החקיקה בישראל

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשל״ט · 1979
23
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
10
הגדרות
16
הפניות פנימיות
39
הפניות חיצוניות
3
הערות עריכה
11
תיקונים
היסטוריית תיקונים11 רשומות
ק״ת תשל״ט, 526תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)PDF
תשמ״א, 112תיקוןPDF
807תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ב, 1414תיקוןPDF
תשמ״ד, 1474תיקוןPDF
תשמ״ה, 1242תיקוןPDF
תשמ״ז, 113תיקון מס׳ 2PDF
265תיקון מס׳ 3PDF
תשמ״ח, 511תיקון לתקנות הביטוח הלאומי (התאמת מועדים לשנת מס)PDF
תש״ן, 46תיקוןPDF
תשנ״ט, 1043תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תש״ן

בתקנות אלה –
”ביטוח ברשות“ – ביטוח לפי תקנות אלה;
”עקרת בית“ – תושבת ישראל שהיא עקרת בית כמשמעותה בסעיף 8 לחוק;
”מבוטחת“ – מבוטחת לפי פרק ב׳ לחוק;
”אלמנה בת־קיצבה“ – אשה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, שלפי סעיפים 21 או 76(1) עד (5) לחוק מגיעה לה קיצבה, ואשר אילמלא הגיעה לה הקיצבה היתה מבוטחת על פי סעיף 7 לחוק;
”נכה“ – עקרת בית המקבלת קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק;
”שנה שוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 164 לחוק;
”תקופה קובעת“ – פרקי הזמן שנקבעו בתקנות אלה להגשת הבקשה לביטוח ברשות;
”תקופת אכשרה“ – תקופת אכשרה המזכה לקיצבת זיקנה לפי סעיף 15(א) לחוק;
”תקנות המקדמות“ – תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984;
”מקסימום“ ו”מינימום“ – הכנסת מקסימום והכנסת מינימום המחושבות לפי לוח י״א לחוק, ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנת מס.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 8 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 238
  • פרק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
  • סעיפים 21 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 252
  • או 76(1) עד (5) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 132
  • סעיף 7 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 240
  • פרק ו׳2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
  • בסעיף 164 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345
  • סעיף 15(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 246
  • תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984 → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
  • לוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח ברשות“ – ביטוח לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – תושבת ישראל שהיא עקרת בית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 8 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק ב׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת־קיצבה“ – אשה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, שלפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 132|או 76(1) עד (5) לחוק}} מגיעה לה קיצבה, ואשר אילמלא הגיעה לה הקיצבה היתה מבוטחת על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 240|סעיף 7 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – עקרת בית המקבלת קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה שוטפת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345|בסעיף 164 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – פרקי הזמן שנקבעו בתקנות אלה להגשת הבקשה לביטוח ברשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – תקופת אכשרה המזכה לקיצבת זיקנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 246|סעיף 15(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המקדמות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקסימום“ ו”מינימום“ – הכנסת מקסימום והכנסת מינימום המחושבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|לוח י״א לחוק}}, ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנת מס.

2ביטוח עקרת ביתתיקונים: תשמ״ב

המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות עקרת בית, אם נתבקש על ידה בכתב לעשות כן (להלן – הבקשה), ובלבד שנתקיים בה אחד מאלה:
(1)היא הגישה את הבקשה תוך שנה מיום נישואיה או מיום סיום שירותה בצבא הגנה לישראל או תוך שנתיים מיום היותה תושבת ישראל, וביום האמור טרם מלאו לה 48 שנים;
(2)היא הגישה את הבקשה לפני שמלאו לה 19 שנה, אם ביום נישואיה טרם מלאו לה 18 שנה;
(3)היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקאות (1) ו־(2) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(4)היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 48 שנים והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
(ב)היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שמלאו לה 48 שנים והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת כאמור לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
(5)היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 60 שנה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(ב)היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שמלאו לה 60 שנה והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(6)היא חיה בנפרד מבעלה וחיתה בנפרד ממנו שנים עשר חדשים רצופים לפחות בתכוף ליום שבו הגישה את הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות עקרת בית, אם נתבקש על ידה בכתב לעשות כן (להלן – הבקשה), ובלבד שנתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא הגישה את הבקשה תוך שנה מיום נישואיה או מיום סיום שירותה בצבא הגנה לישראל או תוך שנתיים מיום היותה תושבת ישראל, וביום האמור טרם מלאו לה 48 שנים;
{{ח:תת|(2)}} היא הגישה את הבקשה לפני שמלאו לה 19 שנה, אם ביום נישואיה טרם מלאו לה 18 שנה;
{{ח:תת|(3)}} היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקאות (1) ו־(2) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
{{ח:תת|(4)|(א)}} היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 48 שנים והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
{{ח:תתת|(ב)}} היא היתה מבוטחת כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות שנים עשר מתוך שמונה עשר החדשים שקדמו ליום שמלאו לה 48 שנים והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת כאמור לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת כאמור;
{{ח:תת|(5)|(א)}} היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם חדלה להיות מבוטחת לפני שמלאו לה 60 שנה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
{{ח:תתת|(ב)}} היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שמלאו לה 60 שנה והמשיכה ברציפות להיות מבוטחת לאחר הגיעה לגיל זה – אם הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
{{ח:תת|(6)}} היא חיה בנפרד מבעלה וחיתה בנפרד ממנו שנים עשר חדשים רצופים לפחות בתכוף ליום שבו הגישה את הבקשה.

3ביטוח אלמנה בת־קיצבה

המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אלמנה בת־קיצבה, אם נתקיים בה אחד מאלה:
(1)היא הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שקיבלה את הודעת המוסד על אישור תביעתה לקיצבה בהתאם לסעיפים 21 או 76(1) עד (5) לחוק וביום שנתאלמנה לא מלאו לה 45 שנים;
(2)היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקה (1) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
(3)נתקיים בה האמור בתקנה 2(4) או (5).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לסעיפים 21 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 252
  • או 76(1) עד (5) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 132
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אלמנה בת־קיצבה, אם נתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא הגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שקיבלה את הודעת המוסד על אישור תביעתה לקיצבה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 252|לסעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 132|או 76(1) עד (5) לחוק}} וביום שנתאלמנה לא מלאו לה 45 שנים;
{{ח:תת|(2)}} היא היתה מבוטחת בתקופה הקובעת לפי פסקה (1) וחדלה להיות מבוטחת תוך תקופה זו או שהמשיכה להיות מבוטחת ברציפות לאחר תום התקופה האמורה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת;
{{ח:תת|(3)}} נתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(4) או (5)}}.

4תקופת הביטוחתיקונים: תשמ״ב

(א)עקרת בית תבוטח לפי תקנה 2(1) עד (5) מהמועד האחרון שבו חדלה להיות מבוטחת לפי פרק ב׳ לחוק או מיום שמלאו לה 18 שנים, או מיום היותה לתושבת ישראל, מהתאריך המאוחר מביניהם שקדם ליום הגשת הבקשה.
(ב)עקרת בית תבוטח לפי תקנה 2(6) מיום הגשת הבקשה, אולם אם היא הגישה את הבקשה תוך 5 שנים מהיום שבו נפרדה מבעלה תבוטח ביטוח ברשות למפרע כך שעד ליום שימלאו לה 60 שנה או עד ליום הגשת הבקשה, אם הגישה אותה אחרי שמלאו לה 60 שנה, תשלים תקופת אכשרה.
(ג)אלמנה בת־קיצבה תבוטח לפי תקנה 3 –
(1)מיום פטירת בעלה – אם היא מבוטחת ברשות לפי תקנה 3(1);
(2)מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם היא מבוטחת ברשות לפי תקנה 3(2) או (3).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ב׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עקרת בית תבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(1) עד (5)}} מהמועד האחרון שבו חדלה להיות מבוטחת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק ב׳ לחוק}} או מיום שמלאו לה 18 שנים, או מיום היותה לתושבת ישראל, מהתאריך המאוחר מביניהם שקדם ליום הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} עקרת בית תבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(6)}} מיום הגשת הבקשה, אולם אם היא הגישה את הבקשה תוך 5 שנים מהיום שבו נפרדה מבעלה תבוטח ביטוח ברשות למפרע כך שעד ליום שימלאו לה 60 שנה או עד ליום הגשת הבקשה, אם הגישה אותה אחרי שמלאו לה 60 שנה, תשלים תקופת אכשרה.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה בת־קיצבה תבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} –
{{ח:תתת|(1)}} מיום פטירת בעלה – אם היא מבוטחת ברשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מהיום שבו חדלה להיות מבוטחת – אם היא מבוטחת ברשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(2) או (3)}}.

5ביטוח ברשות של נכהתיקונים: תשמ״ב, תש״ן

(א)נכה תהיה מבוטחת ביטוח ברשות, אם וכל עוד לא השלימה תקופת אכשרה.
(ב)קיבלה אשה קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק 12 חדשים רצופים לפחות בתכוף לפני שמלאו לה 60 שנים ולא השלימה תקופת אכשרה, תבוטח, לפי בקשתה, ביטוח ברשות למפרע, בעד תקופה שבה היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, כך שעד ליום שבו מלאו לה 60 שנים תשלים תקופת אכשרה.
(ג)חדלה האשה להיות נכה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אם נתקיים בה אחד מאלה:
(1)היא היתה לנכה בתקופה הקובעת;
(2)היא היתה מבוטחת שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות נכה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ו׳2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה תהיה מבוטחת ביטוח ברשות, אם וכל עוד לא השלימה תקופת אכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה אשה קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק}} 12 חדשים רצופים לפחות בתכוף לפני שמלאו לה 60 שנים ולא השלימה תקופת אכשרה, תבוטח, לפי בקשתה, ביטוח ברשות למפרע, בעד תקופה שבה היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, כך שעד ליום שבו מלאו לה 60 שנים תשלים תקופת אכשרה.
{{ח:תת|(ג)}} חדלה האשה להיות נכה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אם נתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא היתה לנכה בתקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(2)}} היא היתה מבוטחת שלוש שנים רצופות או חמש שנים בלתי רצופות מתוך שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות נכה.

6המשך ביטוח ברשות

(א)היתה אשה מבוטחת ביטוח ברשות ולאחר מכן הפכה למבוטחת מכח סעיף 7 לחוק וחדלה שוב להיות מבוטחת מכח סעיף זה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אלא אם הודיעה למוסד בכתב על אי רצונה לחזור ולהיות מבוטחת כאמור, תוך 6 חדשים מהיום שחדלה להיות מבוטחת מכח סעיף 7 לחוק.
(ב)מבוטחת ביטוח ברשות כעקרת בית שנעשתה לאלמנה בת־קיצבה וכן מבוטחת ביטוח ברשות כאלמנה בת־קיצבה שנעשתה לעקרת בית, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 240
  • סעיף 7 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 240
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היתה אשה מבוטחת ביטוח ברשות ולאחר מכן הפכה למבוטחת מכח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 240|סעיף 7 לחוק}} וחדלה שוב להיות מבוטחת מכח סעיף זה, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות, אלא אם הודיעה למוסד בכתב על אי רצונה לחזור ולהיות מבוטחת כאמור, תוך 6 חדשים מהיום שחדלה להיות מבוטחת מכח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 240|סעיף 7 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבוטחת ביטוח ברשות כעקרת בית שנעשתה לאלמנה בת־קיצבה וכן מבוטחת ביטוח ברשות כאלמנה בת־קיצבה שנעשתה לעקרת בית, תמשיך להיות מבוטחת ביטוח ברשות.

7חובת תשלום דמי ביטוח

מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח בעד התקופה שבה היא מבוטחת בהתאם לתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח בעד התקופה שבה היא מבוטחת בהתאם לתקנות אלה.

8פרטים על הכנסה

המבקשת להיות מבוטחת ביטוח ברשות, או מי שבוטחה ביטוח ברשות והיא חייבת בתשלום דמי ביטוח, תמסור פרטים על הכנסותיה או הכנסות בעלה, לפי הענין, שלפיהן עליה לשלם דמי ביטוח לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבקשת להיות מבוטחת ביטוח ברשות, או מי שבוטחה ביטוח ברשות והיא חייבת בתשלום דמי ביטוח, תמסור פרטים על הכנסותיה או הכנסות בעלה, לפי הענין, שלפיהן עליה לשלם דמי ביטוח לפי תקנות אלה.

9חישוב דמי הביטוחתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז

(א)עקרת בית מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח על בסיס מחצית הכנסת בעלה החייבת בתשלום דמי ביטוח ואם הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח עלתה על המקסימום הקבוע לגביו בלוח י״א לחוק – על בסיס מחצית המקסימום.
(2)בתקנת משנה זאת, ”הכנסת הבעל“ – הכנסת הבעל בשנה השוטפת, ואם הכנסת הבעל נקבעה על פי סעיף 166 לחוק – ההכנסה שנקבעה כאמור.
(3)כל עוד לא נודעה או לא נקבעה הכנסת הבעל בעד השנה השוטפת, תשלם עקרת בית, שבעלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו, דמי ביטוח על בסיס ההכנסה לפיה חייב הבעל בתשלום דמי ביטוח.
(4)נקבעה הכנסה כאמור בפסקה (3) יחושבו מקדמות כאמור בתקנות המקדמות, והוראות התקנות האמורות למעט האמור בתקנה 4(א)(1) ו־(2), יחולו בשינויים המחוייבים לגבי עקרת בית שבעלה עובד, ואת האמור בתקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות יראו כאילו נאמר לגבי הכנסה מעבודה.
(ב)היתה לעקרת בית הכנסה משלה בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, תשלם דמי ביטוח או מקדמות לפי הכנסתה או לפי תקנת משנה (א) – לפי הסכום הגדול יותר.
(ג)עקרת בית שחיה בנפרד מבעלה ואלמנה בת־קיצבה ישלמו דמי ביטוח על בסיס הכנסתן מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בשנה השוטפת.
(ד)מקום שמחצית הכנסת הבעל של עקרת בית פחותה מהמינימום הקבוע בפרט 4 שבלוח י״א לחוק או שאין לו כלל הכנסה או שהכנסתה של עקרת הבית או של האלמנה בת־קיצבה פחותה מהמינימום האמור או שאין לה כלל הכנסה, ישולמו דמי הביטוח על בסיס המינימום האמור.
(ה)
(ו)תקנת משנה (א) תחול גם אם בעלה של עקרת בית פטור מתשלום דמי ביטוח מכח סעיף 169 לחוק.
(ז)מבוטחת שטרם הגישה דין וחשבון או אישורים כאמור בתקנה 11 ואין נתונים להפעלת תקנת משנה (א)(3), תשלם דמי ביטוח לפי מחצית המקסימום הקבוע בפרט 4 בלוח י״א לחוק.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא
  • סעיף 166 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 347
  • בתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
  • התקנות האמורות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)
  • בתקנה 4(א)(1) ו־(2) → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) #סעיף 4
  • בתקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות → תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) #סעיף 4
  • בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
  • בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
  • בפרט 4 שבלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
  • סעיף 169 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 351
  • בפרט 4 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} עקרת בית מבוטחת ביטוח ברשות תשלם דמי ביטוח על בסיס מחצית הכנסת בעלה החייבת בתשלום דמי ביטוח ואם הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח עלתה על המקסימום הקבוע לגביו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|בלוח י״א לחוק}} – על בסיס מחצית המקסימום.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה זאת, ”הכנסת הבעל“ – הכנסת הבעל בשנה השוטפת, ואם הכנסת הבעל נקבעה על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 347|סעיף 166 לחוק}} – ההכנסה שנקבעה כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} כל עוד לא נודעה או לא נקבעה הכנסת הבעל בעד השנה השוטפת, תשלם עקרת בית, שבעלה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו, דמי ביטוח על בסיס ההכנסה לפיה חייב הבעל בתשלום דמי ביטוח.
{{ח:תתת|(4)}} נקבעה הכנסה כאמור בפסקה (3) יחושבו מקדמות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|בתקנות המקדמות}}, והוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|התקנות האמורות}} למעט האמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)#סעיף 4|בתקנה 4(א)(1) ו־(2)}}, יחולו בשינויים המחוייבים לגבי עקרת בית שבעלה עובד, ואת האמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)#סעיף 4|בתקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות}} יראו כאילו נאמר לגבי הכנסה מעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה לעקרת בית הכנסה משלה בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, תשלם דמי ביטוח או מקדמות לפי הכנסתה או לפי תקנת משנה (א) – לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ג)}} עקרת בית שחיה בנפרד מבעלה ואלמנה בת־קיצבה ישלמו דמי ביטוח על בסיס הכנסתן מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} בשנה השוטפת.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שמחצית הכנסת הבעל של עקרת בית פחותה מהמינימום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 שבלוח י״א לחוק}} או שאין לו כלל הכנסה או שהכנסתה של עקרת הבית או של האלמנה בת־קיצבה פחותה מהמינימום האמור או שאין לה כלל הכנסה, ישולמו דמי הביטוח על בסיס המינימום האמור.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ו)}} תקנת משנה (א) תחול גם אם בעלה של עקרת בית פטור מתשלום דמי ביטוח מכח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 351|סעיף 169 לחוק}}.
{{ח:תת|(ז)}} מבוטחת שטרם הגישה דין וחשבון או אישורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} ואין נתונים להפעלת תקנת משנה (א)(3), תשלם דמי ביטוח לפי מחצית המקסימום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א לחוק}}.

10שיעורי דמי הביטוחתיקונים: תשמ״ד

מבוטח ביטוח ברשות ישלם דמי ביטוח בשיעור הקבוע לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף ביטוח נכות והוראות סעיף 160א לחוק לא יחולו לגביו. אולם מבוטחת ביטוח ברשות שהיא עקרת בית או שהיא אלמנה בת־קיצבה לא תשלם דמי ביטוח לענף ביטוח נכות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 160א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 341
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח ביטוח ברשות ישלם דמי ביטוח בשיעור הקבוע לענף ביטוח זקנה ושאירים ולענף ביטוח נכות והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 341|סעיף 160א לחוק}} לא יחולו לגביו. אולם מבוטחת ביטוח ברשות שהיא עקרת בית או שהיא אלמנה בת־קיצבה לא תשלם דמי ביטוח לענף ביטוח נכות.

10אמועדי תשלוםתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ז

מועדי תשלום דמי ביטוח לגבי מי שמבוטח לפי תקנות אלה, יהיו מועדי התשלום האמורים בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954 (להלן – תקנות הגביה), לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום האמורה בפרט 4 בלוח י״א לחוק, בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח) #סעיף 2
  • בפרט 4 בלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועדי תשלום דמי ביטוח לגבי מי שמבוטח לפי תקנות אלה, יהיו מועדי התשלום האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954}} (להלן – תקנות הגביה), לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי המשלם דמי ביטוח מהכנסת המינימום האמורה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 4|בפרט 4 בלוח י״א לחוק}}, בשינויים המחוייבים.

11הגשת דין וחשבון ומסמכיםתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח

(א)מבוטחת ביטוח ברשות תמסור עד ה־31 ביולי של כל שנת מס דין וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, על הכנסתה והכנסת בעלה, לפי הענין, בשנת המס שקדמה לשנה בה מוגש הדין וחשבון.
(ב)
(ג)עקרת בית, שבעלה הוא עובד, תמציא תוך 6 חדשים מתום כל שנת מס אישורים מהמעבידים שאצלם עבד בעלה בשנת המס האמורה בדבר שכרו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבוטחת ביטוח ברשות תמסור עד ה־31 ביולי של כל שנת מס דין וחשבון, בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, על הכנסתה והכנסת בעלה, לפי הענין, בשנת המס שקדמה לשנה בה מוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עקרת בית, שבעלה הוא עובד, תמציא תוך 6 חדשים מתום כל שנת מס אישורים מהמעבידים שאצלם עבד בעלה בשנת המס האמורה בדבר שכרו.

12חיילים בשירות סדיר שלא לפי התחייבות לשירות קבעתיקונים: תשמ״א־2, תשמ״ז־2, תשנ״ט

(א)חיילים המשרתים שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אינם מבוטחים.
(ב)המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות חיילים שאינם מבוטחים כאמור בתקנת משנה (א), אם נתבקש לכך בכתב על ידי שר הבטחון.
(ג)דמי הביטוח השנתיים בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) הם 1% מסכום המינימום האמור בפרט 3 שבלוח י״א לחוק וישולמו על ידי אוצר המדינה.
(ד)החובה למסור הצהרה לפי תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי־ביטוח), תשי״ד–1954, לא תחול לגבי חיילים כאמור בתקנה זו.
(ה)האמור בתקנה זו לא יחול על חיילים המשרתים בשירות סדיר, כאמור בתקנת משנה (א) –
(1)כל עוד הם עובדים או עובדים עצמאיים, למעט חיילים בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כמשמעו בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
(2)
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
  • בפרט 3 שבלוח י״א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #לוח יא פרט 3
  • תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי־ביטוח), תשי״ד–1954 → תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי-ביטוח) #סעיף 7
  • בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 55
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חיילים המשרתים שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, שלא לפי התחייבות לשירות קבע, אינם מבוטחים.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות חיילים שאינם מבוטחים כאמור בתקנת משנה (א), אם נתבקש לכך בכתב על ידי שר הבטחון.
{{ח:תת|(ג)}} דמי הביטוח השנתיים בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) הם 1% מסכום המינימום האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א לחוק}} וישולמו על ידי אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} החובה למסור הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי-ביטוח)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי־ביטוח), תשי״ד–1954}}, לא תחול לגבי חיילים כאמור בתקנה זו.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנה זו לא יחול על חיילים המשרתים בשירות סדיר, כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} כל עוד הם עובדים או עובדים עצמאיים, למעט חיילים בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

13אנשים בשירות דיפלומטי של מדינה זרהתיקונים: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח

(א)תושב ישראל, שאינו אזרח ישראלי והוא בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או נהנה מחסינות דיפלומטית, אינו מבוטח.
(ב)המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אדם כאמור בתקנת משנה (א), לפי בקשתו בכתב, מהתאריך שבו התחיל לכהן בישראל בשירות דיפלומטי או ליהנות בה מחסינות דיפלומטית, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנים עשר חדשים מהתאריך האמור.
(ג)לענין תקנת משנה (א) אדם בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או הנהנה מחסינות דיפלומטית – הוא מי שלגביו ניתן אישור על כך בידי שר החוץ או מי שהוא הסמיך לכך.
(ד)בוטח אדם כאמור בתקנת משנה (ב) – ישולמו דמי הביטוח מהכנסתו בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לפי דין וחשבון שיגיש המבוטח עד ה־31 ביולי בכל שנת מס בעד שנת המס שקדמה לשנה השוטפת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל, שאינו אזרח ישראלי והוא בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או נהנה מחסינות דיפלומטית, אינו מבוטח.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לבטח ביטוח ברשות אדם כאמור בתקנת משנה (א), לפי בקשתו בכתב, מהתאריך שבו התחיל לכהן בישראל בשירות דיפלומטי או ליהנות בה מחסינות דיפלומטית, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנים עשר חדשים מהתאריך האמור.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (א) אדם בשירות דיפלומטי של מדינה זרה או הנהנה מחסינות דיפלומטית – הוא מי שלגביו ניתן אישור על כך בידי שר החוץ או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ד)}} בוטח אדם כאמור בתקנת משנה (ב) – ישולמו דמי הביטוח מהכנסתו בשנה השוטפת מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, לפי דין וחשבון שיגיש המבוטח עד ה־31 ביולי בכל שנת מס בעד שנת המס שקדמה לשנה השוטפת.

14תשלום דמי ביטוח – תנאי לביטוח ברשותתיקונים: תשמ״ב, תש״ן

(א)המבקש להיות מבוטח בביטוח ברשות חייב בתשלום כל דמי הביטוח המגיעים ממנו למוסד תוך 6 חדשים מיום משלוח הודעת התשלום של המוסד בדואר; תשלום דמי הביטוח במועד כאמור הוא תנאי לביטוחו; לענין זה לא יראו תוספת וקנס לפי סעיף 179 {{ח:הערה|לחוק}} כדמי ביטוח.
(ב)דמי ביטוח המגיעים לפי תקנות אלה בעד תקופות למפרע, למעט דמי ביטוח שבתשלומם חייבת אשה שבוטחה לפי תקנה 5, יראו אותם כאילו המועד לתשלומם חל במועד שבו היה על המבוטח לשלמם, והוראות סעיף 179 לחוק יחולו עליהם בשינויים המחוייבים.
(ג)בוטחה אשה ביטוח ברשות לפי תקנה 5, יקוזזו דמי הביטוח המגיעים ממנה מדי חודש מקיצבת הזיקנה המשתלמת לה בשיעור של 50% מהקיצבה עד להשלמת הסכום המגיע.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 179 {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 364
  • סעיף 179 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 364
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש להיות מבוטח בביטוח ברשות חייב בתשלום כל דמי הביטוח המגיעים ממנו למוסד תוך 6 חדשים מיום משלוח הודעת התשלום של המוסד בדואר; תשלום דמי הביטוח במועד כאמור הוא תנאי לביטוחו; לענין זה לא יראו תוספת וקנס לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 364|סעיף 179 {{ח:הערה|לחוק}}}} כדמי ביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} דמי ביטוח המגיעים לפי תקנות אלה בעד תקופות למפרע, למעט דמי ביטוח שבתשלומם חייבת אשה שבוטחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, יראו אותם כאילו המועד לתשלומם חל במועד שבו היה על המבוטח לשלמם, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 364|סעיף 179 לחוק}} יחולו עליהם בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} בוטחה אשה ביטוח ברשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, יקוזזו דמי הביטוח המגיעים ממנה מדי חודש מקיצבת הזיקנה המשתלמת לה בשיעור של 50% מהקיצבה עד להשלמת הסכום המגיע.

15הפסקת ביטוח עקב פיגור בתשלום

מבוטח ביטוח ברשות שפיגר בתשלום דמי ביטוח והחוב הוא בעד תקופה העולה על 24 חדשים, ייפסק ביטוחו בתום התקופה האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבוטח ביטוח ברשות שפיגר בתשלום דמי ביטוח והחוב הוא בעד תקופה העולה על 24 חדשים, ייפסק ביטוחו בתום התקופה האמורה.

16הפסקת ביטוח לפי בקשת המבוטח

המוסד רשאי להפסיק ביטוח ברשות של אדם, שביקש בכתב לעשות כן, אולם הפסקת הביטוח לא תחול אלא מתאריך סיום תקופת התשלום הקרובה שלאחר מועד הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד רשאי להפסיק ביטוח ברשות של אדם, שביקש בכתב לעשות כן, אולם הפסקת הביטוח לא תחול אלא מתאריך סיום תקופת התשלום הקרובה שלאחר מועד הגשת הבקשה.

17חידוש ביטוח ברשות

אדם שהופסק ביטוחו לפי תקנה 16 רשאי להודיע למוסד, תוך 12 חדשים מיום הפסקת הביטוח, על רצונו לחדשו והמוסד יחדש את ביטוחו החל במועד הפסקת הביטוח כאמור, ובלבד שהמבקש שילם כל חוב של דמי ביטוח או מקדמות, לרבות החוב בעד התקופה שבין הפסקת הביטוח ובין מועד הגשת הבקשה לחידושו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם שהופסק ביטוחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} רשאי להודיע למוסד, תוך 12 חדשים מיום הפסקת הביטוח, על רצונו לחדשו והמוסד יחדש את ביטוחו החל במועד הפסקת הביטוח כאמור, ובלבד שהמבקש שילם כל חוב של דמי ביטוח או מקדמות, לרבות החוב בעד התקופה שבין הפסקת הביטוח ובין מועד הגשת הבקשה לחידושו.

18שהיה בחו״ל בתקופה הקובעת

לא הוגשה בקשה לביטוח ברשות בתקופה הקובעת בגלל היות המבקש בחוץ־לארץ, רשאי המוסד לבטחו, אם נתקיימו בו שאר התנאים, לפיהם רשאי המוסד לבטחו אילו הוגשה הבקשה במועד, ונתקיימו בו כל אלה:
(1)אם שהה בישראל תוך התקופה הקובעת, לא עלתה שהותו זו על 30 יום;
(2)הגיש את הבקשה תוך שנים עשר חדשים מהיום שחזר לישראל;
(3)הגיש את הבקשה תוך חמש שנים מהיום שבו מתחילה התקופה הקובעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הוגשה בקשה לביטוח ברשות בתקופה הקובעת בגלל היות המבקש בחוץ־לארץ, רשאי המוסד לבטחו, אם נתקיימו בו שאר התנאים, לפיהם רשאי המוסד לבטחו אילו הוגשה הבקשה במועד, ונתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם שהה בישראל תוך התקופה הקובעת, לא עלתה שהותו זו על 30 יום;
{{ח:תת|(2)}} הגיש את הבקשה תוך שנים עשר חדשים מהיום שחזר לישראל;
{{ח:תת|(3)}} הגיש את הבקשה תוך חמש שנים מהיום שבו מתחילה התקופה הקובעת.

19תשלום במקום בקשהתיקונים: תשמ״ה

אדם ששילם בתקופה הקובעת אחד מהסכומים המפורטים להלן, מבלי שהיה חייב סכום כזה למוסד, יראוהו כמי שהגיש בקשה:
(1)סכום שעליו לשלם, אילו ביטח אותו המוסד ביטוח ברשות;
(2)סכום השווה לדמי הביטוח או למקדמות בעד מחצית השנה האחרונה שקדמה למועד בו חדל להיות מבוטח;
אולם רשאי הוא תוך שנה מיום שהתחיל בתשלום כאמור להודיע למוסד שלא היה בכוונתו לבקש ביטוח ברשות, ומשהודיע כך, יחזיר לו המוסד את הסכום ששילם בתנאי שלא קיבל גימלה על יסוד אותו ביטוח והוראות סעיף 178 לחוק יחולו על הסכומים שיוחזרו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 178 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 362
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם ששילם בתקופה הקובעת אחד מהסכומים המפורטים להלן, מבלי שהיה חייב סכום כזה למוסד, יראוהו כמי שהגיש בקשה:
{{ח:תת|(1)}} סכום שעליו לשלם, אילו ביטח אותו המוסד ביטוח ברשות;
{{ח:תת|(2)}} סכום השווה לדמי הביטוח או למקדמות בעד מחצית השנה האחרונה שקדמה למועד בו חדל להיות מבוטח;
{{ח:תת}} אולם רשאי הוא תוך שנה מיום שהתחיל בתשלום כאמור להודיע למוסד שלא היה בכוונתו לבקש ביטוח ברשות, ומשהודיע כך, יחזיר לו המוסד את הסכום ששילם בתנאי שלא קיבל גימלה על יסוד אותו ביטוח והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|סעיף 178 לחוק}} יחולו על הסכומים שיוחזרו.

20ביטול

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשכ״ה–1965 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות מיום פרסום תקנות אלה ברשומות (להלן – יום הפרסום), פרט לתקנות 5, 5א, 6, 7, 8 ו־11(ד) אשר ישארו בתוקף עד יום ג׳ בניסן תשל״ט (31 במרס 1979).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשכ״ה–1965 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות מיום פרסום תקנות אלה ברשומות (להלן – יום הפרסום), פרט לתקנות 5, 5א, 6, 7, 8 ו־11(ד) אשר ישארו בתוקף עד יום ג׳ בניסן תשל״ט (31 במרס 1979).

21תחילה

תחילתה של תקנה 9 ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} ביום ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979).

22הוראות מעברתיקונים: תש״ן

(א)הוגשה בקשה לפני יום הפרסום, תיבדק הזכאות לביטוח ברשות ותקופת האכשרה הנרכשת על ידי ביטוח זה תחושב לפי התקנות הקודמות, בתנאי שדמי הביטוח שולמו תוך ששה חדשים מיום הפרסום או תוך שלושה חדשים מיום משלוח ההודעה בדואר על אישור הבקשה, מהמועד המאוחר מביניהם.
(ב)מתקיימים התנאים לביטוח ברשות לפי תקנות אלה, תתחיל תקופת הביטוח ברשות במועד שייקבע בהתאם לאמור בתקנות 4, 5 או 13 אף אם מועד זה קדם ליום התחילה.
(ג)לענין תקנה 5(א) יובאו בחשבון גם תקופות שבעדן שולמה לנכה קיצבת נכות לפי פרק ו׳2 לחוק, ואם מתקיים האמור בתקנה 5(ב) – גם תקופות שבהן היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, אף אם תקופות אלה קדמו ליום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ו׳2 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לפני יום הפרסום, תיבדק הזכאות לביטוח ברשות ותקופת האכשרה הנרכשת על ידי ביטוח זה תחושב לפי התקנות הקודמות, בתנאי שדמי הביטוח שולמו תוך ששה חדשים מיום הפרסום או תוך שלושה חדשים מיום משלוח ההודעה בדואר על אישור הבקשה, מהמועד המאוחר מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} מתקיימים התנאים לביטוח ברשות לפי תקנות אלה, תתחיל תקופת הביטוח ברשות במועד שייקבע בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}} אף אם מועד זה קדם ליום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}} יובאו בחשבון גם תקופות שבעדן שולמה לנכה קיצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק}}, ואם מתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ב)}} – גם תקופות שבהן היתה עקרת בית לפני שהחלה לקבל קיצבת נכות, אף אם תקופות אלה קדמו ליום כ״ט בתמוז התשמ״ט (1 באוגוסט 1989).