החקיקה בישראל

תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״ו · 2005
13
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
15
הגדרות
2
הפניות פנימיות
14
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ק״ת תשס״ו, 190תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)PDF
תשס״ח, 271תיקוןPDF
תשס״ט, 430תיקוןPDF
1190תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ה, 1381תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשס״ח, תשס״ט, תשע״ה

בתקנות אלה –
”בן זוג“ – אדם הנשוי לחבר או המנהל עמו משק בית משותף;
”גיל פרישה“ – גיל פרישת חובה כקבוע בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”הורה יחיד“ – כהגדרתו בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992;
”הכנסות“ – תקבולים שחבר הקיבוץ מקבל או זכאי לקבל מכל מקור שהוא, ובכלל זה תקבולים בעד עבודה, רנטות וגמלאות;
”חבר“ – מי שהתקבל כחבר בקיבוץ, למעט כחבר בעצמאות כלכלית;
”חבר בגיל עבודה“ – חבר שטרם הגיע לגיל פרישה;
”חבר בגיל פרישה“ – חבר שהגיע לגיל פרישה;
”חבר בעצמאות כלכלית“ – חבר שמתקיים בו האמור בתקנה 10;
”נכסי חבר“ – לרבות מקרקעין, מיטלטלין, כספים, וכל זכות לקבלת נכס מכל סוג, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג, לרבות זכות תביעה, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי החבר או התלויים בו, לפי הענין, ולא לשם השתכרות או רווח;
”סכום הגמלה הפנסיונית“ – 40% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”צרכים מיוחדים“ – צרכים של חברים שהם ייחודיים בתחומי הבריאות, השיקום, הסיעוד והחינוך, ולגבי חברים שיש להם תלויים – גם הצרכים הייחודיים של התלויים בהם וצורכי החזקתם וחינוכם של התלויים שהם בגירים;
”קיבוץ“ – קיבוץ שסווג כ”קיבוץ מתחדש“, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995;
”שכר מינימום“ – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”תלויים“ – כל אחד מאלה:
(1)ילדיהם הקטינים של החברים או של מי שנפטרו בעודם חברים;
(2)ילדיהם הבגירים של החברים או של מי שנפטרו בעודם חברים שמוסדות המדינה המטפלים בכך או הקיבוץ הכירו בהם כבעלי צרכים ייחודיים ובלבד שהם גרים בקיבוץ, ובהסכמת הקיבוץ אף מחוץ לתחומו;
וזאת למעט כאלה שבהיותם בגירים ובטרם הפכו לבעלי צרכים ייחודיים ניתקו את חייהם מהקיבוץ והקיבוץ החליט שלא להכיר בהם כ”תלויים“;
”תקנון“ – תקנות הקיבוץ.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 → חוק גיל פרישה #סעיף 4
  • בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992 → חוק משפחות חד-הוריות
  • חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995 → תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)
  • בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – אדם הנשוי לחבר או המנהל עמו משק בית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל פרישה“ – גיל פרישת חובה כקבוע {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה יחיד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חד-הוריות|בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות“ – תקבולים שחבר הקיבוץ מקבל או זכאי לקבל מכל מקור שהוא, ובכלל זה תקבולים בעד עבודה, רנטות וגמלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ – מי שהתקבל כחבר בקיבוץ, למעט כחבר בעצמאות כלכלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בגיל עבודה“ – חבר שטרם הגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בגיל פרישה“ – חבר שהגיע לגיל פרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בעצמאות כלכלית“ – חבר שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי חבר“ – לרבות מקרקעין, מיטלטלין, כספים, וכל זכות לקבלת נכס מכל סוג, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג, לרבות זכות תביעה, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי החבר או התלויים בו, לפי הענין, ולא לשם השתכרות או רווח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום הגמלה הפנסיונית“ – 40% מהשכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכים מיוחדים“ – צרכים של חברים שהם ייחודיים בתחומי הבריאות, השיקום, הסיעוד והחינוך, ולגבי חברים שיש להם תלויים – גם הצרכים הייחודיים של התלויים בהם וצורכי החזקתם וחינוכם של התלויים שהם בגירים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – קיבוץ שסווג כ”קיבוץ מתחדש“, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ילדיהם הקטינים של החברים או של מי שנפטרו בעודם חברים;
{{ח:תתת|(2)}} ילדיהם הבגירים של החברים או של מי שנפטרו בעודם חברים שמוסדות המדינה המטפלים בכך או הקיבוץ הכירו בהם כבעלי צרכים ייחודיים ובלבד שהם גרים בקיבוץ, ובהסכמת הקיבוץ אף מחוץ לתחומו;
{{ח:תת}} וזאת למעט כאלה שבהיותם בגירים ובטרם הפכו לבעלי צרכים ייחודיים ניתקו את חייהם מהקיבוץ והקיבוץ החליט שלא להכיר בהם כ”תלויים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנון“ – תקנות הקיבוץ.

2הספקת צורכי החברים בגיל העבודה

(א)הקיבוץ ישלים את הספקת צורכי חבריו שבגיל העבודה באופן הוגן, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב ליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות לצרכים אלה ובכל מקרה באופן שערכם הכולל לא יפחת משכר המינימום, בכפוף לאמור בתקנות אלה.
(ב)לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין שנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
(1)בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
(2)בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב־50%;
(3)בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
(ג)לצורך השלמת הסכומים כאמור בתקנות משנה (א) ו (ב), רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או של בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, וכיוצא באלה.
(ד)השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה:
(1)החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור;
(2)החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;
(3)החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו;
(4)החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;
(5)החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א);
(6)החבר העביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו זולת אם החליט הקיבוץ שהחבר אינו נדרש להעביר את שכר עבודתו או חלק ממנו לקיבוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקיבוץ ישלים את הספקת צורכי חבריו שבגיל העבודה באופן הוגן, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב ליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות לצרכים אלה ובכל מקרה באופן שערכם הכולל לא יפחת משכר המינימום, בכפוף לאמור בתקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין שנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב־50%;
{{ח:תתת|(3)}} בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} לצורך השלמת הסכומים כאמור בתקנות משנה (א) ו (ב), רשאי הקיבוץ להביא בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או של בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, וכיוצא באלה.
{{ח:תת|(ד)}} השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;
{{ח:תתת|(3)}} החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו;
{{ח:תתת|(4)}} החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(5)}} החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(6)}} החבר העביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו זולת אם החליט הקיבוץ שהחבר אינו נדרש להעביר את שכר עבודתו או חלק ממנו לקיבוץ.

3הספקת צורכי החברים בגיל הפרישהתיקונים: תשס״ט

(א)הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית.
(ב)לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.
(ג)לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין הנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
(1)בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
(2)בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב־50%;
(3)בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
(ד)הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו־(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי.
(ה)הבטחת הספקת המחיה של חבר בגיל הפרישה יכול שתותנה בגילוי נאות של הסכומים האמורים בתקנת משנה (ד).
(ו)בלי לגרוע מחובת הקיבוץ לשלם את הסכומים האמורים בתקנת משנה (ג), רשאי הקיבוץ לשלם לחבריו שבגיל הפרישה גמלה בסכום גבוה יותר מסכום הגמלה הפנסיונית, ובלבד שכל סכום המשולם מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית יהיה לפי הוותק הפנסיוני, כהגדרתו בתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973; הוראת תקנת משנה זו לא תגרע מכל סכום שחבר כאמור היה זכאי לו, מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית, מכוח החלטה או התחייבות של הקיבוץ שהיו בתוקף לפני תחילתן של תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) (תיקון), התשע״ה–2015 .
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תחילתן של התקנות ביום 15.8.2015)
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973 → תקנות האגודות השיתופיות (חברות) #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה (א), יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.
{{ח:תת|(ג)}} לערך הכולל הקבוע בתקנת משנה (א) ייווסף, בעד כל ילד קטין הנמצא בחזקתו של החבר סכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד ילד שטרם מלאו לו 4 שנים – שליש משכר המינימום, ובעד ילד בגיל 4 שנים ומעלה – רבע משכר המינימום, ובלבד שבעד כל ילד יעביר הקיבוץ סכום זה לחבר אחד בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} בעד ילדיו של הורה יחיד יוגדלו השיעורים שבפסקה (1) ב־50%;
{{ח:תתת|(3)}} בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר, זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים הקבועים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)}} הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה (א) ו־(ג) כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי.
{{ח:תת|(ה)}} הבטחת הספקת המחיה של חבר בגיל הפרישה יכול שתותנה בגילוי נאות של הסכומים האמורים בתקנת משנה (ד).
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מחובת הקיבוץ לשלם את הסכומים האמורים בתקנת משנה (ג), רשאי הקיבוץ לשלם לחבריו שבגיל הפרישה גמלה בסכום גבוה יותר מסכום הגמלה הפנסיונית, ובלבד שכל סכום המשולם מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית יהיה לפי הוותק הפנסיוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; הוראת תקנת משנה זו לא תגרע מכל סכום שחבר כאמור היה זכאי לו, מעבר לסכום הגמלה הפנסיונית, מכוח החלטה או התחייבות של הקיבוץ שהיו בתוקף לפני תחילתן של תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) (תיקון), התשע״ה–2015 {{ח:הערה|(תחילתן של התקנות ביום 15.8.2015)}}.

4הספקת צרכים מיוחדיםתיקונים: תשס״ט־2

(א)קיבוץ יספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
(ב)הספקת הצרכים המיוחדים לחבר ולתלויים בו יכול שתותנה בהסדרים שיקבע הקיבוץ לגבי שימוש בהכנסות ובנכסים של החבר ושל התלויים בו או שעבודם לטובת הקיבוץ כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, ולרבות גילוי נאות לענין זה, וכן רשאי הקיבוץ להביא בחשבון תקבולים, או שירותים אחרים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, בשל היותם בעלי צרכים מיוחדים ומיועדות לצרכיהם המיוחדים, והכל בלבד שתובטח להם זכות דיור עד אריכות ימיהם.
(ג)לצורך הבטחת הספקת הצרכים המיוחדים, הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ יספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים המיוחדים וליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת הצרכים המיוחדים לחבר ולתלויים בו יכול שתותנה בהסדרים שיקבע הקיבוץ לגבי שימוש בהכנסות ובנכסים של החבר ושל התלויים בו או שעבודם לטובת הקיבוץ כנגד הספקת הצרכים המיוחדים, ולרבות גילוי נאות לענין זה, וכן רשאי הקיבוץ להביא בחשבון תקבולים, או שירותים אחרים שבעלי הצרכים המיוחדים זכאים להם שלא מהקיבוץ, בשל היותם בעלי צרכים מיוחדים ומיועדות לצרכיהם המיוחדים, והכל בלבד שתובטח להם זכות דיור עד אריכות ימיהם.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך הבטחת הספקת הצרכים המיוחדים, הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לענין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה.

5אופן הספקת הצרכים

השלמת הספקת צורכי החברים או הספקתם או הספקת הצרכים המיוחדים יכול שתיעשה בין בכסף, בין בשווה כסף ובין בעין, בהתאם להחלטות שהקיבוץ יקבל, דרך כלל או לסוגי צריכה שונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השלמת הספקת צורכי החברים או הספקתם או הספקת הצרכים המיוחדים יכול שתיעשה בין בכסף, בין בשווה כסף ובין בעין, בהתאם להחלטות שהקיבוץ יקבל, דרך כלל או לסוגי צריכה שונים.

6ועדת צרכים מיוחדים

(א)בלי לגרוע מחובת הקיבוץ לספק את הצרכים המיוחדים כאמור בתקנות אלה, יקים הקיבוץ ועדת צרכים מיוחדים שתדון בבקשות של חברים להכרה בצורכיהם המיוחדים ובהיקף הספקתם וכן בטענות של חברים שהספקת צורכיהם המיוחדים הותנתה כאמור בתקנה 4(ב).
(ב)לצורך קבלת החלטותיה רשאית הוועדה להזמין חוות דעת של רופא תעסוקתי ושל כל גורם מקצועי שחוות דעתו תיראה לה נחוצה בנסיבות הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובת הקיבוץ לספק את הצרכים המיוחדים כאמור בתקנות אלה, יקים הקיבוץ ועדת צרכים מיוחדים שתדון בבקשות של חברים להכרה בצורכיהם המיוחדים ובהיקף הספקתם וכן בטענות של חברים שהספקת צורכיהם המיוחדים הותנתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קבלת החלטותיה רשאית הוועדה להזמין חוות דעת של רופא תעסוקתי ושל כל גורם מקצועי שחוות דעתו תיראה לה נחוצה בנסיבות הענין.

7הפחתת שיעורי הספקת צרכים

(א)קיבוץ, שמחמת מצב כלכלי חמור אינו מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים בהתאם לתקנות אלה, רשאי להגיש לרשם בקשה מפורטת, להפחתת הסכומים והשיעורים הקבועים בתקנות אלה, הנתמכת בחוות דעת של גורם מקצועי.
(ב)נוכח הרשם, לאחר חקירה לפי סעיף 43 לפקודה או בדיקה לפי סעיף 44 לפקודה, כי אין הקיבוץ מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים על פי תקנות אלה, רשאי הוא לאשר הפחתה של השיעורים הקבועים בתקנות אלה לתקופה שיקבע, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהפגיעה בהספקת הצרכים והצרכים המיוחדים או השלמתם תהיה מזערית, ככל הניתן; הפחתת שיעורים כאמור תיעשה לפי הסדר שלהלן:
(1)הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל עבודה;
(2)הפחתת שיעורי הצרכים המיוחדים;
(3)הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל פרישה.
(ג)הקיבוץ רשאי להגיש לרשם בקשה להארכת התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) במתכונת הקבועה בתקנת משנה (א), והרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 43 לפקודה → פקודת האגודות השיתופיות #סעיף 43
  • סעיף 44 לפקודה → פקודת האגודות השיתופיות #סעיף 44
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ, שמחמת מצב כלכלי חמור אינו מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים בהתאם לתקנות אלה, רשאי להגיש לרשם בקשה מפורטת, להפחתת הסכומים והשיעורים הקבועים בתקנות אלה, הנתמכת בחוות דעת של גורם מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הרשם, לאחר חקירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 43|סעיף 43 לפקודה}} או בדיקה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 44|סעיף 44 לפקודה}}, כי אין הקיבוץ מסוגל לעמוד בחובתו לספק או להשלים לחבריו את הצרכים ואת הצרכים המיוחדים על פי תקנות אלה, רשאי הוא לאשר הפחתה של השיעורים הקבועים בתקנות אלה לתקופה שיקבע, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהפגיעה בהספקת הצרכים והצרכים המיוחדים או השלמתם תהיה מזערית, ככל הניתן; הפחתת שיעורים כאמור תיעשה לפי הסדר שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} הפחתת שיעורי הצרכים המיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} הפחתת שיעורי הצרכים לחברים בגיל פרישה.
{{ח:תת|(ג)}} הקיבוץ רשאי להגיש לרשם בקשה להארכת התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) במתכונת הקבועה בתקנת משנה (א), והרשם רשאי להאריך את התקופה האמורה.

8הספקת צרכים מעבר לקבוע בתקנות

הקיבוץ רשאי לספק את צורכי חבריו והצרכים המיוחדים גם מעבר לקבוע בתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקיבוץ רשאי לספק את צורכי חבריו והצרכים המיוחדים גם מעבר לקבוע בתקנות אלה.

9קביעת העקרונות והזכות לקבלת מידע

(א)בכפוף להוראות תקנות אלה, הקיבוץ יקבע בתקנונו את העקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית שהוא מחויב לה על פי תקנות אלה כלפי החברים, ילדיהם והתלויים, וכן עקרונות ההסדרים שייושמו בקיבוץ לצורך עמידה בעקרונות הערבות ההדדית כאמור.
(ב)עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית ייקבעו בהתאם לתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976 (להלן – תקנות הייסוד) בשינויים אלה:
(1)בתקנת משנה {{ח:הערה|7}}(ב)(2) לתקנות הייסוד – הרוב הנדרש הוא שלושה רבעים מהמצביעים באסיפה גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר;
(2)בתקנה 7(ג) לתקנות הייסוד – הרוב הנדרש הוא שישים אחוזים מהקולות שניתנו בהצבעה באסיפה הכללית במקום רוב של שני שלישים הקבוע בתקנה האמורה.
(ג)לחברי הקיבוץ זכות לקבל מידע על היקף הערבות ההדדית שהם או התלויים בהם זכאים לה מכל גורם בקיבוץ הנוגע בדבר.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • לתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976 → תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) #סעיף 7
  • בתקנת משנה {{ח:הערה|7}}(ב)(2) לתקנות הייסוד → תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) #סעיף 7
  • בתקנה 7(ג) לתקנות הייסוד → תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) #סעיף 7
  • בתקנה האמורה → תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות תקנות אלה, הקיבוץ יקבע בתקנונו את העקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית שהוא מחויב לה על פי תקנות אלה כלפי החברים, ילדיהם והתלויים, וכן עקרונות ההסדרים שייושמו בקיבוץ לצורך עמידה בעקרונות הערבות ההדדית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עקרונות בדבר היקף הערבות ההדדית ייקבעו בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 7|לתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976}} (להלן – תקנות הייסוד) בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 7|בתקנת משנה {{ח:הערה|7}}(ב)(2) לתקנות הייסוד}} – הרוב הנדרש הוא שלושה רבעים מהמצביעים באסיפה גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 7|בתקנה 7(ג) לתקנות הייסוד}} – הרוב הנדרש הוא שישים אחוזים מהקולות שניתנו בהצבעה באסיפה הכללית במקום רוב של שני שלישים הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)#סעיף 7|בתקנה האמורה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לחברי הקיבוץ זכות לקבל מידע על היקף הערבות ההדדית שהם או התלויים בהם זכאים לה מכל גורם בקיבוץ הנוגע בדבר.

10חבר בעצמאות כלכלית

קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו הוראה ולפיה –
(1)הוא רשאי לסכם בכתב עם חבר כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי קיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ (להלן – חבר בעצמאות כלכלית);
(2)הסכומים או השיעורים כאמור בפסקה (1) יכול שיהיו נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים שמפרישים חברים שאינם חברים בעצמאות כלכלית, ובלבד שאם נקבע סכום או שיעור נמוך כאמור, לא יהיה החבר זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית לעומת חברי קיבוץ שאינם חברים בעצמאות כלכלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיבוץ רשאי לקבוע בתקנונו הוראה ולפיה –
{{ח:תת|(1)}} הוא רשאי לסכם בכתב עם חבר כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי קיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ (להלן – חבר בעצמאות כלכלית);
{{ח:תת|(2)}} הסכומים או השיעורים כאמור בפסקה (1) יכול שיהיו נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים שמפרישים חברים שאינם חברים בעצמאות כלכלית, ובלבד שאם נקבע סכום או שיעור נמוך כאמור, לא יהיה החבר זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית לעומת חברי קיבוץ שאינם חברים בעצמאות כלכלית.

11הסבה לקיבוץ מתחדש

(א)קיבוץ המבקש לתקן את תקנונו כך שיסווג כקיבוץ מתחדש יכלול בתקנונו גם הוראות בדבר הערבות ההדדית.
(ב)בקשה לאישור תיקון תקנון תיתמך בחוות דעת של גורם מקצועי המעידה כי בהיותו קיבוץ מתחדש, יהיה ביכולתו של הקיבוץ לקיים את הוראות תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ המבקש לתקן את תקנונו כך שיסווג כקיבוץ מתחדש יכלול בתקנונו גם הוראות בדבר הערבות ההדדית.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור תיקון תקנון תיתמך בחוות דעת של גורם מקצועי המעידה כי בהיותו קיבוץ מתחדש, יהיה ביכולתו של הקיבוץ לקיים את הוראות תקנות אלה.

12העברת נתונים לרשם ותחולת התקנות טרם שינוי הסיווג

(א)קיבוץ, המבצע שינוי באורחות חייו בנושאים המנויים בתקנה 2(5)(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995, באופן שניתן לראותו כקיבוץ מתחדש, יעביר את פרטי השינוי לרשם בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ.
(ב)הרשם רשאי להורות לקיבוץ כאמור בתקנת משנה (א), לנקוט את כל הפעולות הנדרשות לפי תקנות אלה, וכן לנקוט כל צעד דרוש אחר בהתאם לשיקול דעתו של הרשם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנה 2(5)(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995 → תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבוץ, המבצע שינוי באורחות חייו בנושאים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)#סעיף 2|בתקנה 2(5)(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995}}, באופן שניתן לראותו כקיבוץ מתחדש, יעביר את פרטי השינוי לרשם בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות לקיבוץ כאמור בתקנת משנה (א), לנקוט את כל הפעולות הנדרשות לפי תקנות אלה, וכן לנקוט כל צעד דרוש אחר בהתאם לשיקול דעתו של הרשם.

13תחילה

תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.