תוכן החוק
תקנות בדבר השירותים בבנק הדואר
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
1הגדרותתיקונים: תשמ״ט־2, תש״ן
בתקנות אלה –
”אזור“ – יהודה ושומרון או חבל עזה;
”בעל חשבון“ – מי שרשום בבנק הדואר כבעל חשבון;
”בית דואר“ – לרבות סניף דואר, סוכנות דואר או קו דואר נע שבהם מקיימת הרשות את שירותי בנק הדואר;
”גוף מוכר“ – כהגדרתו בתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
”המנהל“ – מנהל בנק הדואר או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה מבין עובדי הרשות;
”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה לפי חוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986;
”חשבון התשלומים השמורים“ – חשבון כללי המתנהל בבנק הדואר להחזקת סכומים שמי שנשלחו אליו לא גבה אותם או החזירם;
”מספר זהות“ –
(1)בתושב – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין;
(2)בתושב אזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין שבאזור;
(3)בתושב חוץ – מספר דרכון;
(4)בתאגיד רשום – מספר הרישום;
(5)בתאגיד רשום באזור – מספר הרישום;
”מען רשום“ –
(1)בתושב – מענו שבמרשם האוכלוסין;
(2)בתושב אזור – המען במרשם האוכלוסין שבאזור;
(3)בתושב חוץ – המען שבדרכונו ומענו בישראל, אם ישנו;
(4)בתאגיד רשום – מענו הרשום;
(5)בתאגיד רשום באזור – מענו הרשום באזור;
(6)בתאגיד לא רשום ובגוף מוכר – המען שמסרו כמענם בישראל;
(7)בגוף מוכר באזור – המען שמסר כמענו באזור;
”נציג“ – הורי קטין או אפוטרופסו של חסוי כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
”שם“ –
(1)למי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – שם משפחה ושם פרטי, לרבות שמות נוספים, אם ישנם;
(2)בתאגיד רשום – שמו הרשום;
(3)תאגיד רשום באזור – שמו הרשום באזור;
(4)בתאגיד לא רשום, בגוף מוכר ובגוף מוכר באזור –
(א)נקבע השם בחיקוק – השם הנקבע;
(ב)בכל מקרה אחר – שם המזהה את התאגיד או את הגוף המוכר;
”תאגיד“ – תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום וכן הממשלה, משרד ממשלתי ומוסדותיו;
”תאגיד רשום“ – חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית או עמותה הרשומות בישראל;
”תאגיד רשום באזור“ – תאגיד הרשום לפי דיני האזור;
”תאגיד לא רשום“ – תאגיד שאינו תאגיד רשום ואינו תאגיד רשום באזור, שהציג לבנק הדואר מסמך המעיד על היותו תאגיד או שהוא תאגיד מכוח חיקוק בישראל או באזור;
”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין שבאזור;
”תושב חוץ“ – יחיד שאינו תושב או תושב אזור.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981 → תקנות שיקים ללא כיסוי
- חוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק רשות הדואר
- בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
- בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה ושומרון או חבל עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון“ – מי שרשום בבנק הדואר כבעל חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דואר“ – לרבות סניף דואר, סוכנות דואר או קו דואר נע שבהם מקיימת הרשות את שירותי בנק הדואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוכר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שיקים ללא כיסוי|בתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל בנק הדואר או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה מבין עובדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הדואר|חוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון התשלומים השמורים“ – חשבון כללי המתנהל בבנק הדואר להחזקת סכומים שמי שנשלחו אליו לא גבה אותם או החזירם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ –
{{ח:תתת|(1)}} בתושב – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(2)}} בתושב אזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין שבאזור;
{{ח:תתת|(3)}} בתושב חוץ – מספר דרכון;
{{ח:תתת|(4)}} בתאגיד רשום – מספר הרישום;
{{ח:תתת|(5)}} בתאגיד רשום באזור – מספר הרישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען רשום“ –
{{ח:תתת|(1)}} בתושב – מענו שבמרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(2)}} בתושב אזור – המען במרשם האוכלוסין שבאזור;
{{ח:תתת|(3)}} בתושב חוץ – המען שבדרכונו ומענו בישראל, אם ישנו;
{{ח:תתת|(4)}} בתאגיד רשום – מענו הרשום;
{{ח:תתת|(5)}} בתאגיד רשום באזור – מענו הרשום באזור;
{{ח:תתת|(6)}} בתאגיד לא רשום ובגוף מוכר – המען שמסרו כמענם בישראל;
{{ח:תתת|(7)}} בגוף מוכר באזור – המען שמסר כמענו באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג“ – הורי קטין או אפוטרופסו של חסוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“ –
{{ח:תתת|(1)}} למי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – שם משפחה ושם פרטי, לרבות שמות נוספים, אם ישנם;
{{ח:תתת|(2)}} בתאגיד רשום – שמו הרשום;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד רשום באזור – שמו הרשום באזור;
{{ח:תתת|(4)}} בתאגיד לא רשום, בגוף מוכר ובגוף מוכר באזור –
{{ח:תתתת|(א)}} נקבע השם בחיקוק – השם הנקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל מקרה אחר – שם המזהה את התאגיד או את הגוף המוכר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום וכן הממשלה, משרד ממשלתי ומוסדותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד רשום“ – חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית או עמותה הרשומות בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד רשום באזור“ – תאגיד הרשום לפי דיני האזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד לא רשום“ – תאגיד שאינו תאגיד רשום ואינו תאגיד רשום באזור, שהציג לבנק הדואר מסמך המעיד על היותו תאגיד או שהוא תאגיד מכוח חיקוק בישראל או באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין שבאזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ – יחיד שאינו תושב או תושב אזור.פרק שני: חשבון סילוקים
2חשבון סילוקים על שם מיתיקונים: תשע״ט
חשבון סילוקים בבנק הדואר לא יתנהל אלא על שם אדם שמלאו לו שש־עשרה שנה או על שם תאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חשבון סילוקים בבנק הדואר לא יתנהל אלא על שם אדם שמלאו לו שש־עשרה שנה או על שם תאגיד.3פתיחת חשבון סילוקיםתיקונים: תש״ן, תשנ״ג
(א)לא יפתח בנק הדואר חשבון בלא שירשום לגבי בעלו את פרטי הזיהוי הבאים:
(1)מספר זהות;
(2)שם;
(3)שם קודם, אם שונה השם בשלוש השנים שקדמו לפתיחת החשבון;
(4)מען רשום;
(5)מען להמצאת דברי דואר;
(6)לגבי מי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – גם פרטים אלה:
(א)שנת לידה;
(ב)שמות ההורים, אם הם רשומים בתעודת הזהות או בדרכון;
(ג)מין;
(ד)מדינת אזרחותו, אם אינה ישראל;
(7)הפרטים שבפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) לגבי מיופה כוח ומורשה חתימה.
(ב)במעמד הגשת הבקשה לפתיחת חשבון סילוקים ימסור המבקש את דוגמת חתימתו; היה המבקש תאגיד או גוף מוכר – ימסור את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד או הגוף המוכר, ויוכיח את סמכותם, להנחת דעתו של המנהל.
(ג)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לפתוח חשבון סילוקים כל פרט נוסף הנוגע לחשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח בנק הדואר חשבון בלא שירשום לגבי בעלו את פרטי הזיהוי הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מספר זהות;
{{ח:תתת|(2)}} שם;
{{ח:תתת|(3)}} שם קודם, אם שונה השם בשלוש השנים שקדמו לפתיחת החשבון;
{{ח:תתת|(4)}} מען רשום;
{{ח:תתת|(5)}} מען להמצאת דברי דואר;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי מי שאינו תאגיד רשום, תאגיד רשום באזור, תאגיד לא רשום או גוף מוכר – גם פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שנת לידה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמות ההורים, אם הם רשומים בתעודת הזהות או בדרכון;
{{ח:תתתת|(ג)}} מין;
{{ח:תתתת|(ד)}} מדינת אזרחותו, אם אינה ישראל;
{{ח:תתת|(7)}} הפרטים שבפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) לגבי מיופה כוח ומורשה חתימה.
{{ח:תת|(ב)}} במעמד הגשת הבקשה לפתיחת חשבון סילוקים ימסור המבקש את דוגמת חתימתו; היה המבקש תאגיד או גוף מוכר – ימסור את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד או הגוף המוכר, ויוכיח את סמכותם, להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש לפתוח חשבון סילוקים כל פרט נוסף הנוגע לחשבון.3אאימות פרטיםתיקונים: תש״ן
(א)בנק הדואר ירשום את פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות ישראלית, תעודת זהות שבאזור, דרכון חוץ, תעודת רישום תאגיד או מסמך לפי תקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, אם הם רשומים במסמכים כאמור.
(ב)בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של תאגיד לא רשום על פי מסמך שהוציאה רשות מוסמכת; נבצר מן התאגיד להמציא מסמך כאמור – ירשום בנק הדואר את פרטי הזיהוי על פי מסמך אחר שהמציא התאגיד להנחת דעתו של המנהל.
(ג)בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של גוף מוכר לאחר שמצא על פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון ולפעול בו מורשה לפעול בשם הגוף המוכר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק הדואר ירשום את פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות ישראלית, תעודת זהות שבאזור, דרכון חוץ, תעודת רישום תאגיד או מסמך לפי תקנות משנה (ב) או (ג), לפי הענין, אם הם רשומים במסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של תאגיד לא רשום על פי מסמך שהוציאה רשות מוסמכת; נבצר מן התאגיד להמציא מסמך כאמור – ירשום בנק הדואר את פרטי הזיהוי על פי מסמך אחר שהמציא התאגיד להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} בנק הדואר ירשום פרטי זיהוי של גוף מוכר לאחר שמצא על פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון ולפעול בו מורשה לפעול בשם הגוף המוכר.4הנהלת חשבון סילוקיםתיקונים: תש״ן
(א)חשבון סילוקים אחד יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים.
(ב)חשבונות סילוקים אחדים יכולים להתנהל על שם בעל חשבון סילוקים אחד.
(ג)מי שמסר לבנק הדואר פרטים לרבות דוגמת חתימה, לפי תקנה 3, יודיע למנהל על כל שינוי בהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חשבון סילוקים אחד יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים.
{{ח:תת|(ב)}} חשבונות סילוקים אחדים יכולים להתנהל על שם בעל חשבון סילוקים אחד.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמסר לבנק הדואר פרטים לרבות דוגמת חתימה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יודיע למנהל על כל שינוי בהם.5העסקאות בחשבון סילוקים
(א)העסקאות המותרות לזכות חשבון סילוקים הן אלה:
(1)הפקדת כל סכום במזומן או בשיק שמושכו הוא המפקיד;
(2)מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים שבעל חשבון הסילוקין הסב לבנק הדואר;
(3)העברה מחשבון סילוקים אחר או מחשבון חסכון של בעל חשבון הסילוקים.
(ב)העסקאות המותרות לחובת חשבון סילוקים הן אלה:
(1)הוצאת כל סכום במזומנים בידי בעל החשבון;
(2)העברת כל סכום לחשבון סילוקים אחר או לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים או לחשבון חסכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העסקאות המותרות לזכות חשבון סילוקים הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקדת כל סכום במזומן או בשיק שמושכו הוא המפקיד;
{{ח:תתת|(2)}} מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים שבעל חשבון הסילוקין הסב לבנק הדואר;
{{ח:תתת|(3)}} העברה מחשבון סילוקים אחר או מחשבון חסכון של בעל חשבון הסילוקים.
{{ח:תת|(ב)}} העסקאות המותרות לחובת חשבון סילוקים הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאת כל סכום במזומנים בידי בעל החשבון;
{{ח:תתת|(2)}} העברת כל סכום לחשבון סילוקים אחר או לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים או לחשבון חסכון.6תשלום במזומנים, המחאות ושיקיםתיקונים: תש״ן
(א)סכום במזומנים לזכות חשבון סילוקים יימסר לבית דואר.
(ב)המחאות דואר, המחאות כסף ושיקים יימסרו לבית דואר או יישלחו לבנק הדואר; תמורת שיק לא תיזקף לזכות חשבון אלא לאחר גבייתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום במזומנים לזכות חשבון סילוקים יימסר לבית דואר.
{{ח:תת|(ב)}} המחאות דואר, המחאות כסף ושיקים יימסרו לבית דואר או יישלחו לבנק הדואר; תמורת שיק לא תיזקף לזכות חשבון אלא לאחר גבייתה.7העברה מחשבון סילוקים
הוראה להעברה מחשבון סילוקים תימסר לבנק הדואר בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראה להעברה מחשבון סילוקים תימסר לבנק הדואר בכתב.8הוראת תשלום כללית
בעל חשבון סילוקים רשאי להורות לבנק הדואר, בהוראה כללית, להעביר לבעל חשבון סילוקים אחר או לכל אדם אחר ששמו נקוב באותה הוראה, סכומים שנקבעו בה ובמועדים שצויינו בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל חשבון סילוקים רשאי להורות לבנק הדואר, בהוראה כללית, להעביר לבעל חשבון סילוקים אחר או לכל אדם אחר ששמו נקוב באותה הוראה, סכומים שנקבעו בה ובמועדים שצויינו בה.9החזקת תשלומים בחשבון תשלומים שמוריםתיקונים: תשל״ז־2, תש״ן
(א)שולם או הועבר סכום לזכות בעל חשבון הסילוקים ובעל החשבון הודיע לבנק הדואר, תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה על הזיכוי, על סירובו לקבל את הסכום, יחוייב החשבון בסכום הזיכוי והסכום יועבר לחשבון התשלומים השמורים; הודעה על כך תינתן למשלם או למעביר.
(ב)ניתנה הוראה מאת בעל חשבון סילוקים לשלם סכום לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים והסכום לא נגבה תוך תקופה של שני חדשים מתאריך מתן ההוראה האמורה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים והודעה על כך תינתן לבעל חשבון הסילוקים.
(ג)אדם ששילם או נתן הוראה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) זכאי לבקש את החזרת הסכום לידיו או את העברתו לחשבון הסילוקים שלו, אולם כל עוד לא הוחזר או לא הועבר הסכום כמבוקש, רשאי בנק הדואר להעבירו לאדם שלו היה מיועד, אם ביקש זאת האדם.
(ד)את האגרה לפי תקנה 44 בעד החזרה או העברה של כספים, כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי המנהל לגבות מתוך כספים כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שולם או הועבר סכום לזכות בעל חשבון הסילוקים ובעל החשבון הודיע לבנק הדואר, תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה על הזיכוי, על סירובו לקבל את הסכום, יחוייב החשבון בסכום הזיכוי והסכום יועבר לחשבון התשלומים השמורים; הודעה על כך תינתן למשלם או למעביר.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה מאת בעל חשבון סילוקים לשלם סכום לאדם שאינו בעל חשבון סילוקים והסכום לא נגבה תוך תקופה של שני חדשים מתאריך מתן ההוראה האמורה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים והודעה על כך תינתן לבעל חשבון הסילוקים.
{{ח:תת|(ג)}} אדם ששילם או נתן הוראה כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) זכאי לבקש את החזרת הסכום לידיו או את העברתו לחשבון הסילוקים שלו, אולם כל עוד לא הוחזר או לא הועבר הסכום כמבוקש, רשאי בנק הדואר להעבירו לאדם שלו היה מיועד, אם ביקש זאת האדם.
{{ח:תת|(ד)}} את האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}} בעד החזרה או העברה של כספים, כאמור בתקנת משנה (ג), רשאי המנהל לגבות מתוך כספים כאמור.10פרסום
המנהל יפרסם מזמן לזמן, במועדים שייראו לו, רשימה שתכיל את שמות בעלי חשבון סילוקים ומספרי חשבונותיהם, פרט לאותם בעלי חשבון שדרשו בכתב לא להכניס את שמם ומספר חשבונם ברשימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל יפרסם מזמן לזמן, במועדים שייראו לו, רשימה שתכיל את שמות בעלי חשבון סילוקים ומספרי חשבונותיהם, פרט לאותם בעלי חשבון שדרשו בכתב לא להכניס את שמם ומספר חשבונם ברשימה.11פטור מדמי דואר
בעל חשבון סילוקים יהיה פטור מתשלום דמי דואר בעד משלוח הוראות והודעות לבנק הדואר הנוגעות לחשבונו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל חשבון סילוקים יהיה פטור מתשלום דמי דואר בעד משלוח הוראות והודעות לבנק הדואר הנוגעות לחשבונו.12תיקונים: תשל״ז־2, תש״ן
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}פרק שלישי: חשבון חסכון
13הגדרות
בפרק זה, ”נאמן“ – אדם בגיר המנהל על שמו חשבון לזכותו של אדם אחר (להלן – זכאי).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}}, ”נאמן“ – אדם בגיר המנהל על שמו חשבון לזכותו של אדם אחר (להלן – זכאי).14חשבון חסכון
חשבון חסכון יכול להתנהל על שם אחד מאלה:
(1)בגיר;
(2)קטין;
(3)נאמן, ובלבד שלא תהיה לנאמן טובת הנאה בכספים שבחשבון (להלן – חשבון נאמנות);
(4)תאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חשבון חסכון יכול להתנהל על שם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בגיר;
{{ח:תת|(2)}} קטין;
{{ח:תת|(3)}} נאמן, ובלבד שלא תהיה לנאמן טובת הנאה בכספים שבחשבון (להלן – חשבון נאמנות);
{{ח:תת|(4)}} תאגיד.15בקשה לפתיחת חשבון חסכון
(א)המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יפרט בבקשתו –
(1)את שמו, מענו ומספר הזהות שלו;
(2)אם החשבון הוא חשבון נאמנות – את שמו, מענו ומספר הזהות של הזכאי; אם הזכאי הוא גם קטין – תאריך לידתו; ואם הזכאי פסול, או חסוי שאינו פסול – את סיבת הפסלות או החיסוי;
(3)אם החשבון הוא חשבון על שם תאגיד – את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד, מעניהם ומספרי הזהות שלהם;
(4)כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
(ב)בקשה לפתוח חשבון חסכון שיתנהל על שם קטין תוגש בידי הקטין בצירוף אישור בכתב של נציגו, או על־ידי נציגו או על־ידי אדם אחר, ובה יפרט המבקש –
(1)את שם הקטין ומענו;
(2)את תאריך לידתו;
(3)את שמו ומענו של הנציג;
(4)כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
(ג)המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יצרף לבקשתו את דוגמת חתימתו; אם החשבון הוא חשבון נאמנות – יצרף את דוגמת חתימתו של הזכאי; אם הזכאי קטין או חסוי – יצרף את דוגמת החתימה של נציגו; ואם החשבון הוא על שם תאגיד – יצרף את דוגמת חתימותיהם של המורשים לפעול בשם התאגיד ודוגמת חותמת התאגיד.
(2)המנהל רשאי לדחות קבלת דוגמת חתימתו של זכאי או של נציגו בחשבון נאמנות עד למועד שבו יוצאו כספים מהחשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יפרט בבקשתו –
{{ח:תתת|(1)}} את שמו, מענו ומספר הזהות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} אם החשבון הוא חשבון נאמנות – את שמו, מענו ומספר הזהות של הזכאי; אם הזכאי הוא גם קטין – תאריך לידתו; ואם הזכאי פסול, או חסוי שאינו פסול – את סיבת הפסלות או החיסוי;
{{ח:תתת|(3)}} אם החשבון הוא חשבון על שם תאגיד – את שמות המורשים לפעול בשם התאגיד, מעניהם ומספרי הזהות שלהם;
{{ח:תתת|(4)}} כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפתוח חשבון חסכון שיתנהל על שם קטין תוגש בידי הקטין בצירוף אישור בכתב של נציגו, או על־ידי נציגו או על־ידי אדם אחר, ובה יפרט המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} את שם הקטין ומענו;
{{ח:תתת|(2)}} את תאריך לידתו;
{{ח:תתת|(3)}} את שמו ומענו של הנציג;
{{ח:תתת|(4)}} כל פרט נוסף הנוגע לחשבון כפי שדרש המנהל.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} המבקש לפתוח חשבון חסכון על שמו יצרף לבקשתו את דוגמת חתימתו; אם החשבון הוא חשבון נאמנות – יצרף את דוגמת חתימתו של הזכאי; אם הזכאי קטין או חסוי – יצרף את דוגמת החתימה של נציגו; ואם החשבון הוא על שם תאגיד – יצרף את דוגמת חתימותיהם של המורשים לפעול בשם התאגיד ודוגמת חותמת התאגיד.
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי לדחות קבלת דוגמת חתימתו של זכאי או של נציגו בחשבון נאמנות עד למועד שבו יוצאו כספים מהחשבון.16בקשה לפתיחת חשבוןתיקונים: תשל״ו, תשמ״ט־2
חשבון חסכון לא ייפתח אלא לאחר ששולמו לפחות 10 שקלים חדשים לזכות החשבון במזומנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חשבון חסכון לא ייפתח אלא לאחר ששולמו לפחות 10 שקלים חדשים לזכות החשבון במזומנים.17פנקס חשבון
(א)לאחר פתיחת חשבון חסכון יינתן לבעל החשבון פנקס חשבון על שמו (להלן – הפנקס).
(ב)הפנקס יהיה בטופס שקבע המנהל ויכיל את דוגמת חתימתו של בעל חשבון החסכון, ואם החשבון הוא חשבון נאמנות – נוסף על שם הזכאי, גם את דוגמת חתימתו של הזכאי או נציגיו אם לא נדחתה קבלת דוגמת חתימתו כאמור בתקנה 15(ג)(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאחר פתיחת חשבון חסכון יינתן לבעל החשבון פנקס חשבון על שמו (להלן – הפנקס).
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס יהיה בטופס שקבע המנהל ויכיל את דוגמת חתימתו של בעל חשבון החסכון, ואם החשבון הוא חשבון נאמנות – נוסף על שם הזכאי, גם את דוגמת חתימתו של הזכאי או נציגיו אם לא נדחתה קבלת דוגמת חתימתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג)(2)}}.18הנהלת חשבון חסכון
(א)חשבון חסכון יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים, ובלבד שחשבון נאמנות לא יתנהל אלא לזכותו של זכאי אחד.
(ב)בעל חשבון חסכון יודיע לבנק הדואר על כל שינוי שחל בפרטים הנוגעים לחשבונו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חשבון חסכון יכול להתנהל על שם מספר בני אדם או מספר תאגידים, ובלבד שחשבון נאמנות לא יתנהל אלא לזכותו של זכאי אחד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חשבון חסכון יודיע לבנק הדואר על כל שינוי שחל בפרטים הנוגעים לחשבונו.19הפקדותתיקונים: תשל״ו
הפקדות בחשבון חסכון ייעשו באחת הדרכים האלה:
(א)הכנסת כל סכום במזומנים;
(ב)מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים הנושאים את שם בעל החשבון כמקבל התשלום והחתומים בידו חתימת הסבה;
(ג)העברת כל סכום מחשבון אחר בבנק הדואר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפקדות בחשבון חסכון ייעשו באחת הדרכים האלה:
{{ח:תת|(א)}} הכנסת כל סכום במזומנים;
{{ח:תת|(ב)}} מסירה לגביה של המחאות דואר, המחאות כסף או שיקים הנושאים את שם בעל החשבון כמקבל התשלום והחתומים בידו חתימת הסבה;
{{ח:תת|(ג)}} העברת כל סכום מחשבון אחר בבנק הדואר.20הוצאת כספיםתיקונים: תשל״ז־2, תש״ם, תשמ״ט־2, תש״ן
(א)הוצאת כספים מחשבון חסכון תיעשה באחת הדרכים האלה:
(1)העברת כל סכום מחשבון חסכון לחשבון אחר של בעל החשבון בבנק הדואר;
(2)במזומנים, בכל בית דואר –
(א)סכום שאינו עולה על 1000 שקלים חדשים – בלי הודעה מוקדמת, פעם בשלושה ימים;
(ב)סכום העולה על 1000 שקלים חדשים – לאחר פניה למנהל בטופס בקשה והמנהל המציא את הסכום המבוקש בבית דואר שצויין בבקשה.
(ב)הוצאת כספים או העברתם מחשבון נאמנות טעונה חתימתם של הנאמן והזכאי גם יחד; היה הזכאי קטין או חסוי – תצורף לחתימת הנאמן חתימת הנציג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוצאת כספים מחשבון חסכון תיעשה באחת הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} העברת כל סכום מחשבון חסכון לחשבון אחר של בעל החשבון בבנק הדואר;
{{ח:תתת|(2)}} במזומנים, בכל בית דואר –
{{ח:תתתת|(א)}} סכום שאינו עולה על 1000 שקלים חדשים – בלי הודעה מוקדמת, פעם בשלושה ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום העולה על 1000 שקלים חדשים – לאחר פניה למנהל בטופס בקשה והמנהל המציא את הסכום המבוקש בבית דואר שצויין בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הוצאת כספים או העברתם מחשבון נאמנות טעונה חתימתם של הנאמן והזכאי גם יחד; היה הזכאי קטין או חסוי – תצורף לחתימת הנאמן חתימת הנציג.21ביצוע עסקהתיקונים: תשמ״ט־2
(א)כל עסקה בחשבון חסכון לא תפחת מ־10 שקלים חדשים ותהיה בסכום המתחלק ל־10 שקלים חדשים.
(ב)שום עסקה בחשבון חסכון לא תבוצע אם לא יוגש הפנקס, אלא אם ניתנה רשות לכך מאת המנהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל עסקה בחשבון חסכון לא תפחת מ־10 שקלים חדשים ותהיה בסכום המתחלק ל־10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} שום עסקה בחשבון חסכון לא תבוצע אם לא יוגש הפנקס, אלא אם ניתנה רשות לכך מאת המנהל.22פקדון נושא ריבית
(א)סכום ששולם או שהועבר לזכות חשבון חסכון עד יום 15 בחודש ועד בכלל, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מ־16 בחודש; סכום שהופקד אחרי 15 בחודש, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מהאחד בחודש שלאחר יום זקיפתו לזכות החשבון.
(ב)סכום שהוצא מחשבון חסכון עד יום 15 לחודש ועד בכלל יחדל להיות פקדון נושא ריבית מהאחד בחודש שבו הוצא הסכום; סכום שהוצא אחרי 15 בחודש יחדל להיות פקדון נושא ריבית ביום 16 בחודש בו הוצא הסכום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום ששולם או שהועבר לזכות חשבון חסכון עד יום 15 בחודש ועד בכלל, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מ־16 בחודש; סכום שהופקד אחרי 15 בחודש, יראו אותו כפקדון נושא ריבית החל מהאחד בחודש שלאחר יום זקיפתו לזכות החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שהוצא מחשבון חסכון עד יום 15 לחודש ועד בכלל יחדל להיות פקדון נושא ריבית מהאחד בחודש שבו הוצא הסכום; סכום שהוצא אחרי 15 בחודש יחדל להיות פקדון נושא ריבית ביום 16 בחודש בו הוצא הסכום.23חישוב הריבית וזקיפתהתיקונים: תשמ״ט־2
(א)על פקדון בחשבון חסכון שהוא פחות משקל חדש אחד וכן על חלק מפקדון שהוא שבר של שקל חדש אחד לא תחושב כל ריבית.
(ב)היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון מעל עשרה שקלים חדשים, תישלח לאחר סוף שנת כספים הודעה לבעל חשבון החסכון ובה יצויין סכום הריבית; הסכום הנקוב בהודעה ניתן – לפי בחירת בעל חשבון החסכון – לפדיון במזומן או להפקדה בחשבונו, בכפוף להוראת תקנה 21.
(2)היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון עד עשרה שקלים חדשים, לא תישלח הודעה על סכום הריבית לבעל חשבון החסכון, אלא על־פי דרישתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על פקדון בחשבון חסכון שהוא פחות משקל חדש אחד וכן על חלק מפקדון שהוא שבר של שקל חדש אחד לא תחושב כל ריבית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון מעל עשרה שקלים חדשים, תישלח לאחר סוף שנת כספים הודעה לבעל חשבון החסכון ובה יצויין סכום הריבית; הסכום הנקוב בהודעה ניתן – לפי בחירת בעל חשבון החסכון – לפדיון במזומן או להפקדה בחשבונו, בכפוף להוראת {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}}.
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום הריבית המגיע לבעל חשבון חסכון עד עשרה שקלים חדשים, לא תישלח הודעה על סכום הריבית לבעל חשבון החסכון, אלא על־פי דרישתו.24אגרות
לא תשולם אגרה בעד עסקאות בחשבון חסכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תשולם אגרה בעד עסקאות בחשבון חסכון.25דין פנקס
(א)פנקס שניתן לבעל חשבון חסכון יישאר קנינו של בנק הדואר.
(ב)בעל חשבון חסכון חייב להמציא את הפנקס לבנק הדואר בכל עת שיידרש.
(ג)אבד פנקס, רשאי המנהל לדרוש מבעל חשבון החסכון שיפרסם את דבר האבידה בכל דרך שתיראה לו, לפני שיינתן לו פנקס חדש.
(ד)ניזוק פנקס או נתקלקל, רשאי המנהל לדרוש את החזרתו ואת ביטולו וליתן פנקס חדש לבעל החשבון.
(ה)בעד פנקס חדש רשאי המנהל לגבות אגרה כמפורט בחלק ב׳ לתוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פנקס שניתן לבעל חשבון חסכון יישאר קנינו של בנק הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל חשבון חסכון חייב להמציא את הפנקס לבנק הדואר בכל עת שיידרש.
{{ח:תת|(ג)}} אבד פנקס, רשאי המנהל לדרוש מבעל חשבון החסכון שיפרסם את דבר האבידה בכל דרך שתיראה לו, לפני שיינתן לו פנקס חדש.
{{ח:תת|(ד)}} ניזוק פנקס או נתקלקל, רשאי המנהל לדרוש את החזרתו ואת ביטולו וליתן פנקס חדש לבעל החשבון.
{{ח:תת|(ה)}} בעד פנקס חדש רשאי המנהל לגבות אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בחלק ב׳ לתוספת}}.פרק רביעי: המחאות דואר
26עסקה באמצעות המחאות דוארתיקונים: תשל״ו־3, תש״ם־2, תשמ״א־3, תשמ״ב, תשמ״ד־5
בנק הדואר יקיים שירות המחאות דואר שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – המעביר) להעביר לזולתו סכום כסף בערכים שונים כנקוב בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנק הדואר יקיים שירות המחאות דואר שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – המעביר) להעביר לזולתו סכום כסף בערכים שונים כנקוב בהם.27ביצוע העסקהתיקונים: תשל״ו־2, תשמ״ד־5, תש״ן
(א)המעביר ישלם בבית דואר את הסכום המיועד להעברה ויקבל תמורתו המחאה.
(ב)המחזיק בהמחאה זכאי לגבות את הסכום הנקוב בה בכל בית דואר, לאחר שזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר; המחזיק ימסור את ההמחאה ויאשר עליה בחתימת ידו את קבלת התשלום.
(ג)עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
(ד)ההמחאה תשולם תוך חדשיים מהיום האחרון של החודש שבו הוצאה; לא נגבתה המחאה תוך התקופה האמורה, רשאי המחזיק להמציאה למנהל לשם הארכתה או לשם קבלת המחאה אחרת.
(ה)המציא אדם למנהל תלוש שנתלש מהמחאה שנטען עליה שאבדה, רשאי הוא לקבל במקומה המחאה אחרת – לאחר שהוברר שבית דואר לא שילם את ההמחאה – בתום שלושה חדשים מיום הוצאת ההמחאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המעביר ישלם בבית דואר את הסכום המיועד להעברה ויקבל תמורתו המחאה.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק בהמחאה זכאי לגבות את הסכום הנקוב בה בכל בית דואר, לאחר שזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר; המחזיק ימסור את ההמחאה ויאשר עליה בחתימת ידו את קבלת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
{{ח:תת|(ד)}} ההמחאה תשולם תוך חדשיים מהיום האחרון של החודש שבו הוצאה; לא נגבתה המחאה תוך התקופה האמורה, רשאי המחזיק להמציאה למנהל לשם הארכתה או לשם קבלת המחאה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} המציא אדם למנהל תלוש שנתלש מהמחאה שנטען עליה שאבדה, רשאי הוא לקבל במקומה המחאה אחרת – לאחר שהוברר שבית דואר לא שילם את ההמחאה – בתום שלושה חדשים מיום הוצאת ההמחאה.28תיקונים: תשמ״ד־5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}פרק חמישי: המחאות כסף
29עסקה באמצעות המחאות כסףתיקונים: תשל״ה־2, תשל״ז, תשמ״א, תשמ״ט־2
(א)בנק הדואר יקיים שירות המחאות כסף שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – השולח) לשלוח לזולתו (להלן – המוטב) סכום כסף הנקוב בהמחאה, ובלבד שהסכום לא יפחת משלושים שקלים חדשים.
(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), שירות המחאת כסף ארצית – גוביינא אגב מסירה ינתן ללא הגבלת סכום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק הדואר יקיים שירות המחאות כסף שבאמצעותו יוכל אדם (להלן – השולח) לשלוח לזולתו (להלן – המוטב) סכום כסף הנקוב בהמחאה, ובלבד שהסכום לא יפחת משלושים שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), שירות המחאת כסף ארצית – גוביינא אגב מסירה ינתן ללא הגבלת סכום.30ביצוע העסקהתיקונים: תשל״ז, תשל״ז־2, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ד־5, תש״ן
(א)השולח ישלם בבית דואר את הסכום שבכוונתו לשלוח ויקבל תמורתו קבלה על הסכום ששילם.
(ב)בנק הדואר ימציא למוטב, לפי המען שציין השולח, המחאה המזכה אותו לקבל בכל בית דואר או באמצעות בנקאי את הסכום הנקוב בהמחאה.
(ג)המוטב זכאי לגבות את הסכום הנקוב בהמחאה בכל בית דואר לאחר שהגיש את ההמחאה וזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר.
(ד)עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
(ה)לא גבה המוטב את סכום ההמחאה תוך שני חדשים מיום הוצאתה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים ותינתן לשולח הודעה על כך, אולם השולח או המוטב רשאים לבקש בכתב – לפני פקיעת תוקפה של ההמחאה – הארכת תוקף ההמחאה לחודשיים נוספים.
(ו)הועבר סכום לחשבון התשלומים השמורים, זכאי השולח לבקש את החזרת סכום ההמחאה לידיו; אולם כל עוד לא הוחזר הסכום לשולח, רשאי בנק הדואר לשלמו למוטב לפי בקשתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השולח ישלם בבית דואר את הסכום שבכוונתו לשלוח ויקבל תמורתו קבלה על הסכום ששילם.
{{ח:תת|(ב)}} בנק הדואר ימציא למוטב, לפי המען שציין השולח, המחאה המזכה אותו לקבל בכל בית דואר או באמצעות בנקאי את הסכום הנקוב בהמחאה.
{{ח:תת|(ג)}} המוטב זכאי לגבות את הסכום הנקוב בהמחאה בכל בית דואר לאחר שהגיש את ההמחאה וזיהה את עצמו להנחת דעתו של פקיד דואר.
{{ח:תת|(ד)}} עם גביית ההמחאה פוקעת אחריות בנק הדואר לגביה.
{{ח:תת|(ה)}} לא גבה המוטב את סכום ההמחאה תוך שני חדשים מיום הוצאתה, יועבר הסכום לחשבון התשלומים השמורים ותינתן לשולח הודעה על כך, אולם השולח או המוטב רשאים לבקש בכתב – לפני פקיעת תוקפה של ההמחאה – הארכת תוקף ההמחאה לחודשיים נוספים.
{{ח:תת|(ו)}} הועבר סכום לחשבון התשלומים השמורים, זכאי השולח לבקש את החזרת סכום ההמחאה לידיו; אולם כל עוד לא הוחזר הסכום לשולח, רשאי בנק הדואר לשלמו למוטב לפי בקשתו.31ביטול העסקהתיקונים: תשל״ו
השולח יכול לבקש ביטול העסקה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א), ואם ההמחאה טרם נשלחה למוטב, ימלא בנק הדואר אחר הבקשה ויחזיר לשולח את הסכום ששילם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השולח יכול לבקש ביטול העסקה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}}, ואם ההמחאה טרם נשלחה למוטב, ימלא בנק הדואר אחר הבקשה ויחזיר לשולח את הסכום ששילם.31אהעתק המחאהתיקונים: תשל״ז־2
השולח יכול לבקש המצאת העתק של המחאה למוטב במקום המחאה שאבדה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי תקנה 30(א) ואם ההמחאה טרם נפרעה על ידי המוטב ימציא בנק הדואר העתק ההמחאה בתום חדשיים מיום הוצאתה של ההמחאה המקורית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השולח יכול לבקש המצאת העתק של המחאה למוטב במקום המחאה שאבדה; יחד עם הבקשה ימציא לבנק הדואר את הקבלה שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} ואם ההמחאה טרם נפרעה על ידי המוטב ימציא בנק הדואר העתק ההמחאה בתום חדשיים מיום הוצאתה של ההמחאה המקורית.32תיקונים: תשמ״ט־2, תש״ן
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}פרק ששי: הוראות שונות
33הוספת בעל חשבון
בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון רשאי לבקש שייווסף שמו של בעל חשבון אחר לשם שבו מתנהל החשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון רשאי לבקש שייווסף שמו של בעל חשבון אחר לשם שבו מתנהל החשבון.34כספים שנתקבלו בטעותתיקונים: תש״ן
(א)כספים שהופקדו בבנק הדואר בטעות לזכות אדם שאינו בעל חשבון בבנק, יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
(ב)מפקיד הכספים האמורים בתקנת משנה (א) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתו לחשבון אחר בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון אחר בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
(ג)את האגרה לפי תקנה 44 בעד העברת כספים או תשלומם למוטב, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לגבות מהסכום המועבר לזכות חשבון או המשולם למוטב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כספים שהופקדו בבנק הדואר בטעות לזכות אדם שאינו בעל חשבון בבנק, יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
{{ח:תת|(ב)}} מפקיד הכספים האמורים בתקנת משנה (א) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתו לחשבון אחר בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון אחר בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
{{ח:תת|(ג)}} את האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}} בעד העברת כספים או תשלומם למוטב, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי המנהל לגבות מהסכום המועבר לזכות חשבון או המשולם למוטב.35סגירת חשבון
(א)חשבון סילוקים וחשבון חסכון ייסגרו לפי בקשת בעל החשבון.
(ב)המנהל רשאי לסגור –
(1)חשבון סילוקים שלא היתה בו תנועה במשך שלוש שנים;
(2)בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת – חשבון סילוקים או חשבון חסכון, אם בעל החשבון נהג בו שלא בהתאם להוראות תקנות אלה או שלא בהתאם להוראות המנהל או שלא בהתאם לכל חוק.
(ג)עם סגירת חשבון תשולם היתרה לבעל החשבון, אולם לבעל חשבון חסכון תשולם היתרה לאחר שהחזיר את פנקסו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חשבון סילוקים וחשבון חסכון ייסגרו לפי בקשת בעל החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסגור –
{{ח:תתת|(1)}} חשבון סילוקים שלא היתה בו תנועה במשך שלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת – חשבון סילוקים או חשבון חסכון, אם בעל החשבון נהג בו שלא בהתאם להוראות תקנות אלה או שלא בהתאם להוראות המנהל או שלא בהתאם לכל חוק.
{{ח:תת|(ג)}} עם סגירת חשבון תשולם היתרה לבעל החשבון, אולם לבעל חשבון חסכון תשולם היתרה לאחר שהחזיר את פנקסו.36בעלי חשבון אחדים
חשבון סילוקים או חשבון חסכון, למעט חשבון נאמנות, המתנהל על שם בעלי חשבון אחדים, רשאים כל בעלי החשבון להורות בכתב שלכל אחד מהם לחוד או לאחדים מהם ביחד תהא השליטה בחשבון; שינוי או ביטול הוראה זו טעונים חתימתם של כל בעלי החשבון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חשבון סילוקים או חשבון חסכון, למעט חשבון נאמנות, המתנהל על שם בעלי חשבון אחדים, רשאים כל בעלי החשבון להורות בכתב שלכל אחד מהם לחוד או לאחדים מהם ביחד תהא השליטה בחשבון; שינוי או ביטול הוראה זו טעונים חתימתם של כל בעלי החשבון.37הוראות למקרה מוותתיקונים: תשל״ט, תשמ״ג, תשמ״ז
(א)משהוכחה למנהל פטירתו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של עסקה לחובת החשבון שהורה עליה הנפטר, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.
(ב)היה הנפטר בעל חשבון סילוקים או חשבון חסכון שאינו חשבון נאמנות, רשאי המנהל לשלם סכום עד 3,000 שקלים חדשים מתוך הכספים שעמדו לזכותו של הנפטר, לאדם או לבני אדם הנראים לו, לשם תשלום הוצאות הקבורה של הנפטר או הוצאות דחופות לצרכי בני משפחתו שהיו תלויים בו.
(ג)תשלום שנעשה כאמור בתקנת משנה (ב) דינו כתשלום שעשה בנק הדואר בחייו של הנפטר ולפי הוראותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משהוכחה למנהל פטירתו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של עסקה לחובת החשבון שהורה עליה הנפטר, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} היה הנפטר בעל חשבון סילוקים או חשבון חסכון שאינו חשבון נאמנות, רשאי המנהל לשלם סכום עד 3,000 שקלים חדשים מתוך הכספים שעמדו לזכותו של הנפטר, לאדם או לבני אדם הנראים לו, לשם תשלום הוצאות הקבורה של הנפטר או הוצאות דחופות לצרכי בני משפחתו שהיו תלויים בו.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום שנעשה כאמור בתקנת משנה (ב) דינו כתשלום שעשה בנק הדואר בחייו של הנפטר ולפי הוראותיו.38הוראות למקרה פסלות
משהוכחה למנהל פסלותו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של כל עסקה לחובת החשבון שעליה הורה הפסול, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משהוכחה למנהל פסלותו של בעל חשבון סילוקים או בעל חשבון חסכון, יורה המנהל על הפסקת ביצועה של כל עסקה לחובת החשבון שעליה הורה הפסול, למעט עסקה שבה חוייב החשבון לפני מתן ההוראה.39טפסים והוראות ביצועתיקונים: תש״ן
(א)עסקאות בבנק הדואר יבוצעו לפי טפסים שאישר המנהל ובהתאם להוראות ביצוע שהוציא המנהל מזמן לזמן בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת.
(ב)המבצע עסקה חייב למלא את הטפסים מילוי שלם ומדוייק.
(ג)כספים שהופקדו בבנק הדואר על פי טפסים שלא מולאו כראוי או על פי טפסים שלא אישר המנהל, כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
(2)מפקיד כספים כאמור בפסקה (1) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתם לחשבון בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
(3)את האגרה לפי תקנה 44 בעד החזרה או העברה של כספים כאמור בפסקה (2), רשאי המנהל לגבות מהכספים כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עסקאות בבנק הדואר יבוצעו לפי טפסים שאישר המנהל ובהתאם להוראות ביצוע שהוציא המנהל מזמן לזמן בהסכמת המנהל הכללי של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} המבצע עסקה חייב למלא את הטפסים מילוי שלם ומדוייק.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} כספים שהופקדו בבנק הדואר על פי טפסים שלא מולאו כראוי או על פי טפסים שלא אישר המנהל, כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), יועברו לחשבון תשלומים שמורים, והודעה על כך תינתן למפקיד.
{{ח:תתת|(2)}} מפקיד כספים כאמור בפסקה (1) רשאי לבקש החזרת הכספים לידיו או העברתם לחשבון בבנק הדואר; אולם כל עוד לא הגיעה לידי המנהל בקשתו של המפקיד להחזרת הכספים או להעברתם לחשבון בבנק הדואר, רשאי המנהל לשלמם למוטב לפי בקשתו.
{{ח:תתת|(3)}} את האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}} בעד החזרה או העברה של כספים כאמור בפסקה (2), רשאי המנהל לגבות מהכספים כאמור.40הודעה על עסקה
המבצע עסקה בבנק הדואר רשאי למסור בהוראתו בקשר לחשבון סילוקים הודעה קצרה לגופה של העסקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבצע עסקה בבנק הדואר רשאי למסור בהוראתו בקשר לחשבון סילוקים הודעה קצרה לגופה של העסקה.41ביצוע הוראות
(א)הוראה שבה הסכום הנקוב במלים אינו מזדהה עם הסכום הנקוב בספרות, יבצע אותה בנק הדואר לפי הסכום הקטן יותר.
(ב)בנק הדואר יבצע הוראה עם קבלתה ולא יתחשב בתאריך מאוחר הנקוב בהוראה שאינה לפי תקנה 8.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראה שבה הסכום הנקוב במלים אינו מזדהה עם הסכום הנקוב בספרות, יבצע אותה בנק הדואר לפי הסכום הקטן יותר.
{{ח:תת|(ב)}} בנק הדואר יבצע הוראה עם קבלתה ולא יתחשב בתאריך מאוחר הנקוב בהוראה שאינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}.42זיהויתיקונים: תש״ן
המנהל וכן פקיד בית דואר הפועל בעניני בנק הדואר, רשאים לדרוש הוכחה, להנחת דעתם, על זהותו של אדם הנוגע בעסקה בבנק הדואר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל וכן פקיד בית דואר הפועל בעניני בנק הדואר, רשאים לדרוש הוכחה, להנחת דעתם, על זהותו של אדם הנוגע בעסקה בבנק הדואר.43תוקף מסמך
מסמך הנוגע לעסקה בבנק הדואר והמזכה אדם לקבל תשלום, יפקע תקפו לגבי בנק הדואר כעבור חדשיים מהתאריך הנקוב באותו מסמך כתאריך הוצאתו, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסמך הנוגע לעסקה בבנק הדואר והמזכה אדם לקבל תשלום, יפקע תקפו לגבי בנק הדואר כעבור חדשיים מהתאריך הנקוב באותו מסמך כתאריך הוצאתו, זולת אם נקבע אחרת בתקנות אלה.44אגרותתיקונים: תשל״ה־2, תשמ״ט־2, תש״ן, תשס״ו, תשס״ו־2
(א)האגרה בעד החזרה או העברה של כספים כאמור בתקנה 9(ג), בעד העברת כספים לחשבון אחר בבנק הדואר או תשלומם למוטב כאמור בתקנה 34(ב) וכן בעד עסקאות אחרות בחשבונות סילוקים תהיה כמפורט בחלק א׳ של התוספת.
(ב)בעד עסקאות בהמחאות כסף תשולם אגרה כמפורט בחלק ב׳ של התוספת.
(ג)בעד שירותים שלא פורטו במקום אחר בתקנות אלה תשולם אגרה כמפורט בחלק ג׳ של התוספת.
(ד)אגרות כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), רשאי המנהל לגבות על ידי חיוב חשבון הסילוקים של החייב באגרה בסכום האגרה.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
ראו תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(א)}} האגרה בעד החזרה או העברה של כספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(ג)}}, בעד העברת כספים לחשבון אחר בבנק הדואר או תשלומם למוטב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(ב)}} וכן בעד עסקאות אחרות בחשבונות סילוקים תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בחלק א׳ של התוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד עסקאות בהמחאות כסף תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בחלק ב׳ של התוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעד שירותים שלא פורטו במקום אחר בתקנות אלה תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בחלק ג׳ של התוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} אגרות כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), רשאי המנהל לגבות על ידי חיוב חשבון הסילוקים של החייב באגרה בסכום האגרה.44אהצמדת סכומיםתיקונים: תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ו־2
(א)האגרות שבתוספת, למעט – האגרה שבפרט 10 בחלק ג׳ – ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור המדד שביום העדכון לעומת המדד היסודי.
(ב)בתקנה זו –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד שביום העדכון“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
”מקדם ההתייעלות“ –
(ג)סכום אגרה העולה על 10 שקלים חדשים שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 0.1 שקלים חדשים, וסכום המסתיים ב־0.05 שקלים חדשים, יעוגל כלפי מטה.
(ד)המנהל הכללי של משרד התקשורת יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות בעד שירותי בנק הדואר שהשתנו כאמור בתקנה זו.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
ראו תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011.
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(א)}} האגרות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, למעט – האגרה {{ח:פנימי|תוספת|שבפרט 10 בחלק ג׳}} – ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור המדד שביום העדכון לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד שביום העדכון“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} סכום אגרה העולה על 10 שקלים חדשים שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 0.1 שקלים חדשים, וסכום המסתיים ב־0.05 שקלים חדשים, יעוגל כלפי מטה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות בעד שירותי בנק הדואר שהשתנו כאמור בתקנה זו.45תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ז בחשון תשל״ה (1 בנובמבר 1974).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ט״ז בחשון תשל״ה (1 בנובמבר 1974).46ביטול
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תש״ל–1970 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תש״ל–1970 – בטלות.47השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974“.תוספת
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
התוספת לא בוטלה באופן פורמלי, אבל האגרות שבתוקף נקבעו בתקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון: תשל״ה־2, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תש״ם־2, תש״ם־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־3, תשמ״ב־4, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ג־3, תשמ״ג־4, תשמ״ג־5, תשמ״ג־6, תשמ״ג־7, תשמ״ג־8, תשמ״ג־9, תשמ״ג־10, תשמ״ג־11, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ד־4, תשמ״ד־5, תשמ״ד־6, תשמ״ד־7, תשמ״ד־8, תשמ״ד־9, תשמ״ד־10, תשמ״ד־11, תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשנ״ג, [הודעות], תשס״ו, תשס״ו־2]}}}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} לא בוטלה באופן פורמלי, אבל האגרות שבתוקף נקבעו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)|בתקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011}}.}}