החקיקה בישראל

צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ג–2022 צו

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשפ״ג · 2022
33
סעיפים
2
פרקים
1
תוספות
5
הגדרות
27
הפניות פנימיות
6
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ק״ת תשפ״ג, 100צו רכבת תחתית (מטרו)PDF
תשפ״ד, 3098תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בצו זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד התחילה“ – יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023);
”רשות מקומית“ – רשות מקומית שבשטחה חלה תוכנית המטרו;
”תחילת עבודה בתחנה“ – תחילת ביצוע עבודות להקמת תחנת מטרו מסוימת;
”תחילת עבודות כלליות“ – תחילת ביצוע העבודות להקמת מיזם המטרו בשטח תוכנית המטרו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד התחילה“ – יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – רשות מקומית שבשטחה חלה תוכנית המטרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת עבודה בתחנה“ – תחילת ביצוע עבודות להקמת תחנת מטרו מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת עבודות כלליות“ – תחילת ביצוע העבודות להקמת מיזם המטרו בשטח תוכנית המטרו.

2חובת התשלום

(א)רשות מקומית תשלם מדי שנה בשנה לאוצר המדינה את הסכום המפורט להלן לצידה (להלן – סכום ההשתתפות השנתי):
(1)אור יהודה – 2,513 אלפי שקלים חדשים;
(2)אזור – 2,385 אלפי שקלים חדשים;
(3)באר יעקב – 6,377 אלפי שקלים חדשים;
(4)בני ברק – 2,568 אלפי שקלים חדשים;
(5)בת ים – 1,946 אלפי שקלים חדשים;
(6)גבעתיים – 6,353 אלפי שקלים חדשים;
(7)גבעת שמואל – 6,512 אלפי שקלים חדשים;
(8)דרום השרון – 3,473 אלפי שקלים חדשים;
(9)הוד השרון – 9,292 אלפי שקלים חדשים;
(10)הרצליה – 27,250 אלפי שקלים חדשים;
(11)חולון – 16,264 אלפי שקלים חדשים;
(12)כפר סבא – 10,286 אלפי שקלים חדשים;
(13)לוד – 229 אלפי שקלים חדשים;
(14)נס ציונה – 4,426 אלפי שקלים חדשים;
(15)פתח תקווה – 27,685 אלפי שקלים חדשים;
(16)קריית אונו – 2,826 אלפי שקלים חדשים;
(17)ראשון לציון – 27,527 אלפי שקלים חדשים;
(18)רחובות – 13,219 אלפי שקלים חדשים;
(19)רמלה – 1,003 אלפי שקלים חדשים;
(20)רמת גן – 23,400 אלפי שקלים חדשים;
(21)רמת השרון – 9,296 אלפי שקלים חדשים;
(22)רעננה – 21,084 אלפי שקלים חדשים;
(23)שדות דן – 947 אלפי שקלים חדשים;
(24)תל־אביב–יפו – 110,388 אלפי שקלים חדשים.
(ב)הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לגבי התשלומים המתבצעים באותה שנה, החל משנת 2025, בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תשלם מדי שנה בשנה לאוצר המדינה את הסכום המפורט להלן לצידה (להלן – סכום ההשתתפות השנתי):
{{ח:תתת|(1)}} אור יהודה – 2,513 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אזור – 2,385 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} באר יעקב – 6,377 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} בני ברק – 2,568 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} בת ים – 1,946 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(6)}} גבעתיים – 6,353 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(7)}} גבעת שמואל – 6,512 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(8)}} דרום השרון – 3,473 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(9)}} הוד השרון – 9,292 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(10)}} הרצליה – 27,250 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(11)}} חולון – 16,264 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(12)}} כפר סבא – 10,286 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(13)}} לוד – 229 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(14)}} נס ציונה – 4,426 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(15)}} פתח תקווה – 27,685 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(16)}} קריית אונו – 2,826 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(17)}} ראשון לציון – 27,527 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(18)}} רחובות – 13,219 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(19)}} רמלה – 1,003 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(20)}} רמת גן – 23,400 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(21)}} רמת השרון – 9,296 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(22)}} רעננה – 21,084 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(23)}} שדות דן – 947 אלפי שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(24)}} תל־אביב–יפו – 110,388 אלפי שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לגבי התשלומים המתבצעים באותה שנה, החל משנת 2025, בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024).

3תקופת התשלום

(א)משך התקופה שלגביה תחול חובת התשלום על רשות מקומית תהיה כמפורט בטבלה שלהלן, ובהתאם למספר התחנות המתוכננות בשטחה של אותה רשות כמפורט בתוספת:
>
(ב)התקופה שלגביה חייבת הרשות המקומית בתשלום לפי סעיף קטן (א), תחל משנת 2023.
↺ פנימיות: 1▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משך התקופה שלגביה תחול חובת התשלום על רשות מקומית תהיה כמפורט בטבלה שלהלן, ובהתאם למספר התחנות המתוכננות בשטחה של אותה רשות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} כמות התחנות המתוכננות ברשות המקומית {{ש}} בהתאם לתוכניות המטרו ורק״ל ירוק וסגול</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך התקופה בשנים</th></tr>
<tr><td>עד תחנה אחת</td><td>7</td></tr>
<tr><td>2 תחנות</td><td>9</td></tr>
<tr><td>3 או 4 תחנות</td><td>10</td></tr>
<tr><td>5 או 6 תחנות</td><td>11</td></tr>
<tr><td>7 או 8 תחנות</td><td>12</td></tr>
<tr><td>9 או 10 תחנות</td><td>13</td></tr>
<tr><td>מ־11 תחנות עד 15 תחנות</td><td>14</td></tr>
<tr><td>מ־16 תחנות עד 25 תחנות</td><td>15</td></tr>
<tr><td>26 תחנות ומעלה</td><td>17</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} התקופה שלגביה חייבת הרשות המקומית בתשלום לפי סעיף קטן (א), תחל משנת 2023.

4מועד תשלוםתיקונים: תשפ״ד

רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום שנתי לפי סעיף 2, בעבור כל שנה בתקופה האמורה, עד יום 1 ביולי בשנה העוקבת לה; על אף האמור, לעניין התשלום הראשון, הרשות המקומית תשלם חמישית מהסכום האמור בסעיף 2 עד יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) ואת יתרת הסכום האמור בסעיף 2 תשלם בשנה שלאחר תום משך התקופה המנויה בטור ב׳ בסעיף 3; יובהר כי התשלום יירשם על ידי הרשות המקומית כהוצאה בשנה שבה עליה לשלם.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום שנתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, בעבור כל שנה בתקופה האמורה, עד יום 1 ביולי בשנה העוקבת לה; על אף האמור, לעניין התשלום הראשון, הרשות המקומית תשלם חמישית מהסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} עד יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) ואת יתרת הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} תשלם בשנה שלאחר תום משך התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 3|בטור ב׳ בסעיף 3}}; יובהר כי התשלום יירשם על ידי הרשות המקומית כהוצאה בשנה שבה עליה לשלם.

5סייגים לעניין העברת תשלום שנתי לאוצר המדינה

(א)על אף האמור בסעיף 4, בהתקיים הנסיבות המפורטות להלן יחולו ההוראות המפורטות לצידן לעניין התשלום:
(1)בנוגע לתשלומים בעד השנים 2025 עד 2030:
(א)לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד לתשלום כאמור בסעיף 4 בעד שנה מסוימת מהשנים המפורטות ברישה – הרשות המקומית תעביר את התשלום השנתי בעד אותה שנה לחשבון בנק נפרד של הרשות (בצו זה – קרן עירונית);
(ב)עלה סכום התשלום המצטבר של כלל הרשויות המקומיות בשנה מסוימת הנדרש בהתאם לסעיף 2 (בצו זה – סכום התשלום השנתי הכולל) על 45% מסכום ההוצאה המצטבר בפועל לטובת מיזם המטרו במועד התשלום בעד אותה שנה (בצו זה – ההוצאה המצטברת), יחולו כל אלה: הוועדה המנהלת, כמשמעותה בסעיף 9 לחוק, תחשב את סכום חלקה היחסי של כל רשות בהפרש בין סכום התשלום השנתי הכולל לבין 45% מסכום ההוצאה המצטברת, בהתאם ליחס שבין סכום התשלום השנתי של הרשות לפי סעיף 2 לבין סכום התשלום השנתי הכולל; הוועדה המנהלת תפרסם הודעה בדבר החישובים האמורים באתר האינטרנט של רשות המטרו וברשומות עד יום 31 במרס של אותה שנה; רשות מקומית תעביר את סכום חלקה היחסי בהפרש כאמור בפסקה (1) לקרן העירונית ואת שאר התשלום השנתי תעביר לאוצר המדינה;
(2)בנוגע לתשלומים בעד שנת 2031 ואילך – לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד התשלום בעד שנה מסוימת, לא תעביר רשות מקומית את התשלום לפי סעיף 2 בעד אותה שנה לאוצר המדינה או את הסכומים המפורטים באותו סעיף בעד אותה שנה לקרן העירונית, עד למועד בהתאם לקבוע בסעיף 6(ב);
(3)בנוגע לתשלומים בעד שנת 2033 ואילך, כאשר התקיימה תחילת עבודות כלליות –
(א)לא התקיימה תחילת עבודה בתחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, תעביר הרשות המקומית את התשלום השנתי לפי סעיף 2 לקרן העירונית, בעד כל שנה שבה לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה כאמור;
(ב)לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה אחת או יותר מהתחנות המתוכננות בשטח רשות מקומית, תעביר הרשות המקומית – תשלום לאוצר המדינה בעבור משך תקופה שיחושב לפי סעיף 3 בהתאם למספר התחנות שבשטחן החלו עבודות; תשלומים בעד הפרש השנים שבין משך התקופה שהרשות המקומית נדרשה לשלם בעבורן לפי סעיף 3 לעומת משך התקופה שהרשות שילמה עליה בפועל לפי פסקת משנה (1), יועברו בידי הרשות המקומית לקרן העירונית;
(4)על אף האמור בפסקה (3)(א), בנוגע לתשלום בעד שנת 2039 ואילך, אם התקיימה תחילת עבודות כלליות אך לא התקיימה תחילת עבודות להקמת תחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, לא תעביר אותה רשות מקומית תשלום כאמור לאוצר המדינה לפי סעיף 2 או את הסכומים המפורטים באותו סעיף לקרן העירונית, עד למועד כקבוע בסעיף 6(ב).
(ב)לא ייעשה בכספים שיועברו לפי סעיף קטן (א) לקרן העירונית, כל שימוש למעט לטובת העברת התשלום לאוצר המדינה לפי סעיף 6(א) או לרשות המקומית לפי סעיף 7.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 15
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9 לחוק → חוק רכבת תחתית (מטרו) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, בהתקיים הנסיבות המפורטות להלן יחולו ההוראות המפורטות לצידן לעניין התשלום:
{{ח:תתת|(1)}} בנוגע לתשלומים בעד השנים 2025 עד 2030:
{{ח:תתתת|(א)}} לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} בעד שנה מסוימת מהשנים המפורטות ברישה – הרשות המקומית תעביר את התשלום השנתי בעד אותה שנה לחשבון בנק נפרד של הרשות (בצו זה – קרן עירונית);
{{ח:תתתת|(ב)}} עלה סכום התשלום המצטבר של כלל הרשויות המקומיות בשנה מסוימת הנדרש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2}} (בצו זה – סכום התשלום השנתי הכולל) על 45% מסכום ההוצאה המצטבר בפועל לטובת מיזם המטרו במועד התשלום בעד אותה שנה (בצו זה – ההוצאה המצטברת), יחולו כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוועדה המנהלת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}}, תחשב את סכום חלקה היחסי של כל רשות בהפרש בין סכום התשלום השנתי הכולל לבין 45% מסכום ההוצאה המצטברת, בהתאם ליחס שבין סכום התשלום השנתי של הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לבין סכום התשלום השנתי הכולל; הוועדה המנהלת תפרסם הודעה בדבר החישובים האמורים באתר האינטרנט של רשות המטרו וברשומות עד יום 31 במרס של אותה שנה;
{{ח:תתתתת|(2)}} רשות מקומית תעביר את סכום חלקה היחסי בהפרש כאמור בפסקה (1) לקרן העירונית ואת שאר התשלום השנתי תעביר לאוצר המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} בנוגע לתשלומים בעד שנת 2031 ואילך – לא התקיימה תחילת עבודות כלליות עד למועד התשלום בעד שנה מסוימת, לא תעביר רשות מקומית את התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} בעד אותה שנה לאוצר המדינה או את הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}} בעד אותה שנה לקרן העירונית, עד למועד בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} בנוגע לתשלומים בעד שנת 2033 ואילך, כאשר התקיימה תחילת עבודות כלליות –
{{ח:תתתת|(א)}} לא התקיימה תחילת עבודה בתחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, תעביר הרשות המקומית את התשלום השנתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לקרן העירונית, בעד כל שנה שבה לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא התקיימה תחילת עבודה בתחנה אחת או יותר מהתחנות המתוכננות בשטח רשות מקומית, תעביר הרשות המקומית –
{{ח:תתתתת|(1)}} תשלום לאוצר המדינה בעבור משך תקופה שיחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} בהתאם למספר התחנות שבשטחן החלו עבודות;
{{ח:תתתתת|(2)}} תשלומים בעד הפרש השנים שבין משך התקופה שהרשות המקומית נדרשה לשלם בעבורן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לעומת משך התקופה שהרשות שילמה עליה בפועל לפי פסקת משנה (1), יועברו בידי הרשות המקומית לקרן העירונית;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3)(א), בנוגע לתשלום בעד שנת 2039 ואילך, אם התקיימה תחילת עבודות כלליות אך לא התקיימה תחילת עבודות להקמת תחנות בשטח רשות מקומית מסוימת, לא תעביר אותה רשות מקומית תשלום כאמור לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או את הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}} לקרן העירונית, עד למועד כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה בכספים שיועברו לפי סעיף קטן (א) לקרן העירונית, כל שימוש למעט לטובת העברת התשלום לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}} או לרשות המקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.

6העברת תשלומים בתום תחולת הסייג

(א)חדלה להתקיים נסיבה מהמפורטות בסעיף 5(א)(1) ו־(3), יועברו סך כל התשלומים שהופרשו לקרן העירונית לאוצר המדינה עד יום 1 ביולי בשנה שלאחר השנה שבה הפסיקה להתקיים הנסיבה; נוסף על האמור, לא חדלה להתקיים הנסיבה כאמור בסעיף 5(א)(1)(ב) עד שנת 2031, יועברו לאוצר המדינה הסכומים שהרשות המקומית העבירה לקרן העירונית לפי פסקה (2) לסעיף האמור עד יום י׳ בתמוז התשצ״א (1 ביולי 2031).
(ב)חדלה להתקיים נסיבה מהנסיבות המפורטות בסעיף 5(א)(2) ו־(4), תמשיך רשות מקומית להעביר את התשלומים השנתיים לפי סעיף 2, בשנה שלאחר השנה שבה חדלה להתקיים הנסיבה, עד יום 1 ביולי של אותה שנה, למשך מספר השנים שבעדן טרם שילמה מתוך התקופה שנדרשה לשלם לפי סעיף 3.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חדלה להתקיים נסיבה מהמפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(1) ו־(3)}}, יועברו סך כל התשלומים שהופרשו לקרן העירונית לאוצר המדינה עד יום 1 ביולי בשנה שלאחר השנה שבה הפסיקה להתקיים הנסיבה; נוסף על האמור, לא חדלה להתקיים הנסיבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(1)(ב)}} עד שנת 2031, יועברו לאוצר המדינה הסכומים שהרשות המקומית העבירה לקרן העירונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקה (2) לסעיף האמור}} עד יום י׳ בתמוז התשצ״א (1 ביולי 2031).
{{ח:תת|(ב)}} חדלה להתקיים נסיבה מהנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(2) ו־(4)}}, תמשיך רשות מקומית להעביר את התשלומים השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, בשנה שלאחר השנה שבה חדלה להתקיים הנסיבה, עד יום 1 ביולי של אותה שנה, למשך מספר השנים שבעדן טרם שילמה מתוך התקופה שנדרשה לשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

7החזר תשלומים

חל שינוי בתוכנית המטרו כך שמיזם המטרו לא יחול בשטח רשות מקומית מסוימת, יושבו לאותה רשות מקומית מלוא הסכומים ששילמה בתוספת ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי, כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, והצמדה למדד בעד התקופה שממועד התשלום לאוצר המדינה או ממועד העברת הסכומים לקרן העירונית, לפי העניין, ועד מועד החזרת התשלום בפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חל שינוי בתוכנית המטרו כך שמיזם המטרו לא יחול בשטח רשות מקומית מסוימת, יושבו לאותה רשות מקומית מלוא הסכומים ששילמה בתוספת ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי, כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, והצמדה למדד בעד התקופה שממועד התשלום לאוצר המדינה או ממועד העברת הסכומים לקרן העירונית, לפי העניין, ועד מועד החזרת התשלום בפועל.

8פריסה או הפחתה

(א)מצא שר האוצר, על פי בקשת רשות מקומית, כי חל שינוי משמעותי בחוסנה הכלכלי של הרשות המקומית, רשאי הוא, בהתייעצות עם שרת הפנים ובלי לגרוע מסמכותו לתקן צו זה לפי סעיף 17(ג) לחוק, לקבוע כי בשנה מסוימת יחול הסדר של פריסת התשלום כאמור בסעיף 2 למועדים שונים מהמועדים האמורים בצו זה; הודעה על החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)בלי לגרוע מסמכות שר האוצר לפי סעיף קטן (א), שר האוצר יפרוס את תשלום סכום ההשתתפות השנתי של רשות מקומית בשנה מסוימת, אם הרשות המקומית הגישה בקשה לפריסת התשלום והתקיימו כל אלה:
(1)הרשות המקומית הצהירה כי בשים לב להיקף ההכנסות של הרשות המקומית, העברת מלוא תשלום ההשתתפות של הרשות המקומית עשוי להשפיע על מימוש או קידום יוזמות פיתוח עירוניות של אותה רשות;
(2)הרשות המקומית הצהירה כי עשתה את כל האפשר, באופן סביר, כדי לשלם את חלקה במלואו, ובכלל זה הגישה בקשה להעלאה חריגה בארנונה לכלל מבני המגורים שבתחומה בהתאם לסעיף 9(ב)(2)(1) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;
(3)לא הייתה בפועל העלאה של הארנונה לנכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (2); לעניין זה, ”העלאה“ – העלאה חריגה בארנונה לפי סעיף 9(ב)(2) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.
(ג)בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש בכתב, לא יאוחר מיום 31 ביוני בשנה שלגביה מבקשת הרשות המקומית את פריסת התשלום.
(ד)פריסת תשלום בהתאם לסעיף קטן (ב) תיעשה כמפורט להלן:
(1)הפריסה תהיה לגבי שיעור של מחצית מהסכום שעל הרשות לשלם בשנה שבה הוגשה הבקשה (להלן – תשלום דחוי);
(2)רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום דחוי בחלוף שנה ממועד התשלום האחרון שבו היא חייבת בהתאם לצו זה;
(3)הגישה רשות מקומית כמה בקשות כאמור בסעיף קטן (ב), תקופת הדחייה תחושב ביחס לכל אחת מהבקשות בנפרד כך שכל תשלום דחוי נוסף ישולם בשנה שלאחר השנה שבה נדרשה הרשות המקומית לשלם את התשלום הדחוי הקודם.
(ה)המשיכו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ידחה שר האוצר את מועד התשלום הדחוי כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, בתקופות נוספות של שנה בכל פעם.
(ו)ניתנה החלטה על פריסת תשלום או על דחיית מועד התשלום של תשלום דחוי לפי סעיף קטן (ד) או (ה), בהתאמה, יפרסמה שר האוצר ברשומות.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 17(ג) לחוק → חוק רכבת תחתית (מטרו) #סעיף 17
  • לסעיף 9(ב)(2)(1) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992 → חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) #סעיף 9
  • סעיף 9(ב)(2) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992 → חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא שר האוצר, על פי בקשת רשות מקומית, כי חל שינוי משמעותי בחוסנה הכלכלי של הרשות המקומית, רשאי הוא, בהתייעצות עם שרת הפנים ובלי לגרוע מסמכותו לתקן צו זה לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 17|סעיף 17(ג) לחוק}}, לקבוע כי בשנה מסוימת יחול הסדר של פריסת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} למועדים שונים מהמועדים האמורים בצו זה; הודעה על החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכות שר האוצר לפי סעיף קטן (א), שר האוצר יפרוס את תשלום סכום ההשתתפות השנתי של רשות מקומית בשנה מסוימת, אם הרשות המקומית הגישה בקשה לפריסת התשלום והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית הצהירה כי בשים לב להיקף ההכנסות של הרשות המקומית, העברת מלוא תשלום ההשתתפות של הרשות המקומית עשוי להשפיע על מימוש או קידום יוזמות פיתוח עירוניות של אותה רשות;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית הצהירה כי עשתה את כל האפשר, באופן סביר, כדי לשלם את חלקה במלואו, ובכלל זה הגישה בקשה להעלאה חריגה בארנונה לכלל מבני המגורים שבתחומה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|לסעיף 9(ב)(2)(1) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הייתה בפועל העלאה של הארנונה לנכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (2); לעניין זה, ”העלאה“ – העלאה חריגה בארנונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|סעיף 9(ב)(2) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש בכתב, לא יאוחר מיום 31 ביוני בשנה שלגביה מבקשת הרשות המקומית את פריסת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} פריסת תשלום בהתאם לסעיף קטן (ב) תיעשה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הפריסה תהיה לגבי שיעור של מחצית מהסכום שעל הרשות לשלם בשנה שבה הוגשה הבקשה (להלן – תשלום דחוי);
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית תשלם לאוצר המדינה תשלום דחוי בחלוף שנה ממועד התשלום האחרון שבו היא חייבת בהתאם לצו זה;
{{ח:תתת|(3)}} הגישה רשות מקומית כמה בקשות כאמור בסעיף קטן (ב), תקופת הדחייה תחושב ביחס לכל אחת מהבקשות בנפרד כך שכל תשלום דחוי נוסף ישולם בשנה שלאחר השנה שבה נדרשה הרשות המקומית לשלם את התשלום הדחוי הקודם.
{{ח:תת|(ה)}} המשיכו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ידחה שר האוצר את מועד התשלום הדחוי כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, בתקופות נוספות של שנה בכל פעם.
{{ח:תת|(ו)}} ניתנה החלטה על פריסת תשלום או על דחיית מועד התשלום של תשלום דחוי לפי סעיף קטן (ד) או (ה), בהתאמה, יפרסמה שר האוצר ברשומות.

9ניכוי סכומים

בכל שנה יופחת מסכום ההשתתפות של רשות מקומית, סכום השווה ל־25 אחוזים מסכום הגבייה הייעודי; לעניין זה, ”סכום הגבייה הייעודי“ – סכום ששולם בפועל לאוצר המדינה בשל חיוב של ועדה מקומית שהרשות המקומית הנוגעת לעניין נמצאת במרחב התכנון שלה, בעד מס השבחת מטרו, כמשמעותו בסעיף 19 לחוק, בשל מקרקעין שלגביהם אלמלא אותו סעיף לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לחיוב או לגביית היטל השבחה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 19 לחוק → חוק רכבת תחתית (מטרו) #סעיף 19
  • אותו סעיף → חוק רכבת תחתית (מטרו) #סעיף 19
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל שנה יופחת מסכום ההשתתפות של רשות מקומית, סכום השווה ל־25 אחוזים מסכום הגבייה הייעודי; לעניין זה, ”סכום הגבייה הייעודי“ – סכום ששולם בפועל לאוצר המדינה בשל חיוב של ועדה מקומית שהרשות המקומית הנוגעת לעניין נמצאת במרחב התכנון שלה, בעד מס השבחת מטרו, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק}}, בשל מקרקעין שלגביהם אלמלא {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 19|אותו סעיף}} לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לחיוב או לגביית היטל השבחה.
תוספת
מפתח תחנות מטרו ורכבות קלות – לפי רשויות מקומיות

(1)

אור יהודה – 6 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אור יהודה – 6 תחנות

(2)

אזור – 0 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזור – 0 תחנות

(3)

באר יעקב – 3 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באר יעקב – 3 תחנות

(4)

בני ברק – 2 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בני ברק – 2 תחנות

(5)

בת ים – 2 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בת ים – 2 תחנות

(6)

גבעת שמואל – 2 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גבעת שמואל – 2 תחנות

(7)

גבעתיים – 2 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גבעתיים – 2 תחנות

(8)

דרום השרון – תחנה אחת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרום השרון – תחנה אחת

(9)

הוד השרון – 4 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוד השרון – 4 תחנות

(10)

הרצלייה – 7 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרצלייה – 7 תחנות

(11)

חולון – 21 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חולון – 21 תחנות

(12)

כפר סבא – 5 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כפר סבא – 5 תחנות

(13)

לוד – 5 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לוד – 5 תחנות

(14)

נס ציונה – 3 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נס ציונה – 3 תחנות

(15)

פתח תקווה – 11 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פתח תקווה – 11 תחנות

(16)

קריית אונו – 3 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קריית אונו – 3 תחנות

(17)

ראשון לציון – 9 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראשון לציון – 9 תחנות

(18)

רחובות – 4 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רחובות – 4 תחנות

(19)

רמלה – 3 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רמלה – 3 תחנות

(20)

רמת גן – 8 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רמת גן – 8 תחנות

(21)

רמת השרון – 5 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רמת השרון – 5 תחנות

(22)

רעננה – 4 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רעננה – 4 תחנות

(23)

שדות דן – 0 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שדות דן – 0 תחנות

(24)

תל־אביב–יפו – 46 תחנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תל־אביב–יפו – 46 תחנות
טור א׳ כמות התחנות המתוכננות ברשות המקומית בהתאם לתוכניות המטרו ורק״ל ירוק וסגולטור ב׳ משך התקופה בשנים
עד תחנה אחת7
2 תחנות9
3 או 4 תחנות10
5 או 6 תחנות11
7 או 8 תחנות12
9 או 10 תחנות13
מ־11 תחנות עד 15 תחנות14
מ־16 תחנות עד 25 תחנות15
26 תחנות ומעלה17