3עונש מוות ביהודה והשומרון
(א)שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, "תושב האזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.
(ה)על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:
(א)התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;
(ב)גזר הדין ניתן פה אחד;
(ג)דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.
(ו)מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.
(ז)על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, כפי תוקפה בישראל."
(ב)על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:תתת|"(ד)}} תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, "תושב האזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.
{{ח:תתת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} גזר הדין ניתן פה אחד;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.
{{ח:תתת|(ו)}} מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.
{{ח:תתת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, כפי תוקפה בישראל."
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).7תיקון פקודת בתי הסוהר – מס' 7
52א.
(א)גזר בית משפט עונש מיתה, יערוך צו אשר יציין כי גזר הדין יבוצע באמצעות תלייה: צו כאמור ייחתם בידי שופט וישמש אסמכתה לביצוע העונש.
(ב)מנהל בית סוהר, או מי מטעמו, יודיע לאסיר שבית המשפט גזר בעניינו עונש מיתה את תוכן הצו בהקדם האפשרי.
(ג)ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב הסמיך לכך.
52ב.אסיר שהורשע ונגזר עליו עונש מיתה בפסק דין חלוט (להלן – נידון למיתה), יועבר לבית סוהר או לאגף בבית סוהר שיקבע הנציב כמקום כליאתם של נידונים למיתה.
53.
(א)נידון למיתה יוחזק, ככל האפשר, בנפרד מכל אסיר אחר: הוראות סימן ב'1 לא יחולו על החזקתו של אסיר לפי הוראות סימן זה.
(ב)לא יוחזק נידון למיתה בתא אחד עם אסיר שלא נידון למיתה.
54.
(א)לא תתאפשר גישה לנידון למיתה, למעט – לסוהר; לאיש דת שאישר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, אם הנידון למיתה ביקש זאת; למבקר רשמי מכוח כהונתו לפי סעיף 72; למי שהשר הסמיך לשמש כמבקר רשמי לעניין סימן זה לפי סעיף 71; לעורך דין כאמור בסעיף 54א; לרופא.
(ב)הנציב רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר גישה לאדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א).
54א.לעניין פגישה עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי, יראו נידון למיתה כמי שניתנה בעניינו החלטה של הנציב לפי סעיף 47א1 למפגש עם שני עורכי דין לכל היותר.
55.
(א)אלה יהיו נוכחים בעת ביצוע גזר הדין: מנהל בית הסוהר וכן כל סוהר שנוכחותו נדרשת לשם מילוי תפקידו; נשיא בית המשפט המחוזי או שופט בית המשפט המחוזי שהוא הסמיך לכך או נשיא בית משפט צבאי לערעורים או שופט בית משפט צבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך לפי העניין; מבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(3) ומבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(4); איש דת שיאשר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, לבקשת הנידון למיתה; נציג משפחות נפגעי העבירה שבה הורשע הנידון למיתה, באישור מנהל בית הסוהר; רופא.
(ב)הנציב רשאי לאשר את נוכחותו של אדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א), בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקיים את ביצוע גזר הדין גם בהיעדר נציגים באמור בסעיף קטן (א)(2) עד (6) אם יש בכך כדי לעכב את ביצוע גזר הדין.
55א.דבר ביצוע גזר הדין, לרבות פרטי הנידון למיתה, יפורסם באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר.
55ב.
(א)זהות הסוהרים העוסקים בביצוע הוראות סימן זה תהיה חסויה, וחל איסור לגלות או לפרסם כל פרט הנוגע לעניין זה אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)נוהלי שירות בתי הסוהר בעניין יישום הוראות סימן זה, וכן מידע הנוגע לכליאת הנידון למיתה או לתהליך ביצוע גזר הדין, שעלולים לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור בביטחון בית הסוהר, בביטחונו או בשלומו של אדם או בקיום גזר הדין, יהיו סודיים, וחל איסור לגלותם או לפרסמם, אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מידע נוסף לעניין סימן זה אשר גילויו יהיה אסור בפרסום.
(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי סעיפים 44 ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או מסמכויות הצנזור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין.
55ג.
(א)המגלה או המפרסם מידע סודי לפי סימן זה בלא היתה דינו – מאסר שלוש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
(ב)סוהר, וכן מי שפעל או פועל מטעם שירות בתי הסוהר, המגלה או מפרסם מידע חסוי בלא היתר, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים."
הצג Wiki markup גולמי
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, במקום סעיפים 53 עד 55 יבוא:
{{ח:תתת|52א.|"צו ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תתתת|(א)}} גזר בית משפט עונש מיתה, יערוך צו אשר יציין כי גזר הדין יבוצע באמצעות תלייה: צו כאמור ייחתם בידי שופט וישמש אסמכתה לביצוע העונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בית סוהר, או מי מטעמו, יודיע לאסיר שבית המשפט גזר בעניינו עונש מיתה את תוכן הצו בהקדם האפשרי.
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב הסמיך לכך.
{{ח:תתת|52ב.|קביעת מקום כליאה}} אסיר שהורשע ונגזר עליו עונש מיתה בפסק דין חלוט (להלן – נידון למיתה), יועבר לבית סוהר או לאגף בבית סוהר שיקבע הנציב כמקום כליאתם של נידונים למיתה.
{{ח:תתת|53.|החזקה בנפרד}}
{{ח:תתתת|(א)}} נידון למיתה יוחזק, ככל האפשר, בנפרד מכל אסיר אחר: הוראות סימן ב'1 לא יחולו על החזקתו של אסיר לפי הוראות סימן זה.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יוחזק נידון למיתה בתא אחד עם אסיר שלא נידון למיתה.
{{ח:תתת|54.|גישה}}
{{ח:תתתת|(א)}} לא תתאפשר גישה לנידון למיתה, למעט –
{{ח:תתתתת|(1)}} לסוהר;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאיש דת שאישר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, אם הנידון למיתה ביקש זאת;
{{ח:תתתתת|(3)}} למבקר רשמי מכוח כהונתו לפי סעיף 72;
{{ח:תתתתת|(4)}} למי שהשר הסמיך לשמש כמבקר רשמי לעניין סימן זה לפי סעיף 71;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעורך דין כאמור בסעיף 54א;
{{ח:תתתתת|(6)}} לרופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר גישה לאדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|54א.|פגישה עם עורך דין}} לעניין פגישה עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי, יראו נידון למיתה כמי שניתנה בעניינו החלטה של הנציב לפי סעיף
47א1 למפגש עם שני עורכי דין לכל היותר.
{{ח:תתת|55.|הנוכחים בעת ביצוע גזר הדין}}
{{ח:תתתת|(א)}} אלה יהיו נוכחים בעת ביצוע גזר הדין:
{{ח:תתתתת|(1)}} מנהל בית הסוהר וכן כל סוהר שנוכחותו נדרשת לשם מילוי תפקידו;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשיא בית המשפט המחוזי או שופט בית המשפט המחוזי שהוא הסמיך לכך או נשיא בית משפט צבאי לערעורים או שופט בית משפט צבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(3)}} מבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(3) ומבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(4);
{{ח:תתתתת|(4)}} איש דת שיאשר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, לבקשת הנידון למיתה;
{{ח:תתתתת|(5)}} נציג משפחות נפגעי העבירה שבה הורשע הנידון למיתה, באישור מנהל בית הסוהר;
{{ח:תתתתת|(6)}} רופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי לאשר את נוכחותו של אדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א), בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקיים את ביצוע גזר הדין גם בהיעדר נציגים באמור בסעיף קטן (א)(2) עד (6) אם יש בכך כדי לעכב את ביצוע גזר הדין.
{{ח:תתת|55א.|פרסום ביצוע גזר הדין}} דבר ביצוע גזר הדין, לרבות פרטי הנידון למיתה, יפורסם באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר.
{{ח:תתת|55ב.|סודיות}}
{{ח:תתתת|(א)}} זהות הסוהרים העוסקים בביצוע הוראות סימן זה תהיה חסויה, וחל איסור לגלות או לפרסם כל פרט הנוגע לעניין זה אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהלי שירות בתי הסוהר בעניין יישום הוראות סימן זה, וכן מידע הנוגע לכליאת הנידון למיתה או לתהליך ביצוע גזר הדין, שעלולים לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור בביטחון בית הסוהר, בביטחונו או בשלומו של אדם או בקיום גזר הדין, יהיו סודיים, וחל איסור לגלותם או לפרסמם, אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מידע נוסף לעניין סימן זה אשר גילויו יהיה אסור בפרסום.
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי סעיפים 44 ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או מסמכויות הצנזור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין.
{{ח:תתת|55ג.|עונשין}}
{{ח:תתתת|(א)}} המגלה או המפרסם מידע סודי לפי סימן זה בלא היתה דינו – מאסר שלוש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סוהר, וכן מי שפעל או פועל מטעם שירות בתי הסוהר, המגלה או מפרסם מידע חסוי בלא היתר, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים."