תוכן החוק
1שימוש בסמכויות – עקרונות
שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו.2הגדרותתיקונים: תשע״א, תשע״ב, תשפ״ד
בחוק זה –
”חוק כלי היריה“ – חוק כלי היריה, התש״ט–1949;
”חייל“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”חייל מוסמך“ – חייל שהוסמך לפי סעיף 9 לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;
”כלי שיט“ – כל כלי או מיתקן העשוי לשוט;
”כלי תחבורה“ – רכב, רכב ציבורי וכלי שיט;
”מאבטח“ – מי שהוסמך לפי סעיף 7 לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;
”מקום מוגבל“ – כהגדרתו בסעיף 115(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”נקודת בדיקה“ – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996;
”נמל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, וכן כל מקום המשמש לטעינה של טובין על כלי שיט, לפריקתם ממנו, להעלאת נוסעים על כלי שיט או להורדתם ממנו;
”נשק“ – כל אחד מאלה:
(1)כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2)כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה;
(3)תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
(4)סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(5)כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
”עובד ציבור“ – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין;
”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה לענין חוק זה, ולענין נקודת בדיקה – יכול שיהא גם עובד ציבור בכיר שהסמיך לענין זה שר הביטחון או קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיך ראש המטה הכללי;
”רכב“, ”רכב ציבורי“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה ולעניין רכב ציבורי – לרבות רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”השר“ – השר לביטחון הפנים.
↗ חיצוניות: 12↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק כלי היריה, התש״ט–1949 → חוק כלי היריה
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בסעיף 115(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 115
- בסעיף 10 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996 → חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה) #סעיף 10
- בסעיף 1 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הנמלים #סעיף 1
- בחוק כלי היריה → חוק כלי היריה
- בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 184
- בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת מסילות הברזל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כלי היריה“ – {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מוסמך“ – חייל שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כל כלי או מיתקן העשוי לשוט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי תחבורה“ – רכב, רכב ציבורי וכלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאבטח“ – מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוגבל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|בסעיף 115(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת בדיקה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, וכן כל מקום המשמש לטעינה של טובין על כלי שיט, לפריקתם ממנו, להעלאת נוסעים על כלי שיט או להורדתם ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
{{ח:תתת|(4)}} סכין או אולר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – עובד מדינה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה לענין חוק זה, ולענין נקודת בדיקה – יכול שיהא גם עובד ציבור בכיר שהסמיך לענין זה שר הביטחון או קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיך ראש המטה הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“, ”רכב ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} ולעניין רכב ציבורי – לרבות רכבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון הפנים.3סמכות חיפוש בלא צותיקונים: תשע״ו, תשפ״ד
(א)לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי שוטר, חייל מוסמך או מאבטח, לערוך חיפוש בלא צו של שופט כמפורט להלן:
(1)על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, בטובין אחרים – בעת כניסה לנמל, לבנין או למקום מגודר;
(2)על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לאחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו או בעת הימצאות בהם:
(א)תחנת הסעה לרכב ציבורי;
(ב)תחנת הסעה לחיילים;
(ג)מקום לצורך הסעת חיילים – שקבע ראש אגף מבצעים של צה״ל ושתוחם על ידי סימון או שילוט;
(ד)נקודת בדיקה;
(ה)סביבתם הקרובה של כל אחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו;
(3)על גופו של אדם, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לרכב ציבורי, בעת הימצאות בו או בעת יציאה ממנו.
(ב)היה לשוטר, לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה.
(ב1)היה לשוטר חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם כדי לבדוק אם הוא נושא עמו שלא כדין נשק; לעניין סעיף זה יראו חשד סביר כאמור, בין השאר, אם במקום ציבורי האדם מתנהג באופן בריוני, ובכלל זה נוקט אלימות מילולית או איומים או מתנהג באופן מרתיע או מפחיד אחר.
(2)התעורר חשד סביר כאמור בפסקה (1) לגבי אנשים שחברו יחד, תחול סמכות החיפוש גם לגבי כל אחד מהם.
(ב2)היה לחייל שנתמנה לשמור על מקום מוגבל לפי פקודות הצבא חשד סביר שאדם או כלי תחבורה מנסה להיכנס או לחדור לאותו מקום ללא רשות כדין, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי תחבורה לשם בירור אם אותו אדם נושא עימו נשק שלא כדין או שיש בכלי התחבורה נשק שלא כדין.
(ג)חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות הענין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
(2)אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
(ד)בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי שוטר, חייל מוסמך או מאבטח, לערוך חיפוש בלא צו של שופט כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, בטובין אחרים – בעת כניסה לנמל, לבנין או למקום מגודר;
{{ח:תתת|(2)}} על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לאחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו או בעת הימצאות בהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תחנת הסעה לרכב ציבורי;
{{ח:תתתת|(ב)}} תחנת הסעה לחיילים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מקום לצורך הסעת חיילים – שקבע ראש אגף מבצעים של צה״ל ושתוחם על ידי סימון או שילוט;
{{ח:תתתת|(ד)}} נקודת בדיקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} סביבתם הקרובה של כל אחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו;
{{ח:תתת|(3)}} על גופו של אדם, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לרכב ציבורי, בעת הימצאות בו או בעת יציאה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשוטר, לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} היה לשוטר חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם כדי לבדוק אם הוא נושא עמו שלא כדין נשק; לעניין סעיף זה יראו חשד סביר כאמור, בין השאר, אם במקום ציבורי האדם מתנהג באופן בריוני, ובכלל זה נוקט אלימות מילולית או איומים או מתנהג באופן מרתיע או מפחיד אחר.
{{ח:תתת|(2)}} התעורר חשד סביר כאמור בפסקה (1) לגבי אנשים שחברו יחד, תחול סמכות החיפוש גם לגבי כל אחד מהם.
{{ח:תת|(ב2)}} היה לחייל שנתמנה לשמור על מקום מוגבל לפי פקודות הצבא חשד סביר שאדם או כלי תחבורה מנסה להיכנס או לחדור לאותו מקום ללא רשות כדין, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי תחבורה לשם בירור אם אותו אדם נושא עימו נשק שלא כדין או שיש בכלי התחבורה נשק שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות הענין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.
{{ח:תתת|(2)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ״ו–1996}}.4דרישת הזדהות וסמכות תפיסה
מי שהוסמך לערוך חיפוש לפי חוק זה רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור –
(1)לדרוש מאדם, שיש לו סמכות חיפוש לגביו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(2)לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- הפרק הרביעי של פקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #פרק 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהוסמך לערוך חיפוש לפי חוק זה רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מאדם, שיש לו סמכות חיפוש לגביו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים.5סמכויות נלוות
(א)סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש כאמור לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
(1)למנוע מאותו אדם כניסה למקום או לרכב הציבורי, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים למקום או לרכב הציבורי או למנוע כניסה של כלי תחבורה למקום, הכל לפי הענין;
(2)להוציא מהמקום את האדם, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי התחבורה מהמקום – הכל לפי הענין.
(ב)סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי מי שמוסמך לערוך את החיפוש, לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש כאמור לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
{{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה למקום או לרכב הציבורי, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים למקום או לרכב הציבורי או למנוע כניסה של כלי תחבורה למקום, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} להוציא מהמקום את האדם, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי התחבורה מהמקום – הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי מי שמוסמך לערוך את החיפוש, לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.6סמכות עיכובתיקונים: תשע״ב, תשפ״ד
(א)
(ב)היה לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
(ג)היה לחייל מוסמך חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
(ג1)היה לחייל שנתמנה לשמור על מקום מוגבל לפי פקודות הצבא חשד סביר שאדם מנסה להיכנס או לחדור לאותו מקום ללא רשות כדין, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
(ד)על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש.
(ה)סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.
(ו)אין בהוראות סעיף זה וסעיפים 4 ו־5 כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
- סעיף 44 לפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 44
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} היה לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
{{ח:תת|(ג)}} היה לחייל מוסמך חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
{{ח:תת|(ג1)}} היה לחייל שנתמנה לשמור על מקום מוגבל לפי פקודות הצבא חשד סביר שאדם מנסה להיכנס או לחדור לאותו מקום ללא רשות כדין, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.
{{ח:תת|(ד)}} על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 44|סעיף 44 לפקודת החיפוש}}.
{{ח:תת|(ה)}} סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.6אסמכויות למניעת מעשה אלימותתיקונים: תשע״ב, תשע״ד־2, תשפ״ב, תשפ״ג
(א)ביצע אדם מעשה אלימות במקום כאמור בתוספת, בפני מאבטח מוסמך או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, או נוכח המאבטח המוסמך כי בשל איום ממשי או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, הוא עומד לבצע מעשה אלימות במקום כאמור, רשאי המאבטח המוסמך –
(1)לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(2)לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
(א)למנוע מאותו אדם כניסה למקום;
(ב)להוציא את אותו אדם מהמקום;
(ג)לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט, או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 6(ד).
(ב)לא יוסמך מאבטח בסמכויות לפי סעיף זה, אלא אם כן מעסיקו ביטח אותו לשם הבטחת פיצויו אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי סעיף זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מאבטח לפיצוי על פי כל דין.
(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל מאבטח מוסמך במוסד חינוך שניתן בו חינוך גן ילדים או חינוך יסודי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין, ולא יפעיל את סמכויותיו במוסד חינוך אחר כלפי קטין אלא לבקשת עובד הוראה המועסק באותו מוסד; שר החינוך ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום כל שנת לימודים, על הפעלת סמכויות מאבטחים לפי סעיף זה במוסדות חינוך במהלך אותה שנת לימודים.
(ג)בסעיף זה –
”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”מקום המספק שירותי רווחה“ –
”מאבטח מוסמך“ – מאבטח שהוסמך לפי סעיף 7(א) בסמכויות לפי סעיף זה;
”מעשה אלימות“ – הכאת אדם, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקו);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביצע אדם מעשה אלימות במקום כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בפני מאבטח מוסמך או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, או נוכח המאבטח המוסמך כי בשל איום ממשי או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני מאבטח מוסמך, הוא עומד לבצע מעשה אלימות במקום כאמור, רשאי המאבטח המוסמך –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:
{{ח:תתתת|(א)}} למנוע מאותו אדם כניסה למקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} להוציא את אותו אדם מהמקום;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט, או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מאבטח בסמכויות לפי סעיף זה, אלא אם כן מעסיקו ביטח אותו לשם הבטחת פיצויו אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי סעיף זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מאבטח לפיצוי על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל מאבטח מוסמך במוסד חינוך שניתן בו חינוך גן ילדים או חינוך יסודי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין, ולא יפעיל את סמכויותיו במוסד חינוך אחר כלפי קטין אלא לבקשת עובד הוראה המועסק באותו מוסד; שר החינוך ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום כל שנת לימודים, על הפעלת סמכויות מאבטחים לפי סעיף זה במוסדות חינוך במהלך אותה שנת לימודים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”מקום המספק שירותי רווחה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאבטח מוסמך“ – מאבטח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} בסמכויות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה אלימות“ – הכאת אדם, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.6בתיקונים: תשע״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}7הסמכת מאבטחתיקונים: תשע״ד־2
(א)השר רשאי להסמיך אדם בסמכויות הקבועות בחוק זה, אם שוכנע כי הסמכות נחוצה לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור במקום מהמקומות המפורטים בסעיף 3(א) שיש לציבור גישה אליהם או שלגביהם יש רגישות מבחינת ביטחון הציבור או ביטחון המדינה; לצורך כך רשאי השר להסמיך אף מי שאינו עובד ציבור; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע השר את סוג המקום שבו ניתן למי שהוסמך לפי סעיף זה להפעיל סמכות לפי הוראות סעיף 3.
(2)לגבי נקודת בדיקה, יהיו הסמכויות הנתונות לשר, נתונות גם לשר הביטחון, לפי הענין.
(3)על אף האמור בפסקה (1), הסמיך השר אדם בסמכויות הקבועות בסעיף 6א, יקבע בהסמכה את סוגי המקומות מאלה המנויים בתוספת, שבהם מוסמך אותו אדם להפעיל את סמכויותיו לפי הסעיף האמור.
(ב)לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א) אלא למי שקצין מוסמך אישר את כשירותו לשמש כמאבטח כאמור בסעיף 8.
(ג)מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו, ויש בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה לפי דרישה (בחוק זה – תעודת מאבטח); תוקפה של תעודת מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד מאבטח במקום שנקבע בכתב הסמכתו; השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מאבטח לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר רשאי להסמיך אדם בסמכויות הקבועות בחוק זה, אם שוכנע כי הסמכות נחוצה לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור במקום מהמקומות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} שיש לציבור גישה אליהם או שלגביהם יש רגישות מבחינת ביטחון הציבור או ביטחון המדינה; לצורך כך רשאי השר להסמיך אף מי שאינו עובד ציבור; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע השר את סוג המקום שבו ניתן למי שהוסמך לפי סעיף זה להפעיל סמכות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נקודת בדיקה, יהיו הסמכויות הנתונות לשר, נתונות גם לשר הביטחון, לפי הענין.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), הסמיך השר אדם בסמכויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, יקבע בהסמכה את סוגי המקומות מאלה המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שבהם מוסמך אותו אדם להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א) אלא למי שקצין מוסמך אישר את כשירותו לשמש כמאבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו, ויש בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה לפי דרישה (בחוק זה – תעודת מאבטח); תוקפה של תעודת מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד מאבטח במקום שנקבע בכתב הסמכתו; השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מאבטח לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו.8כשירות מאבטחתיקונים: תשע״ד
הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו כל אלה:
(1)הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2)הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;
(3)נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני;
(4)הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972, או בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק האמור או שהוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי היריה;
(5)אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות מפאת עברו הפלילי, ואולם לא יודיע הקצין המוסמך כי יש מניעה להסמיכו לפי פסקה זו אלא לאחר שהביא בחשבון גם את שירותו הצבאי כלוחם, ככל שהמידע הובא לפניו; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
(6)לענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה, אם התקיימו בו גם אלה:
(1)הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או המציא אישור ממשרד החינוך התרבות והספורט על השכלה כללית שוות ערך לכך;
(2)הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה;
(7)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לענין השימוש בסמכויות אלה; ולענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה – הוא קיבל הכשרה מתאימה גם לסוג התפקיד שאותו ימלא בנקודת הבדיקה.
(ב)לענין פסקה זו, אישור הקצין המוסמך, לרבות לגבי:
(1)כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לענין עברם הפלילי;
(2)כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
(3)אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972 → חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה #סעיף 18
- סעיף 19(ב) לחוק האמור → חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה #סעיף 19
- בסעיף 4 לחוק כלי היריה → חוק כלי היריה #סעיף 4
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תת|(3)}} נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני;
{{ח:תת|(4)}} הוא בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}}, או בעל אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה#סעיף 19|סעיף 19(ב) לחוק האמור}} או שהוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק כלי היריה}};
{{ח:תת|(5)}} אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות מפאת עברו הפלילי, ואולם לא יודיע הקצין המוסמך כי יש מניעה להסמיכו לפי פסקה זו אלא לאחר שהביא בחשבון גם את שירותו הצבאי כלוחם, ככל שהמידע הובא לפניו; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(6)}} לענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה, אם התקיימו בו גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, או המציא אישור ממשרד החינוך התרבות והספורט על השכלה כללית שוות ערך לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה;
{{ח:תת|(7)|(א)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לענין השימוש בסמכויות אלה; ולענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה – הוא קיבל הכשרה מתאימה גם לסוג התפקיד שאותו ימלא בנקודת הבדיקה.
{{ח:תתת|(ב)}} לענין פסקה זו, אישור הקצין המוסמך, לרבות לגבי:
{{ח:תתתת|(1)}} כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לענין עברם הפלילי;
{{ח:תתתת|(2)}} כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
{{ח:תתתת|(3)}} אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה.9הסמכת חייל והכשרתותיקונים: תשפ״ד
(א)קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, שקבע ראש המטה הכללי (בסעיף זה – הקצין המסמיך), רשאי להסמיך חייל בסמכויות לפי חוק זה, למקום מהמקומות המפורטים בסעיף 3(א)(2) או למקום מוגבל, וכן למקום אחר שיפורט בהסמכה אם שוכנע כי ההסמכה נחוצה לשם מילוי תפקידו הצבאי של החייל.
(ב)לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א), אלא לחייל שמפקד משימה בדרגת קצונה, האחראי על הפעלת חיילים במשימות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור, אישר בפני הקצין המסמיך כי הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, לרבות לענין השימוש בסמכויות אלה.
(ג)חייל מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות לפי חוק זה אלא בעת מילוי תפקידו, ואם הוא עונד תג או סימן המעיד על הסמכתו, ושמו מופיע ברשימת חיילים שהוסמכו שתימצא בידי מפקד המשימה, אותה יראה על פי דרישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, שקבע ראש המטה הכללי (בסעיף זה – הקצין המסמיך), רשאי להסמיך חייל בסמכויות לפי חוק זה, למקום מהמקומות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(2)}} או למקום מוגבל, וכן למקום אחר שיפורט בהסמכה אם שוכנע כי ההסמכה נחוצה לשם מילוי תפקידו הצבאי של החייל.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א), אלא לחייל שמפקד משימה בדרגת קצונה, האחראי על הפעלת חיילים במשימות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור, אישר בפני הקצין המסמיך כי הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, לרבות לענין השימוש בסמכויות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} חייל מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות לפי חוק זה אלא בעת מילוי תפקידו, ואם הוא עונד תג או סימן המעיד על הסמכתו, ושמו מופיע ברשימת חיילים שהוסמכו שתימצא בידי מפקד המשימה, אותה יראה על פי דרישה.10הפקדת נשקתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ג
(א)לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי השר לקבוע בצו מקומות שבהם יהיה אסור להכניס נשק או לשאתו.
(ב)במקום שנקבע בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי הוראות חוק זה, לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום, כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא עמו, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו.
(ג)הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין השר בהתייעצות עם שר הפנים; תקנות ראשונות לענין זה יובאו לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות לאסור הכנסת נשק למקום, על פי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי השר לקבוע בצו מקומות שבהם יהיה אסור להכניס נשק או לשאתו.
{{ח:תת|(ב)}} במקום שנקבע בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי הוראות חוק זה, לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום, כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא עמו, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין השר בהתייעצות עם שר הפנים; תקנות ראשונות לענין זה יובאו לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות לאסור הכנסת נשק למקום, על פי כל דין.11ביצוע ותקנותתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ג
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.11אשינוי התוספתתיקונים: תשע״ד־2, תשפ״ב, תשפ״ג
השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להוסיף, בצו, סוגי מקומות לתוספת, אם שוכנע כי קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור באותם סוגי מקומות כתוצאה ממעשי אלימות, וכי הסמכויות האמורות בסעיף 6א דרושות למניעת מעשי אלימות כאמור באותם סוגי מקומות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להוסיף, בצו, סוגי מקומות {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת}}, אם שוכנע כי קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור באותם סוגי מקומות כתוצאה ממעשי אלימות, וכי הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} דרושות למניעת מעשי אלימות כאמור באותם סוגי מקומות.12ביטול חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום
חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ״ט–1969 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ״ט–1969 – בטל.13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)|בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}}.}}14
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.}}15תחילה
תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו.16הוראת מעבר
מי שהוסמך בסמכויות לפי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ״ט–1969, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שנה או עד לקבלת תעודת מאבטח לפי הוראות סעיף 7, לפי המוקדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהוסמך בסמכויות לפי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ״ט–1969, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שנה או עד לקבלת תעודת מאבטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לפי המוקדם.תוספת
1
בית חולים, מרפאה וכל מוסד אחר שתפקידו העיקרי הוא מתן שירותי בריאות; לעניין זה –
”בית חולים“ – מוסד רפואי הרשום כבית חולים לפי פקודת בריאות העם, 1940 (להלן – פקודת בריאות העם);
”מרפאה“ – כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
- בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם → פקודת בריאות העם #סעיף 34
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית חולים, מרפאה וכל מוסד אחר שתפקידו העיקרי הוא מתן שירותי בריאות; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – מוסד רפואי הרשום כבית חולים לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – פקודת בריאות העם);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם}}.2
מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על־יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימייה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על־יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימייה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.3
מחלקה לשירותים חברתיים או מקום המספק שירותי רווחה; לעניין זה, ”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”שירותי רווחה“ – כהגדרתם בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, תשע״א–2011.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, תשע״א–2011 → חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מחלקה לשירותים חברתיים או מקום המספק שירותי רווחה; לעניין זה, ”מחלקה לשירותים חברתיים“ ו”שירותי רווחה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול|בחוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול, תשע״א–2011}}.4
פאב, מועדון או דיסקוטק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פאב, מועדון או דיסקוטק.5
מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.6
מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.7תיקונים: ק״ת תשע״ו
סניפי המוסד לביטוח לאומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניפי המוסד לביטוח לאומי.8תיקונים: ק״ת תשע״ח
מסילת ברזל ארצית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}}.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}} → פקודת מסילות הברזל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסילת ברזל ארצית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}}}}.9תיקונים: ק״ת תשע״ח
מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}}.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}} → פקודת מסילות הברזל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסילת ברזל מקומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1982 {{ח:הערה|[צ״ל: התשל״ב–1972]}}}}.10תיקונים: ק״ת תשע״ח
סניפי רשות האכיפה והגבייה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניפי רשות האכיפה והגבייה.11תיקונים: ק״ת תשע״ח
סניפי שירות התעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניפי שירות התעסוקה.12תיקונים: ק״ת תשע״ח
סניפי מינהלת רשות האוכלוסין וההגירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניפי מינהלת רשות האוכלוסין וההגירה.13תיקונים: ק״ת תשע״ח
בתי הדין הרבניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי הדין הרבניים.14תיקונים: ק״ת תשפ״ו
אוטובוסים ציבוריים הפועלים לפי רישיון להפעלת קו שירות במסלולי קווי שירות וכן מיתקנים תחבורתיים וחניונים המשרתים אותם; לעניין זה –
”אוטובוס ציבורי“, ”מיתקן תחבורתי“ ו”קו שירות“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה;
”חניון“ – מגרש חניה של אוטובוסים ציבוריים שפועלים לפי רישיון קו שירות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אוטובוסים ציבוריים הפועלים לפי רישיון להפעלת קו שירות במסלולי קווי שירות וכן מיתקנים תחבורתיים וחניונים המשרתים אותם; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס ציבורי“, ”מיתקן תחבורתי“ ו”קו שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון“ – מגרש חניה של אוטובוסים ציבוריים שפועלים לפי רישיון קו שירות.