תוכן החוק
1הרשאה למתן ערבויותתיקונים: תשס״ה
(א)שר האוצר מורשה לערוב בשם מדינת ישראל למילווה, לערבות למילווה, לעסק יצוא או להתחייבות כספית אחרת, אם לדעת שר האוצר יש בערבות זו לסייע לפיתוחו או לעידודו של ענף משק בעל חשיבות כלכלית או לסייע לכל תכלית אחרת שיש בה ענין לכלל.
(ב)בחוק זה –
”עסק יצוא“ – יצוא טובין או שירותים, או שיווק של יצוא כאמור, בתמורה המתקבלת מידי אדם שמחוץ לישראל, וכן השקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, והכל לרבות מתן אשראי או בטוחה למימון פעולות כאמור;
”ערבות“, לענין עסק יצוא – לרבות התחייבות לשיפוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר מורשה לערוב בשם מדינת ישראל למילווה, לערבות למילווה, לעסק יצוא או להתחייבות כספית אחרת, אם לדעת שר האוצר יש בערבות זו לסייע לפיתוחו או לעידודו של ענף משק בעל חשיבות כלכלית או לסייע לכל תכלית אחרת שיש בה ענין לכלל.
{{ח:תת|(ב)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק יצוא“ – יצוא טובין או שירותים, או שיווק של יצוא כאמור, בתמורה המתקבלת מידי אדם שמחוץ לישראל, וכן השקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, והכל לרבות מתן אשראי או בטוחה למימון פעולות כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערבות“, לענין עסק יצוא – לרבות התחייבות לשיפוי.2אישור ועדת הכספיםתיקונים: תשס״ה
(א)ערבות לפי סעיף 1 טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הועדה) שיכול להינתן דרך כלל, או לערבות מסויימת או לסוג מסויים של ערבויות.
(ב)תוקפו של אישור שנתנה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיה לשנתיים, אלא אם כן קבעה הוועדה כי תוקפו יהיה לתקופה קצרה יותר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הועדה) שיכול להינתן דרך כלל, או לערבות מסויימת או לסוג מסויים של ערבויות.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של אישור שנתנה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיה לשנתיים, אלא אם כן קבעה הוועדה כי תוקפו יהיה לתקופה קצרה יותר.3הגבלת סכום הערבויותתיקונים: תשס״ה
(א)בסעיף זה, ”סכום הערבויות התקפות“ – הסכום המצטבר של שני אלה:
(1)יתרת סכומי הערבויות שניתנו לפי הוראות חוק זה, שלא מומשו ושתוקפן טרם פג, כשהיא משוערכת לפי כתבי הערבויות;
(2)הסכום הכולל של ערבויות שאושרו לפי הוראות סעיף 2 ושטרם ניתנו, ובלבד שהאישור עומד בתוקפו.
(ב)סכום הערבויות התקפות לא יעלה, בכל עת, על עשרה אחוזים מסכום תקציב המדינה לאותה שנת כספים, למעט תקציב הפיתוח.
(ג)הממשלה רשאית, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, להעלות את השיעור האמור בסעיף קטן (ב) עד לשיעור של 25 אחוזים, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום הערבויות התקפות“ – הסכום המצטבר של שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יתרת סכומי הערבויות שניתנו לפי הוראות חוק זה, שלא מומשו ושתוקפן טרם פג, כשהיא משוערכת לפי כתבי הערבויות;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הכולל של ערבויות שאושרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ושטרם ניתנו, ובלבד שהאישור עומד בתוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הערבויות התקפות לא יעלה, בכל עת, על עשרה אחוזים מסכום תקציב המדינה לאותה שנת כספים, למעט תקציב הפיתוח.
{{ח:תת|(ג)}} הממשלה רשאית, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, להעלות את השיעור האמור בסעיף קטן (ב) עד לשיעור של 25 אחוזים, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים.4תנאי הערבויותתיקונים: תשס״ה
(א)ערבות לפי סעיף 1 תינתן בתנאים ובערובות שקבע שר האוצר דרך כלל, לערבות מסויימת או לסוג מסויים של ערבויות.
(ב)ערבות לפי הוראות חוק זה, למעט ערבות לעסק יצוא, לא תינתן למלוא סכום החיוב, אלא במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו; לענין סעיף קטן זה, ”חיוב“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הערבות, התשכ״ז–1967.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 1 לחוק הערבות, התשכ״ז–1967 → חוק הערבות #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ערבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} תינתן בתנאים ובערובות שקבע שר האוצר דרך כלל, לערבות מסויימת או לסוג מסויים של ערבויות.
{{ח:תת|(ב)}} ערבות לפי הוראות חוק זה, למעט ערבות לעסק יצוא, לא תינתן למלוא סכום החיוב, אלא במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו; לענין סעיף קטן זה, ”חיוב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הערבות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הערבות, התשכ״ז–1967}}.4אעמלותתיקונים: תשס״ה
המדינה רשאית לגבות עמלה בעד מתן ערבות לפי הוראות חוק זה, בשיעורים ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר, דרך כלל, לערבות מסוימת או לסוג מסוים של ערבויות; שיעור העמלה ותנאיה, שעליהם יורה שר האוצר, ישקפו את הסיכון הכרוך במתן הערבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדינה רשאית לגבות עמלה בעד מתן ערבות לפי הוראות חוק זה, בשיעורים ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר, דרך כלל, לערבות מסוימת או לסוג מסוים של ערבויות; שיעור העמלה ותנאיה, שעליהם יורה שר האוצר, ישקפו את הסיכון הכרוך במתן הערבות.5גביה
הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה, יחולו על גביית כל סכום המגיע למדינת ישראל בקשר לערבות שניתנה לפי חוק זה, כאילו היה אותו סכום מס, כמשמעותו באותה פקודה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
- סעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
- באותה פקודה → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, יחולו על גביית כל סכום המגיע למדינת ישראל בקשר לערבות שניתנה לפי חוק זה, כאילו היה אותו סכום מס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.6שעבוד ובטחון
ניתנה ערבות לפי חוק זה, רשאי שר האוצר להורות, כי תירשם הערה על כך –
(1)בספרי האחוזה – לגבי כל המקרקעים של מי שערבו בעדו (להלן – ערוב) או לגבי מקצתם, הרשומים על שמו בשעת מתן הערבות, ובהסכמת הערוב גם לגבי אלה שיירשמו על שמו לאחר מכן;
הערבות תהיה שעבוד על כל מקרקעי הערוב שנרשמה לגביהם הערה כאמור והוא יהיה קודם לכל שעבוד שנוצר לאחר שנרשמה ההערה;
(2)בפנקס הרישום המתנהל במשרד רושם האניות – ביחס לכל אניה של הערוב וכל זכות אשר לו באניה כלשהי, בין שאותן אניה או זכות רשומות על שם הערוב בשעת מתן הערבות ובין שיירשמו על שמו לאחר מכן; הערבות תהיה שעבוד על כל אניה ועל כל זכות באניה אשר לערוב שנרשמה לגביהם הערה כאמור, ודין שעבוד כזה כדין משכנתה על אניה;
(3)אצל רשם החברות – אם הערוב היא חברה – הערה בדבר כל שעבוד לפי פסקאות (1) ו־(2) והערה על כל רכושה של החברה על פי הוראות סעיף 127 לפקודת החברות; הערבות תהיה שעבוד צף על כל רכושה של חברה שנרשמה לגביה הערה כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 127 לפקודת החברות → פקודת החברות #פרק ח סימן ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה ערבות לפי חוק זה, רשאי שר האוצר להורות, כי תירשם הערה על כך –
{{ח:תת|(1)}} בספרי האחוזה – לגבי כל המקרקעים של מי שערבו בעדו (להלן – ערוב) או לגבי מקצתם, הרשומים על שמו בשעת מתן הערבות, ובהסכמת הערוב גם לגבי אלה שיירשמו על שמו לאחר מכן;
{{ח:תת}} הערבות תהיה שעבוד על כל מקרקעי הערוב שנרשמה לגביהם הערה כאמור והוא יהיה קודם לכל שעבוד שנוצר לאחר שנרשמה ההערה;
{{ח:תת|(2)}} בפנקס הרישום המתנהל במשרד רושם האניות – ביחס לכל אניה של הערוב וכל זכות אשר לו באניה כלשהי, בין שאותן אניה או זכות רשומות על שם הערוב בשעת מתן הערבות ובין שיירשמו על שמו לאחר מכן; הערבות תהיה שעבוד על כל אניה ועל כל זכות באניה אשר לערוב שנרשמה לגביהם הערה כאמור, ודין שעבוד כזה כדין משכנתה על אניה;
{{ח:תת|(3)}} אצל רשם החברות – אם הערוב היא חברה – הערה בדבר כל שעבוד לפי פסקאות (1) ו־(2) והערה על כל רכושה של החברה על פי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ח סימן ה|סעיף 127 לפקודת החברות}}; הערבות תהיה שעבוד צף על כל רכושה של חברה שנרשמה לגביה הערה כאמור.7פרסוםתיקונים: תשס״ה
(א)שר האוצר יפרסם ברשומות, תוך אחד עשר חודש לאחר תום כל שנת כספים, דין וחשבון על סכומי הערבויות שניתנו לפי חוק זה באותה שנה, על יתרת סכומי הערבויות שניתנו לפני תחילת אותה שנה שלא מומשו ושתוקפן טרם פג עד תום השנה, וכן על הסכום הכולל של ערבויות שאושרו לפי הוראות סעיף 2, באותה שנה, ושטרם ניתנו.
(ב)בדין וחשבון לפי סעיף קטן (א) ייכללו פרטים על סכומי הערבויות שניתנו מטעם המדינה לפי כל חוק אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יפרסם ברשומות, תוך אחד עשר חודש לאחר תום כל שנת כספים, דין וחשבון על סכומי הערבויות שניתנו לפי חוק זה באותה שנה, על יתרת סכומי הערבויות שניתנו לפני תחילת אותה שנה שלא מומשו ושתוקפן טרם פג עד תום השנה, וכן על הסכום הכולל של ערבויות שאושרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, באותה שנה, ושטרם ניתנו.
{{ח:תת|(ב)}} בדין וחשבון לפי סעיף קטן (א) ייכללו פרטים על סכומי הערבויות שניתנו מטעם המדינה לפי כל חוק אחר.8תחילת תוקף
חוק זה יחול על ערבויות שניתנו מיום י״א בניסן תשי״ח (1 באפריל 1958) ואילך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יחול על ערבויות שניתנו מיום י״א בניסן תשי״ח (1 באפריל 1958) ואילך.9ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.