תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ג, תשע״ד
בחוק זה –
”שופט“ – כל אחד מאלה;
(1)שופט בהגדרתו בחוק־יסוד: השפיטה, ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט);
(2)רשם כהגדרתו בסעיף 84 לחוק בתי המשפט;
(3)שופט ורשם כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 (בחוק זה – חוק בית הדין לעבודה), ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 7א לחוק בית הדין לעבודה;
(4)שופט צבאי־משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי);
(5)דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק הדיינים) ודיין עמית, כמשמעותו בסעיף 9א לחוק הדיינים;
(6)קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ״א–1961 (בחוק זה – חוק הקאדים);
(7)קאדי מד׳הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 (בחוק זה – חוק בתי הדין הדרוזיים);
(8)דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947;
”השר“ –
(1)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) וכן (6) ו־(7) – שר המשפטים;
(2)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – שר הביטחון;
(3)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (5) ו־(8) – השר לענייני דתות;
”בית דין משמעתי לשופטים“ –
(1)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) – בית הדין המשמעתי לשופטים לפי סעיף 17 לחוק בתי המשפט;
(2)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – בית דין משמעתי לפי סעיף 192ד לחוק השיפוט הצבאי;
(3)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – בית הדין המשמעתי לפי סעיף 20 לחוק הדיינים;
(4)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – בית הדין המשמעתי לפי סעיף 17 לחוק הקאדים;
(5)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – בית הדין המשמעתי לפי סעיף 22 לחוק בתי הדין הדרוזיים;
”הועדה לבחירת שופטים“ –
(1)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) ו־(2) – הועדה לבחירת שופטים כמשמעותה בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה;
(2)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (3) – הועדה לבחירת שופטים במשמעותה בסעיף 4(א) לחוק בית הדין לעבודה;
(3)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – הועדה לבחירת שופטים צבאיים־משפטאים לפי סעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי;
(4)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – הוועדה לבחירת דיינים לפי סעיף 6 לחוק הדיינים;
(5)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – ועדת המינויים לפי סעיף 4 לחוק הקאדים;
(6)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – ועדת המינויים לפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדרוזיים;
”המנהל“ –
(1)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) – מנהל בתי המשפט;
(2)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי חוק השיפוט הצבאי או מי שהוא הסמיך;
(3)לענין שופט בהגדרתו בפסקה (5) – מנהל בתי הדין הרבניים;
(4)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – מנהל בתי הדין השרעיים;
(5)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים;
”הנשיא“ –
(1)לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) ו־(2) – נשיא בית המשפט העליון;
(2)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (3) – נשיא בית הדין הארצי לעבודה;
(3)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
(4)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(5)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(6)לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים כהגדרתו בחוק בתי הדין הדרוזיים;
”הנציב“, ”נציב תלונות הציבור על שופטים“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, שמונה לפי סעיף 3;
”הועדה לבחירת הנציב“ – הועדה לבחירת שופטים כמשמעותה בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה.
↗ חיצוניות: 25↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה
- בסעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 10א
- בסעיף 84 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 84
- בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
- בסעיף 7א לחוק בית הדין לעבודה → חוק בית הדין לעבודה #סעיף 7א
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בחוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים
- בסעיף 9א לחוק הדיינים → חוק הדיינים #סעיף 9א
- בחוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים
- בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים
- בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947 → דבר המלך במועצה על ארץ ישראל #סעיף 54
- סעיף 17 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 17
- סעיף 192ד לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 192ד
- סעיף 20 לחוק הדיינים → חוק הדיינים #סעיף 20
- סעיף 17 לחוק הקאדים → חוק הקאדים #סעיף 17
- סעיף 22 לחוק בתי הדין הדרוזיים → חוק בתי הדין הדרוזיים #סעיף 22
- בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
- בסעיף 4(א) לחוק בית הדין לעבודה → חוק בית הדין לעבודה #סעיף 4
- סעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 187
- סעיף 6 לחוק הדיינים → חוק הדיינים #סעיף 6
- סעיף 4 לחוק הקאדים → חוק הקאדים #סעיף 4
- סעיף 11 לחוק בתי הדין הדרוזיים → חוק בתי הדין הדרוזיים #סעיף 11
- חוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי
- בחוק בתי הדין הדרוזיים → חוק בתי הדין הדרוזיים
- בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(1)}} שופט בהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|בחוק־יסוד: השפיטה}}, ושופט עמית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 10א|בסעיף 10א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט);
{{ח:תתת|(2)}} רשם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 84|בסעיף 84 לחוק בתי המשפט}};
{{ח:תתת|(3)}} שופט ורשם כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}} (בחוק זה – חוק בית הדין לעבודה), ושופט עמית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:תתת|(4)}} שופט צבאי־משפטאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי);
{{ח:תתת|(5)}} דיין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|בחוק הדיינים, התשט״ו–1955}} (בחוק זה – חוק הדיינים) ודיין עמית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 9א|בסעיף 9א לחוק הדיינים}};
{{ח:תתת|(6)}} קאדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|בחוק הקאדים, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק הקאדים);
{{ח:תתת|(7)}} קאדי מד׳הב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}} (בחוק זה – חוק בתי הדין הדרוזיים);
{{ח:תתת|(8)}} דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל#סעיף 54|בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922–1947}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) וכן (6) ו־(7) – שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (5) ו־(8) – השר לענייני דתות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין משמעתי לשופטים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) – בית הדין המשמעתי לשופטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 17|סעיף 17 לחוק בתי המשפט}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – בית דין משמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 192ד|סעיף 192ד לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – בית הדין המשמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 20|סעיף 20 לחוק הדיינים}};
{{ח:תתת|(4)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – בית הדין המשמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הקאדים}};
{{ח:תתת|(5)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – בית הדין המשמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדרוזיים#סעיף 22|סעיף 22 לחוק בתי הדין הדרוזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה לבחירת שופטים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) ו־(2) – הועדה לבחירת שופטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (3) – הועדה לבחירת שופטים במשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 4|בסעיף 4(א) לחוק בית הדין לעבודה}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – הועדה לבחירת שופטים צבאיים־משפטאים לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187|סעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(4)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – הוועדה לבחירת דיינים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הדיינים}};
{{ח:תתת|(5)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – ועדת המינויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הקאדים}};
{{ח:תתת|(6)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – ועדת המינויים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדרוזיים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק בתי הדין הדרוזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) – מנהל בתי המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}} או מי שהוא הסמיך;
{{ח:תתת|(3)}} לענין שופט בהגדרתו בפסקה (5) – מנהל בתי הדין הרבניים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – מנהל בתי הדין השרעיים;
{{ח:תתת|(5)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנשיא“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקאות (1) ו־(2) – נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(2)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (3) – נשיא בית הדין הארצי לעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (4) – נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
{{ח:תתת|(4)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (5) – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
{{ח:תתת|(5)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (6) – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
{{ח:תתת|(6)}} לענין שופט כהגדרתו בפסקה (7) – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדרוזיים|בחוק בתי הדין הדרוזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“, ”נציב תלונות הציבור על שופטים“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה לבחירת הנציב“ – הועדה לבחירת שופטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק־יסוד: השפיטה}}.2נציבות תלונות הציבור על שופטים
נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא ”נציבות תלונות הציבור על שופטים“ שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נציב תלונות הציבור על שופטים יעמוד בראש יחידה שתיקרא ”נציבות תלונות הציבור על שופטים“ שתברר, בהתאם להוראות חוק זה, תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על ידם.3כשירות הנציב ומינויותיקונים: תשפ״ה
(א)מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים.
(ב)הנציב יתמנה בידי הועדה לבחירת הנציב, לפי סעיף 3א.
(ג)מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב יתמנה בידי הועדה לבחירת הנציב, לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו.3אהוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטיםתיקונים: תשפ״ה
(א)אלה חברי הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים:
(1)שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)שר העבודה;
(3)חבר הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך;
(4)שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון;
(5)שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים;
(6)דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל;
(7)הסניגור הציבורי הארצי.
(ב)הרכב הוועדה לבחירת הנציב יפורסם ברשומות.
(ג)חבר הכנסת שנבחר לפי פסקה (3) שבסעיף קטן (א) יכהן בוועדה לבחירת הנציב כל עוד הוא חבר הכנסת או עד לתום כהונת הכנסת שבחרה בו.
(2)תקופת כהונתו של חבר הוועדה לבחירת הנציב שנבחר לפי פסקאות (4) עד (6) שבסעיף קטן (א) היא ארבע שנים וחצי, ואפשר לשוב ולבחור בו לתקופות כהונה נוספות; בחירת חבר כאמור תיערך לא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של החבר המכהן לפי אותה פסקה.
(3)לפחות אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב לפי פסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) יהיה אישה, ואם היו שניהם גברים, תקבע הממשלה שרה אחרת שתכהן בוועדה לבחירת הנציב במקום שר העבודה.
(ב)לפחות אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב שנבחר לפי פסקאות (4) או (5) שבסעיף קטן (א) יהיה אישה.
(4)התפנה מקומו של אחד החברים המנויים בפסקאות (3) עד (6) שבסעיף קטן (א) לפני תום תקופת כהונתו, ייבחר חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי בידי מי שמוסמך לבחור בו כאמור באותו סעיף קטן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה חברי הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים:
{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שר העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} חבר הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך;
{{ח:תתת|(4)}} שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(5)}} שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים;
{{ח:תתת|(6)}} דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל;
{{ח:תתת|(7)}} הסניגור הציבורי הארצי.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הוועדה לבחירת הנציב יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חבר הכנסת שנבחר לפי פסקה (3) שבסעיף קטן (א) יכהן בוועדה לבחירת הנציב כל עוד הוא חבר הכנסת או עד לתום כהונת הכנסת שבחרה בו.
{{ח:תתת|(2)}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה לבחירת הנציב שנבחר לפי פסקאות (4) עד (6) שבסעיף קטן (א) היא ארבע שנים וחצי, ואפשר לשוב ולבחור בו לתקופות כהונה נוספות; בחירת חבר כאמור תיערך לא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של החבר המכהן לפי אותה פסקה.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} לפחות אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב לפי פסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) יהיה אישה, ואם היו שניהם גברים, תקבע הממשלה שרה אחרת שתכהן בוועדה לבחירת הנציב במקום שר העבודה.
{{ח:תתתת|(ב)}} לפחות אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב שנבחר לפי פסקאות (4) או (5) שבסעיף קטן (א) יהיה אישה.
{{ח:תתת|(4)}} התפנה מקומו של אחד החברים המנויים בפסקאות (3) עד (6) שבסעיף קטן (א) לפני תום תקופת כהונתו, ייבחר חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי בידי מי שמוסמך לבחור בו כאמור באותו סעיף קטן.4ממלא מקום לנציב
נבצר מהנציב דרך ארעי למלא את תפקידיו, ימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נבצר מהנציב דרך ארעי למלא את תפקידיו, ימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים או עד שיחזור למלא את תפקידיו, לפי המוקדם.5הליך בחירת נציבתיקונים: תשפ״ה
(א)מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך שישים מהיום שבו התפנה מקומו.
(ב)ראה שר המשפטים שיש למנות נציב כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה לבחירת הנציב.
(ג)כל אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב יהיה רשאי להציע מועמדים לוועדה, ובלבד שלא יציע יותר משני מועמדים.
(ד)החלטה למנות נציב תהיה על דעת רוב החברים המכהנים בוועדה.
(ה)הוועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה.
(ו)הוועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה ותפרסמם לציבור.
(ז)הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינוי נציב ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; התפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך שישים מהיום שבו התפנה מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה שר המשפטים שיש למנות נציב כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה לבחירת הנציב.
{{ח:תת|(ג)}} כל אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב יהיה רשאי להציע מועמדים לוועדה, ובלבד שלא יציע יותר משני מועמדים.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה למנות נציב תהיה על דעת רוב החברים המכהנים בוועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה.
{{ח:תת|(ו)}} הוועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה ותפרסמם לציבור.
{{ח:תת|(ז)}} הודעה על מינויו של הנציב תפורסם ברשומות.6משך הכהונהתיקונים: תשפ״ד
הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנציב יכהן תקופת כהונה אחת בלבד של חמש שנים.7תום כהונה
(א)כהונת הנציב פוקעת –
(1)בתום תקופתה;
(2)בפטירתו או בהתפטרותו;
(3)בהעברתו מכהונתו;
(4)בתום שישה חודשים רצופים שבהם מכהן במקומו ממלא מקומו שמונה לפי סעיף 4.
(ב)הודעה על תום כהונת הנציב תפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כהונת הנציב פוקעת –
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופתה;
{{ח:תתת|(2)}} בפטירתו או בהתפטרותו;
{{ח:תתת|(3)}} בהעברתו מכהונתו;
{{ח:תתת|(4)}} בתום שישה חודשים רצופים שבהם מכהן במקומו ממלא מקומו שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על תום כהונת הנציב תפורסם ברשומות.8העברה מכהונהתיקונים: תשפ״ה
(א)הועדה לבחירת הנציב רשאית, מיזמתה או לפי הצעת שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, להעביר, בהחלטה שהתקבלה ברוב של חמישה חברים לפחות, את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה:
(1)הוא הורשע בפסק דין בעבירה פלילית, למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת. התשנ״ד–1994 (בחוק זה – חוק הכנסת);
(2)הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו;
(3)הוא אינו מבצע את תפקידו כהלכה.
(ב)הועדה לבחירת הנציב לא תעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת. התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הועדה לבחירת הנציב רשאית, מיזמתה או לפי הצעת שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, להעביר, בהחלטה שהתקבלה ברוב של חמישה חברים לפחות, את הנציב מכהונתו, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בפסק דין בעבירה פלילית, למעט בעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 7|בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת. התשנ״ד–1994}} (בחוק זה – חוק הכנסת);
{{ח:תתת|(2)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מבצע את תפקידו כהלכה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה לבחירת הנציב לא תעביר את הנציב מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.9השעיית הנציבתיקונים: תשפ״ה
(א)לא יוגש כתב אישום נגד הנציב, למעט בעבירות המנויות בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומשהוגש כתב אישום כאמור יושעה הנציב מכהונתו.
(ב)הועדה לבחירת הנציב רשאית, ברוב של חמישה חברים לפחות, להשעות את הנציב מכהונתו, אם מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת, לתקופה שבה הם מתקיימים; ואולם אם היתה החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הנציב ראוי לשמש עור בתפקידו, תשעה הועדה את הנציב לתקופה האמורה.
(2)הועדה לבחירת הנציב לא תשעה את הנציב לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.
(ג)בתקופת ההשעיה ימלא את תפקידי הנציב על פי חוק זה ממלא מקומו, ויחולו הוראות סעיף 4.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת → חוק הכנסת #סעיף 7
- בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת → חוק הכנסת #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יוגש כתב אישום נגד הנציב, למעט בעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 7|בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת}}, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומשהוגש כתב אישום כאמור יושעה הנציב מכהונתו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הועדה לבחירת הנציב רשאית, ברוב של חמישה חברים לפחות, להשעות את הנציב מכהונתו, אם מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים פליליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 7|בסעיף 7(א)(2) לחוק הכנסת}}, לתקופה שבה הם מתקיימים; ואולם אם היתה החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הנציב ראוי לשמש עור בתפקידו, תשעה הועדה את הנציב לתקופה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה לבחירת הנציב לא תשעה את הנציב לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת ההשעיה ימלא את תפקידי הנציב על פי חוק זה ממלא מקומו, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.10סייג למינוי לשופט
מי שהיה נציב לא יתמנה לשופט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהיה נציב לא יתמנה לשופט.11ייחוד משרה והיתר לעסוק בפעילות
(א)הנציב ועובדי הנציבות לא יהיו רשאים –
(1)לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר;
(2)להיות חברים בכנסת, בממשלה, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור;
(3)להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים.
(ב)הנציב רשאי להתיר לעובד הנציבות, לפי בקשתו, לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (3), אם לדעתו אין בכך כדי ליצור ניגוד ענינים או כדי לפגוע בעבודתו בנציבות בדרך אחרת; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנציב ועובדי הנציבות לא יהיו רשאים –
{{ח:תתת|(1)}} לשמש בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} להיות חברים בכנסת, בממשלה, במועצה של רשות מקומית, בגוף בוחר של מפלגה, או מועמדים לחברות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} להיות חברים בהנהלה של חבר בני אדם המנהל עסקים לשם השגת רווחים.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב רשאי להתיר לעובד הנציבות, לפי בקשתו, לעשות דבר מהדברים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (3), אם לדעתו אין בכך כדי ליצור ניגוד ענינים או כדי לפגוע בעבודתו בנציבות בדרך אחרת; אין בהיתר כאמור כדי לפטור את העובד מעמידה בדרישות כל דין או נוהג, המסדירים את הפעילות.12עובדי הנציבות
(א)עובדי הנציבות הם עובדי מדינה.
(ב)הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו, אם ראה צורך בכך; בבירור תלונה על שופט כאמור בפסקאות (4) עד (8) להגדרה ”שופט“, יסתייע הנציב באנשים בעלי היכרות עם מערכת המשפט שאליה משתייך השופט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובדי הנציבות הם עובדי מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב רשאי להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו, אם ראה צורך בכך; בבירור תלונה על שופט כאמור בפסקאות (4) עד (8) להגדרה ”שופט“, יסתייע הנציב באנשים בעלי היכרות עם מערכת המשפט שאליה משתייך השופט.13חובת סודיות
(א)הנציב, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים.
(ג)הנשיא והשר כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנציב, עובדי הנציבות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה; העובדים יחתמו על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון, לקבל לידיו, לפי דרישתו, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות שהושג במסגרת פעילותה, ואולם חומר או מידע לגבי תלונה מסוימת יימסר לאחר שהטיפול בה הסתיים.
{{ח:תת|(ג)}} הנשיא והשר כאחד רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת על שופט, כולם או חלקם, שהטיפול בה הסתיים.14הגשת תלונהתיקונים: תשע״ז
(א)רשאי להגיש תלונה לנציב –
(1)כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך;
(2)מתמחה הרואה את עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כמאמן או בשל תנאי ההתמחות, וכן נציב הפיקוח על ההתמחות, לפי סעיף 41ב(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
(ב)הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר ענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 41ב(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 41ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשאי להגיש תלונה לנציב –
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך;
{{ח:תתת|(2)}} מתמחה הרואה את עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כמאמן או בשל תנאי ההתמחות, וכן נציב הפיקוח על ההתמחות, לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 41ב|סעיף 41ב(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנשיא או השר רשאי לבקש מהנציב לברר ענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.15דרך הגשת התלונה
התלונה תוגש בכתב תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התלונה תוגש בכתב תיחתם בידי המתלונן ויצוינו בה שם המתלונן ומענו.16תלונה של אדם המוחזק במשמורת
תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
(1)אסיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
(2)עצור כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
(3)כלוא לפי חוק השיפוט הצבאי, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר
- בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
- חוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תלונה של אדם כאמור בפסקאות (1) עד (3) תוגש במעטפה סגורה כמפורט באותן פסקאות או למי שהוא הסמיך לענין זה, והוא יעבירה, בלי לפתחה, אל הנציב:
{{ח:תת|(1)}} אסיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למנהל בית הסוהר שבו הוא מוחזק;
{{ח:תת|(2)}} עצור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או אסיר, המוחזק בבית מעצר, למפקד בית המעצר שבו הוא מוחזק;
{{ח:תת|(3)}} כלוא לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}}, למפקד מיתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.17תלונות שאין לברר אותן
הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן:
(1)התלונה אינה על שופט או שאינה בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו;
(2)התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
(3)ענינה של התלונה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית;
(4)התלונה היא בענין הניתן לערעור על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו;
(5)בקשה של בעל דין ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט; כללה התלונה נוסף על בקשת הפסלות כאמור ענינים שרשאי הנציב לברר לפי הוראות חוק זה, יברר הנציב את אותו החלק שבו לא התבקשה פסלות השופט כאמור;
(6)התלונה היא על מעשה שמתנהלת בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} התלונה אינה על שופט או שאינה בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו;
{{ח:תת|(2)}} התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
{{ח:תת|(3)}} ענינה של התלונה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית;
{{ח:תת|(4)}} התלונה היא בענין הניתן לערעור על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו;
{{ח:תת|(5)}} בקשה של בעל דין ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט; כללה התלונה נוסף על בקשת הפסלות כאמור ענינים שרשאי הנציב לברר לפי הוראות חוק זה, יברר הנציב את אותו החלק שבו לא התבקשה פסלות השופט כאמור;
{{ח:תת|(6)}} התלונה היא על מעשה שמתנהלת בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.18תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
(א)הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
(1)התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר;
(2)תלונה בענין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר אותן.
(ב)הנציב רשאי לא לברר תלונה אם סבר שהיא אינה מתאימה להתברר על ידו מחמת שהיא מתאימה יותר לטענת פסלות מלשבת בדין.
(ג)החלטות הנציב לפי סעיף זה יהיו בכתב ומנומקות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנציב לא יברר תלונות כמפורט להלן, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
{{ח:תתת|(1)}} התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} תלונה בענין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר אותן.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב רשאי לא לברר תלונה אם סבר שהיא אינה מתאימה להתברר על ידו מחמת שהיא מתאימה יותר לטענת פסלות מלשבת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הנציב לפי סעיף זה יהיו בכתב ומנומקות.19התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור
(א)תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.
(ב)משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירורה, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים בסעיף 17 או שאינה ראויה לבירור מהטעמים המנויים בסעיף 18.
(ג)החליט הנציב לא לפתוח בבירור תלונה, יודיע על כך למתלונן בכתב, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
(ד)החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה, יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא, לשר, למנהל ולנשיא בית המשפט שבו מכהן אותו שופט.
(ה)בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 13(ב).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} משהוגשה תלונה, יאשר הנציב את קבלתה ויפתח בבירורה, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} או שאינה ראויה לבירור מהטעמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הנציב לא לפתוח בבירור תלונה, יודיע על כך למתלונן בכתב, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה, יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא, לשר, למנהל ולנשיא בית המשפט שבו מכהן אותו שופט.
{{ח:תת|(ה)}} בהודעה לפי סעיף קטן (ד) רשאי הנציב לא לכלול את פרטי המתלונן אם סבר כי פרטיו אינם דרושים לצורך בירור התלונה; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}.20דרכי הבירור ומשכו
(א)הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות.
(ב)לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות סעיף 11, למעט פסקאות (1) ו־(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
(ג)לצורך הבירור רשאי הנציב לשמוע את המתלונן, את השופט הנילון, וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר; סירב השופט הנילון למסור את דבריו בעל פה, ימסרם בכתב ככל שיידרש.
(ד)בירור התלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 11, למעט פסקאות (1) ו־(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968 → חוק ועדות חקירה #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף, בתוך תקופה שיקבע ובאופן שיקבע, בכפוף לסעיף קטן (ג), כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעת הנציב, לסייע בבירור התלונה; מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 11|סעיף 11, למעט פסקאות (1) ו־(3) של סעיף קטן (א), לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך הבירור רשאי הנציב לשמוע את המתלונן, את השופט הנילון, וכל אדם אחר אם ראה תועלת בדבר; סירב השופט הנילון למסור את דבריו בעל פה, ימסרם בכתב ככל שיידרש.
{{ח:תת|(ד)}} בירור התלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה אחת מיום קבלתה בנציבות.21הפסקת הבירור
הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; הופסק בירור התלונה לפי סעיף זה יודיע הנציב בכתב למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, שהחליט להפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים להחלטתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנציב רשאי להפסיק את בירור התלונה אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; הופסק בירור התלונה לפי סעיף זה יודיע הנציב בכתב למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}}, לפי הענין, שהחליט להפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים להחלטתו.22תוצאות הבירורתיקונים: תשע״ז
(א)מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.
(ב)התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע השופט הנילון, המנהל או נשיא בית המשפט או בית הדין שבו מכהן השופט, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לפני הנשיא והשר.
(ג)מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.
(ד)העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
(ה)הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט; החליטו הועדה, השר או הנשיא שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם.
(ו)בלי לגרוע מסמכויות הנציב לפי חוק זה, הנציב רשאי, אם מצא שתלונה של מתמחה אצל שופט, של מתמחה לשעבר אצל שופט או של נציב הפיקוח על ההתמחות כהגדרתו בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, היתה מוצדקת, להורות כי השופט הנילון לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע, לאחר שייתן לשופט הנילון הזדמנות לטעון את טענותיו; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור והוא רשאי לקצר את התקופה אם נוכח כי תוקנו הליקויים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}}, לפי הענין, בצירוף החלטתו; בהודעה כאמור רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, כולם או חלקם, ואם העלה הבירור כי קיים ליקוי, רשאי הוא להצביע על הצורך בתיקונו ועל הדרך הראויה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה הודעה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע השופט הנילון, המנהל או נשיא בית המשפט או בית הדין שבו מכהן השופט, לנציב, על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי; לא התקבלה הודעה בתוך זמן סביר או שההודעה אינה מניחה את דעתו של הנציב, רשאי הוא להביא את הענין לפני הנשיא והשר.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}}, לפי הענין, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ד)}} העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את הענין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
{{ח:תת|(ה)}} הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט; החליטו הועדה, השר או הנשיא שלא לקבל את המלצת הנציב, ינמקו את החלטתם.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מסמכויות הנציב לפי חוק זה, הנציב רשאי, אם מצא שתלונה של מתמחה אצל שופט, של מתמחה לשעבר אצל שופט או של נציב הפיקוח על ההתמחות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, היתה מוצדקת, להורות כי השופט הנילון לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע, לאחר שייתן לשופט הנילון הזדמנות לטעון את טענותיו; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור והוא רשאי לקצר את התקופה אם נוכח כי תוקנו הליקויים.23סייגים לנימוק וגילוי ממצאים
(א)הודעה של הנציב לפי סעיף 22 לא תכלול ולא תגלה חומר או מידע אשר לדעת ראש הממשלה או שר הביטחון הם ענין לביטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין־לאומיים של המדינה.
(2)ראה הנציב כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או מידע כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש הנציב את דעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שייתן את הודעתו.
(ב)הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו, כולם או חלקם, או לציינם בשינויים או בהשמטות, או למסרם רק לחלק מהמפורטים בסעיף 19(ד) –
(1)אם הם עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן;
(2)כשיש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
(ג)ציין הנציב חלק מממצאיו או מנימוקיו, או ערך השמטות או שינויים, יציין זאת בהודעה לפי סעיף 22.
(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים לקבל, לפי דרישתם, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות ושהושג במסגרת פעילותה, כאמור בסעיף 13(ב).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הודעה של הנציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} לא תכלול ולא תגלה חומר או מידע אשר לדעת ראש הממשלה או שר הביטחון הם ענין לביטחון המדינה, או אשר לדעת ראש הממשלה או שר החוץ הם ענין ליחסי החוץ או לקשרי המסחר הבין־לאומיים של המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} ראה הנציב כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או מידע כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביעו השרים את דעתם כאמור שם, יבקש הנציב את דעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ, לפי הענין, לפני שייתן את הודעתו.
{{ח:תת|(ב)}} הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו, כולם או חלקם, או לציינם בשינויים או בהשמטות, או למסרם רק לחלק מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}} –
{{ח:תתת|(1)}} אם הם עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן;
{{ח:תתת|(2)}} כשיש בהם משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} ציין הנציב חלק מממצאיו או מנימוקיו, או ערך השמטות או שינויים, יציין זאת בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים לקבל, לפי דרישתם, עותק מכל חומר או מידע המצוי בנציבות ושהושג במסגרת פעילותה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)}}.24זכויות וסעדים
(א)החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה –
(1)אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן;
(2)אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
(ב)דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי.
(ג)לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטותיו וממצאיו של הנציב בענין תלונה –
{{ח:תתת|(1)}} אין בהם כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד, בבית משפט או בבית דין, שלא היו להם לפני כן;
{{ח:תתת|(2)}} אין בהם כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת התלונה או בירורה.
{{ח:תת|(ב)}} דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה.25שכר ותנאי כהונה
שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של הנציב יהיו כשל שופט בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכרו, תנאי שירותו וגמלאותיו של הנציב יהיו כשל שופט בית המשפט העליון.26אי תלות
אין על הנציב ועל עובדי הנציבות מרות בענין מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, זולת מרותו של הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין על הנציב ועל עובדי הנציבות מרות בענין מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, זולת מרותו של הדין.27דין וחשבון
(א)הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים:
(1)מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו;
(2)מספר התלונות שנמצאו מוצדקות;
(3)הטעמים לאי בירור תלונות;
(4)זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו;
(5)מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים;
(6)סוגי הענינים שעליהם הוגשו תלונות;
(7)דרכים שננקטו לטיפול בליקויים ולתיקונם;
(8)מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה;
(9)מספר ההמלצות לועדה לבחירה שופטים, לשר או לנשיא לסיים כהונת שופט, אם היו כאלה.
(ב)קיבל שר המשפטים את הדין וחשבון השנתי מאת הנציב, יגיש לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון על בסיס הסקירה הכללית כאמור בסעיף קטן (א); הדין וחשבון לפי סעיף קטן זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים.
(ג)הנציב רשאי להגיש לשר ולנשיא בית המשפט העליון דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.
(ד)על המידע הכלול בדוחות יחולו הוראות סעיף 23.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות, וכן סקירה כללית שתתייחס, בין השאר, לענינים האלה, בחלוקה לפי סוגי ערכאות ושופטים:
{{ח:תתת|(1)}} מספר התלונות שהוגשו ומספר התלונות שבוררו;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התלונות שנמצאו מוצדקות;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים לאי בירור תלונות;
{{ח:תתת|(4)}} זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר התלונות שבירורן טרם הסתיים;
{{ח:תתת|(6)}} סוגי הענינים שעליהם הוגשו תלונות;
{{ח:תתת|(7)}} דרכים שננקטו לטיפול בליקויים ולתיקונם;
{{ח:תתת|(8)}} מספר התלונות שהעלו חשש לעבירה פלילית ולעבירה משמעתית, אם היו כאלה;
{{ח:תתת|(9)}} מספר ההמלצות לועדה לבחירה שופטים, לשר או לנשיא לסיים כהונת שופט, אם היו כאלה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל שר המשפטים את הדין וחשבון השנתי מאת הנציב, יגיש לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון על בסיס הסקירה הכללית כאמור בסעיף קטן (א); הדין וחשבון לפי סעיף קטן זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב רשאי להגיש לשר ולנשיא בית המשפט העליון דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדין וחשבון השנתי.
{{ח:תת|(ד)}} על המידע הכלול בדוחות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.28פרסום הודעות
שר המשפטים יפרסם הודעה על מינויו של הנציב, הדרך לפנות אליו ועיקרי סמכויותיו, בדרך שתיקבע בתקנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים יפרסם הודעה על מינויו של הנציב, הדרך לפנות אליו ועיקרי סמכויותיו, בדרך שתיקבע בתקנות.29תקציב הנציבות
תקציב הנציבות יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקציב הנציבות יוכן על ידי שר המשפטים בתיאום עם הנציב וייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד, במסגרת תקציב משרד המשפטים.30תקנות
(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב)שר המשפטים יביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, תקנות לפי סעיף 28.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ד–2003.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים|תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.31הנציב הראשון
הנציב הראשון יתמנה לא יאוחר מתום מאה ועשרים ימים מיום פרסומו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנציב הראשון יתמנה לא יאוחר מתום מאה ועשרים ימים מיום פרסומו של חוק זה.32
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.}}33
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הדיינים, התשט״ו–1955.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|בחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}.}}34
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הקאדים, התשכ״א–1961.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|בחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}.}}35
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}.}}36
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק חופש המידע, תשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, תשנ״ח–1998}}.}}