החקיקה בישראל

חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017 חוק

41
סעיפים
16
פרקים
3
תוספות
26
הגדרות
73
הפניות פנימיות
87
הפניות חיצוניות
8
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ס״ח תשע״ז, 480חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעילPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
סימן א׳: הגדרות

1הגדרות

בפרק זה –
”בעל הזיכיון“ – מי שהוענק לו זיכיון לפי שטר הזיכיון;
”בעל זיכיון המשנה“ – מי שהוענק לו זיכיון־משנה לפי שטר זיכיון־המשנה שבתוספת ב׳ לחוק זיכיון צינור הנפט;
”גורם מפעיל“ – הגורם שקיבל, לצורך פעילותו, זכות בנכסי הפעילות ובמפעל או לגביהם, ביום התחילה ואילך;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק זיכיון צינור הנפט“ – חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”יום התחילה“ – אחד המועדים הקבועים בסעיף 29 או יום הפרסום, לפי העניין;
”יום תחילת הפעילות“ – המועד שבו הועברה הפעילות ולא יאוחר מהמועד האחרון שלפי סעיף 31;
”מיתקן הגנה קתודית“ – מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין, ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל;
”מיתקן נפט“ – כל אחד מאלה:
(1)קו תשתית להולכת נפט;
(2)מיתקן נלווה אשר נדרש להפעלתו של קו תשתית כאמור בפסקה (1) לרבות קו תשתית ומיתקן הגנה קתודית;
”המפעל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לשטר הזיכיון;
”נכסי הפעילות“ – כל המקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, המשמשים לפעילותו של גורם מפעיל, לרבות רצועת הקרקע כהגדרתה בסעיף 255יד לחוק התכנון והבנייה, והכל בין שניתן לגביהם אישור שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959, ובין שניתן לגביהם אישור לפי הוראות פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לאישור כאמור;
”נפט“ – כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952, לרבות מוצרי נפט;
”פעילות“, של גורם מפעיל – פעילות של הולכה ואחסון של נפט, לרבות פריקה, טעינה וניפוק של נפט, וכל פעילות אחרת הדרושה לכך, המבוצעת בידי גורם מפעיל או מי מטעמו;
”קו תשתית“ – קו תת־קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, מים, ביוב או נפט, והקרקע שבה הוא עובר;
”שטר הזיכיון“ – שטר הזיכיון שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט;
”תקופת הזיכיון“ – התקופה שמיום כ״ו באדר התשכ״ח (26 במרס 1968) עד יום כ״ז באדר התשע״ז (25 במרס 2017).
↗ חיצוניות: 14↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: בחוק]
הצג הפניות חיצוניות
  • שטר הזיכיון → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת א
  • שבתוספת ב׳ לחוק זיכיון צינור הנפט → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת ב
  • חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968 → חוק זיכיון צינור הנפט
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • בסעיף 1 לשטר הזיכיון → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת א פרט 1
  • בסעיף 255יד לחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה #סעיף 255יד
  • סעיף 5 לשטר הזיכיון → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת א פרט 5
  • פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה #פרק י3
  • בחוק הנפט, התשי״ב–1952 → חוק הנפט
  • בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
  • שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחוק]}} זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזיכיון“ – מי שהוענק לו זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א|שטר הזיכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון המשנה“ – מי שהוענק לו זיכיון־משנה לפי שטר זיכיון־המשנה {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת ב|שבתוספת ב׳ לחוק זיכיון צינור הנפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מפעיל“ – הגורם שקיבל, לצורך פעילותו, זכות בנכסי הפעילות ובמפעל או לגביהם, ביום התחילה ואילך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זיכיון צינור הנפט“ – {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט|חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – אחד המועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} או יום הפרסום, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום תחילת הפעילות“ – המועד שבו הועברה הפעילות ולא יאוחר מהמועד האחרון שלפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן הגנה קתודית“ – מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין, ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נפט“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קו תשתית להולכת נפט;
{{ח:תתת|(2)}} מיתקן נלווה אשר נדרש להפעלתו של קו תשתית כאמור בפסקה (1) לרבות קו תשתית ומיתקן הגנה קתודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפעל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 1|בסעיף 1 לשטר הזיכיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הפעילות“ – כל המקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, המשמשים לפעילותו של גורם מפעיל, לרבות רצועת הקרקע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 255יד|בסעיף 255יד לחוק התכנון והבנייה}}, והכל בין שניתן לגביהם אישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר הזיכיון}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959}}, ובין שניתן לגביהם אישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק י3|פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה}}, ובהתאם לאישור כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}}, לרבות מוצרי נפט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות“, של גורם מפעיל – פעילות של הולכה ואחסון של נפט, לרבות פריקה, טעינה וניפוק של נפט, וכל פעילות אחרת הדרושה לכך, המבוצעת בידי גורם מפעיל או מי מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו תשתית“ – קו תת־קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, מים, ביוב או נפט, והקרקע שבה הוא עובר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזיכיון“ – שטר הזיכיון {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א|שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזיכיון“ – התקופה שמיום כ״ו באדר התשכ״ח (26 במרס 1968) עד יום כ״ז באדר התשע״ז (25 במרס 2017).
סימן ב׳: הקמת חברה שתהיה הגורם המפעיל הראשון והענקת זכויות

2הקמת חברה בבעלות מלאה של המדינה

(א)רשם החברות ירשום, לפי הוראות סעיף 10 לחוק החברות, התשנ״ט–1999, חברה בבעלות מלאה של המדינה שתהיה הגורם המפעיל הראשון; שר האוצר ימציא לרשם החברות את הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי סעיף 8 לחוק האמור, עד יום כ״א באדר התשע״ז (19 במרס 2017);
(ב)על חברה שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1)על אף הוראות חוק החברות הממשלתיות, בתקופה שמיום רישומה עד יום כ״ט באדר התש״ף (25 מרס 2020), לא תיחשב החברה לחברה ממשלתית והוראות החוק האמור לא יחולו עליה; על אף האמור, יחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:
(א)לשר האוצר יהיו נתונות כל סמכויות הפיקוח שקיימות לפי דין כדי לוודא פיקוח יעיל על הממשל התאגידי של החברה;
(ב)שר האוצר רשאי לדרוש כי דירקטוריון החברה יקיים ישיבה מיוחדת; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה והחלטותיה יובאו מיד לידיעת השר או מי מטעמו;
(2)החל ביום א׳ בניסן התש״ף (26 במרס 2020) –
(א)יראו את החברה כחברה שהפכה לחברה ממשלתית בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות;
(ב)יראו את הוראות תקנון החברה בעניינים המנויים בסעיף 6(1) ו־(2) לחוק החברות הממשלתיות כאילו נקבעו לפי סעיף 6 לאותו חוק;
(ג)שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה, והוא יודיע לוועדת הכספים של הכנסת עד יום א׳ באדר התש״ף (26 בפברואר 2020) אם החליט שלא לפנות לוועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 63(3) לחוק החברות הממשלתיות בנוגע לחברה;
(3)לא יראו את החברה כתאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(4)היה הגורם המפעיל חברה בבעלות מלאה של המדינה יראו אותו כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
(ג)בסעיף זה –
”חברה בבעלות מלאה של המדינה“ – חברה שכל מניותיה הן בבעלות המדינה והזכות למנות את כל הדירקטורים שלה היא בידי המדינה;
”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10 לחוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות #סעיף 10
  • סעיף 8 לחוק האמור → חוק החברות #סעיף 8
  • חוק החברות הממשלתיות → חוק החברות הממשלתיות
  • החוק האמור → חוק החברות הממשלתיות
  • סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 8
  • בסעיף 6(1) ו־(2) לחוק החברות הממשלתיות → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 6
  • סעיף 6 לאותו חוק → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 6
  • סעיף 63(3) לחוק החברות הממשלתיות → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 63
  • בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
  • בחוק החברות הממשלתיות → חוק החברות הממשלתיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשם החברות ירשום, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 10|סעיף 10 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, חברה בבעלות מלאה של המדינה שתהיה הגורם המפעיל הראשון; שר האוצר ימציא לרשם החברות את הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}, עד יום כ״א באדר התשע״ז (19 במרס 2017);
{{ח:תת|(ב)}} על חברה שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, בתקופה שמיום רישומה עד יום כ״ט באדר התש״ף (25 מרס 2020), לא תיחשב החברה לחברה ממשלתית והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|החוק האמור}} לא יחולו עליה; על אף האמור, יחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לשר האוצר יהיו נתונות כל סמכויות הפיקוח שקיימות לפי דין כדי לוודא פיקוח יעיל על הממשל התאגידי של החברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שר האוצר רשאי לדרוש כי דירקטוריון החברה יקיים ישיבה מיוחדת; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה והחלטותיה יובאו מיד לידיעת השר או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} החל ביום א׳ בניסן התש״ף (26 במרס 2020) –
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את החברה כחברה שהפכה לחברה ממשלתית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו את הוראות תקנון החברה בעניינים המנויים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 6|בסעיף 6(1) ו־(2) לחוק החברות הממשלתיות}} כאילו נקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 6|סעיף 6 לאותו חוק}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה, והוא יודיע לוועדת הכספים של הכנסת עד יום א׳ באדר התש״ף (26 בפברואר 2020) אם החליט שלא לפנות לוועדת הכספים של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 63|סעיף 63(3) לחוק החברות הממשלתיות}} בנוגע לחברה;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו את החברה כתאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(4)}} היה הגורם המפעיל חברה בבעלות מלאה של המדינה יראו אותו כגוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה בבעלות מלאה של המדינה“ – חברה שכל מניותיה הן בבעלות המדינה והזכות למנות את כל הדירקטורים שלה היא בידי המדינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}.

3עובדים

(א)כל עובד של בעל זיכיון המשנה יהיה רשאי לעבור לעבוד בגורם המפעיל החל מיום תחילת הפעילות, ובלבד שנתן על כך הודעה לגורם המפעיל עד תום שישה חודשים מיום התחילה, בנוסח שבתוספת הראשונה.
(ב)על עובד שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – עובד עובר), יחולו הוראות אלה:
(1)כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר עד יום תחילת הפעילות, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א);
(2)על אף האמור בכל דין, עובד עובר לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל עובד של בעל זיכיון המשנה יהיה רשאי לעבור לעבוד בגורם המפעיל החל מיום תחילת הפעילות, ובלבד שנתן על כך הודעה לגורם המפעיל עד תום שישה חודשים מיום התחילה, בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על עובד שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – עובד עובר), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר עד יום תחילת הפעילות, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד עובר לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

4הענקת זכויות לחברה

(א)המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תעניק, עד יום התחילה, זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, או זכות לגבי המקרקעין כאמור, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א); הזכויות יהיו לתקופה שתחילתה ביום התחילה וסיומה במועד שיורה עליו שר האוצר; החברה תהיה רשאית להעניק לבעל זיכיון המשנה זכות שכירות או זכות שימוש במקרקעין כאמור או זכות לגביהם עד יום תחילת הפעילות.
(ב)המדינה, באמצעות שר האוצר ובתנאים שיקבע, תמחה, עד יום התחילה, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) את זכותה של המדינה לקבל, בתום תקופת הזיכיון, את נכסי המיטלטלין מנכסי המפעל.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מקרקעין המפורטים בתוספת השלישית יחולו ההוראות שבאותה תוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, לאחר שנתן לגורם המפעיל או בעל זיכיון המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות, בצו, את התוספת השלישית.
(ד)בסעיף זה, ”מקרקעין“ – ובכלל זה המחוברים להם.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תעניק, עד יום התחילה, זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, או זכות לגבי המקרקעין כאמור, לחברה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}; הזכויות יהיו לתקופה שתחילתה ביום התחילה וסיומה במועד שיורה עליו שר האוצר; החברה תהיה רשאית להעניק לבעל זיכיון המשנה זכות שכירות או זכות שימוש במקרקעין כאמור או זכות לגביהם עד יום תחילת הפעילות.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה, באמצעות שר האוצר ובתנאים שיקבע, תמחה, עד יום התחילה, לחברה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} את זכותה של המדינה לקבל, בתום תקופת הזיכיון, את נכסי המיטלטלין מנכסי המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מקרקעין המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבאותה תוספת}}; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, לאחר שנתן לגורם המפעיל או בעל זיכיון המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מקרקעין“ – ובכלל זה המחוברים להם.
סימן ג׳: מיסוי

5פטור ממס לגבי תקופת הזיכיון

לא יוטלו על בעל זיכיון, בעל זיכיון משנה, בעל רישיון של בעל הזיכיון, חברה אחרת שאישר שר האוצר לפי סעיף 22 לשטר הזיכיון או הגורם המפעיל ולא ייגבו מכל אחד מהם מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר בעד תקופת הזיכיון, שלא ניתן היה להטיל או לגבות לפי חוק זיכיון צינור הנפט.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 22 לשטר הזיכיון → חוק זיכיון צינור הנפט #תוספת א פרט 22
  • חוק זיכיון צינור הנפט → חוק זיכיון צינור הנפט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יוטלו על בעל זיכיון, בעל זיכיון משנה, בעל רישיון של בעל הזיכיון, חברה אחרת שאישר שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 22|סעיף 22 לשטר הזיכיון}} או הגורם המפעיל ולא ייגבו מכל אחד מהם מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר בעד תקופת הזיכיון, שלא ניתן היה להטיל או לגבות לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט|חוק זיכיון צינור הנפט}}.

6מיסוי בתום תקופת הזיכיון

(א)הפעולות שלהלן יהיו פטורות מכל מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר:
(1)השבת המפעל לידי המדינה בתום תקופת הזיכיון;
(2)הענקת זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, התחייבות להענקת זכות כאמור או הענקת זכות בנכס מיטלטלין מנכסי המפעל (בסעיף זה – הענקת זכות בנכס), בהתאם להוראות סעיף 4, לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א);
(ב)הוראות סעיף 103ה לפקודת מס הכנסה, יחולו לעניין הענקת זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א)(2), ויראו לעניין זה את המחיר המקורי של הנכס, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה כפי שהיו בידי בעל הזיכיון, אילו לא הוענקה הזכות בנכס, ולגבי נכס כאמור שהוא מלאי, יראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי לעניין שומת בעל הזיכיון לשנת המס המסתיימת במועד הענקת הזכות בנכס.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 103ה לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 103ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפעולות שלהלן יהיו פטורות מכל מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר:
{{ח:תתת|(1)}} השבת המפעל לידי המדינה בתום תקופת הזיכיון;
{{ח:תתת|(2)}} הענקת זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, התחייבות להענקת זכות כאמור או הענקת זכות בנכס מיטלטלין מנכסי המפעל (בסעיף זה – הענקת זכות בנכס), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לחברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103ה|סעיף 103ה לפקודת מס הכנסה}}, יחולו לעניין הענקת זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א)(2), ויראו לעניין זה את המחיר המקורי של הנכס, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה כפי שהיו בידי בעל הזיכיון, אילו לא הוענקה הזכות בנכס, ולגבי נכס כאמור שהוא מלאי, יראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי לעניין שומת בעל הזיכיון לשנת המס המסתיימת במועד הענקת הזכות בנכס.

7ניהול פנקסים במטבע חוץ

על אף האמור בסעיף 130א(ג) לפקודת מס הכנסה, גורם מפעיל או מי שהיה בעל זיכיון המשנה רשאי לנהל במטבע חוץ את פנקסי החשבונות שהוא חייב בניהולם לפי סעיף 130 לפקודה האמורה, לפי כללים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שמטבע הפעילות שלו, כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים, הוא דולר או יורו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 130א(ג) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 130א
  • סעיף 130 לפקודה האמורה → פקודת מס הכנסה #סעיף 130
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א(ג) לפקודת מס הכנסה}}, גורם מפעיל או מי שהיה בעל זיכיון המשנה רשאי לנהל במטבע חוץ את פנקסי החשבונות שהוא חייב בניהולם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130|סעיף 130 לפקודה האמורה}}, לפי כללים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שמטבע הפעילות שלו, כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים, הוא דולר או יורו.
סימן ד׳: סודיות וחופש המידע

8סודיות וחופש המידע

(א)כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו־113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.
(ב)על אף האמור בפסקה (9) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, הוראות חוק חופש המידע יחולו על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכל בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 113(ד) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 113
  • סעיפים 113 → חוק העונשין #סעיף 113
  • ו־113א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 113א
  • סעיף 113 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 113
  • בפסקה (9) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע #סעיף 2
  • חוק חופש המידע → חוק חופש המידע
  • סעיף 113 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 113
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ד) לחוק העונשין}} אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיפים 113}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113א|ו־113א לחוק העונשין}}, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 2|בפסקה (9) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע}} יחולו על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכל בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113 לחוק העונשין}}.
סימן ה׳: הקמה ותחזוקה של נכס פעילות

9הקמה ותחזוקה של נכס פעילות

הגורם המפעיל יקים ויתחזק כל נכס מנכסי הפעילות ברמה נאותה ובהתאם להוראות כל גורם מוסמך לפי דין ובכלל זה חוק רישוי עסקים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הגורם המפעיל יקים ויתחזק כל נכס מנכסי הפעילות ברמה נאותה ובהתאם להוראות כל גורם מוסמך לפי דין ובכלל זה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
סימן ו׳: כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם

10סימן ו׳ – הגדרות

בסימן זה –
”מיתקן נפט“ – מיתקן נפט המשמש לפעילותו של גורם מפעיל;
”מקרקעין“ – מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים;
”תכנית“ – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן נפט“ – מיתקן נפט המשמש לפעילותו של גורם מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}.

11סמכות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם

(א)הגורם המפעיל או מי שפועל מטעמו, רשאי, לצורך פעילותו, לרבות לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מיתקן נפט, ובכפוף להוראות סעיף 12, להיכנס למקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, ולעניין פסקאות (1), (4), (8) ו־(11) עד (13) שלהלן – גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין כאמור, ולבצע בהם את הפעולות המפורטות להלן, לרבות פעולות נלוות הנדרשות לביצוען:
(1)לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של מיתקן נפט;
(2)להתקין, לבנות או להציב את מיתקן הנפט;
(3)לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ;
(4)להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל, המשמשים מיתקן נפט;
(5)לסמן באמצעות שלט את מיקומו של מיתקן הנפט ולתחזק את השלט;
(6)להקים גדר סביב מיתקן נפט המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את הגדר;
(7)להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן נפט קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן הנפט;
(8)לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה במיתקן הגנה קתודית;
(9)לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של מיתקן נפט וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(10)לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;
(11)לפתוח כל דרך במקרקעין לשם ביצוע עבודות בקשר למיתקן נפט, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו –
”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
”עבודות בקשר למיתקן נפט“ – לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של מיתקן נפט, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה, ובקרה על ביצוע עבודות כאמור;
(12)לבצע כל פעולה שהגורם המפעיל חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי״ט–1959, וחוק רישוי עסקים;
(13)לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי כמשמעותו לפי חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957, במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש ביצוען של פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12), ולבצע פעולות נלוות הנדרשות לשם מעבר כאמור.
(ב)הסמכות לפי סעיף קטן (א)(13) תהיה נתונה לגורם המפעיל גם לגבי מקרקעין הסמוכים למקרקעין שבהם יש לו זכות חכירה או זכות לשימוש בשטח שמעל פני הקרקע.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים
  • וחוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
  • חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957 → חוק רישום ציוד הנדסי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגורם המפעיל או מי שפועל מטעמו, רשאי, לצורך פעילותו, לרבות לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מיתקן נפט, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, להיכנס למקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, ולעניין פסקאות (1), (4), (8) ו־(11) עד (13) שלהלן – גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין כאמור, ולבצע בהם את הפעולות המפורטות להלן, לרבות פעולות נלוות הנדרשות לביצוען:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של מיתקן נפט;
{{ח:תתת|(2)}} להתקין, לבנות או להציב את מיתקן הנפט;
{{ח:תתת|(3)}} לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ;
{{ח:תתת|(4)}} להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל, המשמשים מיתקן נפט;
{{ח:תתת|(5)}} לסמן באמצעות שלט את מיקומו של מיתקן הנפט ולתחזק את השלט;
{{ח:תתת|(6)}} להקים גדר סביב מיתקן נפט המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את הגדר;
{{ח:תתת|(7)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן נפט קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן הנפט;
{{ח:תתת|(8)}} לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה במיתקן הגנה קתודית;
{{ח:תתת|(9)}} לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של מיתקן נפט וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(10)}} לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;
{{ח:תתת|(11)}} לפתוח כל דרך במקרקעין לשם ביצוע עבודות בקשר למיתקן נפט, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עבודות בקשר למיתקן נפט“ – לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של מיתקן נפט, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה, ובקרה על ביצוע עבודות כאמור;
{{ח:תתת|(12)}} לבצע כל פעולה שהגורם המפעיל חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|וחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(13)}} לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש ביצוען של פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12), ולבצע פעולות נלוות הנדרשות לשם מעבר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לפי סעיף קטן (א)(13) תהיה נתונה לגורם המפעיל גם לגבי מקרקעין הסמוכים למקרקעין שבהם יש לו זכות חכירה או זכות לשימוש בשטח שמעל פני הקרקע.

12הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין

(א)לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין המיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11, אלא אם כן –
(1)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א), למעט פסקאות (8), (9) ו־(12) שבו – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
(2)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(8) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה); בהודעה כאמור יפרט הגורם המפעיל את תדירותן של הפעולות והימים בשבוע שבהם מתוכנן לבצען וכן כי הגורם המפעיל יעשה מאמץ סביר להודיע לבעל המקרקעין אם הן צפויות להתבצע ביום אחר בשבוע;
(3)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(9) ו־(12), – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(ב)לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11 אלא אם כן –
(1)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(2), (3), (4), (7), (10) או (11) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(2)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(1), (5), (6), (8), (9) ו־(13) או (ב) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה).
(3)לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(12) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(ג)בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב)(2) רשאי לפנות לגורם המפעיל בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, והגורם המפעיל ייענה לבקשה ככל שאין בכך כדי לפגוע בפעילותו או להכביד עליה; הודעה כאמור באותם סעיפים קטנים תימסר לבעל המקרקעין אחת לשנה ותפרט את האפשרות לפנות לגורם המפעיל בבקשה כאמור ואת דרכי ההתקשרות עם הגורם המפעיל לצורך הפנייה.
(ד)לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם הגורם המפעיל, בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של הגורם המפעיל שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום הפרסום.
(ה)בעל מקרקעין המיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק שבמשרד התשתית הלאומיות, האנרגיה והמים (בסימן זה – המנהל) במועדים כמפורט להלן:
(א)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(1) – יפנה כאמור בתוך 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ב)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ג)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(2)בעל מקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל במועדים כמפורט להלן:
(א)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(1) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ב)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ג)המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(3)בפנייה לפי סעיף קטן זה יציין בעל המקרקעין את הפרטים המנויים בתוספת השנייה; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
(4)פנה בעל מקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף קטן זה, יודיע על כך המנהל לגורם המפעיל, והגורם המפעיל יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל.
(5)המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה, ואם החליט המנהל להרשות לגורם המפעיל להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים.
(ו)כניסה וביצוע של פעולות לפי סעיף 11 במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום; בסעיף קטן זה, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
(2)יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)צבא הגנה לישראל;
(4)מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל;
(5)משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
(6)מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל.
(ז)גורם מפעיל המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור, כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, ולבצע בהם פעולות לפי סעיף 11, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין.
(ח)הודעה מאת גורם מפעיל תשלח בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965; הודעה לרשות מקומית כאמור בסעיף 12(ז) תישלח בדואר רשום למשרדי הרשות המקומית.
(ט)בסעיף זה, ”יום מסירת ההודעה“ – בתום חמישה ימים מיום שליחת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), ואם פורסמה ההודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) – יום פרסום ההודעה בעיתון.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 23
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 20
  • בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006 → חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)
  • חוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
  • בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין המיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 11|פסקאות (8), (9) ו־(12) שבו}} – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(8)}} – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה); בהודעה כאמור יפרט הגורם המפעיל את תדירותן של הפעולות והימים בשבוע שבהם מתוכנן לבצען וכן כי הגורם המפעיל יעשה מאמץ סביר להודיע לבעל המקרקעין אם הן צפויות להתבצע ביום אחר בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(9) ו־(12)}}, – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(2), (3), (4), (7), (10) או (11)}} – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(1), (5), (6), (8), (9) ו־(13) או (ב)}} – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}} ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תתת|(3)}} לעניין שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(12)}} – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב)(2) רשאי לפנות לגורם המפעיל בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, והגורם המפעיל ייענה לבקשה ככל שאין בכך כדי לפגוע בפעילותו או להכביד עליה; הודעה כאמור באותם סעיפים קטנים תימסר לבעל המקרקעין אחת לשנה ותפרט את האפשרות לפנות לגורם המפעיל בבקשה כאמור ואת דרכי ההתקשרות עם הגורם המפעיל לצורך הפנייה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם הגורם המפעיל, בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של הגורם המפעיל שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בעל מקרקעין המיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק שבמשרד התשתית הלאומיות, האנרגיה והמים ({{ח:פנימי|סימן ו|בסימן זה}} – המנהל) במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(1) – יפנה כאמור בתוך 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תתת|(2)}} בעל מקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי לפנות בהשגה למנהל במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(1) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תתת|(3)}} בפנייה לפי סעיף קטן זה יציין בעל המקרקעין את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תתת|(4)}} פנה בעל מקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף קטן זה, יודיע על כך המנהל לגורם המפעיל, והגורם המפעיל יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל.
{{ח:תתת|(5)}} המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה, ואם החליט המנהל להרשות לגורם המפעיל להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים.
{{ח:תת|(ו)}} כניסה וביצוע של פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום; בסעיף קטן זה, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006}}, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל.
{{ח:תת|(ז)}} גורם מפעיל המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, ולבצע בהם פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה מאת גורם מפעיל תשלח בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 2|בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; הודעה לרשות מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ז)}} תישלח בדואר רשום למשרדי הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה, ”יום מסירת ההודעה“ – בתום חמישה ימים מיום שליחת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), ואם פורסמה ההודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) – יום פרסום ההודעה בעיתון.

13ערעור

(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל כאמור בסעיף 12(ה), רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.
(ב)בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.
(ג)הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי סעיף 11, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מטעם מיוחד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}}, רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.
{{ח:תת|(ג)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מטעם מיוחד.

14סדרי דין בערעור

שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור לפי סעיף 13; באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

15ביצוע פעולות במקרקעין בלא הודעה

(א)על אף האמור בסעיף 12, רשאי גורם מפעיל להיכנס למקרקעין כאמור בסעיף 11 לשם ביצוע פעולה המנויה באותו סעיף, אף בלא הודעה לפי סעיף 12, אם סבר שמתקיים אחד מאלה:
(1)הפעולה דחופה וחיונית למניעת דליפת נפט או למניעת נזק לאדם או לסביבה, ובלבד שהגורם המפעיל ייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לאחר ביצוע הפעולה;
(2)הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן נפט, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה שבסעיף 12(א)(1) או (3) או (ב)(1) או (3), ובלבד שהגורם המפעיל נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לפני ביצוע הפעולה.
(ב)הוראות סעיף 12(ד) יחולו לעניין הודעה לפי סעיף קטן (א).
(ג)הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לגורם המפעיל עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, רשאי גורם מפעיל להיכנס למקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} לשם ביצוע פעולה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, אף בלא הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, אם סבר שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה דחופה וחיונית למניעת דליפת נפט או למניעת נזק לאדם או לסביבה, ובלבד שהגורם המפעיל ייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לאחר ביצוע הפעולה;
{{ח:תתת|(2)}} הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן נפט, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה {{ח:פנימי|סעיף 12|שבסעיף 12(א)(1) או (3) או (ב)(1) או (3)}}, ובלבד שהגורם המפעיל נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לפני ביצוע הפעולה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}} יחולו לעניין הודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לגורם המפעיל עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו.

16פיצויים בעד נזק

(א)גורם מפעיל שמשתמש בסמכות ומבצע פעולות לפי סעיף 11, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם.
(ב)נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות, ישלם הגורם המפעיל, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.
(ג)החליט הגורם המפעיל לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, שתקבע את סכום הפיצויים; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סדרי הדין של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 45(ב) ו־46 לחוק האמור; יושב ראש ועדת הערר רשאי להורות לגבי כל עניין הנוגע לסדרי דין שלא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002 → חוק משק הגז הטבעי
  • סעיפים 45(ב) → חוק משק הגז הטבעי #סעיף 45
  • ו־46 לחוק האמור → חוק משק הגז הטבעי #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גורם מפעיל שמשתמש בסמכות ומבצע פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות, ישלם הגורם המפעיל, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הגורם המפעיל לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, שתקבע את סכום הפיצויים; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סדרי הדין של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 45|סעיפים 45(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 46|ו־46 לחוק האמור}}; יושב ראש ועדת הערר רשאי להורות לגבי כל עניין הנוגע לסדרי דין שלא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף זה.

17איסור ביצוע פעולות מסוימות במקרקעין בלא אישור המנהל

לא ישתול אדם עצים, לא יבנה ולא יחפור במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, אלא אם כן הסכים לכך הגורם המפעיל, בכתב, ובהיעדר הסכמה כאמור – אם ניתן לכך אישור המנהל, לאחר שנתן לגורם המפעיל הזדמנות להשמיע את טענותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתול אדם עצים, לא יבנה ולא יחפור במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, אלא אם כן הסכים לכך הגורם המפעיל, בכתב, ובהיעדר הסכמה כאמור – אם ניתן לכך אישור המנהל, לאחר שנתן לגורם המפעיל הזדמנות להשמיע את טענותיו.

18עונשין

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)שותל עצים, בונה או חופר במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, בלא שניתנו לכך הסכמת הגורם המפעיל או אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 17;
(2)מפריע לפעילות של גורם מפעיל או מי מטעמו המנויה להלן:
(א)הקמה, הפעלה, שינוי, בדיקה או תיקון של נכס פעילות;
(ב)פריקה, אחסון, הולכה, ניפוק או טעינה, של נפט;
(3)מפריע לקיומו של נכס פעילות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תת|(1)}} שותל עצים, בונה או חופר במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, בלא שניתנו לכך הסכמת הגורם המפעיל או אישור המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(2)}} מפריע לפעילות של גורם מפעיל או מי מטעמו המנויה להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הקמה, הפעלה, שינוי, בדיקה או תיקון של נכס פעילות;
{{ח:תתת|(ב)}} פריקה, אחסון, הולכה, ניפוק או טעינה, של נפט;
{{ח:תת|(3)}} מפריע לקיומו של נכס פעילות.
סימן ז׳: הוראות לעניין נכסי פעילות ופעילות של גורם מפעיל בתחום נמל

19הוראות לעניין תחולת חוק רשות הספנות והנמלים

(א)הוראות חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (בסימן זה – חוק רשות הספנות והנמלים) לא יחולו לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי בתוספת השנייה לחוק האמור ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב)הוראות סעיפים 8, 10, 13, 14, 16, 19, 21, 22, 24, 29, 32(ב), 33, 42(א), (ג) ו־(ד) ו־43 עד 48 לחוק רשות הספנות והנמלים יחולו לגבי נכס פעילות כאמור בסעיף קטן (א) ולגבי גורם מפעיל ופעילותו כאמור בו, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)בסעיף 10 –
(א)בסעיף קטן (א), במקום ”לתת שירותי נמל“ יקראו "”לתת כל סוג של שירותי נמל“;
(ב)בסעיף קטן (ב), אחרי ”בכתב ההסמכה“ יקראו ”ולעניין הסמכה לתאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל – לתקופה שבה נתנה המדינה לגורם המפעיל זכות בנכסי הפעילות“, במקום ”תנאים, לרבות תנאים הנדרשים“ יקראו ”תנאים בעניינים הנוגעים לבטיחות ואיכות הסביבה, לרבות תנאים הנדרשים“, ובסופו יקראו ”לעניין זה, ”גורם מפעיל“ ו”נכסי הפעילות“ – כהגדרתם בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017“;
(ג)סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;
(2)הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף 13, לעניין תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
(3)הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 14, לעניין הסמכה של תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
(4)יקראו את סעיף 16, לעניין גורם מפעיל, כך שבמקום ”לשר“ יקראו ”לשרים“;
(5)הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 22(א), לקבוע נסיבות וטעמים להחדלת הפעלתו של נמל, לגבי נמל שמצוי בו נכס פעילות, טעונה הסכמת שר האוצר;
(6)יקראו את סעיף 32(ב), לעניין נמל שמצוי בו נכס פעילות, כך שבמקום ”השר“ יקראו ”השרים“.
(ג)אין בהוראות סעיפים 8, 24 ו־29 לחוק רשות הספנות והנמלים כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין.
(ד)על אף האמור בסעיף 9(ב)(2) ו־(3) לחוק רשות הספנות והנמלים, העמדת נכס שהוא מקרקעין מועברים תת־ימיים כמשמעותם בחוק האמור, לשימוש תאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל, לפי הוראות אותו סעיף, לא תהיה כנגד דמי שימוש כאמור באותו סעיף.
↗ חיצוניות: 29↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 → חוק רשות הספנות והנמלים
  • בתוספת השנייה לחוק האמור → חוק רשות הספנות והנמלים #תוספת 2
  • סעיפים 8 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 8
  • 10 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 10
  • 13 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 13
  • 14 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 14
  • 16 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 16
  • 19 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 19
  • 21 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 21
  • 22 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 22
  • 24 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 24
  • 29 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 29
  • 32(ב) → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 32
  • 33 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 33
  • 42(א), (ג) ו־(ד) → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 42
  • ו־43 עד 48 לחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 43
  • בסעיף 10 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 10
  • סעיף 13 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 13
  • סעיף 14 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 14
  • סעיף 16 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 16
  • סעיף 22(א) → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 22
  • סעיף 32(ב) → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 32
  • סעיפים 8 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 8
  • 24 → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 24
  • ו־29 לחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 29
  • בסעיף 9(ב)(2) ו־(3) לחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 9
  • בחוק האמור → חוק רשות הספנות והנמלים
  • אותו סעיף → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 9
  • באותו סעיף → חוק רשות הספנות והנמלים #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}} ({{ח:פנימי|סימן ז|בסימן זה}} – חוק רשות הספנות והנמלים) לא יחולו לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק האמור}} ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|32(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 42|42(א), (ג) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 43|ו־43 עד 48 לחוק רשות הספנות והנמלים}} יחולו לגבי נכס פעילות כאמור בסעיף קטן (א) ולגבי גורם מפעיל ופעילותו כאמור בו, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 10|בסעיף 10}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”לתת שירותי נמל“ יקראו "”לתת כל סוג של שירותי נמל“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), אחרי ”בכתב ההסמכה“ יקראו ”ולעניין הסמכה לתאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל – לתקופה שבה נתנה המדינה לגורם המפעיל זכות בנכסי הפעילות“, במקום ”תנאים, לרבות תנאים הנדרשים“ יקראו ”תנאים בעניינים הנוגעים לבטיחות ואיכות הסביבה, לרבות תנאים הנדרשים“, ובסופו יקראו ”לעניין זה, ”גורם מפעיל“ ו”נכסי הפעילות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}}“;
{{ח:תתתת|(ג)}} סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת סמכות המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 13|סעיף 13}}, לעניין תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 14|סעיף 14}}, לעניין הסמכה של תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 16|סעיף 16}}, לעניין גורם מפעיל, כך שבמקום ”לשר“ יקראו ”לשרים“;
{{ח:תתת|(5)}} הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 22|סעיף 22(א)}}, לקבוע נסיבות וטעמים להחדלת הפעלתו של נמל, לגבי נמל שמצוי בו נכס פעילות, טעונה הסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(6)}} יקראו את {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(ב)}}, לעניין נמל שמצוי בו נכס פעילות, כך שבמקום ”השר“ יקראו ”השרים“.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 24|24}} {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 29|ו־29 לחוק רשות הספנות והנמלים}} כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 9|בסעיף 9(ב)(2) ו־(3) לחוק רשות הספנות והנמלים}}, העמדת נכס שהוא מקרקעין מועברים תת־ימיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק האמור}}, לשימוש תאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 9|אותו סעיף}}, לא תהיה כנגד דמי שימוש כאמור {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 9|באותו סעיף}}.

20הסכם לקבלת שירותים

גורם מפעיל רשאי להתקשר בהסכם עם חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים, כהגדרתן בחוק רשות הספנות והנמלים, לצורך קבלת שירותים בתמורה; הסכם כאמור שנחתם בין בעל זיכיון המשנה ובין חברת הפיתוח והנכסים ערב יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקפו ויראו אותו כאילו נחתם בין הגורם המפעיל לחברה כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גורם מפעיל רשאי להתקשר בהסכם עם חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים}}, לצורך קבלת שירותים בתמורה; הסכם כאמור שנחתם בין בעל זיכיון המשנה ובין חברת הפיתוח והנכסים ערב יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקפו ויראו אותו כאילו נחתם בין הגורם המפעיל לחברה כאמור.

21גריעת מקרקעין מהמקרקעין המועברים

רשות מקרקעי ישראל וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, יגיעו להסכמה ביניהן לגבי גריעת קרקעות המפעל שבנמל אילת, מהמקרקעין המועברים כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים שאינם מקרקעין תת־ימיים; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יכריע בכל מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצוי שישולם לחברת הפיתוח והנכסים בשל גריעה כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים
  • בחוק רשות הספנות והנמלים → חוק רשות הספנות והנמלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקרקעי ישראל וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים}}, יגיעו להסכמה ביניהן לגבי גריעת קרקעות המפעל שבנמל אילת, מהמקרקעין המועברים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים}} שאינם מקרקעין תת־ימיים; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יכריע בכל מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצוי שישולם לחברת הפיתוח והנכסים בשל גריעה כאמור.
סימן ח׳: תיקונים עקיפים

22

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}}

23

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.}}

24

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}}

25

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.}}

26

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}.}}

27

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.}}

28ביצוע

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
סימן ט׳: תחילה והוראות מעבר

29תחילה

(א)תחילתם של סעיפים 3, 5 עד 7, 9 עד 20, 22, 24 עד 27 ו־32, בתום תקופת הזיכיון, ואולם השנה הראשונה לגביה תחול חובה למסור הודעה כאמור בסעיף 12(ג) לצורך ביצוע פעולות כאמור בסעיף 12(א)(2) ו־(ב)(2) או לפרסם הודעה בעיתון בנוגע לפעולות אלו לפי סעיף 12(ד) תהיה 2018.
(ב)תחילתו של סעיף 23 ביום תחילת הפעילות.
↺ פנימיות: 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9 עד 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24 עד 27}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, בתום תקופת הזיכיון, ואולם השנה הראשונה לגביה תחול חובה למסור הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} לצורך ביצוע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2) ו־(ב)(2)}} או לפרסם הודעה בעיתון בנוגע לפעולות אלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}} תהיה 2018.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ביום תחילת הפעילות.

30הוראות מעבר לעניין רישיונות והוראת שעה

(א)כל רישיון, אישור, הסמכה, היתר, רישום במרשם או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה (בסעיף זה – רישיון), שניתן לבעל זיכיון המשנה לפי דין, לרבות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, והיה בתוקף ערב יום תחילת הפעילות, ימשיך לעמוד בתוקפו עד תום שנה מהמועד האמור, ולעניין רישיון שניתן לפי חוק רישוי עסקים – עד תום שנתיים מהמועד האמור או עד המועד הנקוב ברישיון, לפי המאוחר, אלא אם כן הוגבל, הותלה או בוטל במהלך התקופה האמורה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתן, ויראו רישיון כאמור כאילו ניתן לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א), ואולם, על אף האמור בכל דין, לרבות הדין שמכוחו ניתן הרישיון, עצם העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה האמורה לא יהווה עילה להגבלה, התליה או ביטול של הרישיון כאמור.
(ב)לא יוטל על גורם מפעיל שהוא חברה כאמור בסעיף קטן (א) כל תשלום חובה בעד הארכת תוקפו של רישיון לפי אותו סעיף קטן.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין רישיון המסדיר עניינים של תכנון ובנייה, ובכלל זה רישיון שניתן לפי פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 22(6) לחוק זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 → חוק הגז (בטיחות ורישוי)
  • חוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
  • פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה #פרק י3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל רישיון, אישור, הסמכה, היתר, רישום במרשם או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה (בסעיף זה – רישיון), שניתן לבעל זיכיון המשנה לפי דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}, והיה בתוקף ערב יום תחילת הפעילות, ימשיך לעמוד בתוקפו עד תום שנה מהמועד האמור, ולעניין רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} – עד תום שנתיים מהמועד האמור או עד המועד הנקוב ברישיון, לפי המאוחר, אלא אם כן הוגבל, הותלה או בוטל במהלך התקופה האמורה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתן, ויראו רישיון כאמור כאילו ניתן לחברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, ואולם, על אף האמור בכל דין, לרבות הדין שמכוחו ניתן הרישיון, עצם העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה האמורה לא יהווה עילה להגבלה, התליה או ביטול של הרישיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוטל על גורם מפעיל שהוא חברה כאמור בסעיף קטן (א) כל תשלום חובה בעד הארכת תוקפו של רישיון לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין רישיון המסדיר עניינים של תכנון ובנייה, ובכלל זה רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק י3|פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(6) לחוק זה}}.

31העברת הפעילות

(א)העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) תיעשה לא יאוחר מיום ט״ז בתשרי התשע״ט (25 בספטמבר 2018).
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את מועד העברת הפעילות כאמור באותו סעיף קטן בשישה חודשים, אם מצא כי בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש יש צורך בהארכה כאמור.
(ג)עד יום תחילת הפעילות –
(1)בכל מקום, למעט סימנים א׳ עד ד׳, וסעיפים 23, 25, 31 ו־32, במקום ”הגורם המפעיל“ יקראו ”גורם מפעיל או בעל זיכיון המשנה, לפי העניין“;
(2)יראו הודעה שמסר או פרסם בעל זיכיון משנה לפי סימן ו׳ כאילו נמסרה או פורסמה, לפי העניין, על ידי הגורם המפעיל.
↺ פנימיות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
שר האוצר האריך את מועד העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א) לחוק, עד יום י״ח באדר ב׳ התשע״ט (25 במרס 2019) (ק״ת תשע״ט, 1335, 1906).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שתוקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} תיעשה לא יאוחר מיום ט״ז בתשרי התשע״ט (25 בספטמבר 2018).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את מועד העברת הפעילות כאמור באותו סעיף קטן בשישה חודשים, אם מצא כי בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש יש צורך בהארכה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר האוצר האריך את מועד העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק}}, עד יום י״ח באדר ב׳ התשע״ט (25 במרס 2019) (ק״ת תשע״ט, 1335, 1906).}}
{{ח:תת|(ג)}} עד יום תחילת הפעילות –
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום, למעט {{ח:פנימי|סימן א|סימנים א׳ עד ד׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, במקום ”הגורם המפעיל“ יקראו ”גורם מפעיל או בעל זיכיון המשנה, לפי העניין“;
{{ח:תתת|(2)}} יראו הודעה שמסר או פרסם בעל זיכיון משנה לפי {{ח:פנימי|סימן ו|סימן ו׳}} כאילו נמסרה או פורסמה, לפי העניין, על ידי הגורם המפעיל.

32פיקוח על מחירים

על אף האמור בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה לא יחולו על גורם מפעיל ועל בעל זיכיון המשנה צווים מכוח פרק ה׳ או ו׳ לאותו חוק שהיו בתוקף ביום התחילה; במהלך תקופה זו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן – השרים) יבחנו את הצורך בתיקון הצווים האמורים לשם התאמתם לפעילות הגורם המפעיל ובעל זיכיון המשנה; השרים רשאים להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים, ובלבד שעד לקבלת החלטה על ידי השרים כאמור לא יהיה שינוי במחירי החברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) ללקוחות במשק הישראלי שאינו נדרש משינוי בשל תנאי השוק.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996 → חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים
  • פרק ה׳ → חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים #פרק ה
  • או ו׳ לאותו חוק → חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים #פרק ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה לא יחולו על גורם מפעיל ועל בעל זיכיון המשנה צווים מכוח {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ו|או ו׳ לאותו חוק}} שהיו בתוקף ביום התחילה; במהלך תקופה זו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן – השרים) יבחנו את הצורך בתיקון הצווים האמורים לשם התאמתם לפעילות הגורם המפעיל ובעל זיכיון המשנה; השרים רשאים להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים, ובלבד שעד לקבלת החלטה על ידי השרים כאמור לא יהיה שינוי במחירי החברה שתוקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} ללקוחות במשק הישראלי שאינו נדרש משינוי בשל תנאי השוק.
תוספת ראשונה
הודעת עובד עובר

1

אני החתום מטה מספר ת.ז. ___________ מסכים לעבור לעבוד בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017 (להלן – החוק) החל מיום תחילת הפעילות כהגדרתו באותו חוק.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אני החתום מטה {{מוקטן|(שם מלא של העובד העובר)}} מספר ת.ז. <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> מסכים לעבור לעבוד בחברה שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017}} (להלן – החוק) החל {{ח:פנימי|סעיף 1|מיום תחילת הפעילות כהגדרתו באותו חוק}}.

2

ידוע לי שבהסכמה זו אני מסכים לכך שיחולו עליי הוראות סעיף 3(ב) לחוק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ידוע לי שבהסכמה זו אני מסכים לכך שיחולו עליי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב) לחוק}}.

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span>|(חתימת העובד העובר)}} | {{טקסט תחתי|<span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">_________</span>|(תאריך)}}}}
תוספת שנייה
פרטים שיש לכלול בהשגה

(1)

פרטי זיהוי המקרקעין שלגביהם מוגשת ההשגה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרטי זיהוי המקרקעין שלגביהם מוגשת ההשגה;

(2)

שם ומספר תעודת הזהות של המשיג;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שם ומספר תעודת הזהות של המשיג;

(3)

כתובת המשיג אליה יישלחו בדואר הודעות מאת המנהל והחלטתו, ואם הסכים לכך המשיג, יישלחו ההודעות וההחלטה לכתובת דואר אלקטרוני שמסר המשיג, בלבד;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתובת המשיג אליה יישלחו בדואר הודעות מאת המנהל והחלטתו, ואם הסכים לכך המשיג, יישלחו ההודעות וההחלטה לכתובת דואר אלקטרוני שמסר המשיג, בלבד;

(4)

טעמים להתנגדות לביצוע הפעולה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טעמים להתנגדות לביצוע הפעולה;

(5)

מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה.
תוספת שלישית
הוראות מיוחדות לעניין מקרקעין ובכלל זה המחוברים להם מנכסי המפעל

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><td colspan="3">שטח</td><td>הוראות</td></tr>
<tr><td rowspan="6">1.</td><td colspan="2">השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:</td><td rowspan="6">{{מוגדל|יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לעיריית אילת, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים.}}</td></tr>
<tr><td>רשת X(ITM)</td><td>רשת Y(ITM)</td></tr>
<tr><td>193,405</td><td>382,069</td></tr>
<tr><td>193,349.6</td><td>381,909</td></tr>
<tr><td>193,276</td><td>382,016</td></tr>
<tr><td>193,342.6</td><td>382,120
</td></tr>
<tr><td rowspan="6">2.</td><td colspan="2">השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:</td><td rowspan="6">{{מוגדל|יוחכר לגורם המפעיל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, והגורם המפעיל יעניק זכות שימוש לאחר, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים, בתנאים שיקבע הגורם המפעיל, לרבות לעניין הגבלת זכות השימוש לפי הוראת שר האוצר, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ושר הביטחון.}}</td></tr>
<tr><td>רשת X(ITM)</td><td>רשת Y(ITM)</td></tr>
<tr><td>193,349.6</td><td>381,909</td></tr>
<tr><td>193,098.4</td><td>381,794</td></tr>
<tr><td>193,094.1</td><td>381,797.9</td></tr>
<tr><td>193,276</td><td>382,016</td></tr>
</table>
שטחהוראות
1.השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לעיריית אילת, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים.
רשת X(ITM)רשת Y(ITM)
193,405382,069
193,349.6381,909
193,276382,016
193,342.6382,120
2.השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:יוחכר לגורם המפעיל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, והגורם המפעיל יעניק זכות שימוש לאחר, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים, בתנאים שיקבע הגורם המפעיל, לרבות לעניין הגבלת זכות השימוש לפי הוראת שר האוצר, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ושר הביטחון.
רשת X(ITM)רשת Y(ITM)
193,349.6381,909
193,098.4381,794
193,094.1381,797.9
193,276382,016