החקיקה בישראל

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשס״ז · 2007
84
סעיפים
2
פרקים
1
תוספות
15
הגדרות
81
הפניות פנימיות
95
הפניות חיצוניות
76
הערות עריכה
34
תיקונים
היסטוריית תיקונים34 רשומות
ק״ת תשס״ז, 720תקנות בתי המשפט (אגרות)PDF
תשס״ט, 1240תיקוןPDF
תשע״א, 1107תיקוןPDF
תשע״ב, 620תיקוןPDF
772תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ד, 756תיקוןPDF
תשע״ז, 1174הוראת שעהPDF
1718הוראת שעה [צ״ל: הוראת שעה מס׳ 2]PDF
תשע״ח, 1748תיקוןPDF
1952תיקון מס׳ 2PDF
תשפ״א, 1524הוראת שעה [צ״ל: הוראת שעה מס׳ 2 [תשע״ז]] (הוראת שעה)PDF
תשפ״ב, 900תיקוןPDF
901הוראת שעה [צ״ל: הוראת שעה מס׳ 2] [תשע״ז] (תיקון)PDF
תשפ״ד, 3246תיקוןPDF
תשס״ח, 302הודעהPDF
תשס״ט, 346הודעהPDF
תש״ע, 413הודעהPDF
תשע״א, 449הודעהPDF
תשע״ב, 615הודעהPDF
תשע״ג, 400הודעהPDF
תשע״ד, 492הודעהPDF
תשע״ה, 452ת״טPDF
704הודעהPDF
תשע״ו, 638הודעהPDF
תשע״ז, 488הודעהPDF
תשע״ח, 778הודעהPDF
תשע״ט, 1809הודעהPDF
תש״ף, 311הודעהPDF
תשפ״א, 1562הודעהPDF
תשפ״ב, 1502הודעהPDF
תשפ״ג, 808הודעהPDF
תשפ״ד, 942הודעהPDF
תשפ״ה, 551הודעהPDF
תשפ״ו, 478הודעהPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשע״ח

בתקנות אלה –
”בית משפט“ – לרבות בית דין לשכירות לפי חוק הגנת הדייר, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת;
”גישור“ – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק;
”דיון“ – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם משפט;
”חוק תובענות ייצוגיות“ – חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006;
”ישיבת קדם משפט“ – ישיבה של קדם משפט כמשמעותו בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי או ישיבה מקדמית כמשמעותה בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי, ולמעט ישיבת תזכורת;
”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”פשרה“ – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק ולפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 (להלן – חוק הפיצויים);
”תביעה לפיצויים בשל נזק גוף“ – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק הפיצויים;
”תביעה נגזרת“ – כהגדרתה בחוק החברות;
”תובענה“ או ”הליך“ – תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט;
”תובענה ייצוגית“ – כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות;
”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 12
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הדייר → חוק הגנת הדייר
  • בסעיף 79ג לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 79ג
  • חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות
  • בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק י
  • בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק י
  • חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 → חוק הסיוע המשפטי
  • סעיף 79א(א) לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 79א
  • סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים #סעיף 4
  • חוק הפיצויים → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • בחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות
  • תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 → תקנות סדר הדין האזרחי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לשכירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}}, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיון“ – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תובענות ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת קדם משפט“ – ישיבה של קדם משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק י|בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי}} או ישיבה מקדמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק י|בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי}}, ולמעט ישיבת תזכורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פשרה“ – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79א|סעיף 79א(א) לחוק}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הפיצויים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לפיצויים בשל נזק גוף“ – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה נגזרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה“ או ”הליך“ – תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה ייצוגית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין האזרחי“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.

2חובת תשלום אגרה

(א)המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב)כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה.
(ג)לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד)הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה)אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל״א–1971.
(ו)נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
(ז)דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח)בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל״א–1971 → תקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
{{ח:תת|(ד)}} הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ו)}} נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
{{ח:תת|(ז)}} דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ח)}} בעד הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.

3הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסףתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ב

בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 3א, 3ב, 5, 10 או 10א בתוספת, לפי הענין:
(1)צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור;
(2)תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות;
(3)פירוק שותפות;
(4)בקשה לפירוק חברה המוגשת לבית המשפט לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות;
פירוק חברה;
(5)בקשה לצו לפתיחת הליכים ובקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו המוגשות לבית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, ובקשה לאכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב לפי סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
הכרזת פשיטת רגל;
(6)ביטול פסק בוררות, לרבות בקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח–1968, וכל בקשה שבמסגרתה מתנגד בעל דין לפסק הבוררות מהטעם שהוא אינו פסק בוררות;
(7)אכיפת פסק חוץ;
(8)תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה;
(9)תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי חוק הגנת הדייר;
(10)הנהלת נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978 (להלן – חוק האפוטרופוס הכללי);
(11)מתן הוראות בקשר לניהול נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי;
(12)שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה;
(13)הליך בענין הקדש;
(14)קובלנה פרטית;
(15)בקשה לסעד בדרך של טען ביניים.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 6📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(הנוסח החל על הליכי פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, שהיו ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, שהיו תלויים ועומדים ביום 14.11.2021):
(הנוסח החל על הליכי פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, שהיו ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, שהיו תלויים ועומדים ביום 14.11.2021):
הצג הפניות חיצוניות
  • חלק שמיני א׳ לחוק החברות → חוק החברות #חלק 8א
  • חוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 → פקודת החברות #סעיף 194
  • סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח–1968 → חוק הבוררות #סעיף 24
  • חוק הגנת הדייר → חוק הגנת הדייר
  • חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978 → חוק האפוטרופוס הכללי
  • חוק האפוטרופוס הכללי → חוק האפוטרופוס הכללי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|פרט 3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3א|3א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3ב|3ב}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 10|10}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 10א|או 10א בתוספת}}, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות;
{{ח:תת|(3)}} פירוק שותפות;
{{ח:תת|(4)}} בקשה לפירוק חברה המוגשת לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שהיו ועל הליכי פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, שהיו תלויים ועומדים ביום 14.11.2021):}} פירוק חברה;
{{ח:תת|(5)}} בקשה לצו לפתיחת הליכים ובקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו המוגשות לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, ובקשה לאכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הנוסח החל על הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שהיו ועל הליכי פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, שהיו תלויים ועומדים ביום 14.11.2021):}} הכרזת פשיטת רגל;
{{ח:תת|(6)}} ביטול פסק בוררות, לרבות בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, וכל בקשה שבמסגרתה מתנגד בעל דין לפסק הבוררות מהטעם שהוא אינו פסק בוררות;
{{ח:תת|(7)}} אכיפת פסק חוץ;
{{ח:תת|(8)}} תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה;
{{ח:תת|(9)}} תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}};
{{ח:תת|(10)}} הנהלת נכס עזוב לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}} (להלן – חוק האפוטרופוס הכללי);
{{ח:תת|(11)}} מתן הוראות בקשר לניהול נכס עזוב לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי}};
{{ח:תת|(12)}} שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה;
{{ח:תת|(13)}} הליך בענין הקדש;
{{ח:תת|(14)}} קובלנה פרטית;
{{ח:תת|(15)}} בקשה לסעד בדרך של טען ביניים.

3אתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

4אגרה בענין הליך שהחל בלשכת ההוצאה לפועלתיקונים: תשע״ב־2, תשע״ד

הוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע, לפי הענין, בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה:
(1)הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
(2)הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
(3)התביעה שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל והמבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 81א
  • סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 81א1
  • סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 81א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע, לפי הענין, בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א|סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
{{ח:תת|(2)}} הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל}}, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת;
{{ח:תת|(3)}} התביעה שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל}} והמבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט.

5אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוףתיקונים: תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ד

(א)בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 9 בתוספת, לפי הענין, ואולם בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים כמשמעותה בסעיף 77 לחוק, למעט כאמור בתקנה 5א, תשולם האגרה לפי פרט 2 בתוספת.
(ב)אגרה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם כמפורט להלן:
(1)עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי הענין; הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על כך התובע לבית המשפט וישלים את האגרה לסכום הנקוב בפרט 35 שבתוספת;
(2)בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך:
(א)ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(ב)ההליך הסתיים בפשרה;
(ג)הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(ד)הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;
(3)בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(4)הסתיים ההליך באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד) לפני שהחל הדיון בו ולא חלה בענין פסקה (2), ישלם הנתבע שליש מסכום האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה, וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(5)הסתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע או באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד), שלא כאמור בפסקה (4) ישלם הנתבע את האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(6)על אף האמור בפסקאות (4) ו־(5), הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בענין פסקה (2), רשאי בית המשפט להורות כי לא תשולם יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יוחזר סכום האגרה ששולם כאמור בפסקה (1);
(7)נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.
(ג)התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(4) או (5), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 77 לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 77
  • חוק הפיצויים → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|פרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|או 9 בתוספת}}, לפי הענין, ואולם בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק}}, למעט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בתקנה 5א}}, תשולם האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|פרט 2 בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} אגרה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, ישלם התובע סכום כנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 34|בפרטים 34}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|או 35 בתוספת}}, לפי הענין; הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על כך התובע לבית המשפט וישלים את האגרה לסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35 שבתוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך:
{{ח:תתתת|(א)}} ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההליך הסתיים בפשרה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;
{{ח:תתת|(3)}} בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתת|(4)}} הסתיים ההליך באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד) לפני שהחל הדיון בו ולא חלה בענין פסקה (2), ישלם הנתבע שליש מסכום האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה, וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתת|(5)}} הסתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע או באחת מהדרכים המפורטות בפסקה (2)(ב) עד (ד), שלא כאמור בפסקה (4) ישלם הנתבע את האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה וישפה את התובע על סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקאות (4) ו־(5), הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בענין פסקה (2), רשאי בית המשפט להורות כי לא תשולם יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), ובלבד שלא יוחזר סכום האגרה ששולם כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(7)}} נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד.
{{ח:תת|(ג)}} התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(4) או (5), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.

5אאגרה בתביעה בשל עבירות מיןתיקונים: תשע״ד

בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה׳ האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998, תשולם אגרה לפי פרט 2א או 9א שבתוספת, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • סימן ה׳ האמור → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין}} או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ האמור}} או בתביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}, תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 2א|פרט 2א}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 9א|או 9א שבתוספת}}, לפי העניין.

6אגרה בתביעה לסכום קצובתיקונים: תשס״ט

(א)בתביעה כאמור בפרטים 1, 8 או 22 לתוספת, תשולם אגרה בשני שיעורים:
(1)המחצית הראשונה – בעת הבאת ההליך;
(2)המחצית השניה – עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך; המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה.
(ב)הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:
(1)ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(2)ההליך הסתיים בפשרה;
(3)הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(4)הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.
(ג)בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), אם –
(1)ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן;
(2)ההליך בוטל, נמחק, נדחה או נסתיים בפשרה או באופן אחר, לפני שהוחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין תקנת משנה (ב).
(ד)הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בעניין תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להורות כי ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתביעה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|או 22 לתוספת}}, תשולם אגרה בשני שיעורים:
{{ח:תתת|(1)}} המחצית הראשונה – בעת הבאת ההליך;
{{ח:תתת|(2)}} המחצית השניה – עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך; המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה.
{{ח:תת|(ב)}} הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 34|בפרט 34}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|או 35 בתוספת}}, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}:
{{ח:תתת|(1)}} ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
{{ח:תתת|(2)}} ההליך הסתיים בפשרה;
{{ח:תתת|(3)}} הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
{{ח:תתת|(4)}} הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), אם –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן;
{{ח:תתת|(2)}} ההליך בוטל, נמחק, נדחה או נסתיים בפשרה או באופן אחר, לפני שהוחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין תקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בעניין תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להורות כי ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 34|בפרטים 34}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|או 35 בתוספת}}, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}.

6אתיקונים: תשע״ז־2, תשפ״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

7אגרה בבקשה לסעד זמני לפני הגשת תובענה

בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ״ח בתקנות סדר הדין האזרחי, ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק כ״ח בתקנות סדר הדין האזרחי → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק טו|פרק כ״ח בתקנות סדר הדין האזרחי}}, ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה.

7אאגרה בתובענה ייצוגיתתיקונים: תשע״ח

(א)בתובענה ייצוגית שאינה נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשולם אגרה לפי פרט 4א או 11א בתוספת, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:
(1)עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את הסכום הנקוב בפרט 4ב או 11ב בתוספת, לפי העניין (להלן – חלקה הראשון של האגרה);
(2)ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, ישלם המבקש את יתרת סכום האגרה (להלן – חלקה השני של האגרה);
(3)ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4)ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –
(א)להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(ב)לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תשולם אגרה לפי פרט 22א, ויחולו ההוראות שלהלן:
(1)ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה, או המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשפה הרשות את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(2)ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט להורות כי הרשות תשפה את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(3)במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ינוכה מן האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב בפרט 33 בתוספת, כערכו במועד התשלום, ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.
(ג)סכום האגרה כאמור בתקנה זו, יחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי וישולם במלואו, בלא חלוקה לשני שיעורים, עם הגשת ההודעה.
(ד)בתקנה זו –
”מבקש“ – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לרבות תובע מייצג, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות;
”רשות“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
(ה)בפתח הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יציין המבקש אם הוא פטור או חייב באגרה לפי תקנות אלה, ואם פטור יציין את מספר התקנה שמכוחה הוא פטור.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 11
  • סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 19
  • סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 16
  • פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 11
  • סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 19
  • סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 16
  • לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #סעיף 9
  • בחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות
  • בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים → חוק בתי משפט לעניינים מינהליים #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתובענה ייצוגית שאינה נגד רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 11|פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}}, תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 4א|פרט 4א}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 11א|או 11א בתוספת}}, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 4ב|בפרט 4ב}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 11ב|או 11ב בתוספת}}, לפי העניין (להלן – חלקה הראשון של האגרה);
{{ח:תתת|(2)}} ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, ישלם המבקש את יתרת סכום האגרה (להלן – חלקה השני של האגרה);
{{ח:תתת|(3)}} ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות}}, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 16|סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות}} ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –
{{ח:תתתת|(א)}} להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 11|פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}} תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 22א|פרט 22א}}, ויחולו ההוראות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה, או המאשר הסדר פשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות}}, תשפה הרשות את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 16|סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות}}, רשאי בית המשפט להורות כי הרשות תשפה את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
{{ח:תתת|(3)}} במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 9|לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות}}, ינוכה מן האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 33|בפרט 33 בתוספת}}, כערכו במועד התשלום, ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום האגרה כאמור בתקנה זו, יחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי וישולם במלואו, בלא חלוקה לשני שיעורים, עם הגשת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לרבות תובע מייצג, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}.
{{ח:תת|(ה)}} בפתח הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יציין המבקש אם הוא פטור או חייב באגרה לפי תקנות אלה, ואם פטור יציין את מספר התקנה שמכוחה הוא פטור.

8אגרה בתביעה נגזרת

(א)בתביעה נגזרת לסכום קצוב תשולם אגרה לפי פרט 1 או 8 בתוספת, לפי הענין, כמפורט להלן:
(1)עם הבאת ההליך, ישלם התובע את הסכום הנקוב בפרט 4 או 11 בתוספת, לפי הענין;
(2)עם אישור התביעה כנגזרת, תשלים החברה, שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, את יתרת סכום האגרה, ויחולו הוראות תקנה 6, בשינויים המחויבים.
(ב)בתביעה נגזרת שאינה לסכום קצוב ישלם התובע, עם הבאת ההליך, מחצית מסכום האגרה כקבוע בתוספת בעד ההליך, ולאחר שאישר בית המשפט את התביעה הנגזרת, תשיב החברה לתובע את האגרה ששילם ותשלם את יתרת סכום האגרה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתביעה נגזרת לסכום קצוב תשולם אגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרט 1}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|או 8 בתוספת}}, לפי הענין, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} עם הבאת ההליך, ישלם התובע את הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 11|או 11 בתוספת}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} עם אישור התביעה כנגזרת, תשלים החברה, שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, את יתרת סכום האגרה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בתביעה נגזרת שאינה לסכום קצוב ישלם התובע, עם הבאת ההליך, מחצית מסכום האגרה כקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} בעד ההליך, ולאחר שאישר בית המשפט את התביעה הנגזרת, תשיב החברה לתובע את האגרה ששילם ותשלם את יתרת סכום האגרה.

9אגרה בעתירת אסיר או עציר

(א)אגרה בעד עתירת אסיר או עציר תשולם לפי פרט 18 או 23 בתוספת, לפי הענין, ותיגבה על ידי שירות בתי הסוהר.
(ב)בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 14 תידון בעת שמיעת העתירה.
(ג)שירות בתי הסוהר יעביר מדי חודש, באמצעות החשב הכללי, את כל הסכומים שגבה לזכות בתי המשפט על פי תקנת משנה (א).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אגרה בעד עתירת אסיר או עציר תשולם לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 18|פרט 18}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 23|או 23 בתוספת}}, לפי הענין, ותיגבה על ידי שירות בתי הסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}} תידון בעת שמיעת העתירה.
{{ח:תת|(ג)}} שירות בתי הסוהר יעביר מדי חודש, באמצעות החשב הכללי, את כל הסכומים שגבה לזכות בתי המשפט על פי תקנת משנה (א).

10השלמת אגרה לאחר תיקון תובענה

(א)התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב, ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה הנדרש לתובענה המתוקנת לפי פרטים 1, 8 או 22 לתוספת, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון.
(ב)סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש שבין סכום התביעה המתוקן לבין סכום התביעה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה על ההפרש כאמור; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המקורי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן.
(ג)התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר, או של המרת עתירה מינהלית בתובענה מינהלית, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד הסעד המתוקן או בעד תובענה מינהלית, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים.
(ד)התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב, ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה הנדרש לתובענה המתוקנת לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|או 22 לתוספת}}, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון.
{{ח:תת|(ב)}} סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש שבין סכום התביעה המתוקן לבין סכום התביעה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה על ההפרש כאמור; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המקורי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן.
{{ח:תת|(ג)}} התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר, או של המרת עתירה מינהלית בתובענה מינהלית, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד הסעד המתוקן או בעד תובענה מינהלית, לפי הענין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.

11הצמדה למדד

(א)הסכומים הנקובים בתוספת יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב)סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.
(ג)מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו.

12הפרשי הצמדה

בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל.

13דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק

אגרה שלא שולמה, דינה כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, והיא תיגבה מהחייב בתשלומה מתוך כספים שהופקדו בקופת בית משפט אם הופקדו, או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אגרה שלא שולמה, דינה כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, והיא תיגבה מהחייב בתשלומה מתוך כספים שהופקדו בקופת בית משפט אם הופקדו, או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית משפט.

14פטור מתשלומה של אגרהתיקונים: תשע״ז־2, תשפ״ב

(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(א1)
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד)ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2)הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3)הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
(4)מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד לפי חלק ג׳ לחוק חדלות פירעון; אם חלפו שנתיים ממתן צו כאמור, ראיה שיציג היחיד ולפיה הוא עודנו בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק האמור.
(ה)קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
(ו)לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
(ז)דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח)פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ט)ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
(י)ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 69ג
  • סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 → פקודת פשיטת הרגל #סעיף 42
  • חלק ג׳ לחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #חלק ג
  • בחוק האמור → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
{{ח:תתת|(2)}} הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ג|סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתת|(3)}} הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 42|סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:תתת|(4)}} מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ג|חלק ג׳ לחוק חדלות פירעון}}; אם חלפו שנתיים ממתן צו כאמור, ראיה שיציג היחיד ולפיה הוא עודנו בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} קבלת גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ו)}} לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
{{ח:תת|(ז)}} דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}} יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ח)}} פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
{{ח:תת|(ט)}} ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
{{ח:תת|(י)}} ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

15החזר אגרה בבית המשפט העליון, בבית משפט לענינים מינהליים, ובערעורתיקונים: תשס״ט

בהתקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנה 6(ב) בהליך כאמור בפרט 16, 20, 21, 24 או 27 בתוספת, יורה בית המשפט על ניכוי הסכום הנקוב בפרט 33 בתוספת כערכו במועד התשלום מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום ועל החזרת יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהתקיים אחד מהענינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב)}} בהליך כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|בפרט 16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 20|20}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 24|24}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|או 27 בתוספת}}, יורה בית המשפט על ניכוי הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת פרט 33|בפרט 33 בתוספת}} כערכו במועד התשלום מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום ועל החזרת יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}.

16החזר אגרה לאסיר או עציר שנסתיים הדיון בעתירתו

נסתיים הדיון בעתירת אסיר או עציר לפי סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 (להלן – חוק שחרור ממאסר) או לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), או בבקשת רשות ערעור לפי סעיף 62ג לפקודה האמורה, לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי הענין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 25
  • סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר #סעיף 62א
  • סעיף 62ג לפקודה האמורה → פקודת בתי הסוהר #סעיף 62ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נסתיים הדיון בעתירת אסיר או עציר לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 25|סעיף 25 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (להלן – חוק שחרור ממאסר) או לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 62א|סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – פקודת בתי הסוהר), או בבקשת רשות ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 62ג|סעיף 62ג לפקודה האמורה}}, לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי הענין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה.

17הפרשי הצמדה בהחזר אגרה

החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר האגרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר האגרה.

18פטור מאגרה בערעור

(א)בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה.
(ב)בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, אלא אם כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה.
{{ח:תת|(ב)}} בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, אלא אם כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנו.

19בעלי דין פטורים מאגרהתיקונים: תשע״ב־2, תשע״ח

(א)אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1)המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2)המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(3)האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי;
(4)עובד סוציאלי של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
(5)האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש״י–1950 או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950, אם הגיש יחד עם הבאת הליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;
(6)בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעיזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א)נפטר עקב פעולות מלחמה אחרי ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)נפטר בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 (להלן – חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(6א)בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א)נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)נפגע בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החזרה לעבודה, או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים;
(7)בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;
(8)בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בענינים ובהיקף שנקבעו בה;
(9)
(ב)אלה פטורים מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 7א:
(1)ארגון, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;
(2)המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס״ח–2008;
(3)שוכר דירה ציבורית התובע חברה לדיור ציבורי; לעניין זה, ”דירה ציבורית“ ו”חברה לדיור ציבורי“ – כהגדרתם בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998.
↗ חיצוניות: 17↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • בחוק האפוטרופוס הכללי → חוק האפוטרופוס הכללי
  • בחוק נכסי נפקדים, התש״י–1950 → חוק נכסי נפקדים
  • בחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950 → חוק נכסי גרמנים
  • בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 1
  • בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 → חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 14
  • בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 → חוק שירות המילואים
  • בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • בחוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 1
  • בסעיף 1 לחוק החזרה לעבודה → חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 1
  • בחוק שירות המילואים → חוק שירות המילואים
  • התוספת לחוק הסיוע המשפטי → חוק הסיוע המשפטי #תוספת
  • בחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות
  • בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס״ח–2008 → חוק המועצה הישראלית לצרכנות
  • בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998 → חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בחוק האפוטרופוס הכללי}};
{{ח:תתת|(4)}} עובד סוציאלי של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
{{ח:תתת|(5)}} האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נכסי נפקדים|בחוק נכסי נפקדים, התש״י–1950}} או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נכסי גרמנים|בחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950}}, אם הגיש יחד עם הבאת הליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;
{{ח:תתת|(6)}} בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעיזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} נפטר עקב פעולות מלחמה אחרי ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}} (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה}}, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נפטר בשירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 14|בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} (להלן – חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(6א)}} בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר לכל הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק נפגעי איבה}}, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה}}, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נפגע בשירות צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החזרה לעבודה}}, או בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;
{{ח:תתת|(8)}} בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת|התוספת לחוק הסיוע המשפטי}}, בענינים ובהיקף שנקבעו בה;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} אלה פטורים מחובת תשלום אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א}}:
{{ח:תתת|(1)}} ארגון, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות}}, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המועצה הישראלית לצרכנות|בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(3)}} שוכר דירה ציבורית התובע חברה לדיור ציבורי; לעניין זה, ”דירה ציבורית“ ו”חברה לדיור ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}.

20ענינים הפטורים מאגרהתיקונים: תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ד

פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד הענינים שלהלן:
(1)בקשה בעל־פה לפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך;
(2)בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין;
(3)בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית המשפט כנתבע או כמשיב;
(4)בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
(5)בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור;
(6)בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;
(6א)בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק;
(7)הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
(8)בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל;
(9)ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
(10)ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(11)ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985;
(12)ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;
(13)ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954;
(14)ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
(15)בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם;
(16)ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (14);
(17)
(18)ערעור על החלטת בית דין למשמעת;
(19)כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;
(20)בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
(21)עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים;
(22)הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט;
(23)בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;
(24)ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961;
(25)ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לענינים מינהליים בעתירת אסיר או עציר, לאחר קבלת רשות ערעור;
(26)ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום, לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי;
(27)ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון לאחר קבלת רשות ערעור;
(28)ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור;
(29)ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי לאחר קבלת רשות ערעור;
(30)תובענה או ערעור לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001;
(30א)
(31)תובענה ייצוגית לפי פרטים 6, 7 ו־9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
(32)תביעה לפיצוי לדוגמה או תביעת נזיקין למעט תביעה בשל נזק רכוש או נזק כלכלי טהור, בשל פעולת טרור או מעשה איבה ובכלל זה תביעה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024; לעניין פרט זה, ”תביעה“ – למעט תביעה כאמור שחלק מנתבעיה הם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה;
(33)
(34)
(35)
(36)
(37)
(38)
(39)
(40)
(41)
(42)
(43)
(44)
(45)
(46)
(47)
(48)
(49)
(50)
↗ חיצוניות: 18📝 הערות: 20
הצג הערות עריכה
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה);
(פקעה).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 49 לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 49
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
  • חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957 → חוק נכי רדיפות הנאצים
  • חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים
  • חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 → חוק טיפול בחולי נפש
  • פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים → חוק בתי משפט לענינים מינהליים #תוספת 1 פרט 13
  • פקודת בזיון בית משפט → פקודת בזיון בית משפט
  • חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין
  • בחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 → חוק מניעת הטרדה מאיימת
  • פרטים 6 → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 6
  • 7 → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 7
  • ו־9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות → חוק תובענות ייצוגיות #תוספת 2 פרט 9
  • חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024 → חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד הענינים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} בקשה בעל־פה לפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין;
{{ח:תת|(3)}} בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית המשפט כנתבע או כמשיב;
{{ח:תת|(4)}} בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
{{ח:תת|(5)}} בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור;
{{ח:תת|(6)}} בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;
{{ח:תת|(6א)}} בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|סעיף 49 לחוק}};
{{ח:תת|(7)}} הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תת|(8)}} בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל;
{{ח:תת|(9)}} ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|(10)}} ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תת|(11)}} ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|(12)}} ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|(13)}} ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(14)}} ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(15)}} בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם;
{{ח:תת|(16)}} ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (14);
{{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(18)}} ערעור על החלטת בית דין למשמעת;
{{ח:תת|(19)}} כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;
{{ח:תת|(20)}} בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
{{ח:תת|(21)}} עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#תוספת 1 פרט 13|פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים}};
{{ח:תת|(22)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|פקודת בזיון בית משפט}};
{{ח:תת|(23)}} בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;
{{ח:תת|(24)}} ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(25)}} ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לענינים מינהליים בעתירת אסיר או עציר, לאחר קבלת רשות ערעור;
{{ח:תת|(26)}} ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום, לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי;
{{ח:תת|(27)}} ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}} לאחר קבלת רשות ערעור;
{{ח:תת|(28)}} ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור;
{{ח:תת|(29)}} ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי לאחר קבלת רשות ערעור;
{{ח:תת|(30)}} תובענה או ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}};
{{ח:תת|(30א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(31)}} תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 6|פרטים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 9|ו־9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};
{{ח:תת|(32)}} תביעה לפיצוי לדוגמה או תביעת נזיקין למעט תביעה בשל נזק רכוש או נזק כלכלי טהור, בשל פעולת טרור או מעשה איבה ובכלל זה תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)|חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024}}; לעניין פרט זה, ”תביעה“ – למעט תביעה כאמור שחלק מנתבעיה הם מדינת ישראל או רשות מרשויותיה;
{{ח:תת|(33)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(34)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(35)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(36)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(37)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(38)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(39)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(40)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(41)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(42)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(43)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(44)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(45)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(46)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(47)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(48)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(49)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(50)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

21ביטול

בטלות –
(1)תקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987;
(2)תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס״א–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} תקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987;
{{ח:תת|(2)}} תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס״א–2000.

22תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתה של תקנה 15, בכל הנוגע לעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק אשר הסתיימו לאחר יום א׳ בשבט התשס״ה (11 בינואר 2005) – תהיה ביום ב׳ בשבט התשס״ה (12 בינואר 2005).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}, בכל הנוגע לעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק אשר הסתיימו לאחר יום א׳ בשבט התשס״ה (11 בינואר 2005) – תהיה ביום ב׳ בשבט התשס״ה (12 בינואר 2005).

23הוראת מעבר

על אף האמור בתקנה 21 –
(1)על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות האמורות בתקנה 21(1) ו־(2) (שתיהן להלן – התקנות המתבטלות);
(2)על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, ואולם יראו את האגרה שחלה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור או החזר בהתאם לתקנות אלה, למעט אם עילת הפטור או ההחזר קמה לאחר יום התחילה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}} –
{{ח:תת|(1)}} על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(1) ו־(2)}} (שתיהן להלן – התקנות המתבטלות);
{{ח:תת|(2)}} על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, ואולם יראו את האגרה שחלה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור או החזר בהתאם לתקנות אלה, למעט אם עילת הפטור או ההחזר קמה לאחר יום התחילה.
תוספת
אגרה בשקלים חדשים

'''בית משפט שלום'''
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בית משפט שלום'''

1

תביעה לסכום כסף קצוב – 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ־625 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 893 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לסכום כסף קצוב – <span style="float: inline-end;">2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ־625 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 893 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

2

תביעה לפי תקנה 5 – 5,641 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 8,061 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} – <span style="float: inline-end;">5,641 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 8,061 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

2אתיקונים: תשע״ד

תביעה לפי תקנה 5א – 500 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 590 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}} – <span style="float: inline-end;">500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 590 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

3תיקונים: תשפ״ב

תביעה לפי תקנה 3, למעט פסקה (5) – 541 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 774 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקה (5)}} – <span style="float: inline-end;">541 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 774 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

3אתיקונים: תשפ״ב

בקשה כמפורט בתקנה 3(5), למעט בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו – 1,400 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,656 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(5)}}, למעט בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו – <span style="float: inline-end;">1,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,656 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

3בתיקונים: תשפ״ב

בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו כמפורט בתקנה 3(5) – 900 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,065 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשת יחיד להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(5)}} – <span style="float: inline-end;">900 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,065 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

4

תביעה אחרת – 1,408 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,012 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה אחרת – <span style="float: inline-end;">1,408 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,012 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

4אתיקונים: תשע״ח

תובענה ייצוגית – 8,000 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 9,538 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה ייצוגית – <span style="float: inline-end;">8,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 9,538 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

4בתיקונים: תשע״ח

חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) – 3,000 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 3,577 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א(א)(1)}} – <span style="float: inline-end;">3,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 3,577 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

5

תביעה בבית דין לשכירות לפי תקנה 3 – 200 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 285 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה בבית דין לשכירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} – <span style="float: inline-end;">200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 285 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

5אתיקונים: תשע״ב־2, תשפ״ב

בקשת רשות ערעור (להלן – בר״ע) וערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון – 400 שקלים חדשים
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 490 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשת רשות ערעור (להלן – בר״ע) וערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל או הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}} – <span style="float: inline-end;">400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 490 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

6תיקונים: תשע״ב־2

ערעור או ערר למעט בערעור כאמור בפרט 5א – 541 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 774 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור או ערר למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5א|בפרט 5א}} – <span style="float: inline-end;">541 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 774 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

7תיקונים: תשע״ז־2

בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה – 205 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2024, 266 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה – <span style="float: inline-end;">205 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2024, 266 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

'''בית משפט מחוזי'''
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בית משפט מחוזי'''

8

תביעה לסכום כסף קצוב – 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 28,580,660 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לסכום כסף קצוב – <span style="float: inline-end;">2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 28,580,660 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

9

תביעה לפי תקנה 5 – 35,254 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 50,380 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} – <span style="float: inline-end;">35,254 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 50,380 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

9אתיקונים: תשע״ד

תביעה לפי תקנה 5א – 900 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 1,061 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|תקנה 5א}} – <span style="float: inline-end;">900 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 1,061 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

10תיקונים: תשפ״ב

תביעה לפי תקנה 3, למעט פסקה (5) – 954 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,363 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקה (5)}} – <span style="float: inline-end;">954 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,363 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

10אתיקונים: תשפ״ב

בקשה כמפורט בתקנה 3(5) – 1,400 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,656 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(5)}} – <span style="float: inline-end;">1,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2021; בשנת 2026, 1,656 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

11

תביעה אחרת – 2,633 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 3,762 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה אחרת – <span style="float: inline-end;">2,633 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 3,762 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

11אתיקונים: תשע״ח

תובענה ייצוגית – 16,000 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 19,076 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה ייצוגית – <span style="float: inline-end;">16,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 19,076 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

11בתיקונים: תשע״ח

חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי תקנה 7א(א)(1) – 5,500 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 6,557 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלקה הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|תקנה 7א(א)(1)}} – <span style="float: inline-end;">5,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 6,557 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

12תיקונים: תשע״ב־2

בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט שלום – 412 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט שלום – <span style="float: inline-end;">412 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

12אתיקונים: תשע״ח־2

בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט לענייני משפחה שעניינה תביעה כאמור בפרט 1א, 2א, 5 או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995 – 500 שקלים חדשים
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 596 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרט 1א → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 1א
  • 2א → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 2א
  • 5 → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 5
  • או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995 → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 6ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט לענייני משפחה שעניינה תביעה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 1א|בפרט 1א}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 2א|2א}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 5|5}} {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 6ב|או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}} – <span style="float: inline-end;">500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 596 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

13

בר״ע על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות – 412 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בר״ע על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות – <span style="float: inline-end;">412 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

14תיקונים: תשע״ב־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

15תיקונים: תשע״ב־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

16

ערעור על פסק דין של בית משפט שלום – 1,158 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,654 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על פסק דין של בית משפט שלום – <span style="float: inline-end;">1,158 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,654 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

16אתיקונים: תשע״ב

ערעור על החלטת נשיא בית משפט השלום שהוגש לפי סעיף 49(ב)(3) לחוק – 50 שקלים חדשים בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 61 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 49(ב)(3) לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 49
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטת נשיא בית משפט השלום שהוגש לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|סעיף 49(ב)(3) לחוק}} – <span style="float: inline-end;">50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 61 ש״ח)}} בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור</span><div style="clear: inline-end;"></div>

16בתיקונים: תשע״ח־2

ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שעניינו תביעה כאמור בפרט 1א, 2א, 5 או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995 – 650 שקלים חדשים
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 775 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרט 1א → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 1א
  • 2א → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 2א
  • 5 → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 5
  • או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995 → תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) #תוספת 1 פרט 6ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שעניינו תביעה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 1א|בפרט 1א}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 2א|2א}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 5|5}} {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות)#תוספת 1 פרט 6ב|או 6ב שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}} – <span style="float: inline-end;">650 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 775 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

17

ערעור אחר או ערר – 747 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,067 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור אחר או ערר – <span style="float: inline-end;">747 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,067 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

18

עתירת אסיר או עציר לפי פקודת בתי הסוהר או לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר – 63 שקלים חדשים
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 90 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בתי הסוהר → פקודת בתי הסוהר
  • חוק שחרור על־תנאי ממאסר → חוק שחרור על-תנאי ממאסר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עתירת אסיר או עציר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר}} – <span style="float: inline-end;">63 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 90 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

19תיקונים: תשע״ז־2

בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה – 410 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2024, 532 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה – <span style="float: inline-end;">410 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2024, 532 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

'''בית משפט לענינים מינהליים'''
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בית משפט לענינים מינהליים'''

20תיקונים: תשע״א

עתירה מינהלית, למעט בעתירה כאמור בפרט 20א – 1,629 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,329 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עתירה מינהלית, למעט בעתירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 20א|בפרט 20א}} – <span style="float: inline-end;">1,629 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,329 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

20אתיקונים: תשע״א

עתירה מינהלית, כאמור בפרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל או מן השירות, לפי העניין, למעט עתירה שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל בשל כל אחד מאלה:
(א)התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות משוטר או סוהר בדרגתו או במעמדו;
(ב)הרשעה בבית משפט בביצוע עבירה פלילית – סכום האגרה לפי פרט 6
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים → חוק בתי משפט לעניינים מינהליים #תוספת 1 פרט 37
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עתירה מינהלית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים#תוספת 1 פרט 37|בפרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}, שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל או מן השירות, לפי העניין, למעט עתירה שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר מן החיל בשל כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות משוטר או סוהר בדרגתו או במעמדו;
{{ח:תת|(ב)}} הרשעה בבית משפט בביצוע עבירה פלילית – <span style="float: inline-end;">סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|פרט 6}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

21

ערעור מינהלי – 1,158 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,654 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור מינהלי – <span style="float: inline-end;">1,158 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,654 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

22

תובענה מינהלית – 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 28,580,660 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה מינהלית – <span style="float: inline-end;">2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו־1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 20,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 28,580,660 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

22אתיקונים: תשע״ח

תובענה ייצוגית נגד רשות – 1,794 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 2,139 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה ייצוגית נגד רשות – <span style="float: inline-end;">1,794 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2018; בשנת 2026, 2,139 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

23

עתירת אסיר – 63 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 90 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עתירת אסיר – <span style="float: inline-end;">63 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 90 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

'''בית המשפט העליון'''
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''בית המשפט העליון'''

24

עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק – 1,500 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,144 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק – <span style="float: inline-end;">1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,144 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

25

בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או בר״ע על החלטה בעתירת אסיר או עציר – 412 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בר״ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או בר״ע על החלטה בעתירת אסיר או עציר – <span style="float: inline-end;">412 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

26

בר״ע על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור או עתירה לדיון נוסף – 831 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בר״ע על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור או עתירה לדיון נוסף – <span style="float: inline-end;">831 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

27

ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי – 2,476 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 3,539 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי – <span style="float: inline-end;">2,476 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 3,539 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

28

ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור (לאחר קבלת רשות) או דיון נוסף (לאחר קבלת העתירה לדיון נוסף) – יש להשלים את סכום הבר״ע לסכום בעבור ערעור
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור (לאחר קבלת רשות) או דיון נוסף (לאחר קבלת העתירה לדיון נוסף) – <span style="float: inline-end;">יש להשלים את סכום הבר״ע לסכום בעבור ערעור</span><div style="clear: inline-end;"></div>

29

ערעור על החלטת רשם של בית המשפט העליון – 831 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטת רשם של בית המשפט העליון – <span style="float: inline-end;">831 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

29אתיקונים: תשע״ב

ערעור על החלטת מנהל בתי המשפט שהוגש לפי סעיף 78א(ג)(3) לחוק – 70 שקלים חדשים בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 86 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 78א(ג)(3) לחוק → חוק בתי המשפט #סעיף 78א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטת מנהל בתי המשפט שהוגש לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 78א|סעיף 78א(ג)(3) לחוק}} – <span style="float: inline-end;">70 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 86 ש״ח)}} בעד כל תובענה שבשל העברתה לבית משפט אחר מוגש ערעור</span><div style="clear: inline-end;"></div>

30

ערעור אחר או ערר – 1,500 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,144 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור אחר או ערר – <span style="float: inline-end;">1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,144 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

31

ערעור על החלטה בענין פסלות שופט – 831 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור על החלטה בענין פסלות שופט – <span style="float: inline-end;">831 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,187 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

'''כללי'''
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''כללי'''

32

עשיית תצהיר – 40 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 57 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עשיית תצהיר – <span style="float: inline-end;">40 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 57 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

33

סכום לניכוי מהחזר לפי תקנה 15 – 412 שקלים חדשים
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום לניכוי מהחזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}} – <span style="float: inline-end;">412 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 588 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

34

סכום לניכוי בבית משפט שלום – 587 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 839 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום לניכוי בבית משפט שלום – <span style="float: inline-end;">587 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 839 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

35

סכום לניכוי בבית משפט מחוזי – 1,000 שקלים חדשים
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,429 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום לניכוי בבית משפט מחוזי – <span style="float: inline-end;">1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 1,429 ש״ח)}}</span><div style="clear: inline-end;"></div>

36תיקונים: תשע״ז־2, תשפ״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע)}}