תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תש״ן
בכללים אלה –
”בדיקה“ – בדיקה במעבדה או בדיקת שדה;
”היתר“ – היתר שניתן לפי סעיף 65א לפקודה;
”המהנדס“ – מהנדס תברואה מחוזי של משרד הבריאות;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי שהוא הסמיך לענין כללים אלה או מקצתם;
”הספר“ – ההוצאה האחרונה של ”שיטות סטנדרטיות לבדיקות מים ושפכים“, שהוציא האיגוד האמריקאי לבריאות הציבור, ושינגטון, די.סי., ארה״ב, ואשר עותק ממנו מופקד בספריה לרפואה ציבורית ע״ש ד״ר ש. זימן במשרד הבריאות ירושלים, לעיונם של המעוניינים בכך בשעות העבודה הרגילות של הספריה;
”מי שופכין“ – מים שלאחר שימוש בבית, בתעשיה, במלאכה או במשק חקלאי, לרבות פסולת נוזלית המכילה מוצקים בתרחיף או בתמיסה, שמקורם באדם או בבעלי חיים, בין אם הם מהולים במים ובין אם לאו, בין אם הם זורמים בצינור או בנחל ובין אם הם זורמים או מצויים בכל מקום אחר;
”ממונה לאיכות הסביבה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין כללים אלה;
”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהכיר בה המנהל לצורך כללים אלה;
”מערכת טיהור“ – מערכת מיתקנים שנועדו לטיהור מי שופכין כדי להופכם לקולחים;
”קולחים“ –
(1)מי שופכין שעברו טיהור במערכת טיהור שניוני־אירובי, שאישר אותה המהנדס או המנהל, בהתייעצות עם הממונה לאיכות הסביבה, ופועלת בצורה המניחה את דעתו;
(2)מי שופכין שעברו טיהור טבעי להנחת דעתו של המהנדס או המנהל ושהוא אישר אותם בכתב לאחר התייעצות עם הממונה לאיכות הסביבה כראויים להשקיה;
(3)מים מהולים בקולחים;
(4)מי ניקוז מבריכות שחיה שלא נוספו להם בכל דרך שהיא מי שופכין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 65א לפקודה → פקודת בריאות העם #סעיף 65א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בדיקה במעבדה או בדיקת שדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 65א|סעיף 65א לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המהנדס“ – מהנדס תברואה מחוזי של משרד הבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי שהוא הסמיך לענין כללים אלה או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספר“ – ההוצאה האחרונה של ”שיטות סטנדרטיות לבדיקות מים ושפכים“, שהוציא האיגוד האמריקאי לבריאות הציבור, ושינגטון, די.סי., ארה״ב, ואשר עותק ממנו מופקד בספריה לרפואה ציבורית ע״ש ד״ר ש. זימן במשרד הבריאות ירושלים, לעיונם של המעוניינים בכך בשעות העבודה הרגילות של הספריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שופכין“ – מים שלאחר שימוש בבית, בתעשיה, במלאכה או במשק חקלאי, לרבות פסולת נוזלית המכילה מוצקים בתרחיף או בתמיסה, שמקורם באדם או בבעלי חיים, בין אם הם מהולים במים ובין אם לאו, בין אם הם זורמים בצינור או בנחל ובין אם הם זורמים או מצויים בכל מקום אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה לאיכות הסביבה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהכיר בה המנהל לצורך כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת טיהור“ – מערכת מיתקנים שנועדו לטיהור מי שופכין כדי להופכם לקולחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחים“ –
{{ח:תתת|(1)}} מי שופכין שעברו טיהור במערכת טיהור שניוני־אירובי, שאישר אותה המהנדס או המנהל, בהתייעצות עם הממונה לאיכות הסביבה, ופועלת בצורה המניחה את דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שופכין שעברו טיהור טבעי להנחת דעתו של המהנדס או המנהל ושהוא אישר אותם בכתב לאחר התייעצות עם הממונה לאיכות הסביבה כראויים להשקיה;
{{ח:תתת|(3)}} מים מהולים בקולחים;
{{ח:תתת|(4)}} מי ניקוז מבריכות שחיה שלא נוספו להם בכל דרך שהיא מי שופכין.2איסור השקיה במי שופכין
לא ישקה אדם גידולים חקלאיים במי שופכין אלא אם הם קולחים ובהתאם לכללים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישקה אדם גידולים חקלאיים במי שופכין אלא אם הם קולחים ובהתאם לכללים אלה.3תנאים לאישור מערכת טיהורתיקונים: תש״ן
(א)בקשה לאישור מערכת טיהור מי־שופכין המיועדים להשקיה (להלן – האישור) תוגש למהנדס במשרדו במחוז שבו נמצאת מערכת הטיהור שבעדה נתבקש האישור.
(ב)החליט המהנדס לאחר שהתייעץ עם הממונה לאיכות הסביבה לאשר את הבקשה או לסרב לה, יעביר למבקש את האישור או החלטת הסירוב.
(ג)המבקש רשאי לערער בפני המנהל על החלטת המהנדס תוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)החלטת המנהל תהיה סופית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור מערכת טיהור מי־שופכין המיועדים להשקיה (להלן – האישור) תוגש למהנדס במשרדו במחוז שבו נמצאת מערכת הטיהור שבעדה נתבקש האישור.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המהנדס לאחר שהתייעץ עם הממונה לאיכות הסביבה לאשר את הבקשה או לסרב לה, יעביר למבקש את האישור או החלטת הסירוב.
{{ח:תת|(ג)}} המבקש רשאי לערער בפני המנהל על החלטת המהנדס תוך 30 ימים מיום שקיבל את ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} החלטת המנהל תהיה סופית.4תוקף האישור וחידושו
(א)תקפו של אישור הוא לשנה אחת בלבד.
(ב)בקשה לאישור חדש תוגש למהנדס במשרדו במחוז שבו נמצאת מערכת הטיהור שלושה חדשים לפני פקיעת תוקף האישור.
(ג)הוגשה בקשה לאישור חדש, רשאי המבקש להמשיך ולהשתמש בקולחים עד להחלטת המהנדס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקפו של אישור הוא לשנה אחת בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור חדש תוגש למהנדס במשרדו במחוז שבו נמצאת מערכת הטיהור שלושה חדשים לפני פקיעת תוקף האישור.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לאישור חדש, רשאי המבקש להמשיך ולהשתמש בקולחים עד להחלטת המהנדס.5תנאים להשקיית גידול שסוגו מופיע בתוספת
בכפוף לאמור בסעיף 6, קולחים לא ישמשו אלא להשקיית אותם גידולים חקלאיים שסוגם פורט בתוספת, וזאת בתנאים אלה:
(1)המשתמש בקולחים מחזיק בהיתר בר־תוקף וממלא אחר תנאיו;
(2)ריכוז החמצן הנמס בקולחים הוא לפחות חצי מיליגרם לליטר;
(3)הקולחים אינם מכילים תרכובות טוקסיות העלולות, לדעת המנהל, לסכן בריאותם של אלה הבאים במגע עם הקולחים או עם הגידול המושקה, בין כשהוא בשדה ובין לאחר שנקטף.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, קולחים לא ישמשו אלא להשקיית אותם גידולים חקלאיים שסוגם פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, וזאת בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המשתמש בקולחים מחזיק בהיתר בר־תוקף וממלא אחר תנאיו;
{{ח:תת|(2)}} ריכוז החמצן הנמס בקולחים הוא לפחות חצי מיליגרם לליטר;
{{ח:תת|(3)}} הקולחים אינם מכילים תרכובות טוקסיות העלולות, לדעת המנהל, לסכן בריאותם של אלה הבאים במגע עם הקולחים או עם הגידול המושקה, בין כשהוא בשדה ובין לאחר שנקטף.6תנאים להשקיית גידול שסוגו אינו מופיע בתוספתתיקונים: תש״ן
(א)גידול שסוגו לא פורט בתוספת לא יושקה בקולחים אלא אם ניתנה למשתמש הסכמת המנהל בכתב ומראש, ואם התקיימו גם התנאים הנקובים בסעיף 5.
(ב)המנהל יחליט על מתן הסכמה כאמור בסעיף זה, בתנאים או בלעדיהם, או על סירוב לתתה, רק לאחר שיתייעץ עם נציב המים ועם הממונה לאיכות הסביבה.
(ג)המנהל לא יתן הסכמה כאמור בסעיף זה אלא אם שוכנע כי אין בהשקיה בקולחים כאמור כדי לפגוע בבריאות הציבור; בהסכמה יפרט המנהל את סוג הגידולים המאושר להשקיה בקולחים, את איכות הקולחים המאושרים, את שיטת ההשקיה וכיוצא באלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גידול שסוגו לא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לא יושקה בקולחים אלא אם ניתנה למשתמש הסכמת המנהל בכתב ומראש, ואם התקיימו גם התנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יחליט על מתן הסכמה כאמור בסעיף זה, בתנאים או בלעדיהם, או על סירוב לתתה, רק לאחר שיתייעץ עם נציב המים ועם הממונה לאיכות הסביבה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל לא יתן הסכמה כאמור בסעיף זה אלא אם שוכנע כי אין בהשקיה בקולחים כאמור כדי לפגוע בבריאות הציבור; בהסכמה יפרט המנהל את סוג הגידולים המאושר להשקיה בקולחים, את איכות הקולחים המאושרים, את שיטת ההשקיה וכיוצא באלה.7בדיקת שדהתיקונים: תש״ן
(א)נקבעה בהיתר בדיקת שדה, תיערך בדיקת השדה בשיטה שאישר המנהל בהיתר, בידי אדם (להלן – הדוגם) שהסמיך לכך המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה.
(אא)אישור שיטת בדיקת שדה יהיה בהתייעצות עם המונה לאיכות הסביבה.
(ב)הדוגם ירשום, מיד עם גמר בדיקת השדה, בספר מיוחד (להלן – ספר שדה) המיועד למטרה זו בלבד, פרטים אלה:
(1)תאריך הדיגום;
(2)שעת הדיגום;
(3)נקודת הדיגום;
(4)תוצאת בדיקת השדה;
(5)הערות.
(ג)ספר השדה יעמוד לעיונם של המהנדס, של המנהל ושל הממונה לאיכות הסביבה או מי שימנו לכך, בשעות העבודה הרגילות; הספר יישמר במשך שנתיים לפחות ממועד הרישום האחרון בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבעה בהיתר בדיקת שדה, תיערך בדיקת השדה בשיטה שאישר המנהל בהיתר, בידי אדם (להלן – הדוגם) שהסמיך לכך המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה.
{{ח:תת|(אא)}} אישור שיטת בדיקת שדה יהיה בהתייעצות עם המונה לאיכות הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} הדוגם ירשום, מיד עם גמר בדיקת השדה, בספר מיוחד (להלן – ספר שדה) המיועד למטרה זו בלבד, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאריך הדיגום;
{{ח:תתת|(2)}} שעת הדיגום;
{{ח:תתת|(3)}} נקודת הדיגום;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאת בדיקת השדה;
{{ח:תתת|(5)}} הערות.
{{ח:תת|(ג)}} ספר השדה יעמוד לעיונם של המהנדס, של המנהל ושל הממונה לאיכות הסביבה או מי שימנו לכך, בשעות העבודה הרגילות; הספר יישמר במשך שנתיים לפחות ממועד הרישום האחרון בו.8בדיקת מעבדה
נקבעה בהיתר בדיקה במעבדה, תיערך הבדיקה במועדים שנקבעו בהיתר, במעבדה מוכרת ולפי השיטה שנקבעה בספר, או כל שיטה אחרת שקבע המנהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה בהיתר בדיקה במעבדה, תיערך הבדיקה במועדים שנקבעו בהיתר, במעבדה מוכרת ולפי השיטה שנקבעה בספר, או כל שיטה אחרת שקבע המנהל.9תחילה
תחילתם של כללים אלה ביום ו׳ בטבת התשמ״ב (1 בינואר 1982).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ו׳ בטבת התשמ״ב (1 בינואר 1982).תוספת
סוגי גידולים המותרים להשקיה בקולחים
1
גידולים חקלאיים שאינם משמשים למאכל אדם, כגון כותנה, גידולי זרעים ומספוא יבש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גידולים חקלאיים שאינם משמשים למאכל אדם, כגון כותנה, גידולי זרעים ומספוא יבש.2
גידולים חקלאיים המיועדים לתעשיה, העוברים תהליכים תעשייתיים המונעים העברת מיקרואורגניזמים, כגון דגנים וסלק סוכר, ולמעט גידולים המיועדים לתעשיית השימורים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גידולים חקלאיים המיועדים לתעשיה, העוברים תהליכים תעשייתיים המונעים העברת מיקרואורגניזמים, כגון דגנים וסלק סוכר, ולמעט גידולים המיועדים לתעשיית השימורים.3
חורשות ויערות במקומות שאינם מיועדים לנופש או מחנאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חורשות ויערות במקומות שאינם מיועדים לנופש או מחנאות.