תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: הלכות מסחר לא הוגנות
1גניבת עין
(א)לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב)שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.2תיאור כוזב
(א)לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).
(ב)המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן – תיאור כוזב).
{{ח:תת|(ב)}} המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו.3התערבות לא הוגנת
לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.4המעוול והנפגע
החובות בפרק זה יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור על פי פרק זה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החובות {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} יחולו על עוסק, אשר עשה את המעשה האסור על פי {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו, כלפי עוסק אחר אשר נפגע או ניזוק מהפרת החובה, במהלך עסקו או בהקשר לעסקו.פרק ב׳: גזל סוד מסחרי
5הגדרות
בפרק זה –
”בעלים“ – לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
”סוד מסחרי“, ”סוד“ – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
”שימוש“ – לרבות על ידי העברה לאחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלים“ – לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוד מסחרי“, ”סוד“ – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לרבות על ידי העברה לאחר.6גזל סוד מסחרי
(א)לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב)גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1)נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2)שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3)קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
(ג)גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, ”הנדסה חוזרת“ – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
{{ח:תת|(ב)}} גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
{{ח:תתת|(3)}} קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, ”הנדסה חוזרת“ – פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר.7סייגים לאחריות
(א)לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1)הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2)השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ב)עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, רשאי בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.8רכישה בתום לב ובתמורה
(א)אדם אינו אחראי לפי סעיף 6(ב)(3) בשל שימוש שעשה בסוד מסחרי, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.
(ב)הטיל בית המשפט אחריות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפטור את האחראי לגזל הסוד המסחרי מהסעדים שלהם זכאי בעל הסוד, כולם או חלקם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם אינו אחראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(3)}} בשל שימוש שעשה בסוד מסחרי, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.
{{ח:תת|(ב)}} הטיל בית המשפט אחריות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפטור את האחראי לגזל הסוד המסחרי מהסעדים שלהם זכאי בעל הסוד, כולם או חלקם.9דמיון מהותי
יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.10חזקת שימוש
חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:
(1)הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;
(2)המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהיתה לו גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.פרק ג׳: נזיקין וסעדים
11עוולה בנזיקין
הפרת הוראה מהוראות פרקים א׳ ו־ב׳ היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרקים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ב|ו־ב׳}} היא עוולה בנזיקין, {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} (להלן – פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.12תחולת סעדים
הסעדים שבסעיפים 13 עד 21, לא יחולו על עוולות לפי סעיפים 2 ו־3.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסעדים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13 עד 21}}, לא יחולו על עוולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}.13פיצוי בלא הוכחת נזק
(א)בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב)לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
(ג)שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א).14עיון מחדש בצו מניעה
ניתן צו מניעה לטובת בעליו של סוד מסחרי, זכאי הצד שכנגד לבקש, בכל עת, כי ייערך עיון מחדש בצו, בטענה שהסוד המסחרי פורסם; ראה בית המשפט כי המבקש הפיק יתרון לא הוגן מההחזקה בסוד לפני פרסומו, רשאי הוא, כל עוד מתקיים אותו יתרון, להשאיר את הצו בתוקפו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו מניעה לטובת בעליו של סוד מסחרי, זכאי הצד שכנגד לבקש, בכל עת, כי ייערך עיון מחדש בצו, בטענה שהסוד המסחרי פורסם; ראה בית המשפט כי המבקש הפיק יתרון לא הוגן מההחזקה בסוד לפני פרסומו, רשאי הוא, כל עוד מתקיים אותו יתרון, להשאיר את הצו בתוקפו.15מתן חשבונות
בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}16כונס נכסים
(א)הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי פרק זה, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, יחולו הוראות סעיפים 23א ו־32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, בשינויים המחויבים.
(ב)כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
(ג)הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים; הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש והתפיסה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
- סעיפים 23א → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 23א
- ו־32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצועה של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן – צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן; בחיפוש ובתפיסה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, של מחשב, חומר מחשב או פלט, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 32|ו־32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} כונס נכסים מוסמך להשתמש בכוח במידה סבירה לשם ביצוע הצו, ובלבד שהתלווה אליו שוטר; בית המשפט רשאי להורות למשטרת ישראל לסייע לכונס הנכסים בביצוע תפקידו על פי הצו.
{{ח:תת|(ג)}} הכניסה, החיפוש והתפיסה ייעשו על ידי כונס הנכסים בנוכחות שני עדים; הכונס יגיש לבית המשפט, בתוך שבעה ימים מיום הביצוע, דין וחשבון על החיפוש והתפיסה.17צו במעמד צד אחד
(א)הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
(ב)ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים והוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהיה עד לדיון במעמד שני הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים, רשאי בית המשפט לתת צו אף במעמד צד אחד.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יכול שיינתן אף בטרם הגשת התובענה; לא הוגשה התובענה בתוך 7 ימים מיום נתינתו, יפקע הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.18ערובות
בית המשפט לא ייתן צו זמני לפי פרק זה אלא כפוף להמצאת ערובה מספקת להנחת דעתו, לטובת מי שכנגדו ניתן הצו לפי סעיפים 16 או 17, לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו, אם תידחה התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן כפוף להמצאת ערבון כאמור בסעיף 19.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא ייתן צו זמני לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אלא כפוף להמצאת ערובה מספקת להנחת דעתו, לטובת מי שכנגדו ניתן הצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו, אם תידחה התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת, וכן כפוף להמצאת ערבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}.19ערבוןתיקונים: תשפ״ו
(א)ערבון כאמור בסעיף 18 יהיה בהפקדת סכום שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, כפי שיקבע בית המשפט; סכום הערבון יופקד במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר; בית המשפט רשאי, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים לכך, להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר; בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.
(ב)לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט, אם שוכנע תוך כדי ההליך המשפטי שהדבר מוצדק, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור בסעיף קטן (א).
(ג)נדחתה התובענה או פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת מי שניתן נגדו צו לפי סעיפים 16 או 17, אם שוכנע שבקשת הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בגרימת נזק של ממש למי שהצו ניתן נגדו.
(ד)חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה שנקבעה לפי סעיף 18 או בהתאם לכל דין, בדרך של הגשת תובענה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
- בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
- בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ערבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} יהיה בהפקדת סכום שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 25,000 שקלים חדשים, כפי שיקבע בית המשפט; סכום הערבון יופקד במזומן, בערבות בנקאית או בערבות מנותן ערבות אחר; בית המשפט רשאי, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים לכך, להתנות את מתן הצו במתן ערבון אחר; בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת הנתבע, רשאי בית המשפט, אם שוכנע תוך כדי ההליך המשפטי שהדבר מוצדק, להגדיל את סכום הערבון מעבר לסכום האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} נדחתה התובענה או פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת מי שניתן נגדו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, אם שוכנע שבקשת הצו לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט הערבון אינו מותנה בגרימת נזק של ממש למי שהצו ניתן נגדו.
{{ח:תת|(ד)}} חילוט הערבון אינו גורע מזכותו של מי שהערבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהתאם לכל דין, בדרך של הגשת תובענה.20זכויות צד שלישי
(א)במתן צו לפי סעיפים 16 או 17, המסמיך כניסה לחצרים המוחזקים בידי צד שלישי, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באפשרות –
(1)שקיימות זכויות של הצד השלישי בנכסים או בראיות שלגביהם מתבקש הצו, וטיבן של זכויות כאמור;
(2)שהצד השלישי שותף לעוולה.
(ב)היו הנכסים או הראיות שלגביהם מתבקש צו לפי סעיפים 16 או 17 מצויים בחזקתו של צד שלישי, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף להליך בתוך המועד שיקבע.
(ג)טוען צד שלישי לזכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי פרק זה, רשאי הוא להצטרף להליך בתוך 14 ימים מן היום שנודע לו על תפיסתם.
(ד)התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי פרק זה, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף כצד להליך, בתוך המועד שיקבע; הצירוף יכול שיהיה בכל שלב משלבי המשפט.
(ה)הצטרף צד שלישי להליך, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצד השלישי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת בקשת הצירוף של הצד השלישי.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}}, המסמיך כניסה לחצרים המוחזקים בידי צד שלישי, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באפשרות –
{{ח:תתת|(1)}} שקיימות זכויות של הצד השלישי בנכסים או בראיות שלגביהם מתבקש הצו, וטיבן של זכויות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} שהצד השלישי שותף לעוולה.
{{ח:תת|(ב)}} היו הנכסים או הראיות שלגביהם מתבקש צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17}} מצויים בחזקתו של צד שלישי, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף להליך בתוך המועד שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} טוען צד שלישי לזכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, רשאי הוא להצטרף להליך בתוך 14 ימים מן היום שנודע לו על תפיסתם.
{{ח:תת|(ד)}} התברר לבית המשפט במהלך דיון כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכסים או בראיות שנתפסו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יודיע לו בית המשפט על זכותו להצטרף כצד להליך, בתוך המועד שיקבע; הצירוף יכול שיהיה בכל שלב משלבי המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} הצטרף צד שלישי להליך, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצד השלישי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת בקשת הצירוף של הצד השלישי.21השמדת נכסים
בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:
(1)על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);
(2)אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים של הנכסים, כערכם אלמלא ביצוע העוולה;
(3)על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע עוולה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);
{{ח:תת|(2)}} אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים של הנכסים, כערכם אלמלא ביצוע העוולה;
{{ח:תת|(3)}} על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים.פרק ד׳: שונות
22סמכות בית הדין לעבודה
(א)לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב׳, והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(2)בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב׳, הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
(ב)בתובענות שבית דין לעבודה דן בהם לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי סעיפים 15 עד 20.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –
{{ח:תתת|(1)}} בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענות שבית דין לעבודה דן בהם לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15 עד 20}}.23אי גילוי סוד מסחרי
(א)בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב)בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג)בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
(ד)בסעיף זה, ”בית משפט“ – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”בית משפט“ – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.24שמירת דיניםתיקונים: תשע״ט
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, או מהוראות כל דין אחר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 → חוק התחרות הכלכלית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, או מהוראות כל דין אחר.25ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות –
(1)הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי סעיף 15;
(2)דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;
(3)הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;
(4)כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;
(5)אופן רישום נכסים שנתפסו;
(6)אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;
(7)כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;
(8)כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובמיוחד בדבר הסדרת פעולות כונס הנכסים על פי חוק זה, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} הוראות בדבר מתן דין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תת|(2)}} דרכי הגשת הבקשה לצו כינוס נכסים;
{{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר הצטרפות צד שלישי;
{{ח:תת|(4)}} כללים לביצוע חיפוש ותפיסה של נכסים;
{{ח:תת|(5)}} אופן רישום נכסים שנתפסו;
{{ח:תת|(6)}} אופן הטיפול בנכסים שנתפסו ומקום שמירתם;
{{ח:תת|(7)}} כללים לביצוע הוראת בית משפט בדבר השמדת נכסים;
{{ח:תת|(8)}} כללים לשמירת הסודיות באשר לממצאי חיפוש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}}26
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}27
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}28
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.}}29תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.