החקיקה בישראל

חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע״ז–2016 חוק

11
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
11
הגדרות
6
הפניות פנימיות
21
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ס״ח תשע״ז, 320חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקיםPDF

תוכן החוק

1מטרה

מטרתו של חוק זה לעודד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים בלימודיהם באמצעות מתן סיוע כלכלי על פי אמות המידה הקבועות בחוק זה לגבי לומדי תורה, ועל פי הוראות חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, ושיקול דעתה של המועצה להשכלה גבוהה, כמשמעותה באותו חוק, לגבי סטודנטים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
  • באותו חוק → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לעודד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים בלימודיהם באמצעות מתן סיוע כלכלי על פי אמות המידה הקבועות בחוק זה לגבי לומדי תורה, ועל פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ושיקול דעתה של המועצה להשכלה גבוהה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|באותו חוק}}, לגבי סטודנטים.

2הגדרות

בחוק זה –
”דירה“ – כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973;
”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם הופקה, נצמחה, או התקבלה מחוץ לישראל, למעט תמיכה הניתנת ללומד תורה מהכולל, ולרבות –
(1)גמלה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי סימן ב׳ בפרק ד׳ ולמעט גמלה בשל ילד נכה המשתלמת לפי סימן ו׳ בפרק ט׳ לאותו חוק;
(2)גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
(3)מלגה המשתלמת ללומד תורה בשל היותו חוקר במכון מחקר תורני; לעניין זה, ”מכון מחקר תורני“ ו”מלגה“ – כהגדרתם בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה–1995;
”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”כולל“, ”כולל יום שלם“ ו”כולל חצי יום“ – כמשמעותם במבחני התמיכה;
”לומד תורה“ – אזרח ישראלי או תושב ישראל הלומד בכולל יום שלם או בשני כוללים חצי יום, בהיקף שעות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)אם ניתן לגביו צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב או 26יח לחוק שירות ביטחון – בהיקף שלא יפחת מהיקף השעות הנדרש לפי סעיף 26כג(א)(1) לאותו חוק (בפסקה זו – ההיקף הנדרש), ואם הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת כאמור בסעיף 26יג לחוק שירות ביטחון – בהיקף שלא יפחת מההיקף הנדרש בהפחתת מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת ולכל היותר בהפחתת 15 שעות בשבוע;
(2)אם לא ניתן לגביו צו דחיית שירות כאמור בפסקה (1) –
(א)אם הוא לומד בכולל יום שלם – בהיקף שלא יפחת מ־35 שעות שבועיות;
(ב)אם הוא לומד בשני כוללים חצי יום – בהיקף שלא יפחת מ־40 שעות שבועיות;
”מבחני התמיכה“ – מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות, שקבע השר בתוקף סמכותו לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”קטין“ – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
”השר“ – שר החינוך.
↗ חיצוניות: 15📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו מבחני תמיכה לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור – תמיכה בלימוד תורני ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים (י״פ תשס״ד, 3498).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973 → חוק המכר (דירות)
  • בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2
  • בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • סימן ב׳ בפרק ד׳ → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד סימן ב
  • סימן ו׳ בפרק ט׳ לאותו חוק → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט סימן ו
  • חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
  • בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.29
  • חוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 → חוק שירות ביטחון
  • סעיף 22ב → חוק שירות ביטחון #סעיף 22ב
  • או 26יח לחוק שירות ביטחון → חוק שירות ביטחון #סעיף 26יח
  • סעיף 26כג(א)(1) לאותו חוק → חוק שירות ביטחון #סעיף 26כג
  • בסעיף 26יג לחוק שירות ביטחון → חוק שירות ביטחון #סעיף 26יג
  • סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 3א
  • בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, אף אם הופקה, נצמחה, או התקבלה מחוץ לישראל, למעט תמיכה הניתנת ללומד תורה מהכולל, ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} גמלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} ולמעט גמלה בשל ילד נכה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳ לאותו חוק}};
{{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:תתת|(3)}} מלגה המשתלמת ללומד תורה בשל היותו חוקר במכון מחקר תורני; לעניין זה, ”מכון מחקר תורני“ ו”מלגה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.29|בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כולל“, ”כולל יום שלם“ ו”כולל חצי יום“ – כמשמעותם במבחני התמיכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לומד תורה“ – אזרח ישראלי או תושב ישראל הלומד בכולל יום שלם או בשני כוללים חצי יום, בהיקף שעות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם ניתן לגביו צו דחיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|סעיף 22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26יח|או 26יח לחוק שירות ביטחון}} – בהיקף שלא יפחת מהיקף השעות הנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26כג|סעיף 26כג(א)(1) לאותו חוק}} (בפסקה זו – ההיקף הנדרש), ואם הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26יג|בסעיף 26יג לחוק שירות ביטחון}} – בהיקף שלא יפחת מההיקף הנדרש בהפחתת מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת ולכל היותר בהפחתת 15 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא ניתן לגביו צו דחיית שירות כאמור בפסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הוא לומד בכולל יום שלם – בהיקף שלא יפחת מ־35 שעות שבועיות;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא לומד בשני כוללים חצי יום – בהיקף שלא יפחת מ־40 שעות שבועיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחני התמיכה“ – מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות, שקבע השר בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/t_2_20092018.pdf|מבחני תמיכה לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור – תמיכה בלימוד תורני ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים}} (י״פ תשס״ד, 3498).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החינוך.

3זכאות לומד תורה לקבלת סיוע כלכלי

(א)לומד תורה יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי בהתאם להוראות חוק זה, אם מתקיימים לגביו כל אלה (בחוק זה – לומד תורה זכאי):
(1)בחזקתו של לומד התורה שלושה ילדים קטינים לפחות;
(2)לומד התורה, בת זוגו וילדיו הקטינים אינם בעלים של דירה, למעט דירה אחת המשמשת למגורים, ואינם בעלים של קרקע שערכה עולה על 36,000 שקלים חדשים, ולא היו בבעלותם דירה או קרקע כאמור במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת סיוע כלכלי לפי סעיף 4;
(3)לומד התורה, בת זוגו וילדיו הקטינים אינם בעלים של רכב מנועי ששוויו עולה על 25,000 שקלים חדשים או סכום אחר שייקבע בתקנות, ואינם בעלי מניות בחברה; לעניין זה –
”בעלים של רכב מנועי“ – לרבות מי שנוהג ברכב המנועי מנהג בעלים אף אם אינו רשום כבעליו;
”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה, למעט רכב המשמש את ילדו הנכה של לומד התורה שנקבעה לו זכאות לניידות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולמעט רכב המשמש את לומד התורה, בת זוגו, הוריהם או ילדיהם לשם קבלת טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפולים שנקבעה מראש או שש פעמים בחודש לפחות, במהלך תקופה של שלושה חודשים לפחות;
(4)סך ההכנסה של לומד התורה ושל בת זוגו, יחד (בסעיף זה – הכנסה משותפת) אינו עולה על 14,400 שקלים חדשים לשנה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), לומד תורה שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי בהתאם להוראות חוק זה אף אם סך ההכנסה המשותפת עולה על 14,400 שקלים חדשים לשנה, ובלבד שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים לשנה, ואולם הוא יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי כאמור רק בעד החודשים שבהם ההכנסה המשותפת אינה עולה על 1,200 שקלים חדשים לחודש.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לומד תורה יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי בהתאם להוראות חוק זה, אם מתקיימים לגביו כל אלה (בחוק זה – לומד תורה זכאי):
{{ח:תתת|(1)}} בחזקתו של לומד התורה שלושה ילדים קטינים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לומד התורה, בת זוגו וילדיו הקטינים אינם בעלים של דירה, למעט דירה אחת המשמשת למגורים, ואינם בעלים של קרקע שערכה עולה על 36,000 שקלים חדשים, ולא היו בבעלותם דירה או קרקע כאמור במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת סיוע כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(3)}} לומד התורה, בת זוגו וילדיו הקטינים אינם בעלים של רכב מנועי ששוויו עולה על 25,000 שקלים חדשים או סכום אחר שייקבע בתקנות, ואינם בעלי מניות בחברה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעלים של רכב מנועי“ – לרבות מי שנוהג ברכב המנועי מנהג בעלים אף אם אינו רשום כבעליו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, למעט רכב המשמש את ילדו הנכה של לומד התורה שנקבעה לו זכאות לניידות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, ולמעט רכב המשמש את לומד התורה, בת זוגו, הוריהם או ילדיהם לשם קבלת טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפולים שנקבעה מראש או שש פעמים בחודש לפחות, במהלך תקופה של שלושה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} סך ההכנסה של לומד התורה ושל בת זוגו, יחד (בסעיף זה – הכנסה משותפת) אינו עולה על 14,400 שקלים חדשים לשנה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4), לומד תורה שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי בהתאם להוראות חוק זה אף אם סך ההכנסה המשותפת עולה על 14,400 שקלים חדשים לשנה, ובלבד שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים לשנה, ואולם הוא יהיה זכאי לקבלת סיוע כלכלי כאמור רק בעד החודשים שבהם ההכנסה המשותפת אינה עולה על 1,200 שקלים חדשים לחודש.

4בקשה לקבלת סיוע כלכלי

בקשה לקבלת סיוע כלכלי לפי חוק זה תוגש למשרד החינוך, אחת לשנה, לא יאוחר מהמועד שהורה עליו השר או מי שהשר הסמיכו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לקבלת סיוע כלכלי לפי חוק זה תוגש למשרד החינוך, אחת לשנה, לא יאוחר מהמועד שהורה עליו השר או מי שהשר הסמיכו לכך.

5סכום הסיוע הכלכלי ללומדי תורה

(א)בסעיף זה, ”התקציב השנתי“ – התקציב השנתי המיועד למתן סיוע כלכלי ללומדי תורה זכאים כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ב)סכום הסיוע הכלכלי השנתי למתן סיוע ללומדי תורה זכאים ייקבע בחוק התקציב השנתי.
(ג)סכום הסיוע הכלכלי החודשי שישולם ללומד תורה זכאי לפי חוק זה יהיה 1,040 שקלים חדשים.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), עלה בשנה מסוימת מספר לומדי התורה הזכאים שהגישו בקשה לסיוע כלכלי ולא ניתן בשל כך לתת סיוע כלכלי חודשי באותה שנה לכל לומד תורה זכאי בסכום הנקוב באותו סעיף קטן תוך עמידה במסגרת התקציב השנתי, יינתן לכל אחד מלומדי התורה הזכאים, באותה שנה, סיוע כלכלי חודשי בסכום מופחת, אחיד, אשר יחושב בהתאם למסגרת התקציב כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקציב השנתי“ – התקציב השנתי המיועד למתן סיוע כלכלי ללומדי תורה זכאים כפי שנקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הסיוע הכלכלי השנתי למתן סיוע ללומדי תורה זכאים ייקבע בחוק התקציב השנתי.
{{ח:תת|(ג)}} סכום הסיוע הכלכלי החודשי שישולם ללומד תורה זכאי לפי חוק זה יהיה 1,040 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), עלה בשנה מסוימת מספר לומדי התורה הזכאים שהגישו בקשה לסיוע כלכלי ולא ניתן בשל כך לתת סיוע כלכלי חודשי באותה שנה לכל לומד תורה זכאי בסכום הנקוב באותו סעיף קטן תוך עמידה במסגרת התקציב השנתי, יינתן לכל אחד מלומדי התורה הזכאים, באותה שנה, סיוע כלכלי חודשי בסכום מופחת, אחיד, אשר יחושב בהתאם למסגרת התקציב כאמור.

6סיוע לסטודנטים

התקציב השנתי שייקבע ללומדי תורה כאמור בסעיף 5 לא יעלה על 82% מתקציב קרן הסיוע במענקים והלוואות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, הפועלת מכוח סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, באופן שיבטיח שתקציב הקרן יהיה גבוה ב־21% לפחות מסכום הסיוע שנקבע לפי סעיף 4(ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 25ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקציב השנתי שייקבע ללומדי תורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} לא יעלה על 82% מתקציב קרן הסיוע במענקים והלוואות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, הפועלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ב|סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באופן שיבטיח שתקציב הקרן יהיה גבוה ב־21% לפחות מסכום הסיוע שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}.

7תקופת הזכאות של לומד תורה לקבלת סיוע כלכלי

סיוע כלכלי לפי חוק זה יינתן ללומד תורה זכאי לתקופה של חמש שנים מהמועד שבעדו החל לקבל לראשונה את הסיוע הכלכלי כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע כלכלי לפי חוק זה יינתן ללומד תורה זכאי לתקופה של חמש שנים מהמועד שבעדו החל לקבל לראשונה את הסיוע הכלכלי כאמור.

8קיזוז

(א)משרד החינוך יקזז מסכום הסיוע הכלכלי המגיע ללומד תורה זכאי לפי חוק זה, כל סכום שהשתלם לו שלא כדין.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע באמצעי גבייה אחרים שהמדינה מוסמכת לנקוט לפי כל דין לשם גביית הסכום שהשתלם ללומד תורה זכאי שלא כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך יקזז מסכום הסיוע הכלכלי המגיע ללומד תורה זכאי לפי חוק זה, כל סכום שהשתלם לו שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע באמצעי גבייה אחרים שהמדינה מוסמכת לנקוט לפי כל דין לשם גביית הסכום שהשתלם ללומד תורה זכאי שלא כדין.

9ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

10שינוי היקפי שעות הלימוד בכולל

השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי שעות הלימוד הנקובים בפסקה (2) להגדרה ”לומד תורה“, לפי העניין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי שעות הלימוד הנקובים בפסקה (2) להגדרה ”לומד תורה“, לפי העניין.

11תחילה והוראות מעבר

(א)תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).
(ב)מתקופת הזכאות המרבית כאמור בסעיף 7 יופחתו תקופות אלה:
(1)התקופה שבה לומד התורה קיבל קצבה או מלגה ממשרד החינוך בתקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015);
(2)התקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) עד יום התחילה.
(ג)לומד תורה שהסתיימה תקופת זכאותו לפי סעיף 7 בתקופה שמיום התחילה ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), בשל כך שהובאה בחשבון לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1) התקופה שבה קיבל קצבה או מלגה, יהיה זכאי לקבל סיוע כלכלי חודשי בסכום השווה לתקציב למימון הוראת המעבר שיחולק בין כלל לומדי התורה הזכאים לסיוע כלכלי לפי סעיף קטן זה באותה שנת תקציב חלקי שניים עשר, ובכל מקרה לא יותר מ־1,040 שקלים חדשים לחודש, ובלבד שיעמוד בתנאי הזכאות לפי חוק זה; בסעיף קטן זה, ”תקציב למימון הוראת המעבר“ – סכום שייקבע, מתוך הסכום שייקבע לפי סעיף 5(ב), לגבי כל אחת מהשנים 2017 עד 2020.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} מתקופת הזכאות המרבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} יופחתו תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שבה לומד התורה קיבל קצבה או מלגה ממשרד החינוך בתקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015);
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) עד יום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} לומד תורה שהסתיימה תקופת זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בתקופה שמיום התחילה ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), בשל כך שהובאה בחשבון לפי הוראות סעיף קטן (ב)(1) התקופה שבה קיבל קצבה או מלגה, יהיה זכאי לקבל סיוע כלכלי חודשי בסכום השווה לתקציב למימון הוראת המעבר שיחולק בין כלל לומדי התורה הזכאים לסיוע כלכלי לפי סעיף קטן זה באותה שנת תקציב חלקי שניים עשר, ובכל מקרה לא יותר מ־1,040 שקלים חדשים לחודש, ובלבד שיעמוד בתנאי הזכאות לפי חוק זה; בסעיף קטן זה, ”תקציב למימון הוראת המעבר“ – סכום שייקבע, מתוך הסכום שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, לגבי כל אחת מהשנים 2017 עד 2020.