החקיקה בישראל

חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018 חוק

73
סעיפים
14
פרקים
9
תוספות
27
הגדרות
87
הפניות פנימיות
37
הפניות חיצוניות
8
הערות עריכה
9
תיקונים
היסטוריית תיקונים9 רשומות
ס״ח תשע״ח, 902חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטלייםPDF
תשפ״א, 16תיקוןPDF
תשפ״ב, 870תיקון מס׳ 2 והוראת שעהPDF
תשפ״ג, 152חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ד, 426ת״טPDF
1493תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיותPDF
תשפ״ה, 362תיקון מס׳ 4PDF
698ת״טPDF
ק״ת תשפ״ג, 962צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות

1הגדרותתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ה

בחוק זה –
”אמצעי קשר דיגיטלי“ –
”גוף ציבורי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)לעניין פרק ב׳ – גוף שנותן שירות לציבור, המנוי בתוספת הראשונה;
(2)לעניין פרקים ג׳ ו־ד׳ – גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים;
(3)לעניין פרק ד׳1 – גוף המנוי בפרטים (1), (2) ו־(6) עד (10) לתוספת הראשונה, למעט בית חולים, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, המנוי בתוספת השישית;
”גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים“ – כל אחד מאלה:
(1)גוף המנוי בחלק א׳ לתוספת השנייה;
(2)גוף המנוי בחלק ב׳ לתוספת השנייה, ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
(א)השר שוכנע כי יש מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית אחת לפחות, ואם לא הייתה מערכת כאמור – השר שוכנע שיש טעמים מיוחדים המצדיקים שהגוף יעשה שימוש במערכת מאושרת ממשלתית, בשים לב, בין היתר, למסוגלות המערכת ויכולתה לתת שירות לגוף האמור;
(ב)הגוף הודיע לשר כי ברצונו שחוק זה יחול עליו, והשר פרסם הודעה ברשומות כי החוק יחול עליו;
”ועדת חריגים“ – ועדה שהוקמה לפי סעיף 3יב;
"חוק הגנת הפרטיות – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
”מערכת מאושרת“ – מערכת מאושרת ממשלתית או מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית;
”מערכת מאושרת ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שמפעיל גוף ממשלתי שקבעה הממשלה;
”מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שאינה מופעלת על ידי גוף ממשלתי, שהשר אישר ועומדת בתנאים שקבע השר לפי סעיף 4(ב)(2);
”השר“ – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין חוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 13📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הממשלה קבעה כי שרת הכלכלה והתעשייה תהיה השרה הממונה על ביצוע החוק (י״פ תשפ״א, 10473).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי קשר דיגיטלי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – גוף שנותן שירות לציבור, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}} – גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}} – גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים (1)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|ו־(6) עד (10) לתוספת הראשונה}}, למעט בית חולים, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(2)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השר שוכנע כי יש מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית אחת לפחות, ואם לא הייתה מערכת כאמור – השר שוכנע שיש טעמים מיוחדים המצדיקים שהגוף יעשה שימוש במערכת מאושרת ממשלתית, בשים לב, בין היתר, למסוגלות המערכת ויכולתה לתת שירות לגוף האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגוף הודיע לשר כי ברצונו שחוק זה יחול עליו, והשר פרסם הודעה ברשומות כי החוק יחול עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יב|סעיף 3יב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} "חוק הגנת הפרטיות – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מאושרת“ – מערכת מאושרת ממשלתית או מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מאושרת ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שמפעיל גוף ממשלתי שקבעה הממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שאינה מופעלת על ידי גוף ממשלתי, שהשר אישר ועומדת בתנאים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הממשלה קבעה כי שרת הכלכלה והתעשייה תהיה השרה הממונה על ביצוע החוק (י״פ תשפ״א, 10473).}}
פרק ב׳: פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים

1אהגדרה – פרק ב׳תיקונים: תשפ״ב

בפרק זה, ”אמצעי קשר דיגיטלי“ – אמצעי טכנולוגי שבחר גוף ציבורי, המאפשר לציבור לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייתו קבצים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, ”אמצעי קשר דיגיטלי“ – אמצעי טכנולוגי שבחר גוף ציבורי, המאפשר לציבור לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייתו קבצים.

2פנייה באמצעי קשר דיגיטליתיקונים: תשפ״א

(א)גוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין או שהגוף הציבורי החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הפנייה לגבי עניין מסוים תהיה בדרך מסוימת אחרת; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות; על אף האמור, גוף ציבורי המאפשר לפנות אליו בעניין מסוים באמצעות פקסימיליה יהיה חייב לאפשר פנייה אליו באותו עניין גם באמצעי קשר דיגיטלי.
(ב)בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול הגוף הציבורי, בין השאר, שיקולים בדבר אופן זיהוי הפונה והצורך לוודא את זהותו, הגנה על פרטיות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית, והגנת סייבר.
(ג)אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופן השימוש בו זהה לשימוש בדואר אלקטרוני לעניין פנייה מסוימת, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין או שהגוף הציבורי החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הפנייה לגבי עניין מסוים תהיה בדרך מסוימת אחרת; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות; על אף האמור, גוף ציבורי המאפשר לפנות אליו בעניין מסוים באמצעות פקסימיליה יהיה חייב לאפשר פנייה אליו באותו עניין גם באמצעי קשר דיגיטלי.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול הגוף הציבורי, בין השאר, שיקולים בדבר אופן זיהוי הפונה והצורך לוודא את זהותו, הגנה על פרטיות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית, והגנת סייבר.
{{ח:תת|(ג)}} אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופן השימוש בו זהה לשימוש בדואר אלקטרוני לעניין פנייה מסוימת, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה.

3פרסום דרכי התקשרות עם גוף ציבורי

(א)גוף ציבורי יפרסם באתר האינטרנט שלו, לגבי יחידות בו הנותנות שירות לציבור, את עיקרי סוגי השירותים הניתנים ביחידות אלה, פריסתן הגאוגרפית, כתובותיהן ודרכי ההתקשרות עמן, ובכלל זה, בכפוף להוראות סעיף 2, אמצעי קשר דיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו לגוף הציבורי ולאותן יחידות; כמו כן יפרסם הגוף הציבורי דרכי התקשרות עם עובד הגוף או היחידה שנותנים שירות לציבור, כפי שיקבע מנהל הגוף הציבורי או היחידה, לפי העניין.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)מנהל גוף ציבורי רשאי להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שפרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי הגוף הציבורי או יחידה בו, אם סבר שפרסום כאמור עלול לפגוע פגיעה של ממש ברמת השירות הניתנת לציבור, או שיש חשש לשלומו של עובד הגוף הציבורי; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות;
(2)לא תחול חובה לפרסם דרכי התקשרות עם עובד גוף ציבורי שאופי עבודתו הוא קבלת קהל או טיפול שאינו מתמשך בפניות, ובמקום זה יפורסמו דרכי ההתקשרות עם מנהל הגוף הציבורי, ואם יש עובדים המטפלים באופן מתמשך בפניות – גם דרכי ההתקשרות עם עובדים כאמור, כפי שקבע מנהל הגוף הציבורי לעניין פסקה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי יפרסם באתר האינטרנט שלו, לגבי יחידות בו הנותנות שירות לציבור, את עיקרי סוגי השירותים הניתנים ביחידות אלה, פריסתן הגאוגרפית, כתובותיהן ודרכי ההתקשרות עמן, ובכלל זה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, אמצעי קשר דיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו לגוף הציבורי ולאותן יחידות; כמו כן יפרסם הגוף הציבורי דרכי התקשרות עם עובד הגוף או היחידה שנותנים שירות לציבור, כפי שיקבע מנהל הגוף הציבורי או היחידה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} מנהל גוף ציבורי רשאי להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שפרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי הגוף הציבורי או יחידה בו, אם סבר שפרסום כאמור עלול לפגוע פגיעה של ממש ברמת השירות הניתנת לציבור, או שיש חשש לשלומו של עובד הגוף הציבורי; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות;
{{ח:תתת|(2)}} לא תחול חובה לפרסם דרכי התקשרות עם עובד גוף ציבורי שאופי עבודתו הוא קבלת קהל או טיפול שאינו מתמשך בפניות, ובמקום זה יפורסמו דרכי ההתקשרות עם מנהל הגוף הציבורי, ואם יש עובדים המטפלים באופן מתמשך בפניות – גם דרכי ההתקשרות עם עובדים כאמור, כפי שקבע מנהל הגוף הציבורי לעניין פסקה זו.
פרק ג׳: שליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי

3אהגדרות – פרק ג׳תיקונים: תשפ״ב

בפרק זה –
”הודעה לבוחר“ – כל אחת מאלה: הודעה לקראת בחירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969, והודעה לקראת בחירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965;
”הודעה למלש״ב“ – מסר הנוגע להליכי רישומו, בדיקתו, מיונו או גיוסו של מיועד לשירות ביטחון;
”הודעה לקטין“ – כל אחת מאלה: הודעה למלש״ב או הודעה לבוחר המיועדת למי שבעת שליחת ההודעה הוא קטין;
”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”יחיד“ – תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין;
”מסר אזהרה“ – מסר המזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או לגרום לפגיעה חמורה ברכושו, ובלבד שיש דחיפות בקבלת המסר לשם צמצום מיידי של הסיכון בנוגע לאותו נמען או לסביבתו;
”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ובכלל זה הודעה על שליחת מסר כאמור;
”מען דיגיטלי“ – כהגדרתו בחיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית, של גורם המנוי בטור ב׳ שלצידו ונרשם במרשם בהתאם להוראות אותו חיקוק ולהוראות סעיף 3ב;
”מרשם“ – לרבות פנקס או כל אמצעי רישום דומה אף אם כינויו שונה;
”נמען“ – אדם שברשותו מען דיגיטלי;
”צו מחייב“ – צו שנקבע לפי סעיף 20 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ב–2022;
”רשם“ – הגורם המוסמך לנהל מרשם לפי חיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה לבוחר“ – כל אחת מאלה: הודעה לקראת בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, והודעה לקראת בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה למלש״ב“ – מסר הנוגע להליכי רישומו, בדיקתו, מיונו או גיוסו של מיועד לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעה לקטין“ – כל אחת מאלה: הודעה למלש״ב או הודעה לבוחר המיועדת למי שבעת שליחת ההודעה הוא קטין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אזהרה“ – מסר המזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או לגרום לפגיעה חמורה ברכושו, ובלבד שיש דחיפות בקבלת המסר לשם צמצום מיידי של הסיכון בנוגע לאותו נמען או לסביבתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ובכלל זה הודעה על שליחת מסר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כהגדרתו בחיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, של גורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳ שלצידו}} ונרשם במרשם בהתאם להוראות אותו חיקוק ולהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – לרבות פנקס או כל אמצעי רישום דומה אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמען“ – אדם שברשותו מען דיגיטלי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מחייב“ – צו שנקבע לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf|סעיף 20 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ב–2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – הגורם המוסמך לנהל מרשם לפי חיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}.

3בחובת יידועתיקונים: תשפ״ב

(א)בעת רישום מען דיגיטלי של אדם במרשם המתנהל לפי חיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית, יודיע הרשם לאדם על כל אלה:
(1)כי המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למטרות אלה:
(א)לשליחת מסרים אליו לפי הוראות פרק זה;
(ב)לעניין קטין – לשליחת הודעה לקטין;
(ג)לשם שיחה בעניין מסר אזהרה;
(2)לעניין יחיד – כי הוא רשאי להודיע בכל עת כל אחד מאלה:
(א)שאין באפשרותו לקבל מסר באופן קולי, מסר שהוא תמונה או מסר כתוב, אולם לא ניתן יהיה למסור הודעה כאמור לגבי מען דיגיטלי שהוא דואר אלקטרוני (בחוק זה – הודעה על מניעה);
(ב)שהוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות פרק זה למענו הדיגיטלי, וכי אם יודיע על סירוב כאמור יוכל גוף ציבורי לשלוח למענו הדיגיטלי מסר אזהרה בלבד, ואם נקבע צו מחייב – שהוא מעוניין לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות פרק זה למענו הדיגיטלי, וכי גם אם הודיע כי הוא מעוניין לקבל מסרים כאמור, הוא רשאי לחזור בו בכל עת ולהודיע שאינו מעוניין יותר לקבל מסרים כאמור;
(3)כי יש אפשרות שתחול חזקת מסירה לפי כל דין לגבי מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי למענו הדיגיטלי, לפי הוראות סעיף 3ח, ויסביר לאדם בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור.
(ב)מלאו ליחיד שמענו הדיגיטלי נרשם במרשם 18 שנים, ישלח לו הרשם הודעה הכוללת את המידע האמור בסעיף קטן (א), וכן יציין כי עליו להודיע על כל שינוי בפרטי המען הדיגיטלי שמסר.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת רישום מען דיגיטלי של אדם במרשם המתנהל לפי חיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ לתוספת השלישית}}, יודיע הרשם לאדם על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למטרות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לשליחת מסרים אליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין קטין – לשליחת הודעה לקטין;
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם שיחה בעניין מסר אזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יחיד – כי הוא רשאי להודיע בכל עת כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שאין באפשרותו לקבל מסר באופן קולי, מסר שהוא תמונה או מסר כתוב, אולם לא ניתן יהיה למסור הודעה כאמור לגבי מען דיגיטלי שהוא דואר אלקטרוני (בחוק זה – הודעה על מניעה);
{{ח:תתתת|(ב)}} שהוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} למענו הדיגיטלי, וכי אם יודיע על סירוב כאמור יוכל גוף ציבורי לשלוח למענו הדיגיטלי מסר אזהרה בלבד, ואם נקבע צו מחייב – שהוא מעוניין לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} למענו הדיגיטלי, וכי גם אם הודיע כי הוא מעוניין לקבל מסרים כאמור, הוא רשאי לחזור בו בכל עת ולהודיע שאינו מעוניין יותר לקבל מסרים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} כי יש אפשרות שתחול חזקת מסירה לפי כל דין לגבי מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי למענו הדיגיטלי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ח|סעיף 3ח}}, ויסביר לאדם בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מלאו ליחיד שמענו הדיגיטלי נרשם במרשם 18 שנים, ישלח לו הרשם הודעה הכוללת את המידע האמור בסעיף קטן (א), וכן יציין כי עליו להודיע על כל שינוי בפרטי המען הדיגיטלי שמסר.

3גדיוור דיגיטלי בידי גוף ציבוריתיקונים: תשפ״ב

(א)במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי רשאי גוף ציבורי לשלוח מסר אלקטרוני למען הדיגיטלי של אדם, רק אם המסר נשלח באמצעות מערכת מאושרת ומתקיימים כל אלה:
(1)מתקיים אחד מאלה:
(א)המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל;
(ב)המסר כולל מידע אישי לנמען שהוא יחיד או שהוא מסר המותאם באופן ייעודי לנמען שהוא תאגיד;
(ג)המסר כולל מידע המותאם לנמען בעניין מיצוי זכויות, אספקת שירותים חיוניים או פגיעה משמעותית בשגרת החיים שלו;
(ד)המסר הוא מסר אזהרה; מסר אזהרה יכול שיימסר בשיחה;
(ה)המסר הוא מסוג המסרים שהנמען נתן לגוף הציבורי את הסכמתו לשליחתם למענו הדיגיטלי, ובלבד שהגוף הציבורי יאפשר לנמען לבטל את הסכמתו באופן דומה לאופן שבו היא ניתנה;
(ו)לעניין נמען שהוא קטין – המסר הוא הודעה לקטין;
(2)המסר ניתן לשמירה ולאחזור על ידי הגוף הציבורי ועל ידי הנמען;
(3)המסר נשלח באופן מאובטח, תוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין מפני פגיעה, שיבוש או גישה אליו שלא על ידי הנמען בתהליך שליחתו;
(4)המסר נשלח באופן המותאם לתוכנו ובשים לב לרגישות המידע הכלול בו ותוך התחשבות בנוחות השימוש של הנמען, בהתאם להוראות התוספת הרביעית;
(5)הגוף הציבורי נקט אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין כדי להבטיח שתוכן המסר לא ישתנה מעת שליחתו עד קבלתו אצל הנמען;
(6)לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – המסר נגיש בהתאם להוראות לעניין נגישות שירות אינטרנט שנקבעו לפי סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, כאילו היה שירות אינטרנט כאמור באותן הוראות;
(7)המסר כלל הסבר לנמען על דרכי הפנייה שבהן הנמען רשאי או חייב לפעול בתגובה למסר, וכן כתובת דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר שבאמצעותו הוא יכול ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר; תנאי זה לא יחול לעניין סוגי מסרים שגוף ציבורי קבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל טיבו או אופיו של המסר לא ייכללו בו הסבר, כתובת או אמצעי כאמור;
(ב)אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהנמען ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר באמצעות דרכי הפנייה שהגוף הציבורי מעמיד לרשות כלל הציבור באותו עניין;
(8)לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או שהופעל לגביו ייפוי כוח מתמשך – המסר נשלח לאדם ולאפוטרופוס של אותו אדם או למיופה הכוח שלו, בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיע נמען שהוא יחיד בגיר לרשם, לפי הוראות סעיף 5א(ב)(1) לחוק מרשם האוכלוסין, כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי, יוכל גוף ציבורי לשלוח לו, כאמור באותו סעיף קטן, רק מסר אזהרה או מסר הנשלח בידי הרשם כדי ליידע את הנמען בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי; מסר ליידוע כאמור יישלח, ככל הניתן, באופן מותאם אישית, ובכלל זה גם בשפה הערבית ולא יותר מארבע פעמים.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), בחיקוק המנוי בתוספת החמישית יחולו ההוראות שנקבעו באותו חיקוק לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), נקבעו בחיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין שליחת מסר אלקטרוני כאמור בסעיף קטן (א) רישה, שנכללות בהן הוראות לעניין אופן שליחתו ותנאים לשליחתו, יחולו אותן הוראות לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
(ד)פרטי מען דיגיטלי שהועברו מרשם למערכת מאושרת לשם שליחת מסר אלקטרוני מסוים לפי הוראות חוק זה, יימחקו ולא יישמרו אלא לשם תיעוד או אם הדבר נדרש מסיבות טכנולוגיות או בנסיבות מיוחדות אחרות; שמירת פרטי המען הדיגיטלי תיעשה בכפוף לאבטחתם לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות.
(ה)העביר הנמען מסר לגוף הציבורי באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני או האמצעי הדיגיטלי האחר שנכלל במסר שהעביר לו הגוף הציבורי, לפי סעיף קטן (א)(7)(א), ישלח הגוף הציבורי לנמען אישור או חיווי על כך שהמסר של הנמען התקבל, למעט אם התקיימו טעמים מיוחדים בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של המשרד.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה בתקופה של שלוש שנים מיום 27.6.2023):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19יב
  • סעיף 5א(ב)(1) לחוק מרשם האוכלוסין → חוק מרשם האוכלוסין #סעיף 5א
  • חוק הגנת הפרטיות → חוק הגנת הפרטיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי רשאי גוף ציבורי לשלוח מסר אלקטרוני למען הדיגיטלי של אדם, רק אם המסר נשלח באמצעות מערכת מאושרת ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל;
{{ח:תתתת|(ב)}} המסר כולל מידע אישי לנמען שהוא יחיד או שהוא מסר המותאם באופן ייעודי לנמען שהוא תאגיד;
{{ח:תתתת|(ג)}} המסר כולל מידע המותאם לנמען בעניין מיצוי זכויות, אספקת שירותים חיוניים או פגיעה משמעותית בשגרת החיים שלו;
{{ח:תתתת|(ד)}} המסר הוא מסר אזהרה; מסר אזהרה יכול שיימסר בשיחה;
{{ח:תתתת|(ה)}} המסר הוא מסוג המסרים שהנמען נתן לגוף הציבורי את הסכמתו לשליחתם למענו הדיגיטלי, ובלבד שהגוף הציבורי יאפשר לנמען לבטל את הסכמתו באופן דומה לאופן שבו היא ניתנה;
{{ח:תתתת|(ו)}} לעניין נמען שהוא קטין – המסר הוא הודעה לקטין;
{{ח:תתת|(2)}} המסר ניתן לשמירה ולאחזור על ידי הגוף הציבורי ועל ידי הנמען;
{{ח:תתת|(3)}} המסר נשלח באופן מאובטח, תוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין מפני פגיעה, שיבוש או גישה אליו שלא על ידי הנמען בתהליך שליחתו;
{{ח:תתת|(4)}} המסר נשלח באופן המותאם לתוכנו ובשים לב לרגישות המידע הכלול בו ותוך התחשבות בנוחות השימוש של הנמען, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}};
{{ח:תתת|(5)}} הגוף הציבורי נקט אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין כדי להבטיח שתוכן המסר לא ישתנה מעת שליחתו עד קבלתו אצל הנמען;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – המסר נגיש בהתאם להוראות לעניין נגישות שירות אינטרנט שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יב|סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, כאילו היה שירות אינטרנט כאמור באותן הוראות;
{{ח:תתת|(7)|(א)}} המסר כלל הסבר לנמען על דרכי הפנייה שבהן הנמען רשאי או חייב לפעול בתגובה למסר, וכן כתובת דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר שבאמצעותו הוא יכול ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר; תנאי זה לא יחול לעניין סוגי מסרים שגוף ציבורי קבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל טיבו או אופיו של המסר לא ייכללו בו הסבר, כתובת או אמצעי כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהנמען ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר באמצעות דרכי הפנייה שהגוף הציבורי מעמיד לרשות כלל הציבור באותו עניין;
{{ח:תתת|(8)}} לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או שהופעל לגביו ייפוי כוח מתמשך – המסר נשלח לאדם ולאפוטרופוס של אותו אדם או למיופה הכוח שלו, בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיע נמען שהוא יחיד בגיר לרשם, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 5א|סעיף 5א(ב)(1) לחוק מרשם האוכלוסין}}, כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי, יוכל גוף ציבורי לשלוח לו, כאמור באותו סעיף קטן, רק מסר אזהרה או מסר הנשלח בידי הרשם כדי ליידע את הנמען בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי; מסר ליידוע כאמור יישלח, ככל הניתן, באופן מותאם אישית, ובכלל זה גם בשפה הערבית ולא יותר מארבע פעמים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), בחיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} יחולו ההוראות שנקבעו באותו חיקוק לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופה של שלוש שנים מיום 27.6.2023):}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), נקבעו בחיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין שליחת מסר אלקטרוני כאמור בסעיף קטן (א) רישה, שנכללות בהן הוראות לעניין אופן שליחתו ותנאים לשליחתו, יחולו אותן הוראות לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} פרטי מען דיגיטלי שהועברו מרשם למערכת מאושרת לשם שליחת מסר אלקטרוני מסוים לפי הוראות חוק זה, יימחקו ולא יישמרו אלא לשם תיעוד או אם הדבר נדרש מסיבות טכנולוגיות או בנסיבות מיוחדות אחרות; שמירת פרטי המען הדיגיטלי תיעשה בכפוף לאבטחתם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ה)}} העביר הנמען מסר לגוף הציבורי באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני או האמצעי הדיגיטלי האחר שנכלל במסר שהעביר לו הגוף הציבורי, לפי סעיף קטן (א)(7)(א), ישלח הגוף הציבורי לנמען אישור או חיווי על כך שהמסר של הנמען התקבל, למעט אם התקיימו טעמים מיוחדים בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של המשרד.

3דדיוור דיגיטלי שלא לפי חוק זהתיקונים: תשפ״ב

(א)אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של גוף ציבורי לפי כל דין לשלוח מסר אלקטרוני לאדם בעניין מסוים, אף שלא בהתאם להוראות סעיף 3ג, ולא יחולו על משלוח המסר הוראות חוק זה, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב)מסר אדם לגוף ציבורי פרטים ליצירת קשר באופן דיגיטלי (בסעיף זה – פרטי קשר), בהסכמה, רשאי הגוף הציבורי, בלי לגרוע מההסדרים הקבועים בחיקוק לעניין אופן שליחת המסר –
(1)לשלוח לאותו אדם מסרים באותו עניין שלשמו נמסרו לו פרטי הקשר ובהתאם לתנאי ההסכמה, ובלבד שהאדם לא ביטל את הסכמתו;
(2)לפנות לאדם שמסר את פרטי הקשר ולהציע לו לקבל מסר בעניין אחר; לא השיב אדם לפנייה כאמור – יראו אותו כאילו סירב לקבל מסרים בעניין אחר.
(ג)היו בידי הגוף הציבורי פרטי קשר של אדם, מכוח חיקוק, רשאי הגוף הציבורי לשלוח לו מסר בהתאם להוראות החיקוק או להוראות חוק הגנת הפרטיות.
(ד)גוף ציבורי ששולח מסר לפי הוראות סעיף זה לא יתנה משלוח מסר באופן דיגיטלי לפי סעיף זה במסירת פרטי מען דיגיטלי לפי חוק מרשם האוכלוסין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הפרטיות → חוק הגנת הפרטיות
  • חוק מרשם האוכלוסין → חוק מרשם האוכלוסין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של גוף ציבורי לפי כל דין לשלוח מסר אלקטרוני לאדם בעניין מסוים, אף שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, ולא יחולו על משלוח המסר הוראות חוק זה, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר אדם לגוף ציבורי פרטים ליצירת קשר באופן דיגיטלי (בסעיף זה – פרטי קשר), בהסכמה, רשאי הגוף הציבורי, בלי לגרוע מההסדרים הקבועים בחיקוק לעניין אופן שליחת המסר –
{{ח:תתת|(1)}} לשלוח לאותו אדם מסרים באותו עניין שלשמו נמסרו לו פרטי הקשר ובהתאם לתנאי ההסכמה, ובלבד שהאדם לא ביטל את הסכמתו;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לאדם שמסר את פרטי הקשר ולהציע לו לקבל מסר בעניין אחר; לא השיב אדם לפנייה כאמור – יראו אותו כאילו סירב לקבל מסרים בעניין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} היו בידי הגוף הציבורי פרטי קשר של אדם, מכוח חיקוק, רשאי הגוף הציבורי לשלוח לו מסר בהתאם להוראות החיקוק או להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ד)}} גוף ציבורי ששולח מסר לפי הוראות סעיף זה לא יתנה משלוח מסר באופן דיגיטלי לפי סעיף זה במסירת פרטי מען דיגיטלי לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין}}.
פרק ד׳: שקילות דיוור דיגיטלי לשליחה בדואר

3הדיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדוארתיקונים: תשפ״ב

נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר, אם מתקיימים כל אלה:
(1)המסר נשלח לפי הוראות סעיף 3ג;
(2)הגוף הציבורי תיעד את משלוח המסר;
(3)אם נקבעה לגבי שליחת המסר חזקת מסירה לפי דין – במסר נכללה הודעה על חזקת מסירה כאמור, באופן בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות, והסבר בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור;
(4)באמצעי שבו נשלח המסר נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו ולא התקבל חיווי על כשל כאמור; התקבל חיווי על כשל כאמור – יודיע על כך הגוף הציבורי לרשם;
(5)לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – הגוף הציבורי נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שהמסר יגיע לתיבת הדואר הנכנס של הנמען; בפסקה זו, ”תיבת דואר נכנס“ – תיבת הדואר הראשית בכתובת הדואר האלקטרוני שבה מתקבלות הודעות, כברירת מחדל, מכתובת הדואר אלקטרוני שאינה מוגדרת או מזוהה ככתובת שאינה רצויה;
(6)המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר, אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המסר נשלח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}};
{{ח:תת|(2)}} הגוף הציבורי תיעד את משלוח המסר;
{{ח:תת|(3)}} אם נקבעה לגבי שליחת המסר חזקת מסירה לפי דין – במסר נכללה הודעה על חזקת מסירה כאמור, באופן בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות, והסבר בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור;
{{ח:תת|(4)}} באמצעי שבו נשלח המסר נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו ולא התקבל חיווי על כשל כאמור; התקבל חיווי על כשל כאמור – יודיע על כך הגוף הציבורי לרשם;
{{ח:תת|(5)}} לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – הגוף הציבורי נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שהמסר יגיע לתיבת הדואר הנכנס של הנמען; בפסקה זו, ”תיבת דואר נכנס“ – תיבת הדואר הראשית בכתובת הדואר האלקטרוני שבה מתקבלות הודעות, כברירת מחדל, מכתובת הדואר אלקטרוני שאינה מוגדרת או מזוהה ככתובת שאינה רצויה;
{{ח:תת|(6)}} המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות.

3ודיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשוםתיקונים: תשפ״ב

נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום או במכתב רשום (בפרק זה – דואר רשום), בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ומתקיים אחד מאלה:
(1)הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין;
(2)אם הנמען לא אישר את קבלת המסר ולא התקבל חיווי כאמור בפסקה (1) –
(א)הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת, זמן סביר לאחר משלוח המסר לראשונה, לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען לפחות, והנמען אישר את קבלת המסר או התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען;
(ב)לא אישר הנמען את קבלת המסר לאחר שנשלח פעם נוספת או לא התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען – הגוף הציבורי שלח את המסר לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ואם ניתן לעשות כן בהתחשב במאפייני המען הדיגיטלי – לאחד מהם בדרך שונה מהדרך שבה נשלח המסר קודם לכן, ואם מסר הנמען הודעה על מניעה כאמור בסעיף 3ב – הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת באותה דרך שבה נשלח קודם לכן.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום או במכתב רשום ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – דואר רשום), בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה}}, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין;
{{ח:תת|(2)}} אם הנמען לא אישר את קבלת המסר ולא התקבל חיווי כאמור בפסקה (1) –
{{ח:תתת|(א)}} הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת, זמן סביר לאחר משלוח המסר לראשונה, לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען לפחות, והנמען אישר את קבלת המסר או התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען;
{{ח:תתת|(ב)}} לא אישר הנמען את קבלת המסר לאחר שנשלח פעם נוספת או לא התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען – הגוף הציבורי שלח את המסר לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ואם ניתן לעשות כן בהתחשב במאפייני המען הדיגיטלי – לאחד מהם בדרך שונה מהדרך שבה נשלח המסר קודם לכן, ואם מסר הנמען הודעה על מניעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב}} – הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת באותה דרך שבה נשלח קודם לכן.

3זדיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום עם אישור מסירה או למסירה אישיתתיקונים: תשפ״ב

(א)נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום עם אישור מסירה, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, והנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין.
(ב)הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מסר שלגביו נקבע בחיקוק כי ניתן למוסרו במסירה אישית או במסירה ביד, ובלבד שנקבע באותו חיקוק כי ניתן לשלוח אותו בדרך נוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום עם אישור מסירה, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה}}, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, והנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מסר שלגביו נקבע בחיקוק כי ניתן למוסרו במסירה אישית או במסירה ביד, ובלבד שנקבע באותו חיקוק כי ניתן לשלוח אותו בדרך נוספת.

3חחזקת מסירה לעניין המצאת מסר למען דיגיטליתיקונים: תשפ״ב

(א)נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי בדואר או בדואר רשום, בין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ ובין שהוא נוקט לשון ”נתינה“ או ”שליחה“ או לשון אחרת, רואים את ההמצאה לפי אותן הוראות כמבוצעת בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר האחרון כאמור אם מתקיימים התנאים שלהלן, והכול אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך:
(1)המסר הוא מסר אלקטרוני שנשלח לפי הוראות סעיפים 3ה או 3ו, לפי העניין;
(2)לא נקבעו באותו חיקוק הוראות בדבר חזקת מסירה לעניין המצאת המסר;
(3)לא נקבעה באותו חיקוק הוראה שמשתמע ממנה שאין להחיל חזקת מסירה לעניין המצאת המסר.
(ב)נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי בדואר או בדואר רשום, כאמור בסעיף קטן (א) רישה, ובכלל זה הוראות לעניין חזקת מסירה לגבי המצאת המסר לעניין מסר אלקטרוני שנשלח לפי אותן הוראות, יחולו הוראות סעיף 3ה או 3ו וההוראות הקבועות לגבי חזקת המסירה באותו חיקוק לעניין מניין הימים.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי בדואר או בדואר רשום, בין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ ובין שהוא נוקט לשון ”נתינה“ או ”שליחה“ או לשון אחרת, רואים את ההמצאה לפי אותן הוראות כמבוצעת בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר האחרון כאמור אם מתקיימים התנאים שלהלן, והכול אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך:
{{ח:תתת|(1)}} המסר הוא מסר אלקטרוני שנשלח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיפים 3ה}} {{ח:פנימי|סעיף 3ו|או 3ו}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} לא נקבעו באותו חיקוק הוראות בדבר חזקת מסירה לעניין המצאת המסר;
{{ח:תתת|(3)}} לא נקבעה באותו חיקוק הוראה שמשתמע ממנה שאין להחיל חזקת מסירה לעניין המצאת המסר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי בדואר או בדואר רשום, כאמור בסעיף קטן (א) רישה, ובכלל זה הוראות לעניין חזקת מסירה לגבי המצאת המסר לעניין מסר אלקטרוני שנשלח לפי אותן הוראות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}} {{ח:פנימי|סעיף 3ו|או 3ו}} וההוראות הקבועות לגבי חזקת המסירה באותו חיקוק לעניין מניין הימים.

3טפרק ד׳ – סייג לתחולהתיקונים: תשפ״ב

הוראות פרק זה לא יחולו לגבי משלוח הודעה למלש״ב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} לא יחולו לגבי משלוח הודעה למלש״ב.
פרק ד׳1: הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים

3יהגדרות – פרק ד׳1תיקונים: תשפ״ה

בפרק זה –
”החרגה“ – קביעה של השר הממונה על הגוף הציבורי לפי סעיף 3יג(א) כי חובת ההנגשה הדיגיטלית לפי סעיף 3יא(א) לא תחול על שירות נפוץ מסוים;
”מערך הדיגיטל הלאומי“ – מערך הדיגיטל הלאומי שהוקם מכוח החלטת הממשלה ופועל לפי החלטותיה;
”ערוץ שירות“ – אמצעי ליצירת קשר בין הגוף הציבורי ובין מקבל השירות, ובכלל זה אתר אינטרנט, טלפון, סניף דואר, סניף הגוף הציבורי ועמדת שירות ממוחשבת;
”פעולה לשם שירות“ – פעולה שגוף ציבורי מבצע לשם הפעלת סמכותו לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, כדי לספק או לאפשר ליחיד או לתאגיד את אחד מאלה:
(1)הגשת בקשה לקבלת אישור, היתר, הרשאה, רישיון, תעודה, הכרה, או כל סוג אחר של מסמך רשמי, ובכלל זה בקשה לרישום או לשינוי רישום במרשם רשמי וכן בקשה למימוש זכות;
(2)הגשת בקשה לקבלת כספים, נכסים או הטבות כגון קצבאות, מענקים וכיוצא באלה, לרבות בקשה לביצוע שינויים לגביהם או בתנאי התשלום שלהם;
(3)תשלום כספים, ובין השאר מסים, חובות, אגרות והיטלים, לרבות בקשה לביצוע שינויים בסכומי התשלום או בתנאיו, כגון בקשה להנחה או לפריסת תשלומים;
(4)הגשת דיווחים או מסירת מידע אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראות שבדין, למעט מסירת מידע שנאסף לצורכי סטטיסטיקה ומחקר בלבד;
(5)בקשה לקבלת מידע שמופנית אל הגוף הציבורי בנושא מסוים;
לעניין הגדרה זו, ”הגשת בקשה“ – לרבות תהליכים הנלווים להליך הגשת הבקשה, ובכלל זה רישום, זימון תור, הגשה והשלמה של מידע ומסמכים, מתן חיווי לעניין סטטוס הבקשה וכן תיעוד היסטוריית הבקשה;
”שירות נפוץ“ – פעולה לשם שירות, לגבי שירות אשר ניתן בשנה קלנדרית אחת לפחות, מבין חמש השנים האחרונות, ליותר מ־5,000 יחידים או ליותר מ־500 תאגידים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החרגה“ – קביעה של השר הממונה על הגוף הציבורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יג|סעיף 3יג(א)}} כי חובת ההנגשה הדיגיטלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(א)}} לא תחול על שירות נפוץ מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך הדיגיטל הלאומי“ – מערך הדיגיטל הלאומי שהוקם מכוח החלטת הממשלה ופועל לפי החלטותיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ שירות“ – אמצעי ליצירת קשר בין הגוף הציבורי ובין מקבל השירות, ובכלל זה אתר אינטרנט, טלפון, סניף דואר, סניף הגוף הציבורי ועמדת שירות ממוחשבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה לשם שירות“ – פעולה שגוף ציבורי מבצע לשם הפעלת סמכותו לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, כדי לספק או לאפשר ליחיד או לתאגיד את אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגשת בקשה לקבלת אישור, היתר, הרשאה, רישיון, תעודה, הכרה, או כל סוג אחר של מסמך רשמי, ובכלל זה בקשה לרישום או לשינוי רישום במרשם רשמי וכן בקשה למימוש זכות;
{{ח:תתת|(2)}} הגשת בקשה לקבלת כספים, נכסים או הטבות כגון קצבאות, מענקים וכיוצא באלה, לרבות בקשה לביצוע שינויים לגביהם או בתנאי התשלום שלהם;
{{ח:תתת|(3)}} תשלום כספים, ובין השאר מסים, חובות, אגרות והיטלים, לרבות בקשה לביצוע שינויים בסכומי התשלום או בתנאיו, כגון בקשה להנחה או לפריסת תשלומים;
{{ח:תתת|(4)}} הגשת דיווחים או מסירת מידע אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראות שבדין, למעט מסירת מידע שנאסף לצורכי סטטיסטיקה ומחקר בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} בקשה לקבלת מידע שמופנית אל הגוף הציבורי בנושא מסוים;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, ”הגשת בקשה“ – לרבות תהליכים הנלווים להליך הגשת הבקשה, ובכלל זה רישום, זימון תור, הגשה והשלמה של מידע ומסמכים, מתן חיווי לעניין סטטוס הבקשה וכן תיעוד היסטוריית הבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות נפוץ“ – פעולה לשם שירות, לגבי שירות אשר ניתן בשנה קלנדרית אחת לפחות, מבין חמש השנים האחרונות, ליותר מ־5,000 יחידים או ליותר מ־500 תאגידים.

3יאחובת הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוציםתיקונים: תשפ״ה, תשפ״ה־2

(א)גוף ציבורי ינגיש את השירותים הנפוצים שהוא מופקד עליהם, באופן דיגיטלי, כך שכלל הפעולות המתבצעות על ידי מקבל השירות לשם קבלתו יוכלו להתבצע באופן מקוון, לרבות על ידי פנייה באמצעי קשר דיגיטלי כהגדרתו בסעיף 1א, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין.
(ב)הנגשה כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם להוראות אלו:
(1)לעניין שירות נפוץ אשר בשל אופיו מתחייבת הזדהות של מקבל השירות – מקבל השירות יזוהה באמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות התואמת את סוג השירות המבוקש ואת רגישותו, בנסיבות העניין;
(2)הגוף הציבורי ישקול שיקולים הנוגעים להגנה על פרטיותו של מקבל השירות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית ואבטחת מידע;
(3)העברת מידע בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, מאת מקבל השירות אל הגוף הציבורי, תתאפשר בדרך מאובטחת ובאופן שמתחשב בשיקולי הגנה על הפרטיות, והכול בהתאם למידת רגישות המידע בנסיבות העניין;
(4)הגוף הציבורי ישקול שיקולי הגנת הסייבר לעניין תקיפות על המערכות והממשקים הנוגעים לשירות או תקיפות באמצעותם, וינקוט אמצעי הגנה לשם כך, לרבות אמצעים לזיהוי תקיפות סייבר ולהתמודדות עימן.
(ג)גוף ציבורי המנוי בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, ינגיש שירות נפוץ כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף להנחיות קצין מוסמך, כהגדרתו בחוק האמור, אשר ניתנו מכוח סעיף 10 לאותו חוק.
(ד)הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ה)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל הוראה בעניין הגנת הסייבר או הזדהות בטוחה שנקבעה בהחלטת הממשלה או לפיה; ואולם, במקרה של סתירה, יגברו הוראות חוק זה.
(ו)אין בחובת ההנגשה החלה על גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מחובתו לספק, בהתאם לקהל היעד של השירות, מענה הולם למי שאינם בעלי מיומנות או שאין להם אמצעים לקבל שירות באופן דיגיטלי, כך שתינתן להם אפשרות סבירה ומעשית לקבלת השירות הנפוץ בהתחשב במאפייניהם הייחודיים.
(ז)על מסר אלקטרוני שהועבר מגוף ציבורי ליחיד במסגרת מתן שירות נפוץ לפי פרק זה יחולו הוראות פרק ג׳.
(ח)על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף ציבורי רשאי שלא להנגיש באופן דיגיטלי את השירותים הנפוצים המנויים בתוספת השביעית.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הגנת הפרטיות → חוק הגנת הפרטיות
  • בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #תוספת 5
  • בחוק האמור → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
  • סעיף 10 לאותו חוק → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי ינגיש את השירותים הנפוצים שהוא מופקד עליהם, באופן דיגיטלי, כך שכלל הפעולות המתבצעות על ידי מקבל השירות לשם קבלתו יוכלו להתבצע באופן מקוון, לרבות על ידי פנייה באמצעי קשר דיגיטלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} הנגשה כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם להוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות נפוץ אשר בשל אופיו מתחייבת הזדהות של מקבל השירות – מקבל השירות יזוהה באמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות התואמת את סוג השירות המבוקש ואת רגישותו, בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הגוף הציבורי ישקול שיקולים הנוגעים להגנה על פרטיותו של מקבל השירות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית ואבטחת מידע;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מידע בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, מאת מקבל השירות אל הגוף הציבורי, תתאפשר בדרך מאובטחת ובאופן שמתחשב בשיקולי הגנה על הפרטיות, והכול בהתאם למידת רגישות המידע בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(4)}} הגוף הציבורי ישקול שיקולי הגנת הסייבר לעניין תקיפות על המערכות והממשקים הנוגעים לשירות או תקיפות באמצעותם, וינקוט אמצעי הגנה לשם כך, לרבות אמצעים לזיהוי תקיפות סייבר ולהתמודדות עימן.
{{ח:תת|(ג)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, ינגיש שירות נפוץ כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף להנחיות קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק האמור}}, אשר ניתנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיף 10 לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל הוראה בעניין הגנת הסייבר או הזדהות בטוחה שנקבעה בהחלטת הממשלה או לפיה; ואולם, במקרה של סתירה, יגברו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בחובת ההנגשה החלה על גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מחובתו לספק, בהתאם לקהל היעד של השירות, מענה הולם למי שאינם בעלי מיומנות או שאין להם אמצעים לקבל שירות באופן דיגיטלי, כך שתינתן להם אפשרות סבירה ומעשית לקבלת השירות הנפוץ בהתחשב במאפייניהם הייחודיים.
{{ח:תת|(ז)}} על מסר אלקטרוני שהועבר מגוף ציבורי ליחיד במסגרת מתן שירות נפוץ לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף ציבורי רשאי שלא להנגיש באופן דיגיטלי את השירותים הנפוצים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}.

3יבועדת חריגיםתיקונים: תשפ״ה

(א)תוקם ועדת חריגים שתפקידה להמליץ לשר הממונה על הגוף הציבורי כאמור בסעיף 3יג(א) לעניין החרגה של שירות נפוץ מחובת ההנגשה הדיגיטלית לפי סעיף 3יא(א), ובכלל זה לעניין משך ההחרגה, ואלה חבריה:
(1)המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו;
(2)ראש מערך הדיגיטל הלאומי או נציג מטעמו;
(3)הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציג מטעמו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה, או חבר ועדה אחר שהסמיך לכך;
(4)המנהל הכללי של משרד המשפטים (להלן – המנכ״ל) ונציג נוסף מטעמו, או שני נציגים מטעם המנכ״ל;
(5)ראש מערך הסייבר הלאומי או נציג מטעמו;
(6)לעניין בקשה להחרגה שמגיש ראש רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים או נציג מטעמו.
(ב)הודעה על מינוי חברי ועדת החריגים והרכב הוועדה תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.
(ג)קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
(ד)המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה.
(ה)החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ו)הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדת חריגים שתפקידה להמליץ לשר הממונה על הגוף הציבורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3יג|בסעיף 3יג(א)}} לעניין החרגה של שירות נפוץ מחובת ההנגשה הדיגיטלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(א)}}, ובכלל זה לעניין משך ההחרגה, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} ראש מערך הדיגיטל הלאומי או נציג מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציג מטעמו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה, או חבר ועדה אחר שהסמיך לכך;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים (להלן – המנכ״ל) ונציג נוסף מטעמו, או שני נציגים מטעם המנכ״ל;
{{ח:תתת|(5)}} ראש מערך הסייבר הלאומי או נציג מטעמו;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין בקשה להחרגה שמגיש ראש רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים או נציג מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי חברי ועדת החריגים והרכב הוועדה תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.
{{ח:תת|(ג)}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.

3יגהחרגת שירות נפוץתיקונים: תשפ״ה

(א)ראה שר הממונה על גוף ציבורי, ולעניין רשויות מקומיות – שר הפנים (בפרק זה – השר הממונה על הגוף הציבורי), ולעניין רשות מקומית מסוימת – ראש הרשות, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות כי שירות נפוץ מסוים לא יונגש באופן דיגיטלי, יפנה השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין החרגת השירות הנפוץ האמור ומשך ההחרגה; לפנייה יצורפו פרטי השירות הנפוץ שלגביו מבוקשת ההחרגה, הנימוקים להחרגה ומשך ההחרגה המבוקש.
(ב)ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר הממונה על הגוף הציבורי בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה, יראו כאילו המליצה לאשר את ההחרגה בהתאם לפניית השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית, לפי העניין; ועדת החריגים רשאית להאריך את המועד האמור, בהחלטה מנומקת, ב־30 ימים נוספים.
(ג)המלצת ועדת החריגים תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, אולם לא תפרסם הוועדה את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימת לגביה עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, והיא אינה חייבת לפרסם את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימות לגביה אחת העילות המנויות בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)המליצה ועדת החריגים על החרגה של השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן, בהתאם להמלצת הוועדה, את התוספת השביעית לגבי אותו שירות, כאמור בסעיף 5(ז).
(ה)המליצה ועדת החריגים שלא להחריג את השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן את התוספת השביעית לגבי אותו שירות, כאמור בסעיף 5(ז), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(1)הממשלה אישרה, בהחלטתה, את בקשת השר הממונה על הגוף הציבורי להחרגה;
(2)התקבלה הסכמת שר האוצר וכן התקיימה התייעצות עם השר; שר האוצר והשר יעבירו את עמדתם בנושא בתוך 60 ימים ממועד קבלת הפנייה מאת השר הממונה על הגוף הציבורי; לא עשו כן – יראו כאילו התקבלה ההסכמה וקוימה חובת ההיוועצות, בהתאמה.
(ו)על אף האמור בסעיף זה, לעניין גוף ציבורי המנוי בתוספת השישית, רשאי השר הממונה על הגוף הציבורי לתקן את התוספת השביעית לגבי שירות שנותן אותו גוף ציבורי, אולם לא תינתן המלצת ועדת החריגים לעניין זה ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(1), ויחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע #סעיף 9
  • בסעיף 9(ב) לחוק האמור → חוק חופש המידע #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה שר הממונה על גוף ציבורי, ולעניין רשויות מקומיות – שר הפנים ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – השר הממונה על הגוף הציבורי), ולעניין רשות מקומית מסוימת – ראש הרשות, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות כי שירות נפוץ מסוים לא יונגש באופן דיגיטלי, יפנה השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין החרגת השירות הנפוץ האמור ומשך ההחרגה; לפנייה יצורפו פרטי השירות הנפוץ שלגביו מבוקשת ההחרגה, הנימוקים להחרגה ומשך ההחרגה המבוקש.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר הממונה על הגוף הציבורי בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה, יראו כאילו המליצה לאשר את ההחרגה בהתאם לפניית השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית, לפי העניין; ועדת החריגים רשאית להאריך את המועד האמור, בהחלטה מנומקת, ב־30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} המלצת ועדת החריגים תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, אולם לא תפרסם הוועדה את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימת לגביה עילה אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, והיא אינה חייבת לפרסם את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימות לגביה אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} המליצה ועדת החריגים על החרגה של השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן, בהתאם להמלצת הוועדה, את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} לגבי אותו שירות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ז)}}.
{{ח:תת|(ה)}} המליצה ועדת החריגים שלא להחריג את השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} לגבי אותו שירות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ז)}}, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה אישרה, בהחלטתה, את בקשת השר הממונה על הגוף הציבורי להחרגה;
{{ח:תתת|(2)}} התקבלה הסכמת שר האוצר וכן התקיימה התייעצות עם השר; שר האוצר והשר יעבירו את עמדתם בנושא בתוך 60 ימים ממועד קבלת הפנייה מאת השר הממונה על הגוף הציבורי; לא עשו כן – יראו כאילו התקבלה ההסכמה וקוימה חובת ההיוועצות, בהתאמה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, רשאי השר הממונה על הגוף הציבורי לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} לגבי שירות שנותן אותו גוף ציבורי, אולם לא תינתן המלצת ועדת החריגים לעניין זה ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(1), ויחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).

3ידעיצוב השירות הדיגיטליתיקונים: תשפ״ה

גוף ציבורי יעצב, במידת האפשר, את השירות הדיגיטלי בהתאם לעקרונות עיצוב השירות כפי שתקבע הממשלה בהחלטותיה מזמן לזמן, ולעניין גוף ציבורי כאמור בתוספת השישית וכן גוף ציבורי שהוא רשות מקומית – בהתאם למאפייני הגוף הציבורי.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
מערך הדיגיטל הלאומי ערך ופרסם מדריך עקרונות עיצוב השירות, אשר אומצו על ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס׳ 1366 מיום 10.4.2022.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גוף ציבורי יעצב, במידת האפשר, את השירות הדיגיטלי בהתאם לעקרונות עיצוב השירות כפי שתקבע הממשלה בהחלטותיה מזמן לזמן, ולעניין גוף ציבורי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} וכן גוף ציבורי שהוא רשות מקומית – בהתאם למאפייני הגוף הציבורי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|מערך הדיגיטל הלאומי ערך ופרסם מדריך {{ח:חיצוני|https://harhayeda.gov.il/guides-digital-transformation/12tips-design|עקרונות עיצוב השירות}}, אשר אומצו על ידי ממשלת ישראל {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec1366_2022|בהחלטת ממשלה מס׳ 1366 מיום 10.4.2022}}.}}

3טואיסוף מידע בדבר שירותים ופרסומותיקונים: תשפ״ה

(א)גוף ציבורי יאסוף מידע בדבר כלל השירותים שסיפק לציבור בשנה החולפת, לרבות תהליכים הנלווים לשירות, לגבי כל שירות בנפרד, כמפורט להלן:
(1)סוג מקבלי השירות, תוך הבחנה בין תאגיד ליחיד;
(2)מספר מקבלי השירות בכל ערוץ שירות;
(3)סוגי המסמכים והאישורים אשר מקבל השירות נדרש לספק כדי לקבל את השירות.
(ב)גוף ציבורי יפרסם, באתר האינטרנט שלו, עד תום הרבעון הראשון בכל שנה, את המידע שאסף כאמור בסעיף קטן (א); פרסום כאמור יתבצע באופן המאפשר את איתורו ועיבודו של המידע בפשטות באמצעים טכנולוגיים.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יפרסם הגוף הציבורי מידע אם התקיימו לגביו עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, והוא אינו חייב לפרסם מידע אם מתקיימת לגביו אחת העילות המנויות בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)ראש מערך הדיגיטל הלאומי יעמיד לעיון הציבור, עד תום הרבעון השני בכל שנה, באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, את פרטי המידע שאספו ופרסמו הגופים הציבוריים כאמור בסעיף זה, ויעביר לכנסת דיווח מרוכז הכולל את פרטי המידע כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע #סעיף 9
  • בסעיף 9(ב) לחוק האמור → חוק חופש המידע #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי יאסוף מידע בדבר כלל השירותים שסיפק לציבור בשנה החולפת, לרבות תהליכים הנלווים לשירות, לגבי כל שירות בנפרד, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סוג מקבלי השירות, תוך הבחנה בין תאגיד ליחיד;
{{ח:תתת|(2)}} מספר מקבלי השירות בכל ערוץ שירות;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי המסמכים והאישורים אשר מקבל השירות נדרש לספק כדי לקבל את השירות.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי יפרסם, באתר האינטרנט שלו, עד תום הרבעון הראשון בכל שנה, את המידע שאסף כאמור בסעיף קטן (א); פרסום כאמור יתבצע באופן המאפשר את איתורו ועיבודו של המידע בפשטות באמצעים טכנולוגיים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יפרסם הגוף הציבורי מידע אם התקיימו לגביו עילה אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, והוא אינו חייב לפרסם מידע אם מתקיימת לגביו אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} ראש מערך הדיגיטל הלאומי יעמיד לעיון הציבור, עד תום הרבעון השני בכל שנה, באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, את פרטי המידע שאספו ופרסמו הגופים הציבוריים כאמור בסעיף זה, ויעביר לכנסת דיווח מרוכז הכולל את פרטי המידע כאמור.

3טזמדידת שירותיםתיקונים: תשפ״ה

גוף ציבורי ימדוד באופן מדגמי את שביעות הרצון של מקבלי השירות לגבי אופן השימוש בשירות (בסעיף זה – מדידה); מדידה כאמור תתבצע, מדי שנה, לגבי עשרה שירותים לפחות, אשר מספר מקבלי השירות בהם הוא הרב ביותר, ובתנאי ש־1,000 יחידים או 100 תאגידים, לפחות, צרכו את השירות בשנה הקלנדרית הקודמת לשנה שבה מתבצעת המדידה; מדידה תתבצע בהתייחס לכל אחד מערוצי השירות שבהם מסופקים שירותים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גוף ציבורי ימדוד באופן מדגמי את שביעות הרצון של מקבלי השירות לגבי אופן השימוש בשירות (בסעיף זה – מדידה); מדידה כאמור תתבצע, מדי שנה, לגבי עשרה שירותים לפחות, אשר מספר מקבלי השירות בהם הוא הרב ביותר, ובתנאי ש־1,000 יחידים או 100 תאגידים, לפחות, צרכו את השירות בשנה הקלנדרית הקודמת לשנה שבה מתבצעת המדידה; מדידה תתבצע בהתייחס לכל אחד מערוצי השירות שבהם מסופקים שירותים אלה.
פרק ה׳: הוראות שונות

4ביצוע ותקנותתיקונים: תשפ״ב

(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; ובכלל זה, תקנות לעניין שליחת מסר אלקטרוני באופן שיפחית את הסיכון להתחזות לגוף הציבורי השולח מסרים דיגיטליים; ואולם, שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק ד׳, והוא רשאי, בהסכמת השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות לעניין אופן תיעוד משלוח המסר.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)השר יקבע הוראות לעניין התנאים שעל גוף ציבורי חוץ־ממשלתי למלא כדי שיוחלו עליו הוראות פרקים ג׳ ו־ד׳; השר יקבע את התנאים האמורים בהתאמה, ככל הניתן, לתנאים החלים על גופים ציבוריים ממשלתיים לעניין זה מכוח חיקוק, הוראת מינהל או החלטת הממשלה; בסעיף קטן זה –
”גוף ציבורי חוץ־ממשלתי“ – גוף ציבורי שאינו גוף ציבורי ממשלתי;
”גוף ציבורי ממשלתי“ – כל אחד מאלה: גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3) לחלק א׳ לתוספת השנייה; גוף המנוי בפסקאות (4) עד (7) לחלק א׳ לתוספת השנייה, ובלבד שהודיע כי הוא מחיל על עצמו את ההנחיות וההוראות החלות על גוף ציבורי כאמור בפסקה (1) כפי שפרסם השר באתר האינטרנט של משרדו;
(2)השר רשאי לקבוע הוראות המסדירות מתן אישור למערכת מאושרת חוץ־ממשלתית, בין היתר, בעניינים שלהלן, והכול כדי להבטיח כי המערכת בעלת יכולת וכשירות מקצועית מתאימה וערוכה למתן שירות לגוף הציבורי באופן שיאפשר לגוף הציבורי לבצע דיוור דיגיטלי באופן מאובטח ומהימן, וכי רמת אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות במערכת מהימנה ומספקת:
(א)תנאים שימלא מי שמפעיל את המערכת, לרבות לעניין קיום אישיות משפטית נפרדת, עבר פלילי ואיתנות פיננסית;
(ב)בהסכמה של ראש הממשלה ושר המשפטים – תנאים שימלאו המפעיל והמערכת, לרבות לעניין רמת מהימנות, הזדהות, אבטחת מידע, והגנה על הפרטיות;
(ג)אמות מידה למתן השירות לגוף הציבורי על ידי המערכת;
(ד)תקופת תוקפו של האישור;
(ה)העברת האישור;
(ו)חידוש האישור וסירוב לחדשו;
(ז)עילות להתליה, להגבלה או לביטול האישור;
(ח)בהסכמת שר המשפטים – בקרה על קיום הוראות האישור על ידי מקבל האישור בידי הרשות להגנת הפרטיות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה מסמכויות הפיקוח לפי חוק הגנת הפרטיות;
(3)השר, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים ובהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות בעניין התאמות ביישום חוק זה לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שנכנס לגביו לתוקף ייפוי כוח מתמשך;
(4)השר רשאי לקבוע הוראות, ובכלל זה הוראות לזמן מוגבל, בדבר חובת הגוף הציבורי לשלוח מסרים למענו של נמען שמלאו לו 70 שנים במקביל לשליחתם למענו הדיגיטלי, וכן, בהסכמת שר המשפטים – הוראות בדבר תחולת פרק ד׳;
(5)לעניין חברות ועמותות – שר המשפטים, ולעניין אגודות שיתופיות – השר, והכול באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע כי סוגי חברות, עמותות או אגודות שיתופיות שמסרו לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, את פרטי מענן הדיגיטלי לפי הוראות סעיף 123א(ג) לחוק החברות, התשנ״ט–1999, סעיף 2(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980, או סעיף 18 לפקודת האגודות השיתופיות, ושמתקיימות לגביהן נסיבות שמצדיקות זאת, רשאיות להודיע לרשם האמור, לפי העניין, שהן מסרבות לקבל מסר אלקטרוני למענן הדיגיטלי בהתאם להוראות פרק ג׳; קבע שר המשפטים או השר הוראות כאמור, יחולו הוראות סעיף 3ג(ב) בשינויים המחויבים;
(6)שר המשפטים, בהסכמת השר וכן בהסכמת השר הממונה על ביצוע חיקוק שהמסר נשלח לפיו ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי על שליחת מסר למען דיגיטלי לפי אותו חיקוק, כולו או חלקו, יחולו הוראות פרק ד׳ כך שתידרש רמת שקילות בדרגה אחת גבוהה יותר לעומת שליחת אותו המסר למען שאינו מען דיגיטלי.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 9
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הפרטיות → חוק הגנת הפרטיות
  • חוק הגנת הפרטיות → חוק הגנת הפרטיות
  • סעיף 123א(ג) לחוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות #סעיף 123א
  • סעיף 2(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980 → חוק העמותות #סעיף 2
  • סעיף 18 לפקודת האגודות השיתופיות → פקודת האגודות השיתופיות #סעיף 18
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; ובכלל זה, תקנות לעניין שליחת מסר אלקטרוני באופן שיפחית את הסיכון להתחזות לגוף הציבורי השולח מסרים דיגיטליים; ואולם, שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, והוא רשאי, בהסכמת השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות לעניין אופן תיעוד משלוח המסר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} השר יקבע הוראות לעניין התנאים שעל גוף ציבורי חוץ־ממשלתי למלא כדי שיוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}}; השר יקבע את התנאים האמורים בהתאמה, ככל הניתן, לתנאים החלים על גופים ציבוריים ממשלתיים לעניין זה מכוח חיקוק, הוראת מינהל או החלטת הממשלה; בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי חוץ־ממשלתי“ – גוף ציבורי שאינו גוף ציבורי ממשלתי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 1|בפסקאות (1) עד (3) לחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:תתתתת|(2)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט 4|בפסקאות (4) עד (7) לחלק א׳ לתוספת השנייה}}, ובלבד שהודיע כי הוא מחיל על עצמו את ההנחיות וההוראות החלות על גוף ציבורי כאמור בפסקה (1) כפי שפרסם השר באתר האינטרנט של משרדו;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות המסדירות מתן אישור למערכת מאושרת חוץ־ממשלתית, בין היתר, בעניינים שלהלן, והכול כדי להבטיח כי המערכת בעלת יכולת וכשירות מקצועית מתאימה וערוכה למתן שירות לגוף הציבורי באופן שיאפשר לגוף הציבורי לבצע דיוור דיגיטלי באופן מאובטח ומהימן, וכי רמת אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות במערכת מהימנה ומספקת:
{{ח:תתתת|(א)}} תנאים שימלא מי שמפעיל את המערכת, לרבות לעניין קיום אישיות משפטית נפרדת, עבר פלילי ואיתנות פיננסית;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהסכמה של ראש הממשלה ושר המשפטים – תנאים שימלאו המפעיל והמערכת, לרבות לעניין רמת מהימנות, הזדהות, אבטחת מידע, והגנה על הפרטיות;
{{ח:תתתת|(ג)}} אמות מידה למתן השירות לגוף הציבורי על ידי המערכת;
{{ח:תתתת|(ד)}} תקופת תוקפו של האישור;
{{ח:תתתת|(ה)}} העברת האישור;
{{ח:תתתת|(ו)}} חידוש האישור וסירוב לחדשו;
{{ח:תתתת|(ז)}} עילות להתליה, להגבלה או לביטול האישור;
{{ח:תתתת|(ח)}} בהסכמת שר המשפטים – בקרה על קיום הוראות האישור על ידי מקבל האישור בידי הרשות להגנת הפרטיות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}, ובכלל זה מסמכויות הפיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תתת|(3)}} השר, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים ובהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות בעניין התאמות ביישום חוק זה לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שנכנס לגביו לתוקף ייפוי כוח מתמשך;
{{ח:תתת|(4)}} השר רשאי לקבוע הוראות, ובכלל זה הוראות לזמן מוגבל, בדבר חובת הגוף הציבורי לשלוח מסרים למענו של נמען שמלאו לו 70 שנים במקביל לשליחתם למענו הדיגיטלי, וכן, בהסכמת שר המשפטים – הוראות בדבר תחולת {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לעניין חברות ועמותות – שר המשפטים, ולעניין אגודות שיתופיות – השר, והכול באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע כי סוגי חברות, עמותות או אגודות שיתופיות שמסרו לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, את פרטי מענן הדיגיטלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 123א|סעיף 123א(ג) לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980}}, או {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 18|סעיף 18 לפקודת האגודות השיתופיות}}, ושמתקיימות לגביהן נסיבות שמצדיקות זאת, רשאיות להודיע לרשם האמור, לפי העניין, שהן מסרבות לקבל מסר אלקטרוני למענן הדיגיטלי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; קבע שר המשפטים או השר הוראות כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}} בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} שר המשפטים, בהסכמת השר וכן בהסכמת השר הממונה על ביצוע חיקוק שהמסר נשלח לפיו ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי על שליחת מסר למען דיגיטלי לפי אותו חיקוק, כולו או חלקו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} כך שתידרש רמת שקילות בדרגה אחת גבוהה יותר לעומת שליחת אותו המסר למען שאינו מען דיגיטלי.

5שינוי התוספותתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ה

(א)השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; ואולם לעניין מינהל הכנסת, שינוי התוספת הראשונה כאמור טעון גם הסכמה של יושב ראש הכנסת.
(ב)השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
(ג)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
(ד)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית, בשים לב לרגישות המידע הכלול במסר ונוחות השימוש של הנמען.
(ה)השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית.
(ו)השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדה מוועדות הכנסת כפי שתקבע ועדת הכנסת, לשנות את התוספת השישית.
(ז)השר הממונה על גוף ציבורי כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“, רשאי, בצו, להוסיף שירות נפוץ לתוספת השביעית, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 3יג, וכן רשאי הוא, בצו, להסיר שירות נפוץ מהתוספת האמורה.
↺ פנימיות: 11📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(אינו חל כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}; ואולם לעניין מינהל הכנסת, שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כאמור טעון גם הסכמה של יושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בשים לב לרגישות המידע הכלול במסר ונוחות השימוש של הנמען.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(אינו חל כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023):}} השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדה מוועדות הכנסת כפי שתקבע ועדת הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר הממונה על גוף ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, רשאי, בצו, להוסיף שירות נפוץ {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3יג|בסעיף 3יג}}, וכן רשאי הוא, בצו, להסיר שירות נפוץ {{ח:פנימי|תוספת 7|מהתוספת האמורה}}.

6שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק האוסר גילוי או מסירה של מידע שבידי גוף ציבורי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק האוסר גילוי או מסירה של מידע שבידי גוף ציבורי.

7

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

8

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}

9תחילה

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

10דיווח לכנסתתיקונים: תשפ״א

(א)בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (בחוק זה – הוועדה) על יישומו של חוק זה בגוף הציבורי בשנים 2021, 2022 ו־2024 (להלן – המועדים הקובעים), לא יאוחר מתום הרבעון השני באותן שנים.
(2)הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט על העניינים שלגביהם נקבעה פנייה בדרך מסוימת אחרת כאמור בסעיף 2 ואת הדרך שנקבעה לאותה פנייה.
(ב)הגופים הציבוריים שלהלן יעבירו לגורם המנוי לצדם, לא יאוחר מתום הרבעון הראשון במועדים הקובעים, דיווח כאמור בסעיף קטן (א), ואותו גורם יעביר לוועדה, במועדים המצוינים בסעיף קטן (א), דוח מרוכז של דיווחי הגופים הציבוריים שקיבל:
(1)גוף ציבורי המנוי בפרט (1) לתוספת – השר;
(2)גוף ציבורי המנוי בפרט (6) לתוספת, למעט גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין – שר המשפטים;
(3)גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין המנוי בפרט (6) לתוספת – השר הממונה על החוק שבו ניתנה סמכות השפיטה כאמור;
(4)גוף ציבורי המנוי בפרט (7), (8) או (9) לתוספת – השר לביטחון הפנים, וזה יעבירו לשר כאמור בפסקה (1) לשם העברת הדוח לוועדה;
(5)גוף ציבורי המנוי בפרט (10) לתוספת – שר הפנים;
(6)גוף ציבורי המנוי בפרט (11) לתוספת – הרשות המקומית המחזיקה באמצעי שליטה בו, וזו תעבירה לשר הפנים לשם העברת הדוח לוועדה;
(7)גוף ציבורי המנוי בפרט (12) לתוספת – שר הבריאות;
(8)גוף ציבורי המנוי בפרט (14) לתוספת – השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם הגוף הציבורי;
(9)גוף ציבורי המנוי בפרט (15) לתוספת – רשות החברות הממשלתיות, וזו תעבירה לשר הממונה עליה לשם העברת הדוח לוועדה.
↺ פנימיות: 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (בחוק זה – הוועדה) על יישומו של חוק זה בגוף הציבורי בשנים 2021, 2022 ו־2024 (להלן – המועדים הקובעים), לא יאוחר מתום הרבעון השני באותן שנים.
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט על העניינים שלגביהם נקבעה פנייה בדרך מסוימת אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ואת הדרך שנקבעה לאותה פנייה.
{{ח:תת|(ב)}} הגופים הציבוריים שלהלן יעבירו לגורם המנוי לצדם, לא יאוחר מתום הרבעון הראשון במועדים הקובעים, דיווח כאמור בסעיף קטן (א), ואותו גורם יעביר לוועדה, במועדים המצוינים בסעיף קטן (א), דוח מרוכז של דיווחי הגופים הציבוריים שקיבל:
{{ח:תתת|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1) לתוספת}} – השר;
{{ח:תתת|(2)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט (6) לתוספת}}, למעט גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין – שר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט (6) לתוספת}} – השר הממונה על החוק שבו ניתנה סמכות השפיטה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|בפרט (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|(8)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|או (9) לתוספת}} – השר לביטחון הפנים, וזה יעבירו לשר כאמור בפסקה (1) לשם העברת הדוח לוועדה;
{{ח:תתת|(5)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|בפרט (10) לתוספת}} – שר הפנים;
{{ח:תתת|(6)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 11|בפרט (11) לתוספת}} – הרשות המקומית המחזיקה באמצעי שליטה בו, וזו תעבירה לשר הפנים לשם העברת הדוח לוועדה;
{{ח:תתת|(7)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|בפרט (12) לתוספת}} – שר הבריאות;
{{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בפרט (14) לתוספת}} – השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם הגוף הציבורי;
{{ח:תתת|(9)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|בפרט (15) לתוספת}} – רשות החברות הממשלתיות, וזו תעבירה לשר הממונה עליה לשם העברת הדוח לוועדה.
תוספת ראשונה

(1)

משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנה על עדים, ויחידות ואגפים של משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו שאינם נותנים שירות לציבור;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנה על עדים, ויחידות ואגפים של משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו שאינם נותנים שירות לציבור;

(2)

צבא הגנה לישראל – לעניין יחידות שנותנות שירות לציבור;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל – לעניין יחידות שנותנות שירות לציבור;

(3)

לשכת נשיא המדינה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשכת נשיא המדינה;

(4)

מינהל הכנסת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מינהל הכנסת;

(5)

משרד מבקר המדינה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרד מבקר המדינה;

(6)

בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים;

(7)

משטרת ישראל – לגבי פניות ליחידה לתלונות ציבור, ופניות בעניין חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, דוברות והסברה ורכש;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל – לגבי פניות ליחידה לתלונות ציבור, ופניות בעניין {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, דוברות והסברה ורכש;

(8)

הרשות הארצית לכבאות והצלה – לגבי פניות ליחידות או לבעלי תפקידים שנותנים שירות לציבור בעניין סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים ובעסקים, הקצאת כבאים בתשלום, אגרות ותשלומים בעד שירותים, גיוס ומיון עובדים, תלונות הציבור, דוברות והסברה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות הארצית לכבאות והצלה – לגבי פניות ליחידות או לבעלי תפקידים שנותנים שירות לציבור בעניין סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים ובעסקים, הקצאת כבאים בתשלום, אגרות ותשלומים בעד שירותים, גיוס ומיון עובדים, תלונות הציבור, דוברות והסברה;

(9)

שירות בתי הסוהר – לגבי פניות ליחידות שעוסקות בגיוס ומיון עובדים, ופניות בעניין תלונות הציבור, דוברות והסברה, חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, תיאום סיורים בשירות בתי הסוהר ונפגעי עבירה;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות בתי הסוהר – לגבי פניות ליחידות שעוסקות בגיוס ומיון עובדים, ופניות בעניין תלונות הציבור, דוברות והסברה, {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, תיאום סיורים בשירות בתי הסוהר ונפגעי עבירה;

(10)

עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;

(11)

תאגיד מקומי שלפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכול כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
(א)רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
(ב)המדינה;
(ג)תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד מקומי שלפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכול כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
{{ח:תת|(ב)}} המדינה;
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;

(12)

בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, למעט בית חולים ממשלתי כללי כמשמעותו באותו סעיף;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016 → חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) #סעיף 54
  • באותו סעיף → חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) #סעיף 54
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 54|בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, למעט בית חולים ממשלתי כללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 54|באותו סעיף}};

(13)

קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};

(14)

תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;

(15)

חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
תוספת שנייה
חלק א׳

(1)

משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, למעט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, למעט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)

צבא הגנה לישראל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל;

(3)

משטרת ישראל;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל;

(4)

המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};

(5)

שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959 → חוק שירות התעסוקה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות התעסוקה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};

(6)

האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978 → חוק האפוטרופוס הכללי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האפוטרופוס הכללי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}};

(7)

ועדת הבחירות המרכזית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדת הבחירות המרכזית.
חלק ב׳

(1)

מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 → חוק שירותי הדת היהודיים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצה דתית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}};

(2)

חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};

(3)

רשות ניירות ערך כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};

(4)

עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;

(5)

לשכת נשיא המדינה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשכת נשיא המדינה;

(6)

הכנסת;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנסת;

(7)

משרד מבקר המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרד מבקר המדינה.
תוספת שלישית

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|<u>טור א׳</u>}} | {{מוקטן|<u>טור ב׳</u>}}}}

(1)

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}} | תושב }}

(2)

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק החברות) | חברה או חברת חוץ כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} }}

(3)

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק העמותות) | עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות}} }}

(4)

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} | אגודה שיתופית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}} }}
תוספת רביעית

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|<u>המידע הנכלל במסר</u>}} | {{מוקטן|<u>אופן אבטחת הצגת המסר</u>}} }}

(1)תיקונים: תשפ״ד־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:ת}} {{ח:הערה|”}}מידע בעל רגישות מיוחדת“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} | המסר יוצג לאחר שהנמען הזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין; }}

(2)תיקונים: תשפ״ד־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} וענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ובלבד שאינו נכלל {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרט (1)}} | המידע האישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}} יצורף למסר בנפרד; }}

(3)

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מידע שאינו נכלל {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 2|או (2)}} | ללא תנאים נוספים. }}
תוספת חמישית

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(אינה חלה כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(אינה חלה כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023):}}
תוספת שישית

(1)

המוסד לביטוח לאומי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי;

(2)

רשות החדשנות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות החדשנות;

(3)

רשות שדות התעופה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות שדות התעופה;

(4)

שירות התעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שירות התעסוקה.
תוספת שביעית

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{מוקטן|<u>שם הגוף הציבורי</u>}} | {{מוקטן|<u>השירות</u>}} }}

1

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | משרד הבריאות | לעניין זה, ”ועדה רפואית“ – ועדה הפועלת במשרד הבריאות לפי כל דין או מכוח תפקידו הציבורי של המשרד, הבוחנת כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כושרו הרפואי או התפקודי או שיעור נכותו של אדם לשם מימוש זכות, קביעת כשירות לשרת במשרה, קבלה או שלילה של רישיון, היתר או תעודת רישום במקצועות הבריאות והרפואה;
{{ח:תת|(2)}} התאמה רפואית או אתית של אדם להליך רפואי או להליך של ניסוי רפואי בבני אדם. }}

2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | משרד התחבורה והבטיחות בדרכים |
{{ח:תת|(1)}} הנפקת רישיון נהיגה לאדם שאינו בעל תעודת זהות ישראלית;
{{ח:תת|(2)}} המרת רישיון נהיגה זר לרישיון נהיגה ישראלי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. }}