תוכן החוק
1הגדרות
בתקנות אלה –
”אבחנה“ – אבחון טרום לידה של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה;
”בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון“ – כל אחת מאלה: בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שיליה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, המבוצעת לשם אבחנה;
”בית חולים“ – בית חולים הרשום לפי סעיף 25 לפקודה או בית חולים ממשלתי, שהמנהל אישר לעניין תקנות אלה;
”גנטיקאי אחראי“ – רופא גנטיקאי כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000 (להלן – חוק מידע גנטי), האחראי במעבדה רפואית על תהליך ביצוע בדיקות גנטיות בדגימה ומסירת התוצאות;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
”ייעוץ גנטי“ – מתן הסבר להורים לעתיד בדבר האפשרות להוליד ילד עם פגם מולד על רקע גנטי או עם מחלה גנטית או תורשתית או שיהיה נשא גן של מחלה כאמור, ובדבר הדרכים לאבחון ומניעה של פגמים ומחלות כאמור, על ידי אחד המורשים לתת ייעוץ גנטי לפי סעיף 10 לחוק מידע גנטי;
”מעבדה ציטוגנטית“ – מעבדה רפואית המורשית, לפי תנאי רישיונה, לבצע בדיקות ציטוגנטיות;
”מעבדה רפואית“ – כהגדרתה בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977;
”מרפאה כירורגית“ – מרפאה כירורגית הרשומה לפי סעיף 34 לפקודה ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987, וכן מרפאה לכירורגיה קטנה או בינונית של קופת חולים, שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
”רופא אחראי“ – רופא בעל תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית שמינה מנהל בית החולים או המרפאה הכירורגית, לאחראי באותם בית חולים או מרפאה כירורגית לעניין תקנות אלה;
”תואר מומחה“ – תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 25 לפקודה → פקודת בריאות העם #סעיף 25
- בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000 → חוק מידע גנטי
- סעיף 10 לחוק מידע גנטי → חוק מידע גנטי #סעיף 10
- בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977 → תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)
- סעיף 34 לפקודה → פקודת בריאות העם #סעיף 34
- ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987 → תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)
- בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973 → תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבחנה“ – אבחון טרום לידה של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון“ – כל אחת מאלה: בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שיליה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, המבוצעת לשם אבחנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודה}} או בית חולים ממשלתי, שהמנהל אישר לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גנטיקאי אחראי“ – רופא גנטיקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}} (להלן – חוק מידע גנטי), האחראי במעבדה רפואית על תהליך ביצוע בדיקות גנטיות בדגימה ומסירת התוצאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייעוץ גנטי“ – מתן הסבר להורים לעתיד בדבר האפשרות להוליד ילד עם פגם מולד על רקע גנטי או עם מחלה גנטית או תורשתית או שיהיה נשא גן של מחלה כאמור, ובדבר הדרכים לאבחון ומניעה של פגמים ומחלות כאמור, על ידי אחד המורשים לתת ייעוץ גנטי לפי {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מידע גנטי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה ציטוגנטית“ – מעבדה רפואית המורשית, לפי תנאי רישיונה, לבצע בדיקות ציטוגנטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה רפואית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)|בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה כירורגית“ – מרפאה כירורגית הרשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|סעיף 34 לפקודה}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)|ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז–1987}}, וכן מרפאה לכירורגיה קטנה או בינונית של קופת חולים, שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא אחראי“ – רופא בעל תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית שמינה מנהל בית החולים או המרפאה הכירורגית, לאחראי באותם בית חולים או מרפאה כירורגית לעניין תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תואר מומחה“ – תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973}}.2בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון
לא יבצע אדם בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, אלא בבית חולים או במרפאה כירורגית שאושרה לפי תקנות אלה, ובלבד שבדיקת מי שפיר לאחר תום 22 שבועות ו־6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האישה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, תבוצע בבית חולים שאושר לעניין זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יבצע אדם בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, אלא בבית חולים או במרפאה כירורגית שאושרה לפי תקנות אלה, ובלבד שבדיקת מי שפיר לאחר תום 22 שבועות ו־6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האישה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, תבוצע בבית חולים שאושר לעניין זה בלבד.3תנאים מוקדמים לבדיקת אבחנה פולשנית בהיריון
(א)בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון לא תיעשה אלא אם כן האישה שבהיריון –
(1)קיבלה הסבר וייעוץ גנטי מאדם המורשה לתת ייעוץ גנטי לפי סעיפים 9 ו־10 לחוק מידע גנטי;
(2)נתנה את הסכמתה מדעת בכתב לביצוע בדיקת האבחנה הפולשנית בהיריון, לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, וחוק מידע גנטי.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) –
(1)לאחר תום 22 שבועות ו־6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האישה, יבצע רופא בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, רק אם גנטיקאי אחראי אישר מראש ובכתב שהיא נחוצה, כי קיימת אפשרות סבירה שהוולד יסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה באמצעות הבדיקה האמורה;
(2)ניטלו כדין מאישה מי שפיר או דגימת סיסי שיליה או דגימה ברחם מעובר או מדמו שלא לשם אבחנה, מותר לערוך בדגימה גם בדיקות מעבדה לשם אבחנה, ובלבד שהתקיימו התנאים שבתקנת משנה (א) לפני העברת הדגימות למעבדה לשם ביצוע אבחנה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 9 → חוק מידע גנטי #סעיף 9
- ו־10 לחוק מידע גנטי → חוק מידע גנטי #סעיף 10
- חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 → חוק זכויות החולה
- וחוק מידע גנטי → חוק מידע גנטי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון לא תיעשה אלא אם כן האישה שבהיריון –
{{ח:תתת|(1)}} קיבלה הסבר וייעוץ גנטי מאדם המורשה לתת ייעוץ גנטי לפי {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 10|ו־10 לחוק מידע גנטי}};
{{ח:תתת|(2)}} נתנה את הסכמתה מדעת בכתב לביצוע בדיקת האבחנה הפולשנית בהיריון, לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}, {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|וחוק מידע גנטי}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר תום 22 שבועות ו־6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האישה, יבצע רופא בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, רק אם גנטיקאי אחראי אישר מראש ובכתב שהיא נחוצה, כי קיימת אפשרות סבירה שהוולד יסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה באמצעות הבדיקה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} ניטלו כדין מאישה מי שפיר או דגימת סיסי שיליה או דגימה ברחם מעובר או מדמו שלא לשם אבחנה, מותר לערוך בדגימה גם בדיקות מעבדה לשם אבחנה, ובלבד שהתקיימו התנאים שבתקנת משנה (א) לפני העברת הדגימות למעבדה לשם ביצוע אבחנה.4זכאות למימון בדיקה
אישה בהיריון שגילה היה 37 שנים לפחות בתחילת ההיריון, או שלהנחת דעתו של רופא אחראי קיימת אפשרות סבירה שוולדה עלול לסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה, זכאית למימון בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון בהתאם לתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישה בהיריון שגילה היה 37 שנים לפחות בתחילת ההיריון, או שלהנחת דעתו של רופא אחראי קיימת אפשרות סבירה שוולדה עלול לסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה, זכאית למימון בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון בהתאם לתקנות אלה.5תחולת חוק מידע גנטי
ייעוץ גנטי, נטילת דגימה, עריכת בדיקה גנטית ומסירת תוצאות הבדיקה ייעשו לפי חוק מידע גנטי, בכפוף להוראות תקנה 11.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק מידע גנטי → חוק מידע גנטי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ייעוץ גנטי, נטילת דגימה, עריכת בדיקה גנטית ומסירת תוצאות הבדיקה ייעשו לפי {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|חוק מידע גנטי}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}.6ייחוד פעולה
בדיקה תיעשה רק בידי רופא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה או בידי רופא המתמחה לקראת תואר זה במוסד רפואי המוכר להתמחות ובפיקוחו של בעל תואר מומחה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיקה תיעשה רק בידי רופא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה או בידי רופא המתמחה לקראת תואר זה במוסד רפואי המוכר להתמחות ובפיקוחו של בעל תואר מומחה כאמור.7בדיקת הדגימה
דגימה שניטלה בבדיקת אבחנה פולשנית בהיריון תישלח למעבדה ציטוגנטית לבדיקת מעבדה; בדיקות שאינן ציטוגנטיות יבוצעו בהפניית רופא גנטיקאי בלבד ויישלחו למעבדה רפואית המורשית לפי תנאי רישיונה לבצע את הבדיקה הנדרשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דגימה שניטלה בבדיקת אבחנה פולשנית בהיריון תישלח למעבדה ציטוגנטית לבדיקת מעבדה; בדיקות שאינן ציטוגנטיות יבוצעו בהפניית רופא גנטיקאי בלבד ויישלחו למעבדה רפואית המורשית לפי תנאי רישיונה לבצע את הבדיקה הנדרשת.8העברת דגימה לבדיקת מעבדה
(א)הרופא האחראי יוודא העברת הדגימה שניטלה בבדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, אל מעבדה ציטוגנטית מתאימה בתוך זמן סביר, ותוך הקפדה על הבטחת איכות הדגימה ושימורה מנטילתה ועד הגעתה למעבדה.
(ב)תאריך ושעת ביצוע הבדיקה, וכן תאריך ושעת המסירה למעבדה, ופרטי מוסר הדגימה ופרטי מקבלה יתועדו בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרופא האחראי יוודא העברת הדגימה שניטלה בבדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, אל מעבדה ציטוגנטית מתאימה בתוך זמן סביר, ותוך הקפדה על הבטחת איכות הדגימה ושימורה מנטילתה ועד הגעתה למעבדה.
{{ח:תת|(ב)}} תאריך ושעת ביצוע הבדיקה, וכן תאריך ושעת המסירה למעבדה, ופרטי מוסר הדגימה ופרטי מקבלה יתועדו בכתב.9תנאים לאישור בית חולים
(א)לא יאשר המנהל בית חולים לעניין תקנות אלה, אלא אם כן התקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן:
(1)מנהל בית החולים מינה רופא אחראי;
(2)בכל עת שמבוצעת בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, נוכח במקום שבו נערכת הבדיקה רופא נוסף או אחות או טכנאי על־קול (אולטרסאונד);
(3)בבית החולים קיימים נוהלי שמירה על סטריליות במהלך הבדיקה;
(4)בבית החולים יש מכשיר על־קול (אולטרסאונד) המתאים לביצוע הבדיקות;
(5)בסמוך למקום שמבוצעת בו בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון יש חדר המתנה והתאוששות;
(6)העובדים העוסקים בביצוע הבדיקות בקיאים בהנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהיריון ומקיימים אותן;
(7)בבית חולים המבקש לקבל אישור לבצע גם נטילת דגימה ברחם מעובר ומדמו או בדיקת מי שפיר לאחר 22 שבועות ו־6 ימים להיריון יש חדר לידה ומחלקה לטיפול מיוחד ביילוד, הרשומים כחוק;
(8)בבית חולים המבקש לקבל אישור לבצע בדיקת סיסי שיליה יש מיקרוסקופ ”אינוורטד“ ואדם המיומן בהפעלתו שמינה הרופא האחראי;
(9)אין בבית החולים מעבדה ציטוגנטית שבה מועסק גנטיקאי אחראי – בית החולים הציג למנהל הסכם בר־תוקף עם מעבדה ציטוגנטית כאמור, בישראל.
(ב)המנהל רשאי לקבוע תנאים נוספים על המפורטים בתקנת משנה (א), לאישור בית חולים לעניין תקנות אלה, ולהסדיר בנהלים טפסים ומסמכים שיש להגישם במצורף לבקשת האישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר המנהל בית חולים לעניין תקנות אלה, אלא אם כן התקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל בית החולים מינה רופא אחראי;
{{ח:תתת|(2)}} בכל עת שמבוצעת בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון, נוכח במקום שבו נערכת הבדיקה רופא נוסף או אחות או טכנאי על־קול (אולטרסאונד);
{{ח:תתת|(3)}} בבית החולים קיימים נוהלי שמירה על סטריליות במהלך הבדיקה;
{{ח:תתת|(4)}} בבית החולים יש מכשיר על־קול (אולטרסאונד) המתאים לביצוע הבדיקות;
{{ח:תתת|(5)}} בסמוך למקום שמבוצעת בו בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון יש חדר המתנה והתאוששות;
{{ח:תתת|(6)}} העובדים העוסקים בביצוע הבדיקות בקיאים בהנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהיריון ומקיימים אותן;
{{ח:תתת|(7)}} בבית חולים המבקש לקבל אישור לבצע גם נטילת דגימה ברחם מעובר ומדמו או בדיקת מי שפיר לאחר 22 שבועות ו־6 ימים להיריון יש חדר לידה ומחלקה לטיפול מיוחד ביילוד, הרשומים כחוק;
{{ח:תתת|(8)}} בבית חולים המבקש לקבל אישור לבצע בדיקת סיסי שיליה יש מיקרוסקופ ”אינוורטד“ ואדם המיומן בהפעלתו שמינה הרופא האחראי;
{{ח:תתת|(9)}} אין בבית החולים מעבדה ציטוגנטית שבה מועסק גנטיקאי אחראי – בית החולים הציג למנהל הסכם בר־תוקף עם מעבדה ציטוגנטית כאמור, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע תנאים נוספים על המפורטים בתקנת משנה (א), לאישור בית חולים לעניין תקנות אלה, ולהסדיר בנהלים טפסים ומסמכים שיש להגישם במצורף לבקשת האישור.10תנאים לאישור מרפאה כירורגית
(א)לא יאשר המנהל מרפאה כירורגית לעניין תקנות אלה, אלא אם כן התקיימו בה כל התנאים המפורטים בתקנה 9(א), למעט פסקה (7), בשינויים המחויבים.
(ב)תקנה 9(ב) תחול, בשינויים המחויבים, גם על מתן אישור למרפאה כירורגית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר המנהל מרפאה כירורגית לעניין תקנות אלה, אלא אם כן התקיימו בה כל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|פסקה (7)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}} תחול, בשינויים המחויבים, גם על מתן אישור למרפאה כירורגית.11ממצאי הבדיקה
(א)לא הצביעו ממצאי בדיקת האבחנה הפולשנית בהיריון, על הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור מי שמינה לכך הרופא האחראי את תוצאות הבדיקה לאישה ולרופא המטפל בה בזיקה להיריונה.
(ב)הצביעו ממצאי הבדיקה על אפשרות של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור הגנטיקאי האחראי לכך במעבדה הציטוגנטית, או רופא בעל תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית, את התוצאות לאישה, וימסור אותן גם לרופא המטפל בה בזיקה להיריונה.
(ג)תוצאות הבדיקה כאמור לעיל יימסרו לנבדקת, בהקדם האפשרי ובתוך זמן סביר בנסיבות העניין, ויהיו גם בכתב.
(ד)בכל מקרה שבו הופסק ההיריון מחמת ממצאי בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון תבוצע בדיקה לאימות האבחנה ביחס לעובר; הבדיקה תיעשה בשיטות המדעיות המקובלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הצביעו ממצאי בדיקת האבחנה הפולשנית בהיריון, על הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור מי שמינה לכך הרופא האחראי את תוצאות הבדיקה לאישה ולרופא המטפל בה בזיקה להיריונה.
{{ח:תת|(ב)}} הצביעו ממצאי הבדיקה על אפשרות של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה בוולד, ימסור הגנטיקאי האחראי לכך במעבדה הציטוגנטית, או רופא בעל תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית, את התוצאות לאישה, וימסור אותן גם לרופא המטפל בה בזיקה להיריונה.
{{ח:תת|(ג)}} תוצאות הבדיקה כאמור לעיל יימסרו לנבדקת, בהקדם האפשרי ובתוך זמן סביר בנסיבות העניין, ויהיו גם בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה שבו הופסק ההיריון מחמת ממצאי בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון תבוצע בדיקה לאימות האבחנה ביחס לעובר; הבדיקה תיעשה בשיטות המדעיות המקובלות.12סמכות לקבוע הנחיות מקצועיות
המנהל רשאי לקבוע הנחיות מקצועיות וקווים מנחים קליניים לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהיריון ולהתנות בקיומם את תוקפו של אישור לבית חולים או למרפאה כירורגית לפי תקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע הנחיות מקצועיות וקווים מנחים קליניים לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהיריון ולהתנות בקיומם את תוקפו של אישור לבית חולים או למרפאה כירורגית לפי תקנות אלה.13שמירת סמכויות וחובות
סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.14ביטול
בטלות –
(1)תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980;
(2)אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), התש״ם–1980.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980 → תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר)
- אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), התש״ם–1980 → אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר)|אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (בדיקות מי שפיר), התש״ם–1980}}.15תחילה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.