החקיקה בישראל

צו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ״ו–1996 צו

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשנ״ו · 1996
3
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
1
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ק״ת תשנ״ו, 980צו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים)PDF

תוכן החוק

1הגדרות

בצו זה –
”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, למעט קצבאות ילדים לפי סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996, והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי סעיף 40(ב1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949;
”רכוש“ – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים, והכל אם שווים בעת מתן הייצוג אינו עולה על השכר הממוצע במשק פי שלושה;
”שכר ממוצע במשק“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 66
  • סעיף 40(ב1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 → חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 40
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, למעט קצבאות ילדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996}}, והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים, והכל אם שווים בעת מתן הייצוג אינו עולה על השכר הממוצע במשק פי שלושה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר ממוצע במשק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ו–1996}}.

2אמות מידה לזכאות לייצוג

(א)נאשם שאינו חבר־בני־אדם יהיה זכאי לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית לפי החוק, בשל היותו מחוסר אמצעים, אם נתקיימו בו כל התנאים שלהלן:
(1)אם הנאשם –
(א)יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסתו עד 67% מהשכר הממוצע במשק;
(ב)משפחה של ארבע נפשות או יותר – גובה הכנסתו כאמור בפסקת משנה (א), ובתוספת 6% לכל נפש נוספת על שלוש;
בסעיף קטן זה, ”משפחה“ – לרבות בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ללא נישואין;
(2)אין לנאשם רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה; לענין זה, היה רכושו של הנאשם דירה –
(א)אם הוא מתגורר בה – לא יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(ב)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות, בלא ששכר לעצמו דירה אחרת – יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
(ג)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – יראו את ההפרש כהכנסה;
(ד)אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות בשיעור דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – לא יראו את דמי השכירות שקיבל כהכנסה.
(ב)לענין סעיף זה, היה הנאשם ראש המשפחה – תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה הנאשם בן משפחה כאמור – תיראה הכנסתם של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת הנאשם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק → חוק הסניגוריה הציבורית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשם שאינו חבר־בני־אדם יהיה זכאי לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|החוק}}, בשל היותו מחוסר אמצעים, אם נתקיימו בו כל התנאים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם הנאשם –
{{ח:תתתת|(א)}} יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסתו עד 67% מהשכר הממוצע במשק;
{{ח:תתתת|(ב)}} משפחה של ארבע נפשות או יותר – גובה הכנסתו כאמור בפסקת משנה (א), ובתוספת 6% לכל נפש נוספת על שלוש;
{{ח:תתת}} בסעיף קטן זה, ”משפחה“ – לרבות בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ללא נישואין;
{{ח:תתת|(2)}} אין לנאשם רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה; לענין זה, היה רכושו של הנאשם דירה –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הוא מתגורר בה – לא יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות, בלא ששכר לעצמו דירה אחרת – יראו בדירה רכוש הניתן למימוש;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות גבוהים מדמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – יראו את ההפרש כהכנסה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם אינו מתגורר בה והוא מקבל דמי שכירות בשיעור דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה שהוא מתגורר בה – לא יראו את דמי השכירות שקיבל כהכנסה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, היה הנאשם ראש המשפחה – תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה הנאשם בן משפחה כאמור – תיראה הכנסתם של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת הנאשם.

3סייג לייצוג

לא יהיה זכאי נאשם שהוא מחוסר אמצעים כאמור בסעיף 2 לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית לפי צו זה, אלא אם כן הוא נאשם בעבירה שדינה 5 שנות מאסר ומעלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהיה זכאי נאשם שהוא מחוסר אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית לפי צו זה, אלא אם כן הוא נאשם בעבירה שדינה 5 שנות מאסר ומעלה.