1הגדרותתיקונים: תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ב
בחוק זה –
”מכר“, ”נכס“, ”שירות“, ”עסקה“, ”מחיר של עסקה“ – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);
”תושב ישראלי“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);
”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)המדינה;
(2)גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(3)מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה;
(4)חברה ציבורית כמשמעותה בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, שמניותיה נסחרות בבורסה;
(5)חבר־בני־אדם שאחד מהמפורטים בפסקאות (2) עד (4) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה;
(6)כל המתקשר עם המדינה בחוזה, בין במישרין ובין בעקיפין, ושר האוצר קבע אותו כגוף ציבורי לענין זה בצו שפרסם ברשומות;
”פקיד מורשה“ – כל אחד מאלה:
(1)פקיד שומה כמשמעותו בפקודה, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
(2)מנהל המכס ומע״מ, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
”חוק מסים“ – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו;
”חוב סופי“ – סכום שאדם חייב בו על פי חוק מסים ושאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
- בסעיף 9(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.2
- בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 → חוק החברות #סעיף 1
- בסעיף 32(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
- בפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“, ”נכס“, ”שירות“, ”עסקה“, ”מחיר של עסקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}} (להלן – חוק מס ערך מוסף);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודה}};
{{ח:תתת|(4)}} חברה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, שמניותיה נסחרות בבורסה;
{{ח:תתת|(5)}} חבר־בני־אדם שאחד מהמפורטים בפסקאות (2) עד (4) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}};
{{ח:תתת|(6)}} כל המתקשר עם המדינה בחוזה, בין במישרין ובין בעקיפין, ושר האוצר קבע אותו כגוף ציבורי לענין זה בצו שפרסם ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מורשה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} פקיד שומה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המכס ומע״מ, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מסים“ – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב סופי“ – סכום שאדם חייב בו על פי חוק מסים ושאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.2בקיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבוריתיקונים: תשס״ב־2, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ה
(א)בסעיף זה –
”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”בעל זיקה“ – כל אחד מאלה:
(1)חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2)אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה: בעל השליטה בו; חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק; מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3)אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק;
”גוף ציבורי“ – כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 1;
”הורשע“, בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ״ה בחשון התשס״ג (31 באוקטובר 2002);
”חוק עובדים זרים“ – חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991;
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”מועד ההתקשרות“ –
(1)לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2)לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
”עבירה“ – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;
”שליטה מהותית“ – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
”תצהיר בכתב“ – כמשמעותו בסימן א׳ לפרק ב׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.
(2)לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבל שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
(א)כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(ב)כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה.
(3)לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.
(ב1)על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
(2)הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב בין השאר, באלה:
(א)התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, לפי הענין;
(ב)היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג)אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
(3)חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למעט לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הם:
(א)החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב)היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג)היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המפטי למערכת הביטחון או נציגו.
(4)חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת, של משרד מבקר המדינה ושל וועדת הבחירות המרכזית לכנסת הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1)התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
(2)מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
(ד)שר האוצר רשאי, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
- חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991 → חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)
- חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
- חוק עובדים זרים → חוק עובדים זרים
- חוק שכר מינימום → חוק שכר מינימום
- בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 2
- בתוספת השלישית לאותו חוק → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #תוספת 3
- בסימן א׳ לפרק ב׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #פרק ב סימן א
- בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 2
- בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 → חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה #סעיף 2
- בתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993 → תקנות חובת המכרזים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
{{ח:תתתת|(2)}} אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בעל השליטה בו;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
{{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
{{ח:תתתת|(3)}} אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורשע“, בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ״ה בחשון התשס״ג (31 באוקטובר 2002);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההתקשרות“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
{{ח:תתתת|(2)}} לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#תוספת 3|בתוספת השלישית לאותו חוק}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה מהותית“ – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר בכתב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ב סימן א|בסימן א׳ לפרק ב׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.
{{ח:תתת|(2)}} לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבל שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב בין השאר, באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, לפי הענין;
{{ח:תתתת|(ב)}} היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
{{ח:תתת|(3)}} חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למעט לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הם:
{{ח:תתתת|(א)}} החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המפטי למערכת הביטחון או נציגו.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת, של משרד מבקר המדינה ושל וועדת הבחירות המרכזית לכנסת הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|בתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.2ב1ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות – תנאי לעסקה עם גוף ציבוריתיקונים: תשע״ו־2
(א)לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק כי מתקיים אחד מאלה:
(1)הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (להלן – חוק שוויון זכויות) לא חלות עליו;
(2)הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות חלות עליו והוא מקיים אותן;
(ב)אם הספק מעסיק 100 עובדים לפחות, הוא מצהיר על התחייבותו לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים לשם בחינת יישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, ובמידת הצורך – לשם קבלת הנחיות בקשר ליישומן; ואולם לא תינתן הנחיה כאמור שיש בה כדי להטיל נטל כבד מדי כהגדרתו בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות;
(ג)התחייב הספק בעבר לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתייים לפי הוראות פסקת משנה (ב) ונעשתה אתו התקשרות שלגביה התחייב כאמור באותה פסקת משנה – הוא הצהיר כי פנה כנדרש ממנו, ואם קיבל הנחיות ליישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, הוא פעל ליישומן;
(ד)הספק הצהיר על התחייבותו להעביר העתק מהתצהיר שמסר לפי פסקה זו למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בתוך 30 ימים ממועד ההתקשרות.
(ב)המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של ספקים שפנו אליו לשם בחינת יישום חובותיהם לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות.
(2)שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים יעביר, אחת לשנה, במשך חמש שנים, החל מיום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דיווח על מספר הפניות לפי סעיף קטן (א)(2) בשנה שקדמה למועד הדיווח.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 9
- סעיף 9 לחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 9
- סעיף 9 לחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 9
- בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 8
- סעיף 9 לחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 9
- סעיף 9 לחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק שוויון זכויות) לא חלות עליו;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שוויון זכויות}} חלות עליו והוא מקיים אותן;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הספק מעסיק 100 עובדים לפחות, הוא מצהיר על התחייבותו לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים לשם בחינת יישום חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שוויון זכויות}}, ובמידת הצורך – לשם קבלת הנחיות בקשר ליישומן; ואולם לא תינתן הנחיה כאמור שיש בה כדי להטיל נטל כבד מדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות}};
{{ח:תתתת|(ג)}} התחייב הספק בעבר לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתייים לפי הוראות פסקת משנה (ב) ונעשתה אתו התקשרות שלגביה התחייב כאמור באותה פסקת משנה – הוא הצהיר כי פנה כנדרש ממנו, ואם קיבל הנחיות ליישום חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שוויון זכויות}}, הוא פעל ליישומן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הספק הצהיר על התחייבותו להעביר העתק מהתצהיר שמסר לפי פסקה זו למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בתוך 30 ימים ממועד ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של ספקים שפנו אליו לשם בחינת יישום חובותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שוויון זכויות}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים יעביר, אחת לשנה, במשך חמש שנים, החל מיום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דיווח על מספר הפניות לפי סעיף קטן (א)(2) בשנה שקדמה למועד הדיווח.2גהעברת מסמך בדרך דיגיטליתתיקונים: תשע״ו
(א)בסעיף זה –
”גוף מתוקצב“ – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”מסמך“ – שובר קבלה, חשבונית למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, הודעת זיכוי או חשבונית מס למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, כמשמעותם בהוראות לפי הפקודה.
(ב)בהתקשרות בעסקה למכירת נכס או למתן שירות בין המדינה או גוף מתוקצב שחלות עליו ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(3) ובין ספק שהוא תושב ישראל, לא יועברו מסמכים אלא בדרך דיגיטלית; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על גופים של המדינה או על סוגי עסקאות המנויים בתוספת.
(2)שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות; שינוי כאמור לעניין גופים ששר הבריאות הוא השר הממונה עליהם טעון הסכמה של שר הבריאות.
(3)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי גופים מתוקצבים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בתקציב הגוף המתוקצב, במספר העסקאות בשנה שהוא מבצע או בסכומן, וכן בנסיבות מיוחדות שחלות בעניינו; הוראות כאמור לעניין רשות מקומית או חברה עירונית ייקבעו על ידי שר הפנים, ולעניין קופת חולים – על ידי שר הבריאות.
(4)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי ספקים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בהיקף המחזור השנתי של הספק, במספר העסקאות בשנה שמבוצעות בינו ובין המדינה או הגוף המתוקצב או בסכום העסקה.
(5)צווים ותקנות לפי סעיף קטן זה טעונים אישור של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין סוגי עסקאות שהכנסת היא צד להן לפי כל דין, יושב ראש הכנסת רשאי, בצו, לשנות את התוספת ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף מתוקצב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – שובר קבלה, חשבונית למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, הודעת זיכוי או חשבונית מס למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, כמשמעותם בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהתקשרות בעסקה למכירת נכס או למתן שירות בין המדינה או גוף מתוקצב שחלות עליו ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(3) ובין ספק שהוא תושב ישראל, לא יועברו מסמכים אלא בדרך דיגיטלית; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על גופים של המדינה או על סוגי עסקאות המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות; שינוי כאמור לעניין גופים ששר הבריאות הוא השר הממונה עליהם טעון הסכמה של שר הבריאות.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי גופים מתוקצבים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בתקציב הגוף המתוקצב, במספר העסקאות בשנה שהוא מבצע או בסכומן, וכן בנסיבות מיוחדות שחלות בעניינו; הוראות כאמור לעניין רשות מקומית או חברה עירונית ייקבעו על ידי שר הפנים, ולעניין קופת חולים – על ידי שר הבריאות.
{{ח:תתת|(4)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי ספקים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בהיקף המחזור השנתי של הספק, במספר העסקאות בשנה שמבוצעות בינו ובין המדינה או הגוף המתוקצב או בסכום העסקה.
{{ח:תתת|(5)}} צווים ותקנות לפי סעיף קטן זה טעונים אישור של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין סוגי עסקאות שהכנסת היא צד להן לפי כל דין, יושב ראש הכנסת רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות.