החקיקה בישראל

כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018 כללים

📖ספר החוקים הפתוח📅 התשע״ח · 2018
4
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
11
הגדרות
0
הפניות פנימיות
5
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
3
תיקונים
היסטוריית תיקונים3 רשומות
ק״ת תשע״ח, 2174כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)PDF
תשפ״א, 3246תיקוןPDF
3268ת״טPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשפ״א

בכללים אלה –
”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
”גוף מוסדי“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), למעט חברת שירותים משותפת;
”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018 → תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ.

2פטור להסדרי הלוואה משותפתתיקונים: תשפ״א

הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן:
(1)פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב;
(2)הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה;
(3)מתקיים בהסדר אחד מאלה:
(א)קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר;
(ב)כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת;
(ג)כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ־20%;
(4)מתקיים בהסדר אחד מאלה:
(א)הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד;
(ב)הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים;
(ג)הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ־20%;
(5)עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
(6)אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב;
{{ח:תת|(2)}} הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה;
{{ח:תת|(3)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר;
{{ח:תתת|(ב)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת;
{{ח:תתת|(ג)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ־20%;
{{ח:תת|(4)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד;
{{ח:תתת|(ב)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים;
{{ח:תתת|(ג)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ־20%;
{{ח:תת|(5)}} עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה;
{{ח:תת|(6)}} אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

3סייג לתחולה

הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה.

4תוקףתיקונים: תשפ״א־2

תוקפם של כללים אלה עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוקפם של כללים אלה עד יום ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026).