תוכן החוק
תקנות בדבר ביטוח אבטלה
תוכן עניינים
סימן א׳: דמי אבטלה
1תושב ארעי
תושב ארעי לענין פסקה (2)(ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}עולה{{ח:הערה|“}} בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פסקה (2)(ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}עולה{{ח:הערה|“}} בסעיף 127א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 158
- בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955 → תקנות הכניסה לישראל #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תושב ארעי לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 158|פסקה (2)(ב) שבהגדרת {{ח:הערה|”}}עולה{{ח:הערה|“}} בסעיף 127א לחוק}} הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט״ז–1955}}.2תאריך כניסה
לענין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו כתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה – את תאריך היותו לעולה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ב(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 159
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 159|סעיף 127ב(ב) לחוק}} יראו כתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה – את תאריך היותו לעולה.3זכאות חייל משוחרר
חייל ששוחרר משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל שלא בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, ”התנהגות רעה חמורה“ – כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייל ששוחרר משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל שלא בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, ”התנהגות רעה חמורה“ – כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}.4זכאות לגילאי 18–20
לענין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו׳1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ג(ד) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 160
- פרק ו׳1 לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 160|סעיף 127ג(ד) לחוק}}, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא־הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ז|פרק ו׳1 לחוק}} אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.5תיקונים: תשע״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}6רישום בלשכת שירות התעסוקהתיקונים: תשל״ד־2, ס״ח תשל״ז
(א)רואים אדם רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת שירות התעסוקה .
(ב)אדם ייחשב כרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)התייצב אדם לרישום בלשכת שירות התעסוקה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
[במקור: בלשכת העבודה]
[במקור: בלשכת העבודה]
[במקור: אותה לשכת העבודה]
[במקור: בלשכת העבודה]
[במקור: בלשכת העבודה]
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ו(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 163
- לתקנון שירות התעסוקה → תקנון שירות התעסוקה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רואים אדם רשום בלשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: בלשכת העבודה]}} כמחוסר עבודה, לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|סעיף 127ו(א) לחוק}}, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנון שירות התעסוקה|לתקנון שירות התעסוקה}} והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: בלשכת העבודה]}} בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: אותה לשכת העבודה]}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם ייחשב כרשום בלשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: בלשכת העבודה]}} כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} התייצב אדם לרישום בלשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: בלשכת העבודה]}} ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.7שינוי במקום מגורים
(א)הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.
(ב)היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק״מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.
(ג)לענין תקנה זו –
(1)מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;
(2)”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
(3)מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ז לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 165
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 165|סעיף 127ז לחוק}}, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק״מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו –
{{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
{{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.8הצדקה להפסקת עבודה מרצון
לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ח(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 166
- בסעיפים 6 → חוק פיצויי פיטורים #סעיף 6
- או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963 → חוק פיצויי פיטורים #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 166|סעיף 127ח(א) לחוק}} יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.9לימודים סדירים בהכשרה מקצועית
(א)דמי האבטלה לפי סעיף 127טז {{ח:הערה|לחוק}} ישולמו על־יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.
(ב)האישור כאמור בתקנת משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127טז {{ח:הערה|לחוק}} → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 173
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 173|סעיף 127טז {{ח:הערה|לחוק}}}} ישולמו על־יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} האישור כאמור בתקנת משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.10מובטל שעיקר פרנסת הילד עליותיקונים: תשמ״ד
לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן־זוגו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127ג(ג) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 160
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 160|סעיף 127ג(ג) לחוק}} יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן־זוגו.11חישוב השכר היומי הממוצעתיקונים: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ה, תשע״ג
(א)לעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(א) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל ב־150 ולעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(ב) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל במספר החודשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב־25.
(ב)סכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) שהוא פחות מ־50 שקלים חדשים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל־99 שקלים חדשים ייחשב כ־100 שקלים חדשים.
(ג)בתקנה זו, ”הכנסה“ – ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף 170(א) או (ב) לחוק.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 170(א) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 170
- בסעיף 170(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 170
- בסעיף 170(א) או (ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 170
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 170|בסעיף 170(א) לחוק}}, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל ב־150 ולעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 170|בסעיף 170(ב) לחוק}}, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל במספר החודשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב־25.
{{ח:תת|(ב)}} סכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) שהוא פחות מ־50 שקלים חדשים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל־99 שקלים חדשים ייחשב כ־100 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”הכנסה“ – ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 170|בסעיף 170(א) או (ב) לחוק}}.סימן ב׳: הענקת אבטלה
12קטין מובטלתיקונים: תשל״ג, ס״ח תשל״ז
יראו קטין כמי שאין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנון שירות התעסוקה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[במקור: לשכת העבודה]
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנון שירות התעסוקה → תקנון שירות התעסוקה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו קטין כמי שאין בידי לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנון שירות התעסוקה|בתקנון שירות התעסוקה}}.13תקופת אכשרהתיקונים: תשל״ג
(א)הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת משנה (ב).
(ב)תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי פרק ג׳ לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן – התאריך הקובע).
(ג)במנין 100 הימים האמורים בתקנת משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50.
(ד)לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפסקאות (1) עד (3) (להלן – הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:
(1)הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 – כל ימי השתתפות הקטין בהם;
(2)מחלה או תאונה – 50 יום;
(3)היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם – 30 יום.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ג׳ לחוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ג׳ לחוק}}, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן – התאריך הקובע).
{{ח:תת|(ג)}} במנין 100 הימים האמורים בתקנת משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50.
{{ח:תת|(ד)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפסקאות (1) עד (3) (להלן – הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:
{{ח:תתת|(1)}} הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} – כל ימי השתתפות הקטין בהם;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – 50 יום;
{{ח:תתת|(3)}} היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם – 30 יום.14הכשרה מקצועית ופעילות אחרתתיקונים: תשל״ג
(א)ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין סעיף 127יח(ב) לחוק הם:
בית־ספר לחניכים, בית־ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת שאושרו על־ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן – האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקוימים, מאורגנים או מאושרים על־ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על־ידי לשכת העבודה.
(ב)לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי־השתתפותו של הקטין בהם.
(ג)לענין תקנת משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127יח(ב) לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 179
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179|סעיף 127יח(ב) לחוק}} הם:
{{ח:תת}} בית־ספר לחניכים, בית־ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת שאושרו על־ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן – האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקוימים, מאורגנים או מאושרים על־ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על־ידי לשכת העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי־השתתפותו של הקטין בהם.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תקנת משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.15שיעור הענקת האבטלהתיקונים: תשל״ג
(א)בתקנה זו –
”השכר הקובע“ – שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק;
”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13;
”שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים“ – החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.
(ב)שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן:
>
(2)קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע.
(3)סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.
(ג)לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
(ד)מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.
(ה)לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד־עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.
(ו)לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:
(1)הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;
(2)סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל־פי נוהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.
| שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים | שיעור הענקת האבטלה מן השכר הקובע |
| 20% עד 34% | 35% |
| 35% עד 49% | 50% |
| 50% עד 74% | 70% |
| 75% או יותר | 80% |
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 7▦ טבלאות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 127יב לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 1
- בסעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- ו־(2) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הקובע“ – שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 127יב לחוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים“ – החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן:
{{ח:תתת}} <table>
<tr><th>שיעור ההשתתפות {{ש}} בפרנסת ההורים</th><th>שיעור הענקת האבטלה {{ש}} מן השכר הקובע</th></tr>
<tr><td>20% עד 34%</td><td>35%</td></tr>
<tr><td>35% עד 49%</td><td>50%</td></tr>
<tr><td>50% עד 74%</td><td>70%</td></tr>
<tr><td>75% או יותר</td><td>80%</td></tr>
</table>
{{ח:תתת|(2)}} קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.
{{ח:תת|(ג)}} לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
{{ח:תת|(ד)}} מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, להוציא החזר הוצאות נסיעה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד־עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} וכל עוד הוא משתתף כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:
{{ח:תתת|(1)}} הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}} מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}};
{{ח:תתת|(2)}} סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל־פי נוהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.16הקצבה לחשבון מיוחדתיקונים: תשל״ג
לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 215א לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לחשבון המיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 29|סעיף 215א לחוק}}, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.סימן ג׳: הגשת תביעות
17הגשת תביעה לגמלהתיקונים: תשל״ד, ס״ח תשל״ז, תשנ״ח
(א)
(ב)לשכת שירות התעסוקה תתן לתובע אישור לפי הטופס שבתוספת החל מ־5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
(ג)תביעה לגמלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים־עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
[במקור: לשכת העבודה]
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 127ד לחוק → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 158
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} תתן לתובע אישור לפי {{ח:פנימי|תוספת|הטופס שבתוספת}} החל מ־5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סימן ג|סימן זה}} תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים־עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 158|בסעיף 127ד לחוק}}.18תיקונים: תשנ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}19תיקונים: תשנ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}20המצאת אישורים על ידי לשכת שירות התעסוקהתיקונים: תשל״ד, ס״ח תשל״ז
אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת שירות התעסוקה , ולשכת שירות התעסוקה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה־15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
[במקור: ללשכת העבודה]
[במקור: ולשכת העבודה]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: ללשכת העבודה]}}, ולשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: ולשכת העבודה]}} תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה־15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17(א)}}.21תיקונים: תשנ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}22תיקונים: תשנ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}23תיקונים: תשל״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}24תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בטבת תשל״ג (1 בינואר 1973).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בטבת תשל״ג (1 בינואר 1973).25השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1973“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1973“.תוספת
אישור על תקופת אבטלה בהתאם לפרק ו׳1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968
תיקונים: ס״ח תשל״ז
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}}