2רשות פיתוח
(א)הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה ”רשות הפיתוח“).
(ב)רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.
(ג)חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליהם אליו, וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה ”רשות הפיתוח“).
{{ח:תת|(ב)}} רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליהם אליו, וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.3סמכויותתיקונים: תש״ך, תשס״ט, תש״ע
בכפוף לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960, מוסמכת רשות הפיתוח –
(1)לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;
(2)לבנות, להקים, לסול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות־ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות־תעופה, בתי־חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;
(3)לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהכשירם;
(4)למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם –
רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחבירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;
(5)ללוות ולהלוות כספים, לקבל ולתת אשראי לחובותיהם ולחוזיהם ולערוב של אנשים אחרים;
(6)לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;
(7)לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;
(8)להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם;
(9)לעשות כל דבר הדרוש לביצוע כל סמכות מסמכויותיה;
(10)לבצע כל סמכות מסמכויותיה ביחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, רשויות מקומיות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים,
כל פעולה לפי סעיף זה תיעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל → חוק-יסוד: מקרקעי ישראל
- ולחוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960 → חוק מקרקעי ישראל
- בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל → חוק-יסוד: מקרקעי ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|לחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}} {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ישראל|ולחוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960}}, מוסמכת רשות הפיתוח –
{{ח:תת|(1)}} לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;
{{ח:תת|(2)}} לבנות, להקים, לסול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות־ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות־תעופה, בתי־חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;
{{ח:תת|(3)}} לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהכשירם;
{{ח:תת|(4)}} למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם –
{{ח:תת}} רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחבירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;
{{ח:תת|(5)}} ללוות ולהלוות כספים, לקבל ולתת אשראי לחובותיהם ולחוזיהם ולערוב של אנשים אחרים;
{{ח:תת|(6)}} לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;
{{ח:תת|(7)}} לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;
{{ח:תת|(8)}} להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם;
{{ח:תת|(9)}} לעשות כל דבר הדרוש לביצוע כל סמכות מסמכויותיה;
{{ח:תת|(10)}} לבצע כל סמכות מסמכויותיה ביחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, רשויות מקומיות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים,
{{ח:ת}} כל פעולה לפי סעיף זה תיעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל.6הרשאה למכירה כללית וכו׳
על אף האמור בכל חוק אחר, תזכיר התאגדות, תקנות התאגדות, או מסמך אחר, ובלי להתחשב עם כל איסור או הגבלה הנובעים מהם, מותר לכל אדם הזכאי לנכס – ובכלל זה המדינה, רשות מקומית, ממונה על רכוש האויב (כמשמעותו בפקודת המסחר עם האויב, 1939), האפוטרופוס הכללי (כמשמעותו בפקודת האפוטרופוס הכללי, 1944), חברה, אגודה שיתופית, נאמן, מנהל עזבון ואפוטרופוס או אדם אחר המייצג אדם נטול כשרות משפטית – למכור את הנכס, או להעבירו בדרך אחרת, לרשות הפיתוח, ולהתקשר לשם כך בכל הסכם שיידרש.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת המסחר עם האויב, 1939 → פקודת המסחר עם האויב
- בפקודת האפוטרופוס הכללי, 1944 → חוק האפוטרופוס הכללי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל חוק אחר, תזכיר התאגדות, תקנות התאגדות, או מסמך אחר, ובלי להתחשב עם כל איסור או הגבלה הנובעים מהם, מותר לכל אדם הזכאי לנכס – ובכלל זה המדינה, רשות מקומית, ממונה על רכוש האויב (כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|בפקודת המסחר עם האויב, 1939}}), האפוטרופוס הכללי (כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|בפקודת האפוטרופוס הכללי, 1944}}), חברה, אגודה שיתופית, נאמן, מנהל עזבון ואפוטרופוס או אדם אחר המייצג אדם נטול כשרות משפטית – למכור את הנכס, או להעבירו בדרך אחרת, לרשות הפיתוח, ולהתקשר לשם כך בכל הסכם שיידרש.