החקיקה בישראל

תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ו · 1985
21
סעיפים
4
פרקים
4
תוספות
13
הגדרות
6
הפניות פנימיות
3
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ק״ת תשמ״ו, 260תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בתקנות אלה –
”דג טחון“ – דג שעבר תהליך טחינה, עם או בלי תבלינים;
”מוצר דג טחון“ – קציצת דג או מוצר מזון המכיל דג טחון או פתיתי דג;
”פתיתי דג“ – חלקי דג שהופרדו מעצמות של דג בעזרת מכונה מיוחדת למטרה זו;
”קציצת דג“ – דג טחון או פתיתי דג מעוצבים בידי יצרן בכל דרך או צורה, בין אם הם מצופים או מכילים פירורי לחם או מצה טחונה ובין אם לאו, בתנאי שלא עברו טיפול בחום;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו בכתב לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”מפעל“ – מקום לייצור מוצרי דג טחון, לרבות מקום שבו מחזיקים חמרי גלם הדרושים לייצור מוצרי דג טחון;
”שיווק“ – העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה;
”דגים“ – כהגדרתם בתקנות בדיקת דגים;
”דג מדיג מקומי“ – דגי בריכות, אגמים, נחלים, ודגים שנדוגו בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל;
”דגי יבוא“ – דגים שהובאו לישראל כדין במצב קפוא ואושרו למאכל בידי הרשות המוסמכת לפי תקנות בדיקת דגים;
”תבלין“ – צמח או חלקי צמח המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון יבוש, ובין שלא עברו, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
”ניקוי“ – תהליך של סילוק כל זיהום הנראה לעין, הניתן למישוש או הנותן ריח;
”תקנות בדיקת דגים“ – תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בתקנות בדיקת דגים → תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)
  • תקנות בדיקת דגים → תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)
  • תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981 → תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דג טחון“ – דג שעבר תהליך טחינה, עם או בלי תבלינים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר דג טחון“ – קציצת דג או מוצר מזון המכיל דג טחון או פתיתי דג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פתיתי דג“ – חלקי דג שהופרדו מעצמות של דג בעזרת מכונה מיוחדת למטרה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קציצת דג“ – דג טחון או פתיתי דג מעוצבים בידי יצרן בכל דרך או צורה, בין אם הם מצופים או מכילים פירורי לחם או מצה טחונה ובין אם לאו, בתנאי שלא עברו טיפול בחום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו בכתב לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום לייצור מוצרי דג טחון, לרבות מקום שבו מחזיקים חמרי גלם הדרושים לייצור מוצרי דג טחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק“ – העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|בתקנות בדיקת דגים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דג מדיג מקומי“ – דגי בריכות, אגמים, נחלים, ודגים שנדוגו בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דגי יבוא“ – דגים שהובאו לישראל כדין במצב קפוא ואושרו למאכל בידי הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בדיקת דגים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תבלין“ – צמח או חלקי צמח המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון יבוש, ובין שלא עברו, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניקוי“ – תהליך של סילוק כל זיהום הנראה לעין, הניתן למישוש או הנותן ריח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בדיקת דגים“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981}}.

2תנאים מוקדמים לייצור מוצרי דג טחון

לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא מדגים שהתקיימו בהם תנאים אלה:
(1)הדגים הם ללא ראש, זימים, קשקשים, זנב, סנפירים, קרום בטן או איברים פנימיים אחרים;
(2)לדגים צבע וריח האופיינים להם;
(3)הדגים אינם נושאים עליהם סימנים של עובש, רקבון, עיפוש או חבלה;
(4)הדגים רחוצים ונקיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא מדגים שהתקיימו בהם תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הדגים הם ללא ראש, זימים, קשקשים, זנב, סנפירים, קרום בטן או איברים פנימיים אחרים;
{{ח:תת|(2)}} לדגים צבע וריח האופיינים להם;
{{ח:תת|(3)}} הדגים אינם נושאים עליהם סימנים של עובש, רקבון, עיפוש או חבלה;
{{ח:תת|(4)}} הדגים רחוצים ונקיים.

3ייצור מוצרי דג טחון

(א)לא ייצר אדם מוצר דג טחון, לא יחזיקם ולא ישווקם אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב)לא ייצר אדם מוצר דג טחון שאינו ראוי למאכל אדם, לא יחסינו ולא ישווקו.
(ג)לא ייצר אדם מוצר דג טחון, לא יחסינו ולא ישווקו אם נמצא בו אחד מאלה:
(1)בספירה כללית, חידקים במספר העולה על ‎5.0×105 ב־1 גרם;
(2)יותר מ־100 חידקים מסוג סטפילוקוקים, אוראום קואגולז חיובי ב־1 גרם;
(3)יותר מ־‎1.0×103 חידקים מסוג קוליפורמים ב־1 גרם;
(4)חומר זר או גוף אחר, חומר כימותראופוטי, חומר משמר, חומר טוקסי, חומרים מעכבים, חמרי צבע או חומרים נותני צבע לרבות תבלינים נותני צבע;
(5)חנקן נדיף –
יותר מ־20 מ״ג ל־100 גרם בדגים ממים מתוקים;
יותר מ־30 מ״ג ל־100 גרם בדגי ים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון, לא יחזיקם ולא ישווקם אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון שאינו ראוי למאכל אדם, לא יחסינו ולא ישווקו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון, לא יחסינו ולא ישווקו אם נמצא בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בספירה כללית, חידקים במספר העולה על ‎5.0×10<sup>5</sup> ב־1 גרם;
{{ח:תתת|(2)}} יותר מ־100 חידקים מסוג סטפילוקוקים, אוראום קואגולז חיובי ב־1 גרם;
{{ח:תתת|(3)}} יותר מ־‎1.0×10<sup>3</sup> חידקים מסוג קוליפורמים ב־1 גרם;
{{ח:תתת|(4)}} חומר זר או גוף אחר, חומר כימותראופוטי, חומר משמר, חומר טוקסי, חומרים מעכבים, חמרי צבע או חומרים נותני צבע לרבות תבלינים נותני צבע;
{{ח:תתת|(5)}} חנקן נדיף –
{{ח:תתת}} יותר מ־20 מ״ג ל־100 גרם בדגים ממים מתוקים;
{{ח:תתת}} יותר מ־30 מ״ג ל־100 גרם בדגי ים.

4מקום הייצור

לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא במקום המיועד למטרה זו בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא במקום המיועד למטרה זו בלבד.

5תהליך ייצור

(א)בשעת ייצור מוצר דג טחון לא תעלה הטמפרטורה בחדרי העבודה על 16 מעלות צלזיוס.
(ב)לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא בתהליך אחד רצוף.
(ג)היתה הפסקה בפעולת הייצור שארכה למעלה מחצי שעה יועבר הדג למיתקן קירור שבו הטמפרטורה לא תעלה על 0 מעלות צלזיוס.
(ד)מיד לאחר האריזה יוקפא מוצר הדג הטחון במיתקן להקפאה המצוייד ברישום אוטומטי של הטמפרטורה, ובתהליך הקפאתו תגיע הטמפרטורה במרכזו ל־18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס כאשר קצב הקירור הוא לפחות כלהלן:
תוך שעתיים, 8 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
תוך 24 שעות, 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשעת ייצור מוצר דג טחון לא תעלה הטמפרטורה בחדרי העבודה על 16 מעלות צלזיוס.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון אלא בתהליך אחד רצוף.
{{ח:תת|(ג)}} היתה הפסקה בפעולת הייצור שארכה למעלה מחצי שעה יועבר הדג למיתקן קירור שבו הטמפרטורה לא תעלה על 0 מעלות צלזיוס.
{{ח:תת|(ד)}} מיד לאחר האריזה יוקפא מוצר הדג הטחון במיתקן להקפאה המצוייד ברישום אוטומטי של הטמפרטורה, ובתהליך הקפאתו תגיע הטמפרטורה במרכזו ל־18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס כאשר קצב הקירור הוא לפחות כלהלן:
{{ח:תת}} תוך שעתיים, 8 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
{{ח:תת}} תוך 24 שעות, 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(תקנה 6 לא קיימת במקור).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תקנה 6 לא קיימת במקור).}}

7החזקת דגים ומוצרי דג טחון

(א)לא יחזיק אדם במפעל דגים או מוצרי דג טחון אלא בכלים ובאבזרים שלמים, נקיים ומחוטאים, העשויים מחומר שאינו מחליד ואינו עלול להזיק לבריאות.
(ב)לא יניח אדם במפעל כלים המכילים דגים או מוצרי דג טחון אלא על מדפים מוגבהים ב־30 ס״מ לפחות מהרצפה.
(ג)לא יחזיק אדם מוצר דג טחון אלא בטמפרטורה שאינה עולה על 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם במפעל דגים או מוצרי דג טחון אלא בכלים ובאבזרים שלמים, נקיים ומחוטאים, העשויים מחומר שאינו מחליד ואינו עלול להזיק לבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יניח אדם במפעל כלים המכילים דגים או מוצרי דג טחון אלא על מדפים מוגבהים ב־30 ס״מ לפחות מהרצפה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחזיק אדם מוצר דג טחון אלא בטמפרטורה שאינה עולה על 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

8ייצור קציצות דגים

(א)לא ייצר אדם מוצר דג טחון, קציצת דג או תערובת לקציצות דג, לא יכינם ולא ישווקם אלא מסוג אחד של דגים.
(ב)לא ייצר אדם קציצת דג או תערובת לקציצת דג, לא יחסינה ולא ישווקה אלא אם כן הרכבה כמפורט בטור ב׳ בתוספת הראשונה ומקור הדג הוא כמפורט בטור א׳ לצדו.
(ג)לא יוסיף אדם לקציצת דג כל חומר זולת חמרים המפורטים בתוספת השניה, או חומר אחר שאישר המנהל בכתב ובתנאים שקבע.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם מוצר דג טחון, קציצת דג או תערובת לקציצות דג, לא יכינם ולא ישווקם אלא מסוג אחד של דגים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצר אדם קציצת דג או תערובת לקציצת דג, לא יחסינה ולא ישווקה אלא אם כן הרכבה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} ומקור הדג הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לצדו}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוסיף אדם לקציצת דג כל חומר זולת חמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, או חומר אחר שאישר המנהל בכתב ובתנאים שקבע.

9אריזה

לא ישווק אדם ולא יחזיק מוצר דג טחון אלא אם כן הוא ארוז באריזה סגורה ונקיה העשויה חומר בלתי חדיר לנוזלים, לשומנים או לצבעי הדפסה, ושאינו עלול להזיק לבריאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישווק אדם ולא יחזיק מוצר דג טחון אלא אם כן הוא ארוז באריזה סגורה ונקיה העשויה חומר בלתי חדיר לנוזלים, לשומנים או לצבעי הדפסה, ושאינו עלול להזיק לבריאות.

10סימון האריזה

האריזה של מוצר דג טחון תסומן לפי תקן ישראלי 1145 מיולי 1982 (סימון מזון ארוז מראש) (להלן – תקן 1145) ובנוסף יפורטו:
(1)שם המוצר לרבות הכינוי המקובל של הדג לפי קביעת המנהל והשם המקובל של צורת העיבוד, דהיינו: טחון, קציצות או פתיתי דג;
(2)שם המקום לפי קביעת המנהל שבו נדוג הדג;
(3)תאריך הייצור בגלוי;
(4)התאריך האחרון המומלץ לשימוש בציון יום, חודש ושנה, בתנאי שלא יעלה על 60 ימים מיום הייצור;
(5)ההוראות הבאות:
”ראוי למאכל רק כשנרכש במצב קפוא“;
”יש להחזיק במצב קפוא עד השימוש“;
”אין להפשיר ולהקפיא שנית“;
”מיועד למאכל רק לאחר טיגון או בישול יסודי“;
(6)הפרטים לפי פסקאות (3) ו־(4) יכול שיודפסו על גבי פתק שהודבק לאריזה ושאינו ניתן להורדה או להחלפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האריזה של מוצר דג טחון תסומן לפי תקן ישראלי 1145 מיולי 1982 (סימון מזון ארוז מראש) (להלן – תקן 1145) ובנוסף יפורטו:
{{ח:תת|(1)}} שם המוצר לרבות הכינוי המקובל של הדג לפי קביעת המנהל והשם המקובל של צורת העיבוד, דהיינו: טחון, קציצות או פתיתי דג;
{{ח:תת|(2)}} שם המקום לפי קביעת המנהל שבו נדוג הדג;
{{ח:תת|(3)}} תאריך הייצור בגלוי;
{{ח:תת|(4)}} התאריך האחרון המומלץ לשימוש בציון יום, חודש ושנה, בתנאי שלא יעלה על 60 ימים מיום הייצור;
{{ח:תת|(5)}} ההוראות הבאות:
{{ח:תתת}} ”ראוי למאכל רק כשנרכש במצב קפוא“;
{{ח:תתת}} ”יש להחזיק במצב קפוא עד השימוש“;
{{ח:תתת}} ”אין להפשיר ולהקפיא שנית“;
{{ח:תתת}} ”מיועד למאכל רק לאחר טיגון או בישול יסודי“;
{{ח:תת|(6)}} הפרטים לפי פסקאות (3) ו־(4) יכול שיודפסו על גבי פתק שהודבק לאריזה ושאינו ניתן להורדה או להחלפה.

11איסור שיווק

לא ישווק אדם מוצר דג טחון שפג התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, לא יחסינו ולא יחזירו ליצרן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישווק אדם מוצר דג טחון שפג התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, לא יחסינו ולא יחזירו ליצרן.

12איסור סימון במלה ”יצוא“

לא יסמן אדם מוצר דג טחון במלים ”יצוא“, ”סחורות יצוא“, ”איכות יצוא“ או כיוצא באלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יסמן אדם מוצר דג טחון במלים ”יצוא“, ”סחורות יצוא“, ”איכות יצוא“ או כיוצא באלה.

13החזקת חמרי אריזה

(א)לא יחזיק יצרן במפעל חומר אריזה מסומן בשם שאינו שמו של אותו יצרן או שאינו מסומן בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יצרן להחזיק במפעלו חומר אריזה שצויין עליו שמו של אדם אחר, בהתאם לתנאים שבסעיף 5.3 לתקן 1145.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק יצרן במפעל חומר אריזה מסומן בשם שאינו שמו של אותו יצרן או שאינו מסומן בהתאם להוראות תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יצרן להחזיק במפעלו חומר אריזה שצויין עליו שמו של אדם אחר, בהתאם לתנאים שבסעיף 5.3 לתקן 1145.

14המשקל באריזה

מוצר דג טחון יארז בחבילות של 250 גרם, 500 גרם או 1000 גרם נטו, או משקל אחר שהמנהל התירו בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוצר דג טחון יארז בחבילות של 250 גרם, 500 גרם או 1000 גרם נטו, או משקל אחר שהמנהל התירו בכתב.

15איסור פתיחת אריזה

לא יפתח אדם, זולת צרכן, אריזה של מוצר דג טחון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפתח אדם, זולת צרכן, אריזה של מוצר דג טחון.

16שיטות בדיקה

(א)בדיקת מוצר דג טחון לענין תקנה 3(ג)(1), (2), (3) תיעשה בהתאם לשיטות בדיקה המצויינות בתקן ישראלי 885 (שיטות בדיקה מיקרוביולוגיות למוצרי מזון) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
(ב)הבדיקה לצורך קביעת טריות בדגים טחונים לענין תקנה 3(ג)(5) תהיה בהתאם לשיטה המצויה בתקן ישראלי 841 ממרס 1973 (שימורי דגים: קרפיון במתכונת מסורתית (געפילטע פיש)) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
(ג)הבדיקה לצורך קביעת אחוז החלבון, המים והאפר תהיה בהתאם לתקן ישראלי 497 מינואר 1964 (בדיקות בשר ומוצריו) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
(ד)הבדיקות לענין תקנה 3(ג)(4) יהיו בהתאם לשיטות המקובלות או כפי שהורה המנהל.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדיקת מוצר דג טחון לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)(1), (2), (3)}} תיעשה בהתאם לשיטות בדיקה המצויינות בתקן ישראלי 885 (שיטות בדיקה מיקרוביולוגיות למוצרי מזון) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה לצורך קביעת טריות בדגים טחונים לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)(5)}} תהיה בהתאם לשיטה המצויה בתקן ישראלי 841 ממרס 1973 (שימורי דגים: קרפיון במתכונת מסורתית (געפילטע פיש)) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} הבדיקה לצורך קביעת אחוז החלבון, המים והאפר תהיה בהתאם לתקן ישראלי 497 מינואר 1964 (בדיקות בשר ומוצריו) או כל תקן ישראלי שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הבדיקות לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)(4)}} יהיו בהתאם לשיטות המקובלות או כפי שהורה המנהל.

17הפקדת תקנים

תקן ישראלי שצוין בתקנות אלה הופקד בכל לשכת בריאות מחוזית של משרד הבריאות וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהלשכות פתוחות לקהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקן ישראלי שצוין בתקנות אלה הופקד בכל לשכת בריאות מחוזית של משרד הבריאות וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהלשכות פתוחות לקהל.

18תחילה

תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן.
תוספת ראשונה
הרכב קציצת דג או תערובת לקציצת דג

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 500px; table-layout: fixed;">
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מקור הדגים</th><th colspan="4">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ההרכב לפי בדיקה</th></tr>
<tr><th>&nbsp;</th><th>אחוז חלבון {{ש}} מזערי</th><th>אחוז מים {{ש}} מרבי</th><th>אחוז שומן {{ש}} מרבי</th><th>אחוז אפר {{ש}} מרבי</th></tr>
<tr><td>מים מתוקים</td><td>14.0</td><td>70.0</td><td>15.0</td><td>5.0</td></tr>
<tr><td>ים</td><td>16.0</td><td>75.0</td><td>8.0</td><td>4.0</td></tr>
</table>
תוספת שניה
חמרי תוספת לקציצת דג
חלק א׳: חומרים מוספים

>
טור א׳ מקור הדגיםטור ב׳ ההרכב לפי בדיקה
 אחוז חלבון מזעריאחוז מים מרביאחוז שומן מרביאחוז אפר מרבי
מים מתוקים14.070.015.05.0
ים16.075.08.04.0
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%;">
<tr><th width="40%">חומר</th><th width="40%">התאמה לתקן</th><th width="20%">שיעור מרבי</th></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 1"><td>
{{ח:תת|1.}} עמילן למאכל
</td><td>תקן ישראלי 331</td><td>עד 1.5%</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 2"><td>
{{ח:תת|2.}} סוכר
</td><td>תקן ישראלי 356</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 3"><td>
{{ח:תת|3.}} סוכרים מאושרים (סכרוזה, גלוקוזה, דקסטרוזה)
</td><td>F.C.C או GRAS</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 4"><td>
{{ח:תת|4.}} פוספטים –
</td><td rowspan="7">בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (יסודות מתחלבים ומייצבים במצרכי מזון)|לתקנות בריאות הציבור (מזון) (יסודות מתחלבים ומייצבים במצרכי מזון), התשכ״ו–1966}} (להלן – תקנות יסודות מתחלבים ומייצבים)</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|1.}} Disodium Phosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|2.}} Monosodium Phosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|3.}} Sodium Hexametaphosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|4.}} Sodium Tripolyphosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|5.}} Sodium Pyrophosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת|6.}} Sodium Acid Pryophosphate
</td><td>עד 0.5%</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 5"><td>
{{ח:תת|5.}} קמח מצה, קמח תירס, פירורי לחם
</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 6"><td>
{{ח:תת|6.}} תבלין או תמצית תבלין
</td><td>&nbsp;</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 7"><td>
{{ח:תת|7.}} חומר ממקור צמחי, שהותר לשימוש במזון
</td><td>בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (יסודות מתחלבים ומייצבים במצרכי מזון)|לתקנות יסודות מתחלבים ומייצבים}}</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 8"><td>
{{ח:תת|8.}} מלח למזון
</td><td>תקן ישראלי 411: המלח יהיה ממינים 102.1 או 102.2</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
<tr id="תוספת 2 חלק א פרט 9"><td>
{{ח:תת|9.}} ביצי תרנגולות טריות או ביצים כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|בתקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל״ט–1979}} (להלן – תקנות פיסטור ביצים)
</td><td>בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן)|לתקנות פיסטור ביצים}}</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
</table>
חלק ב׳: חמרי עזרה

>
חומרהתאמה לתקןשיעור מרבי
1. עמילן למאכל תקן ישראלי 331עד 1.5%
2. סוכר תקן ישראלי 356(לפי הצורך)
3. סוכרים מאושרים (סכרוזה, גלוקוזה, דקסטרוזה) F.C.C או GRAS(לפי הצורך)
4. פוספטים – בהתאם לתקנות בריאות הציבור (מזון) (יסודות מתחלבים ומייצבים במצרכי מזון), התשכ״ו–1966 (להלן – תקנות יסודות מתחלבים ומייצבים) 
1. Disodium Phosphate עד 0.5%
2. Monosodium Phosphate עד 0.5%
3. Sodium Hexametaphosphate עד 0.5%
4. Sodium Tripolyphosphate עד 0.5%
5. Sodium Pyrophosphate עד 0.5%
6. Sodium Acid Pryophosphate עד 0.5%
5. קמח מצה, קמח תירס, פירורי לחם   
6. תבלין או תמצית תבלין  (לפי הצורך)
7. חומר ממקור צמחי, שהותר לשימוש במזון בהתאם לתקנות יסודות מתחלבים ומייצבים(לפי הצורך)
8. מלח למזון תקן ישראלי 411: המלח יהיה ממינים 102.1 או 102.2(לפי הצורך)
9. ביצי תרנגולות טריות או ביצים כמשמעותן בתקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל״ט–1979 (להלן – תקנות פיסטור ביצים) בהתאם לתקנות פיסטור ביצים(לפי הצורך)
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table style="width: 100%;">
<tr><th width="40%">שם התוספת</th><th width="40%">התאמה לתקן</th><th width="20%">כמות</th></tr>
<tr><td>
{{ח:ת}} חמרי עזר שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳}}, הראויים לשימוש בייצור
</td><td>בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (יסודות מתחלבים ומייצבים במצרכי מזון)|לתקנות יסודות מתחלבים ומייצבים}}</td><td>(לפי הצורך)</td></tr>
</table>
שם התוספתהתאמה לתקןכמות
חמרי עזר שאינם מפורטים בחלק א׳, הראויים לשימוש בייצור בהתאם לתקנות יסודות מתחלבים ומייצבים(לפי הצורך)