החקיקה בישראל

תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), תש״ם–1980 תקנה

📖ספר החוקים הפתוח📅 תש״ם · 1980
12
סעיפים
2
פרקים
1
תוספות
6
הגדרות
2
הפניות פנימיות
3
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ק״ת תש״ם, 1160תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר)PDF
תשמ״א, 251תיקוןPDF
תש״ן, 112תיקוןPDF
379תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ב, 171תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תש״ן, תש״ן־2

בתקנות אלה –
”אבחנה“ – אבחנה טרום לידתית של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה, הניתנים לאיבחון טרום לידתי;
”בדיקת מי שפיר“ – כמשמעותה באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), תש״ם–1980;
”בית חולים“ – בית חולים רשום בהתאם לסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940, לרבות בית חולים ממשלתי, שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
”רופא אחראי“ – רופא בעל תואר מומחה שמינה מנהל בית החולים להיות אחראי לענין תקנות אלה באותו בית חולים;
”תואר מומחה“ – תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), תש״ם–1980 → אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר)
  • לסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 25
  • בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973 → תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבחנה“ – אבחנה טרום לידתית של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה, הניתנים לאיבחון טרום לידתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מי שפיר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר)|באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), תש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים רשום בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|לסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940}}, לרבות בית חולים ממשלתי, שאישר המנהל לענין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא אחראי“ – רופא בעל תואר מומחה שמינה מנהל בית החולים להיות אחראי לענין תקנות אלה באותו בית חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תואר מומחה“ – תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה.

2בדיקת מי שפיר

לא יבצע אדם בדיקת מי שפיר אלא בבית חולים ובהתאם לתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בדיקת מי שפיר אלא בבית חולים ובהתאם לתקנות אלה.

3זכאות לבדיקה

אשה בהריון שגילה היה 37 שנים לפחות בתחילת ההריון, או שלהנחת דעתו של רופא אחראי קיימת אפשרות סבירה שוולדה עלול לסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה, זכאית לבדיקת מי שפיר בבית חולים בהתאם לתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אשה בהריון שגילה היה 37 שנים לפחות בתחילת ההריון, או שלהנחת דעתו של רופא אחראי קיימת אפשרות סבירה שוולדה עלול לסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה, זכאית לבדיקת מי שפיר בבית חולים בהתאם לתקנות אלה.

4מועד ביצוע דיקור שק השפיר

(א)דיקור שק השפיר של אשה למטרות אבחנה לא ייעשה לפני השבוע ה־16 ולא לאחר השבוע ה־20 מתאריך המחזור האחרון של האשה.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר דיקור שק שפיר, למטרות אבחנה, גם לאחר 20 שבועות מתאריך המחזור האחרון של האשה, אם מצא שנסיבות המקרה מצדיקות זאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דיקור שק השפיר של אשה למטרות אבחנה לא ייעשה לפני השבוע ה־16 ולא לאחר השבוע ה־20 מתאריך המחזור האחרון של האשה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל להתיר דיקור שק שפיר, למטרות אבחנה, גם לאחר 20 שבועות מתאריך המחזור האחרון של האשה, אם מצא שנסיבות המקרה מצדיקות זאת.

5הסבר והסכמהתיקונים: תשמ״א

(א)לא ייעשה דיקור שק השפיר של אשה למטרות אבחנה אלא בהסכמתה.
(ב)לא תתקבל הסכמה כאמור אלא אם מנהל בית החולים או מי שהסמיך לענין זה הסביר לאשה, לפני קבלת ההסכמה, את מהות הבדיקה והסיכונים שבה לאשה ולעובר.
(ג)הסכמה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה בכתב ותינתן בטופס כמפורט בתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייעשה דיקור שק השפיר של אשה למטרות אבחנה אלא בהסכמתה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתקבל הסכמה כאמור אלא אם מנהל בית החולים או מי שהסמיך לענין זה הסביר לאשה, לפני קבלת ההסכמה, את מהות הבדיקה והסיכונים שבה לאשה ולעובר.
{{ח:תת|(ג)}} הסכמה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה בכתב ותינתן {{ח:פנימי|תוספת|בטופס כמפורט בתוספת}}.

6ייחוד פעולהתיקונים: תש״ן־2

דיקור שק שפיר למטרות אבחנה ייעשה רק בידי רופא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה או מתמחה לקראת תואר זה בפיקוחו של בעל תואר מומחה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דיקור שק שפיר למטרות אבחנה ייעשה רק בידי רופא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה או מתמחה לקראת תואר זה בפיקוחו של בעל תואר מומחה כאמור.

7תנאים לביצוע דיקור שק השפירתיקונים: תשמ״א

(א)לפני ביצוע דיקור שק שפיר למטרות אבחנה יש לקבוע את סוג דמה של האשה, בכל מקרה של RH שלילי, אם אין עדיין ריגוש, יש לתת לאשה אנטי D.
(ב)הרופא המבצע דיקור שק השפיר למטרות אבחנה יקשיב לפעימות לב העובר לפני ואחרי כל דיקור.
(ג)לא יידקר שק שפיר למטרות אבחנה יותר משלוש דקירות באותו ביקור.
(ד)לא יבוצע דיקור שק שפיר למטרות אבחנה ללא מיפוי של השליה ובירור אפשרות שההריון הוא רב עוברי, בעזרת מיכשור על קולי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפני ביצוע דיקור שק שפיר למטרות אבחנה יש לקבוע את סוג דמה של האשה, בכל מקרה של RH שלילי, אם אין עדיין ריגוש, יש לתת לאשה אנטי D.
{{ח:תת|(ב)}} הרופא המבצע דיקור שק השפיר למטרות אבחנה יקשיב לפעימות לב העובר לפני ואחרי כל דיקור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יידקר שק שפיר למטרות אבחנה יותר משלוש דקירות באותו ביקור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יבוצע דיקור שק שפיר למטרות אבחנה ללא מיפוי של השליה ובירור אפשרות שההריון הוא רב עוברי, בעזרת מיכשור על קולי.

8ממצאי בדיקת מי שפירתיקונים: תשמ״א

(א)לא הצביעו ממצאי בדיקת מי השפיר על הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור מי שמינה לכך הרופא האחראי את תוצאות הבדיקה לאשה ולרופא המטפל בה בזיקה להריונה.
(ב)הצביעו ממצאי בדיקת מי השפיר על אפשרות של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, יסביר הרופא האחראי או מי שמינה לכך, את התוצאות לאשה, וימסור אותן לרופא המטפל בה בזיקה להריונה.
(ג)מסירתן של תוצאות הבדיקה תהיה בתעודה בכתב.
(ד)הופסק ההריון מחמת ממצאי בדיקת מי השפיר כאמור בתקנת משנה (ב), יישלח העובר לבדיקה פתולוגית טרטולוגית, וממצאי הבדיקה ייבדקו בדרך של גידול חוזר של מי השפיר ובדיקה מרקמות העובר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הצביעו ממצאי בדיקת מי השפיר על הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור מי שמינה לכך הרופא האחראי את תוצאות הבדיקה לאשה ולרופא המטפל בה בזיקה להריונה.
{{ח:תת|(ב)}} הצביעו ממצאי בדיקת מי השפיר על אפשרות של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, יסביר הרופא האחראי או מי שמינה לכך, את התוצאות לאשה, וימסור אותן לרופא המטפל בה בזיקה להריונה.
{{ח:תת|(ג)}} מסירתן של תוצאות הבדיקה תהיה בתעודה בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק ההריון מחמת ממצאי בדיקת מי השפיר כאמור בתקנת משנה (ב), יישלח העובר לבדיקה פתולוגית טרטולוגית, וממצאי הבדיקה ייבדקו בדרך של גידול חוזר של מי השפיר ובדיקה מרקמות העובר.

9אגרות

שר הבריאות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו אגרה בעד תעודת תוצאות הבדיקה, שתשולם עם מתן ההסכמה לפי תקנה 5.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבריאות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו אגרה בעד תעודת תוצאות הבדיקה, שתשולם עם מתן ההסכמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}.

10שמירת סמכויות וחובות

סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

11תחילה

תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן.
תוספת
הסכמה לדיקור שק השפיר ובדיקות לשם אבחון טרום־לידתי

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}