תוכן החוק
מס׳ 1 לשנת תש״ח–1948
תוכן עניינים
פרק ראשון: השלטון
1מועצת המדינה הזמניתתיקונים: תש״ח, תש״ט
(א)מועצת המדינה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם בתוספת לפקודה זו.
נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו במועצת המדינה הזמנית כפי שיוחלט על ידי המועצה; אי־השתתפותם במועצה לא תגרע מסמכותה.
(ב)מועצת המדינה הזמנית קובעת בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.
(ג)
(ד)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת המדינה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לפקודה זו}}.
{{ח:תת}} נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו במועצת המדינה הזמנית כפי שיוחלט על ידי המועצה; אי־השתתפותם במועצה לא תגרע מסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת המדינה הזמנית קובעת בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}2הממשלה הזמניתתיקונים: תש״ט, תשכ״ח
(א)הממשלה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם בתוספת לפקודה זו.
נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו בממשלה הזמנית, כפי שיוחלט על ידי מועצת המדינה הזמנית; אי־השתתפותם בממשלה הזמנית לא תגרע מסמכותה.
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לפקודה זו}}.
{{ח:תת}} נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו בממשלה הזמנית, כפי שיוחלט על ידי מועצת המדינה הזמנית; אי־השתתפותם בממשלה הזמנית לא תגרע מסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}3מנהל מחוזי
הממשלה הזמנית רשאית לחלק את שטח המדינה למחוזות ולנפות ותתאר את גבולותיהם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (י״פ תשי״ז, 761).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה הזמנית רשאית לחלק את שטח המדינה למחוזות ולנפות ותתאר את גבולותיהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}} (י״פ תשי״ז, 761).}}4רשויות מקומיות
העיריות, המועצות המקומיות ושאר הרשויות המקומיות יוסיפו לפעול תוך תחומי שפוטן ומסגרת סמכותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העיריות, המועצות המקומיות ושאר הרשויות המקומיות יוסיפו לפעול תוך תחומי שפוטן ומסגרת סמכותן.פרק שני: תקציב ומסים
5תיקונים: תשל״ה־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}6תיקונים: תשל״ה־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק שלישי: חקיקה
7פקודותתיקונים: תש״ט
(א)מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת.
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}8תיקונים: תשנ״ב
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9תיקונים: תש״ט, תשנ״ב
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל), אך בהתאם לסעיף 64(ג) לחוק־יסוד: הממשלה (כנוסחו משנת התשנ״ב), כל חיקוק שנקבע בו כי תוקפו יהיה כל עוד קיים מצב חירום שהוכרז לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע בו שתוקפו יהיה כל עוד קיים מצב חירום שהוכרז על פי סעיף 49(א) לחוק־יסוד: הממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל), אך בהתאם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210707.pdf|לסעיף 64(ג) לחוק־יסוד: הממשלה (כנוסחו משנת התשנ״ב)}}, כל חיקוק שנקבע בו כי תוקפו יהיה כל עוד קיים מצב חירום שהוכרז לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע בו שתוקפו יהיה כל עוד קיים מצב חירום שהוכרז על פי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 38|סעיף 49(א) לחוק־יסוד: הממשלה}}.}}10רשומותתיקונים: תש״ט, תשי״ב־2, תשמ״א
(א)כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום.
(ב)פרסומה של פקודה ברשומות ישמש ראיה כי אותה פקודה נתנה ונחתמה כדין.
(ג)הוראות סעיף זה חלות גם על תקנות כמשמעותן בסעיף 8 ועל תקנות־שעת־חירום כמשמעותן בסעיף 9.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 8 → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 37
- בסעיף 9 → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 39
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} פרסומה של פקודה ברשומות ישמש ראיה כי אותה פקודה נתנה ונחתמה כדין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה חלות גם על תקנות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 37|בסעיף 8}} ועל תקנות־שעת־חירום כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 39|בסעיף 9}}.10אתיקון בנוסח שנתקבלתיקונים: תשכ״ט, תשס״א, תשע״ב
(א)לענין סעיף זה, ”הועדה“ – הועדה מועדות הכנסת שחוק היה בטיפולה, ואם אינה קיימת עוד – הועדה שהחוק נמצא בתחום עניניה, ובאין ועדה כזאת – הועדה שקבעה לכך ועדת הכנסת.
(ב)נפלה טעות בנוסח של חוק כפי שנתקבל בכנסת וקבעה הועדה, לפי הצעת יושב ראש הכנסת או היועץ המשפטי לכנסת, כי הטעות היא לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות־הדפסה, שיבוש של העתקה וכיוצא באלה, רשאית הכנסת, בהחלטה, לתקן את הטעות.
(ג)נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות לפני פרסום החוק ברשומות, יפורסם החוק כמתוקן.
(ד)נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות אחרי פרסום החוק ברשומות, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת יושב־ראש הכנסת, ותחילתו של התיקון תהא מיום תחילתו של החוק, זולת אם נקבע בהחלטה שתחילתו תהא במועד מאוחר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”הועדה“ – הועדה מועדות הכנסת שחוק היה בטיפולה, ואם אינה קיימת עוד – הועדה שהחוק נמצא בתחום עניניה, ובאין ועדה כזאת – הועדה שקבעה לכך ועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} נפלה טעות בנוסח של חוק כפי שנתקבל בכנסת וקבעה הועדה, לפי הצעת יושב ראש הכנסת או היועץ המשפטי לכנסת, כי הטעות היא לשונית־טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות־הדפסה, שיבוש של העתקה וכיוצא באלה, רשאית הכנסת, בהחלטה, לתקן את הטעות.
{{ח:תת|(ג)}} נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות לפני פרסום החוק ברשומות, יפורסם החוק כמתוקן.
{{ח:תת|(ד)}} נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות אחרי פרסום החוק ברשומות, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת יושב־ראש הכנסת, ותחילתו של התיקון תהא מיום תחילתו של החוק, זולת אם נקבע בהחלטה שתחילתו תהא במועד מאוחר יותר.10בתיקון טעות בנוסח שפורסםתיקונים: תשכ״ט
נפלה טעות־דפוס בנוסח של חוק כפי שפורסם ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת או תוקן לפי סעיף 10א, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפלה טעות־דפוס בנוסח של חוק כפי שפורסם ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת או תוקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}}, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.פרק רביעי: המשפט
11המשפט הקיים
המשפט שהיה קיים בארץ־ישראל ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה, ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשפט שהיה קיים בארץ־ישראל ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה, ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה.11אחוקים נסתריםתיקונים: תש״ט־2
(א)חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
(ב)”חוק נסתר“ – פירושו, בסעיף זה – חוק במשמעות פקודת הפירושים, 1945, שדימו לחוקקו בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי, למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה, עובר לאותה תקופה, חובה או מנהג.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הפירושים, 1945 → פקודת הפרשנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
{{ח:תת|(ב)}} ”חוק נסתר“ – פירושו, בסעיף זה – חוק במשמעות {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפירושים, 1945}}, שדימו לחוקקו בתקופה שבין ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי, למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה, עובר לאותה תקופה, חובה או מנהג.11בהחלת המשפטתיקונים: תשכ״ז
המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ־ישראל שהממשלה קבעה בצו.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), תשכ״ז–1967.
ראו גם פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח–1948.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ־ישראל שהממשלה קבעה בצו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|פקודת שטח השפוט והסמכויות|פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח–1948}}.}}12ביטול התלות בבריטניה
(א)כל זכות יתר שניתנה בחוק לכתר הבריטי, לפקידים בריטיים או לנתינים בריטיים, בטלה בזה ומבוטלת.
(ב)כל הוראה בחוק המצריכה קבלת אשור או הסכמה של אחד ממזכירי המדינה של מלך בריטניה או המחייבת עשיית דבר על פי הוראותיו, בטלה בזה ומבוטלת.
(ג)כל סמכות שנתייחדה בחוק לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בגלל היותם בריטיים, תהא נתונה מעתה לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בעלי אותה משרה או דרגה במדינת ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל זכות יתר שניתנה בחוק לכתר הבריטי, לפקידים בריטיים או לנתינים בריטיים, בטלה בזה ומבוטלת.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוראה בחוק המצריכה קבלת אשור או הסכמה של אחד ממזכירי המדינה של מלך בריטניה או המחייבת עשיית דבר על פי הוראותיו, בטלה בזה ומבוטלת.
{{ח:תת|(ג)}} כל סמכות שנתייחדה בחוק לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בגלל היותם בריטיים, תהא נתונה מעתה לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בעלי אותה משרה או דרגה במדינת ישראל.13ביטול חוקי הספר הלבן של 1939
(א)הסעיפים 13 עד 15 לפקודת העליה, 1941, והתקנות 102 עד 107ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מתבטלים בזה. כל יהודי שעלה בזמן מן הזמנים לארץ־ישראל בנגוד לחוקי ממשלת המנדט, דינו כדין עולה חוקי למפרע מיום עלייתו, לגבי כל דבר וענין.
(ב)תקנות העברת קרקעות, 1940, בטלות בזה למפרע מיום כ״ט באייר תרצ״ט (18 במאי 1939). שום פסק דין שניתן על יסוד תקנות אלה לא ישמש מניעה לגבי הגשת תביעה חדשה באותו ענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- והתקנות 102 עד 107ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 → תקנות ההגנה (שעת חירום) #סעיף 102
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסעיפים 13 עד 15 לפקודת העליה, 1941, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 102|והתקנות 102 עד 107ג׳ לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, מתבטלים בזה. כל יהודי שעלה בזמן מן הזמנים לארץ־ישראל בנגוד לחוקי ממשלת המנדט, דינו כדין עולה חוקי למפרע מיום עלייתו, לגבי כל דבר וענין.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות העברת קרקעות, 1940, בטלות בזה למפרע מיום כ״ט באייר תרצ״ט (18 במאי 1939). שום פסק דין שניתן על יסוד תקנות אלה לא ישמש מניעה לגבי הגשת תביעה חדשה באותו ענין.14העברת סמכויות
(א)כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי מלך בריטניה או אחד ממזכירי המדינה שלו, וכן כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו או ממשלת ארץ־ישראל, תהא מעתה נתונה לממשלה הזמנית, בלתי אם ניתנה למועצת המדינה הזמנית על פי אחת הפקודות שלה.
(ב)כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי קונסולים בריטיים, פקידים קונסולריים בריטיים או פקידי בקורת פספורטים בריטיים, תהא מעתה נתונה לקונסולים ולפקידים שיתמנו לשם כך על ידי הממשלה הזמנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי מלך בריטניה או אחד ממזכירי המדינה שלו, וכן כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו או ממשלת ארץ־ישראל, תהא מעתה נתונה לממשלה הזמנית, בלתי אם ניתנה למועצת המדינה הזמנית על פי אחת הפקודות שלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי קונסולים בריטיים, פקידים קונסולריים בריטיים או פקידי בקורת פספורטים בריטיים, תהא מעתה נתונה לקונסולים ולפקידים שיתמנו לשם כך על ידי הממשלה הזמנית.15התאמות חוק נוספותתיקונים: תשל״ב
(א)כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“.
(ב)כל הוראה בחוק הדורשת את השמוש בשפה האנגלית, בטלה.
(ג)כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים באנגליה – לא תהיה עוד הוראה מחייבת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“.
{{ח:תת|(ב)}} כל הוראה בחוק הדורשת את השמוש בשפה האנגלית, בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים באנגליה – לא תהיה עוד הוראה מחייבת.16נוסח חדש ונוסח משולבתיקונים: תש״ט, תשי״ב־3, תשי״ד, תשכ״א, תשכ״ד, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ה, תשס״א
(א)שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק או חלק של חוק – לרבות דבר המלך במועצה – שהיה קיים בארץ־ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר־תוקף במדינה; נוסח חדש יכיל את כל השינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה וכל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה.
(ב)הצעת נוסח חדש תבוא לפני ועדה מייעצת, שתוקם על ידי שר המשפטים; הועדה תהיה של שישה, והם שופט שהמליץ עליו נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב־ראש, היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, היועץ המשפטי לכנסת או בא כוחו, חבר לשכת עורכי הדין שהמליצה עליו הלשכה, משפטן שהמליצה עליו הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, או באוניברסיטה אחרת שבישראל, ואדם שהמליץ עליו השר הממונה על ביצוע החוק הנדון.
(ג)הועדה המייעצת תבדוק את הנוסח המוצע אם הוא נאמן בתכנו לחוק המקורי ומכיל את השינויים האמורים בסעיף קטן (א), תתקן את התיקונים הנראים לה מבחינה זו ותביא את הצעתה לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ד)שר המשפטים רשאי להציע לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נוסח משולב של כל חוק שניתן במדינה, לרבות של נוסח חדש לפי סעיף זה; נוסח משולב יכיל את כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה.
(ה)בכל נוסח לפי סעיף זה מותר לחלק את הוראות החוק כל חלוקה אחרת, למזגן, להכתירן בכותרות ולשנות מקומן, לאחד בחוק אחד הוראות של חוקים נפרדים – לרבות נוסח חדש לפי חוק זה – הדנות בנושא אחד ולחלק לחוקים נפרדים הוראות חוק אחד הדנות בנושאים שונים, לשנות שמו של חוק ושל חטיבה שבו, להאחיד ניבים, לתקן תחביר ולהביא כל שיפור שבצורה בלבד – כל עוד אין בכל אלה שינוי תוכן – ולתקן טעויות־סופר.
(ו)ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון בהצעות שהובאו לפניה לפי סעיף זה, תקבע כל נוסח חדש וכל נוסח משולב, והם יפורסמו ברשומות בחתימת שר המשפטים תוך המועד שקבעה הועדה. הועדה רשאית למזג בחוק אחד הצעות של נוסח חדש ושל נוסח משולב שהובאו לפניה בנושא אחד.
(ז)משנתפרסם נוסח כאמור בסעיף קטן (ו) יהיה הוא, מיום הפרסום ואילך או מיום שקבעה הועדה, החוק המחייב, ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק, ולא תישמע טענה שהנוסח משנה מתכנו של החוק המקורי.
(ח)טעות שנפלה בנוסח חדש או בנוסח משולב כפי שנקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית הועדה, לפי הצעת שר המשפטים, להחליט על תיקונה, ואם כבר נתפרסם הנוסח, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת שר המשפטים ויושב־ראש הועדה; טעות־דפוס שנפלה בנוסח שנתפרסם ברשומות לעומת הנוסח שנקבע או שתוקן בועדה, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק או חלק של חוק – לרבות דבר המלך במועצה – שהיה קיים בארץ־ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר־תוקף במדינה; נוסח חדש יכיל את כל השינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה וכל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הצעת נוסח חדש תבוא לפני ועדה מייעצת, שתוקם על ידי שר המשפטים; הועדה תהיה של שישה, והם שופט שהמליץ עליו נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב־ראש, היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו, היועץ המשפטי לכנסת או בא כוחו, חבר לשכת עורכי הדין שהמליצה עליו הלשכה, משפטן שהמליצה עליו הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, או באוניברסיטה אחרת שבישראל, ואדם שהמליץ עליו השר הממונה על ביצוע החוק הנדון.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המייעצת תבדוק את הנוסח המוצע אם הוא נאמן בתכנו לחוק המקורי ומכיל את השינויים האמורים בסעיף קטן (א), תתקן את התיקונים הנראים לה מבחינה זו ותביא את הצעתה לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי להציע לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נוסח משולב של כל חוק שניתן במדינה, לרבות של נוסח חדש לפי סעיף זה; נוסח משולב יכיל את כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה.
{{ח:תת|(ה)}} בכל נוסח לפי סעיף זה מותר לחלק את הוראות החוק כל חלוקה אחרת, למזגן, להכתירן בכותרות ולשנות מקומן, לאחד בחוק אחד הוראות של חוקים נפרדים – לרבות נוסח חדש לפי חוק זה – הדנות בנושא אחד ולחלק לחוקים נפרדים הוראות חוק אחד הדנות בנושאים שונים, לשנות שמו של חוק ושל חטיבה שבו, להאחיד ניבים, לתקן תחביר ולהביא כל שיפור שבצורה בלבד – כל עוד אין בכל אלה שינוי תוכן – ולתקן טעויות־סופר.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון בהצעות שהובאו לפניה לפי סעיף זה, תקבע כל נוסח חדש וכל נוסח משולב, והם יפורסמו ברשומות בחתימת שר המשפטים תוך המועד שקבעה הועדה. הועדה רשאית למזג בחוק אחד הצעות של נוסח חדש ושל נוסח משולב שהובאו לפניה בנושא אחד.
{{ח:תת|(ז)}} משנתפרסם נוסח כאמור בסעיף קטן (ו) יהיה הוא, מיום הפרסום ואילך או מיום שקבעה הועדה, החוק המחייב, ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק, ולא תישמע טענה שהנוסח משנה מתכנו של החוק המקורי.
{{ח:תת|(ח)}} טעות שנפלה בנוסח חדש או בנוסח משולב כפי שנקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית הועדה, לפי הצעת שר המשפטים, להחליט על תיקונה, ואם כבר נתפרסם הנוסח, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת שר המשפטים ויושב־ראש הועדה; טעות־דפוס שנפלה בנוסח שנתפרסם ברשומות לעומת הנוסח שנקבע או שתוקן בועדה, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.פרק חמישי: בתי משפט
17בתי משפט
כל עוד לא ניתן חוק חדש בענין בתי המשפט, יוסיפו בתי המשפט אשר בשטח המדינה לפעול במסגרת הסמכויות שמעניק להם החוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא ניתן חוק חדש בענין בתי המשפט, יוסיפו בתי המשפט אשר בשטח המדינה לפעול במסגרת הסמכויות שמעניק להם החוק.פרק ששי: כוחות מזוינים
18כוחות מזויניםתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ה־2
הממשלה הזמנית רשאית להקים כוחות מזוינים, ביבשה, בים ובאויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הבטחוניים־לאומיים.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמה פקודת צבא־הגנה לישראל, תש״ח–1948.
פורסם חוק־יסוד: הצבא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה הזמנית רשאית להקים כוחות מזוינים, ביבשה, בים ובאויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הבטחוניים־לאומיים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|פקודת צבא-הגנה לישראל|פקודת צבא־הגנה לישראל, תש״ח–1948}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הצבא|חוק־יסוד: הצבא}}.}}פרק ששי א׳: ימי מנוחה
18אימי מנוחהתיקונים: תש״ח־2, תשי״ב
(א)שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.
לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.
(ב)הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו –
(1)לגבי יהודי – על מועדי ישראל;
(2)לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו הודעות על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים (י״פ תשי״ד, 1284; י״פ תשמ״א, 2334).
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.
{{ח:תת}} לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הודעה על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים|הודעות על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים}} (י״פ תשי״ד, 1284; י״פ תשמ״א, 2334).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}, החלות על המנוחה השבועית יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יהודי – על מועדי ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.פרק שביעי: הוראות מעבר
19קיום צוים וכו׳
(א)כל צו, הוראה, הודעה, דרישה, תעודה, מסמך, הרשאה, רשיון, פטנט, סימן אמצאה, סימן מסחר וכל זכות וזכיון אחר, וכן כל חוב, חובה או חיוב שניתנו או הוטלו על ידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו, ממשלת ארץ־ישראל, רשויותיה או פקידיה, ואשר היו ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) בעלי תוקף בשטח המדינה, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו, בלתי אם נקבעה הוראה אחרת באחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.
(ב)תקנות, צוים, הודעות והוראות שנתפרסמו ברבים בין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) לבין יום פרסום פקודה זו, על ידי הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ־ישראל, מנהלת העם, או אחת ממחלקותיהם, כדי להבטיח קיום אספקה ושירותים חיוניים או מטרות כלכליות אחרות, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל צו, הוראה, הודעה, דרישה, תעודה, מסמך, הרשאה, רשיון, פטנט, סימן אמצאה, סימן מסחר וכל זכות וזכיון אחר, וכן כל חוב, חובה או חיוב שניתנו או הוטלו על ידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו, ממשלת ארץ־ישראל, רשויותיה או פקידיה, ואשר היו ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) בעלי תוקף בשטח המדינה, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו, בלתי אם נקבעה הוראה אחרת באחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות, צוים, הודעות והוראות שנתפרסמו ברבים בין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) לבין יום פרסום פקודה זו, על ידי הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ־ישראל, מנהלת העם, או אחת ממחלקותיהם, כדי להבטיח קיום אספקה ושירותים חיוניים או מטרות כלכליות אחרות, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה.20חברות וכו׳
(א)כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ־ישראל ואשר היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תחשב מעתה כרשומה במדינה.
(ב)כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ־ישראל ואשר לא היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תהיה רשאית לבקש את רישומה במדינה בלי תשלום מסים תוך שלשה חדשים מיום פרסום פקודה זו.
(ג)סעיף זה חל, בשינויים הדרושים, גם על אגודות לפי חוק האגודות העותומני ושמות מסחר רשומים, וכן על אניות רשומות.
(ד)שר המשפטים יתקין תקנות לבצוע סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק האגודות העותומני → חוק העותומני על האגודות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ־ישראל ואשר היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תחשב מעתה כרשומה במדינה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ־ישראל ואשר לא היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תהיה רשאית לבקש את רישומה במדינה בלי תשלום מסים תוך שלשה חדשים מיום פרסום פקודה זו.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה חל, בשינויים הדרושים, גם על אגודות לפי {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|חוק האגודות העותומני}} ושמות מסחר רשומים, וכן על אניות רשומות.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים יתקין תקנות לבצוע סעיף זה.21תשלום מסים וכו׳
המסים והתשלומים מכל סוג שהוא שלא נפרעו עד יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) לממשלת ארץ־ישראל, ישולמו לממשלה הזמנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המסים והתשלומים מכל סוג שהוא שלא נפרעו עד יום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) לממשלת ארץ־ישראל, ישולמו לממשלה הזמנית.22שם קצר
פקודה זו תיקרא ”פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודה זו תיקרא ”פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948“.23תוקף הפקודה
תקפה של פקודה זו הוא למפרע מליל שבת, ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), והוראותיה מפרטות ומפרשות את הוראות המנשר של מועצת המדינה הזמנית מיום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
ראו גם פקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש״ח–1948.
הצג הפניות חיצוניות
- הוראות המנשר של מועצת המדינה הזמנית מיום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) → מנשר מיום ה' באייר תש"ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפה של פקודה זו הוא למפרע מליל שבת, ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948), והוראותיה מפרטות ומפרשות את {{ח:חיצוני|מנשר מיום ה' באייר תש"ח|הוראות המנשר של מועצת המדינה הזמנית מיום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות)|פקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש״ח–1948}}.}}תוספת
חברי מועצת המדינה הזמנית
>
| ד״ר חיים וייצמן |
| דוד בן־גוריון |
| דניאל אוסטר | ד״ר אריה אלטמן | מרדכי בנטוב | יצחק בן־צבי |
| אליהו ברלין | פריץ ברנשטיין | הרב וולף גולד | מאיר גרבובסקי |
| יצחק גרינבוים | ד״ר אברהם גרנובסקי | אליהו דובקין | ברוך וינשטין |
| זרח ורהפטיג | רחל כהן | סעדיה כובשי | הרב יצחק מאיר לוין |
| מאיר דוד לוינשטיין | בנימין מינץ | שמואל מיקוניס | נחום ניר־רפאלקס |
| צבי סגל | הרב יהודה ליב הכהן פישמן | דוד צבי פנקס | אהרן ציזלינג |
| משה קולודני | אליעזר קפלן | ד״ר אברהם קצנלסון | פליכס רוזנבליט |
| יעקב ריפטין | דוד רמז | ברל רפטור | מרדכי שטנר |
| בכור שלום שיטרית | משה שפירא | יוסף שפרינצק | משה שרתוק |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table border="0" width="600px" style="margin: auto;">
<tr><td colspan="4" align="center">{{ח:חיצוני|w:חיים ויצמן|ד״ר חיים וייצמן}}</td></tr>
<tr><td colspan="4" align="center">{{ח:חיצוני|w:דוד בן-גוריון|דוד בן־גוריון}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:דניאל אוסטר|דניאל אוסטר}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אריה אלטמן|ד״ר אריה אלטמן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:מרדכי בנטוב|מרדכי בנטוב}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יצחק בן-צבי|יצחק בן־צבי}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:אליהו ברלין|אליהו ברלין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:פרץ ברנשטיין|פריץ ברנשטיין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:זאב גולד|הרב וולף גולד}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:מאיר ארגוב|מאיר גרבובסקי}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:יצחק גרינבוים|יצחק גרינבוים}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אברהם גרנות|ד״ר אברהם גרנובסקי}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אליהו דובקין|אליהו דובקין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:ברוך ויינשטיין|ברוך וינשטין}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:זרח ורהפטיג|זרח ורהפטיג}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:רחל כהן-כגן|רחל כהן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:סעדיה כובשי|סעדיה כובשי}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יצחק מאיר לוין|הרב יצחק מאיר לוין}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:מאיר דוד לוינשטיין|מאיר דוד לוינשטיין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:בנימין מינץ|בנימין מינץ}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:שמואל מיקוניס|שמואל מיקוניס}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:נחום ניר-רפאלקס|נחום ניר־רפאלקס}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:צבי סגל|צבי סגל}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יהודה לייב פישמן מימון|הרב יהודה ליב הכהן פישמן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:דוד צבי פנקס|דוד צבי פנקס}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אהרן ציזלינג|אהרן ציזלינג}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:משה קול|משה קולודני}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אליעזר קפלן|אליעזר קפלן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אברהם קצנלסון|ד״ר אברהם קצנלסון}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:פנחס רוזן|פליכס רוזנבליט}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:יעקב ריפתין|יעקב ריפטין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:דוד רמז|דוד רמז}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:ברל רפטור|ברל רפטור}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:מרדכי שטנר|מרדכי שטנר}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:בכור-שלום שטרית|בכור שלום שיטרית}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:חיים משה שפירא|משה שפירא}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יוסף שפרינצק|יוסף שפרינצק}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:משה שרת|משה שרתוק}}</td></tr>
</table>חברי הממשלה הזמנית
>
| דוד בן־גוריון |
| מרדכי בנטוב | פריץ ברנשטיין | יצחק גרינבוים | הרב יצחק מאיר לוין |
| הרב יהודה ליב הכהן פישמן | אהרן ציזלינג | אליעזר קפלן | פליכס רוזנבליט |
| דוד רמז | בכור שלום שיטרית | משה שפירא | משה שרתוק |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table border="0" width="600px" style="margin: auto;">
<tr><td colspan="4" align="center">{{ח:חיצוני|w:דוד בן-גוריון|דוד בן־גוריון}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:מרדכי בנטוב|מרדכי בנטוב}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:פרץ ברנשטיין|פריץ ברנשטיין}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יצחק גרינבוים|יצחק גרינבוים}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:יצחק מאיר לוין|הרב יצחק מאיר לוין}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:יהודה לייב פישמן מימון|הרב יהודה ליב הכהן פישמן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אהרן ציזלינג|אהרן ציזלינג}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:אליעזר קפלן|אליעזר קפלן}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:פנחס רוזן|פליכס רוזנבליט}}</td></tr>
<tr><td>{{ח:חיצוני|w:דוד רמז|דוד רמז}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:בכור-שלום שטרית|בכור שלום שיטרית}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:חיים משה שפירא|משה שפירא}}</td><td>{{ח:חיצוני|w:משה שרת|משה שרתוק}}</td></tr>
</table>