1השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט).
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
”
“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט){{ח:הערה|“}}.{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט){{ח:הערה|“}}.{{ח:ת}} וקף לא מושלמי שנעשה בפני בית דין מושלמי דתי לפני התפרסם {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל|דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922}}, יוכל המקדיש של אותו וקף או, אם מת המקדיש, האפוטרופוס על הוקף, או, אם יש יותר מאפוטרופוס אחד, רוב האפוטרופסים של הוקף שנתמנו עפ״י שטר הוקף או שנתמנו ע״י בית הדין השרעי לפני יום תחילתה של פקודה זו {{ח:הערה|(ביום 1.3.1925)}}, לפנות לבית המשפט האזרחי, תוך שמונה עשר חדש מהתאריך דלעיל, בבקשה לתת צו להמיר את הוקף ולעשותו הקדש לצרכי צדקה עפ״י הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|פקודת ההקדשות לצרכי צדקה}}; ומשהוגשה הבקשה יוכל בית הדין להודיע שהרכוש יוחזק בתורת הקדש עפ״י הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|הפקודה דלעיל}} כאילו נוצר ההקדש עפ״י הוראותיה של {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|אותה פקודה}}.{{ח:ת}} אם לא הוגשה בקשה כזאת או אם הוגשה ולא נתקבלה ע״י בית המשפט האזרחי –{{ח:תת|(א)}} יוגש לפני בית המשפט האזרחי משפט או משא ומתן משפטי אחר בדבר יסודו או תקפו של וקף כזה מלבד אם יסכימו כל הצדדים הנוגעים בדבר להביא את השאלה שהם נחלקים בה לפני בית המשפט המושלמי הדתי: הצדדים במשפט או במו״מ אחר בבית משפט אזרחי יוכלו לקבל, עפ״י הסכם, צו לעכב את המשפט בבית המשפט האמור בכל עת קודם למתן פסק הדין למען יוכלו להעביר אותו משפט או אותו מו״מ משפטי אחר לבית דין דתי ולהביא מחדש את המשפט או את המו״ה המשפטי האחר לפני בית הדין הדתי;{{ח:תת|(ב)}} משפט או מו״מ משפטי אחר בדבר הנהלת וקף כזה יובא בפני בית הדין של העדה הדתית שמקדיש הוקף השתייך לה: אם לא השתייך המקדיש לעדה דתית או אם אין בית דין קבוע לעדה, יובא המשפט או המו״מ המשפטי בפני בית המשפט האזרחי אשר ידון בו לפי עיקרי הצדק הכלליים.{{ח:ת}} נחלקו בית משפט דתי ובית משפט אזרחי בשאלה אם הענין הנידון הוא ענין של וקף בגדר שפוטו המיוחד של בית דין דתי, מעבירין את הענין לבית המשפט המיוחד שהוזכר {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל#סעיף 55|בסעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922}}.{{ח:ת}} כל משפט או מו״מ משפטי אחר בנוגע לזכות הקנין או לזכות החזקה במקרקעים יוחלט ע״י בית משפט אזרחי אף אם טען איזה צד או איזה אדם שהקרקע היא וקף.{{ח:ת}} לבית־המשפט הדתי המוסלמי יהיה שיפוט במקרי בקשה על דמי כופר־נפש לרגל רצח־אדם או חבלה באברים (דייה {{ח:הערה|[במקור: דיית])}}, כשכל הצדדים הנוגעים בדבר הם מוסלמים, או – אם אינם מוסלמים – מסכימים הם למסור את הבקשה לבית־משפט דתי מוסלמי.