1הגדרותתיקונים: תשס״ח
בצו זה –
”הסדר ואסנאר“ – הסדר רב־צדדי בדבר פיקוח על הייצוא של אמצעי לחימה קונוונציונליים ופריטים וטכנולוגיה דו־שימושיים (Wassenaar Arrangement on Export Controls for Conventional Arms and Dual-Use Goods and Technologies);
”ועדת המנכ״לים“ – המנהל הכללי של המשרד יחד עם המנהל הכללי של משרד הביטחון והמנהל הכללי של משרד החוץ;
”חוק יצוא ביטחוני“ – חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007;
”טובין“ – חומרים, ציוד ומערכות ציוד לרבות רכיבים וחלקים שלהם;
”טכנולוגיה“ – מידע מסוים הדרוש לפיתוח או לייצור של כל פריט הנכלל ברשימה או לשימוש בו, למעט מידע שהוא נחלת הכלל, ומחקר מדעי בסיסי; מידע כאמור יכול שיהיה נתונים טכניים או סיוע טכני;
”ייצוא“ – הוצאה או גרם הוצאה מישראל בים, ביבשה או באוויר, לרבות העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כהגדרתם בחוק יצוא ביטחוני;
”ייצור“ – לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות;
”מחקר מדעי בסיסי“ – עבודה ניסיונית או תאורטית שמטרתה העיקרית רכישת ידע חדש בנוגע לעקרונות היסוד של תופעות ועובדות הניתנות לצפיה, ואשר אינה מכוונת בעיקרה אל עבר מטרה או יעד מעשיים מסוימים;
”מידע שהוא נחלת הכלל“ – טכנולוגיה זמינה, בלא מגבלות על המשך הפצתה; מגבלות על זכויות יוצרים אינן מוציאות טכנולוגיה מכלל היותה נחלת הכלל;
”משתמש סופי“ – הגורם הסופי שהטובין, הטכנולוגיה או השירותים מיועדים לו;
”נתונים טכניים“ – לרבות תכניות־אב, תכניות, שרטוטים, דגמים, נוסחאות, שרטוטים הנדסיים ומפרטים, ספרי הוראות הפעלה כתובים או מתועדים על גבי מדיה מגנטית, אופטית או כל מדיה אחרת;
”סיוע טכני“ – לרבות הוראה, הכשרה, הדרכה, העברת בקיאות, ייעוץ, ולרבות העברת נתונים טכניים;
”פיתוח“ – לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים תכנון, חקר תכנון, ניתוחו, תפישת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות־טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני התכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה;
”הרשות“ – מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד), סגנו, או מי שהמנהל הכללי של המשרד הסמיכו;
”הרשימה“ – רשימה המבוססת על רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו־שימושיים של הסדר ואסנאר שישראל החליטה לפעול לפיה ואשר עותק שלה מופקד לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו; ראשי פרקים של הרשימה מפורטים בתוספת;
”שימוש“ – לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ;
”שימוש סופי“ – היישום אשר לשמו נדרשים הטובין, הטכנולוגיה או השירותים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007 → חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני
- בחוק יצוא ביטחוני → חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר ואסנאר“ – הסדר רב־צדדי בדבר פיקוח על הייצוא של אמצעי לחימה קונוונציונליים ופריטים וטכנולוגיה דו־שימושיים (Wassenaar Arrangement on Export Controls for Conventional Arms and Dual-Use Goods and Technologies);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המנכ״לים“ – המנהל הכללי של המשרד יחד עם המנהל הכללי של משרד הביטחון והמנהל הכללי של משרד החוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יצוא ביטחוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – חומרים, ציוד ומערכות ציוד לרבות רכיבים וחלקים שלהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכנולוגיה“ – מידע מסוים הדרוש לפיתוח או לייצור של כל פריט הנכלל ברשימה או לשימוש בו, למעט מידע שהוא נחלת הכלל, ומחקר מדעי בסיסי; מידע כאמור יכול שיהיה נתונים טכניים או סיוע טכני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצוא“ – הוצאה או גרם הוצאה מישראל בים, ביבשה או באוויר, לרבות העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|בחוק יצוא ביטחוני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחקר מדעי בסיסי“ – עבודה ניסיונית או תאורטית שמטרתה העיקרית רכישת ידע חדש בנוגע לעקרונות היסוד של תופעות ועובדות הניתנות לצפיה, ואשר אינה מכוונת בעיקרה אל עבר מטרה או יעד מעשיים מסוימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע שהוא נחלת הכלל“ – טכנולוגיה זמינה, בלא מגבלות על המשך הפצתה; מגבלות על זכויות יוצרים אינן מוציאות טכנולוגיה מכלל היותה נחלת הכלל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתמש סופי“ – הגורם הסופי שהטובין, הטכנולוגיה או השירותים מיועדים לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתונים טכניים“ – לרבות תכניות־אב, תכניות, שרטוטים, דגמים, נוסחאות, שרטוטים הנדסיים ומפרטים, ספרי הוראות הפעלה כתובים או מתועדים על גבי מדיה מגנטית, אופטית או כל מדיה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיוע טכני“ – לרבות הוראה, הכשרה, הדרכה, העברת בקיאות, ייעוץ, ולרבות העברת נתונים טכניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיתוח“ – לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים תכנון, חקר תכנון, ניתוחו, תפישת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות־טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני התכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד), סגנו, או מי שהמנהל הכללי של המשרד הסמיכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשימה“ – רשימה המבוססת על רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו־שימושיים של הסדר ואסנאר שישראל החליטה לפעול לפיה ואשר עותק שלה מופקד לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו; ראשי פרקים של הרשימה מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש סופי“ – היישום אשר לשמו נדרשים הטובין, הטכנולוגיה או השירותים.3רישיון יצואתיקונים: תשס״ח
(א)לא ייצא אדם טובין או טכנולוגיה מן המפורטים ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון מאת הרשות (להלן – רישיון), למעט אותם טובין, טכנולוגיה או שירותים שלגביהם יש לקבל רישיון מבין הרישיונות הקבועים בפרק ד׳ לחוק יצוא ביטחוני מאת הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק האמור.
(ב)הרשות, בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ, רשאית לפטור מחובת רישיון, לפי מדינות ולפי סוגי טובין או טכנולוגיה מן המפורטות ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפרק ד׳ לחוק יצוא ביטחוני → חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני #פרק ד
- בחוק האמור → חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייצא אדם טובין או טכנולוגיה מן המפורטים ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון מאת הרשות (להלן – רישיון), למעט אותם טובין, טכנולוגיה או שירותים שלגביהם יש לקבל רישיון מבין הרישיונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק יצוא ביטחוני}} מאת הרשות המוסמכת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות, בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ, רשאית לפטור מחובת רישיון, לפי מדינות ולפי סוגי טובין או טכנולוגיה מן המפורטות ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור.4בקשה למתן רישיון
(א)מבקש רישיון יגיש בקשה לרשות לפי טופס שהרשות הורתה עליו המצוי באתר האינטרנט של המשרד והמעיד על השימוש הסופי ועל המשתמש הסופי בטובין, בטכנולוגיה או בשירותים, כשהוא ממולא לכל פרטיו (להלן – הבקשה).
(ב)הרשות רשאית לדרוש כל ידיעה, מסמך או חפץ הדרושים לה לצורך בדיקת הבקשה, לרבות מסמכים הנוגעים לשימוש סופי ומשתמש סופי, בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
(ג)הרשות תשיב למבקש רישיון בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך 10 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף קטן (ב), לפי המאוחר, למעט אם היא בקשה אשר עמדת משרד הביטחון ומשרד החוץ אינה נדרשת לגביה לפי סעיף 6(א); לבקשה אשר עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לגביה, תשיב הרשות בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות, לפי המאוחר.
(ד)במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאית הרשות להאריך את התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג) ב־10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה; על הארכת תקופות לפי סעיף קטן זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.
(ה)בלי לגרוע משאר סמכויותיה על פי כל דין, רשאית הרשות לסרב לתת רישיון או להתנות בו תנאים.
(ו)הרשות רשאית, להתלות או לבטל את הרישיון לאחר שניתן בהתקיים אחד מאלה:
(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2)הופר תנאי מתנאי הרישיון;
(3)בעל הרישיון עבר על הוראה מהוראות צו זה או הוראות לפי פקודת המכס.
(ז)ניתן להתלות או לבטל רישיונות נוספים שבידי בעל רישיון המחזיק ביותר מרישיון אחד לפי צו זה, אם נתקיים בו אחד המפורטים בסעיף קטן (ו).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש בקשה לרשות לפי טופס שהרשות הורתה עליו המצוי באתר האינטרנט של המשרד והמעיד על השימוש הסופי ועל המשתמש הסופי בטובין, בטכנולוגיה או בשירותים, כשהוא ממולא לכל פרטיו (להלן – הבקשה).
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש כל ידיעה, מסמך או חפץ הדרושים לה לצורך בדיקת הבקשה, לרבות מסמכים הנוגעים לשימוש סופי ומשתמש סופי, בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תשיב למבקש רישיון בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך 10 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף קטן (ב), לפי המאוחר, למעט אם היא בקשה אשר עמדת משרד הביטחון ומשרד החוץ אינה נדרשת לגביה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}; לבקשה אשר עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לגביה, תשיב הרשות בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאית הרשות להאריך את התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג) ב־10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה; על הארכת תקופות לפי סעיף קטן זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע משאר סמכויותיה על פי כל דין, רשאית הרשות לסרב לתת רישיון או להתנות בו תנאים.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות רשאית, להתלות או לבטל את הרישיון לאחר שניתן בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} הופר תנאי מתנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון עבר על הוראה מהוראות צו זה או הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ז)}} ניתן להתלות או לבטל רישיונות נוספים שבידי בעל רישיון המחזיק ביותר מרישיון אחד לפי צו זה, אם נתקיים בו אחד המפורטים בסעיף קטן (ו).6העברת הבקשה לעיון
(א)הרשות תעביר את בקשת הרישיון למשרד הביטחון ולמשרד החוץ מיד עם קבלתה, זולת אם קבעה עם משרד הביטחון ומשרד החוץ סוגי בקשות אשר לגביהן אין עמדת המשרדים האמורים נדרשת.
(ב)משרד הביטחון ומשרד החוץ יבחנו קיומן של השלכות ביטחוניות או השלכות על מדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל, בהתאמה, ויודיעו כל אחד על עמדתו, בתוך 15 ימי עבודה מקבלת הבקשה לרישיון.
(ג)במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו תוארך התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) ב־10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות תעביר את בקשת הרישיון למשרד הביטחון ולמשרד החוץ מיד עם קבלתה, זולת אם קבעה עם משרד הביטחון ומשרד החוץ סוגי בקשות אשר לגביהן אין עמדת המשרדים האמורים נדרשת.
{{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ומשרד החוץ יבחנו קיומן של השלכות ביטחוניות או השלכות על מדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל, בהתאמה, ויודיעו כל אחד על עמדתו, בתוך 15 ימי עבודה מקבלת הבקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו תוארך התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) ב־10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה.7החלטה בבקשהתיקונים: תשס״ח
(א)הרשות תחליט בבקשה לאחר ששקלה את עמדת משרד הביטחון ואת עמדת משרד החוץ שקיבלה לפי סעיף 6(ב), זולת אם עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לפי סעיף 6(א).
(ב)החלטת הרשות על מתן רישיון לעניין בקשה הנוגעת ליצוא תינתן לאחר ששקלה את עמדות משרד הביטחון ומשרד החוץ, אם ניתנו, והודיעה למשרדים האמורים על כוונתה לתת רישיון.
(ג)התנגדו משרד הביטחון או משרד החוץ לכוונת הרשות לתת רישיון, או חלקה הרשות על התנגדות המשרדים האמורים לכוונתה לתת רישיון, יביאו הרשות, משרד הביטחון או משרד החוץ, לפי העניין, את המחלוקת להכרעת ועדת המנכ״לים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה על כוונת הרשות לתת רישיון או מיום קבלת עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ, הכל לפי העניין.
(ד)ההכרעה בוועדת המנכ״לים תהיה בהסכמה; הובאה מחלוקת כאמור, לפני ועדת המנכ״לים, יוארכו התקופות הנקובות בסעיף 4(ג) ב־15 ימי עבודה נוספים גם אם כבר הוארכו לפי סעיף 4(ד); לא הכריעה ועדת המנכ״לים – תובא המחלוקת להכרעת ראש הממשלה, אשר יחליט בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניו מחלוקת כאמור, על הארכת תקופות לפי סעיף זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות תחליט בבקשה לאחר ששקלה את עמדת משרד הביטחון ואת עמדת משרד החוץ שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}, זולת אם עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת הרשות על מתן רישיון לעניין בקשה הנוגעת ליצוא תינתן לאחר ששקלה את עמדות משרד הביטחון ומשרד החוץ, אם ניתנו, והודיעה למשרדים האמורים על כוונתה לתת רישיון.
{{ח:תת|(ג)}} התנגדו משרד הביטחון או משרד החוץ לכוונת הרשות לתת רישיון, או חלקה הרשות על התנגדות המשרדים האמורים לכוונתה לתת רישיון, יביאו הרשות, משרד הביטחון או משרד החוץ, לפי העניין, את המחלוקת להכרעת ועדת המנכ״לים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה על כוונת הרשות לתת רישיון או מיום קבלת עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ, הכל לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} ההכרעה בוועדת המנכ״לים תהיה בהסכמה; הובאה מחלוקת כאמור, לפני ועדת המנכ״לים, יוארכו התקופות הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ג)}} ב־15 ימי עבודה נוספים גם אם כבר הוארכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}}; לא הכריעה ועדת המנכ״לים – תובא המחלוקת להכרעת ראש הממשלה, אשר יחליט בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניו מחלוקת כאמור, על הארכת תקופות לפי סעיף זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.