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו1.4.58
12) הרעלת תחמוצת הפחמן עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן1.4.54
13) הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו2.4.54
14) הרעלת פנול ונגזרותיו עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו2.4.54
15) הרעלת אמינים ארומטיים עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים2.4.54
16) הרעלת פחמן דו־גפריתי עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו־גפריתי2.4.54
17) הרעלת חומצה הידרוציאנית ונגזרותיה עבודה הכרוכה בחשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה1.1.85
18) הרעלת איזוציאנטים עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים1.1.85
19) הרעלת פחמיימנים הלוגניים עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים2.4.54
20) הרעלת זרחנים אורגניים עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים1.1.85
21) הרעלת קרבמטים עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים1.1.85
22) הרעלת מתנול עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול1.10.74
23) הרעלת ויניל כלוריד עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד1.1.85
24) הרעלת תחמוצות חנקן עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן1.10.74
25) מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור2.4.54
26) דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת כף יד או מרפק, במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק עבודות המחייבות תנועות חד־גוניות של האצבעות, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות1.4.58
27) ”מחלת החפרים“ – שבר הזיזים בחוליה צווארית 7 או בחוליה גבית 1 עבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה1.10.74
28) מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ1.10.74
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>{{מוקטן|טור 1}} {{ש}} שם המחלה</th><th>{{מוקטן|טור 2}} {{ש}} העבודות ותהליכי הייצור</th><th width="100px">{{מוקטן|טור 3}} {{ש}} תאריך התחולה</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 1"><td>
{{ח:תת|1)}} מחלה הנגרמת על ידי מיקרו־אורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם
</td><td>עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוללי המחלה</td><td>1.4.58</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 2"><td>
{{ח:תת|2)}} שחפת
</td><td>עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או במכונים בהם באים במגע עם חיידק ע״ש קוק</td><td>1.7.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 3"><td>
{{ח:תת|3)}} שיתוק ילדים
</td><td>עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 4"><td>
{{ח:תת|4)}} קדחת צהובה, פילריאזיס, כולרה, דבר, טריפנומיאזיס ומלריה
</td><td>עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת בזמן הדגירה המקובל</td><td>3.4.34</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 5"><td>
{{ח:תת|5)}} צפדת (טטנוס)
</td><td>עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 6"><td>
{{ח:תת|6)}} דלקת כבד נגיפית מסוג B‏, NON B או NON A
</td><td>עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 7"><td>
{{ח:תת|7)}} נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור
</td><td>עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ־85 דציבל</td><td>1.4.63</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 8"><td>
{{ח:תת|8)}} מחלות קרינה
</td><td>עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים</td><td>1.6.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 9"><td>
{{ח:תת|9)}} כיב ממאיר של קרנית העין
</td><td>עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך. שמנים מינרליים, זפת או פיח</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 10"><td>
{{ח:תת|10)}} ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או לקרינה מייננת או בלתי מייננת
</td><td>עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 11"><td>
{{ח:תת|11)}} מחלות צוללנים
</td><td>צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 12"><td>
{{ח:תת|12)}} בורסיטיס של הברך
</td><td>תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת</td><td>1.10.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 13"><td>
{{ח:תת|13)}} שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך
</td><td>עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב</td><td>1.4.58</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 14"><td>
{{ח:תת|14)}} מחלות עצמות פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים
</td><td>עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 15"><td>
{{ח:תת|15)}} סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה
</td><td>עובדים החשופים לאבק סיליקטים</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 16"><td>
{{ח:תת|16)}} אזבסטוזיס (אמיינתית) לרבות מזותליומה
</td><td>עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט</td><td>2.4.54</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 17"><td>
{{ח:תת|17)}} טלקוזיס
</td><td>עובדים החשופים לטלק</td><td>1.1.85</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 18"><td>
{{ח:תת|18)}} ביסינוזיס
</td><td>עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 19"><td>
{{ח:תת|19)}} מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח
</td><td>עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות</td><td>1.4.65</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 20"><td>
{{ח:תת|20)}} מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות
</td><td>עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות במשך שנה</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 21"><td>
{{ח:תת|21)}} ”ריאות חקלאים“
</td><td>עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים</td><td>1.10.74</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 22"><td>
{{ח:תת|22.}} סרטן הריאה
</td><td>עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה</td><td>1.1.1991</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 23"><td>
{{ח:תת|23.}} סרטן הלרינקס
</td><td>עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט</td><td>1.1.1991</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 24"><td>
{{ח:תת|24.}} מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים
</td><td>עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים</td><td>1.1.1991</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 25"><td>
{{ח:תת|25.}} הרעלת קטונים
</td><td>עבודה ייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון</td><td>1.1.1991</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק ב פרט 26"><td>
{{ח:תת|26.}} הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים
</td><td>עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה</td><td>1.1.1991</td></tr>
</table>
טור 1 שם המחלהטור 2 העבודות ותהליכי הייצורטור 3 תאריך התחולה
1) מחלה הנגרמת על ידי מיקרו־אורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוללי המחלה1.4.58
2) שחפת עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או במכונים בהם באים במגע עם חיידק ע״ש קוק1.7.54
3) שיתוק ילדים עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה2.4.54
4) קדחת צהובה, פילריאזיס, כולרה, דבר, טריפנומיאזיס ומלריה עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת בזמן הדגירה המקובל3.4.34
5) צפדת (טטנוס) עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה2.4.54
6) דלקת כבד נגיפית מסוג B‏, NON B או NON A עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים1.1.85
7) נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ־85 דציבל1.4.63
8) מחלות קרינה עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים1.6.54
9) כיב ממאיר של קרנית העין עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך. שמנים מינרליים, זפת או פיח2.4.54
10) ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או לקרינה מייננת או בלתי מייננת עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת2.4.54
11) מחלות צוללנים צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס2.4.54
12) בורסיטיס של הברך תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת1.10.54
13) שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב1.4.58
14) מחלות עצמות פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים2.4.54
15) סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה עובדים החשופים לאבק סיליקטים2.4.54
16) אזבסטוזיס (אמיינתית) לרבות מזותליומה עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט2.4.54
17) טלקוזיס עובדים החשופים לטלק1.1.85
18) ביסינוזיס עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות1.10.74
19) מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות1.4.65
20) מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות במשך שנה1.10.74
21) ”ריאות חקלאים“ עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים1.10.74
22. סרטן הריאה עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה1.1.1991
23. סרטן הלרינקס עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט1.1.1991
24. מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים1.1.1991
25. הרעלת קטונים עבודה ייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון1.1.1991
26. הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה1.1.1991