1הגדרותתיקונים: 1141, 1605
בצו זה –
”הממונה“ – מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה;
”חוק העבודה“ – חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965;
”ישוב“ – כל אחד מן הישובים במפורטים בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979 ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981, כפי תוקפן מעת לעת;
”ישראלי“ – תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965 → חוק העבודה הירדני
- בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979 → צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) #תוספת
- ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981 → צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) #תוספת
- חוק השבות, התש״י–1950 → חוק השבות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – כל אחד מן הישובים במפורטים {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)#תוספת|בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)#תוספת|ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981}}, כפי תוקפן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישראלי“ – תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל.6עונשיןתיקונים: 1605, 2223
(א)העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980.
(ב)על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות סעיף 2 – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(2)נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(3)קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(4)נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(א)העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר;
(ב)העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר.
(5)נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו.
(6)קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(7)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(ב)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(8)מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1)לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין;
(2)בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין.
(9)בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ כהגדרתו בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025.
(ג)הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.
(2)הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
-
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980 → צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) #סעיף 1
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025 → צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
{{ח:תתת|(4)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר.
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
{{ח:תתת|(7)|(א)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תתתת|(ב)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(8)}} מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין;
{{ח:תתתת|(2)}} בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין.
{{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ {{ח:הערה|-}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)|בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).