תוכן החוק
תקנות השופטים
1אישור תפקידים שיפוטיים, משפטיים והוראותיהםתיקונים: תשל״ד, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ו, תשס״ג
לענין סעיפים 2, 3 ו־4 לחוק –
(1)שפיטה – בתורת חבר בית הדין הצבאי העליון, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד, נשיא בית דין צבאי מחוזי, אב בית דין צבאי מחוזי, שופט משפטאי בבית דין צבאי מחוזי, אב בית דין בבית דין של שלושה למניעת הסתננות, דיין של בית דין של דן יחיד למניעת הסתננות כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954, יושב ראש בית משפט עירוני בתשלום, דן יחיד בבית משפט צבאי לשיפוט מהיר שהתמנה על פי תקנה 56א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שופט תנועה בבית דין צבאי לעבירות תנועה כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שופט תעבורה, שופט בית הדין לעבודה או אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
(2)תפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל – ייעוץ משפטי, חקיקה, ניסוח חוק או פרקליטות במשרד ממשלתי; ייעוץ משפטי בלשכת נשיא המדינה או ברשויות שהוקמו בחוק; הממונים על ההדרכה והמחקר במשרד המשפטים; הנהלה כללית במשרד המשפטים; ראשות מדור בתי הדין הצבאיים; ייעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; רשמות של חברות, של פטנטים וסימני מסחר, של קרקעות או של אגודות שיתופיות; רשמות או מזכירות בבית משפט; עוזר משפטי בבית משפט; עזרה מקצועית ועריכת מבדק ובקורת בהנהלת בתי המשפט, כשהעוזר המקצועי או עובד המבדק והבקורת היו רשומים, או היו זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; רשמות או מזכירות בבית הדין לעבודה; אפוטרופסות כללית, קבלת נכסים רשמית או פקידות שומה, כשהאפוטרופוס הכללי, מקבל הנכסים הרשמי או פקיד השומה היו רשומים, או זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; פרקליטות, תביעה, סניגוריה, ייעוץ, חקיקה או הדרכה משפטית צבאיים; ייעוץ משפטי למושל צבאי; תביעה בבית דין למניעת הסתננות כשהתובע היה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954; חקירה או תביעה בשירות המשטרה; תפקיד של עורך פסקי דין; הממונה הראשי על יחסי עבודה; ממונה על יחסי עבודה; ממונה על גביית שכר עבודה בתקופה מיום תחילתו של חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, עד יום תחילתו של חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969;
(3)תפקיד משפטי בשירות אחר – תפקיד כאמור בפסקה 2 שנתמלא בשירות ממשלת המנדט;
(4)אוניברסיטה – האוניברסיטה העברית בירושלים, פקולטה למשפטים שהוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה או אוניברסיטת תל־אביב.
↗ חיצוניות: 10📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(
)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 2 → חוק בתי המשפט #סעיף 2
- 3 → חוק בתי המשפט #סעיף 3
- ו־4 לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 4
- בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 14
- תקנה 56א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 → תקנות ההגנה (שעת חירום) #סעיף 56א
- בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
- בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 1
- בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 14
- חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
- חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 4|ו־4 לחוק}} –
{{ח:תת|(1)}} שפיטה – בתורת חבר בית הדין הצבאי העליון, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית הדין הצבאי המיוחד, שופט משפטאי בבית הדין הצבאי המיוחד, נשיא בית דין צבאי מחוזי, אב בית דין צבאי מחוזי, שופט משפטאי בבית דין צבאי מחוזי, אב בית דין בבית דין של שלושה למניעת הסתננות, דיין של בית דין של דן יחיד למניעת הסתננות כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954}}, יושב ראש בית משפט עירוני בתשלום, דן יחיד בבית משפט צבאי לשיפוט מהיר שהתמנה על פי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 56א|תקנה 56א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, שופט תנועה בבית דין צבאי לעבירות תנועה כשהיה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, שופט תעבורה, שופט בית הדין לעבודה או אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
{{ח:תת|(2)}} תפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל – ייעוץ משפטי, חקיקה, ניסוח חוק או פרקליטות במשרד ממשלתי; ייעוץ משפטי בלשכת נשיא המדינה או ברשויות שהוקמו בחוק; הממונים על ההדרכה והמחקר במשרד המשפטים; הנהלה כללית במשרד המשפטים; ראשות מדור בתי הדין הצבאיים; ייעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; רשמות של חברות, של פטנטים וסימני מסחר, של קרקעות או של אגודות שיתופיות; רשמות או מזכירות בבית משפט; עוזר משפטי בבית משפט; עזרה מקצועית ועריכת מבדק ובקורת בהנהלת בתי המשפט, כשהעוזר המקצועי או עובד המבדק והבקורת היו רשומים, או היו זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; רשמות או מזכירות בבית הדין לעבודה; אפוטרופסות כללית, קבלת נכסים רשמית או פקידות שומה, כשהאפוטרופוס הכללי, מקבל הנכסים הרשמי או פקיד השומה היו רשומים, או זכאים להיות רשומים, בפנקס עורכי הדין; פרקליטות, תביעה, סניגוריה, ייעוץ, חקיקה או הדרכה משפטית צבאיים; ייעוץ משפטי למושל צבאי; תביעה בבית דין למניעת הסתננות כשהתובע היה חייל בעל הכשרה משפטית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954}}; חקירה או תביעה בשירות המשטרה; תפקיד של עורך פסקי דין; הממונה הראשי על יחסי עבודה; ממונה על יחסי עבודה; ממונה על גביית שכר עבודה בתקופה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958}}, עד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(3)}} תפקיד משפטי בשירות אחר – תפקיד כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}} שנתמלא בשירות ממשלת המנדט;
{{ח:תת|(4)}} אוניברסיטה – האוניברסיטה העברית בירושלים, פקולטה למשפטים שהוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה או אוניברסיטת תל־אביב.2הגשת הקובלנהתיקונים: תשל״ה־2
(א)רצה שר המשפטים לקבול על שופט לפני בית הדין המשמעתי (להלן – בית הדין), לפי סעיף 22 לחוק, יגיש את קובלנתו לנשיא בית המשפט העליון (להלן – הנשיא) בשבעה עתקים.
(ב)שר המשפטים ישלח העתק מהקובלנה לשופט שעליו הקובלנה וכן לנשיא או לשופט הראשי של בית המשפט שבו הוא מכהן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 22 לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 18
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רצה שר המשפטים לקבול על שופט לפני בית הדין המשמעתי (להלן – בית הדין), לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 18|סעיף 22 לחוק}}, יגיש את קובלנתו לנשיא בית המשפט העליון (להלן – הנשיא) בשבעה עתקים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ישלח העתק מהקובלנה לשופט שעליו הקובלנה וכן לנשיא או לשופט הראשי של בית המשפט שבו הוא מכהן.3קובלנה על נשיא בית המשפט העליון
היתה הקובלנה על נשיא בית המשפט העליון – תוגש לממלא מקומו הקבוע והוא יעשה את כל הפעולות שעל הנשיא לעשותן לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה הקובלנה על נשיא בית המשפט העליון – תוגש לממלא מקומו הקבוע והוא יעשה את כל הפעולות שעל הנשיא לעשותן לפי תקנות אלה.4כינוס חבר השופטים
(א)קיבל הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, הכל לפי הענין, את קובלנת שר המשפטים, יכנס תוך שבעה ימים את חבר שופטי בית המשפט העליון (להלן – החבר) לשם מינוי חברי בית הדין.
(ב)הוגשה הקובלנה על שופט בית המשפט העליון – לא ישותף אותו שופט בישיבת החבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבל הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, הכל לפי הענין, את קובלנת שר המשפטים, יכנס תוך שבעה ימים את חבר שופטי בית המשפט העליון (להלן – החבר) לשם מינוי חברי בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה הקובלנה על שופט בית המשפט העליון – לא ישותף אותו שופט בישיבת החבר.5מנין חוקי
חמישה שופטים לפחות יהיו מנין חוקי בישיבת החבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חמישה שופטים לפחות יהיו מנין חוקי בישיבת החבר.6קביעת מספר חברי בית הדין
הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, שישב בראש, יקרא לפני החבר את קובלנת שר המשפטים ויודיע על מספר חברי בית הדין שקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנשיא או ממלא מקומו הקבוע, שישב בראש, יקרא לפני החבר את קובלנת שר המשפטים ויודיע על מספר חברי בית הדין שקבע.7סדר מינוי חברי בית הדין
(א)חברי בית הדין שהם חברי בית המשפט העליון יתמנו תחילה.
(2)המינוי ייעשה בהצבעה חשאית בכתב.
(3)שופט שקיבל רוב קולות הנוכחים, רואים אותו כממונה.
(4)לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה ראשונה, חוזרים ומצביעים להשלמת המינויים החסרים, ואם לא נתמלא בהצבעה השניה מצביעים בשלישית.
(5)לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה השלישית, חוזרים ומצביעים, ורואים כממונה את מי שקיבל רוב קולות יחסי.
(6)שופטים שקיבלו מספר קולות שקול, רואים כממונה את הותיק שבהם, ומבין בעלי ותק שווה – את הקשיש שבהם.
(ב)חברי בית הדין שאינם חברי בית המשפט העליון יתמנו בהצבעה גלויה ויחולו עליה פסקאות (3) עד (6) של תקנת משנה (א).
(ג)בתקנה זו, ”ותק“ – ותק בבית משפט שבאותה דרגה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} חברי בית הדין שהם חברי בית המשפט העליון יתמנו תחילה.
{{ח:תתת|(2)}} המינוי ייעשה בהצבעה חשאית בכתב.
{{ח:תתת|(3)}} שופט שקיבל רוב קולות הנוכחים, רואים אותו כממונה.
{{ח:תתת|(4)}} לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה ראשונה, חוזרים ומצביעים להשלמת המינויים החסרים, ואם לא נתמלא בהצבעה השניה מצביעים בשלישית.
{{ח:תתת|(5)}} לא נתמלא מספר המינויים בהצבעה השלישית, חוזרים ומצביעים, ורואים כממונה את מי שקיבל רוב קולות יחסי.
{{ח:תתת|(6)}} שופטים שקיבלו מספר קולות שקול, רואים כממונה את הותיק שבהם, ומבין בעלי ותק שווה – את הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} חברי בית הדין שאינם חברי בית המשפט העליון יתמנו בהצבעה גלויה ויחולו עליה פסקאות (3) עד (6) של תקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”ותק“ – ותק בבית משפט שבאותה דרגה.8הודעה על ההרכב
הורכב בית הדין, יודיע אב בית הדין על כך מיד לשר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הורכב בית הדין, יודיע אב בית הדין על כך מיד לשר המשפטים.9הזמנה לדין
(א)אב בית הדין יקבע את יום הדיון ויורה שרשם בית המשפט העליון ימסור לידי הנאשם הזמנה לדין ויצרף לה העתק הקובלנה.
(ב)ההזמנה לדין תימסר לנאשם שבעה ימים לפחות לפני יום הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין יקבע את יום הדיון ויורה שרשם בית המשפט העליון ימסור לידי הנאשם הזמנה לדין ויצרף לה העתק הקובלנה.
{{ח:תת|(ב)}} ההזמנה לדין תימסר לנאשם שבעה ימים לפחות לפני יום הדין.10התייצבות הנאשם
נוכח בית הדין כי הנאשם הוזמן כהלכה ולא התייצב, רשאי בית הדין לקיים את הדיון בהעדרו, או לדחות את הדיון למועד אחר ולהטיל על הנאשם את הוצאות הדחיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח בית הדין כי הנאשם הוזמן כהלכה ולא התייצב, רשאי בית הדין לקיים את הדיון בהעדרו, או לדחות את הדיון למועד אחר ולהטיל על הנאשם את הוצאות הדחיה.11ייצוג הנאשם
הנאשם יהיה רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנאשם יהיה רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוח.12דיון בדלתיים סגורות
הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אם לא החליט בית הדין על דרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אם לא החליט בית הדין על דרך אחרת.13קריאת הקובלנה
אב בית הדין יקרא את הקובלנה והנאשם יתבקש על ידי אב בית הדין להשיב עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אב בית הדין יקרא את הקובלנה והנאשם יתבקש על ידי אב בית הדין להשיב עליה.14תשובת הנאשם
רשאי הנאשם להשיב אחת מאלה:
(1)הוא מודה באשמה;
(2)הוא כופר בכל העובדות המפורטות בקובלנה;
(3)הוא מודה בעובדות המפורטות בקובלנה או במקצתן, אך כופר באשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי הנאשם להשיב אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מודה באשמה;
{{ח:תת|(2)}} הוא כופר בכל העובדות המפורטות בקובלנה;
{{ח:תת|(3)}} הוא מודה בעובדות המפורטות בקובלנה או במקצתן, אך כופר באשמה.15תוצאות הודאת הנאשם
הודה הנאשם באשמה, רשאי בית הדין להסיק את מסקנותיו לחובה על פי הודאתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודה הנאשם באשמה, רשאי בית הדין להסיק את מסקנותיו לחובה על פי הודאתו.16בירור המשפט
לא הודה הנאשם באשמה, או לא התייצב הנאשם ובית הדין החליט לקיים את הדיון בהעדרו, יגש בית הדין לבירור המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הודה הנאשם באשמה, או לא התייצב הנאשם ובית הדין החליט לקיים את הדיון בהעדרו, יגש בית הדין לבירור המשפט.17דרך הבירור המשפטי
המשפט יתברר בדרך שנקבעה בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966 → תקנות סדר הדין הפלילי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשפט יתברר בדרך שנקבעה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי|בתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.18הגשת מסמכים
מסמך המובא כראיה רשאים להגישו לבית הדין שלא בדרך גביית עדות, ובלבד שהעתקו נמסר לבעל הדין השני וניתן לו לעיין במסמך, אם רצה בכך; כן רשאי בעל דין לעיין במסמך כל עוד נמשך בירור המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסמך המובא כראיה רשאים להגישו לבית הדין שלא בדרך גביית עדות, ובלבד שהעתקו נמסר לבעל הדין השני וניתן לו לעיין במסמך, אם רצה בכך; כן רשאי בעל דין לעיין במסמך כל עוד נמשך בירור המשפט.19מסקנות בית־הדין
בית הדין יסיק את מסקנותיו ברוב דעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין יסיק את מסקנותיו ברוב דעות.20בקשה לביטול השעיה
בקשה לביטול השעייתו של שופט, לפי סעיף 24 לחוק , תוגש בכתב לנשיא על ידי השופט שהשעוהו או על ידי בא כוחו.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ההוראה בקשר לבקשה לביטול השעייתו של שופט לא קיימת כיום)
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 24 לחוק → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לביטול השעייתו של שופט, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 14|סעיף 24 לחוק}} {{ח:הערה|(ההוראה בקשר לבקשה לביטול השעייתו של שופט לא קיימת כיום)}}, תוגש בכתב לנשיא על ידי השופט שהשעוהו או על ידי בא כוחו.21בקשת פרישה לקצבהתיקונים: תשמ״ד
(א)שופט שברצונו לפרוש לקצבה לפי סעיף 17(ב)(1) או (2) ) לחוק, ימציא על כך הודעה בכתב לשר המשפטים, ויציין בה את התאריך שבו הוא מתכונן לפרוש לקצבה, ובלבד שלא יקדם מ־90 יום לאחר משלוח ההודעה; הוא הדין בשופט שלום שברצונו לפרוש לקיצבה לפי סעיף 17(ב) סיפה לחוק, ובלבד שתאריך הפרישה שיציין בהודעה לא יקדם משנה לאחר משלוחה.
(2)השופט יפרוש לקצבה במועד שנקב בהודעתו כאמור, זולת אם הסכימו שר המשפטים והשופט הפורש לקיצבה לפי סעיף 17(ב)(1) או (2) {{ח:הערה|לחוק}} על תאריך מוקדם יותר, הכל בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
(ב)שופט המבקש לפרוש לקצבה לפי סעיף 17(ב)(3) לחוק יגיש את בקשתו לועדת המינויים, ומשאישרה הועדה את בקשתו יפרוש לקצבה ביום שקבעה הועדה בהסכמתו.
(ג)הודעות ובקשות לפי תקנה זו יוגשו באמצעות מנהל בתי המשפט.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 17(ב)(1) או (2) ) לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 13
- סעיף 17(ב) סיפה לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 13
- סעיף 17(ב)(1) או (2) {{ח:הערה|לחוק}} → חוק בתי המשפט #סעיף 13
- בחוק → חוק בתי המשפט
- סעיף 17(ב)(3) לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} שופט שברצונו לפרוש לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 17(ב)(1) או (2) ) לחוק}}, ימציא על כך הודעה בכתב לשר המשפטים, ויציין בה את התאריך שבו הוא מתכונן לפרוש לקצבה, ובלבד שלא יקדם מ־90 יום לאחר משלוח ההודעה; הוא הדין בשופט שלום שברצונו לפרוש לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 17(ב) סיפה לחוק}}, ובלבד שתאריך הפרישה שיציין בהודעה לא יקדם משנה לאחר משלוחה.
{{ח:תתת|(2)}} השופט יפרוש לקצבה במועד שנקב בהודעתו כאמור, זולת אם הסכימו שר המשפטים והשופט הפורש לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 17(ב)(1) או (2) {{ח:הערה|לחוק}}}} על תאריך מוקדם יותר, הכל בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} שופט המבקש לפרוש לקצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 13|סעיף 17(ב)(3) לחוק}} יגיש את בקשתו לועדת המינויים, ומשאישרה הועדה את בקשתו יפרוש לקצבה ביום שקבעה הועדה בהסכמתו.
{{ח:תת|(ג)}} הודעות ובקשות לפי תקנה זו יוגשו באמצעות מנהל בתי המשפט.22תיקונים: תשל״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}23תיקונים: תשל״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}24ביטול
תקנות השופטים, תשי״ד–1954 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות השופטים, תשי״ד–1954 – בטלות.25השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות השופטים, תשל״ג–1973“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות השופטים, תשל״ג–1973“.