החקיקה בישראל

צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937 צו

7
סעיפים
1
פרקים
0
תוספות
9
הגדרות
1
הפניות פנימיות
0
הפניות חיצוניות
5
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

צו מאת הנציב העליון עפ״י סעיף 104(1)

1השם

צו זה יקרא צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו זה יקרא {{ח:הערה|”}}צו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937{{ח:הערה|“}}.

2פירושתיקונים: תש״ח

בצו זה –
”דבש טהור“ פירושו דבש שהוא נקי מיסודות נכרים לפחות כדבש שסונן באריג כברות של 54 חורים לכל אינטש בטמפרטורה של לא יותר מ־65 מעלות צלזיוס;
”משלח“ פירושו מי שמשלח דבש לחו״ל או גורם למשלוחו של דבש לחו״ל או המנסה לשלוח דבש לחו״ל, והוא כולל את סוכנו;
”היזק“ פירושו כל קלקול הפוגע במדה נכרת במראהו של הדבש וכן באיכותו כצורך אוכל או כסחורה למשלוח לחו״ל, כגון –
(I)חמום יתר על המדה,
(II)תסיסה,
(III)טחב דבש,
(IV)סמידה,
(V)טעם לפגם הבא מצמחים,
(VI)כל שמץ עשן, חומצת קרבול או טעם או ריח הבאים מיסודות נכרים,
(VII)לכלוך;
”הוצא לחו״ל“ פירושו נלקח או נשלח מישראל לכל ארץ שמחוץ לישראל, אם בדרך יבשה ואם בדרך הים;
”דבש רדוי“ פירושו דבש שהופרש מחלות דבש בלתי לחוצות ע״י כח סנטריפוגלי או כח־הכובד;
”דבש“ הוא הצוף והסכרין הנוטפים מנטיעות, שנאגרו, שונו ונאצרו בחלות דבש ע״י דבורי־דבש (אפיס מליפיקה ואפיס דורסטה) והשובר את קרני האור שמאלה LAEVO-ROTATORY ושאינו מכיל יותר מעשרים וחמשה למאה מים, רבע אחוז אבקת מילה ושמונה למאה סכר קנים;
”מפקח“ פירושו פקיד משרד החקלאות שמנהל אותו משרד ייפה את כחו לבדוק ולאשר דבש לצורך אקספורט;
”דבש מזוקק“ פירושו דבש שרדוהו מחלות הדבש ע״י סינון או דרכים אחרות;
”עכירות“ פירושו ערפול הנגרם ע״י מציאותם של גרעיני סמידה, בעבועות אויר זעירות, חלקי שעוה זעירים מאד או חמרים אחרים הגורעים מצחותו של הדבש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש טהור“ פירושו דבש שהוא נקי מיסודות נכרים לפחות כדבש שסונן באריג כברות של 54 חורים לכל אינטש בטמפרטורה של לא יותר מ־65 מעלות צלזיוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משלח“ פירושו מי שמשלח דבש לחו״ל או גורם למשלוחו של דבש לחו״ל או המנסה לשלוח דבש לחו״ל, והוא כולל את סוכנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היזק“ פירושו כל קלקול הפוגע במדה נכרת במראהו של הדבש וכן באיכותו כצורך אוכל או כסחורה למשלוח לחו״ל, כגון –
{{ח:תתת|(I)}} חמום יתר על המדה,
{{ח:תתת|(II)}} תסיסה,
{{ח:תתת|(III)}} טחב דבש,
{{ח:תתת|(IV)}} סמידה,
{{ח:תתת|(V)}} טעם לפגם הבא מצמחים,
{{ח:תתת|(VI)}} כל שמץ עשן, חומצת קרבול או טעם או ריח הבאים מיסודות נכרים,
{{ח:תתת|(VII)}} לכלוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצא לחו״ל“ פירושו נלקח או נשלח מישראל לכל ארץ שמחוץ לישראל, אם בדרך יבשה ואם בדרך הים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש רדוי“ פירושו דבש שהופרש מחלות דבש בלתי לחוצות ע״י כח סנטריפוגלי או כח־הכובד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש“ הוא הצוף והסכרין הנוטפים מנטיעות, שנאגרו, שונו ונאצרו בחלות דבש ע״י דבורי־דבש (אפיס מליפיקה ואפיס דורסטה) והשובר את קרני האור שמאלה LAEVO-ROTATORY ושאינו מכיל יותר מעשרים וחמשה למאה מים, רבע אחוז אבקת מילה ושמונה למאה סכר קנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ פירושו פקיד משרד החקלאות שמנהל אותו משרד ייפה את כחו לבדוק ולאשר דבש לצורך אקספורט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש מזוקק“ פירושו דבש שרדוהו מחלות הדבש ע״י סינון או דרכים אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עכירות“ פירושו ערפול הנגרם ע״י מציאותם של גרעיני סמידה, בעבועות אויר זעירות, חלקי שעוה זעירים מאד או חמרים אחרים הגורעים מצחותו של הדבש.

3תעודה לאקספורט של דבש

אסור לשלח דבש לאקספורט אלא אם כן צרפו למשלוח הדבש תעודה שניתנה ע״י מפקח המעידה שהוא בדק את הדבש ואשר אותו כדבש ראוי לאקספורט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסור לשלח דבש לאקספורט אלא אם כן צרפו למשלוח הדבש תעודה שניתנה ע״י מפקח המעידה שהוא בדק את הדבש ואשר אותו כדבש ראוי לאקספורט.

4בקשות לתעודותתיקונים: תשי״ח

כל משלח הרוצה בתעודה לאקספורט של דבש, עליו לפנות בבקשה לרופא וטרינרי ממשלתי הקרוב ביותר לפחות ארבעה עשר יום לפני התאריך שיש בדעתו לשלוח אותו דבש לאקספורט ועליו להגיש לרופא וטרינרי זה בכתב את הפרטים דלקמן:–
(א)כמות הדבש שיש בדעתו לשלח לחו״ל;
(ב)צורת האריזה;
(ג)המקום שבו יוכל המפקח לבדוק את הדבש.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[במקור: לפקיד הוטרינרי]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל משלח הרוצה בתעודה לאקספורט של דבש, עליו לפנות בבקשה לרופא וטרינרי ממשלתי {{ח:הערה|[במקור: לפקיד הוטרינרי]}} הקרוב ביותר לפחות ארבעה עשר יום לפני התאריך שיש בדעתו לשלוח אותו דבש לאקספורט ועליו להגיש לרופא וטרינרי זה בכתב את הפרטים דלקמן:–
{{ח:תת|(א)}} כמות הדבש שיש בדעתו לשלח לחו״ל;
{{ח:תת|(ב)}} צורת האריזה;
{{ח:תת|(ג)}} המקום שבו יוכל המפקח לבדוק את הדבש.

5בדיקת הדבש ומתן התעודהתיקונים: 1947, תש״ח־2

(1)המפקח לא יתן תעודה עפ״י צו זה אלא אם כן נוכח שהדבש המיועד לאקספורט –
(א)יש לו הסגולות הטבעיות של דבש טהור;
(ב)אינו שוקל פחות מ־1.44 ק״ג לכל ליטר בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס;
(ג)הוא דבש זך ונקי מכל קלקול או עכירות;
(ד)בשל די הצורך;
(ה)נארז בכלי קבול חזקים ונקיים שהדביקו על כל אחד מהם פתק המציין את הפרטים דלקמן ביחס לדבש שבהם:–
(I)אם הוא דבש רדוי או דבש מזוקק;
(II)טיבו של הדבש (תפוחי־זהב, דבש הרים, דבש שדה או דבש אקליפטוס);
(III)המשקל המדויק בק״ג או בגרמים;
(IV)שם המשלח.
בתנאי שמתירין פגם כדי שיעור של חמשה אחוזים בקשר עם הדרישות דלעיל, אלא שאין להתיר שום פגם לגבי דבש מקולקל כמוגדר בפסקא 2 מצו זה.
(2)כשמסרב המפקח ליתן תעודה עליו למסור לשולח מודעה בכתב, המציינת את הנימוק לסירובו.
(3)משלח רשאי לערער על סירובו של מפקח לתת תעודה עפ״י צו זה בפני מנהל שירותי הוטרינריות, משרד החקלאות , שהחלטתו תהא החלטה סופית.
בכל מקרה של ערעור על השולח לשלם למפרע מס של שתי לירות כדי לכסות את דמי הבדיקה הנוספת:
בתנאי שמס זה יוחזר למשלח אם יבטל מנהל שירותי הוטרינריות את החלטת המפקח.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
[במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי, מחלקת החקלאות והדייג]
[במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} המפקח לא יתן תעודה עפ״י צו זה אלא אם כן נוכח שהדבש המיועד לאקספורט –
{{ח:תתת|(א)}} יש לו הסגולות הטבעיות של דבש טהור;
{{ח:תתת|(ב)}} אינו שוקל פחות מ־1.44 ק״ג לכל ליטר בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא דבש זך ונקי מכל קלקול או עכירות;
{{ח:תתת|(ד)}} בשל די הצורך;
{{ח:תתת|(ה)}} נארז בכלי קבול חזקים ונקיים שהדביקו על כל אחד מהם פתק המציין את הפרטים דלקמן ביחס לדבש שבהם:–
{{ח:תתתת|(I)}} אם הוא דבש רדוי או דבש מזוקק;
{{ח:תתתת|(II)}} טיבו של הדבש (תפוחי־זהב, דבש הרים, דבש שדה או דבש אקליפטוס);
{{ח:תתתת|(III)}} המשקל המדויק בק״ג או בגרמים;
{{ח:תתתת|(IV)}} שם המשלח.
{{ח:תת}} בתנאי שמתירין פגם כדי שיעור של חמשה אחוזים בקשר עם הדרישות דלעיל, אלא שאין להתיר שום פגם לגבי דבש מקולקל כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקא 2 מצו זה}}.
{{ח:תת|(2)}} כשמסרב המפקח ליתן תעודה עליו למסור לשולח מודעה בכתב, המציינת את הנימוק לסירובו.
{{ח:תת|(3)}} משלח רשאי לערער על סירובו של מפקח לתת תעודה עפ״י צו זה בפני מנהל שירותי הוטרינריות, משרד החקלאות {{ח:הערה|[במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי, מחלקת החקלאות והדייג]}}, שהחלטתו תהא החלטה סופית.
{{ח:תת}} בכל מקרה של ערעור על השולח לשלם למפרע מס של שתי לירות כדי לכסות את דמי הבדיקה הנוספת:
{{ח:תת}} בתנאי שמס זה יוחזר למשלח אם יבטל מנהל שירותי הוטרינריות {{ח:הערה|[במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי]}} את החלטת המפקח.

6יוצא מן הכלל

צו זה לא יחול על כל משלוח של דבש שמשקלו פחות מ־25 ק״ג ואשר רוצים לשלח אותו לחו״ל שלא לצרכי מכירה. החלטתו של כל פקיד מכס או של כל מפקח בשאלה אם הדבש מיועד למכירה או לצורך אחר תהא החלטה סופית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו זה לא יחול על כל משלוח של דבש שמשקלו פחות מ־25 ק״ג ואשר רוצים לשלח אותו לחו״ל שלא לצרכי מכירה. החלטתו של כל פקיד מכס או של כל מפקח בשאלה אם הדבש מיועד למכירה או לצורך אחר תהא החלטה סופית.

7התחלת תוקף

צו זה יקבל תוקף ביום 7 ביוני, 1937.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו זה יקבל תוקף ביום 7 ביוני, 1937.