תוכן החוק
צו בדבר הסחר במזון, ייצורו והחסנתו
1הגדרותתיקונים: תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ו, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ח, תשמ״ט, תשע״ב, תשע״ה
בצו זה –
”המנהל“ –
(א)מעובדי משרד המסחר והתעשיה המנויים בזה:
(1)מנהל חטיבת כימיה ומזון;
(2)הממונה על יחידת המחירים והשיווק;
(3)מנהל מחלקת תעשיית מזון או סגנו;
(4)מנהל מחלקת השירותים המסחריים או סגנו;
(5)מנהל מחוז ירושלים או סגנו;
(6)מנהל מחוז תל־אביב או סגנו;
(7)מנהל מחוז חיפה או סגנו;
(8)מנהל הלשכה המחוזית באר שבע;
(9)מנהל הסחר הממשלתי;
(ב)מעובדי משרד החקלאות המנויים בזה:
(1)סגן מנהל כללי לייצור;
(2)ראש ענף שיווק תוצרת חקלאות;
(ג)מעובדי משרד הבריאות המנויים בזה:
(1)מנהל שירות המזון;
(2)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים;
(3)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, תל־אביב;
(4)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, חיפה;
(5)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הצפון;
(6)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז המרכז;
(7)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הדרום;
(8)רופא אזורי, לשכת בריאות אזורית, אשקלון, ואם לא מונה רופא כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות, אשקלון;
”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948, או כל מזון שלא פורט באותה התוספת;
”יצרן“ – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של מצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, או העוסק באריזתו או במזיגתו;
”יצואן“ – מי שמייצא מצרך לחוץ לארץ;
”יבואן“ – מי שמייבא מצרך מחוץ לארץ;
”סיטונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לקמעונאי;
”קמעונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לצרכן;
”סוחר“ – יבואן, יצואן, סיטונאי, קמעונאי או סוכן;
”מחסנאי“ – מי שמקבל להחסנה מצרך מאת יצרן או סוחר;
”מחסן“ – מקום בו מחסנאי מחזיק מצרך של אחר בהחסנה, לרבות בית קירור;
”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
”מחסן עזר“ – מקום בו יצרן או סוחר מחסין מצרכים לצרכי עסקו, שאינו עומד מבחינת המרחק בקשר ישיר עם מקום עסקו העיקרי;
”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;
”היתר“ – היתר שניתן לפי צו זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948 → צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח) #תוספת
- באותה התוספת → צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח) #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ –
{{ח:תתת|(א)}} מעובדי משרד המסחר והתעשיה המנויים בזה:
{{ח:תתתת|(1)}} מנהל חטיבת כימיה ומזון;
{{ח:תתתת|(2)}} הממונה על יחידת המחירים והשיווק;
{{ח:תתתת|(3)}} מנהל מחלקת תעשיית מזון או סגנו;
{{ח:תתתת|(4)}} מנהל מחלקת השירותים המסחריים או סגנו;
{{ח:תתתת|(5)}} מנהל מחוז ירושלים או סגנו;
{{ח:תתתת|(6)}} מנהל מחוז תל־אביב או סגנו;
{{ח:תתתת|(7)}} מנהל מחוז חיפה או סגנו;
{{ח:תתתת|(8)}} מנהל הלשכה המחוזית באר שבע;
{{ח:תתתת|(9)}} מנהל הסחר הממשלתי;
{{ח:תתת|(ב)}} מעובדי משרד החקלאות המנויים בזה:
{{ח:תתתת|(1)}} סגן מנהל כללי לייצור;
{{ח:תתתת|(2)}} ראש ענף שיווק תוצרת חקלאות;
{{ח:תתת|(ג)}} מעובדי משרד הבריאות המנויים בזה:
{{ח:תתתת|(1)}} מנהל שירות המזון;
{{ח:תתתת|(2)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים;
{{ח:תתתת|(3)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, תל־אביב;
{{ח:תתתת|(4)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, חיפה;
{{ח:תתתת|(5)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הצפון;
{{ח:תתתת|(6)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז המרכז;
{{ח:תתתת|(7)}} רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הדרום;
{{ח:תתתת|(8)}} רופא אזורי, לשכת בריאות אזורית, אשקלון, ואם לא מונה רופא כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות, אשקלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948}}, או כל מזון שלא פורט {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח)#תוספת|באותה התוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של מצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, או העוסק באריזתו או במזיגתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצואן“ – מי שמייצא מצרך לחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – מי שמייבא מצרך מחוץ לארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיטונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לקמעונאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר“ – יבואן, יצואן, סיטונאי, קמעונאי או סוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסנאי“ – מי שמקבל להחסנה מצרך מאת יצרן או סוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום בו מחסנאי מחזיק מצרך של אחר בהחסנה, לרבות בית קירור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן עזר“ – מקום בו יצרן או סוחר מחסין מצרכים לצרכי עסקו, שאינו עומד מבחינת המרחק בקשר ישיר עם מקום עסקו העיקרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן לפי צו זה.2הגבלת הייצור והסחרתיקונים: תשכ״א
(א)לא יעסוק אדם כיצרן, כסיטונאי, כמחסנאי או כסוכן, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
(ב)בתחום עירית ירושלים לא יעסוק אדם במכירת קרח בקמעונות אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם כיצרן, כסיטונאי, כמחסנאי או כסוכן, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} בתחום עירית ירושלים לא יעסוק אדם במכירת קרח בקמעונות אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.3הגבלת ההחסנה
(א)לא ימסור יצרן או סוחר מצרך להחסנה במחסן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים למסור מצרכים להחסנה במחסן, ללא היתר –
(1)בעל רשיון לפי סעיף 2, המחסין מצרך במקום הנקוב באותו רשיון;
(2)המוסר מצרך להחסנה בבית קירור, כשהמצרך עלול להתקלקל;
(3)יבואן המעביר מצרך שיובא על ידיו מבית המכס להחסנה במחסן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ימסור יצרן או סוחר מצרך להחסנה במחסן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים למסור מצרכים להחסנה במחסן, ללא היתר –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, המחסין מצרך במקום הנקוב באותו רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} המוסר מצרך להחסנה בבית קירור, כשהמצרך עלול להתקלקל;
{{ח:תתת|(3)}} יבואן המעביר מצרך שיובא על ידיו מבית המכס להחסנה במחסן.4שלט ומען
(א)יצרן או סוחר חייב להציג על יד הכניסה לכל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט שיציין את שמו הנכון והמלא.
(ב)אם מקום עסקו אינו פתוח בשעות שבין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, או אם הוא משתמש במקום כמחסן עזר, יוסיף על השלט את המען של מקום העסק שהוא פתוח בשעות כאמור, ואם אינו קיים או אם אינו פתוח – את מענו הפרטי המדוייק.
(ג)השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 15 על 10 סנטימטר והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.
(ד)יצרן או סוחר, המשתמש במחסני עזר או המוסר מצרכים להחסנה במחסנים, יציג במקום עסקו במקום הנראה לעין רשימת המענים של מחסני העזר או של המחסנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יצרן או סוחר חייב להציג על יד הכניסה לכל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט שיציין את שמו הנכון והמלא.
{{ח:תת|(ב)}} אם מקום עסקו אינו פתוח בשעות שבין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, או אם הוא משתמש במקום כמחסן עזר, יוסיף על השלט את המען של מקום העסק שהוא פתוח בשעות כאמור, ואם אינו קיים או אם אינו פתוח – את מענו הפרטי המדוייק.
{{ח:תת|(ג)}} השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 15 על 10 סנטימטר והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.
{{ח:תת|(ד)}} יצרן או סוחר, המשתמש במחסני עזר או המוסר מצרכים להחסנה במחסנים, יציג במקום עסקו במקום הנראה לעין רשימת המענים של מחסני העזר או של המחסנים.5מכירת מצרכיםתיקונים: תשכ״ז, תשמ״ג
(א)לא ימכור יצרן או סוחר מצרך, אשר כמותו, מידתו, משקלו, נפחו, איכותו, סוגו, מינו או תארו הם שונים מזה שהוא מתיימר למכור.
(ב)קמעונאי חייב להחזיק בחנותו את מכונת השקילה, המשמשת לו לשקילת מצרך הנמכר על ידיו לפי משקל, במקום ובאופן המאפשרים לקונה לראות על נקלה וללא הפרעה את פעולת השקילה ואת תוצאותיה.
(ג)הוראות סעיף קטן (א) המתייחסות לכמות המצרך, משקלו ונפחו, לא יחולו על מוצרי מזון שחל עליהם תקן ישראלי ת״י 1059 – שבט תש״ם (ינואר 1980) סבולת המשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור יצרן או סוחר מצרך, אשר כמותו, מידתו, משקלו, נפחו, איכותו, סוגו, מינו או תארו הם שונים מזה שהוא מתיימר למכור.
{{ח:תת|(ב)}} קמעונאי חייב להחזיק בחנותו את מכונת השקילה, המשמשת לו לשקילת מצרך הנמכר על ידיו לפי משקל, במקום ובאופן המאפשרים לקונה לראות על נקלה וללא הפרעה את פעולת השקילה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) המתייחסות לכמות המצרך, משקלו ונפחו, לא יחולו על מוצרי מזון שחל עליהם תקן ישראלי ת״י 1059 – שבט תש״ם (ינואר 1980) סבולת המשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש.6העלמה והשמדה
לא יעלים אדם מצרך ולא ישמידנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעלים אדם מצרך ולא ישמידנו.7הצגת מחירים על ידי סיטונאי
סיטונאי יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין, לוח בו ירשום כל מצרך שהוא מציע, מציג או מחזיק למכירה והמחיר שהוא דורש בעדו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיטונאי יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין, לוח בו ירשום כל מצרך שהוא מציע, מציג או מחזיק למכירה והמחיר שהוא דורש בעדו.8בקשה למתן רשיון או היתר
(א)בקשה לרשיון או היתר, או לחידוש רשיון שפקע, תוגש למנהל במשרדו במחוז בו נמצא העסק עבורו נתבקש הרשיון או ההיתר, בהתאם להוראות המנהל.
(ב)אדם אשר לפי צו זה חייב לקבל יותר מרשיון או היתר אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
(ג)הבקשה תוגש בטופס שייקבע על ידי המנהל והמבקש חייב לענות על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
(ד)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים אשר הם, לדעתו, דרושים לו בקשר לבקשה האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון או היתר, או לחידוש רשיון שפקע, תוגש למנהל במשרדו במחוז בו נמצא העסק עבורו נתבקש הרשיון או ההיתר, בהתאם להוראות המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} אדם אשר לפי צו זה חייב לקבל יותר מרשיון או היתר אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} הבקשה תוגש בטופס שייקבע על ידי המנהל והמבקש חייב לענות על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים אשר הם, לדעתו, דרושים לו בקשר לבקשה האמורה.9מתן היתר וביטולו
מתן היתר, או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתן היתר, או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.10אגרותתיקונים: תשכ״א, תשמ״ה
(א)בעד כל רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת, טור א׳.
(ב)בעד חידוש רשיון שניתן לפי סעיף 2(א) תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת –
(1)בטור א׳ – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים מיום שפקע;
(2)בטור ב׳ – אם הבקשה האמורה הוגשה אחרי תום המועד הנקוב בפסקה (1).
(ג)ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
(ד)בעד מתן רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(האגרות לפי סעיף זה הוחלפו באגרות לפי סעיף 314 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האגרות לפי סעיף זה הוחלפו באגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 314|סעיף 314 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}):}}
{{ח:תת|(א)}} בעד כל רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} תשולם אגרה בשיעור המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת, טור א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} תשולם אגרה בשיעור המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳}} – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים מיום שפקע;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳}} – אם הבקשה האמורה הוגשה אחרי תום המועד הנקוב בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעד מתן רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.11חידוש הרשיון
הוגשה בקשה לחידוש רשיון ושולמה האגרה לפי סעיף 10, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לחידוש רשיון ושולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.12העברת רשיון או היתר
לא יעביר אדם רשיון או היתר ולא יקנה לזולתו זכות בהם, ולא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק בשבילו ניתן הרשיון או ההיתר, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא ברשיון או בהיתר או בעסק בשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעביר אדם רשיון או היתר ולא יקנה לזולתו זכות בהם, ולא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק בשבילו ניתן הרשיון או ההיתר, ולא יקנה אדם ולא ירכוש כל זכות שהיא ברשיון או בהיתר או בעסק בשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.13תחולה
הוראות צו זה אינן חלות על חקלאי, לרבות בעל מדגרה, לגבי תוצרת משקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות צו זה אינן חלות על חקלאי, לרבות בעל מדגרה, לגבי תוצרת משקו.14שמירת דינים אחרים
צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו זה אינו בא לגרוע מכוחו של כל דין אחר.15ביטול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשי״ח–1958 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשי״ח–1958 – בטל.16תחילה
תחילתו של צו זה היא ביום י״ג בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה היא ביום י״ג בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961).17השם
לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960“.תוספת
>
| | טור א׳ | טור ב׳ |
| בשקלים חדשים |
|
1. סיטונאי, סוכן או מחסנאי
| 80 | 96 |
|
2. טחנת קמח
| 100 | 120 |
|
3. יצרן או עוסק שלא פורט בתוספת זו והמעסיק עובדים –
| | |
|
עד 10
| 60 | 72 |
|
מ־11 עד 50
| 80 | 96 |
|
למעלה מ־50
| 100 | 120 |
📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
(האגרות לפי תוספת זו הוחלפו באגרות לפי התוספת העשירית לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(האגרות לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} הוחלפו באגרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#תוספת 10|התוספת העשירית לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}):}}
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="2"> </th><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr>
<tr><th colspan="2">בשקלים חדשים</th></tr>
<tr id="תוספת פרט 1"><td>
{{ח:תת|1.}} סיטונאי, סוכן או מחסנאי
</td><td>80</td><td>96</td></tr>
<tr id="תוספת פרט 2"><td>
{{ח:תת|2.}} טחנת קמח
</td><td>100</td><td>120</td></tr>
<tr id="תוספת פרט 3"><td>
{{ח:תת|3.}} יצרן או עוסק שלא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} והמעסיק עובדים –
</td><td> </td><td> </td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת}} עד 10
</td><td>60</td><td>72</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת}} מ־11 עד 50
</td><td>80</td><td>96</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תתת}} למעלה מ־50
</td><td>100</td><td>120</td></tr>
</table>4
(א)סכום האגרה ישתנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)בסעיף זה –
”מדד“ – המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
(ג)סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו) (תיקון מס׳ 2), התשמ״ז–1987]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום האגרה ישתנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה {{ח:הערה|[צ״ל: של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו) (תיקון מס׳ 2), התשמ״ז–1987]}} – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.