תוכן החוק
1זכאות לפי סעיף 2(א)(1) לחוקתיקונים: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ז
תושב ישראל זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
(1)הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ־30 ימים רצופים;
הזכאות לגימלה לפי פסקה זו תהיה ממועד שלא יקדם ל־1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ־6 חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי־עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגימלה אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק;
(2)היא אשה הרה, החל בשבוע ה־13 להריונה;
(3)לשכת שירות התעסוקה או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר (להלן – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים) קבעו כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;
(3א)הוא מטופל במוסד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, או נמצא בתהליך גמילה מסם כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, על פי צו מבחן של בית המשפט, כמשמעותו בסימן ז׳ של פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בפיקוחו של קצין מבחן על פי סעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
(4)היא מקבלת קצבת נכות כעקרת בית נכה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), התשל״ו–1976;
(5)הוא מועבד מחוץ לבית הסוהר לפי פקודת עבודת עונשין.
↗ חיצוניות: 8
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- סעיף 5(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- בסעיף 1 לחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993 → חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים #סעיף 1
- בסעיף 1 לחוק האמור → חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים #סעיף 1
- בסימן ז׳ של פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ו סימן ז
- סעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 48
- תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), התשל״ו–1976 → תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)
- פקודת עבודת עונשין → חוק העונשין #פרק ו סימן ב1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תושב ישראל זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) לחוק}}, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ־30 ימים רצופים;
{{ח:תת}} הזכאות לגימלה לפי פסקה זו תהיה ממועד שלא יקדם ל־1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ־6 חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי־עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגימלה אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(1) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} היא אשה הרה, החל בשבוע ה־13 להריונה;
{{ח:תת|(3)}} לשכת שירות התעסוקה או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר (להלן – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים) קבעו כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;
{{ח:תת|(3א)}} הוא מטופל במוסד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, או נמצא בתהליך גמילה מסם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק האמור}}, על פי צו מבחן של בית המשפט, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|בסימן ז׳ של פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בפיקוחו של קצין מבחן על פי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 48|סעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|(4)}} היא מקבלת קצבת נכות כעקרת בית נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|(5)}} הוא מועבד מחוץ לבית הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|פקודת עבודת עונשין}}.2זכאות לפי סעיף 2(א)(3) לחוק
(א)עובד או עובד עצמאי שהכנסתו מעבודה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
(1)הוא הופנה לעבודתו על ידי שירות התעסוקה או שהוא רשום בלשכת שירות תעסוקה כדורש עבודה, ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה מתאימה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק שההכנסה ממנה אינה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק;
(2)הוא עובד מטעמי בריאות או גיל במפעל מוגן ששמו מופיע בתוספת בהיקף העבודה המקובל בו.
(ב)הנמצא בהכשרה שהכנסתו ממנה פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק אם מתקיימים בו תנאים אלה:
(1)שירות התעסוקה הפנה אותו להכשרה כמי שמיועד לשיקום;
(2)ההכשרה ניתנה לו במסגרת לימודי יום, הנמשכים, בהתאם לתכנית הלימודים, תקופה שאינה עולה על 12 חדשים, או במסגרת הכשרה אינדיוידואלית לתקופה כאמור;
(3)הוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 5(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- סעיף 2(א)(3) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- בסעיף 2(א)(2) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- סעיף 5(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- סעיף 5(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- סעיף 2(א)(3) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שהכנסתו מעבודה פחותה מסכום הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(1) לחוק}}, זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(3) לחוק}}, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הופנה לעבודתו על ידי שירות התעסוקה או שהוא רשום בלשכת שירות תעסוקה כדורש עבודה, ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה מתאימה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2(א)(2) לחוק}} שההכנסה ממנה אינה פחותה מסכום הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(1) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא עובד מטעמי בריאות או גיל במפעל מוגן ששמו מופיע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} בהיקף העבודה המקובל בו.
{{ח:תת|(ב)}} הנמצא בהכשרה שהכנסתו ממנה פחותה מסכום הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(1) לחוק}}, זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(3) לחוק}} אם מתקיימים בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות התעסוקה הפנה אותו להכשרה כמי שמיועד לשיקום;
{{ח:תתת|(2)}} ההכשרה ניתנה לו במסגרת לימודי יום, הנמשכים, בהתאם לתכנית הלימודים, תקופה שאינה עולה על 12 חדשים, או במסגרת הכשרה אינדיוידואלית לתקופה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר.3זכאות לפי סעיף 2(א)(7) לחוקתיקונים: תשמ״ג, תש״ן, תשס״א, תשע״ב
(א)המטפל בבן זוגו החולה או בילדו החולה, זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(7) לחוק, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1)החולה זקוק להשגחה תמידית לתקופה של 45 ימים רצופים לפחות;
(2)המטפל בחולה טיפל בו תקופה כאמור בפסקה (1) בתכוף להגשת התביעה לגימלה;
(3)המטפל והחולה מתגוררים באותה דירה.
(ב)הזכאות לגימלה לפי תקנת משנה (א) תימשך תקופה שלא תעלה על 6 חדשים רצופים;
הוראה זו לא תחול אם החולה הוא אחד מאלה:
(1)ילד נכה שמשתלמת בעדו גמלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998, לרבות ילד נכה שלא משולמת בעדו גמלה כאמור בשל כך שמשתלמת בעדו הטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק {{ח:הערה|הביטוח}}, ואחד מהוריו מטפל בו;
(2)ילד המאושפז בבית־חולים, והורהו משגיח עליו לפי הוראת הרופא המטפל בו, ובלבד שהומצא למוסד לביטוח לאומי אישור רפואי על כך;
(3)הוא נעשה זקוק להשגחה תמידית לאחר הגיעו לגיל 65 שנים בגבר ו־60 באשה.
(ג)זכאי המטפל לתשלום ממקור כלשהו בעד התקופה בה טיפל בחולה, יהיה זכאי לגימלה לפי תקנה זו אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק.
(ד)תקנה זו לא תחול על המטפל בילדו –
(1)אם בן זוגו זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק;
(2)אם בת זוגו זכאית לגימלה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק, אלא אם בהחזקתה מספר ילדים, והילד החולה מאושפז במוסד רפואי.
(ה)בתקנה זו, ”ילד“ – לרבות ילד המטופל במסגרת משפחת אומנה שאישר משרד העבודה והרווחה ולמעט מי שמטופל כאמור בחלק משעות היממה בלבד.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2(א)(7) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998 → תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)
- הסכם בדבר גמלת ניידות → הסכם בדבר גמלת ניידות
- סעיף 9 לחוק {{ח:הערה|הביטוח}} → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- סעיף 5(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- סעיף 2(א)(4) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- סעיף 2(א)(5) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המטפל בבן זוגו החולה או בילדו החולה, זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(7) לחוק}}, אם מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החולה זקוק להשגחה תמידית לתקופה של 45 ימים רצופים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} המטפל בחולה טיפל בו תקופה כאמור בפסקה (1) בתכוף להגשת התביעה לגימלה;
{{ח:תתת|(3)}} המטפל והחולה מתגוררים באותה דירה.
{{ח:תת|(ב)}} הזכאות לגימלה לפי תקנת משנה (א) תימשך תקופה שלא תעלה על 6 חדשים רצופים;
{{ח:תת}} הוראה זו לא תחול אם החולה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ילד נכה שמשתלמת בעדו גמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998}}, לרבות ילד נכה שלא משולמת בעדו גמלה כאמור בשל כך שמשתלמת בעדו הטבה לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק {{ח:הערה|הביטוח}}}}, ואחד מהוריו מטפל בו;
{{ח:תתת|(2)}} ילד המאושפז בבית־חולים, והורהו משגיח עליו לפי הוראת הרופא המטפל בו, ובלבד שהומצא למוסד לביטוח לאומי אישור רפואי על כך;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נעשה זקוק להשגחה תמידית לאחר הגיעו לגיל 65 שנים בגבר ו־60 באשה.
{{ח:תת|(ג)}} זכאי המטפל לתשלום ממקור כלשהו בעד התקופה בה טיפל בחולה, יהיה זכאי לגימלה לפי תקנה זו אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} תקנה זו לא תחול על המטפל בילדו –
{{ח:תתת|(1)}} אם בן זוגו זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} אם בת זוגו זכאית לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(5) לחוק}}, אלא אם בהחזקתה מספר ילדים, והילד החולה מאושפז במוסד רפואי.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”ילד“ – לרבות ילד המטופל במסגרת משפחת אומנה שאישר משרד העבודה והרווחה ולמעט מי שמטופל כאמור בחלק משעות היממה בלבד.4סייג לזכאות
לענין סעיף 3(1) לחוק, לא יהיה זכאי לגימלה אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון מוסד דת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 3(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 3|סעיף 3(1) לחוק}}, לא יהיה זכאי לגימלה אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון מוסד דת.5חלוקת הגימלה או תשלומה לאשהתיקונים: תשס״ג, תשע״ב
(א)בתקנה זו, ”תשלום בעד ילדים“ – ההפרש שבין הגימלה המשתלמת לשני בני זוג שעמם ילד או ילדים ואין להם הכנסה, לבין שיעור הגימלה שהיתה משתלמת להם אילו הרכב המשפחה היה שני בני זוג בלבד.
(ב)הגימלה לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם לכל אחד מהם בנפרד, ותחולק לפי האמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), באחת מאלה:
(1)אם אחד מבני הזוג ביקש זאת;
(2)המוסד לביטוח לאומי נוכח כי מתן הגימלה לידי אחד מבני הזוג אינו לטובת בני משפחתו וכי יהיה זה לטובתם אם הגימלה תחולק.
(ג)
(ד)גימלה המשולמת לפי סעיף 5(א) לחוק תחולק כך:
(1)אם הרכב המשפחה הוא שני בני זוג בלבד – תחולק הגימלה ביניהם בחלקים שווים;
(2)אם הרכב המשפחה כולל ילדים – ישולם התשלום בעד הילדים לאשה והיתרה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים; היו הילדים בהחזקתו הבלעדית של הבעל – ישולם התשלום בעדם לבעל.
(ה)גימלה המשולמת לפי סעיף 5(ב) לחוק תחולק כך:
(1)אם סכום הגימלה אינו עולה על תשלום בעד ילדים, תשולם לאשה; היו הילדים בהחזקתו הבלעדית של הבעל, תשולם לבעל;
(2)אם סכום הגימלה עולה על תשלום בעד ילדים, ישולם התשלום בעד ילדים כאמור בפסקה (1) וההפרש ישולם לבן הזוג שאין לו הכנסה; עלה ההפרש על הסכום שהיה מקבל לפי סעיף קטן (ד)(2), תשולם היתרה לבן הזוג השני.
(ו)על אף האמור בתקנה זו, אם לזכאי משתלמת קיצבת זיקנה לפי חוק הביטוח, ולבן זוגו משתלמת תוספת לקיצבה לפי סעיף 247 לחוק הביטוח, תחולק ביניהם הגימלה לפי היחס שבו מתחלקת ביניהם קיצבת הזיקנה.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 5(א) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- סעיף 5(ב) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 5
- חוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 247 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 247
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו, ”תשלום בעד ילדים“ – ההפרש שבין הגימלה המשתלמת לשני בני זוג שעמם ילד או ילדים ואין להם הכנסה, לבין שיעור הגימלה שהיתה משתלמת להם אילו הרכב המשפחה היה שני בני זוג בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הגימלה לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם לכל אחד מהם בנפרד, ותחולק לפי האמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם אחד מבני הזוג ביקש זאת;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד לביטוח לאומי נוכח כי מתן הגימלה לידי אחד מבני הזוג אינו לטובת בני משפחתו וכי יהיה זה לטובתם אם הגימלה תחולק.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ד)}} גימלה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק}} תחולק כך:
{{ח:תתת|(1)}} אם הרכב המשפחה הוא שני בני זוג בלבד – תחולק הגימלה ביניהם בחלקים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב המשפחה כולל ילדים – ישולם התשלום בעד הילדים לאשה והיתרה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים; היו הילדים בהחזקתו הבלעדית של הבעל – ישולם התשלום בעדם לבעל.
{{ח:תת|(ה)}} גימלה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק}} תחולק כך:
{{ח:תתת|(1)}} אם סכום הגימלה אינו עולה על תשלום בעד ילדים, תשולם לאשה; היו הילדים בהחזקתו הבלעדית של הבעל, תשולם לבעל;
{{ח:תתת|(2)}} אם סכום הגימלה עולה על תשלום בעד ילדים, ישולם התשלום בעד ילדים כאמור בפסקה (1) וההפרש ישולם לבן הזוג שאין לו הכנסה; עלה ההפרש על הסכום שהיה מקבל לפי סעיף קטן (ד)(2), תשולם היתרה לבן הזוג השני.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנה זו, אם לזכאי משתלמת קיצבת זיקנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}, ולבן זוגו משתלמת תוספת לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 247|סעיף 247 לחוק הביטוח}}, תחולק ביניהם הגימלה לפי היחס שבו מתחלקת ביניהם קיצבת הזיקנה.6תקופת התשלוםתיקונים: תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ז, תשס״א, תשס״ג
(א)הוגשה תביעה לגימלה בידי זכאי לקיצבת שאירים לפי פרק י״א או לקיצבת תלויים לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח, תשולם הגימלה החל ב־1 לחודש שבו נוצרה הזכאות לקיצבה האמורה.
(ב)הוגשה תביעה לגמלה בידי מי שקיבל קצבת נכות לפי פרק ט׳ לחוק הביטוח, בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה לפי פרק י״א לחוק הביטוח או לקצבת זקנה מיוחדת מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח, תשולם הגמלה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.
(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא תשולם גימלה בעד תקופה העולה על ששה חדשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלה.
(ד)התקיימו תנאי הזכאות גם בחודש שקדם לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה, תשולם הגמלה גם בעד החודש האמור, אם במשך כל אותו חודש, התקיים בתובע הגמלה אחד מאלה:
(1)היה מובטל כמשמעותו בסעיף 163 לחוק הביטוח;
(2)עבד, לפי הפניה של שירות התעסוקה, בעבודה שהשכר בה נמוך;
(3)
(ד1)התקיימו תנאי הזכאות גם בחודש שקדם לתביעה תשולם הגמלה גם בעד אותו חודש, אף אם בחודש האמור לא התקיימה עילת הזכאות שבסעיף 2(א)(2) לחוק בתובע הגמלה האמורה, והכל בתנאי שהתובע היה זכאי בעד החודש האמור לקצבה לפי סימן ג׳ לפרק ט׳ שבחוק הביטוח, או שזכאותו לקצבה כאמור, פקעה באותו חודש.
(ה)פקעה זכות לגימלה לפי תנאי הזכאות ובחודש שבו הופסק התשלום נוצרה עילה חדשה בשל מחלה או השגחה על בן משפחה (להלן – העילה החדשה), תשולם הגימלה לפי העילה החדשה החל ב־1 בחודש האמור, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1)מתקיימים התנאים המזכים בתשלום גימלה לפי העילה החדשה, במשך כל החודש האמור;
(2)ההוכחות על העילה החדשה הוגשו למוסד לביטוח לאומי תוך 60 ימים מהיום הראשון לחודש האמור.
↗ חיצוניות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
- פרק י״א → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- פרק ה׳ לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- פרק ט׳ לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
- פרק י״א לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- סעיף 9 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 9
- בסעיף 163 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 163
- שבסעיף 2(א)(2) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- סימן ג׳ לפרק ט׳ שבחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט סימן ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לגימלה בידי זכאי לקיצבת שאירים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א}} או לקיצבת תלויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח}}, תשולם הגימלה החל ב־1 לחודש שבו נוצרה הזכאות לקיצבה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעה לגמלה בידי מי שקיבל קצבת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הביטוח}}, בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק הביטוח}} או לקצבת זקנה מיוחדת מכוח הסכם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח}}, תשולם הגמלה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכאות לקצבת זקנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא תשולם גימלה בעד תקופה העולה על ששה חדשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלה.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו תנאי הזכאות גם בחודש שקדם לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה, תשולם הגמלה גם בעד החודש האמור, אם במשך כל אותו חודש, התקיים בתובע הגמלה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היה מובטל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 163|בסעיף 163 לחוק הביטוח}};
{{ח:תתת|(2)}} עבד, לפי הפניה של שירות התעסוקה, בעבודה שהשכר בה נמוך;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד1)}} התקיימו תנאי הזכאות גם בחודש שקדם לתביעה תשולם הגמלה גם בעד אותו חודש, אף אם בחודש האמור לא התקיימה עילת הזכאות {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(2) לחוק}} בתובע הגמלה האמורה, והכל בתנאי שהתובע היה זכאי בעד החודש האמור לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ג|סימן ג׳ לפרק ט׳ שבחוק הביטוח}}, או שזכאותו לקצבה כאמור, פקעה באותו חודש.
{{ח:תת|(ה)}} פקעה זכות לגימלה לפי תנאי הזכאות ובחודש שבו הופסק התשלום נוצרה עילה חדשה בשל מחלה או השגחה על בן משפחה (להלן – העילה החדשה), תשולם הגימלה לפי העילה החדשה החל ב־1 בחודש האמור, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים המזכים בתשלום גימלה לפי העילה החדשה, במשך כל החודש האמור;
{{ח:תתת|(2)}} ההוכחות על העילה החדשה הוגשו למוסד לביטוח לאומי תוך 60 ימים מהיום הראשון לחודש האמור.7הגשת תביעה
(א)התובע גימלה יגיש תביעתו על גבי טופס שקבע לכך המוסד לביטוח לאומי, ויצרף לתביעה את כל המסמכים והאישורים הדרושים להוכחתה.
(ב)תובעים גימלה שני בני זוג, רשאי אחד מהם להגיש התביעה גם בשם בן זוגו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע גימלה יגיש תביעתו על גבי טופס שקבע לכך המוסד לביטוח לאומי, ויצרף לתביעה את כל המסמכים והאישורים הדרושים להוכחתה.
{{ח:תת|(ב)}} תובעים גימלה שני בני זוג, רשאי אחד מהם להגיש התביעה גם בשם בן זוגו.8אישור שירות התעסוקהתיקונים: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ז
(א)שירות התעסוקה מוסמך לאשר כי באדם מתקיימים:
(1)התנאים שבסעיף 2(א)(1) לחוק – בנסיבות האמורות בתקנה 1(3) ו־(3א) ולאחר שקיבל חוות דעת של מרכז לשיקום מקצועי הפועל במסגרת אגף השיקום שבמשרד העבודה והרווחה;
(2)התנאים שבסעיף 2(א)(2) לחוק;
(3)התנאים שבסעיף 2(א)(3) לחוק – בנסיבות האמורות בתקנה 2(א)(1) ו־(ב)(1).
(ב)מרכז לאבחון מתמכרים לסמים מוסמך לאשר כי באדם מתקיימים התנאים שבסעיף 2(א)(1) לחוק, בנסיבות האמורות בתקנה 1(3).
(ב1)מוסד כמשמעותו בפסקה (3א) בתקנה 1 וקצין מבחן, מוסמכים לאשר כי במי שנתקיים האמור בפסקה האמורה, מתקיימים התנאים שבסעיף 2(א)(1) לחוק.
(ג)באישור כאמור בתקנת משנה (א) ו־(ב1), יצויין משך התקופה שלגביה הוא חל, וזאת בהתאם לנוהלי שירות התעסוקה, מוסד כמשמעותו בתקנה 1(3א) או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים, לפי הענין, ובלבד שלעניין הנסיבות שבתקנה 2(א)(1), משך התקופה כאמור לא יעלה על 6 חדשים ולענין הנסיבות האמורות בתקנה 1(3), רשאי המוסד לביטוח לאומי להגביל את תקפו של האישור לשנה אחת מהיום שבו ניתן.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 8
הצג הפניות חיצוניות
- שבסעיף 2(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- שבסעיף 2(א)(2) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- שבסעיף 2(א)(3) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- שבסעיף 2(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- שבסעיף 2(א)(1) לחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שירות התעסוקה מוסמך לאשר כי באדם מתקיימים:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(1) לחוק}} – בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3) ו־(3א)}} ולאחר שקיבל חוות דעת של מרכז לשיקום מקצועי הפועל במסגרת אגף השיקום שבמשרד העבודה והרווחה;
{{ח:תתת|(2)}} התנאים {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(2) לחוק}};
{{ח:תתת|(3)}} התנאים {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(3) לחוק}} – בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1) ו־(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז לאבחון מתמכרים לסמים מוסמך לאשר כי באדם מתקיימים התנאים {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(1) לחוק}}, בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מוסד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3א) בתקנה 1}} וקצין מבחן, מוסמכים לאשר כי במי שנתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה האמורה}}, מתקיימים התנאים {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבסעיף 2(א)(1) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} באישור כאמור בתקנת משנה (א) ו־(ב1), יצויין משך התקופה שלגביה הוא חל, וזאת בהתאם לנוהלי שירות התעסוקה, מוסד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3א)}} או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים, לפי הענין, ובלבד שלעניין הנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2(א)(1)}}, משך התקופה כאמור לא יעלה על 6 חדשים ולענין הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1(3)}}, רשאי המוסד לביטוח לאומי להגביל את תקפו של האישור לשנה אחת מהיום שבו ניתן.9אישור למי שנמצא בהכשרה
הזכאי לגימלה לפי תקנה 2(ב) יצרף לתביעתו, בנוסף לאישור האמור בתקנה 8(א)(3), אישור ממקום ההכשרה, שמתקיימים התנאים האמורים בתקנה 2(ב)(2); נמשכת ההכשרה תקופה העולה על 3 חדשים, ימציא הזכאי, מדי 3 חדשים, אישור ממקום ההכשרה, שהוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזכאי לגימלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}} יצרף לתביעתו, בנוסף לאישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(3)}}, אישור ממקום ההכשרה, שמתקיימים התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ב)(2)}}; נמשכת ההכשרה תקופה העולה על 3 חדשים, ימציא הזכאי, מדי 3 חדשים, אישור ממקום ההכשרה, שהוא משתתף בלימודי ההכשרה באופן סדיר.10אישור רפואי לאשה הרה
רופא נשים מוסמך לאשר, כי באשה מתקיימים התנאים שבתקנה 1(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רופא נשים מוסמך לאשר, כי באשה מתקיימים התנאים {{ח:פנימי|סעיף 1|שבתקנה 1(2)}}.11אישורים רפואייםתיקונים: תשמ״ג, תשס״א, תשס״ג
(א)לתביעה לגימלה יצורף אישור רפואי המעיד, כי –
(1)התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ־30 ימים רצופים – אם עילת תביעתו היא שמתקיימים בו תנאים אלה;
(2)החולה זקוק להשגחה תמידית תקופה של 45 ימים רצופים לפחות – אם עילת תביעתו היא שהוא מטפל בחולה כאמור.
(ב)באישור רפואי כאמור בתקנת משנה (א) יצויין גם מועד תחילת המחלה ומהותה, משך הזמן שבו מתקיימים, עד למתן האישור, התנאים האמורים בפסקאות (1) או (2) לתקנת המשנה האמורה וכן משך הזמן המשוער שבו עלולים להמשיך ולהתקיים תנאים אלה.
(ג)אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן:
(1)לגבי חולים שהם חברי קופות חולים שהוסמכו כשירות רפואי לפי סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח – בידי רופא קופת החולים;
(2)לגבי חולים שהם עובדיו של בית חולים שהוסמך כאמור כשירות רפואי – בידי רופא אותו בית החולים;
(3)לגבי חולה אחר – בידי הרופא המטפל;
(4)לגבי חולה המאושפז בבית חולים – גם בידי רופא בית־החולים.
(ד)רופא מוסמך רשאי לדרוש, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים בכל ענין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי.
(ה)בהחלטתו בתביעה, יביא פקיד תביעות בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.
(ו)בתקנה זו, ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 89
- בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956 → תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לתביעה לגימלה יצורף אישור רפואי המעיד, כי –
{{ח:תתת|(1)}} התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ־30 ימים רצופים – אם עילת תביעתו היא שמתקיימים בו תנאים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} החולה זקוק להשגחה תמידית תקופה של 45 ימים רצופים לפחות – אם עילת תביעתו היא שהוא מטפל בחולה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} באישור רפואי כאמור בתקנת משנה (א) יצויין גם מועד תחילת המחלה ומהותה, משך הזמן שבו מתקיימים, עד למתן האישור, התנאים האמורים בפסקאות (1) או (2) לתקנת המשנה האמורה וכן משך הזמן המשוער שבו עלולים להמשיך ולהתקיים תנאים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חולים שהם חברי קופות חולים שהוסמכו כשירות רפואי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 89|סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח}} – בידי רופא קופת החולים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חולים שהם עובדיו של בית חולים שהוסמך כאמור כשירות רפואי – בידי רופא אותו בית החולים;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חולה אחר – בידי הרופא המטפל;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי חולה המאושפז בבית חולים – גם בידי רופא בית־החולים.
{{ח:תת|(ד)}} רופא מוסמך רשאי לדרוש, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים בכל ענין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי.
{{ח:תת|(ה)}} בהחלטתו בתביעה, יביא פקיד תביעות בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.
{{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו, ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}.11אמועדים לסיום תקופת אי־השמהתיקונים: תשס״ג־2
זכאי ששירות התעסוקה, קבע לגביו ערב תחילתו של פרק ד׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2003 (להלן – יום תחילת חוק ההסדרים), כי מתקיים בו לצמיתות התנאי שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק כנוסחו ערב יום תחילת חוק ההסדרים, יראו אותו כמי שהתנאי האמור, חדל להתקיים לגביו –
(1)ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 00 עד 19;
(2)ביום ד׳ באלול התשס״ג (1 בספטמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 20 עד 39;
(3)ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 40 עד 59;
(4)ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 60 עד 79;
(5)ביום ו׳ בכסלו התשס״ד (1 בדצמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 80 עד 99.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ד׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2003 → חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003) #פרק ד
- חוק ההסדרים → חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)
- שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- חוק ההסדרים → חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכאי ששירות התעסוקה, קבע לגביו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)#פרק ד|פרק ד׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2003}} (להלן – יום תחילת {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|חוק ההסדרים}}), כי מתקיים בו לצמיתות התנאי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק}} כנוסחו ערב יום תחילת {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|חוק ההסדרים}}, יראו אותו כמי שהתנאי האמור, חדל להתקיים לגביו –
{{ח:תת|(1)}} ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 00 עד 19;
{{ח:תת|(2)}} ביום ד׳ באלול התשס״ג (1 בספטמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 20 עד 39;
{{ח:תת|(3)}} ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 40 עד 59;
{{ח:תת|(4)}} ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 60 עד 79;
{{ח:תת|(5)}} ביום ו׳ בכסלו התשס״ד (1 בדצמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 80 עד 99.12תשלום גימלאות
גימלאות ישולמו באמצעות מוסד בנקאי או בכל דרך אחרת שהמוסד לביטוח לאומי קבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גימלאות ישולמו באמצעות מוסד בנקאי או בכל דרך אחרת שהמוסד לביטוח לאומי קבע.13עיגול גימלאות
גימלה תעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גימלה תעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה.14תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ו׳ בטבת התשמ״ב (1 בינואר 1982).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ו׳ בטבת התשמ״ב (1 בינואר 1982).תוספת
1
המשקם חברה לתעסוקת קשישים בעלי כושר עבודה מוגבל בע״מ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשקם חברה לתעסוקת קשישים בעלי כושר עבודה מוגבל בע״מ.2
מוסדות ומפעלים של הקרן למפעלי שיקום למוגבלים שליד משרד העבודה והרווחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסדות ומפעלים של הקרן למפעלי שיקום למוגבלים שליד משרד העבודה והרווחה.3
מועדוני תעסוקה ופינות עבודה מטעם רשות מקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועדוני תעסוקה ופינות עבודה מטעם רשות מקומית.4
מפעלים ומועדוני תעסוקה מטעם האגודה למען העיוור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעלים ומועדוני תעסוקה מטעם האגודה למען העיוור.5
מפעלים שליד ”אקים“ – אגודה לקימום ילדים מפגרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעלים שליד ”אקים“ – אגודה לקימום ילדים מפגרים.6
מפעלים שליד ”אילן“ – איגוד ישראלי לילדים נפגעים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעלים שליד ”אילן“ – איגוד ישראלי לילדים נפגעים.7
מפעלים מטעם ”יד לקשיש“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעלים מטעם ”יד לקשיש“.8
מרכזים לעבודה ושיקום (מע״ש).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרכזים לעבודה ושיקום (מע״ש).9תיקונים: תשמ״ג
מרכז השיקום לנפגעי סמים, משרד הבריאות, יפו־תל־אביב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרכז השיקום לנפגעי סמים, משרד הבריאות, יפו־תל־אביב.10תיקונים: תשמ״ג
המרכז הארצי להכשרה ושיקום מקצועי בבית ליגת נשים, נתניה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המרכז הארצי להכשרה ושיקום מקצועי בבית ליגת נשים, נתניה.