החקיקה בישראל

חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), תשכ״ד–1964 חוק

14
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
4
הגדרות
1
הפניות פנימיות
4
הפניות חיצוניות
9
הערות עריכה
7
תיקונים
היסטוריית תיקונים7 רשומות
ס״ח תשכ״ד, 52חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)PDF
תשל״ה, 244תיקוןPDF
תשמ״ב, 13תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ד, 147תיקון מס׳ 3PDF
תשנ״ט, 93חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)PDF
תשס״ט, 331תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראלPDF
תש״ע, 414תיקון מס׳ 6PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשל״ה, תשמ״ב, תש״ע

בחוק זה –
”שיכון ציבורי“ –
”בנין“ – מבנה של קבע או חלק ממנו;
”משתכן“ – מי שעל שמו נרשמת, רישום ראשון, בעלות או חכירה בבנין או בחלק מבנין שבשיכון ציבורי לאחר שהרישום הותר מכוח חוק זה;
”פעולת רישום“ – אחת מאלה:
(1)רישום עסקה במקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי לזכות מי שאינו משתכן, לרבות רישום זיקת הנאה, איחוד, חלוקה או פיצול, רישום בית בפנקס הבתים המשותפים, רישום תקנון של בית משותף לפי הוראות חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 (להלן – חוק המקרקעין), ובלבד שרישום זה נעשה לשם מילוי התחייבות של המדינה או של מי שפועל מטעמה או ביזמתה;
(2)רישום עסקה במקרקעין לזכות משתכן ורישום משכנתה להבטחת תשלום הלוואה שניתנה על ידי המדינה, או על פי הסכם עם המדינה, לשם מימון הקמת השיכון הציבורי, ובלבד שרישום המשכנתה נעשה אגב רישום בעלות או שכירות לזכות המשתכן.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיכון ציבורי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – מבנה של קבע או חלק ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתכן“ – מי שעל שמו נרשמת, רישום ראשון, בעלות או חכירה בבנין או בחלק מבנין שבשיכון ציבורי לאחר שהרישום הותר מכוח חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת רישום“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רישום עסקה במקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי לזכות מי שאינו משתכן, לרבות רישום זיקת הנאה, איחוד, חלוקה או פיצול, רישום בית בפנקס הבתים המשותפים, רישום תקנון של בית משותף לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}} (להלן – חוק המקרקעין), ובלבד שרישום זה נעשה לשם מילוי התחייבות של המדינה או של מי שפועל מטעמה או ביזמתה;
{{ח:תתת|(2)}} רישום עסקה במקרקעין לזכות משתכן ורישום משכנתה להבטחת תשלום הלוואה שניתנה על ידי המדינה, או על פי הסכם עם המדינה, לשם מימון הקמת השיכון הציבורי, ובלבד שרישום המשכנתה נעשה אגב רישום בעלות או שכירות לזכות המשתכן.

1אשיכון ציבוריתיקונים: תשל״ה, תשמ״ב, תשנ״ד, תשנ״ט, תש״ע

(א)מקרקעין שהוקמו עליהם בנינים בידי המדינה או מטעמה או ביזמתה או שהמדינה רכשה בנינים שעליהם, ושנכללו בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון), עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) ובנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית כאמור, רשאי שר הבינוי והשיכון, או מי שהוא הסמיך לכך, לאשר את המקרקעין או את הבנינים כשיכון ציבורי; הודעה על האישור תפורסם ברשומות.
(ב)בנין שנרכש על־ידי המדינה לא יאושר כשיכון ציבורי אלא לאחר ששולמו כל תשלומי החובה החלים על הבנין ומגיעים מהמוכר למדינה או לרשות המקומית עד יום רכישתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקרקעין שהוקמו עליהם בנינים בידי המדינה או מטעמה או ביזמתה או שהמדינה רכשה בנינים שעליהם, ושנכללו בתכנית שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון), עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) ובנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית כאמור, רשאי שר הבינוי והשיכון, או מי שהוא הסמיך לכך, לאשר את המקרקעין או את הבנינים כשיכון ציבורי; הודעה על האישור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בנין שנרכש על־ידי המדינה לא יאושר כשיכון ציבורי אלא לאחר ששולמו כל תשלומי החובה החלים על הבנין ומגיעים מהמוכר למדינה או לרשות המקומית עד יום רכישתו.

2תיקונים: תשמ״ב, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3תיקונים: תשמ״ב, תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

4תיקונים: תשמ״ב, תשנ״ד, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5תיקונים: תשמ״ב, תשנ״ד, תשנ״ט, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6אי חלות חיקוקיםתיקונים: תשמ״ב

(א)הוראת כל חיקוק האוסרת פעולת רישום כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומי חובה), לא תמנע פעולת רישום.
(ב)בשיכון ציבורי, שבו הבעלות או החכירה הראשית נרשמת לזכות תאגיד, יחול האמור בסעיף קטן (א) הן על התאגיד והן על כל אדם הזכאי כלפי התאגיד לרישום זכות בשיכון הציבורי, ובלבד שהבקשה לרישום אותה זכות הוגשה יחד עם בקשת התאגיד לרישום בעלותו או חכירתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראת כל חיקוק האוסרת פעולת רישום כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומי חובה), לא תמנע פעולת רישום.
{{ח:תת|(ב)}} בשיכון ציבורי, שבו הבעלות או החכירה הראשית נרשמת לזכות תאגיד, יחול האמור בסעיף קטן (א) הן על התאגיד והן על כל אדם הזכאי כלפי התאגיד לרישום זכות בשיכון הציבורי, ובלבד שהבקשה לרישום אותה זכות הוגשה יחד עם בקשת התאגיד לרישום בעלותו או חכירתו.

7רישום הערה בפנקסיםתיקונים: תשל״ה

(א)היתה פעולת רישום מתבצעת ולא הוכח ששולמו תשלומי החובה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס המקרקעין הערה שתשלומי החובה שחייב בהם המשתכן לא שולמו; נוכח הרשם ששולמו תשלומי החובה שלגביהם נרשמה ההערה – ימחוק אותה.
(ב)על אף האמור בפקודת המסים (גביה) ובכל דין אחר, משנרשמו מקרקעין על שם משתכן –
(1)בטל כל שעבוד להבטחת תשלום חובה המגיע בשל המקרקעין ממי שהחזיק אותם לפני המשתכן;
(2)במקום שרישום עסקה במקרקעין מותנית על־פי חיקוק בהגשת אישור של רשות בדבר סילוק תשלומי חובה, לא יידרש, לענין רישום עסקת המשתכן בהם, אלא אישור לגבי תשלומי החובה המגיעים ממנו, ורשות שנדרשה ליתן אישור כאמור לא תתנה את נתינתה אלא בסילוק תשלומי החובה המגיעים מהמשתכן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היתה פעולת רישום מתבצעת ולא הוכח ששולמו תשלומי החובה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס המקרקעין הערה שתשלומי החובה שחייב בהם המשתכן לא שולמו; נוכח הרשם ששולמו תשלומי החובה שלגביהם נרשמה ההערה – ימחוק אותה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודת המסים (גביה)}} ובכל דין אחר, משנרשמו מקרקעין על שם משתכן –
{{ח:תתת|(1)}} בטל כל שעבוד להבטחת תשלום חובה המגיע בשל המקרקעין ממי שהחזיק אותם לפני המשתכן;
{{ח:תתת|(2)}} במקום שרישום עסקה במקרקעין מותנית על־פי חיקוק בהגשת אישור של רשות בדבר סילוק תשלומי חובה, לא יידרש, לענין רישום עסקת המשתכן בהם, אלא אישור לגבי תשלומי החובה המגיעים ממנו, ורשות שנדרשה ליתן אישור כאמור לא תתנה את נתינתה אלא בסילוק תשלומי החובה המגיעים מהמשתכן.

8תיקונים: תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9תיקונים: תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10תיקונים: תשמ״ב, תשנ״ט, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

11תיקונים: תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

12ראיותתיקונים: תשנ״ד, תשנ״ט, תש״ע

אושרו בניינים כשיכון ציבורי לפי האמור בסעיף 1א, ישמש האישור ראיה חותכת לכך שהבניינים הוקמו על ידי המדינה או מטעמה או ביוזמתה, נכללו בתכנית שאושרה לפי חוק התכנון עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009), ושבנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אושרו בניינים כשיכון ציבורי לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א}}, ישמש האישור ראיה חותכת לכך שהבניינים הוקמו על ידי המדינה או מטעמה או ביוזמתה, נכללו בתכנית שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009), ושבנייתם החלה בתוך שנתיים ממועד אישור התכנית.

13ביצוע ותקנותתיקונים: תשמ״ב

שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר הפנים, להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר הפנים, להתקין תקנות לביצועו.