החקיקה בישראל

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996 חוק

32
סעיפים
3
פרקים
3
תוספות
3
הגדרות
13
הפניות פנימיות
16
הפניות חיצוניות
2
הערות עריכה
12
תיקונים
היסטוריית תיקונים12 רשומות
ס״ח תשכ״ד, 166חוק שכר שווה לעובדת ולעובדPDF
תשכ״ט, 70חוק בית הדין לעבודהPDF
תשל״ג, 202תיקון מס׳ 2PDF
ס״ח תשנ״ו, 230חוק שכר שווה לעובדת ולעובדPDF
370ת״טPDF
387ת״טPDF
תשס״ו, 280חוק תובענות ייצוגיותPDF
תשע״ב, 606תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ד, 339תיקון מס׳ 3PDF
604חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)PDF
662תיקון מס׳ 5PDF
תש״ף, 422תיקון מס׳ 6PDF

תוכן החוק

1מטרת החוק

חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

2הזכות לשכר שווהתיקונים: תשע״ד־2

עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, ”גמול אחר“ – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, ”גמול אחר“ – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

3עבודות שוות ערך

יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.

4סמכות שיפוט ותרופותתיקונים: תשע״ד

(א)לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה;
(ב)בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

5מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין

(א)בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות.
(ב)בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין.
(ג)שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.

6הפרש בשכרתיקונים: תשע״ד־2

(א)אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.
(ב)מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.

6אפרסום מידעתיקונים: תשע״ד, תש״ף

מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין; שר הכלכלה רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין; שר הכלכלה רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

6בדוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מיןתיקונים: תש״ף

(א)בסעיף זה –
”מידע רגיש“ – סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999, ומידע שטעמים של ביטחון המדינה מצדיקים שלא לגלותו;
”פילוח עובדים“ – חלוקת העובדים במקום העבודה לקבוצות לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, והכול בהתאם לסוג ולאופי מקום העבודה;
”שכר“ – לרבות גמול אחר כהגדרתו בסעיף 2, ובלבד שמשתלם עליו מס לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
(ב)מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק כאמור בסעיף 6א, ומעסיק המעסיק יותר מ־518 עובדים (בסעיף זה – מעסיק) יערוך, אחת לשנה, דוח פנימי על בסיס נתונים שאסף ובו יפורט השכר הממוצע של עובדים המועסקים אצלו, בפילוח עובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה (בסעיף זה – דוח פנימי); הדוח יכלול את כל הנתונים כמפורט בתוספת השנייה; איסוף ועיבוד המידע לשם הכנת דוח פנימי ייעשו באופן המצמצם את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.
(ג)אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, ימסור מעסיק לכל עובד מידע בדבר הקבוצה שהוא משתייך אליה בפילוח העובדים, סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים בקבוצה ופערי השכר באותה קבוצה באחוזים, ובלבד שאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.
(ד)אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, יפרסם המעסיק לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט שלו אם יש כזה; הדוח יכלול את הנתונים כמפורט בתוספת השלישית; בפרסום יוצגו פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ובאופן שאינו מאפשר את זיהויו של עובד ואינו כולל מידע רגיש.
(ה)בדוח פומבי כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי מעסיק לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בכל קבוצת עובדים, ובלבד שיובאו תחת כותרת נפרדת ולא יכללו מידע המאפשר את זיהויו של עובד מסוים.
(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין גוף המדווח לממונה על השכר במשרד האוצר לפי הוראות סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, יראו דיווח של הנתונים המנויים בתוספת השלישית לממונה על השכר במשרד האוצר ופרסומם על ידו כפרסום דוח פומבי כמשמעותו בסעיף קטן (ד), ובלבד שהגוף המדווח העביר את המידע באופן שקבע הממונה על השכר במשרד האוצר, כפי שביקש ובמועדים שקבע.
(ז)החל מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022), רשאי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מעסיק המעסיק 518 עובדים לכל היותר, במספר כפי שיקבע.
(ח)שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית, ובלבד שבצו לשינוי התוספת השלישית לא תיקבע חובה לחשיפת מידע רגיש נוסף או מידע שעלול לאפשר את זיהוי עובדיו של מעסיק.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 8
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999 → חוק עוולות מסחריות #סעיף 5
  • סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
  • סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 33א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע רגיש“ – סוד מסחרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}, ומידע שטעמים של ביטחון המדינה מצדיקים שלא לגלותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פילוח עובדים“ – חלוקת העובדים במקום העבודה לקבוצות לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, והכול בהתאם לסוג ולאופי מקום העבודה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – לרבות גמול אחר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ובלבד שמשתלם עליו מס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, ומעסיק המעסיק יותר מ־518 עובדים (בסעיף זה – מעסיק) יערוך, אחת לשנה, דוח פנימי על בסיס נתונים שאסף ובו יפורט השכר הממוצע של עובדים המועסקים אצלו, בפילוח עובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה (בסעיף זה – דוח פנימי); הדוח יכלול את כל הנתונים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; איסוף ועיבוד המידע לשם הכנת דוח פנימי ייעשו באופן המצמצם את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.
{{ח:תת|(ג)}} אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, ימסור מעסיק לכל עובד מידע בדבר הקבוצה שהוא משתייך אליה בפילוח העובדים, סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים בקבוצה ופערי השכר באותה קבוצה באחוזים, ובלבד שאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, יפרסם המעסיק לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט שלו אם יש כזה; הדוח יכלול את הנתונים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; בפרסום יוצגו פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ובאופן שאינו מאפשר את זיהויו של עובד ואינו כולל מידע רגיש.
{{ח:תת|(ה)}} בדוח פומבי כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי מעסיק לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בכל קבוצת עובדים, ובלבד שיובאו תחת כותרת נפרדת ולא יכללו מידע המאפשר את זיהויו של עובד מסוים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין גוף המדווח לממונה על השכר במשרד האוצר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יראו דיווח של הנתונים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לממונה על השכר במשרד האוצר ופרסומם על ידו כפרסום דוח פומבי כמשמעותו בסעיף קטן (ד), ובלבד שהגוף המדווח העביר את המידע באופן שקבע הממונה על השכר במשרד האוצר, כפי שביקש ובמועדים שקבע.
{{ח:תת|(ז)}} החל מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022), רשאי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מעסיק המעסיק 518 עובדים לכל היותר, במספר כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ח)}} שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, ובלבד שבצו לשינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} לא תיקבע חובה לחשיפת מידע רגיש נוסף או מידע שעלול לאפשר את זיהוי עובדיו של מעסיק.

7מסירת מידעתיקונים: תשע״ד־2

מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

7אהתיישנותתיקונים: תשע״ב

תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא חמש שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא חמש שנים.

8הוראות לעניין הפרשי שכרתיקונים: תשע״ב

(א)
(ב)הגיעו לעובד הפרשי שכר שנקבע מועד לתשלומו לפי חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, מכוח תובענה לפי חוק זה יהיה המועד לתשלומם לענין החוק האמור – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין, ו”היום הקובע“ – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום האמור.
(ג)הורה בית הדין לעבודה על עיכוב ביצוע פסק דין בתובענה לפי חוק זה עד להכרעה בערעור, לא יחולו פיצויי הלנת שכר כמשמעותם בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, על הפרשי שכר מכוח פסק דין כאמור, לגבי התקופה שמיום מתן פסק הדין ועד להכרעה בערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק דין שבערעור.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
  • החוק האמור → חוק הגנת השכר
  • בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו לעובד הפרשי שכר שנקבע מועד לתשלומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, מכוח תובענה לפי חוק זה יהיה המועד לתשלומם לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|החוק האמור}} – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין, ו”היום הקובע“ – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום האמור.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית הדין לעבודה על עיכוב ביצוע פסק דין בתובענה לפי חוק זה עד להכרעה בערעור, לא יחולו פיצויי הלנת שכר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, על הפרשי שכר מכוח פסק דין כאמור, לגבי התקופה שמיום מתן פסק הדין ועד להכרעה בערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק דין שבערעור.

9זכות התביעהתיקונים: תשנ״ו־2

(א)תובענה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי –
(1)העובד;
(2)ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
(3)בהסכמת העובד – בידי ארגון העוסק בזכויות נשים; בסעיף זה, ”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובענה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי –
{{ח:תתת|(1)}} העובד;
{{ח:תתת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
{{ח:תתת|(3)}} בהסכמת העובד – בידי ארגון העוסק בזכויות נשים; בסעיף זה, ”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}.

10התערבות בתובענות

בתובענה לפי חוק זה רשאי בית־הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים, לעובד העלול להיפגע מהתובענה או לארגון עובדים יציג או ארגון עובדים אחר כאמור בסעיף 9, גם אם אינם צדדים לתובענה, להשמיע את דברם, בדרך שיורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתובענה לפי חוק זה רשאי בית־הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים, לעובד העלול להיפגע מהתובענה או לארגון עובדים יציג או ארגון עובדים אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, גם אם אינם צדדים לתובענה, להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

11תיקונים: תשנ״ו, תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

12איסור התנייה

זכותו של עובד לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של עובד לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.

13שמירת זכויות

הטבה הניתנת לעובד, בקשר להולדה או להורות, לא תילקח בחשבון לענין חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הטבה הניתנת לעובד, בקשר להולדה או להורות, לא תילקח בחשבון לענין חוק זה.

14המדינה כמעסיקתיקונים: תשע״ד־2

הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעסיק ואולם –
(1)יראו כל משרד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, כמקום עבודה נפרד;
(2)שר העבודה והרווחה ושר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי יחידה מסויימת או מספר יחידות באותו משרד הם מקום עבודה נפרד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים) #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעסיק ואולם –
{{ח:תת|(1)}} יראו כל משרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, כמקום עבודה נפרד;
{{ח:תת|(2)}} שר העבודה והרווחה ושר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי יחידה מסויימת או מספר יחידות באותו משרד הם מקום עבודה נפרד.

15ביצוע ותקנותתיקונים: תשס״ו

(א)שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה.

16ביטול

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשכ״ד–1964 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשכ״ד–1964 – בטל.

17תחילה

תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מפרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מפרסומו.
תוספת ראשונה

1

חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 – סעיף 33א;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
  • סעיף 33א → חוק יסודות התקציב #סעיף 33א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 33א|סעיף 33א}};

2

חוק העמותות, התש״ם–1980 – סעיף 36(ב);
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העמותות, התש״ם–1980 → חוק העמותות
  • סעיף 36(ב) → חוק העמותות #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}} – {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 36|סעיף 36(ב)}};

3

תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ל–1970 – סעיף 21;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ל–1970 → תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים)
  • סעיף 21 → תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים) #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים)|תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ל–1970}} – {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים)#סעיף 21|סעיף 21}};

4

כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ע–2010 – סעיף 11(5).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ע–2010 → כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים)
  • סעיף 11(5) → כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים) #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים)|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים), התש״ע–2010}} – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים)#סעיף 11|סעיף 11(5)}}.
תוספת שנייה

(1)

נתונים בדבר פילוח העובדים במקום העבודה, כינויה של כל קבוצת עובדים וסוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים בדבר פילוח העובדים במקום העבודה, כינויה של כל קבוצת עובדים וסוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה;

(2)

נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים בחלוקה לפי פילוח העובדים לפי פרט (1), תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל קבוצת עובדים בהתייחסות לפי מין;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים בחלוקה לפי פילוח העובדים לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|פרט (1)}}, תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל קבוצת עובדים בהתייחסות לפי מין;

(3)

נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק, בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל היקף משרה בהתייחסות לפי מין;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק, בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל היקף משרה בהתייחסות לפי מין;

(4)

נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק, בהתייחסות לפי מין, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק, בהתייחסות לפי מין, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה;

(5)

נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור באחוזים מתוך כלל העובדים, בהתייחסות לפי מין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור באחוזים מתוך כלל העובדים, בהתייחסות לפי מין.
תוספת שלישית

(1)

נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק לפי פילוח העובדים, בהתייחסות לפי מין;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק לפי פילוח העובדים, בהתייחסות לפי מין;

(2)

נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, בהתייחסות לפי מין;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, בהתייחסות לפי מין;

(3)

נתונים באחוזים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה, וכן בדבר שיעור העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, והכול בהתייחסות לפי מין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתונים באחוזים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה, וכן בדבר שיעור העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, והכול בהתייחסות לפי מין.