תוכן החוק
צו בדבר בתי קירור
1הגדרותתיקונים: תשי״ח, תשי״ט, תש״ך, תשכ״ג
בצו זה –
”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948;
”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
”בעל בית קירור“ – אדם שבית קירור נמצא בבעלותו, בפיקוחו או ברשותו;
”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;
”המנהל“ – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948 → צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח) #תוספת
- בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960 → צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח)#תוספת|בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל בית קירור“ – אדם שבית קירור נמצא בבעלותו, בפיקוחו או ברשותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960}}.2רשיון לבית קירורתיקונים: תשי״ח
לא יעסוק אדם באיסום מצרך בקור, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם באיסום מצרך בקור, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.3שלט ומען
(א)בעל בית קירור חייב להציג על יד הכניסה של כל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט ובו יציין את שמו הנכון והמלא.
(ב)אם מקום העסק אינו פתוח בשעות בין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, חייב בעל בית הקירור להוסיף על השלט את המען של מקום עסקו הפתוח בשעות האמורות, ואם אין לו מקום עסק כזה או שאינו פתוח כאמור – את מענו הפרטי המדוייק.
(ג)השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 25 על 10 סנטימטר, והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל בית קירור חייב להציג על יד הכניסה של כל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט ובו יציין את שמו הנכון והמלא.
{{ח:תת|(ב)}} אם מקום העסק אינו פתוח בשעות בין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, חייב בעל בית הקירור להוסיף על השלט את המען של מקום עסקו הפתוח בשעות האמורות, ואם אין לו מקום עסק כזה או שאינו פתוח כאמור – את מענו הפרטי המדוייק.
{{ח:תת|(ג)}} השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 25 על 10 סנטימטר, והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.4בקשת רשיוןתיקונים: תשי״ח
(א)בקשת רשיון לבית קירור יש להגיש למפקח במשרד הראשי.
(ב)אדם שהוא בעל יותר מבית קירור אחד חייב להשיג רשיון נפרד לכל אחד מהם.
(ג)אדם החייב לפי צו זה להשיג יותר מרשיון אחד יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
(ד)בקשה תוגש בטופס שקבע המנהל והמבקש חייב להשיב על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
(ה)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים לו, לדעתו, בקשר לבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת רשיון לבית קירור יש להגיש למפקח במשרד הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהוא בעל יותר מבית קירור אחד חייב להשיג רשיון נפרד לכל אחד מהם.
{{ח:תת|(ג)}} אדם החייב לפי צו זה להשיג יותר מרשיון אחד יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה תוגש בטופס שקבע המנהל והמבקש חייב להשיב על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים לו, לדעתו, בקשר לבקשה.5אגרותתיקונים: תשי״ט־2, תשי״ט־3, תשמ״ה
(א)בעד כל רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת, טור א׳.
(ב)בעד חידוש רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת –
(1)טור א׳ – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים אחרי שפקע תקפו;
(2)טור ב׳ – אם הבקשה האמורה לא הוגשה תוך המועד הנקוב בפסקה (1).
(ג)ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים או בעד רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד כל רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת, טור א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד חידוש רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת|טור א׳}} – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים אחרי שפקע תקפו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת|טור ב׳}} – אם הבקשה האמורה לא הוגשה תוך המועד הנקוב בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים או בעד רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.6חידוש הרשיוןתיקונים: תשי״ח, תשי״ט־2, תשי״ט־3
הוגשה בקשה לחידוש רשיון תוך 75 יום אחרי שפקע תקפו ושולמה האגרה לפי סעיף 5, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לחידוש רשיון תוך 75 יום אחרי שפקע תקפו ושולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.7העברת רשיוןתיקונים: תשי״ח
לא יעביר אדם רשיון ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק שבשבילו ניתן הרשיון ולא יקנה ולא ירכוש, ולא יזכה כל זכות שהיא ברשיון או בעסק שבשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעביר אדם רשיון ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק שבשבילו ניתן הרשיון ולא יקנה ולא ירכוש, ולא יזכה כל זכות שהיא ברשיון או בעסק שבשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.8שמירת דינים
האמור בצו זה אינו בא למעט מכוחו של כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור בצו זה אינו בא למעט מכוחו של כל דין אחר.9הוראות מעבר
אדם המחזיק ברשיון־בית־קירור בר־תוקף לפי צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955, רואים אותו כאילו ניתן לו הרשיון בהתאם להוראות צו זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם המחזיק ברשיון־בית־קירור בר־תוקף לפי צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955, רואים אותו כאילו ניתן לו הרשיון בהתאם להוראות צו זה.10ביטול
צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955 – בטל –
(1)לגבי מחסנים מיום כ״ח בטבת תשי״ז (1 בינואר 1957);
(2)לגבי בתי קירור מיום פרסום צו זה ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955 – בטל –
{{ח:תת|(1)}} לגבי מחסנים מיום כ״ח בטבת תשי״ז (1 בינואר 1957);
{{ח:תת|(2)}} לגבי בתי קירור מיום פרסום צו זה ברשומות.11השםתיקונים: תשי״ט־2
לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור), תשי״ח–1957“ .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[במקור: ”צו־שעת־חירום (בתי קירור), תשי״ח–1957“]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור), תשי״ח–1957“ {{ח:הערה|[במקור: ”צו־שעת־חירום (בתי קירור), תשי״ח–1957“]}}.תוספת
>
(א)סכום האגרה ישתנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)בסעיף זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
(ג)סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.
| טור א׳ | טור ב׳ |
| 80 שקלים חדשים | 96 שקלים חדשים |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>טור א׳</th><th>טור ב׳</th></tr>
<tr><td>80 שקלים חדשים</td><td>96 שקלים חדשים</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(א)}} סכום האגרה ישתנה ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתו של צו זה – המדד שפורסם בחודש מרס 1987.
{{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.