1תיקונים: תשכ״ה־2, תשנ״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:תת|(א)}} אם לרגל ההריון הפסיקה מבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי־לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום, יחושב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 54|סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק}} לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור, או למועד שבו לא שולם מלוא השכר כאמור, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א), מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 54|סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק}}, לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המשוער וחלוקתו לתשעים, ובלבד ששכר עבודתה הרגיל לא יעלה על השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה מלוא השכר כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר המשוער“ – לענין תקנת משנה זאת – הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום עבודה, המשתלם למבוטחת ברבע השנה האמור, במספר הימים שבהם לא עבדה מהסיבות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מבוטחת כאמור בתקנת משנה (א) הזכאית לדמי לידה בעד ששה שבועות, יחושב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 54|סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק}} לפי הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום עבודה ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א) ב־75 וחלוקת המכפלה ב־90, ובלבד ששכר העבודה הרגיל לא יפחת מהסכום שהיה מתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 54|סעיף 7 לתוספת השביעית לחוק}} אלמלא הוראות תקנת משנה זו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} היתה העובדת ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א) תקופה מסויימת עובדת עצמאית או חברה בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיתה אותה תקופה גם עובדת בשכר, יהיה שכר העבודה הרגיל שלה הכנסותיה הממשיות ברבע השנה האמור או השכר הממוצע ליום עבודה ברבע השנה האמור כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} רבע השנה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 54|סעיף 101 לחוק}} הוא רבע השנה שקדם ל־1 לחודש שבו חל יום הפסקת העבודה.{{ח:ת}} סך כל דמי הלידה המשתלמים בעד 12 שבועות לא יפחת מסך כל דמי הלידה שהיו משתלמים לאותה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}} אילו היתה זכאית לדמי לידה בעד 6 שבועות בלבד.{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} המקומות המפורטים להלן הם מקומות מאושרים שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 39|הגדרת ”הכשרה מקצועית“ שבסעיף 91 לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} מקומות שבהם ניתנים הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה במקצוע הנלמד לפי תכנית לימודים לפחות 35 שעות בשבוע במשך 6 חדשים רצופים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} בתי ספר לאחיות מוסמכות ואחיות מעשיות שהכיר בהם המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך.{{ח:ת}} אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה והמקבל הכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בתקנה 4א}} ישתלמו בעדו בעד כל חודש דמי ביטוח אמהות בשיעור של 0.1% ממחצית השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון; לענין זה, ”רבעון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא|בלוח י״א}}.{{ח:ת}} לגבי אדם המקבל הכשרה מקצועית באחד המקומות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בתקנה 4א}} יראו כמעבידו, לצורך תשלום דמי הביטוח –
{{ח:תת|(1)}} במקום כאמור בפסקה (1) – את האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית במשרד העבודה;
{{ח:תת|(2)}} במקום כאמור בפסקה (2) – את החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים.{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}{{ח:ת}} נולדו בלידה אחת יותר משלושה ילדים, יינתן, בנוסף למענק האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 42|בפרט 3 של לוח ו׳ לחוק}}, מענק מיוחד בסך 850 שקלים חדשים בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, ובלבד שהנולד נמצא בחיים בתום שבוע מיום הלידה.{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954“.