1הגדרותתיקונים: תשפ״א
בכללים אלה –
”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
”גוף מוסדי“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), למעט חברת שירותים משותפת;
”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
- בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
- בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
- תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018 → תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)
- בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ.