1הגדרותתיקונים: תש״ס־2
בכללים אלה –
”חוכר“ – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ־49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
”דמי חכירה“ – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ־25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
”מחוברים“ – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור או מטעים שנטעו עליו;
”השקעה במקרקעין חכורים“ – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76 לפקודה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
- סעיף 17 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 17
- בסעיף 32(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ־49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}}, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי חכירה“ – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ־25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 17|סעיף 17 לפקודה}}; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוברים“ – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור או מטעים שנטעו עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה במקרקעין חכורים“ – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}.2ניכוי דמי חכירה
דמי חכירה ששילם חוכר, בין בסכום חד־פעמי ובין בתשלומים, ינוכו מהכנסתו בשיעורים שנתיים שווים במשך תקופת החכירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דמי חכירה ששילם חוכר, בין בסכום חד־פעמי ובין בתשלומים, ינוכו מהכנסתו בשיעורים שנתיים שווים במשך תקופת החכירה.3ניכוי השקעה במקרקעין חכורים
השקעה במקרקעין חכורים תנוכה מהכנסתו של החוכר, בשיעורים שנתיים שווים, החל מהשנה שבה נסתיימו הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר תקופת החכירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השקעה במקרקעין חכורים תנוכה מהכנסתו של החוכר, בשיעורים שנתיים שווים, החל מהשנה שבה נסתיימו הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר תקופת החכירה.4ניכוי בשל השקעה המוחזרת לחוכר
נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר שווי המחוברים, יהיה הניכוי בשל ההשקעה במקרקעין החכורים, לפי שיעור הפחת הקבוע על פי הפקודה לגבי אותו נכס.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר שווי המחוברים, יהיה הניכוי בשל ההשקעה במקרקעין החכורים, לפי שיעור הפחת הקבוע על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} לגבי אותו נכס.5ניכוי בשל השקעה שחלק מוחזר לחוכר
נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר חלק משווי המחוברים, יהיה הניכוי המותר, בשיעור השווה באחוזים ל־100, פחות החלק המוחזר כפול היתרה לאחר הפחת – מחולק בשנות ההחזקה; לענין זה –
”שנות ההחזקה“ – שנות החזקת הנכס מהשנה שבה נסתיימה הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר החכירה;
”יתרה לאחר פחת“ – 100% פחות שנות ההחזקה, כפול שיעור הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 → תקנות מס הכנסה (פחת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע בין המחכיר לחוכר כי בתום תקופת החכירה יוחזר לחוכר חלק משווי המחוברים, יהיה הניכוי המותר, בשיעור השווה באחוזים ל־100, פחות החלק המוחזר כפול היתרה לאחר הפחת – מחולק בשנות ההחזקה; לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנות ההחזקה“ – שנות החזקת הנכס מהשנה שבה נסתיימה הבניה, ההתקנה או הנטיעה ועד לגמר החכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרה לאחר פחת“ – 100% פחות שנות ההחזקה, כפול שיעור הפחת לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פחת)|תקנות מס הכנסה (פחת), 1941}}.5אקביעת נכס קבועתיקונים: תש״ס
לענין חוק התיאומים יראו את ההשקעה במקרקעין החכורים כנכס קבוע ואת שיעור הניכוי כאמור בכללים אלה כשיעור פחת שנקבע לנכס קבוע כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק התיאומים → חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|חוק התיאומים}} יראו את ההשקעה במקרקעין החכורים כנכס קבוע ואת שיעור הניכוי כאמור בכללים אלה כשיעור פחת שנקבע לנכס קבוע כאמור.7השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977“.