החקיקה בישראל

צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש״ל–1970 צו

📖ספר החוקים הפתוח📅 תש״ל · 1970
6
סעיפים
1
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
1
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

צו בדבר קביעת שיעור הריבית המכסימלי

1הגדרותתיקונים: תש״ל, תש״ם, תשס״ב

בצו זה –
”מילווה“, למעט –
(1)מילווה שניתן במטבע־חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע־חוץ לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941 (להלן – מילווה־חוץ);
(2)מילווה שניתן מתוך כספי מילווה־חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1) ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור;
(3)מילווה שנתנה חברה שעסקה או חלק מעסקה הוא מתן מילוות, מתוך כספים שקיבלה במטבע־חוץ או במטבע ישראלי הנובע מפדיון איגרות מדינת ישראל – מילווה העצמאות או איגרות מדינת ישראל – מילווה הפיתוח תמורת הקצאת מניות באותה החברה, אם המפקח על מטבע־חוץ נתן רשות לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941, להקצאת המניות ולקבלת הכספים והתנה שהם ישמשו למתן המילווה האמור, או אם המפקח על מטבע־חוץ נתן אישור למילווה האמור;
”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר, אך למעט מילווה צמוד לשער מטבע חוץ;
”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;
”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם מילווה שלא שולם במועד פרעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי המילווה לפרעונו של אותו סכום לבין מועד פרעונו בפועל;
”ריבית הפריים“ – ריבית בסיסית תעריפית ללקוחות מועדפים בעלי חשבון דביטורי.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות ההגנה (כספים), 1941 → חוק בנק ישראל
  • תקנות ההגנה (כספים), 1941 → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילווה“, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} מילווה שניתן במטבע־חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע־חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|תקנות ההגנה (כספים), 1941}} (להלן – מילווה־חוץ);
{{ח:תתת|(2)}} מילווה שניתן מתוך כספי מילווה־חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1) ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור;
{{ח:תתת|(3)}} מילווה שנתנה חברה שעסקה או חלק מעסקה הוא מתן מילוות, מתוך כספים שקיבלה במטבע־חוץ או במטבע ישראלי הנובע מפדיון איגרות מדינת ישראל – מילווה העצמאות או איגרות מדינת ישראל – מילווה הפיתוח תמורת הקצאת מניות באותה החברה, אם המפקח על מטבע־חוץ נתן רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|תקנות ההגנה (כספים), 1941}}, להקצאת המניות ולקבלת הכספים והתנה שהם ישמשו למתן המילווה האמור, או אם המפקח על מטבע־חוץ נתן אישור למילווה האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר, אך למעט מילווה צמוד לשער מטבע חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם מילווה שלא שולם במועד פרעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי המילווה לפרעונו של אותו סכום לבין מועד פרעונו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית הפריים“ – ריבית בסיסית תעריפית ללקוחות מועדפים בעלי חשבון דביטורי.

2שיעור ריבית מכסימלי למילווה צמוד ערךתיקונים: תשל״א, תשל״ז, תשמ״ה

(א)שיעור הריבית המכסימלי למילווה צמוד־ערך הוא שלושה עשר למאה לשנה; אולם למילווה שמקצתו בלבד צמוד־ערך, ונקבע בתנאיו שיעור ריבית הן לחלק המילווה הצמוד והן לחלק המילווה הבלתי צמוד, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק לגבי חלק המילווה הצמוד.
(ב)מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.
(ג)מילווה צמוד־ערך (להלן – המילווה הראשון) שלפי תנאיו גם המלווה מקבל סכום מסויים כמילווה לתקופה מסויימת מאת הלווה (להלן – המילווה השני), יוקטן שיעור הריבית המכסימלי החל על המילווה הראשון לפי צו זה בעד אותה תקופה בחלק יחסי מאותו שיעור כיחס של סכום המילווה השני אל סכום המילווה הראשון.
(ד)מילווה צמוד־ערך שלפי תנאיו על הלווה לשלם ריבית בעד תקופה מסויימת מראש, דין הריבית ששולמה כאמור כדין מילווה שני כאמור בסעיף קטן (ג) שניתן לאותה תקופה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור הריבית המכסימלי למילווה צמוד־ערך הוא שלושה עשר למאה לשנה; אולם למילווה שמקצתו בלבד צמוד־ערך, ונקבע בתנאיו שיעור ריבית הן לחלק המילווה הצמוד והן לחלק המילווה הבלתי צמוד, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק לגבי חלק המילווה הצמוד.
{{ח:תת|(ב)}} מילווה שלפי תנאיו חייב הלווה אם יסלק אותו במועדו, לשלם רק חלק מהסכום הנוסף (להלן – החלק הנוסף), יראו כצמוד־ערך אותו חלק בלבד מסכום המילווה שיחסו אל כל סכום המילווה כיחס החלק הנוסף אל סך כל הסכום הנוסף.
{{ח:תת|(ג)}} מילווה צמוד־ערך (להלן – המילווה הראשון) שלפי תנאיו גם המלווה מקבל סכום מסויים כמילווה לתקופה מסויימת מאת הלווה (להלן – המילווה השני), יוקטן שיעור הריבית המכסימלי החל על המילווה הראשון לפי צו זה בעד אותה תקופה בחלק יחסי מאותו שיעור כיחס של סכום המילווה השני אל סכום המילווה הראשון.
{{ח:תת|(ד)}} מילווה צמוד־ערך שלפי תנאיו על הלווה לשלם ריבית בעד תקופה מסויימת מראש, דין הריבית ששולמה כאמור כדין מילווה שני כאמור בסעיף קטן (ג) שניתן לאותה תקופה.

2אשיעור מכסימלי לריבית פיגורים במילווה צמוד ערךתיקונים: תש״ל, תשמ״ה, תשס״ב, תשס״ג

(א)שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למילווה צמוד ערך הוא שבעה עשר למאה לשנה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי להלוואה שנתן תאגיד בנקאי, המובטחת במשכנתה על דירת מגורים, הוא השיעור הממוצע של ריבית הפריים בשלושת הבנקים הגדולים, בתוספת 6.5 נקודות אחוז; החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא מינה לכך יפרסם, מפעם לפעם, את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי כאמור.
(ג)היתה קרן ההלוואה או הריבית שבפיגור צמודה, בתקופת הפיגור, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר או לשער מטבע חוץ כלשהו, תנוכה ההצמדה כאמור מתוך ריבית הפריים האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור ריבית הפיגורים המקסימלי למילווה צמוד ערך הוא שבעה עשר למאה לשנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי להלוואה שנתן תאגיד בנקאי, המובטחת במשכנתה על דירת מגורים, הוא השיעור הממוצע של ריבית הפריים בשלושת הבנקים הגדולים, בתוספת 6.5 נקודות אחוז; החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא מינה לכך יפרסם, מפעם לפעם, את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} היתה קרן ההלוואה או הריבית שבפיגור צמודה, בתקופת הפיגור, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר או לשער מטבע חוץ כלשהו, תנוכה ההצמדה כאמור מתוך ריבית הפריים האמורה.

3צבירת ריביתתיקונים: תשמ״ד

צבירת ריבית מותרת באחד ממקרים אלה:
(1)הריבית נתרבתה תקופה של חודש ימים לפחות;
(2)הריבית שולמה על איגרות חוב שאישרה לענין זה ועדת הכספים של הכנסת;
(3)הריבית שולמה על פקדון שלגביו ניתן צו בדבר זיכוי, הנחה או פטור ממס על פי סעיף 5 לחוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לחוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956 → חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צבירת ריבית מותרת באחד ממקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הריבית נתרבתה תקופה של חודש ימים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} הריבית שולמה על איגרות חוב שאישרה לענין זה ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת|(3)}} הריבית שולמה על פקדון שלגביו ניתן צו בדבר זיכוי, הנחה או פטור ממס על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לעידוד החסכון (ערבות למילוות והנחות ממס הכנסה), תשט״ז–1956}}.

4ביטול והוראות מעברתיקונים: תש״ל

(א)צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ז–1957, וצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958 – בטלים; אולם על מילוות שניתנו לפני תחילתו של צו זה יוסיפו לחול הצווים האמורים כאילו לא בוטלו ולא יחול עליהם צו זה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)יחולו הוראות סעיף 2א גם על מילווה צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה;
(2)שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי למילווה שאינו צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה הוא ששה עשר למאה לשנה,
ובלבד שהוראות סעיף קטן זה יחולו רק על אותה ריבית פיגורים המשתלמת בעד התקופה שלאחר יום תחילתו של צו זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ז–1957 → צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תשי"ז)
  • וצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958 → צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תשי"ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תשי"ז)|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ז–1957}}, {{ח:חיצוני|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי) (תשי"ח)|וצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תשי״ח–1958}} – בטלים; אולם על מילוות שניתנו לפני תחילתו של צו זה יוסיפו לחול הצווים האמורים כאילו לא בוטלו ולא יחול עליהם צו זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}} גם על מילווה צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי למילווה שאינו צמוד ערך שניתן לפני תחילתו של צו זה הוא ששה עשר למאה לשנה,
{{ח:תת}} ובלבד שהוראות סעיף קטן זה יחולו רק על אותה ריבית פיגורים המשתלמת בעד התקופה שלאחר יום תחילתו של צו זה.

5השם

לצו זה ייקרא ”צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש״ל–1970“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש״ל–1970“.