החקיקה בישראל

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986 כללים

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשמ״ו · 1986
51
סעיפים
13
פרקים
0
תוספות
12
הגדרות
2
הפניות פנימיות
15
הפניות חיצוניות
7
הערות עריכה
14
תיקונים
היסטוריית תיקונים14 רשומות
ק״ת תשמ״ו, 1373כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)PDF
תשמ״ז, 1159תיקוןPDF
תשמ״ח, 1106תיקוןPDF
תשמ״ט, 663תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ז, 932תיקוןPDF
תשנ״ח, 1009תיקוןPDF
1048תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]PDF
תשנ״ט, 670תיקוןPDF
תשס״א, 631כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת)PDF
תשס״ג, 702כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)PDF
תשס״ה, 882תיקוןPDF
תשס״ט, 148תיקוןPDF
תשע״ב, 1029תיקוןPDF
תשע״ה, 814תיקוןPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות

1הגדרות

בכללים אלה –
”בית משפט“ – בית משפט, בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין;
”שופט“ – בעל תפקיד שיפוטי בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, שהוקמה על פי דין;
”ועד מחוזי“ – הועד המחוזי של הלשכה שמקום עבודתו של חבר הלשכה הוא בתחום פעולתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט, בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – בעל תפקיד שיפוטי בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, שהוקמה על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד מחוזי“ – הועד המחוזי של הלשכה שמקום עבודתו של חבר הלשכה הוא בתחום פעולתו.
פרק ב׳: הוראת יסוד

2חובת עורך דין

עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
פרק ג׳: משרד עורך הדין

3מקום לקבלת לקוח

(א)עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו.
(ב)עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כך בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע.
(ג)עורך דין המשמש יועץ קבע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כך בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע.
{{ח:תת|(ג)}} עורך דין המשמש יועץ קבע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.

4ייחוד המשרדתיקונים: תשמ״ח

(א)משרדו של עורך דין, לרבות חדר ההמתנה וחדר המזכירות וכל חלק אחר ממנו, לא ישמש כל מטרה זולת עבודתו המקצועית של עורך הדין.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לאסור על עורך הדין –
(1)להרשות שמשרדו ישמש משרד רשום של תאגיד שהוא יועצו המשפטי;
(2)לייחד חלק מדירת מגוריו למשרדו;
(3)לפעול במשרדו בענייני ציבור.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין שביום י״ב בטבת התשכ״ו (4 בינואר 1966) חדרי ההמתנה שלו היו משותפים לו ולאדם אחר, והוא הודיע על כך לועד המרכזי עד יום י״ג בשבט התשכ״ו (3 בפברואר 1966).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משרדו של עורך דין, לרבות חדר ההמתנה וחדר המזכירות וכל חלק אחר ממנו, לא ישמש כל מטרה זולת עבודתו המקצועית של עורך הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לאסור על עורך הדין –
{{ח:תתת|(1)}} להרשות שמשרדו ישמש משרד רשום של תאגיד שהוא יועצו המשפטי;
{{ח:תתת|(2)}} לייחד חלק מדירת מגוריו למשרדו;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול במשרדו בענייני ציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין שביום י״ב בטבת התשכ״ו (4 בינואר 1966) חדרי ההמתנה שלו היו משותפים לו ולאדם אחר, והוא הודיע על כך לועד המרכזי עד יום י״ג בשבט התשכ״ו (3 בפברואר 1966).

5סניפיםתיקונים: תשמ״ח

(א)עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד.
(ב)הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד.
{{ח:תת|(ב)}} הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון.
פרק ד׳: פרסום ופרסומת

6תיקונים: תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6אתיקונים: תשנ״ח, תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

7תיקונים: תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8תיקונים: תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ה׳: עורך הדין והלקוח

9שכר טרחה רק בכסףתיקונים: תשע״ב

(א)לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף.
(ב)אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה –
”זכויות שותף“ – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד;
”עניין ממוני“ – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף.
{{ח:תת|(ב)}} אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכויות שותף“ – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין ממוני“ – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן.

10איסור על מתן ערבות

לא יערוב עורך דין ערבות אישית בענין הנמצא בטיפולו, גם אם אין במתן הערבות טובת הנאה חומרית; ואולם אין בהוראה זו כדי לאסור על עורך דין לקבל אחריות אישית להוצאות עדים או להוצאות משפט אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יערוב עורך דין ערבות אישית בענין הנמצא בטיפולו, גם אם אין במתן הערבות טובת הנאה חומרית; ואולם אין בהוראה זו כדי לאסור על עורך דין לקבל אחריות אישית להוצאות עדים או להוצאות משפט אחרות.

11איסור על רכישת טובת הנאה

לא ירכוש לו עורך דין טובת הנאה חמרית, פרט לשכר טרחתו, בענין שהוא משמש בו נאמן, מפרק, מנהל עזבון או כונס נכסים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ירכוש לו עורך דין טובת הנאה חמרית, פרט לשכר טרחתו, בענין שהוא משמש בו נאמן, מפרק, מנהל עזבון או כונס נכסים.

11אתיקונים: תשמ״ט, תשס״ג

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

11באיסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדיםתיקונים: תשנ״ח־2

(א)עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.
(ב)עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק), לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי.
(ג)הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק), לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי.
{{ח:תת|(ג)}} הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.

12רשות שלא לקבל ענין לטיפול

עורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל ענין לטיפולו; החליט עורך דין שלא לקבל ענין לטיפולו, יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל ענין לטיפולו; החליט עורך דין שלא לקבל ענין לטיפולו, יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר.

13הפסקת טיפול

(א)קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.
(ב)החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.
(ג)היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.
{{ח:תת|(ג)}} היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

14ניגוד אינטרסים

(א)לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב)לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
(ג)בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, ”לקוח קבוע“ – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
(ד)הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.
(ה)עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
{{ח:תת|(ג)}} בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, ”לקוח קבוע“ – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.
{{ח:תת|(ה)}} עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

15טיעון נגד כשרות הסכם

עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.

16איסור על טיפול נגד לקוח

(א)עורך דין לא יטפל נגד לקוח –
(1)בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח;
(2)בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.
(ב)הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין לא יטפל נגד לקוח –
{{ח:תתת|(1)}} בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח;
{{ח:תתת|(2)}} בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.

17עורך דין שדן בענין כשופט

לא ייצג עורך דין אדם בענין שדן בו כשופט או כבורר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייצג עורך דין אדם בענין שדן בו כשופט או כבורר.

18העברת ענין לעורך דין אחר

על אף הוראה כללית שביפוי כוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר, לא יעביר עורך דין את יפוי הכוח לעורך דין אחר, אלא אם כן נתן לכך הלקוח הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב, אולם רשאי עורך דין, על פי הוראה כללית כאמור, לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו בפעולותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראה כללית שביפוי כוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר, לא יעביר עורך דין את יפוי הכוח לעורך דין אחר, אלא אם כן נתן לכך הלקוח הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב, אולם רשאי עורך דין, על פי הוראה כללית כאמור, לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו בפעולותיו.
פרק ו׳: חובת הסודיות

19שמירת סודיות

עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי סעיף 90 לחוק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 90 לחוק → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 90
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 90|סעיף 90 לחוק}}.

20שמירת סודיות בידי העובדים

עורך דין יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם.

21אי שימוש בידיעה מהלקוח

לא ישתמש עורך דין בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו, ואשר עורך הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת, במאמץ סביר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש עורך דין בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו, ואשר עורך הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת, במאמץ סביר.
פרק ז׳: איסור על הקלטה

22הקלטת הזולת

(א)לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם.
(ב)עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט.
(ג)לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.
פרק ח׳: עורך הדין והצד שכנגד

23יחס כלפי הצד שכנגד

עורך דין ינהג בצד שכנגד בדרך ארץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין ינהג בצד שכנגד בדרך ארץ.

24איסור על איומים

עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד, אך רשאי הוא –
(1)לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;
(2)להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד, אך רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;
{{ח:תת|(2)}} להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין.

25מגע עם אדם מיוצג

(א)עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני בידי עורך דין –
(1)לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;
(2)לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין אלא בנוכחות עורך דינו.
(ב)עורך דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –
(1)בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;
(2)כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני בידי עורך דין –
{{ח:תתת|(1)}} לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;
{{ח:תתת|(2)}} לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין אלא בנוכחות עורך דינו.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד.
פרק ט׳: עורך הדין וחברו למקצוע

26יחסי חבריםתיקונים: תשס״ה

בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין סעיף זה,
”פגיעה בענינו של לקוח“ – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש;
”חופשת לידה“ –
לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד לפי העניין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה;
לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם הוא עורך דין עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
”שמירת הריון“ – כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 → חוק עבודת נשים #סעיף 6
  • בחוק עבודת נשים → חוק עבודת נשים
  • סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים → חוק עבודת נשים #סעיף 6
  • בחוק עבודת נשים → חוק עבודת נשים
  • סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 49
  • בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 58
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין סעיף זה,
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בענינו של לקוח“ – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חופשת לידה“ –
{{ח:תת}} לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד לפי העניין, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים}}; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה;
{{ח:תת}} לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים}}, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים}}; ואם הוא עורך דין עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 58|בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי}}.

27קבלת עניין שבטיפולו של אחרתיקונים: תשס״ט

עורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין אחר, ימסור לעורך הדין האחר, בלא דיחוי, הודעה ולפיה העניין הועבר לטיפולו ויוודא את מסירת ההודעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין אחר, ימסור לעורך הדין האחר, בלא דיחוי, הודעה ולפיה העניין הועבר לטיפולו ויוודא את מסירת ההודעה.

28תיקונים: תשס״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

29תיקונים: תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

30שיתוף עורך דין בשכר טרחה

עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו, לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו, לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.

31מחלוקת עם עורך דין

בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר, יפנה אל אותו עורך דין בכתב, ואם קיימת אפשרות – אף בעל פה, כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ובלבד שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר, יפנה אל אותו עורך דין בכתב, ואם קיימת אפשרות – אף בעל פה, כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ובלבד שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח.
פרק י׳: עורך דין ובית המשפט

32כבוד לבית המשפט

(א)עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע.
(ב)עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים, כפי שנקבעו בדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים, כפי שנקבעו בדין.

33כבוד הצד שכנגד

עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי.

34איסור הטעיה

(א)לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה.
(ב)האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי.

35תשלום לעד

לא ישלם עורך דין, לא יציע לשלם ולא יתן יד לביצוע כל תשלום או תמורה אחרת לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישלם עורך דין, לא יציע לשלם ולא יתן יד לביצוע כל תשלום או תמורה אחרת לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט.

36עורך דין כעד

(א)לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי.

37מגע עם עדיםתיקונים: תשמ״ז

(א)עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו.
(ב)לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו.
(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו;
(2)בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר;
(3)במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר;
{{ח:תתת|(3)}} במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.

38חקירה נגדית בהגינות

לא ישאל עורך דין, בחקירה נגדית, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו, ואשר אין להן, מבחינה אחרת, נגיעה לענין הנדון, אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישאל עורך דין, בחקירה נגדית, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו, ואשר אין להן, מבחינה אחרת, נגיעה לענין הנדון, אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות.
פרק י״א: כספים

39ניהול חשבון פקדון

עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות.

40העברת כספים ללקוח

(א)עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקיבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו.
(ב)עיכב עורך דין, על פי דין, סכומי כסף שקיבל עבור לקוחו, או ניכה, על פי הסכם, כספים מתוכם, יודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקיבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו.
{{ח:תת|(ב)}} עיכב עורך דין, על פי דין, סכומי כסף שקיבל עבור לקוחו, או ניכה, על פי הסכם, כספים מתוכם, יודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר.

41השקעת פקדון

(א)עורך דין המקבל כספים בנאמנות, יודיע על כך ללקוחו מיד ויבקש, בסמוך למועד קבלתם, ממי שעבורו הוא מחזיק את הכספים בנאמנות, הוראות מפורטות המתייחסות למסירת הכספים ולהשקעתם.
(ב)קיבל עורך דין כספים בנאמנות ולא נתקבלו, תוך זמן סביר, הוראות בקשר להשקעתם, ישקיע את הכספים באחת מדרכים אלה:
(1)בהתאם לסעיף 6 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979;
(2)בהתאם לסעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
(3)בדרך אחרת שיש בה סיכוי סביר לשמירת ערך הכספים, לפי הנסיבות הידועות באותה העת.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לסעיף 6 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979 → חוק הנאמנות #סעיף 6
  • לסעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות #סעיף 50
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין המקבל כספים בנאמנות, יודיע על כך ללקוחו מיד ויבקש, בסמוך למועד קבלתם, ממי שעבורו הוא מחזיק את הכספים בנאמנות, הוראות מפורטות המתייחסות למסירת הכספים ולהשקעתם.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל עורך דין כספים בנאמנות ולא נתקבלו, תוך זמן סביר, הוראות בקשר להשקעתם, ישקיע את הכספים באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 6|לסעיף 6 לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 50|לסעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תתת|(3)}} בדרך אחרת שיש בה סיכוי סביר לשמירת ערך הכספים, לפי הנסיבות הידועות באותה העת.

42דין וחשבון כספי

(א)עורך דין ימציא ללקוח דין וחשבון על מצב חשבונו של הלקוח –
(1)לפי דרישת הלקוח – תוך זמן סביר לאחר הדרישה, ובלבד שהוגשה לא יאוחר משלוש שנים מיום סיום הטיפול;
(2)תוך זמן סביר לאחר סיום הטיפול.
(ב)עורך דין שנדרש בידי לקוחו להמציא לו העתק מקבלות על הוצאות שהוציא או ממסמכים הנוגעים לכספים המוחזקים כפקדון, ימציאם ללקוח תוך זמן סביר; הוראה זו לא תחול כאשר דרישת הלקוח להמציא לו את המסמכים באה אחרי שעבר זמן סביר או שהמסמכים אינם עוד בידי עורך הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך דין ימציא ללקוח דין וחשבון על מצב חשבונו של הלקוח –
{{ח:תתת|(1)}} לפי דרישת הלקוח – תוך זמן סביר לאחר הדרישה, ובלבד שהוגשה לא יאוחר משלוש שנים מיום סיום הטיפול;
{{ח:תתת|(2)}} תוך זמן סביר לאחר סיום הטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} עורך דין שנדרש בידי לקוחו להמציא לו העתק מקבלות על הוצאות שהוציא או ממסמכים הנוגעים לכספים המוחזקים כפקדון, ימציאם ללקוח תוך זמן סביר; הוראה זו לא תחול כאשר דרישת הלקוח להמציא לו את המסמכים באה אחרי שעבר זמן סביר או שהמסמכים אינם עוד בידי עורך הדין.

43איסור על הלוואות

לא יתן עורך דין הלוואה או טובת הנאה אחרת כדי לקבל עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתן עורך דין הלוואה או טובת הנאה אחרת כדי לקבל עבודה.

44תשלום בעד הוצאות הלקוח

לא ילווה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך דין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות, או להתחייב לשלמן, ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ההוצאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ילווה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך דין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות, או להתחייב לשלמן, ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ההוצאות.
פרק י״ב: הימנעות מסיוע להלבנת הון או מימון טרור

44אהגדרות לפרק י״בתיקונים: תשע״ה

בפרק זה –
”החוק“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
”הצו“ – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014;
”מוסד פיננסי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק או אחד הגופים המפורטים בפרטים 1 עד 4 ו־6 לתוספת השלישית לחוק;
”פעולה מחייבת“ – כל אחת מאלה:
(1)קנייה ומכירה של נכסי דלא־ניידי או של עסקים;
(2)ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים, לרבות ניהול חשבונות של לקוח במוסד פיננסי;
(3)גיוס כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגידים;
(4)הקמה או ניהול של נאמנות;
(5)הקמה או ניהול של תאגידים.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון
  • צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014 → צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)
  • בחוק → חוק איסור הלבנת הון
  • בפרטים 1 עד 4 → חוק איסור הלבנת הון #תוספת 3 פרט 1
  • ו־6 לתוספת השלישית לחוק → חוק איסור הלבנת הון #תוספת 3 פרט 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצו“ – {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד פיננסי“ – תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק}} או אחד הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1 עד 4}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3 פרט 6|ו־6 לתוספת השלישית לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה מחייבת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קנייה ומכירה של נכסי דלא־ניידי או של עסקים;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים, לרבות ניהול חשבונות של לקוח במוסד פיננסי;
{{ח:תתת|(3)}} גיוס כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגידים;
{{ח:תתת|(4)}} הקמה או ניהול של נאמנות;
{{ח:תתת|(5)}} הקמה או ניהול של תאגידים.

44באי־ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוההתיקונים: תשע״ה

לא יבצע עורך דין פעולה מחייבת שהתבקשה בשביל לקוח אם הוא מעריך, לפי סעיף 2(ג) לצו, שרמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור גבוהה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2(ג) לצו → צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יבצע עורך דין פעולה מחייבת שהתבקשה בשביל לקוח אם הוא מעריך, לפי {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)#סעיף 2|סעיף 2(ג) לצו}}, שרמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור גבוהה.

45ביטול

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשכ״ו–1966 – בטלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשכ״ו–1966 – בטלים.

46תחילה

תחילתן של כללים אלה שלושה חודשים מיום פרסומם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של כללים אלה שלושה חודשים מיום פרסומם.