תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
1הגדרותתיקונים: תשל״ו, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3
בחוק זה –
”תאונת דרכים“ – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על־ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;
”נזק גוף“ – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;
”שימוש ברכב מנועי“ – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול־דרך או תיקון־דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;
”נפגע“ – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970;
”מבטח“ – כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;
”רכב מנועי“ או ”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;
”ישראלי“ – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”האזור“, ”ההסכם“, ”שטחי האחריות הפלסטינית“, ”מבטח מהאזור“ ו”מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית“ – כהגדרתם בפקודת הביטוח;
”האזורים“ – כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ״ה–1995;
”נוסע יוצא“, ”נוסע נכנס“, ”עובד“ ו־”שדה התעופה“ –
↗ חיצוניות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקעו).
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
- פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970 → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- בפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 4
- חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 → חוק מרשם האוכלוסין
- חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל
- בפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ״ה–1995 → חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על־ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק גוף“ – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש ברכב מנועי“ – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול־דרך או תיקון־דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הביטוח“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|בפקודת הביטוח}}, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 4|סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ או ”רכב“ – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישראלי“ – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האזור“, ”ההסכם“, ”שטחי האחריות הפלסטינית“, ”מבטח מהאזור“ ו”מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|בפקודת הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האזורים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית|בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע יוצא“, ”נוסע נכנס“, ”עובד“ ו־”שדה התעופה“ – {{ח:הערה|(פקעו).}}פרק ב׳: אחריות
סימן א׳: פיצויים על נזקי גוף
2אחריות נוהג ברכבתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ט־2
(א)המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
(א1)הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;
לענין סעיף זה –
”תייר חוץ“ – כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, התשל״ו–1976 למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור;
”רכב ישראלי“ – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.
(א2)
(ב)היה השימוש ברכב על פי התר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
(ב1)על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק.
(2)אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
(ג)האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
↗ חיצוניות: 10📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שרותי תיירות, התשל״ו–1976 → חוק שרותי תיירות
- בחוק האמור → חוק שרותי תיירות
- בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- בתוספת השניה → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #תוספת 2
- סעיף 8(ז) לחוק האמור → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 8
- אותו חוק → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 58
- שחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- סעיף 55 לחוק האמור → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 55
- פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
{{ח:תת|(א1)}} הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;
{{ח:תת}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תייר חוץ“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שרותי תיירות|בחוק שרותי תיירות, התשל״ו–1976}} למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שרותי תיירות|בחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב ישראלי“ – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} היה השימוש ברכב על פי התר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו־(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השניה}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, חייל {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|שחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} אינו חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק האמור}}, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ג)}} האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.3תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכבתיקונים: תשמ״ה, תשס״ח
(א)בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
(ב)נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
(ג)אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה –
”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע ותלת־אופנוע;
”תלת־אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת־אופנוע או תלת־קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג.
(ד)שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
{{ח:תת|(ב)}} נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
{{ח:תת|(ג)}} אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע ותלת־אופנוע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלת־אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת־אופנוע או תלת־קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.4תרופה על נזק גוףתיקונים: תשל״ח, תשמ״ה, תשמ״ט־2, תשפ״א, תשפ״ב
(א)על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו־89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), ואולם –
(1)בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן – הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים;
לענין פסקה זו, ”השכר הממוצע במשק“ – השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר;
(2)היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה;
(3)הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
(ב)הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.
(ג)בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.
↗ חיצוניות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל״ו–1976.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 19 עד 22 → פקודת הנזיקין #סעיף 19
- 76 עד 83 → פקודת הנזיקין #סעיף 76
- 86 → פקודת הנזיקין #סעיף 86
- 88 → פקודת הנזיקין #סעיף 88
- ו־89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 89
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 19|סעיפים 19 עד 22}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 76|76 עד 83}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|86}}, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 88|88}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 89|ו־89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הנזיקין), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן – הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים;
{{ח:תתת}} לענין פסקה זו, ”השכר הממוצע במשק“ – השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה;
{{ח:תתת|(3)}} הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)|תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.סימן ב׳: תשלומים תכופים
5תשלום תכוףתיקונים: תשל״ו, תשמ״ט־2, תשנ״ה, תשס״ט־2
(א)בפרק זה –
”תלויים“ – מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין;
”דרישה“ – כפי שנקבע בתקנות.
(ב)מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב –
(1)הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
(2)תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.
(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח.
(ד)תשלום לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) ייקרא להלן ”תשלום תכוף“.
(ה)חובת התשלום לפי סעיף קטן (ב)(1) לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק.
(2)אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מחובת התשלום כאמור לגבי נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 78 לפקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין #סעיף 78
- בסעיף 3(א)(2) → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 3
- ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 3
- בחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- בתוספת השניה → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #תוספת 2
- סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 8
- אותו חוק → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 58
- שחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- סעיף 55 לחוק האמור → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 55
- פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – מי שזכאי לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 78|סעיף 78 לפקודת הנזיקין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 3|בסעיף 3(א)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 3|ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ד)}} תשלום לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) ייקרא להלן ”תשלום תכוף“.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} חובת התשלום לפי סעיף קטן (ב)(1) לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השניה}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}.
{{ח:תתת|(2)}} אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מחובת התשלום כאמור לגבי נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, חייל {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|שחוק ביטוח בריאות ממלכתי}} אינו חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 55|סעיף 55 לחוק האמור}}, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.5אבקשה לתשלום תכוף לבית המשפטתיקונים: תשמ״ט־2
(א)עברו 60 ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי סעיף 5 והדורש לא קיבלו, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן – התביעה העיקרית).
(ב)על אף האמור בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, תוגש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשה כבר התביעה העיקרית לבית משפט שלום פלוני או לבית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפט גם הבקשה לתשלום תכוף.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עברו 60 ימים מיום שהוגשה לחייב דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} והדורש לא קיבלו, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן – התביעה העיקרית).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, תוגש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשה כבר התביעה העיקרית לבית משפט שלום פלוני או לבית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפט גם הבקשה לתשלום תכוף.5בהחלטת בית־המשפטתיקונים: תשמ״ט־2
(א)סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; בהחלטה כאמור יקבע בית המשפט את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית (להלן – המועד האחרון), אולם אין בקביעה כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5 לחוק ההתישנות, התשי״ח–1958.
(ב)לא הגיש המבקש את התביעה העיקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש את התביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטול התביעה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 5 לחוק ההתישנות, התשי״ח–1958 → חוק ההתישנות #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפי חוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; בהחלטה כאמור יקבע בית המשפט את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית (להלן – המועד האחרון), אולם אין בקביעה כאמור כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק ההתישנות#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההתישנות, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש המבקש את התביעה העיקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש את התביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטול התביעה.5גהחלטה בבקשה אינה מעשה בית דיןתיקונים: תשמ״ט־2
החלטת בית המשפט בבקשה לתשלום תכוף לא תהווה מעשה בית דין לגבי התביעה העיקרית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת בית המשפט בבקשה לתשלום תכוף לא תהווה מעשה בית דין לגבי התביעה העיקרית.5דריבית פיגוריםתיקונים: תשמ״ט־2
חייב שלא שילם תשלום תכוף על־פי דרישה במועד, ישלם על הסכום שהושהה תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה, שיחושבו החל במועד האמור עד יום התשלום בפועל, זולת אם מצא בית־המשפט נסיבות המצדיקות שיעור ריבית נמוך מזה.
בסעיף זה –
”מועד“ –
(1)לענין סעיף 5(ב)(1) – 60 ימים מקבלת הדרישה;
(2)לענין סעיף 5(ב)(2) – היום שקבע בית המשפט כמועד התשלום החודשי;
”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייב שלא שילם תשלום תכוף על־פי דרישה במועד, ישלם על הסכום שהושהה תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה, שיחושבו החל במועד האמור עד יום התשלום בפועל, זולת אם מצא בית־המשפט נסיבות המצדיקות שיעור ריבית נמוך מזה.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(1)}} – 60 ימים מקבלת הדרישה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}} – היום שקבע בית המשפט כמועד התשלום החודשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.5הסייגים לענין בקשהתיקונים: תשמ״ט־2
(א)נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.
(ב)לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף.
(ג)בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט החלטה בבקשה לתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטה הקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישה לבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).5ותקנותתיקונים: תשמ״ט־2
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
(1)סדר דין מיוחד בבקשה לתשלום תכוף;
(2)הגדרות של ”צרכי מחייה“ ו”צרכי סיעוד“ לענין סעיף 5(ב)(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} סדר דין מיוחד בבקשה לתשלום תכוף;
{{ח:תת|(2)}} הגדרות של ”צרכי מחייה“ ו”צרכי סיעוד“ לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}}.5זזכות חזרה בתשלום תכוףתיקונים: תשמ״ט־2, תשפ״ד
(א)בנסיבות האמורות בסעיף 5ב(ב), וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהא הנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה:
(1)התובע;
(2)מי שאחראי לנזק לפי כל דין;
(3)הקרן כמשמעותה בפרק ג׳ (להלן – הקרן);
הוא הדין לענין סכום ששילם הנתבע לתובע כתשלום תכוף, והעולה על הסכום שנפסק לטובתו בתביעה העיקרית.
(ב)שילמה הקרן לתובע תשלום תכוף כאמור בסעיף קטן (א) או החזירה תשלום כאמור לנתבע, תהא לה זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין, וחבותם כלפיה על פי חוק זה תהא ביחד ולחוד; לענין תקופת ההתישנות בתביעות לפי סעיף קטן זה, יראו את היום שבו שולם או הוחזר תשלום כאמור כיום שבו נולדה עילת התובענה.
(ג)החזירה הקרן לנתבע תשלום לפי סעיף קטן (א), חייב הנתבע להושיט לה כל עזרה שתבקש ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לה במימוש זכותה לפי סעיף קטן (ב), ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכות האמורה או למנוע בעד מימושה.
(ד)כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) יוחזרו בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- החוק האמור → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ב)}}, וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהא הנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התובע;
{{ח:תתת|(2)}} מי שאחראי לנזק לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} הקרן כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} (להלן – הקרן);
{{ח:תת}} הוא הדין לענין סכום ששילם הנתבע לתובע כתשלום תכוף, והעולה על הסכום שנפסק לטובתו בתביעה העיקרית.
{{ח:תת|(ב)}} שילמה הקרן לתובע תשלום תכוף כאמור בסעיף קטן (א) או החזירה תשלום כאמור לנתבע, תהא לה זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין, וחבותם כלפיה על פי חוק זה תהא ביחד ולחוד; לענין תקופת ההתישנות בתביעות לפי סעיף קטן זה, יראו את היום שבו שולם או הוחזר תשלום כאמור כיום שבו נולדה עילת התובענה.
{{ח:תת|(ג)}} החזירה הקרן לנתבע תשלום לפי סעיף קטן (א), חייב הנתבע להושיט לה כל עזרה שתבקש ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לה במימוש זכותה לפי סעיף קטן (ב), ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכות האמורה או למנוע בעד מימושה.
{{ח:תת|(ד)}} כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) יוחזרו בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.סימן ג׳: שונות
6תשלומים עיתיים
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(1)סמכות בית המשפט לפסוק, שהפיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן;
(2)מקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת התשלומים שנפסקו;
(3)זכותם של תלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} סמכות בית המשפט לפסוק, שהפיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחירים לצרכן;
{{ח:תת|(2)}} מקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת התשלומים שנפסקו;
{{ח:תת|(3)}} זכותם של תלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים.6אמומחה רפואיתיקונים: תשמ״ה
(א)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
(ב)מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1)בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית־המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2)כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;
(3)בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
{{ח:תת|(ב)}} מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית־המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
{{ח:תתת|(2)}} כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.6בקביעת דרגת נכות לפי חוק אחרתיקונים: תשמ״ה
נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.7הגבלת זכאותם של נפגעיםתיקונים: תשל״ו, תשמ״ט־2, תשס״ט
נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
(1)מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2)מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ״ד–1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3)מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
(4)מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
(5)מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
(6)בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ״ד–1964 → חוק העונשין #פרק יא סימן ה1
- פרק ו׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל #פרק ו1
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
{{ח:תת|(1)}} מי שגרם לתאונה במתכוון;
{{ח:תת|(2)}} מי שנהג ברכב תוך הפרת {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ״ד–1964}}, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
{{ח:תת|(3)}} מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(4)}} מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
{{ח:תת|(5)}} מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}}, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
{{ח:תת|(6)}} בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}} או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.7אזכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצוייםתיקונים: תשמ״ט־2
על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(5)}}, מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}}, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}}.7בזכאותם של תלויים לתבוע פיצוייםתיקונים: תשמ״ט־2
תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}} או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן.8ייחוד העילהתיקונים: תשמ״ט, תשנ״ה
(א)מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על־ידי אדם אחר במתכוון.
(ב)מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.
(ג)אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 3(א)(2) → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 3
- ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 3
- פקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין
- פקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 3|בסעיף 3(א)(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 3|ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח}}, לא תהיה לו עילת תביעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על־ידי אדם אחר במתכוון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}, היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.9זכות חזרהתיקונים: תשמ״ט־2
(א)מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:
(1)מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7;
(2)מי שאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;
(3)בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א.
(ב)חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי פקודת הנזיקין.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- פקודת הנזיקין → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוק זה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שאין לו ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}} או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרכב או המחזיק בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורבים בתאונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} בינם לבין עצמם.פרק ג׳: קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
10הקמת הקרןתיקונים: תשמ״ט־2
מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.11הקרן – תאגיד מבוקר
הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; היא תהא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; היא תהא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.12תפקיד הקרןתיקונים: תש״ם, תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשע״ו־2
(א)תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:
(1)הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;
(2)אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין־לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח;
(2א)למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – מנהל מורשה), בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור (להלן – הממונה), בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת הממונה, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;
(3)המבטח נמצא בפירוק.
(ב)במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ג)הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה.
(ד)אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו־(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות בסעיפים 12א ו־12ב, לפי הענין.
(ד1)הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן – התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן – הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם.
(2)המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.
(ה)הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ו)הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה ענין בתוצאותיהם.
(ז)שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על פי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו).
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 68
- בחוק האמור → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
- סעיף 28 לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 28
- בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994 → חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) #סעיף 12
- סעיף 28 לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;
{{ח:תתת|(2)}} אין לנוהג ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}} או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין־לאומי לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}};
{{ח:תתת|(2א)}} למבטח מונה מנהל מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 68|סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (להלן – מנהל מורשה), בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק האמור}} (להלן – הממונה), בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת הממונה, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} המבטח נמצא בפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 28|סעיף 28 לפקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן רשאית לסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגע שפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה.
{{ח:תת|(ד)}} אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו־(3) של סעיף קטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיפים 12א}} {{ח:פנימי|סעיף 12ב|ו־12ב}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן – התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן – הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם.
{{ח:תתת|(2)}} המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994}}, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.
{{ח:תת|(ה)}} הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכום ההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהוא זכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפול בנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 28|סעיף 28 לפקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ו)}} הקרן רשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטח מהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכים משפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה ענין בתוצאותיהם.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן על פי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו).12אהקרן כנושהתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ג
(א)חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף 12(א)(2א), יראו את הקרן כנושה של המבטח, או של המפרק אם מונה מפרק למבטח, לגבי סכום החבות.
(ב)חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף 12(א)(3), יראו את הקרן, כלפי המפרק, כנושה של המבטח לגבי סכום החבות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חלה על הקרן חבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2א)}}, יראו את הקרן כנושה של המבטח, או של המפרק אם מונה מפרק למבטח, לגבי סכום החבות.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על הקרן חבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(3)}}, יראו את הקרן, כלפי המפרק, כנושה של המבטח לגבי סכום החבות.12בזכויות הקרן בפירוקתיקונים: תשמ״ה, תשנ״ג
(א)היה מבטח, שמונה לו מנהל מורשה או שנמצא בפירוק מבוטח בביטוח משנה בפני חבויות שהוא עשוי להתחייב בהן כלפי צד שלישי ולגבי המקרה חלה חבות הקרן כאמור בסעיף 12(א)(2א) או (3), יעברו זכויותיו של המבטח כלפי מבטח המשנה לגבי אותו מקרה לקרן, על אף האמור בדין אחר, והקרן תהא רשאית לתבוע את מבטח המשנה על פי זכויות אלה.
(ב)טענה שמבטח המשנה יכול לטעון כלפי המבטח תעמוד לו גם כלפי הקרן.
(ג)חוזה ביטוח משנה ופעולה של המבטח אין בכוחם לגרוע מזכויות שהוקנו לקרן לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה מבטח, שמונה לו מנהל מורשה או שנמצא בפירוק מבוטח בביטוח משנה בפני חבויות שהוא עשוי להתחייב בהן כלפי צד שלישי ולגבי המקרה חלה חבות הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2א) או (3)}}, יעברו זכויותיו של המבטח כלפי מבטח המשנה לגבי אותו מקרה לקרן, על אף האמור בדין אחר, והקרן תהא רשאית לתבוע את מבטח המשנה על פי זכויות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} טענה שמבטח המשנה יכול לטעון כלפי המבטח תעמוד לו גם כלפי הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} חוזה ביטוח משנה ופעולה של המבטח אין בכוחם לגרוע מזכויות שהוקנו לקרן לפי חוק זה.12גנכסים וחבויות של אבנרתיקונים: תשס״א־2
בלי לגרוע מתפקידי הקרן לפי סעיף 12, הקרן תקבל כל עודף בנכסים או תישא ביתרת החבויות מכל סוג שהוא, של אבנר כהגדרתו בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997 (להלן – חוק תנאי תחרות), ובהתאם להוראות החוק האמור; הקרן תפעל כאמור בסעיף זה במועד שיקבע שר האוצר להעברת הנכסים או החבויות לפי אותו חוק.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997 → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)
- החוק האמור → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)
- אותו חוק → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מתפקידי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, הקרן תקבל כל עודף בנכסים או תישא ביתרת החבויות מכל סוג שהוא, של אבנר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)|בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק תנאי תחרות), ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)|החוק האמור}}; הקרן תפעל כאמור בסעיף זה במועד שיקבע שר האוצר להעברת הנכסים או החבויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)|אותו חוק}}.12דעלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכיםתיקונים: תשס״ט־2
(א)בסעיף זה ובסעיף 12ה, ”עלות אספקת השירותים“ – עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים הניתנים בידי קופות החולים.
(ב)שר האוצר יפרסם עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009), בהודעה ברשומות, את עלות אספקת השירותים.
(ג)עלות אספקת השירותים תתעדכן מדי שנה בדרך שבה מתעדכנת עלות סל שירותי הבריאות לפי הוראות סעיף 9(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות, מדי שנה ובסמוך למועד העדכון, את עלות אספקת השירותים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
שר האוצר פרסם הודעה בדבר עלות אספקת השירותים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (י״פ תש״ע, 72) לפיה עלות אספקת השירותים, במחירי שנת 2008, היא 398 מיליון שקלים חדשים.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 12ה|ובסעיף 12ה}}, ”עלות אספקת השירותים“ – עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים הניתנים בידי קופות החולים.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יפרסם עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009), בהודעה ברשומות, את עלות אספקת השירותים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר האוצר פרסם הודעה בדבר עלות אספקת השירותים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (י״פ תש״ע, 72) לפיה עלות אספקת השירותים, במחירי שנת 2008, היא 398 מיליון שקלים חדשים.}}
{{ח:תת|(ג)}} עלות אספקת השירותים תתעדכן מדי שנה בדרך שבה מתעדכנת עלות סל שירותי הבריאות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; שר האוצר יפרסם בהודעה ברשומות, מדי שנה ובסמוך למועד העדכון, את עלות אספקת השירותים.12ההעברת סכומים מהמבטחים לקרן והוראות לעניין העברת מידעתיקונים: תשס״ט־2, תשפ״ד־2
(א)לצורך מימון עלות אספקת השירותים, יעביר מבטח לקרן, עד ה־10 בכל חודש, שיעור שיקבע שר האוצר לגביו, בצו, מדמי הביטוח שגבה אותו מבטח בחודש הקודם, בעד כל הפוליסות שהוציא לפי פקודת הביטוח; בסעיף קטן זה, ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, למעט התוספת למימון הקרן לפי סעיף 15.
(ב)עד סוף חודש מרס של כל שנה ימציא מבטח לשר האוצר ולקרן אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיף קטן (א), בשל השנה שקדמה לה.
(ג)הקרן רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לצורך בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיף קטן (א), ואם הורה שר האוצר לקרן להעביר לעיונו את המידע שהועמד לרשותה לפי סעיף קטן זה, כולו או חלקו – תעביר הקרן את המידע האמור לפי התנאים שנקבעו באותה הוראה; לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ד)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין המידע שעל כל מבטח להעביר לגורם כפי שיקבע באותן הוראות, וכן לעניין מתכונת העברת המידע והמועדים להעברתו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי כל דין, לרבות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.
(ה)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
שר האוצר פרסם צו בנוגע למימון עלות אספקת השירותים (ק״ת תש״ע, 46; תשפ״א, 3932), לפיו השיעור מדמי הביטוח שיעביר כל מבטח לקרן בעד כל הפוליסות שהוציא לפי פקודת הביטוח הוא 9.4%, והחל משנת 2022, יעמוד על 12.66%.
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך מימון עלות אספקת השירותים, יעביר מבטח לקרן, עד ה־10 בכל חודש, שיעור שיקבע שר האוצר לגביו, בצו, מדמי הביטוח שגבה אותו מבטח בחודש הקודם, בעד כל הפוליסות שהוציא לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}}; בסעיף קטן זה, ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, למעט התוספת למימון הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר האוצר פרסם צו בנוגע למימון עלות אספקת השירותים (ק״ת תש״ע, 46; תשפ״א, 3932), לפיו השיעור מדמי הביטוח שיעביר כל מבטח לקרן בעד כל הפוליסות שהוציא לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}} הוא 9.4%, והחל משנת 2022, יעמוד על 12.66%.}}
{{ח:תת|(ב)}} עד סוף חודש מרס של כל שנה ימציא מבטח לשר האוצר ולקרן אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיף קטן (א), בשל השנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לצורך בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיף קטן (א), ואם הורה שר האוצר לקרן להעביר לעיונו את המידע שהועמד לרשותה לפי סעיף קטן זה, כולו או חלקו – תעביר הקרן את המידע האמור לפי התנאים שנקבעו באותה הוראה; לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין המידע שעל כל מבטח להעביר לגורם כפי שיקבע באותן הוראות, וכן לעניין מתכונת העברת המידע והמועדים להעברתו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי כל דין, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה.12והעברת סכומים למוסד לביטוח לאומי ולקופות החוליםתיקונים: תשס״ט־2
(א)הקרן תעביר למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שקיבלה לפי סעיף 12ה מיד לאחר קבלתם אצלה.
(ב)המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופות החולים את הסכומים שקיבל לפי סעיף קטן (א) במועד ההעברה הראשון שחל לאחר המועד שבו התקבלו אצלו הסכומים לפי אותו סעיף קטן, בהתאם לכללי ההקצאה שנקבעו לפי סעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; בסעיף קטן זה, ”מועד ההעברה“ – מועד מבין המועדים שבהם המוסד לביטוח לאומי מעביר לקופות החולים את הכספים שקיבל ממקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי החוק האמור.
(ג)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה; הוראות לעניין סעיף קטן (ב) ייקבעו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 17
- החוק האמור → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקרן תעביר למוסד לביטוח לאומי את הסכומים שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12ה|סעיף 12ה}} מיד לאחר קבלתם אצלה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופות החולים את הסכומים שקיבל לפי סעיף קטן (א) במועד ההעברה הראשון שחל לאחר המועד שבו התקבלו אצלו הסכומים לפי אותו סעיף קטן, בהתאם לכללי ההקצאה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 17|סעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}; בסעיף קטן זה, ”מועד ההעברה“ – מועד מבין המועדים שבהם המוסד לביטוח לאומי מעביר לקופות החולים את הכספים שקיבל ממקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה; הוראות לעניין סעיף קטן (ב) ייקבעו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים.13הנהלת הקרן
(א)הנהלת הקרן תהיה בידי מינהלה של שבעה חברים שימנה שר האוצר לתקופה של שלוש שנים, רובם נציגי הממשלה ומיעוטם נציגי ציבור ובהם מי שעוסקים בביטוח; שר האוצר ימנה אחד מנציגי הממשלה ליושב ראש המינהלה.
(ב)המינהלה הראשונה תתמנה לא יאוחר מששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת.
(ג)קיום הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנהלת הקרן תהיה בידי מינהלה של שבעה חברים שימנה שר האוצר לתקופה של שלוש שנים, רובם נציגי הממשלה ומיעוטם נציגי ציבור ובהם מי שעוסקים בביטוח; שר האוצר ימנה אחד מנציגי הממשלה ליושב ראש המינהלה.
{{ח:תת|(ב)}} המינהלה הראשונה תתמנה לא יאוחר מששה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} קיום הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.13אגמול והחזר הוצאותתיקונים: תשע״ה
(א)חבר המינהלה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב, עובד גוף נתמך או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במינהלה, זכאי לקבל מהקרן גמול בעבור השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
(ב)חבר המינהלה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהקרן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
(ג)שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולמו גמול והחזר הוצאות לחבר המינהלה לפי סעיף זה ואת שיעוריהם.
(ד)בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה), התשע״ט–2019.
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חבר המינהלה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב, עובד גוף נתמך או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במינהלה, זכאי לקבל מהקרן גמול בעבור השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המינהלה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהקרן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המינהלה, לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולמו גמול והחזר הוצאות לחבר המינהלה לפי סעיף זה ואת שיעוריהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)|תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.14התקנון
(א)המינהלה תתקין, תוך ששה חדשים מיום מינויה, את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, הנוהל בהגשת תביעות לקרן והטיפול בהן ודרכי הבאת שינויים בתקנון.
(ב)התקנון וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ויפורסמו ברשומות.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תשל״ו–1976.
הצג הפניות חיצוניות
- תקנון הקרן → תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
- בתקנון → תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
- התקנון → תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תתקין, תוך ששה חדשים מיום מינויה, את {{ח:חיצוני|תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים|תקנון הקרן}} ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, הנוהל בהגשת תביעות לקרן והטיפול בהן ודרכי הבאת שינויים {{ח:חיצוני|תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים|בתקנון}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים|התקנון}} וכל שינוי או תיקון בו טעונים אישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים|תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תשל״ו–1976}}.}}15המימוןתיקונים: תשנ״ה, תש״ס־2, תשע״ו
(א)לשם מימון פעולות הקרן והבטחת יציבותה יקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התחבורה –
(1)שיעור באחוזים מדמי הביטוח או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, אשר יועבר ישירות או באמצעות כל מבטח לחשבון הקרן;
(2)שיעור באחוזים או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, שעל הגופים הפטורים מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח להעביר לקרן.
(ב)שר האוצר רשאי לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), תנאים, מועדים והוראות בכל הנוגע להעברת סכומי ההשתתפות במימון הקרן.
(ג)הקרן תקבל מן הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם סכומים כאמור בהסכם.
(ד)מצאה הרשות כהגדרתה בפקודת הביטוח (בסעיף זה – הרשות) כי בחשבון הקרן קיים סכום העולה על הנדרש לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – הסכום העודף), רשאית היא להורות לקרן להעביר למבוטחים בענף ביטוח רכב מנועי סכום בשקלים חדשים, במישרין או בדרך אחרת שתקבע הרשות, ובכלל זה להפחית את שיעור דמי הביטוח, והכול בהסכמת שר המשפטים.
(2)מצאה הרשות כי הסכום העודף עלה על 350 מיליון שקלים חדשים, תורה לקרן, בהסכמת שר המשפטים, להעביר למבוטחים את הסכום העודף או את חלקו, אלא אם כן אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שלא לעשות כן, ובלבד שאישור כאמור יינתן עד ליום ה־1 באוקטובר של השנה הקודמת לשנה שבה לא צפויה העברה כאמור.
(ה)הרשות תדווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ב־1 במאי של כל שנה, על אלה:
(1)הסכום שהיה קיים בחשבון הקרן ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לדיווח, ובכלל זה הסכום שנשמר לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) והסכום העודף;
(2)הסכום שהעבירה הקרן למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנה שקדמה למועד הדיווח והדרך שבה הועבר;
(3)הסכום שצפויה הקרן להעביר למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנת הדיווח והדרך שבה היא צפויה להעבירו.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), התשס״ג–2002.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) #סעיף 4
- בפקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם מימון פעולות הקרן והבטחת יציבותה יקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התחבורה –
{{ח:תתת|(1)}} שיעור באחוזים מדמי הביטוח או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, אשר יועבר ישירות או באמצעות כל מבטח לחשבון הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור באחוזים או סכום בשקלים חדשים מתוך דמי הביטוח, שעל הגופים הפטורים מחובת ביטוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)#סעיף 4|סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח}} להעביר לקרן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), תנאים, מועדים והוראות בכל הנוגע להעברת סכומי ההשתתפות במימון הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן תקבל מן הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם סכומים כאמור בהסכם.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מצאה הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|בפקודת הביטוח}} (בסעיף זה – הרשות) כי בחשבון הקרן קיים סכום העולה על הנדרש לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – הסכום העודף), רשאית היא להורות לקרן להעביר למבוטחים בענף ביטוח רכב מנועי סכום בשקלים חדשים, במישרין או בדרך אחרת שתקבע הרשות, ובכלל זה להפחית את שיעור דמי הביטוח, והכול בהסכמת שר המשפטים.
{{ח:תתת|(2)}} מצאה הרשות כי הסכום העודף עלה על 350 מיליון שקלים חדשים, תורה לקרן, בהסכמת שר המשפטים, להעביר למבוטחים את הסכום העודף או את חלקו, אלא אם כן אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שלא לעשות כן, ובלבד שאישור כאמור יינתן עד ליום ה־1 באוקטובר של השנה הקודמת לשנה שבה לא צפויה העברה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות תדווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ב־1 במאי של כל שנה, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שהיה קיים בחשבון הקרן ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לדיווח, ובכלל זה הסכום שנשמר לשם מימון פעולותיה והבטחת יציבותה כאמור בסעיף קטן (א) והסכום העודף;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שהעבירה הקרן למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנה שקדמה למועד הדיווח והדרך שבה הועבר;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום שצפויה הקרן להעביר למבוטחים לפי סעיף קטן (ד) בשנת הדיווח והדרך שבה היא צפויה להעבירו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן)|צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), התשס״ג–2002}}.}}15אמסיםתיקונים: תשמ״ה
לענין תשלום מסים, דין הקרן כדין המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין תשלום מסים, דין הקרן כדין המדינה.15א1מסירת מידע מהקרןתיקונים: תשס״ח־2
(א)הקרן תמסור מידע שקיבלה לפי סעיף 15, בדבר שם המבטח של רכב ומספר הפוליסה שלו, לפי מספר הרישוי של הרכב, לנפגע או לגוף שייקבע, בהתאם לבקשתו שבה יצוין כי המידע נדרש לו לשם מימוש זכויותיו בקשר לתאונת דרכים; נוסף על המידע האמור, תמסור הקרן למשטרת ישראל מספרי רישוי ותקופות ביטוח של כלי רכב, לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות פקודת הביטוח.
(ב)שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את הגופים הזכאים לקבל מידע לפי סעיף קטן (א), ואת האופן, המועד והתנאים למסירת המידע מהקרן לנפגעים, לגופים כאמור ולמשטרת ישראל, וכן את התשלום שרשאית הקרן לגבות בעד מסירתו, ורשאי שר האוצר, לקבוע הוראות שונות לגבי מבקשי מידע שונים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן), התש״ע–2010.
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקרן תמסור מידע שקיבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, בדבר שם המבטח של רכב ומספר הפוליסה שלו, לפי מספר הרישוי של הרכב, לנפגע או לגוף שייקבע, בהתאם לבקשתו שבה יצוין כי המידע נדרש לו לשם מימוש זכויותיו בקשר לתאונת דרכים; נוסף על המידע האמור, תמסור הקרן למשטרת ישראל מספרי רישוי ותקופות ביטוח של כלי רכב, לשם חקירת תאונות דרכים ואכיפת הוראות הדין הנוגעות לכך ולשם אכיפת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את הגופים הזכאים לקבל מידע לפי סעיף קטן (א), ואת האופן, המועד והתנאים למסירת המידע מהקרן לנפגעים, לגופים כאמור ולמשטרת ישראל, וכן את התשלום שרשאית הקרן לגבות בעד מסירתו, ורשאי שר האוצר, לקבוע הוראות שונות לגבי מבקשי מידע שונים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן)|תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן), התש״ע–2010}}.}}פרק ד׳: הוראות שונות
15בסייג לתחולה על כלי תחרותיתיקונים: תשס״ו
הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש בכלי תחרותי, שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005; לענין זה, ”כלי תחרותי“, ”נהיגה ספורטיבית“, ”רישיון כלי תחרותי“ ו”קטע קישור“ – כמשמעותם בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005 → חוק הנהיגה הספורטיבית #סעיף 12
- בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005 → חוק הנהיגה הספורטיבית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש בכלי תחרותי, שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 12|סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}; לענין זה, ”כלי תחרותי“, ”נהיגה ספורטיבית“, ”רישיון כלי תחרותי“ ו”קטע קישור“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}.16שכר טרחה
(א)המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים – על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף.
(ב)הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977.
הצג הפניות חיצוניות
- הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 82
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים – על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 82|הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}}, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)|כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977}}.}}17תיקונים: תש״ם־2, תשנ״ז, תש״ס, תשס״א
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17אהסדרים לחלוקת נטל הפיצוייםתיקונים: תשס״א־3
שר האוצר, לאחר שמיעת הארגון היציג של חברות הביטוח, באישור הועדה כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות, רשאי לקבוע הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים בהתחשב בסוגי הרכב השונים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) #סעיף 10א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, לאחר שמיעת הארגון היציג של חברות הביטוח, באישור הועדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)#סעיף 10א|בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות}}, רשאי לקבוע הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים בהתחשב בסוגי הרכב השונים.17בתיקונים: תשס״א־2, תשס״א־3, תשס״ד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}18
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|בפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש״ל–1970}}.}}19
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}.}}20
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}.}}21
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות), תשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גמלאות), תשי״ד–1954}}.}}22אחריות המדינה ושלוחיהתיקונים: תשמ״ט
(א)בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), דין המדינה לענין אחריות לפי חוק זה כדין כל אדם.
(ב)בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952, היא תהא פטורה מאחריות גם לפי חוק זה או לפי פקודת הביטוח, והוא הדין במי שפטור מאחריות בנזיקים לפי סעיף 7ב לחוק האמור.
(ג)סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952 → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 5
- פקודת הביטוח → פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)
- סעיף 7ב לחוק האמור → חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) #סעיף 7ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), דין המדינה לענין אחריות לפי חוק זה כדין כל אדם.
{{ח:תת|(ב)}} בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 5|הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}, היא תהא פטורה מאחריות גם לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי)|פקודת הביטוח}}, והוא הדין במי שפטור מאחריות בנזיקים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.23תחילה והוראת מעבר
(א)תחילתו של חוק זה היא ביום א׳ בתשרי תשל״ז (25 בספטמבר 1976); על תאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה יחול הדין הקודם.
(ב)עם תחילת חוק זה יעבור לידי הקרן רכושה של קרן נפגעי תאונות דרכים המתנהלת בידי האיגוד הישראלי של חברות הביטוח, והקרן תמשיך לטפל, לפי התנאים והנהלים של אותו הגוף, בתביעות הנובעות מתאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה היא ביום א׳ בתשרי תשל״ז (25 בספטמבר 1976); על תאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה יחול הדין הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} עם תחילת חוק זה יעבור לידי הקרן רכושה של קרן נפגעי תאונות דרכים המתנהלת בידי האיגוד הישראלי של חברות הביטוח, והקרן תמשיך לטפל, לפי התנאים והנהלים של אותו הגוף, בתביעות הנובעות מתאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה.