1הגדרהתיקונים: תשפ״ג
בצו זה, ”גז טבעי לתחבורה“ – גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת״י 6119 – ”גז טבעי לכלי רכב“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה, ”גז טבעי לתחבורה“ – גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת״י 6119 – ”גז טבעי לכלי רכב“.{{ח:ת}} בצו זה, ”גז טבעי לתחבורה“ – גז טבעי העומד בדרישות התקן הישראלי ת״י 6119 – ”גז טבעי לכלי רכב“.{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)#סעיף 6|ו־6 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה)#סעיף 3|ובסעיף 3 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (סולר לתחבורה), התשס״ג–2003}}, רשאי אדם להפעיל רכב בגז טבעי לתחבורה, אם קיימת ברכב מערכת הנעה בגז טבעי לתחבורה, בין כמערכת בלעדית ובין ליד מערכת הנעה בדלק אחר, שמותר להניע בו כלי רכב.