החקיקה בישראל

פקודת הבנקאות, 1941 פקודה

77
סעיפים
5
פרקים
2
תוספות
35
הגדרות
92
הפניות פנימיות
116
הפניות חיצוניות
37
הערות עריכה
0
תיקונים

תוכן החוק

פקודה הבאה לאחד ולתקן את החוק המסדיר את עסקי הבנקאות.

1השם הקצר

פקודה זו תקרא פקודת הבנקאות, 1941.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת הבנקאות, 1941{{ח:הערה|“}}.

2פירושתיקונים: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשע״ב, תשפ״ד, תשפ״ו

(1)בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
”בנק“
”עסקי בנק“
”בנקנוט“
”חברה“
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הועדה“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 6;
”המועצה“ –
”מוסד בנקאי“ –
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;
”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”שביתה“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;
”פקדון ללא תנועה“ – פקדון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון.
(2)משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 1📝 הערות: 10
הצג הערות עריכה
-
(נמחקה);
-
(נמחקה);
-
(נמחקה);
-
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • סעיף 6 לחוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל #סעיף 6
  • חוק בנק ישראל, התש״ע–2010 → חוק בנק ישראל
  • חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 → פקודת החברות
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפרושים דלקמן, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:–
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקי בנק“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנקנוט“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ {{ח:הערה|-}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה המייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד בנקאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שביתה“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקדון ללא תנועה“ – פקדון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון.
{{ח:תת|(2)}} משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}.

2אתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

2בתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3תיקונים: 1944, תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3אתיקונים: תשכ״א־3, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

4הגבלת השמוש בתואר ”בנק“תיקונים: תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו

(1)אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק ולבנק חוץ, להשתמש או להוסיף ולהשתמש בלא הסכמת הנגיד, במלה ”בנק“ או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
(2)כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעברה.
(3)הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה ”בנק“ או כל מלה הגזורה הימנה.
(4)הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (3) לגבי בנק או בנק חוץ כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי סעיפים 8ד או 8יד.
(5)
(6)לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד בשינויים המחוייבים.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק ולבנק חוץ, להשתמש או להוסיף ולהשתמש בלא הסכמת הנגיד, במלה ”בנק“ או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
{{ח:תת|(2)}} כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעברה.
{{ח:תת|(3)}} הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה ”בנק“ או כל מלה הגזורה הימנה.
{{ח:תת|(4)}} הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (3) לגבי בנק או בנק חוץ כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיפים 8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 8יד|או 8יד}}.
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(6)}} לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד בשינויים המחוייבים.

4אשמות העלולים להטעותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשע״ב

(א)ניהל אדם, שאינו תאגיד בנקאי, עסקים בשם שאינו כולל את המלה ”בנק“ או מלה הגזורה ממנה, אך יש בו כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי), רשאי הנגיד – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו – בנוסף לסמכויותיו לפי סעיף 4, להורות לאותו אדם כי תוך המועד שיקבע הנגיד ושלא יפחת מ־28 ימים ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים כל מלה או ביטוי אחרים שיש בהם כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב)הוראה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין הוראה לפי סעיף 4(3) ומי שלא מילא אחריה דינו כדין מי שממשיך להשתמש במלה ”בנק“ כחלק משמו ללא היתר.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 13 → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 13
  • או 21 לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 21
  • סעיפים 13 → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 13
  • או 21 לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניהל אדם, שאינו תאגיד בנקאי, עסקים בשם שאינו כולל את המלה ”בנק“ או מלה הגזורה ממנה, אך יש בו כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|או 21 לחוק הבנקאות (רישוי)}}, רשאי הנגיד – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו – בנוסף לסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, להורות לאותו אדם כי תוך המועד שיקבע הנגיד ושלא יפחת מ־28 ימים ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים כל מלה או ביטוי אחרים שיש בהם כדי להשמיע שאותו אדם עוסק בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|או 21 לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(3)}} ומי שלא מילא אחריה דינו כדין מי שממשיך להשתמש במלה ”בנק“ כחלק משמו ללא היתר.

5המפקח על הבנקים וסמכויותיותיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשנ״ו, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ט־2

(א)הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים (להלן – המפקח), ומשנתמנה יהיה עובד בנק ישראל ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והבקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה החשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו, או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור, להעתיקו או לצלמו; נדרשה ידיעה המאוחסנת במחשב תומצא הידיעה בדרך שתידרש.
(ב)המסרב להיענות לדרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
(ג)שר המשטרה רשאי להסמיך כל עובד מעובדי בנק ישראל, המוסמך על פי סעיף קטן (א) לבוא מטעמו של המפקח, לערוך חקירות בענין עבירות על פקודה זו, על חוק הבנקאות (רישוי) או על חוק בנק ישראל, או בענין עבירות בנכסי לקוחותיו של תאגיד בנקאי; עובד שהוסמך כאמור יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה על פי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות אותה פקודה יחולו על חקירות כאמור.
(ג1)המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו, כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
(ג2)הוראות ניהול בנקאי תקין אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2)הוראות ניהול בנקאי תקין וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
(ד)הנגיד רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למפקח.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל
  • פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) → פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)
  • אותה פקודה → פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי למנות מפקח על הבנקים (להלן – המפקח), ומשנתמנה יהיה עובד בנק ישראל ובידיו יהיו הפיקוח הכללי והבקורת על כל תאגיד בנקאי ותהא לו או לבאים מטעמו הסמכות לדרוש מתאגיד בנקאי וכן מדירקטור, מעובד או מרואה החשבון של תאגיד בנקאי, למסור לו ידיעות ומסמכים שבידיהם הנוגעים לעסקי התאגיד הבנקאי וכל תאגיד שבשליטתו, או לאפשר לו לעיין בכל מסמך כאמור, להעתיקו או לצלמו; נדרשה ידיעה המאוחסנת במחשב תומצא הידיעה בדרך שתידרש.
{{ח:תת|(ב)}} המסרב להיענות לדרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשטרה רשאי להסמיך כל עובד מעובדי בנק ישראל, המוסמך על פי סעיף קטן (א) לבוא מטעמו של המפקח, לערוך חקירות בענין עבירות על פקודה זו, על {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}} או על {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, או בענין עבירות בנכסי לקוחותיו של תאגיד בנקאי; עובד שהוסמך כאמור יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|אותה פקודה}} יחולו על חקירות כאמור.
{{ח:תת|(ג1)}} המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו, כדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ג2)|(1)}} הוראות ניהול בנקאי תקין אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות ניהול בנקאי תקין וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל, ורשאי הנגיד לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
{{ח:תת|(ד)}} הנגיד רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למפקח.

6הקמת ועדה מיעצתתיקונים: תש״ח, תשכ״ט

(1)יכול הנגיד למנות ועדה מיעצת ליעץ אותו בענינים הנוגעים לעסקי בנקאות; ועדה זו תהא מורכבת מאותם האנשים ותתמנה לפי אותם התנאים אשר יישרו בעיני הנגיד, והנגיד רשאי בכל עת שהיא להביא לידי גמר כל מינוי כזה.
(2)יכול הנגיד להתקין תקנות הקובעות את הפרוצידורה שיש לנהוג בה בכל אסיפה של הועדה שתוקם בהתאם לסעיף זה.
(3)אחד מחברי הועדה יהיה מי ששר האוצר מינהו לכך.
(4)הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה של אחד או יותר לקבוע את תפקידן ולאצול להן מסמכויותיה; חבר הועדה על פי סעיף קטן (3) יהיה, בתוקף מינויו, חבר בכל ועדת משנה שתמונה לפי סעיף קטן זה.
(5)דיוניה של הועדה או כל ועדת משנה שלה הם סודיים, ולא יגלה אדם אותם או כל ידיעה מהם, אלא באישור הנגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} יכול הנגיד למנות ועדה מיעצת ליעץ אותו בענינים הנוגעים לעסקי בנקאות; ועדה זו תהא מורכבת מאותם האנשים ותתמנה לפי אותם התנאים אשר יישרו בעיני הנגיד, והנגיד רשאי בכל עת שהיא להביא לידי גמר כל מינוי כזה.
{{ח:תת|(2)}} יכול הנגיד להתקין תקנות הקובעות את הפרוצידורה שיש לנהוג בה בכל אסיפה של הועדה שתוקם בהתאם לסעיף זה.
{{ח:תת|(3)}} אחד מחברי הועדה יהיה מי ששר האוצר מינהו לכך.
{{ח:תת|(4)}} הועדה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה של אחד או יותר לקבוע את תפקידן ולאצול להן מסמכויותיה; חבר הועדה על פי סעיף קטן (3) יהיה, בתוקף מינויו, חבר בכל ועדת משנה שתמונה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(5)}} דיוניה של הועדה או כל ועדת משנה שלה הם סודיים, ולא יגלה אדם אותם או כל ידיעה מהם, אלא באישור הנגיד.

7תיקונים: תש״ח, תשכ״א־2, תשכ״ו, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8אשראי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאיתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ו

(א)היה הנגיד סבור כי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי דרושים לתאגיד הבנקאי אמצעים כספיים נוספים, רשאי בנק ישראל לספק לו כספים על ידי נכיון שטרי חליפין, שטר חוב או מסמכים סחירים אחרים או על ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הנגיד.
(ב)אשראי לפי סעיף קטן (א) יהיה בתנאים שייראו לנגיד, והוא יקבע את הבטוחות שעל מקבל האשראי לתיתן.
(ב1)על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, בשינויים המחויבים.
(ג)אין בסמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 36(4) לחוק בנק ישראל.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 37 לחוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל #סעיף 37
  • סעיף 36(4) לחוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה הנגיד סבור כי להבטחת יציבותו של תאגיד בנקאי דרושים לתאגיד הבנקאי אמצעים כספיים נוספים, רשאי בנק ישראל לספק לו כספים על ידי נכיון שטרי חליפין, שטר חוב או מסמכים סחירים אחרים או על ידי הלוואות מובטחות להנחת דעתו של הנגיד.
{{ח:תת|(ב)}} אשראי לפי סעיף קטן (א) יהיה בתנאים שייראו לנגיד, והוא יקבע את הבטוחות שעל מקבל האשראי לתיתן.
{{ח:תת|(ב1)}} על שעבוד שנוצר כערובה להתחייבות כלפי בנק ישראל כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק בנק ישראל}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|סעיף 36(4) לחוק בנק ישראל}}.

8אהודעה לתאגיד בנקאי על פגמיםתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד הבנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
(ב)הגיש תאגיד בנקאי הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א) יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לתאגיד הבנקאי, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או את מניעת פגיעתם יקבע את התקופה בה על התאגיד הבנקאי לעשות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד הבנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש תאגיד בנקאי הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א) יחליט בהן המפקח סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לתאגיד הבנקאי, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או את מניעת פגיעתם יקבע את התקופה בה על התאגיד הבנקאי לעשות כאמור.

8בסמכות המפקח בקביעת חובות רעיםתיקונים: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2

(א)היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לתאגיד בנקאי הוא חוב רע, או כי נכס של תאגיד בנקאי רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות לתאגיד הבנקאי להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
(ב)דין הודעה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי סעיף 8א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לתאגיד בנקאי הוא חוב רע, או כי נכס של תאגיד בנקאי רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות לתאגיד הבנקאי להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} דין הודעה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}.

8גאמצעים למניעת פגיעהתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ד־2

(א)היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 8א, שתאגיד בנקאי לא תיקן הפגמים שעליהם הודיעו לו לפי סעיף 8א או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לתאגיד בנקאי להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע בלקוחותיו או בבעלי זכויות בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות –
(1)להורות לתאגיד הבנקאי שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
(2)לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים לבעלי מניותיו של התאגיד הבנקאי ועל מתן הטבות לחברי הדירקטוריון, למנהלים ולבעלי זכות חתימה של התאגיד הבנקאי;
(3)להתלות או להגביל סמכותו של חבר דירקטוריון, מנהל עסקים או בעל זכות חתימה, ואם מצא שאין די בכך, רשאי הוא להעבירו מתפקידו; מי שנפגע מהחלטת המפקח לענין העברה מתפקידו, רשאי לערער עליה לפני הנגיד.
(ב)הוראה לפי סעיף זה לא תפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה בניגוד להוראה כאמור בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בניגוד להוראה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה המפקח סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}, שתאגיד בנקאי לא תיקן הפגמים שעליהם הודיעו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות לתאגיד בנקאי להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שתאגיד בנקאי לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע בלקוחותיו או בבעלי זכויות בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדת הרשיונות –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לתאגיד הבנקאי שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
{{ח:תתת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים לבעלי מניותיו של התאגיד הבנקאי ועל מתן הטבות לחברי הדירקטוריון, למנהלים ולבעלי זכות חתימה של התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתת|(3)}} להתלות או להגביל סמכותו של חבר דירקטוריון, מנהל עסקים או בעל זכות חתימה, ואם מצא שאין די בכך, רשאי הוא להעבירו מתפקידו; מי שנפגע מהחלטת המפקח לענין העברה מתפקידו, רשאי לערער עליה לפני הנגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה לפי סעיף זה לא תפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה בניגוד להוראה כאמור בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בניגוד להוראה.

8דסמכויות לשמירת יציבותו של תאגיד בנקאיתיקונים: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב, תשפ״ו

(א)היה הנגיד סבור, לאחר התייעצות במפקח, כי תאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן, או שאין בידיו, מפני שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, להשיב נכס שהופקד בידיו, או שחברי דירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין של התאגיד הבנקאי, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות נאותה לפי הנסיבות להשמיע או להגיש טענותיו, ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, ליתן לתאגיד הבנקאי כל הוראה מהוראות סעיף 8ג(א) ורשאי הוא, באישור הוועדה כהגדרתה בחוק בנק ישראל –
(1)
(2)למנות מנהל מורשה שינהל את התאגיד הבנקאי כאמור בסעיף 8ו; הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי;
(3)למנות מפקח מיוחד לתאגיד הבנקאי שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 8ז;
(4)למנות ועדת הנהלה לתאגיד הבנקאי שתייעץ למנהל המורשה.
(ב)מינוי כאמור בפסקאות (2) ו־(3) לסעיף קטן (א) יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל.
(ג)היה הנגיד סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא לפעול בלי התייעצות בועדת הרשיונות ובלי שנתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להגיש או להשמיע טענותיו; ובלבד שישמע את התאגיד הבנקאי סמוך ככל האפשר לאחר שפעל לפי סעיף קטן (א) ויביא את הענין לפני ועדת הרשיונות.
(ד)
(ה)
(ו)דבר המינוי המפקח כאמור בסעיף קטן (א)(3) לא יפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה, בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בידי מי שלא היה מוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה לתאגיד הבנקאי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(בוטל).
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה הנגיד סבור, לאחר התייעצות במפקח, כי תאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לקיים את התחייבויותיו, או שיש חשש של ממש שלא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו ואין צפי סביר כי יוכל לחזור ולעשות כן, או שאין בידיו, מפני שניהל את עסקיו בדרך הסוטה מנוהל בנקאי תקין, להשיב נכס שהופקד בידיו, או שחברי דירקטוריון שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול העסקים התקין של התאגיד הבנקאי, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות נאותה לפי הנסיבות להשמיע או להגיש טענותיו, ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, ליתן לתאגיד הבנקאי כל הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג(א)}} ורשאי הוא, באישור הוועדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} למנות מנהל מורשה שינהל את התאגיד הבנקאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ו|בסעיף 8ו}}; הנגיד רשאי לקבוע בכללים תנאי כשירות למינוי מנהל מורשה, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה וניסיון מקצועי ולעניין היעדר עבר פלילי;
{{ח:תתת|(3)}} למנות מפקח מיוחד לתאגיד הבנקאי שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ז|בסעיף 8ז}};
{{ח:תתת|(4)}} למנות ועדת הנהלה לתאגיד הבנקאי שתייעץ למנהל המורשה.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי כאמור בפסקאות (2) ו־(3) לסעיף קטן (א) יכול להינתן גם לעובד המדינה או לעובד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} היה הנגיד סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבות עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא לפעול בלי התייעצות בועדת הרשיונות ובלי שנתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להגיש או להשמיע טענותיו; ובלבד שישמע את התאגיד הבנקאי סמוך ככל האפשר לאחר שפעל לפי סעיף קטן (א) ויביא את הענין לפני ועדת הרשיונות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} דבר המינוי המפקח כאמור בסעיף קטן (א)(3) לא יפורסם ברשומות, ולא תישמע הטענה כי פעולה שנעשתה בתום לב עם מי שלא הוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה, בטלה מטעם זה בלבד שנעשתה בידי מי שלא היה מוסמך לעשותה או בניגוד להוראה שניתנה לתאגיד הבנקאי.

8ד1דיווח תאגיד בנקאי על מעילהתיקונים: תשס״ד

(א)נודע לתאגיד בנקאי כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו, היה מעורב במעילה, שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, ידווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי כמשמעותו בסעיף 14ה, ולמפקח.
(ב)הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
(ג)לענין סעיף זה –
”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות בסימנים א׳, ו׳ ו{{ח:הערה|־}}ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), והכל לגבי נכסי התאגיד הבנקאי ונכסים המוחזקים בו או המנוהלים על ידו.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסימנים א׳ → חוק העונשין #פרק יא סימן א
  • ו׳ → חוק העונשין #פרק יא סימן ו
  • ו{{ח:הערה|־}}ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק יא סימן ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נודע לתאגיד בנקאי כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו, היה מעורב במעילה, שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, ידווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}, ולמפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו{{ח:הערה|־}}ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בפקודה זו – חוק העונשין), והכל לגבי נכסי התאגיד הבנקאי ונכסים המוחזקים בו או המנוהלים על ידו.

8ד2דין וחשבון של המפקחתיקונים: תשס״ד, תשס״ח־2

אחת לשנה יגיש המפקח דין וחשבון לועדת הכספים של הכנסת, ובו יפורט מספר המעילות שדווח לגביהן כאמור בסעיף 8ד1, ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן – יפורטו גם אופן הטיפול בהן, והממצאים שהתגלו, למעט דרכי השגת המידע; המפקח יביא את הדין וחשבון לידיעת הציבור בדרך שיקבע, לרבות בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אחת לשנה יגיש המפקח דין וחשבון לועדת הכספים של הכנסת, ובו יפורט מספר המעילות שדווח לגביהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1}}, ולגבי מעילות שהמפקח סיים את טיפולו בהן – יפורטו גם אופן הטיפול בהן, והממצאים שהתגלו, למעט דרכי השגת המידע; המפקח יביא את הדין וחשבון לידיעת הציבור בדרך שיקבע, לרבות בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל.

8העבירה על הוראות הסעיפים 8ג ו־8דתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)תאגיד בנקאי שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו המפקח לפי סעיף 8ג או שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו הנגיד לפי הסעיף האמור או מכוח סמכותו לפי סעיף 8ד(א), דינו – קנס 100,000 לירות.
(ב)מי שפעל כחבר דירקטוריון, כמנהל עסקים או כבעל זכות חתימה על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס 100,000 לירות.
(ג)בעל זכות חתימה של התאגיד הבנקאי שהשתתף בפועל בביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות.
(ד)מי שהיה בשעת ביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה חבר דירקטוריון פעיל, מנהל עסקים, בא כוח או חשב ראשי או יחיד של תאגיד בנקאי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות, אם לא הוכיח אחת משתי אלה –
(1)העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2)הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות שניתנו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} או שעבר על הוראה מהוראות שנתן לו הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ג|הסעיף האמור}} או מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – קנס 100,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שפעל כחבר דירקטוריון, כמנהל עסקים או כבעל זכות חתימה על אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו או בעת השעייתו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס 100,000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} בעל זכות חתימה של התאגיד הבנקאי שהשתתף בפועל בביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהיה בשעת ביצוע עבירה שסעיף קטן (א) דן בה חבר דירקטוריון פעיל, מנהל עסקים, בא כוח או חשב ראשי או יחיד של תאגיד בנקאי, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 50,000 לירות, אם לא הוכיח אחת משתי אלה –
{{ח:תתת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות שניתנו.

8ה1עבירה על הוראות סעיף 8ד1תיקונים: תשס״ד

(א)נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1(ג), בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי לא דיווח עליה כאמור בסעיף 8ד1, דינו של התאגיד הבנקאי – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ב)המנהל הכללי של התאגיד הבנקאי חייב לפקח ולעשות כל שניתן לקיום הוראות סעיף 8ד1; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ג)נעברה עבירת מעילה כהגדרתה בסעיף 8ד1(ג) בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי הפר את חובתו לדווח כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הבנקאי הפר את חובתו כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירת מעילה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1(ג)}}, בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי לא דיווח עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1}}, דינו של התאגיד הבנקאי – קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של התאגיד הבנקאי חייב לפקח ולעשות כל שניתן לקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|סעיף 8ד1}}; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירת מעילה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|בסעיף 8ד1(ג)}} בתאגיד בנקאי, והתאגיד הבנקאי הפר את חובתו לדווח כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הבנקאי הפר את חובתו כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

8וסמכויות מנהל מורשהתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו

(א)מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 8ד(א)(2) ינהל את התאגיד הבנקאי לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, או מאת המפקח על הבנקים אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב)מנהל מורשה דינו כדין מנהל עסקים בתאגיד בנקאי, ובנוסף לכך חייבים כל מנהל עסקים שלא הושעה וכל עובד בתאגיד הבנקאי למלא אחר הוראותיו.
(ג)בנוסף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ימלא המנהל המורשה את תפקידי הדירקטוריון של התאגיד הבנקאי וועדותיו ויהיו לו, בכפוף לאמור בסעיף 8ח(ה) כל הסמכויות שהוענקו והתפקידים שהוטלו על הדירקטוריון ועל חבריו בתזכיר ההתאגדות של התאגיד הבנקאי ובתקנותיו.
(ד)התאגיד הבנקאי ישלם למנהל המורשה משכורת כפי שיקבע הנגיד.
(ה)המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}} ינהל את התאגיד הבנקאי לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, או מאת המפקח על הבנקים אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מורשה דינו כדין מנהל עסקים בתאגיד בנקאי, ובנוסף לכך חייבים כל מנהל עסקים שלא הושעה וכל עובד בתאגיד הבנקאי למלא אחר הוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ימלא המנהל המורשה את תפקידי הדירקטוריון של התאגיד הבנקאי וועדותיו ויהיו לו, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ח|בסעיף 8ח(ה)}} כל הסמכויות שהוענקו והתפקידים שהוטלו על הדירקטוריון ועל חבריו בתזכיר ההתאגדות של התאגיד הבנקאי ובתקנותיו.
{{ח:תת|(ד)}} התאגיד הבנקאי ישלם למנהל המורשה משכורת כפי שיקבע הנגיד.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר לאחר את נכסיו והתחייבויותיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לרבות באמצעות מכירת אמצעי השליטה בו.

8זמפקח מיוחדתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)מפקח מיוחד שנתמנה לפי סעיף 8ד(א)(3) יפקח על פעולות דירקטוריון התאגיד הבנקאי ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, וכן מאת המפקח על הבנקים – אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
(ב)הנגיד רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(3)}} יפקח על פעולות דירקטוריון התאגיד הבנקאי ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הנגיד, וכן מאת המפקח על הבנקים – אם הסמיך אותו הנגיד לתת הוראות.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

8חועדת ההנהלהתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)ועדת הנהלה שנתמנתה לתאגיד הבנקאי לפי סעיף 8ד(א)(4) תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי סעיף 8{{ח:הערה|(}}ו{{ח:הערה|)}}.
(ב)כל עוד ממלאת ועדת ההנהלה את תפקידה לא ימלאו הדירקטוריון וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג)המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
(ד)התאגיד הבנקאי ישלם לחברי ועדת ההנהלה משכורת בשיעור שיקבע הנגיד.
(ה)ועדת ההנהלה תאשר את מאזן התאגיד הבנקאי כאילו היתה אסיפה כללית ותמנה לתאגיד הבנקאי רואה חשבון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהחובה לקרוא לאסיפה כללית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ועדת הנהלה שנתמנתה לתאגיד הבנקאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(4)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ו|סעיף 8{{ח:הערה|<s>(</s>}}ו{{ח:הערה|<s>)</s>}}}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד ממלאת ועדת ההנהלה את תפקידה לא ימלאו הדירקטוריון וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
{{ח:תת|(ד)}} התאגיד הבנקאי ישלם לחברי ועדת ההנהלה משכורת בשיעור שיקבע הנגיד.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת ההנהלה תאשר את מאזן התאגיד הבנקאי כאילו היתה אסיפה כללית ותמנה לתאגיד הבנקאי רואה חשבון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהחובה לקרוא לאסיפה כללית.

8טמתן ידיעותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)ניתנה הוראה לפי סעיף 8ד, יהיו כל חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של התאגיד הבנקאי, בין שניתנה לגביו הוראת השעייה ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק בתאגיד הבנקאי חייבים, לפי דרישת הנגיד, המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשליחיהם את הידיעות, הפנקסים, התעודות או כל מסמך אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 8ד.
(ב)אדם שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}, יהיו כל חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של התאגיד הבנקאי, בין שניתנה לגביו הוראת השעייה ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק בתאגיד הבנקאי חייבים, לפי דרישת הנגיד, המנהל המורשה, המפקח המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשליחיהם את הידיעות, הפנקסים, התעודות או כל מסמך אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שלא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.

8יהפסקת מילוי התחייבויותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)המנהל המורשה רשאי, באישור הנגיד, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מתן הוראה לפי סעיף 8ד(א)(2) לא יקיים התאגיד הבנקאי את התחייבויותיו שמועד קיומם חל באותה תקופה או קודם לכן.
(ב)הנגיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים, אם מסר הודעה לפי סעיף 8יד על כוונתו לבטל את רשיונו של התאגיד הבנקאי, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאים מנהליו להגיש טענותיהם, או לא ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק התאגיד הבנקאי או לכינוס נכסיו.
(ג)המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתן.
(ד)התאגיד הבנקאי, המנהל המורשה או הנגיד לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן (א) או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל המורשה רשאי, באישור הנגיד, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מתן הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}} לא יקיים התאגיד הבנקאי את התחייבויותיו שמועד קיומם חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים, אם מסר הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יד|סעיף 8יד}} על כוונתו לבטל את רשיונו של התאגיד הבנקאי, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאים מנהליו להגיש טענותיהם, או לא ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק התאגיד הבנקאי או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה יביא לידיעת הציבור כל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתן.
{{ח:תת|(ד)}} התאגיד הבנקאי, המנהל המורשה או הנגיד לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף קטן (א) או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

8יאסמכות לערובתיקונים: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2

(א)רשאי הנגיד, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי בנק ישראל, או תאגיד בנקאי אחר שהסכים לכך ושהנגיד הסמיכו לכך, יהיה ערב –
(1)לפקדונות שהופקדו בתאגיד הבנקאי שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 8ד, בין למלוא סכום הפקדונות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל פקדון מסוגי הפקדונות שייקבעו;
(2)לסוגי התחייבויות אחרים של תאגיד בנקאי כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
(א)שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
(ב)שלא תינתן ערבות לפי סעיף זה לכלל התחייבויותיו של תאגיד בנקאי, אלא אם לדעת הנגיד קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר לתאגיד הבנקאי להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
(ב)ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן בלתי מוגבל, מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
(ג)משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם הנערב לא הסכים למתן הערבות, והתאגיד הבנקאי הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מהתאגיד הבנקאי הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
(ד)התאגיד הבנקאי הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר, להתחייב כלפי התאגיד הבנקאי הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
(ה)ראה הנגיד, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים יום מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מהערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של התאגיד הבנקאי הנערכת במועד מאוחר ממועד הביטול, ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן הערב עד תום שלושים יום מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ג).
(ו)הנגיד לא יבטל ערבות שנתן תאגיד בנקאי אחר אלא בהסכמתו של התאגיד הבנקאי הערב.
(ז)דין ערבות שניתנה לפי סעיף זה כדין מתן ערבות לפי חוק הערבות, תשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הערבות, תשכ״ז–1967 → חוק הערבות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשאי הנגיד, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי בנק ישראל, או תאגיד בנקאי אחר שהסכים לכך ושהנגיד הסמיכו לכך, יהיה ערב –
{{ח:תתת|(1)}} לפקדונות שהופקדו בתאגיד הבנקאי שניתנה עליו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד}}, בין למלוא סכום הפקדונות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל פקדון מסוגי הפקדונות שייקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} לסוגי התחייבויות אחרים של תאגיד בנקאי כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא תינתן ערבות לפי סעיף זה לכלל התחייבויותיו של תאגיד בנקאי, אלא אם לדעת הנגיד קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר לתאגיד הבנקאי להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן בלתי מוגבל, מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תת|(ג)}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם הנערב לא הסכים למתן הערבות, והתאגיד הבנקאי הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מהתאגיד הבנקאי הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
{{ח:תת|(ד)}} התאגיד הבנקאי הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר, להתחייב כלפי התאגיד הבנקאי הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה הנגיד, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים יום מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מהערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של התאגיד הבנקאי הנערכת במועד מאוחר ממועד הביטול, ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן הערב עד תום שלושים יום מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} הנגיד לא יבטל ערבות שנתן תאגיד בנקאי אחר אלא בהסכמתו של התאגיד הבנקאי הערב.
{{ח:תת|(ז)}} דין ערבות שניתנה לפי סעיף זה כדין מתן ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, תשכ״ז–1967}}.

8יבהליכי חדלות פירעון או פירוקתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשפ״ו

(א)בסעיף זה –
”בעל תפקיד“ – נאמן כהגדרתו בחוק חדלות פירעון או מנהל הסדר שמונה לפי סעיף 326 לאותו חוק, נאמן שמונה לפי סעיף 342יב לחוק החברות, כונס שמונה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני;
”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי חוק חדלות פירעון, לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות או לפי סעיף 194 לפקודת החברות;
”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך;
”צו לפתיחת הליכים“ – כהגדרתו בחוק חדלות פירעון.
(ב)בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון, בשינויים המחויבים.
(ג)לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה:
(1)נוסף על הוראות סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור באותו סעיף, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד;
(2)על אף האמור בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור באותו סעיף, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו:
(א)אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור;
(ב)אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד.
(ד)הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה.
(ה)הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי חוק חדלות פירעון בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט.
(ו)קבלת החלטה לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו.
(ז)מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי סעיף 8ד(א)(2), יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו:
(1)המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה;
(2)הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה;
(3)על אף האמור בסעיפים 342יא, 342כד ו־342כו לחוק החברות, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי;
(4)על אף האמור בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון, לרבות כפי שהוחל בסעיף 326 לאותו חוק ובסעיף 342יד לחוק החברות, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו.
↗ חיצוניות: 25↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • סעיף 326 לאותו חוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 326
  • סעיף 342יב לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 342יב
  • סעיף 194 לפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 194
  • חוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חלק שמיני א׳ לחוק החברות → חוק החברות #חלק 8א
  • סעיף 194 לפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 194
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
  • פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #פרק ה1
  • בחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 329
  • סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 35ח
  • באותו סעיף → חוק ניירות ערך #סעיף 35ח
  • בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 35ח
  • באותו סעיף → חוק ניירות ערך #סעיף 35ח
  • חוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חלק שמיני א׳ לחוק החברות → חוק החברות #חלק 8א
  • בסעיפים 342יא → חוק החברות #סעיף 342יא
  • 342כד → חוק החברות #סעיף 342כד
  • ו־342כו לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 342כו
  • חלק שמיני א׳ לחוק החברות → חוק החברות #חלק 8א
  • בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 36
  • בסעיף 326 לאותו חוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 326
  • ובסעיף 342יד לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 342יד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – נאמן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}} או מנהל הסדר שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 326|סעיף 326 לאותו חוק}}, נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יב|סעיף 342יב לחוק החברות}}, כונס שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}}, וכל בעל תפקיד אחר שבית המשפט רשאי למנות בהליכי חדלות פירעון או פירוק המתנהלים לפניו, והכול בין קבוע ובין זמני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 194|סעיף 194 לפקודת החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו לפתיחת הליכים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת נושה של תאגיד בנקאי או בעל מניה בו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי לא תוגש לבית המשפט בטרם הוגשה לנגיד כדי שהנגיד והמפקח יבחנו את הפעלת סמכויותיהם לפי כל דין, והנגיד נתן את הסכמתו לכך בכתב או שחלפו 90 ימים מהמועד שבו הוגשה לנגיד, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על המגיש בקשה לבית המשפט לגבי תאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 329|סעיף 329(א) לחוק חדלות פירעון}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של תאגיד בנקאי על ידי נאמן איגרות חוב יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35ח|סעיף 35ח(ד2ב) לחוק ניירות ערך}}, חלפו שבעה ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודת ההתחייבות ולא שולם תשלום כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35ח|באותו סעיף}}, יודיע על כך נאמן איגרות החוב לנגיד;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35ח|בסעיף 35ח(ד2ב)(1) לחוק ניירות ערך}}, בחלוף 45 ימים ממועד אי־תשלום כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35ח|באותו סעיף}}, יגיש נאמן איגרות החוב לנגיד, ולא לבית המשפט, את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; נאמן איגרות החוב יגיש את הבקשה לבית המשפט בחלוף 90 ימים ממועד ההודעה לנגיד לפי פסקה (1), ואם ניתנה הסכמת הנגיד בכתב במועד מוקדם יותר – יחולו הוראות אלו:
{{ח:תתתת|(א)}} אם טרם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום – יגיש את הבקשה לכל המאוחר בתום 45 ימים ממועד אי־התשלום כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם חלפו 45 ימים ממועד אי־התשלום האמור – יגיש את הבקשה לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת הסכמת הנגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הנגיד יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי תאגיד בנקאי לפי סעיף זה, והוא רשאי להשמיע את עמדתו בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לנגיד הזמנה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה בית המשפט על פתיחת הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}} בעניינו של תאגיד בנקאי, יראו את מועד הגשת הבקשה לנגיד לפי סעיף קטן (ב) כמועד הגשת בקשה לבית המשפט.
{{ח:תת|(ו)}} קבלת החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} על פירוקו מרצון של תאגיד בנקאי טעונה את הסכמתו בכתב של הנגיד; קיבל תאגיד בנקאי החלטה על פירוקו מרצון בהסכמת הנגיד לפי סעיף קטן זה – ימונה הנאמן בהליך לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו.
{{ח:תת|(ז)}} מונה לגבי תאגיד בנקאי מנהל מורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)(2)}}, יחולו ההוראות האלה כל עוד מינוי המנהל המורשה עומד בתוקפו:
{{ח:תתת|(1)}} המגיש בקשה לנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ימציא העתק מהבקשה גם למנהל המורשה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ד) לעניין מתן הזדמנות לנגיד להשמיע את עמדתו ולעניין הזמנתו לדיון יחולו גם לגבי המנהל המורשה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יא|בסעיפים 342יא}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342כד|342כד}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342כו|ו־342כו לחוק החברות}}, בית המשפט לא ייתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} בעניינו של התאגיד הבנקאי לפי בקשה של בעל מניה בו, והתאגיד הבנקאי או אסיפה של בעלי מניותיו לא יקבלו החלטה על פירוקו מרצון של התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 36|בסעיף 36 לחוק חדלות פירעון}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 326|בסעיף 326 לאותו חוק}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יד|ובסעיף 342יד לחוק החברות}}, הורה בית המשפט על פתיחת הליך חדלות פירעון או פירוק לגבי התאגיד הבנקאי, רשאי הוא למנות את המנהל המורשה לבעל תפקיד בהליך, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים של התאגיד הבנקאי הזדמנות לטעון את טענותיהם, שיהיה בכך כדי לסייע להגשמת מטרות ההליך; החליט בית המשפט למנות מנהל מורשה לבעל תפקיד כאמור, יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו כבעל תפקיד בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו כמנהל מורשה, ורשאי בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף לצידו.

8יגסייג להחלטות אסיפת בעלי מניותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

לא יהיה תוקף להחלטה של אסיפת בעלי המניות של התאגיד הבנקאי, או של בעלי זכויות אחרות בו, שאינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 8ג עד 8יא או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהיה תוקף להחלטה של אסיפת בעלי המניות של התאגיד הבנקאי, או של בעלי זכויות אחרות בו, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג עד 8יא}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם.

8ידתיקונים: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8טואכרזה על הפסקה במתן שירותיםתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

(א)נוכח המפקח שתאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לנהל את עסקיו באורח תקין מחמת שביתה באותו תאגיד בנקאי או בתאגיד בנקאי אחר, רשאי הוא להכריז כי התאגיד הבנקאי הפסיק לתת שירותים (להלן – הפסקה), ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי התאגיד הבנקאי או על חלק מהם.
(ב)האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
(ג)באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק התאגיד הבנקאי לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח המפקח שתאגיד בנקאי פלוני אינו יכול לנהל את עסקיו באורח תקין מחמת שביתה באותו תאגיד בנקאי או בתאגיד בנקאי אחר, רשאי הוא להכריז כי התאגיד הבנקאי הפסיק לתת שירותים (להלן – הפסקה), ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי התאגיד הבנקאי או על חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק התאגיד הבנקאי לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.

8טזביטולתיקונים: תשל״ו

בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

8יזדחיית מועדיםתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

(א)הוסכם בין התאגיד הבנקאי שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהתאגיד הבנקאי או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
(ב)דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין התאגיד הבנקאי שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהתאגיד הבנקאי או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

8יחריבית והפרשי הצמדהתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

(א)נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 8יז ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש, בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
(ב)היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 8יז צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
(ג)נגיד בנק ישראל רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי או חייב לשלם לבנק ישראל כל סכום שהוא חב לתאגיד הבנקאי שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום לתאגיד הבנקאי שבהפסקה; הוראה לפי סעיף קטן זה תובא לידיעת החייבים בדרך שיורה עליה הנגיד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש, בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
{{ח:תת|(ג)}} נגיד בנק ישראל רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי או חייב לשלם לבנק ישראל כל סכום שהוא חב לתאגיד הבנקאי שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום לתאגיד הבנקאי שבהפסקה; הוראה לפי סעיף קטן זה תובא לידיעת החייבים בדרך שיורה עליה הנגיד.

8יטביצוע הוראת תשלוםתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

מי שלפני מועד ההפסקה נתן שיק משוך על התאגיד הבנקאי, או הוראה אחרת בכתב לבצע תשלום מחשבונו בתאגיד הבנקאי וקיום ההוראה הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה, רואים את הסכום שבהוראה כנפרע במועדו אם שילם אותו התאגיד הבנקאי תוך שלושה ימי עסקים שלאחר ביטול האכרזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שלפני מועד ההפסקה נתן שיק משוך על התאגיד הבנקאי, או הוראה אחרת בכתב לבצע תשלום מחשבונו בתאגיד הבנקאי וקיום ההוראה הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה, רואים את הסכום שבהוראה כנפרע במועדו אם שילם אותו התאגיד הבנקאי תוך שלושה ימי עסקים שלאחר ביטול האכרזה.

8כהגבלת אחריות התאגיד הבנקאיתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

8כאהגנה בדיני עונשיןתיקונים: תשל״ו, תשמ״א־2

(א)המושך שיק על תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית לפי סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963 (להלן – חוק העונשין), אם העדר החובה על התאגיד הבנקאי לפרוע את השיק במועד הנקוב בו כמועד משיכתו נבע רק מדחיית המועד לפי סעיף 8יז.
(ב)לענין סעיף 15(ג) לחוק העונשין לא תובא במנין ששים הימים התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה לגבי שיק שנמשך על התאגיד הבנקאי שבהפסקה ופרעון השיק הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963 → חוק העונשין #סעיף 432
  • סעיף 15(ג) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 433
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המושך שיק על תאגיד בנקאי שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 432|סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ״ג–1963}} (להלן – חוק העונשין), אם העדר החובה על התאגיד הבנקאי לפרוע את השיק במועד הנקוב בו כמועד משיכתו נבע רק מדחיית המועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8יז|סעיף 8יז}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 433|סעיף 15(ג) לחוק העונשין}} לא תובא במנין ששים הימים התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה לגבי שיק שנמשך על התאגיד הבנקאי שבהפסקה ופרעון השיק הוא בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.

9הגשת דוחו״ת למפקח על הבנקיםתיקונים: תש״ח, תשכ״ה, תשכ״ט, תשמ״א־2

(1)כל תאגיד בנקאי חייב להגיש למפקח על הבנקים:–
(א)לא יאוחר מעשרים ואחד יום לאחר היום האחרון שבכל חודש, דו״ח ערוך בטופס המוזכר בתוספת הראשונה לפקודה זו, המפרט את האקטיב והפסיב של התאגיד הבנקאי עם סיום העסקים ביום האחרון של החודש החולף;
(ב)לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר היום האחרון בחדש מרץ ובחדש ספטמבר, דו״ח ערוך בטופס המובא בתוספת השניה לפקודה זו המוסר ניתוח של הלואות שוטפות ושל שטרות שהובאו לנכיון עד יום 31 במרץ, ו־30 בספטמבר:
בתנאי שלגבי בנק חוץ, הרי הדו״חות המוזכרים בפסקא (א) ו־(ב) מסעיף זה לא יכילו אלא פרטים בנוגע למשרדים ולסניפים (או סניפים) של בנק החוץ המצויים בישראל:
בתנאי שהנגיד רשאי לשנות בצו מזמן לזמן את טופס התוספת הראשונה והתוספת השניה והתאריכים שבהם צריך לסכם את החומר הדרוש בתוספת השניה ולשלחו למפקח על הבנקים.
(2)תאגיד בנקאי שאינו מקיים את הדרישות המפורטות בפסקא (א) ו־(ב) של סעיף קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים ליום במשך אותם הימים שבהם הוא ממשיך בעברה.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
קטן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} כל תאגיד בנקאי חייב להגיש למפקח על הבנקים:–
{{ח:תתת|(א)}} לא יאוחר מעשרים ואחד יום לאחר היום האחרון שבכל חודש, דו״ח ערוך בטופס המוזכר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודה זו}}, המפרט את האקטיב והפסיב של התאגיד הבנקאי עם סיום העסקים ביום האחרון של החודש החולף;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יאוחר מעשרים ושמונה ימים לאחר היום האחרון בחדש מרץ ובחדש ספטמבר, דו״ח ערוך בטופס המובא {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה לפקודה זו}} המוסר ניתוח של הלואות שוטפות ושל שטרות שהובאו לנכיון עד יום 31 במרץ, ו־30 בספטמבר:
{{ח:תתת}} בתנאי שלגבי בנק חוץ, הרי הדו״חות המוזכרים בפסקא (א) ו־(ב) מסעיף {{ח:הערה|קטן}} זה לא יכילו אלא פרטים בנוגע למשרדים ולסניפים (או סניפים) של בנק החוץ המצויים בישראל:
{{ח:תתת}} בתנאי שהנגיד רשאי לשנות בצו מזמן לזמן את טופס {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השניה}} והתאריכים שבהם צריך לסכם את החומר הדרוש {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולשלחו למפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(2)}} תאגיד בנקאי שאינו מקיים את הדרישות המפורטות בפסקא (א) ו־(ב) של סעיף קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים ליום במשך אותם הימים שבהם הוא ממשיך בעברה.

10הצגת המאזן ופרסומותיקונים: תש״ח, תשכ״ה, תשמ״א־2

(1)תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.
(2)המפקח על הבנקים רשאי, אחת לשנה, לדרוש בכתב מכל תאגיד בנקאי לערוך, להציג ולפרסם, תוך הזמן שנקבע בדרישה, דין וחשבון על נכסיו והתחייבויותיו לתאריך שנקבע בדרישה; הדין וחשבון יכלול מאזן השוואתי של נכסי התאגיד הבנקאי והתחייבויותיו בתאריך האמור עם נכסיו והתחייבויותיו שפורטו במאזן המבוקר האחרון של התאגיד הבנקאי ובדרך שבה נערך המאזן המבוקר.
(3)כל תאגיד בנקאי שחל עליו סעיף זה ולא מלא אחרי דרישותיו יהא צפוי בצאתו חייב בדין לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח.
{{ח:תת|(2)}} המפקח על הבנקים רשאי, אחת לשנה, לדרוש בכתב מכל תאגיד בנקאי לערוך, להציג ולפרסם, תוך הזמן שנקבע בדרישה, דין וחשבון על נכסיו והתחייבויותיו לתאריך שנקבע בדרישה; הדין וחשבון יכלול מאזן השוואתי של נכסי התאגיד הבנקאי והתחייבויותיו בתאריך האמור עם נכסיו והתחייבויותיו שפורטו במאזן המבוקר האחרון של התאגיד הבנקאי ובדרך שבה נערך המאזן המבוקר.
{{ח:תת|(3)}} כל תאגיד בנקאי שחל עליו סעיף זה ולא מלא אחרי דרישותיו יהא צפוי בצאתו חייב בדין לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים.

11אנשים שאינם ראויים להשתתף בהנהלת בנקיםתיקונים: תש״ח, תשכ״ט, תשמ״א־2

(1)מבלי לפגוע בכל דבר האמור בסעיף 73 מפקודת החברות, הרי כל אדם –
(א)שהיה מנהל תאגיד בנקאי שפורק ע״י בית משפט, או שהיה קשור במישרין או בעקיפין בהנהלתו של תאגיד בנקאי כזה, או –
(ב)שנידון ע״י בית משפט לתקופת מאסר על עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית ולא קבל חנינה מלאה בעד העברה שעליה נידון –
אסור לו, בלא הרשאה מפורשת מאת הנגיד, לכהן או להוסיף ולכהן כמנהל של כל תאגיד בנקאי או להיות קשור בהנהלתו של כל תאגיד בנקאי כזה בין במישרין ובין בעקיפין.
(2)כל העובר על סעיף־קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לתקופה של לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים, או לשני העונשין כאחד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 73 מפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 84
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} מבלי לפגוע בכל דבר האמור {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 84|בסעיף 73 מפקודת החברות}}, הרי כל אדם –
{{ח:תתת|(א)}} שהיה מנהל תאגיד בנקאי שפורק ע״י בית משפט, או שהיה קשור במישרין או בעקיפין בהנהלתו של תאגיד בנקאי כזה, או –
{{ח:תתת|(ב)}} שנידון ע״י בית משפט לתקופת מאסר על עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית ולא קבל חנינה מלאה בעד העברה שעליה נידון –
{{ח:תת}} אסור לו, בלא הרשאה מפורשת מאת הנגיד, לכהן או להוסיף ולכהן כמנהל של כל תאגיד בנקאי או להיות קשור בהנהלתו של כל תאגיד בנקאי כזה בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(2)}} כל העובר על סעיף־קטן (1) מסעיף זה יהא צפוי בצאתו חייב בדין למאסר לתקופה של לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר מעשרים וחמישה אלף שקלים, או לשני העונשין כאחד.

11אאישור מינוי נושא משרהתיקונים: תשס״ד־2, תשע״ב

(א)לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד בנקאי אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והמפקח לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע על הסכמתו לכך.
(ב)החלטת המפקח להתנגד למינוי תהיה מנומקת בכתב ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, והוא יביא בחשבון לענין זה בשים לב, בין השאר, לצרכיו המיוחדים של התאגיד הבנקאי, את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג שהוא, עם התאגיד הבנקאי או עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי; ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בתאגיד בנקאי – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לענין מועמד לכהונת דירקטור, יביא המפקח בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתו של התאגיד הבנקאי.
(ג)
(ד)
(ה)מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
(ו)הודיע המפקח על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף קטן (א) או הורה המפקח על הפסקת כהונה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי האדם שמועמדותו נפסלה, או נושא המשרה שהופסקה כהונתו, לפי הענין, לערער על החלטת המפקח לפני הנגיד.
(ז)הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של תאגיד בנקאי כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
(ח)לענין סעיפים קטנים (א), (ה) ו־(ו), ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שהמפקח יקבע; המפקח יקבע לכל תאגיד בנקאי מי מבעלי התפקידים באותו תאגיד בנקאי חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים בתאגיד הבנקאי.
(2)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד בנקאי אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והמפקח לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע על הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת המפקח להתנגד למינוי תהיה מנומקת בכתב ותינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, והוא יביא בחשבון לענין זה בשים לב, בין השאר, לצרכיו המיוחדים של התאגיד הבנקאי, את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות ניסיונו העסקי, יושרו, יושרתו, וקשריו, מכל סוג שהוא, עם התאגיד הבנקאי או עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי; ואם המועמד כיהן בעבר כנושא משרה בתאגיד בנקאי – גם את תפקודו בתקופת כהונתו כאמור; לענין מועמד לכהונת דירקטור, יביא המפקח בחשבון גם את עיסוקיו ועסקיו האחרים של המועמד ואת התאמתו של הרכב הדירקטוריון לתחומי פעולתו של התאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המפקח על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף קטן (א) או הורה המפקח על הפסקת כהונה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי האדם שמועמדותו נפסלה, או נושא המשרה שהופסקה כהונתו, לפי הענין, לערער על החלטת המפקח לפני הנגיד.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של תאגיד בנקאי כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} לענין סעיפים קטנים (א), (ה) ו־(ו), ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מבקר פנימי ויועץ משפטי, וכן מי שהמפקח יקבע; המפקח יקבע לכל תאגיד בנקאי מי מבעלי התפקידים באותו תאגיד בנקאי חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים בתאגיד הבנקאי.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

11א1מניעת ניגוד ענייניםתיקונים: תשע״ד

לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי); בסעיף זה –
”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 35ב
  • בסעיף 240(ב) לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 240
  • בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות #סעיף 28
  • סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות #סעיף 29
  • חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013 → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות → חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35ב|בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

11במידע מבעלי מניותתיקונים: תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ו

(א)בפרוטוקול האסיפה הכללית של תאגיד בנקאי, בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחו הצביעו, ואופן הצבעתם:
(1)שינוי התזכיר או התקנון;
(2)מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
(3)אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות;
(4)חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;
(5)אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.
(ב)המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של תאגיד בנקאי, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
(ג)תאגיד בנקאי שכל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), או תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993, ולא מכהנת לגביו ועדת מניות לפי החוק האמור (בפקודה זו – תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה), ישלח למפקח את פרוטוקול האסיפה הכללית בהחלטה שענינה מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור, בתוך עשרה ימים ממועד האסיפה.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 255 → חוק החברות #סעיף 255
  • ו־268 עד 275 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 268
  • הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות → חוק החברות #חלק 7 פרק 2
  • סעיף 320 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 320
  • סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 34
  • חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993 → חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)
  • החוק האמור → חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של תאגיד בנקאי, בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחו הצביעו, ואופן הצבעתם:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי התזכיר או התקנון;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(5)}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של תאגיד בנקאי, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי שכל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 34|סעיף 34(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, או תאגיד בנקאי שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ״ד–1993}}, ולא מכהנת לגביו ועדת מניות לפי {{ח:חיצוני|חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה)|החוק האמור}} (בפקודה זו – תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה), ישלח למפקח את פרוטוקול האסיפה הכללית בהחלטה שענינה מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור, בתוך עשרה ימים ממועד האסיפה.

11גמינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבוריתתיקונים: תשס״ד־2, תשע״ב

(א)בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
(1)ההצבעה באסיפה הכללית על מינוי דירקטורים ועל הפסקת כהונתם תהיה לכל מועמד לכהונה או לכל דירקטור, לפי העניין, בנפרד;
(2)הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, ולא יהיה רשאי להציע מועמדים לכהונת דירקטור לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי);
(3)על אף האמור בפסקה (2), הדירקטוריון יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, אם התפנה מקום בדירקטוריון לאחר האסיפה השנתית הקודמת, או באישור המפקח, ובלבד שתקופת הכהונה של דירקטור שמונה כאמור תסתיים לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, והכל אלא אם כן תקנון התאגיד הבנקאי אינו מאפשר זאת;
(4)לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם התאגיד הבנקאי הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם למפקח;
(5)החלטות האסיפה הכללית על מינוי דירקטור או על הפסקת כהונתו יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; במניין קולות המשתתפים בהצבעה לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון התאגיד הבנקאי;
(6)עלה מספר המועמדים לכהונה כדירקטורים שזכו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה באסיפה הכללית, על מספר המשרות הפנויות לכהונה כאמור, ייבחרו המועמדים שזכו למספר הגבוה ביותר של תומכים בהצבעה באסיפה הכללית, אלא אם כן נקבע בתקנון התאגיד הבנקאי מנגנון שוויוני אחר שאישר המפקח.
(ב)הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצבעה באסיפה הכללית על מינוי דירקטורים ועל הפסקת כהונתם תהיה לכל מועמד לכהונה או לכל דירקטור, לפי העניין, בנפרד;
{{ח:תתת|(2)}} הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, ולא יהיה רשאי להציע מועמדים לכהונת דירקטור לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), הדירקטוריון יהיה רשאי למנות דירקטורים לתאגיד הבנקאי, אם התפנה מקום בדירקטוריון לאחר האסיפה השנתית הקודמת, או באישור המפקח, ובלבד שתקופת הכהונה של דירקטור שמונה כאמור תסתיים לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, והכל אלא אם כן תקנון התאגיד הבנקאי אינו מאפשר זאת;
{{ח:תתת|(4)}} לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם התאגיד הבנקאי הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם למפקח;
{{ח:תתת|(5)}} החלטות האסיפה הכללית על מינוי דירקטור או על הפסקת כהונתו יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; במניין קולות המשתתפים בהצבעה לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון התאגיד הבנקאי;
{{ח:תתת|(6)}} עלה מספר המועמדים לכהונה כדירקטורים שזכו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה באסיפה הכללית, על מספר המשרות הפנויות לכהונה כאמור, ייבחרו המועמדים שזכו למספר הגבוה ביותר של תומכים בהצבעה באסיפה הכללית, אלא אם כן נקבע בתקנון התאגיד הבנקאי מנגנון שוויוני אחר שאישר המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

11דהצעת מועמדים לכהונת דירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטהתיקונים: תשע״ב, תשע״ד

(א)בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
(1)הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי מועמדים לכהונת דירקטורים;
(2)הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר המשרות הפנויות הדרוש לשם השלמת המספר המרבי של דירקטורים לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי סעיף 5(ג1) (בסעיף קטן זה – ההוראה בעניין הדירקטוריון), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, דירקטור חיצוני לפי ההוראה בעניין הדירקטוריון, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים בסעיף 11ה(ב);
(3)נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי, מועמדים לכהונת דירקטורים, רק אלה:
(א)המחזיק יותר משניים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי (בסעיף זה – מחזיק);
(ב)שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר לתאגיד הבנקאי דין וחשבון על החזקותיו כאמור בסעיף 36(ב)(1) לחוק הבנקאות (רישוי), ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור בסעיף 36(ב)(1)(ג);
(4)מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראת פסקה זו לא תחול על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן אשר נבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
(5)חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית, על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות.
(ב)הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • חוק החברות → חוק החברות
  • בסעיף 36(ב)(1) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36
  • בסעיף 36(ב)(1)(ג) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36
  • בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 182
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי מועמדים לכהונת דירקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר המשרות הפנויות הדרוש לשם השלמת המספר המרבי של דירקטורים לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג1)}} (בסעיף קטן זה – ההוראה בעניין הדירקטוריון), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, דירקטור חיצוני לפי ההוראה בעניין הדירקטוריון, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 11ה|בסעיף 11ה(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי, מועמדים לכהונת דירקטורים, רק אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המחזיק יותר משניים וחצי אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי (בסעיף זה – מחזיק);
{{ח:תתתת|(ב)}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר לתאגיד הבנקאי דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36|בסעיף 36(ב)(1)(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראת פסקה זו לא תחול על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן אשר נבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית, על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

11המינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטהתיקונים: תשע״ב, תשע״ד

(א)על מינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות סעיף 11ג(א), למעט פסקה (3), וכן הוראות אלה:
(1)הצבעה על מינוי דירקטורים או על הפסקת כהונתם תהיה רק באסיפה השנתית או באסיפה שכונסה לפי סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן אישר המפקח הצבעה כאמור באסיפה מיוחדת;
(2)ההודעה המקדימה כאמור בסעיף 11ג(א)(4) תימסר, במועד האמור באותו סעיף, גם לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) (בסעיף זה – הוועדה);
(3)נושא משרה בתאגיד הבנקאי, למעט דירקטור חיצוני במסגרת כהונתו בוועדה למינוי דירקטורים לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי), לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה את מועמדותו לכהונת דירקטור;
(4)תקופת כהונתו של דירקטור, שאינו דירקטור חיצוני כהגדרתו בסעיף 36א(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי), תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
(5)באסיפה כללית של התאגיד הבנקאי לא יוחלפו מעל מחצית מהדירקטורים שכיהנו סמוך לאחר האסיפה השנתית הקודמת, אלא אם כן ניתן לכך אישור המפקח; עלה על מחצית מספר הדירקטורים שיש להחליפם באסיפה כללית כאמור, בשל הוראות פסקה (4), יפרשו באותה אסיפה כללית מחצית הדירקטורים המכהנים את התקופה הארוכה ביותר, ושאר הדירקטורים יהיו רשאים להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה; כיהנו שני דירקטורים או יותר מבין הדירקטורים כאמור תקופת כהונה שווה, יפרשו אלה מהם שתקבע האסיפה הכללית;
(6)דירקטור, למעט דירקטור חיצוני כהגדרתו בחוק החברות, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים בתאגיד הבנקאי ממספר הדירקטורים הראוי שקבע המפקח לפי סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), או שבשל כך הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, כאמור באותו סעיף, רשאי, באישור המפקח, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים, או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר הראוי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכל לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו, וניתן אישורו של המפקח להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור לתאגיד הבנקאי, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור יראו אותו לעניין סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי), כדירקטור שפסקה כהונתו.
(ב)בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד הבנקאי, בתאגיד הנשלט בידי התאגיד הבנקאי או במחזיק מהותי למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
(ב)מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה לתאגיד הבנקאי או לתאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, לנושא משרה בתאגיד הבנקאי או למחזיק מהותי וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד הבנקאי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה של מועמד לכהונה נוספת כאמור, לא תיחשב זיקה.
(2)בלי לגרוע מהוראות פסקה (1)(ב), לא יכהן כדירקטור יחיד שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם התאגיד הבנקאי או עם תאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי, או עם מחזיק מהותי שהציע את אותו מועמד לכהונת דירקטור, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
(3)בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2), לא ימונה ולא יכהן דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי סעיף 11ד(א)(1), אם מתקיים בו אחד מאלה:
(א)יש לו זיקה לחבר הוועדה במועד המינוי;
(ב)מתקיים בו האמור בסעיף 36ב(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי);
(ג)הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(ד)מתקיים בו האמור בסעיף 240(ג) לחוק החברות.
(4)דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי סעיף 11ד(א)(1), יהיה בעל כשירות מקצועית או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם להוראות לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), דירקטור המכהן בתאגיד בנקאי ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי להמשיך ולכהן עד תום תקופת כהונתו גם אם לא מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף הקטן האמור, אך לא יותר משלוש שנים ממועד הפיכתו של התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לפי המוקדם.
(ג1)המפקח רשאי לאשר מינויו או כהונתו כדירקטור של מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה למחזיק מהותי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי, אף אם זיקה זו אינה זניחה, אם מצא כי בנסיבות העניין זיקה זו אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה.
(ד)הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
(ה)בסעיף זה –
”אסיפה כללית“, ”אסיפה מיוחדת“ ו”אסיפה שנתית“ – כהגדרתן בחוק החברות;
”קשר קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 36ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי);
”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו כזיקה;
”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב), מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם.
↗ חיצוניות: 13↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 35א
  • סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • בסעיף 36א(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 35א
  • באותו סעיף → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 35א
  • סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 35א
  • בסעיף 36ב(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ב
  • בסעיף 240(ג) לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 240
  • סעיף 240(א1) לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 240
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • בסעיף 36ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על מינוי דירקטורים בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 11ג|פסקה (3)}}, וכן הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצבעה על מינוי דירקטורים או על הפסקת כהונתם תהיה רק באסיפה השנתית או באסיפה שכונסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, אלא אם כן אישר המפקח הצבעה כאמור באסיפה מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} ההודעה המקדימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ג|בסעיף 11ג(א)(4)}} תימסר, במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 11ג|באותו סעיף}}, גם לוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}} (בסעיף זה – הוועדה);
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה בתאגיד הבנקאי, למעט דירקטור חיצוני במסגרת כהונתו בוועדה למינוי דירקטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה את מועמדותו לכהונת דירקטור;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור, שאינו דירקטור חיצוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|בסעיף 36א(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
{{ח:תתת|(5)}} באסיפה כללית של התאגיד הבנקאי לא יוחלפו מעל מחצית מהדירקטורים שכיהנו סמוך לאחר האסיפה השנתית הקודמת, אלא אם כן ניתן לכך אישור המפקח; עלה על מחצית מספר הדירקטורים שיש להחליפם באסיפה כללית כאמור, בשל הוראות פסקה (4), יפרשו באותה אסיפה כללית מחצית הדירקטורים המכהנים את התקופה הארוכה ביותר, ושאר הדירקטורים יהיו רשאים להמשיך בכהונה עד לאסיפה השנתית הקרובה; כיהנו שני דירקטורים או יותר מבין הדירקטורים כאמור תקופת כהונה שווה, יפרשו אלה מהם שתקבע האסיפה הכללית;
{{ח:תתת|(6)}} דירקטור, למעט דירקטור חיצוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים בתאגיד הבנקאי ממספר הדירקטורים הראוי שקבע המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, או שבשל כך הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35א|באותו סעיף}}, רשאי, באישור המפקח, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים, או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר הראוי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכל לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו, וניתן אישורו של המפקח להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור לתאגיד הבנקאי, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור יראו אותו לעניין {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כדירקטור שפסקה כהונתו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד הבנקאי, בתאגיד הנשלט בידי התאגיד הבנקאי או במחזיק מהותי למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה לתאגיד הבנקאי או לתאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, לנושא משרה בתאגיד הבנקאי או למחזיק מהותי וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד הבנקאי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה של מועמד לכהונה נוספת כאמור, לא תיחשב זיקה.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1)(ב), לא יכהן כדירקטור יחיד שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם התאגיד הבנקאי או עם תאגיד שבשליטתו של התאגיד הבנקאי, עם נושא משרה בתאגיד הבנקאי, או עם מחזיק מהותי שהציע את אותו מועמד לכהונת דירקטור, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2), לא ימונה ולא יכהן דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד(א)(1)}}, אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יש לו זיקה לחבר הוועדה במועד המינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ב|בסעיף 36ב(ב)(3) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד, או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ג) לחוק החברות}}.
{{ח:תתת|(4)}} דירקטור שמועמדותו הוצעה בידי הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיף 11ד(א)(1)}}, יהיה בעל כשירות מקצועית או בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), דירקטור המכהן בתאגיד בנקאי ערב הפיכתו לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, רשאי להמשיך ולכהן עד תום תקופת כהונתו גם אם לא מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף הקטן האמור, אך לא יותר משלוש שנים ממועד הפיכתו של התאגיד הבנקאי לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג1)}} המפקח רשאי לאשר מינויו או כהונתו כדירקטור של מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה למחזיק מהותי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי, אף אם זיקה זו אינה זניחה, אם מצא כי בנסיבות העניין זיקה זו אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה כללית“, ”אסיפה מיוחדת“ ו”אסיפה שנתית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשר קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ב|בסעיף 36ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו כזיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 11ד|בסעיף 11ד(א)(3)(ב)}}, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם.

12אגרות שנתיותתיקונים: 1944, תש״ח־2, תש״ט, תשי״ד, תשט״ז, תשכ״א, תשכ״א־3, תשכ״ט, תשמ״א־2

(1)תאגיד בנקאי ישלם לאוצר המדינה כל שנה אגרת רשיון ובעד כל סניף אגרה נוספת; שר האוצר יקבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את שיעורי האגרות ומועדי תשלומן, ומותר לקבוע שיעורי אגרה מופחתים לבנק חוץ בהתחשב בהיקף פעילותו בישראל.
(2)שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינים וחשבונות שתאגיד בנקאי חייב להגיש לשם חישוב האגרות ובדבר סדרי תשלומן.
(3)תאגיד בנקאי שלא שילם אגרה במועדה, דינו – קנס חמש מאות שקלים לכל יום פיגור.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבנקאות (אגרות), התשמ״ג–1983.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי ישלם לאוצר המדינה כל שנה אגרת רשיון ובעד כל סניף אגרה נוספת; שר האוצר יקבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את שיעורי האגרות ומועדי תשלומן, ומותר לקבוע שיעורי אגרה מופחתים לבנק חוץ בהתחשב בהיקף פעילותו בישראל.
{{ח:תת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינים וחשבונות שתאגיד בנקאי חייב להגיש לשם חישוב האגרות ובדבר סדרי תשלומן.
{{ח:תת|(3)}} תאגיד בנקאי שלא שילם אגרה במועדה, דינו – קנס חמש מאות שקלים לכל יום פיגור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (אגרות)|צו הבנקאות (אגרות), התשמ״ג–1983}}.}}

12אתיקונים: תשל״ט, תשמ״א־2, תשנ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

13פדיון מוקדם של הלוואהתיקונים: תשמ״א־2, תש״ן, תשע״ב

(א)מי שקיבל מתאגיד בנקאי הלוואה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים, רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרעה לפני המועד שנקבע לפרעונה בתנאים אלה:
(1)סכום הפרעון המוקדם לא יפחת מעשרה אחוזים מהסכום המקורי של ההלוואה או מעשרה אחוזים מיתרת ההלוואה בצירוף הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו ולא נפרעו עד יום הפרעון בפועל, לפי הגבוה;
(2)התאגיד הבנקאי רשאי להתנות פרעון מוקדם כאמור בתשלום עמלה בתנאים ובשיעור שקבע הנגיד בצו לאחר התייעצות עם הועדה ובאישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הלוואה כאמור בו שלגביה המחה התאגיד הבנקאי את זכויותיו כלפי הלווה למי שאינו תאגיד בנקאי.
(ג)תאגיד בנקאי לא ימחה הלוואה מן הסוג האמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נעשו הסדרים עם התאגיד הבנקאי הממחה או עם תאגיד אחר המבטיחים כי השירות ללקוח לא ייפגע פגיעה של ממש.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס״ב–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שקיבל מתאגיד בנקאי הלוואה לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים, רשאי, על אף כל הסכם הקובע אחרת, לפרעה לפני המועד שנקבע לפרעונה בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הפרעון המוקדם לא יפחת מעשרה אחוזים מהסכום המקורי של ההלוואה או מעשרה אחוזים מיתרת ההלוואה בצירוף הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו ולא נפרעו עד יום הפרעון בפועל, לפי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} התאגיד הבנקאי רשאי להתנות פרעון מוקדם כאמור בתשלום עמלה בתנאים ובשיעור שקבע הנגיד בצו לאחר התייעצות עם הועדה ובאישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הלוואה כאמור בו שלגביה המחה התאגיד הבנקאי את זכויותיו כלפי הלווה למי שאינו תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי לא ימחה הלוואה מן הסוג האמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נעשו הסדרים עם התאגיד הבנקאי הממחה או עם תאגיד אחר המבטיחים כי השירות ללקוח לא ייפגע פגיעה של ממש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור)|צו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס״ב–2002}}.}}

13אחשבון משותף וכספת משותפתתיקונים: תשל״ו־2, תשמ״א־2

(א)קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין ובלי לגרוע מהוראת סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, תש״ט–1949, על כספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, תש״ט–1949 → חוק מס עזבון #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין ובלי לגרוע מהוראת {{ח:חיצוני|חוק מס עזבון#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק מס עזבון, תש״ט–1949}}, על כספת שתאגיד בנקאי השכיר לשני אנשים או יותר בתנאי האמור.

13בפקדונות ללא תנועהתיקונים: תשמ״א

(א)תאגיד בנקאי ינסה ליצור קשר עם בעל פקדון ללא תנועה סמוך למועד פרעונו של הפקדון; לגבי פקדון בר פרעון עם דרישה, יראו כמועד הפרעון את היום שבו הפך הפקדון לפקדון ללא תנועה.
(ב)סעיף זה יחול גם על כספים שנתקבלו בשל ניירות ערך שהוחזקו במשמרת אצל תאגיד בנקאי, והחובה לנסות וליצור קשר עם בעל הפקדון תחול סמוך למועד קבלת הכספים.
(ג)לא הצליח תאגיד בנקאי ליצור קשר עם בעל הפקדון תוך חדשיים, ישקיע את הכספים לזכותו באופן שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
(ד)סעיף זה לא יחול על פקדון ללא תנועה בסכום שאינו עולה על מאה שקלים או על סכום אחר שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ואולם רשאי תאגיד בנקאי לפעול על פי הוראות סעיף זה גם לגבי פקדון בסכום קטן מהסכום האמור.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תאגיד בנקאי ינסה ליצור קשר עם בעל פקדון ללא תנועה סמוך למועד פרעונו של הפקדון; לגבי פקדון בר פרעון עם דרישה, יראו כמועד הפרעון את היום שבו הפך הפקדון לפקדון ללא תנועה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה יחול גם על כספים שנתקבלו בשל ניירות ערך שהוחזקו במשמרת אצל תאגיד בנקאי, והחובה לנסות וליצור קשר עם בעל הפקדון תחול סמוך למועד קבלת הכספים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הצליח תאגיד בנקאי ליצור קשר עם בעל הפקדון תוך חדשיים, ישקיע את הכספים לזכותו באופן שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה לא יחול על פקדון ללא תנועה בסכום שאינו עולה על מאה שקלים או על סכום אחר שקבע הנגיד באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ואולם רשאי תאגיד בנקאי לפעול על פי הוראות סעיף זה גם לגבי פקדון בסכום קטן מהסכום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה)|צו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה), התש״ס–2000}}.}}

14הוצאת בנקנוטיםתיקונים: תש״ח, תשמ״א־2

תאגיד בנקאי לא יוציא שטר למוכ״ז בר פרעון לפי דרישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי לא יוציא שטר למוכ״ז בר פרעון לפי דרישה.

14איחס בין פריטים שוניםתיקונים: תשכ״ה, תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)היה הנגיד סבור שהדבר דרוש לשם שמירה על יציבות התאגידים הבנקאיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע בצו שיעורים יחסיים שתאגידים בנקאיים חייבים לקיים אותם – החל מהמועד שנקבע בצו – בפריטים, או בסוגים של פריטים, שבפסקאות (1) עד (5) וכהגדרתם בצו, לעומת פריטים, או סוגים של פריטים, שבפסקאות (6) עד (9) וכהגדרתם בצו; ואלה הפריטים:
(1)ערבויות שערב להבטחת אשראי;
(2)ערבויות שערב שלא להבטחת אשראי;
(3)התחייבויות שנתן לרגל אשראי תעודות;
(4)התחייבויות שנתן לרגל קיבולים, הסבים ונכיון משנה;
(5)התחייבויות תלויות שאינן מפורשות בפסקאות (1) עד (4);
(6)פקדונות המופקדים אצלו;
(7)הלוואות שקיבל;
(8)הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים נקיים שלא חולקו;
(9)נכסים, לרבות חובות המגיעים לו.
(ב)תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), יהא חייב לשלם לבנק ישראל, לכל יום שבו נמשכת ההפרה, אחוז מסויים של הסכום שבו עלו הערבויות או ההתחייבויות על השיעור שנקבע בצו; האחוז ייקבע על־ידי הנגיד בצו, לאחר התייעצות עם הועדה ולא יעלה על 10% לשנה.
(ג)תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי הנגיד להורות לו כי עד להודעה חדשה לא יוסיף להתחייב בהתחייבויות ולתת ערבויות כאמור בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א), לתת אשראי, להשקיע כספים ולחלק רווחים, ובלבד שהנגיד לא יעשה כן אלא לאחר מתן אזהרה. הוראה כאמור יכול שתחול על כל הפעולות האמורות או על מקצתן, ויכול שתהיה מותנית.
(ד)תאגיד בנקאי שהפר הוראה שניתנה על פי סעיף קטן (ג), דינו – קנס 10,000 לירות, וכל מנהל או פקיד אחראי שביודעין עשה את הפעולה המהווה הפרת ההוראה או לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע הפרתה, דינו – מאסר שנתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה הנגיד סבור שהדבר דרוש לשם שמירה על יציבות התאגידים הבנקאיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הועדה, לקבוע בצו שיעורים יחסיים שתאגידים בנקאיים חייבים לקיים אותם – החל מהמועד שנקבע בצו – בפריטים, או בסוגים של פריטים, שבפסקאות (1) עד (5) וכהגדרתם בצו, לעומת פריטים, או סוגים של פריטים, שבפסקאות (6) עד (9) וכהגדרתם בצו; ואלה הפריטים:
{{ח:תתת|(1)}} ערבויות שערב להבטחת אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} ערבויות שערב שלא להבטחת אשראי;
{{ח:תתת|(3)}} התחייבויות שנתן לרגל אשראי תעודות;
{{ח:תתת|(4)}} התחייבויות שנתן לרגל קיבולים, הסבים ונכיון משנה;
{{ח:תתת|(5)}} התחייבויות תלויות שאינן מפורשות בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תתת|(6)}} פקדונות המופקדים אצלו;
{{ח:תתת|(7)}} הלוואות שקיבל;
{{ח:תתת|(8)}} הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים נקיים שלא חולקו;
{{ח:תתת|(9)}} נכסים, לרבות חובות המגיעים לו.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), יהא חייב לשלם לבנק ישראל, לכל יום שבו נמשכת ההפרה, אחוז מסויים של הסכום שבו עלו הערבויות או ההתחייבויות על השיעור שנקבע בצו; האחוז ייקבע על־ידי הנגיד בצו, לאחר התייעצות עם הועדה ולא יעלה על 10% לשנה.
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שנקבעה בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי הנגיד להורות לו כי עד להודעה חדשה לא יוסיף להתחייב בהתחייבויות ולתת ערבויות כאמור בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א), לתת אשראי, להשקיע כספים ולחלק רווחים, ובלבד שהנגיד לא יעשה כן אלא לאחר מתן אזהרה. הוראה כאמור יכול שתחול על כל הפעולות האמורות או על מקצתן, ויכול שתהיה מותנית.
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד בנקאי שהפר הוראה שניתנה על פי סעיף קטן (ג), דינו – קנס 10,000 לירות, וכל מנהל או פקיד אחראי שביודעין עשה את הפעולה המהווה הפרת ההוראה או לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע הפרתה, דינו – מאסר שנתיים.

14בעבירות מנהלי התאגיד הבנקאיתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה ביכלתו לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס של 100,000 לירות.
(ב)חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה ביכלתו לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס של 100,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי אשר ביודעין עשה בעסקי התאגיד הבנקאי בדרך שפגעה בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.

14געבירות לגבי רישומים בספריםתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

תאגיד בנקאי שעבר על הוראות פקודת החברות לענין ניהול ספרים ופנקסים על ידי חברה, דינו – קנס 100,000 לירות, וכל בעל זכות חתימה שהשתתף בפועל בביצוע העבירה וכל מי שהיה אותה שעה חבר דירקטוריון, מנהל עסקים, חשב ראשי או יחיד של התאגיד הבנקאי, דינו – מאסר שנתיים או קנס 25,000 לירות, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1)העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2)הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות האמורות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת החברות → חוק החברות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי שעבר על הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} לענין ניהול ספרים ופנקסים על ידי חברה, דינו – קנס 100,000 לירות, וכל בעל זכות חתימה שהשתתף בפועל בביצוע העבירה וכל מי שהיה אותה שעה חבר דירקטוריון, מנהל עסקים, חשב ראשי או יחיד של התאגיד הבנקאי, דינו – מאסר שנתיים או קנס 25,000 לירות, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לשמירתן של ההוראות האמורות.

14דערבות תאגיד בנקאי לתיווך שטרותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2

(א)לענין סעיף זה –
”שטר“ – שטר חליפין או שטר חוב כמשמעותם בפקודת השטרות;
”חברה־בת“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, למעט חברה־בת שהיא מוסד בנקאי.
(ב)תאגיד בנקאי המתווך שטר בין מוכר לבין קונה, או מוכר שטר שנעשה בידי אדם אחר, יהיה ערב כלפי הקונה לפרעון השטר עד תום 12 חודש מתאריך פרעון השטר, זולת אם הועבר השטר מידי הקונה שלא מכוח דין; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה לפי דין אחר ולא לגרוע ממנה, ורואים תמיד ערבות לפי סעיף זה כערבות להבטחת אשראי שסעיף 14א(א)(1) דן בה.
(ג)פרע תאגיד בנקאי שטר לפי הוראות סעיף קטן (ב), הרי אם –
(1)היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל תיווך בשטר בין מוכר לבין קונה – זכאי הוא לחזור על המוכר ועל כל הצדדים החבים על פי השטר כלפי המוכר ולהיפרע מהם;
(2)היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל מכירת השטר שאחז בו – יהיו לו כל הזכויות שהיו לו נגד כל הצדדים על פי השטר לפני שמכר אותו.
(ד)בתביעה נגד תאגיד בנקאי על פי סעיף קטן (ב), יהיה תאגיד בנקאי מנוע מלטעון שלא תיווך או לא מכר שטר אם יוכח אחת מאלה:
(1)הקונה מסר לתאגיד הבנקאי או לחברה־בת את הכספים ששימשו לקניית שטר לשם ביצוע הקניה או לשם השקעה אחרת על ידי המקבל;
(2)הקונה מסר את הכספים כאמור בפסקה (1) במשרדי התאגיד הבנקאי לפקיד התאגיד הבנקאי או לאדם אחר בנסיבות שבהן אפשר היה להניח כי הוא פועל כפקיד התאגיד הבנקאי בתחום תפקידו בתאגיד הבנקאי.
(ה)הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ז) לא יחולו אם הכסף נמסר מחוץ לישראל לחברה־בת המנהלת את עסקיה בחוץ לארץ והכסף נמסר לשם קניית שטר שמקום פרעונו אינו בישראל.
(ו)הוראות סעיף זה לא יחולו על שטר המדינה, שטר הסוכנות היהודית או שטר שנעשה בידי מוסד לאומי שקבע הנגיד באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ז)סעיף זה יחול על אף כל הסכם הקובע הוראה אחרת, זולת אם ההסכם נעשה בכתב וקונה השטר הוא תאגיד בנקאי או קונה אחר אשר לגביו נתן המפקח אישור כללי או מיוחד לכך.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת השטרות → פקודת השטרות
  • בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטר“ – שטר חליפין או שטר חוב כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה־בת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}, למעט חברה־בת שהיא מוסד בנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד בנקאי המתווך שטר בין מוכר לבין קונה, או מוכר שטר שנעשה בידי אדם אחר, יהיה ערב כלפי הקונה לפרעון השטר עד תום 12 חודש מתאריך פרעון השטר, זולת אם הועבר השטר מידי הקונה שלא מכוח דין; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה לפי דין אחר ולא לגרוע ממנה, ורואים תמיד ערבות לפי סעיף זה כערבות להבטחת אשראי {{ח:פנימי|סעיף 14א|שסעיף 14א(א)(1)}} דן בה.
{{ח:תת|(ג)}} פרע תאגיד בנקאי שטר לפי הוראות סעיף קטן (ב), הרי אם –
{{ח:תתת|(1)}} היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל תיווך בשטר בין מוכר לבין קונה – זכאי הוא לחזור על המוכר ועל כל הצדדים החבים על פי השטר כלפי המוכר ולהיפרע מהם;
{{ח:תתת|(2)}} היה התאגיד הבנקאי אחראי לפרעון בשל מכירת השטר שאחז בו – יהיו לו כל הזכויות שהיו לו נגד כל הצדדים על פי השטר לפני שמכר אותו.
{{ח:תת|(ד)}} בתביעה נגד תאגיד בנקאי על פי סעיף קטן (ב), יהיה תאגיד בנקאי מנוע מלטעון שלא תיווך או לא מכר שטר אם יוכח אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקונה מסר לתאגיד הבנקאי או לחברה־בת את הכספים ששימשו לקניית שטר לשם ביצוע הקניה או לשם השקעה אחרת על ידי המקבל;
{{ח:תתת|(2)}} הקונה מסר את הכספים כאמור בפסקה (1) במשרדי התאגיד הבנקאי לפקיד התאגיד הבנקאי או לאדם אחר בנסיבות שבהן אפשר היה להניח כי הוא פועל כפקיד התאגיד הבנקאי בתחום תפקידו בתאגיד הבנקאי.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ז) לא יחולו אם הכסף נמסר מחוץ לישראל לחברה־בת המנהלת את עסקיה בחוץ לארץ והכסף נמסר לשם קניית שטר שמקום פרעונו אינו בישראל.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על שטר המדינה, שטר הסוכנות היהודית או שטר שנעשה בידי מוסד לאומי שקבע הנגיד באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} סעיף זה יחול על אף כל הסכם הקובע הוראה אחרת, זולת אם ההסכם נעשה בכתב וקונה השטר הוא תאגיד בנקאי או קונה אחר אשר לגביו נתן המפקח אישור כללי או מיוחד לכך.

14המבקר פנימיתיקונים: תשכ״ט, תשל״ט־2, תשמ״א־2, תשנ״ב, תשע״ב

(א)דירקטוריון של תאגיד בנקאי ימנה מבקר פנימי לתאגיד על פי הצעת ועדת הביקורת של הדירקטוריון (להלן – ועדת הביקורת).
(ב)המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינות הפעולות של התאגיד הבנקאי מבחינת השמירה על החוק, השמירה על טוהר המידות, השמירה על החסכון והיעילות והשמירה על נוהל בנקאי תקין, וכן יבדוק האם מקויימות הוראות המפקח על הבנקים.
(ג)על המבקר הפנימי יחולו, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות סעיפים אלה של חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית): 3(א) למעט פסקה (2), 7 עד 10, 14(ב) ו־(ג) ו־24(ג); ואולם –
(1)על אף האמור בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית, רשאי המפקח, במקרים חריגים, לאשר מינוי מבקר פנימי שלא מתקיים בו האמור באותה פסקה, אם מצא שהוא בעל ניסיון משמעותי בתפקידים בכירים בתחומי פעילותו של תאגיד בנקאי, והוא התחייב להשתתף בהשתלמות כאמור באותה פסקה בסמוך ככל הניתן לאחר מינויו; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור בסעיף 147 לחוק החברות לעניין תאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית;
(2)בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית, בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”הדירקטוריון“.
(ד)המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים ובהנחיית ועדות הביקורת וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, למנהל הכללי וליושב ראש ועדת הביקורת.
(ה)מינוי המבקר הפנימי והפסקת כהונתו או השעייתו מתפקידו ייעשו בידי הדירקטוריון על פי הצעת ועדת הביקורת.
(ו)המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף זה.
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 → חוק הביקורת הפנימית
  • 3(א) → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
  • פסקה (2) → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
  • 7 עד 10 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 7
  • 14(ב) ו־(ג) → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 14
  • ו־24(ג) → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 24
  • בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
  • באותה פסקה → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
  • באותה פסקה → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
  • בסעיף 147 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 147
  • בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של תאגיד בנקאי ימנה מבקר פנימי לתאגיד על פי הצעת ועדת הביקורת של הדירקטוריון (להלן – ועדת הביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינות הפעולות של התאגיד הבנקאי מבחינת השמירה על החוק, השמירה על טוהר המידות, השמירה על החסכון והיעילות והשמירה על נוהל בנקאי תקין, וכן יבדוק האם מקויימות הוראות המפקח על הבנקים.
{{ח:תת|(ג)}} על המבקר הפנימי יחולו, בכפוף ליתר הוראות סעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות סעיפים אלה של {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית): {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|3(א)}} למעט {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|פסקה (2)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 7|7 עד 10}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 14|14(ב) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 24|ו־24(ג)}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|בפסקה (5) של סעיף 3(א) לחוק הביקורת הפנימית}}, רשאי המפקח, במקרים חריגים, לאשר מינוי מבקר פנימי שלא מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|באותה פסקה}}, אם מצא שהוא בעל ניסיון משמעותי בתפקידים בכירים בתחומי פעילותו של תאגיד בנקאי, והוא התחייב להשתתף בהשתלמות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|באותה פסקה}} בסמוך ככל הניתן לאחר מינויו; הוראות פסקה זו יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 147|בסעיף 147 לחוק החברות}} לעניין תאגיד בנקאי שהוא חברה ציבורית;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הביקורת הפנימית}}, בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”הדירקטוריון“.
{{ח:תת|(ד)}} המבקר הפנימי יפעל על פי תקנים מקצועיים מקובלים ובהנחיית ועדות הביקורת וידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, למנהל הכללי וליושב ראש ועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ה)}} מינוי המבקר הפנימי והפסקת כהונתו או השעייתו מתפקידו ייעשו בידי הדירקטוריון על פי הצעת ועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ו)}} המפקח רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת, לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף זה.

14ותיקונים: תשל״ט־2, תשמ״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

14זתיקונים: תשל״ט־2, תשמ״א־2, תשמ״א־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

14חעיצום כספיתיקונים: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ו

(א)היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון שקלים חדשים:
(1)הפר הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין;
(1א)לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 8א;
(1ב)הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת סעיף 8ג(א);
(2)הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד בצו לפי סעיף 13(א)(2);
(3)הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי סעיף 13ב(ג).
(ב)היה למפקח יסוד סביר להניח כי דירקטור מונה או כיהן בתאגיד בנקאי בניגוד להוראות סעיפים 11א1 או 11ה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 60,000 שקלים חדשים.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מיליון שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין;
{{ח:תתת|(1א)}} לא מילא אחר הוראות שנתן המפקח לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}};
{{ח:תתת|(1ב)}} הפר הוראה שנתן המפקח לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי דירקטור מונה או כיהן בתאגיד בנקאי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א1|סעיפים 11א1}} {{ח:פנימי|סעיף 11ה|או 11ה}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 60,000 שקלים חדשים.

14טעיצום כספי מופחתתיקונים: תשס״ה, תש״ע

(א)המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה , אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע בסעיף 14ח, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
[צ״ל: בפקודה זו]
פורסמו כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בפקודה זו]}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח}}, ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}.}}

14יהפרה נמשכת והפרה חוזרתתיקונים: תשס״ה

(א)בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 14ח, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 14ח|בסעיף 14ח}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

14יאדרישת העיצוםתיקונים: תשס״ה

עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות סעיף 14י(א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם לפי דרישת המפקח, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו; בהודעה כאמור יצוין כי בשל הפרה נמשכת יחויב המפר בעיצום כספי נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14י|סעיף 14י(א)}}.

14יבריבית שקלית ודמי פיגוריםתיקונים: תשס״ה, תשפ״ד

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

14יגגביהתיקונים: תשס״ה

העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

14ידפרסום על הטלת עיצום כספיתיקונים: תשס״ה

הוטל עיצום כספי לפי סעיף 14ח, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ח|סעיף 14ח}}, רשאי המפקח להורות למי שחייב בתשלומו להודיע ללקוחות או לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה המפקח, את דבר הטלת העיצום, את שמו של מי שחייב בתשלום, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, ואת סכום העיצום.

14טוערעורתיקונים: תשס״ה, תשפ״ד

(א)על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב)אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
(ג)התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך המפקח או הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

15ענשיםתיקונים: תש״ח, תש״ח־2, תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ד־2

(א)כל תאגיד בנקאי אשר:–
(א)במזיד אינו מקיים הוראות פקודה זו, או
(ב)מוציא בנקנוטים בארץ או מפיץ או מרשה להפיץ בה בנקנוטים שהוצאו על ידו או בנקנוטים אחרים שהוצאתם לא הותרה ע״י הנגיד,
הרי עפ״י בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה שתוגש לרושם החברות יימחק שמו של התאגיד הבנקאי מפנקס החברות.
(2)כל אדם שהוא מנהל או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי והוא –
(א)אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי שהתאגיד הבנקאי ימלא אחרי דרישותיה של פקודה זו, או
(ב)אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי להבטיח את נכונותו של כל דו״ח המוגש בהתאם להוראות פקודה זו,
הרי בצאתו חייב בדין יהא צפוי על כל עברה ועברה למאסר לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר משלש מאות לירות או לשני העונשין כאחד.
(ב)מי שהפר הוראה מהוראות סעיף 11א, או שאינו מוסר מידע לאחר שנדרש למסרו לפי הוראות סעיף 11ב, או שפעל בניגוד להוראות סעיף 11ג, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} כל תאגיד בנקאי אשר:–
{{ח:תתתת|(א)}} במזיד אינו מקיים הוראות פקודה זו, או
{{ח:תתתת|(ב)}} מוציא בנקנוטים בארץ או מפיץ או מרשה להפיץ בה בנקנוטים שהוצאו על ידו או בנקנוטים אחרים שהוצאתם לא הותרה ע״י הנגיד,
{{ח:תתת}} הרי עפ״י בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה שתוגש לרושם החברות יימחק שמו של התאגיד הבנקאי מפנקס החברות.
{{ח:תתת|(2)}} כל אדם שהוא מנהל או מנהל עסקים של תאגיד בנקאי והוא –
{{ח:תתתת|(א)}} אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי שהתאגיד הבנקאי ימלא אחרי דרישותיה של פקודה זו, או
{{ח:תתתת|(ב)}} אינו נוקט בכל הפעולות המתאימות כדי להבטיח את נכונותו של כל דו״ח המוגש בהתאם להוראות פקודה זו,
{{ח:תתת}} הרי בצאתו חייב בדין יהא צפוי על כל עברה ועברה למאסר לא יותר משתי שנים או לקנס לא יותר משלש מאות לירות או לשני העונשין כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}}, או שאינו מוסר מידע לאחר שנדרש למסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}, או שפעל בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

15אסודיותתיקונים: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשע״ב

(א)לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות (רישוי) אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מתאגיד בנקאי – בהסכמתו.
(ב)לענין גילוי מסמכים וידיעות שנתקבלו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות (רישוי) לבית המשפט, דין בנק ישראל או המפקח ועובדיו כדין המדינה ועובדיה.
(ג)העובר על סעיף זה או על הוראת סעיף 6(5), דינו – מאסר שנה או קנס 10,000 לירות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}} אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצרכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מתאגיד בנקאי – בהסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין גילוי מסמכים וידיעות שנתקבלו לפי פקודה זו או לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}} לבית המשפט, דין בנק ישראל או המפקח ועובדיו כדין המדינה ועובדיה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על סעיף זה או על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(5)}}, דינו – מאסר שנה או קנס 10,000 לירות.

15א1מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץתיקונים: תשס״ד־2

(א)על אף הוראות סעיף 15א, רשאי המפקח למסור ידיעה שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על סניף של תאגיד בנקאי באותה מדינה, על מוסד בנקאי שהואגד באותה מדינה, הנשלט בידי תאגיד בנקאי, או על תאגיד זר שהוא בנק חוץ הפועל בישראל או שהוא שולט בתאגיד בנקאי.
(ב)המפקח לא ימסור ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
(1)הידיעה נתבקשה לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על יציבות הסניף, המוסד הבנקאי או התאגיד הזר, כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין;
(2)הרשות המפקחת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 15א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה לאחר.
(ג)המפקח לא ימסור ידיעה כאמור אם נקבע לגביה כי היא עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, רשאי המפקח למסור ידיעה שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על סניף של תאגיד בנקאי באותה מדינה, על מוסד בנקאי שהואגד באותה מדינה, הנשלט בידי תאגיד בנקאי, או על תאגיד זר שהוא בנק חוץ הפועל בישראל או שהוא שולט בתאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח לא ימסור ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידיעה נתבקשה לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על יציבות הסניף, המוסד הבנקאי או התאגיד הזר, כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המפקחת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה לאחר.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח לא ימסור ידיעה כאמור אם נקבע לגביה כי היא עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

15א2מסירת מידע לרשות פיקוח בישראלתיקונים: תשס״ה, תש״ע, תשע״ו, תשע״ט־2

(א)על אף הוראות סעיף 15א, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לעובד בנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל וכן לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, או לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
(ב)לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 15א(ג).
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק בנק ישראל → חוק בנק ישראל
  • בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך #סעיף 2
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לעובד בנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}} וכן לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, או לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ג)}}.

15בתחולת הוראות על אגודות שיתופיותתיקונים: תשכ״ט, תשכ״ט־2, תשמ״א־2

בהפעלת הוראות פקודה זו לגבי אגודה שיתופית שהיא תאגיד בנקאי יחולו הוראותיה בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובמיוחד לענין זה –
(1)מקום שמדובר בדירקטוריון יראו כאילו מדובר ב”ועד“ כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות;
(2)מקום שמדובר בחבר דירקטוריון, מנהל עסקים, בעל זכות חתימה או חשב, יראו כאילו מדובר ב”פקיד“, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות;
(3)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת האגודות השיתופיות → פקודת האגודות השיתופיות
  • בפקודת האגודות השיתופיות → פקודת האגודות השיתופיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהפעלת הוראות פקודה זו לגבי אגודה שיתופית שהיא תאגיד בנקאי יחולו הוראותיה בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובמיוחד לענין זה –
{{ח:תת|(1)}} מקום שמדובר בדירקטוריון יראו כאילו מדובר ב”ועד“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(2)}} מקום שמדובר בחבר דירקטוריון, מנהל עסקים, בעל זכות חתימה או חשב, יראו כאילו מדובר ב”פקיד“, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

15גתאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאיתיקונים: תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ג

(א)לענין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8טו עד 8כא, 13, 13א, 14ח(א)(1) ו־(2) ו־14ט עד 14טו, דין תאגיד כאמור בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) ו־11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) כדין תאגיד בנקאי.
(ב)לעניין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8ד1 עד 8ה1, 9 עד 11א1, 12, 14ב, 14ג, 14ה, 14ח(א)(1), 14ט עד 14טו, ו־15 עד 15א2, דין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטתו, כדין תאגיד בנקאי, ואולם לעניין תאגיד שבשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור, לא יחולו הוראות סעיף 11א.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 21
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11
  • ו־11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11
  • בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8טו|8טו עד 8כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|13א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ח|14ח(א)(1) ו־(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ט|ו־14ט עד 14טו}}, דין תאגיד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11|ו־11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}} כדין תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ג|8ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|8ד1 עד 8ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9 עד 11א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ב|14ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ה|14ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ח|14ח(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ט|14ט עד 14טו}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15 עד 15א2}}, דין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} ותאגיד שבשליטתו, כדין תאגיד בנקאי, ואולם לעניין תאגיד שבשליטתו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}}.

15ג1שמירת דיניםתיקונים: תשס״ד

הוראות סעיפים 8ד1, 8ד2 ו־8ה1 באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות נהלים והוראות של המפקח.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד1|סעיפים 8ד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 8ד2|8ד2}} {{ח:פנימי|סעיף 8ה1|ו־8ה1}} באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות נהלים והוראות של המפקח.

15דביצועתיקונים: תשכ״ט, תשמ״ז

שר האוצר ממונה על ביצוע פקודה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע פקודה זו.

16ביטול

פקודת הבנקאות, פקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1936, ופקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1937, מבוטלות בזה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודת הבנקאות, פקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1936, ופקודת הבנקים (תקונים והוראות נוספות), 1937, מבוטלות בזה.
תוספת ראשונה
דין וחשבון חודשי על נכסים והתחייבויות

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}
תוספת שנייה
פירוט התשלומים־מראש השוטפים ושטרות שזוכו

תיקונים: תש״ח־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הטופס הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}}