1שם קצר
פקודה זו תקרא פקודת המסים (גביה).
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת המסים (גביה){{ח:הערה|“}}.{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת המסים (גביה){{ח:הערה|“}}.{{ח:תת|(1)}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרבן“ פירושו מי שלא שלם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחורה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מחוז“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוכתר“ כולל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ כולל את מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלואות זרעים שהלותה ממשלת ישראל, כל שכר, ארנוניה, הלואה וכל תשלום אחר שגבייתם הוכרזה או תוכרז ע״י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גובה מסים“ כולל מוכתר וכל מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כפר“ כולל עיר ואזור של שבט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הגביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקיד גביה“ – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.
{{ח:תת|(2)}} הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}}, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.{{ח:ת}} מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.{{ח:תת|(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר עם איזה מס שהוא ולא שלם אותו אדם את הסכום בתוך חמשה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באפן המותנה להלן.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}{{ח:תת|(1)}} דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
{{ח:תתת|(ב)}} להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
{{ח:תת|(2)}} עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
{{ח:תת|(2א)}} לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
{{ח:תת|(2ב)}} מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.
{{ח:תת|(2ג)}} ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}.
{{ח:תת|(3)}} דמי המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות ולתשלום הוצאות ההוצאה לפועל וכל עודף יושב לבעלים.
{{ח:תת|(4)}} יכול הממונה על הגביה ליתן כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצוה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להכנס לביתו או לרשותו של סרבן לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או רשותו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או רשותו של החייב, או במעמד שוטר, ולהכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}{{ח:תת|(1)}} פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
{{ח:תת|(2)|(א)}} היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;
{{ח:תתת|(ב)}} בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.
{{ח:תת|(3)}} ”קרוב“{{ח:הערה|,}} לענין סעיף זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתת|(ב)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
{{ח:תתת|(ג)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
{{ח:תתת|(ד)}} זכות למנות מנהל.{{ח:תת|(1)}} הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו – יפרש זאת בהודעתו.
{{ח:תת|(2)}} הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
{{ח:תת|(3)}} לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
{{ח:תת|(4)}} הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
{{ח:תת|(5)}} הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}} – יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיד מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור.{{ח:תת|(1)|(א)}} הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
{{ח:תתת|(ב)}} היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין;
{{ח:תתת|(ג)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(5)(ב)}}; היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיפים 7ג(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד(א)}};
{{ח:תתת|(ה)}} פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(5)(ב)}}, אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(2)}} צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
{{ח:תת|(3)}} חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
{{ח:תת|(4)}} מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(5)}} מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.{{ח:תת|(א)}} היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו – מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.{{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו – הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.{{ח:תת|(1)}} אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נתברר לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעים שאפשר למכור אותם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שרשומים המקרקעים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו לסרבן דמי מטלטלים, יכול הוא להוציא כתב־הרשאה למכירת אותם נכסי המקרקעין באותו אופן כאילו נמכרו עפ״י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק־דין:–
{{ח:תת}} בתנאי:–
{{ח:תתת|(א)}} שאם נכסי מקרקעים אלה מהוים, כלם או מקצתם, בית התפוס ע״י הסרבן, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתשאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;
{{ח:תתת|(ב)}} שאם הסרבן הוא אכר, מוציאין מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ לסרבן למחיתו ולמחית בני ביתו.
{{ח:תת|(2)}} דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והיתרה שתשאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והוצאות המכירה ושאר הפעולות הכרוכות בכך תשולם לסרבן.
{{ח:תת|(3)}} אם יש לסרבן יותר מנכס־מקרקעים אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה:–
{{ח:תת}} בתנאי ששויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע ובתנאי שאם לא יהיה בדמי מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.{{ח:תת|(1)}} הוצע נכס מקרקעים למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית, מעבירין אותו במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשוי שיוערך ע״י שמאי קרקעות שימונה מטעם מנהל עניני קרקעות.
{{ח:תת|(2)}} הזכות לסרבן לגאול נכס כזה בתוך שלש שנים מתאריך העברתו לאחר שישלם את הסכום המגיע ממנו ואת כל ההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
{{ח:תת|(3)}} במשך מועד שלש השנים הללו הזכות לממשלה להחכיר את הנכס לכל זמן שהוא, וללא יותר משלוש שנים, ואם החכירה הממשלה את הנכס כאמור בזה וגאלו הסרבן, מעבירין שנית את הנכס לבעליו הראשון, בהתחשב עם תנאי החכירה.
{{ח:תת|(4)}} דמי החכירה שיתקבלו מן הנכס שהוחכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}{{ח:ת}} על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיפים 22}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 50|ו־50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחויבים.{{ח:תת|(1)}} מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
{{ח:תת|(1א)}} על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}} (בסעיף קטן זה – חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 3א1|בסעיף 3א1 לחוק המכר}}, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסרבן הוא מוכר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)|בחוק המכר}};
{{ח:תתת|(2)}} הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 2|בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר}}.
{{ח:תת|(2)}} כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
{{ח:תת|(3)}} סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.{{ח:ת}} שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.{{ח:תת|(א)}} היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון, תשכ״ז–1967}}, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.{{ח:ת}} אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.{{ח:ת}} הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“, ”מסר אלקטרוני“, ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון הזדהות“ – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך אלקטרוני“ – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר ושר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב}}, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
{{ח:תתת|(1)}} מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;
{{ח:תתת|(2)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
{{ח:תת|(ה)}} צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית)|תקנות המסים (גבייה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
{{ח:תת|(ז)}} השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין המצאה בדרך אלקטרונית בידי גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}, אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו, לנמען שהוא סרבן, ויחולו לעניין המצאת מסר כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#פרק ד|ו־ד׳ לאותו חוק}}.{{ח:ת}} סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.{{ח:ת}} מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|סמכות שר הפנים הואצלה למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (י״פ תשס״ט, 4571), שהואצלה למשנה למנכ״ל משרד הפנים (י״פ תשע״א, 5964).}}{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס“ – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – מס המוטל לפי חוק מס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}{{ח:ת}} נציב מס הכנסה (להלן – הנציב) או מנהל המכס ומע״מ (להלן – המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}} (להלן – חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.{{ח:ת}} הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק האמור}}.{{ח:ת}} לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, ”הערת אזהרה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.{{ח:תת|(א)}} הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ב)}} בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אמצעי אכיפה“ – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.{{ח:ת}} יכול שר האוצר להתקין תקנות –
{{ח:תת|(א)}} בדבר הפרוצידורה של עיקול, השמירה והמכירה של נכסים שנתפרסמו עפ״י פקודה זו;
{{ח:תת|(ב)}} בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;
{{ח:תת|(ג)}} בדבר המסים והתשלומים בעד כל פעולה שעפ״י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות)|תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בדרך כלל, לשם ביצוע הוראות פקודה זו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המסים (גביה)|תקנות המסים (גביה), תשל״ד–1974}}.}}{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי פקודת החברות), תשי״א–1951''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0205.pdf|ק״ת תשי״א, 1621}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0465.pdf|תשי״ד, 1166}})}}
{{ח:ת}} על גביית המסים והאגרות המשתלמים לרושם החברות על פי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 9|הסעיפים 243א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 44|ו־244 לפקודת החברות}}, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים בעד שימוש בנכסי המדינה), תשי״ב–1952''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0263.pdf|ק״ת תשי״ב, 770}})}}
{{ח:ת}} על גביית התשלומים המשתלמים בעד השכרה או החכרה של מקרקעים שהם נכסי מדינה, או בעד שימוש אחר בהם, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות לפי תקנות השותפויות), תשי״ד–1954''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0470.pdf|ק״ת תשי״ד, 1275}})}}
{{ח:ת}} על גביית המסים והאגדות המשתלמים לרשם השותפויות על פי {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות השותפויות (רישום)}}, ועל פי {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום)#סעיף 3|תקנה 1 לתקנות השותפויות (אגרה שנתית), תשי״ד–1954}}, יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, והמסים והאגרות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודת המסים (גביה).{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לישראליים בחוץ־לארץ), תשי״ז–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0703.pdf|ק״ת תשי״ז, 1402}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0724.pdf|1771}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות“ – נציגות דיפלומטית או קונסולרית של המדינה בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן על ידי נציגות או מטעמה לאזרח או תושב ישראלי או שהוצא כאמור עבורו, בין מקופת הנציגות ובין מקרן או מחשבון הנתון לפיקוחה, בין לפי מסמך ובין שלא לפי מסמך, יחולו הוראות הפקודה למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה) 1939), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0577.pdf|ק״ת תשט״ז, 414}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי״א–1951}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים)|צו יבוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקשי רשיונות יבוא), תשי״ג–1953}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו עסקי חליפין (מתן ערובה)|צו עסקי חליפין (מתן ערובה), תשי״ד–1954}}.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (מכס), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0584.pdf|ק״ת תשט״ז, 505}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”מכס“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, או על פי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, לרבות מכס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}}.
{{ח:ת}} על גביית מכס יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 לפקודה}}. מכס יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הפרשי מטבע־חוץ), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0597.pdf|ק״ת תשט״ז, 708}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”הפרשי מטבע־חוץ“ – הפרשי מטבע־חוץ שאדם חייב בתשלומם לפי חוק תשלומי הפרשים על מטבע־חוץ, תשט״ו–1955 {{ח:הערה|(החוק פקע)}}.
{{ח:ת}} על גביית הפרשי מטבע חוץ יחולו הוראות הפקודה בדבר גביית מסים, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; הפרשי מטבע חוץ יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (בלו), תשט״ז–1956''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0605.pdf|ק״ת תשט״ז, 787}})}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|באכרזה זו,}} ”בלו“ – המס המוטל על־פי –
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)}}
{{ח:תת}} פקודת הבלו על גפרורים {{ח:הערה|(הפקודה בוטלה)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת הספירטים הממותלים|פקודת הספירטים הממותלים}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת הטבק|פקודת הטבק}}
{{ח:תת}} פקודת הבלו על קלפים, 1938 {{ח:הערה|(הפקודה בוטלה)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|פקודת המלט|פקודת המלט, 1944}}
{{ח:תת}} חוק הבלו על צמיגים, תשי״ג–1953 {{ח:הערה|(החוק בוטל)}}
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}}.
{{ח:ת}} על גביית בלו יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. בלו יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשי״ז–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0666.pdf|ק״ת תשי״ז, 660}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים להלן יחולו הוראות החוק הדן בגביית מסים והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע-חוץ)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע־חוץ), תשי״ז–1956}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה), תשי״ז–1956}}.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לשם תשלום מכס ומס קניה), תשי״ח–1957''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0752.pdf|ק״ת תשי״ח, 406}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכס“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, או על פי {{ח:חיצוני|פקודת תעריף המכס והפטורים|פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937}}, לרבות מכס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 1א|סעיף 1א לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס קניה“ – המס המוטל על פי {{ח:חיצוני|חוק מס קניה|חוק מס קניה, תשי״ב–1952}}.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן על ידי מנהל המכס והבלו לאדם מקופת המדינה כהלוואה לשם תשלום מכס ומס קניה, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955), תשי״ט–1958''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0850.pdf|ק״ת תשי״ט, 433}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשט״ז–1955}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959), תשי״ט–1959''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0922.pdf|ק״ת תשי״ט, 1608}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם|צו יצוא יהלומים, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה – למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959), תשי״ט–1959''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0908.pdf|ק״ת תשי״ט, 1384}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים)|צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות עובדים בצבא־הגנה לישראל או חיילים), תש״ך–1960''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0983.pdf|ק״ת תש״ך, 665}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה לישראל – עובד אזרחי שגמר את עיסוקו בצבא־הגנה לישראל או חייל שהשתחרר מצבא־הגנה לישראל יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרת רישום ציוד הנדסי), תש״ך–1960''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1020.pdf|ק״ת תש״ך, 1305}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרה וכפל אגרה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישום ציוד הנדסי#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות רישום ציוד הנדסי, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. האגרה וכפל האגרה יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מתנקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961), תשכ״ב–1962''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1254.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1157}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית)|צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ״א–1961}}; יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (היטל איזון), תשכ״ב–1962''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1299.pdf|ק״ת תשכ״ב, 1755}})}}
{{ח:ת}} על גביית היטל איזון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 118|סעיף 118 לחוק המים, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; היטל האיזון יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות מתקציב המדינה), תשכ״ג–1963''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1472.pdf|ק״ת תשכ״ג, 1800}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד בנקאי“ ו־”מוסד כספי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}.
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שניתן כהלוואה מתקציב המדינה במישרין או באמצעות מוסד בנקאי או מוסד כספי יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות נסיעה במסילות הברזל), תשכ״ו–1966''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1893.pdf|ק״ת תשכ״ו, 2222}})}}
{{ח:ת}} באכרזה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרה“ – אגרת נסיעה במסילות הברזל הממשלתיות, אגרה בעד נסיעה ברכבת מהירה וקנס כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 17|בסעיף 20(2) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936}}.
{{ח:ת}} על גביית אגרה יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; האגרה תהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות שוטרים ועובדים במשטרת ישראל), תשכ״ט–1969''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2362.pdf|ק״ת תשכ״ט, 1088}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3964.pdf|תשל״ט, 933}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך על ידי ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל או על ידי סגן ראש מחלקת הכספים של משטרת ישראל – שוטר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שגמר את עיסוקו במשטרת ישראל, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (פיצויים ששולמו ביתר בעד נזק בצורת), תשל״א–1971''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2660.pdf|ק״ת תשל״א, 532}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)#סעיף 6א|תקנה 6א(ג) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964}}, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3157.pdf|ק״ת תשל״ד, 951}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3577.pdf|תשל״ו, 2399}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3596.pdf|תשל״ז, 20}})}}
{{ח:ת}} על גביית הסכומים המשתלמים על פי הצווים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים שירותים (מקלטי טלוויזיה), תשל״ב–1972 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכונות כביסה ביתיות), תשל״ג–1973 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תנורי הסקה דירתיים), תשל״ד–1974 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקררים חשמליים ביתיים), תשל״ה–1975 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קופות רושמות), תשל״ה–1975 {{ח:הערה|(הצו בוטל)}};
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (צעצועים), תשל״ו–1976}}.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות בית המשפט), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3182.pdf|ק״ת תשל״ד, 1305}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות לפי {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט (אגרות)|תקנות בית המשפט (אגרות), תשכ״ח–1967}}, {{ח:חיצוני|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)|תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)|ותקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968}}, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (תשלומים לפי סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד)), תשל״ד–1974''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3204.pdf|ק״ת תשל״ד, 1571}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המשתלמים על פי {{ח:חיצוני|צו יצוא חופשי#סעיף 2|סעיף 1א לצו יצוא (סחורות מותרות ביצוא ללא רשיון מיוחד), תשכ״ב–1962}} {{ח:הערה|(דמי בדיקה לא נגבים מכוח {{ח:חיצוני|צו יצוא חופשי|צו יצוא חופשי, התשפ״ב–2022}})}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (החזרת מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון), תשל״ה–1975''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3282.pdf|ק״ת תשל״ה, 681}})}}:
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר מענק על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות בעלי ציוד), תשל״ה–1975''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3327.pdf|ק״ת תשל״ה, 1539}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב – על פי חשבון שנערך בידי מנהל תשלומים של צבא־הגנה־לישראל – בעלו של ציוד כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו)|בתקנות שעת־חירום (רישום ציוד וגיוסו), תשי״ז–1956}}, בשל תשלום עודף שקיבל בקשר לגיוס אותו ציוד יחולו הוראות הפקודה; הסכום האמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הלוואות לפתיחת משרדים ומחסנים בחוץ לארץ), תש״ם–1980''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4108.pdf|ק״ת תש״ם, 1294}})}}
{{ח:ת}} על גביית הלוואה ששימשה לשכירות משרד או מחסן בחוץ לארץ, מעל לסכום המענק המגיע והמיועד לקידום יצוא של סחורות ומוצרים ישראליים, יחולו הוראות הפקודה; ההלוואה האמורה תהיה מס כמשמעותה בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הוצאות שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות), התשמ״ב–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4320.pdf|ק״ת תשמ״ב, 632}})}}
{{ח:ת}} על גבייתן של הוצאות לטובת אוצר המדינה שפסקה ועדה לקבילות פנקסי חשבונות המתמנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 146|סעיף 146 לפקודת מס הכנסה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 127|סעיף 127 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, יחולו הוראות הפקודה, וההוצאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (דמי אשפוז), התשמ״ב–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4351.pdf|ק״ת תשמ״ב, 1006}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4973.pdf|תשמ״ו, 1507}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של דמי אשפוז בבתי חולים ממשלתיים או בבתי חולים אחרים שאוצר המדינה ערב לדמי האישפוז בהם יחולו הוראות הפקודה, ודמי האשפוז האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (אגרות ותשלומים של רשות הנמלים), התשמ״ג–1982''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4426.pdf|ק״ת תשמ״ג, 216}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4444.pdf|528}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של הסכומים המשתלמים לפי החיקוקים המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה והסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} האגרות המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים|תקנות הנמלים, התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(2)}} שכר סווארות על פי {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירותי סווארות), התשל״ח–1978}};
{{ח:תת|(3)}} תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 21(ו) לחוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961}}.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (חובות סוהרים ועובדים של שירות בתי הסוהר), התשמ״ג–1983''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4492.pdf|ק״ת תשמ״ג, 1278}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכום כסף שחייב על פי חשבון שנערך בידי חשב וראש מחלקת תשלומים של שירות בתי־הסוהר – סוהר שפרש מהשירות או עובד אזרחי שסיים את עיסוקו בשירות בתי־הסוהר, יחולו הוראות הפקודה; סכום כאמור יהיה מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (החזר גימלה ששולמה שלא כדין), התשמ״ז–1987''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5055.pdf|ק״ת תשמ״ז, 1344}})}}
{{ח:ת}} על גביית גימלאות המשתלמות על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, ששולמו בטעות או שלא כדין יחולו הוראות הפקודה; הגמלאות האמורות יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (דמי טיפול מרפאתי), התשמ״ט–1988''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5151.pdf|ק״ת תשמ״ט, 221}})}}
{{ח:ת}} על גבייתם של דמי טיפול במרפאה של בתי חולים ממשלתיים או ממשלתיים־עירוניים יחולו הוראות הפקודה, ודמי הטיפול האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית המסים (החזר הטבות ומענקים), התשמ״ט–1989''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf|ק״ת תשמ״ט, 1324}})}}
{{ח:ת}} שולמו סכומים כמפורט להלן, מתקציב המדינה, לפי חיקוק או לפי החלטה מינהלית, ומי ששילמם נתבע להחזירם, יראו את הסכום שהוא נתבע להחזיר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמס לענין פקודת המסים (גביה) ויחולו על גבייתו הוראות הפקודה האמורה:
{{ח:תת|(1)}} הטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(2)}} מענקים מתקציב המדינה למחקר ופיתוח תעשייתי, במסגרת תכניות סיוע שלא על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה|החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(3)}} מענקים לעידוד השקעות הון, מתקציב המדינה במסגרת תכנית סיוע שלא על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(4)}} סכומים מתקציב המדינה כתמיכות למצרכי יסוד;
{{ח:תת|(5)}} מענקים מתקציב המדינה לעידוד היצוא;
{{ח:תת|(6)}} מענקים מתקציב המדינה לפיתוח אזורי פיתוח;
{{ח:תת|(7)}} מענקים מתקציב המדינה לעידוד הסרט הישראלי.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (הוצאות גירוש), התש״ן–1990''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5274.pdf|ק״ת תש״ן, 734}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5634.pdf|תשנ״ה, 279}})}}
{{ח:ת}} על גביית הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)|לתקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ״ו–1985}}, שחייב האדם שעליו ניתן צו הגירוש או מעביד, על פי דרישה של המנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)|בתקנות האמורות}}, יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}; הוצאות כאמור יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת גביית מסים (היטלים וקנסות – המועצות החקלאיות), התש״ן–1990''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5275.pdf|ק״ת תש״ן, 746}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5338.pdf|תשנ״א, 700}})}}
{{ח:ת}} על גביית ההיטלים והקנסות המפורטים להלן יחולו הוראות הפקודה; ההיטלים והקנסות האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה:
{{ח:תת|(1)}} היטלים המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)#סעיף 36|סעיף 39 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959}}, וצווים לפיו;
{{ח:תת|(2)}} קנסות המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק)#פרק 8|סעיפים 43א ו־43א1 לחוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} היטלים המוטלים לפי {{ח:חיצוני|חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק)#סעיף 36|סעיף 36 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל״ג–1973}}, כפי שהוחל על המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי בסעיף 4 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976;
{{ח:תת|(4)}} קנסות המוטלים לפי סעיף 6 לחוק המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושיווק), התשל״ו–1976.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (תחולת הפקודה על החזרי הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות), התשנ״ד–1993''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5564.pdf|ק״ת תשנ״ד, 239}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר הטבות על פי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות|חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע), התשנ״ז–1996''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5784.pdf|ק״ת תשנ״ז, 2}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי נפגעי אסון טבע|חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ״ט–1989}}, יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (גביית סכומי יתר ששולמו כתמיכה בגין קיצוץ במכסת המים), התש״ס–1999''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6008.pdf|ק״ת תש״ס, 116}})}}
{{ח:ת}} על גביית סכומים המגיעים למדינה בשל החובה להחזיר סכומי יתר ששילמה המדינה כתמיכה בשל קיצוץ במכסת המים לשנת 1999, בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 5038 מיום י״ט באייר התשנ״ט (5 במאי 1999), יחולו הוראות הפקודה; הסכומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה)|'''אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש״ס–2000'''}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ס, 406)}}
{{ח:ת}} על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן – חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11א|וסעיף 11א(1)}} ייקרא כאילו המילה ”ראשון“ נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות רשות שדות התעופה), התשס״א–2001''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6077.pdf|ק״ת תשס״א, 278}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ״א–1991}}, וכן על גביית אגרות ותשלומים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)|תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ״ה–1994}}, יחולו הוראות הפקודה; האגרות והתשלומים האמורים יהיו מס כמשמעותו בפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת המשקלות והמידות), התשס״ב–2002''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6163.pdf|ק״ת תשס״ב, 657}})}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}, יחולו הוראות הפקודה.{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין) (הוראת שעה), התשס״ג–2003''' {{ח:הערה|({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6230.pdf|ק״ת תשס״ג, 590}})}}
{{ח:ת}} על גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, יחולו הוראות הפקודה; הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין יהיו מס כמשמעו בפקודה.
{{ח:ת}} אכרזה זו תחול לגבי גביית הוצאות הרחקה מישראל של שוהה שלא כדין בתקופה שעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004).{{ח:ת}} '''אכרזת המסים (גביה) (אגרות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי), התשס״ד–2004''' {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ד, 793)}}
{{ח:ת}} על גביית אגרות המוטלות מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, יחולו הוראות הפקודה.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]