החקיקה בישראל

צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953 צו

📖ספר החוקים הפתוח📅 תשי״ג · 1953
7
סעיפים
1
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
4
הפניות פנימיות
2
הפניות חיצוניות
2
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

צו בדבר הגנת יצירות זרות לפי אמנת ברן

1פירושיםתיקונים: תשס״ג

בצו זה –
”אמנה“ פירושו – אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות;
”ארץ־מוצא“ פירושו – כמשמעותו בסעיף 5(4) לאמנה;
”ארץ־איגוד“ פירושו – מדינה נכרית אשר האמנה חלה עליה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
תרגום רשמי של האמנה פורסם באתר משרד המשפטים.
רשימת ארצות האיגוד מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני.
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמנה“ פירושו – {{ח:חיצוני|http://www.wipo.int/treaties/en/ip/berne/index.html|אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|תרגום רשמי של האמנה {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/26021970/he/translation-of-international-treaties-db_26021970.pdf|פורסם באתר משרד המשפטים}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ־מוצא“ פירושו – כמשמעותו {{ח:חיצוני|http://www.wipo.int/treaties/en/ip/berne/trtdocs_wo001.html#P113_17989|בסעיף 5(4) לאמנה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ־איגוד“ פירושו – מדינה נכרית אשר האמנה חלה עליה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|רשימת ארצות האיגוד {{ח:חיצוני|http://www.wipo.int/members/en/|מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני}}.}}

2יצירה שפורסמה

יצירה שפורסמה לראשונה בארץ־איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יצירה שפורסמה לראשונה בארץ־איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

3יצירת יוצר מארץ איגודתיקונים: תשס״ג

יצירה שבעת חיבורה היה יוצרה אזרח של ארץ איגוד, או שמקום מגוריו הרגיל היה בארץ איגוד, תהא מוגנת בישראל, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יצירה שבעת חיבורה היה יוצרה אזרח של ארץ איגוד, או שמקום מגוריו הרגיל היה בארץ איגוד, תהא מוגנת בישראל, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

3איצירת ראינוע, יצירת אדריכלות ויצירה שהוכללה במבנהתיקונים: תשס״ג

יצירה מן המפורטות להלן תהא מוגנת בישראל, גם אם אין מתקיים בה האמור בסעיף 2 או 3:
(1)יצירת ראינוע אשר בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד;
(2)יצירת אדריכלות הניצבת בארץ איגוד, ויצירה אומנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקם בארץ איגוד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יצירה מן המפורטות להלן תהא מוגנת בישראל, גם אם אין מתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}:
{{ח:תת|(1)}} יצירת ראינוע אשר בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד;
{{ח:תת|(2)}} יצירת אדריכלות הניצבת בארץ איגוד, ויצירה אומנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקם בארץ איגוד.

4סייגתיקונים: תשמ״א, תשס״ג

על אף האמור בסעיפים 2 עד 3א –
(1)תקופת ההגנה לגבי היצירות האמורות באותם סעיפים לא תעלה על זו הקבועה לגביהן בארץ מוצאן;
(2)מותר להעתיק בעתונות מאמרים על בעיות־שעה כלכליות, מדיניות או דתיות שנתפרסמו בכתב־עת או עתון היוצא לאור בארץ־איגוד, אם לא נשמרה זכות העתקתם במפורש ובלבד שיצויין מקורם בבירור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2 עד 3א}} –
{{ח:תת|(1)}} תקופת ההגנה לגבי היצירות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 2|באותם סעיפים}} לא תעלה על זו הקבועה לגביהן בארץ מוצאן;
{{ח:תת|(2)}} מותר להעתיק בעתונות מאמרים על בעיות־שעה כלכליות, מדיניות או דתיות שנתפרסמו בכתב־עת או עתון היוצא לאור בארץ־איגוד, אם לא נשמרה זכות העתקתם במפורש ובלבד שיצויין מקורם בבירור.

5תחילת תוקף

תקפו של צו זה הוא מיום ו׳ בניסן תש״י (24 במרס 1950).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפו של צו זה הוא מיום ו׳ בניסן תש״י (24 במרס 1950).

6השם

לצו זה ייקרא ”צו זכות־יוצרים (אמנת־ברן), תשי״ג–1953“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו זכות־יוצרים (אמנת־ברן), תשי״ג–1953“.