1פירושים
בחוק זה –
”הפקודה“ פירושה פקודת עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ח–1948, כפי שתוקנה;
”עובד ממשלה“ ו”שוטר“ פירושם כהגדרתם בפקודה בתיקון הנובע מחוק זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ח–1948 → פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל
- בפקודה → פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ פירושה {{ח:חיצוני|פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל|פקודת עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ח–1948}}, כפי שתוקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ממשלה“ ו”שוטר“ פירושם כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל|בפקודה}} בתיקון הנובע מחוק זה.3ערעור על הפסקת השירות
(א)הממשלה תמנה ועדה בשם ”ועדה עליונה לעובדי ממשלת ארץ־ישראל“ (בסעיף זה – ”הועדה“). הודעה על מינוי הועדה, הרכבה ומענה תפורסם ברשומות.
(ב)כל עובד ממשלה ושוטר ששירותו הופסק על פי הפקודה – בין לפני היכנס חוק זה לתקפו או אחריו, ובין שהפסקת השירות היתה תוך קיום הוראות הפקודה או לא – רשאי לערער על הפסקת שירותו לפני הועדה.
(ג)הערעור יוגש לועדה בכתב תוך 10 ימים מיום פרסום ההודעה על מינוי הועדה, ובמקרה של הפסקת שירות אחרי פרסום זה – תוך 10 ימים לאחר שעובד הממשלה או השוטר קבל הודעה ששירותו הופסק.
(ד)הועדה תקבל מהממשלה את כל החומר שעליו התבססה הפסקת שירותו של המערער.
(ה)הועדה תשמע את המערער לאחר שתודיע לו את מהות האשמה שהביאה להפסקת שירותו. פרט לכך חפשית הועדה בדרכי הבירור של הערעורים ואינה קשורה לדיני הראיות או לסדרי הדיון הנוהגים בבית המשפט. הועדה תחליט ברוב דעות.
(ו)אם נראה לועדה שהמערער אינו מוכשר להרצות את טענותיו או להביא את ראיותיו, רשאית הועדה לפי שיקול דעתה להתיר למערער להסתייע בעורך־דין לשם כך. כל אימת שרשות זאת נתונה, מותר לו לעורך־דין של המערער להופיע בשמו ובנוכחותו של המערער. הועדה רשאית בכל עת לבטל את הרשות שניתנה למערער להיות מיוצג על ידי עורך־דין בפניה.
(ז)הועדה רשאית –
(1)לגבות עדות, בכתב או בעל־פה, בשבועה או בלי שבועה, או לא לגבות עדות כלל;
(2)לדרוש מכל אדם מתן עדות והגשת מסמכים ככל שיידרש;
(3)להביא לפניה אדם שלא בא אחרי שהוזמן, ולהטיל על אדם כזה ועל אדם שסירב לתת עדות או להגיש מסמך, קנס עד עשר לירות; דין ההבאה והקנס כדינם של הבאה וקנס על פי בית המשפט;
(4)לפסוק שכר עדות כפי ראות עיניה.
הוראות פקודת ועדות חקירה אינן חלות על הועדה.
(ח)הועדה רשאית לאשר את הפסקת השירות או לצוות על החזרת המערער לשירות.
(ט)הועדה תתן את החלטתה בהקדם האפשרי. החלטת הועדה תהיה סופית ואין לערער עליה בפני שום בית משפט או בית דין. הממשלה תפעל בהתאם להחלטות הועדה.
(י)הממשלה רשאית למנות יותר מועדה אחת, והוראות סעיף זה יחולו על כל אחת מהן, אלא שהממשלה רשאית להגביל את תפקידיהן לאזורים מסויימים או לסוגים מסויימים של עובדי ממשלה או שוטרים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- הפקודה → פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל
- הפקודה → פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל
- פקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדה בשם ”ועדה עליונה לעובדי ממשלת ארץ־ישראל“ (בסעיף זה – ”הועדה“). הודעה על מינוי הועדה, הרכבה ומענה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} כל עובד ממשלה ושוטר ששירותו הופסק על פי {{ח:חיצוני|פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל|הפקודה}} – בין לפני היכנס חוק זה לתקפו או אחריו, ובין שהפסקת השירות היתה תוך קיום הוראות {{ח:חיצוני|פקודת עובדי ממשלת ארץ-ישראל|הפקודה}} או לא – רשאי לערער על הפסקת שירותו לפני הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יוגש לועדה בכתב תוך 10 ימים מיום פרסום ההודעה על מינוי הועדה, ובמקרה של הפסקת שירות אחרי פרסום זה – תוך 10 ימים לאחר שעובד הממשלה או השוטר קבל הודעה ששירותו הופסק.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבל מהממשלה את כל החומר שעליו התבססה הפסקת שירותו של המערער.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תשמע את המערער לאחר שתודיע לו את מהות האשמה שהביאה להפסקת שירותו. פרט לכך חפשית הועדה בדרכי הבירור של הערעורים ואינה קשורה לדיני הראיות או לסדרי הדיון הנוהגים בבית המשפט. הועדה תחליט ברוב דעות.
{{ח:תת|(ו)}} אם נראה לועדה שהמערער אינו מוכשר להרצות את טענותיו או להביא את ראיותיו, רשאית הועדה לפי שיקול דעתה להתיר למערער להסתייע בעורך־דין לשם כך. כל אימת שרשות זאת נתונה, מותר לו לעורך־דין של המערער להופיע בשמו ובנוכחותו של המערער. הועדה רשאית בכל עת לבטל את הרשות שניתנה למערער להיות מיוצג על ידי עורך־דין בפניה.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} לגבות עדות, בכתב או בעל־פה, בשבועה או בלי שבועה, או לא לגבות עדות כלל;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם מתן עדות והגשת מסמכים ככל שיידרש;
{{ח:תתת|(3)}} להביא לפניה אדם שלא בא אחרי שהוזמן, ולהטיל על אדם כזה ועל אדם שסירב לתת עדות או להגיש מסמך, קנס עד עשר לירות; דין ההבאה והקנס כדינם של הבאה וקנס על פי בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} לפסוק שכר עדות כפי ראות עיניה.
{{ח:תת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות חקירה}} אינן חלות על הועדה.
{{ח:תת|(ח)}} הועדה רשאית לאשר את הפסקת השירות או לצוות על החזרת המערער לשירות.
{{ח:תת|(ט)}} הועדה תתן את החלטתה בהקדם האפשרי. החלטת הועדה תהיה סופית ואין לערער עליה בפני שום בית משפט או בית דין. הממשלה תפעל בהתאם להחלטות הועדה.
{{ח:תת|(י)}} הממשלה רשאית למנות יותר מועדה אחת, והוראות סעיף זה יחולו על כל אחת מהן, אלא שהממשלה רשאית להגביל את תפקידיהן לאזורים מסויימים או לסוגים מסויימים של עובדי ממשלה או שוטרים.4ועדות חקירה
במידה שועדת חקירה שנתמנתה בהתאם לתקנות עובדי ממשלת ארץ־ישראל (ועדות חקירה), תש״ח–1948, תמשיך לפעול אחרי היכנס חוק זה לתקפו, יחולו גם עליה, בשינויים המתאימים, הוראות הסעיף 3(ה) ו־(ז) לחוק זה, לגבי עובדי ממשלה ושוטרים שטרם עברו את הבדיקה ואשר נתעוררו ביחס אליהם ספקות לגבי סגולותיהם לשרת את המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במידה שועדת חקירה שנתמנתה בהתאם לתקנות עובדי ממשלת ארץ־ישראל (ועדות חקירה), תש״ח–1948, תמשיך לפעול אחרי היכנס חוק זה לתקפו, יחולו גם עליה, בשינויים המתאימים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיף 3(ה) ו־(ז) לחוק זה}}, לגבי עובדי ממשלה ושוטרים שטרם עברו את הבדיקה ואשר נתעוררו ביחס אליהם ספקות לגבי סגולותיהם לשרת את המדינה.5מעמדם של אלה ששירותם לא הופסק
עובד ממשלה או שוטר שסגולותיו נבדקו על ידי ועדת חקירה על פי תקנות עובדי ממשלת ארץ־ישראל (ועדות חקירה), תש״ח–1948, ושירותו לא הופסק, או שועדה שנתמנתה לפי חוק זה החליטה שיש להחזירו לשירות, דינו כדין שאר עובדי ממשלת ישראל, הן ביחס לתנאי השירות והן ביחס לזכות הממשלה לפטרו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד ממשלה או שוטר שסגולותיו נבדקו על ידי ועדת חקירה על פי תקנות עובדי ממשלת ארץ־ישראל (ועדות חקירה), תש״ח–1948, ושירותו לא הופסק, או שועדה שנתמנתה לפי חוק זה החליטה שיש להחזירו לשירות, דינו כדין שאר עובדי ממשלת ישראל, הן ביחס לתנאי השירות והן ביחס לזכות הממשלה לפטרו.