החקיקה בישראל

צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982 צו

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ב · 1982
13
סעיפים
0
פרקים
1
תוספות
6
הגדרות
6
הפניות פנימיות
12
הפניות חיצוניות
2
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
קמצ״ם, 53, 130 {{מוקטן|(צו 967)}}צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)
קמצ״ם, 74, 48 {{מוקטן|(צו 1141)}}תיקון
קמצ״ם, 76, 76 {{מוקטן|(צו 1198)}}תיקון מס׳ 2
קמצ״ם, 222, 4986 {{מוקטן|(צו 1605)}}תיקון מס׳ 3
קמצ״ם, 269, 13667 {{מוקטן|(צו 2223)}}צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: 1141, 1605

בצו זה –
”הממונה“ – מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה;
”חוק העבודה“ – חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965;
”ישוב“ – כל אחד מן הישובים במפורטים בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979 ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981, כפי תוקפן מעת לעת;
”ישראלי“ – תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965 → חוק העבודה הירדני
  • בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979 → צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) #תוספת
  • ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981 → צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) #תוספת
  • חוק השבות, התש״י–1950 → חוק השבות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שימונה על ידי כממונה לצורך צו זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה הירדני, חוק מס׳ 2 לשנת 1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – כל אחד מן הישובים במפורטים {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)#תוספת|בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)#תוספת|ובתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981}}, כפי תוקפן מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישראלי“ – תושב ישראל, מי שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, וכן מי שאינו תושב האזור ובידו אשרת כניסה בתוקף לישראל.

2חובת העסקת באמצעות לשכת עבודהתיקונים: 1141, 2223

לא יעסיק אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו, תושב באזור בישוב (להלן – העסקה), אלא באמצעות לשכת העבודה כמשמעותה בפרק השלישי לחוק העבודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרק השלישי לחוק העבודה → חוק העבודה הירדני #פרק 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעסיק אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו, תושב באזור בישוב (להלן – העסקה), אלא באמצעות לשכת העבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני#פרק 3|בפרק השלישי לחוק העבודה}}.

3תוספת יוקר ושכר מינימוםתיקונים: 1198

(א)אדם המועסק בישוב זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת מהשכר המינימום וכן יהיה זכאי לתוספת יוקר, הכל כפי תקפם בישראל מעת לעת.
(ב)הממונה יפרסם בהודעה את שיעוריהם של שכר המינימום ותוספת היוקר ואת מועד תחילתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם המועסק בישוב זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת מהשכר המינימום וכן יהיה זכאי לתוספת יוקר, הכל כפי תקפם בישראל מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם בהודעה את שיעוריהם של שכר המינימום ותוספת היוקר ואת מועד תחילתם.

3אהתקנת תקנותתיקונים: 1198

הממונה רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו של צו זה לרבות תקנות בדבר:
(1)חובת דווח של מעסיק ועובד על העסקה;
(2)נהלים להפעלתה של לשכת עבודה על פי סעיף 2 לצו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממונה רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו של צו זה לרבות תקנות בדבר:
{{ח:תת|(1)}} חובת דווח של מעסיק ועובד על העסקה;
{{ח:תת|(2)}} נהלים להפעלתה של לשכת עבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לצו}}.

3בהעסקה מחוץ לישוב על ידי ישראליתיקונים: 1605

הוראות סעיף 2 וסעיף 3 יחולו על העסקת תושב באזור או אדם, לפי העניין, כאשר ההעסקה נעשית בידי מעסיק ישראלי באזור, אף מחוץ לישוב.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} יחולו על העסקת תושב באזור או אדם, לפי העניין, כאשר ההעסקה נעשית בידי מעסיק ישראלי באזור, אף מחוץ לישוב.

3גזכות עובד של קבלן כוח אדםתיקונים: 1605

(א)זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום תוספת יוקר ושכר מינימום כאמור בסעיפים 3 ו־3ב, תחול גם כלפי מעסיק בפועל.
(ב)בסעיף זה –
”מעסיק בפועל“ – מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם;
”קבלן כוח אדם“ – מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום תוספת יוקר ושכר מינימום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3ב|ו־3ב}}, תחול גם כלפי מעסיק בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ – מי שאצלו מועסק עובד של קבלן כוח אדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“ – מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו.

4הקניית סמכויות

לצורך הפעלתו של צו זה יהיו נתונים לממונה כל סמכות וכל מינוי שהוקנה על פי חוק העבודה לשר לענינים הסוציאליים והעבודה ולעובדי משרדו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העבודה → חוק העבודה הירדני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך הפעלתו של צו זה יהיו נתונים לממונה כל סמכות וכל מינוי שהוקנה על פי {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה}} לשר לענינים הסוציאליים והעבודה ולעובדי משרדו.

5שמירת דינים

הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות חוק העבודה אלא להוסיף עליהן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העבודה → חוק העבודה הירדני
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|חוק העבודה}} אלא להוסיף עליהן.

5אהמינהל האזרחי כמעבידתיקונים: 1605

מבלי לפגוע באמור בכל דין ותחיקת ביטחון, לענין צו זה דין המינהל האזרחי כמעסיק, כדין ישראלי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבלי לפגוע באמור בכל דין ותחיקת ביטחון, לענין צו זה דין המינהל האזרחי כמעסיק, כדין ישראלי.

6עונשיןתיקונים: 1605, 2223

(א)העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980.
(ב)על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות סעיף 2 – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(2)נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(3)קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(4)נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(א)העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר;
(ב)העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר.
(5)נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו.
(6)קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ב)קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
(ג)הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
(7)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(ב)הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(8)מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
(1)לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין;
(2)בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין.
(9)בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ כהגדרתו בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025.
(ג)הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.
(2)הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
-
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980 → צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) #סעיף 1
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025 → צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות צו זה או תקנות שהותקנו מכוחו דינו מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין או בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), תש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, מעביד המעסיק עובד, שהוא תושב האזור, בישוב שלא באמצעות לשכת העבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – דינו מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מ־5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (1) ו־(2) לא יפחת מ־20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
{{ח:תתת|(4)}} נעברה עבירה לפי פסקה (1), באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתתת|(א)}} העסקה כאמור בפסקה (1) של שני עובדים תושבים האזור או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} העסקה של עובד שהוא תושב האזור כאמור בפסקה (1), למשך יומיים רצופים או יותר.
{{ח:תתת|(5)}} נעברה עבירה לפי פסקה (4) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בפסקה זו.
{{ח:תתת|(6)|(א)}} קנס המוטל לפי פסקה (4) לא יפחת מ־10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} קנס המוטל על תאגיד לפי פסקאות (4) ו־(5) לא יפחת מ־40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).
{{ח:תתת|(7)|(א)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (1) או (2), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשור בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תתתת|(ב)}} הורשע יחיד או תאגיד בעבירה לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, על התליית רישיון או היתר עיסוק שניתנו על פי כל דין, בעיסוק הקשר בעבירה, לתקופה שלא תעלה על שנה, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתת|(8)}} מי שעשה מעשה כאמור בסעיף קטן זה, והוכחה מודעותו לכך שהעובד הוא שוהה לא חוקי, עליו הראיה שהמעשה נעשה באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לאחר שבדק שבידי השוהה הלא חוקי מסמכים, שלפיהם הוא נכנס לתחום היישוב כדין ויושב בו כדין;
{{ח:תתתת|(2)}} בנסיבות שבהן הוא לא חשד שהשוהה הלא חוקי נכנס שלא כדין לתחום היישוב או שהוא שוהה בתחום היישוב שלא כדין.
{{ח:תתת|(9)}} בסעיף קטן זה – ”שוהה לא חוקי“ {{ח:הערה|-}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון)|בצו בדבר הגברת האכיפה נגד מקום המשמש להלנה או העסקה שלא כדין (יהודה ושומרון) (מס׳ 2223), התשפ״ה–2025}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על־תנאי.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ד בניסן התשפ״ז (1 במאי 2027).

7

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981}}.}}

8תחילת תוקף

תחילתו של צו זה תשעים יום מיום חתימתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה תשעים יום מיום חתימתו.

9השם

צו זה יקרא: ”צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו זה יקרא: ”צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982“.
תוספת