החקיקה בישראל

חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957 חוק

55
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
24
הגדרות
43
הפניות פנימיות
26
הפניות חיצוניות
24
הערות עריכה
82
תיקונים
היסטוריית תיקונים82 רשומות
ס״ח תשי״ז, 103חוק נכי רדיפות הנאציםPDF
תשי״ט, 210הארכת מועדPDF
תש״ך, 10ת״טPDF
88תיקוןPDF
תשכ״ט, 90תיקון מס׳ 2PDF
תשל״ג, 240תיקון מס׳ 3PDF
תשל״ז, 30תיקון מס׳ 4PDF
תשל״ח, 212תיקון מס׳ 5PDF
תשל״ט, 78תיקון מס׳ 6PDF
תשמ״א, 2תיקון מס׳ 7PDF
תשמ״ג, 118תיקון מס׳ 8PDF
תשנ״ה, 444תיקון מס׳ 9PDF
תשנ״ו, 387ת״טPDF
תשנ״ז, 101תיקון מס׳ 10PDF
תשנ״ח, 236אביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לזכאותPDF
תשנ״ט, 41ת״טPDF
תשס״א, 172תיקון מס׳ 11PDF
237חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)PDF
תשס״ג, 26חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ד, 93חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
300תיקון מס׳ 14PDF
תשס״ח, 81תיקון מס׳ 15 לחוק נכי המלחמה בנאציםPDF
תשע״ב, 322תיקון מס׳ 16PDF
406חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים (תיקוני חקיקה)PDF
582תיקון מס׳ 11 לחוק הדוארPDF
תשע״ד, 570תיקון מס׳ 19PDF
תשע״ה, 140תיקון מס׳ 20PDF
תשע״ו, 623תיקון מס׳ 21PDF
710תיקון מס׳ 22PDF
תשע״ז, 317חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF
426תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומיPDF
תשע״ח, 537חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)PDF
758תיקון מס׳ 20 (תיקון מס׳ 2)PDF
תשפ״ב, 833תיקון מס׳ 13 לחוק הדוארPDF
תשפ״ד, 924חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה)PDF
ק״ת תשמ״ב, 193תגמוליםPDF
תשמ״ו, 1035העלאת שיעור התגמוליםPDF
תשמ״ז, 763העלאת שיעור התגמוליםPDF
1187העלאת שיעור התגמולים (מס׳ 2)PDF
תשמ״ח, 343העלאת שיעור התגמוליםPDF
תשמ״ט, 604העלאת שיעור התגמוליםPDF
1260העלאת שיעור התגמוליםPDF
תש״ן, 322העלאת שיעור התגמולים
תשנ״א, 1039העלאת שיעור התגמוליםPDF
תשנ״ב, 639העלאת שיעור התגמוליםPDF
תשנ״ה, 1887שינוי שיעוריםPDF
תשנ״ו, 383שינוי שיעורי התגמוליםPDF
1387העלאת שיעור השכר הקובעPDF
תשנ״ז, 1243שינוי שיעורי התגמוליםPDF
תשנ״ח, 253שינוי שיעורי התגמוליםPDF
תשנ״ט, 863שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשס״א, 276שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשס״ב, 468שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשס״ג, 398שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשס״ח, 1382שינוי שיעור התגמוליםPDF
1382שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
תשס״ט, 1118שינוי שיעור התגמוליםPDF
תש״ע, 745שינוי שיעור התגמוליםPDF
1610שינוי שיעור התגמולים (תיקון מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 2)]PDF
1610שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
תשע״ג, 649שינוי שיעור התגמוליםPDF
649שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
1547שינוי שיעור התגמולים (מס׳ 2)PDF
1547שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה מס׳ 2)PDF
תשע״ו, 186שינוי שיעור התגמוליםPDF
186שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
תשע״ז, 224שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
224שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשע״ח, 790שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
790שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשע״ט, 3246שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
3246שינוי שיעור התגמוליםPDF
תש״ף, 190שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
190שינוי שיעור התגמוליםPDF
תשפ״א, 221שינוי שיעור התגמוליםPDF
3313שינוי שיעור התגמולים (הוראת שעה)PDF
3315שינוי שיעור התגמולים (מס׳ 2)PDF
תשפ״ג, 886שינוי שיעור התגמוליםPDF
י״פ תשפ״ד, 10110הודעה בדבר עדכון סכומיםPDF
12080הודעה בדבר עדכון סכומיםPDF
תשפ״ה, 3409הודעה בדבר עדכון סכומיםPDF
8767הודעה בדבר עדכון סכומיםPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תש״ך־2, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״א, תשנ״ה, תשנ״ו, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ו־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]

(א)בחוק זה –
”נכה“ – אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ׳ באלול תשי״ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס׳ 1א׳ שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית או פחיתתו של כושר זה;
”טיפול בתביעה“ – מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה;
”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ – מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 5;
”השכר הקובע“ – סכום של 6,569.15 שקלים חדשים ;
”הכנסה נוספת“ – הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;
”חוק נכי המלחמה“ – חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954;
”החלטה בדבר מענק שנתי“ – החלטה שפורסמה ברשומות בדבר זכאות למענק שנתי, שנתן שר האוצר לפי הצעת הרשות המוסמכת, לגבי מי שחי בתקופת מלחמת העולם השנייה ואינו זכאי לתגמולים לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה;
”חוק הטבות לניצולי שואה“ – חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007.
(ב)כל מקום בחוק זה שמדובר בו ברפובליקה הפדראלית של גרמניה – אף מוסד ממוסדותיה במשמע.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,183.69 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים
  • חוק הטבות לניצולי שואה → חוק הטבות לניצולי שואה
  • חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007 → חוק הטבות לניצולי שואה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אילולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ׳ באלול תשי״ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס׳ 1א׳ שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית או פחיתתו של כושר זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בתביעה“ – מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ – מי שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת מחלתו או גילו או ליקויו הגופני או השכלי ואינו מוחזק במוסד בנסיבות ובתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכר הקובע“ – סכום של 6,569.15 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,183.69 ש״ח)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה נוספת“ – הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה בדבר מענק שנתי“ – החלטה שפורסמה ברשומות בדבר זכאות למענק שנתי, שנתן שר האוצר לפי הצעת הרשות המוסמכת, לגבי מי שחי בתקופת מלחמת העולם השנייה ואינו זכאי לתגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|חוק הטבות לניצולי שואה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הטבות לניצולי שואה“ – {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל מקום בחוק זה שמדובר בו ברפובליקה הפדראלית של גרמניה – אף מוסד ממוסדותיה במשמע.

2רשות מוסמכת

שר האוצר ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה (להלן – הרשות המוסמכת). הודעה על מינויה ומענה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה (להלן – הרשות המוסמכת). הודעה על מינויה ומענה תפורסם ברשומות.

2אתיקונים: תשס״א, תשס״א־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3נכה הזכאי לתגמוליםתיקונים: תשכ״ט, תשע״ד

נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1)עלה לישראל לפני יום כ״ב בתשרי תשי״ד (1 באוקטובר 1953) וביום כ״ט באדר ב׳ תשי״ז (1 באפריל 1957) היה ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל;
(2)דרגת נכותו אינה פחותה מ־25%;
(3)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה יהא זכאי לתגמולים לפי חוק זה, אם נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלה לישראל לפני יום כ״ב בתשרי תשי״ד (1 באוקטובר 1953) וביום כ״ט באדר ב׳ תשי״ז (1 באפריל 1957) היה ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} דרגת נכותו אינה פחותה מ־25%;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

3אתביעה לפיצוי ממקור אחרתיקונים: תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז

מי שהגיש לרפובליקה הפדראלית של גרמניה תביעה לתגמול, לקיצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו משום שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית, לא יחדל, מטעם זה בלבד, להיות נכה לפי חוק זה; לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר שנתבעו או שאושרו בתביעה כאמור ייקרא להלן ”פיצוי“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שהגיש לרפובליקה הפדראלית של גרמניה תביעה לתגמול, לקיצבה או לפיצוי אחר בגלל נכותו משום שבזמן מן הזמנים היה משתייך לחוג השפה והתרבות הגרמנית, לא יחדל, מטעם זה בלבד, להיות נכה לפי חוק זה; לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר שנתבעו או שאושרו בתביעה כאמור ייקרא להלן ”פיצוי“.

3בחובת מתן הודעהתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז

(א)מי שהגיש תביעה לפיצוי חייב להודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה.
(ב)מי שאושרה תביעתו לפיצוי חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום שהודע לו דבר האישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהגיש תביעה לפיצוי חייב להודיע על כך בכתב לרשות המוסמכת תוך שלושה חדשים מיום הגשת התביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאושרה תביעתו לפיצוי חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב תוך שלושה חדשים מיום שהודע לו דבר האישור.

3גהמחאהתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז

הרשות המוסמכת רשאית להורות, כי מי שהגיש תביעה לפיצוי ימחה לה את זכויותיו לפיצוי להבטחת החזרת התגמולים כאמור בסעיף 3ה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות המוסמכת רשאית להורות, כי מי שהגיש תביעה לפיצוי ימחה לה את זכויותיו לפיצוי להבטחת החזרת התגמולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ה|בסעיף 3ה}}.

3דנכה שזכה לפיצויתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז

מי שאושר לו פיצוי (להלן – נכה שזכה לפיצוי) לא יהא זכאי לתגמולים אולם אם אושר לו פיצוי חד פעמי בלבד, או עד מועד פלוני בלבד, יהא זכאי לתגמולים לגבי התקופה המתחילה עם מתן האישור או עם אותו מועד; לענין סעיף זה וסעיפים 3ה ו־3ו, ”תגמולים“ – כל תשלום תקופתי המשתלם לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאושר לו פיצוי (להלן – נכה שזכה לפיצוי) לא יהא זכאי לתגמולים אולם אם אושר לו פיצוי חד פעמי בלבד, או עד מועד פלוני בלבד, יהא זכאי לתגמולים לגבי התקופה המתחילה עם מתן האישור או עם אותו מועד; לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3ה|וסעיפים 3ה}} {{ח:פנימי|סעיף 3ו|ו־3ו}}, ”תגמולים“ – כל תשלום תקופתי המשתלם לפי חוק זה.

3ההחזרת תגמוליםתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז

(א)נכה שזכה לפיצוי חייב להחזיר לרשות המוסמכת את כל התגמולים שקיבל לפי חוק זה, ואם אושר לו הפיצוי אחרי יום ט״ז בניסן תשכ״ט (4 באפריל 1969) – 80 אחוזים מסך כל התגמולים שקיבל כאמור, תוך ארבעה חדשים מיום שאושר לו הפיצוי או תוך חדשיים מיום שבו שולם סכום הפיצוי המתייחס לתקופה שלפני האישור, לפי המאוחר, ובלבד שדבר האישור הודע לנכה; לענין זה רואים סכום כמשולם אם הועמד לרשותו של הנכה או הועמד לרשותה של הרשות המוסמכת על פי המחאה.
(ב)הסכום שיחזיר הנכה לפי סעיף זה לא יעלה על שני שלישים מן הפיצוי שאושר לו, בניכוי ההוצאות שהוציא בתביעה הפיצוי; בחישוב סכום הפיצוי לא יובאו במנין תשלומים המתייחסים לתקופה שלאחר האישור ואף לא תשלומים המתייחסים לתקופה שלגביה הנכה איננו זכאי לתגמולים (להלן – התקופה שאיננה חופפת).
(ג)לא נקבע בתעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 שהוצגה לרשות המוסמכת ושהוצאה ברפובליקה הפדראלית של גרמניה לאיזו תקופה מתייחס הפיצוי, רואים אותו כמתייחס לתקופה המתחילה ביום ט״ז בטבת תש״ה (1 בינואר 1945) והמסתיימת ביום אישור הפיצוי.
(ד)לא נקבע בתעודה ציבורית כאמור מה חלקו של הפיצוי המתייחס לתקופה שאיננה חופפת, יהא אותו חלק סכום שיחסו לסך כל הפיצוי שאושר לנכה כיחס סך כל התשלומים התקופתיים המשתלמים על פי דיני הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בשל התקופה שאיננה חופפת, לנרדף בדרגת הנכות שנקבעה שם לנכה לסך כל התשלומים התקופתיים שהיו משתלמים כאמור עד יום אישור הפיצוי.
(ה)שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תחזיר לו הרשות המוסמכת את ההמחאה שנתן לפי סעיף 3ג, או תגרום לכך שהסכום ששימש להבטחת המגיע האמור יועבר לנכה.
(ו)לא שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תנכה הרשות המוסמכת את המגיע האמור מן הפיצוי ותגרום להחזרת ההפרש לנכה.
(ז)האריכה הרשות המוסמכת את המועד להחזרת התגמולים שחייב בה נכה שזכה לפיצוי, רשאית היא גם להסכים עמו על הסדר התשלומים בתנאים שתקבע.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 → פקודת הראיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה שזכה לפיצוי חייב להחזיר לרשות המוסמכת את כל התגמולים שקיבל לפי חוק זה, ואם אושר לו הפיצוי אחרי יום ט״ז בניסן תשכ״ט (4 באפריל 1969) – 80 אחוזים מסך כל התגמולים שקיבל כאמור, תוך ארבעה חדשים מיום שאושר לו הפיצוי או תוך חדשיים מיום שבו שולם סכום הפיצוי המתייחס לתקופה שלפני האישור, לפי המאוחר, ובלבד שדבר האישור הודע לנכה; לענין זה רואים סכום כמשולם אם הועמד לרשותו של הנכה או הועמד לרשותה של הרשות המוסמכת על פי המחאה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שיחזיר הנכה לפי סעיף זה לא יעלה על שני שלישים מן הפיצוי שאושר לו, בניכוי ההוצאות שהוציא בתביעה הפיצוי; בחישוב סכום הפיצוי לא יובאו במנין תשלומים המתייחסים לתקופה שלאחר האישור ואף לא תשלומים המתייחסים לתקופה שלגביה הנכה איננו זכאי לתגמולים (להלן – התקופה שאיננה חופפת).
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבע בתעודה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}} שהוצגה לרשות המוסמכת ושהוצאה ברפובליקה הפדראלית של גרמניה לאיזו תקופה מתייחס הפיצוי, רואים אותו כמתייחס לתקופה המתחילה ביום ט״ז בטבת תש״ה (1 בינואר 1945) והמסתיימת ביום אישור הפיצוי.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבע בתעודה ציבורית כאמור מה חלקו של הפיצוי המתייחס לתקופה שאיננה חופפת, יהא אותו חלק סכום שיחסו לסך כל הפיצוי שאושר לנכה כיחס סך כל התשלומים התקופתיים המשתלמים על פי דיני הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, בשל התקופה שאיננה חופפת, לנרדף בדרגת הנכות שנקבעה שם לנכה לסך כל התשלומים התקופתיים שהיו משתלמים כאמור עד יום אישור הפיצוי.
{{ח:תת|(ה)}} שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תחזיר לו הרשות המוסמכת את ההמחאה שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, או תגרום לכך שהסכום ששימש להבטחת המגיע האמור יועבר לנכה.
{{ח:תת|(ו)}} לא שילם הנכה לרשות המוסמכת את המגיע לה לפי סעיף זה במועד שנקבע בו, תנכה הרשות המוסמכת את המגיע האמור מן הפיצוי ותגרום להחזרת ההפרש לנכה.
{{ח:תת|(ז)}} האריכה הרשות המוסמכת את המועד להחזרת התגמולים שחייב בה נכה שזכה לפיצוי, רשאית היא גם להסכים עמו על הסדר התשלומים בתנאים שתקבע.

3ותשלום הפרש לנכהתיקונים: תשל״ג, תשל״ז

נכה שזכה לפיצוי הכולל תשלומים תקופתיים המתייחסים לתקופה שלאחר מתן האישור, והם קטנים מסכום התגמולים שהיה זכאי להם לפי חוק זה לגבי אותה תקופה, יהא זכאי לקבל את ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים, והוא על אף האמור בסעיף 3ד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה שזכה לפיצוי הכולל תשלומים תקופתיים המתייחסים לתקופה שלאחר מתן האישור, והם קטנים מסכום התגמולים שהיה זכאי להם לפי חוק זה לגבי אותה תקופה, יהא זכאי לקבל את ההפרש שבין התשלומים האמורים לבין התגמולים, והוא על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3ד|בסעיף 3ד}}.

3זחישוב ההוצאותתיקונים: תשל״ז

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בתביעת פיצוי ואת שיעוריהן המקסימליים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש״ל–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את סוגי ההוצאות שרואים אותן כהוצאות בתביעת פיצוי ואת שיעוריהן המקסימליים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש״ל–1969}}.}}

3חחישוב שער מטבע חוץתיקונים: תשל״ז

לענין סעיף 3ה ייעשה החישוב של סכומים במטבע חוץ לפי שערם בלירות ביום אישור הפיצוי, ושל הוצאות תביעת הפיצוי – לפי השער במועד ששולמו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}} ייעשה החישוב של סכומים במטבע חוץ לפי שערם בלירות ביום אישור הפיצוי, ושל הוצאות תביעת הפיצוי – לפי השער במועד ששולמו.

4תגמוליםתיקונים: תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשע״ד, [ק״ת צווים], [י״פ הודעות]

(א)נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
(א1)סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,617 שקלים חדשים .
(ב)התגמול ישולם מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (11 באפריל 1954).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 2,861 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
{{ח:תת|(א1)}} סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,617 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 2,861 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} התגמול ישולם מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (11 באפריל 1954).

4אתגמול מוגדל לפי הכנסהתיקונים: תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ב, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]

(א)נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4 אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), סכום של 11,480.65 שקלים חדשים .
(א1)בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־70% אך איננה פחותה מ־60% – תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;
(2)לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־80% אך אינה פחותה מ־70% – תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;
(3)לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־90% אך אינה פחותה מ־80% – תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;
(4)לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר – תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.
(א2)לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) ייקרא להלן – תגמול לנצרך.
(ב)נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול מוגדל לפי הכנסה בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
(ג)
(ד)שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לעניין זכאותו של נכה לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף זה ולעניין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 11,704.52 ש״ח)
(בוטל).
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף), תשל״ד–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} אילו לא היה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה (להלן – התגמול העיקרי), סכום של 11,480.65 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 11,704.52 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(א1)}} בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־70% אך איננה פחותה מ־60% – תוספת של 5% מן התגמול העיקרי;
{{ח:תתת|(2)}} לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־80% אך אינה פחותה מ־70% – תוספת של 10% מן התגמול העיקרי;
{{ח:תתת|(3)}} לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־90% אך אינה פחותה מ־80% – תוספת של 15% מן התגמול העיקרי;
{{ח:תתת|(4)}} לנכה שדרגת נכותו 90% או יותר – תוספת של 20% מן התגמול העיקרי.
{{ח:תת|(א2)}} לתגמולים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) ייקרא להלן – תגמול לנצרך.
{{ח:תת|(ב)}} נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול העיקרי, תגמול מוגדל לפי הכנסה בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת מהתגמול העיקרי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לעניין זכאותו של נכה לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף זה ולעניין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), מותר להביא בחשבון את הכנסתו של הנכה בתקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (חישוב הכנסה לצורך תשלום תגמול נוסף), תשל״ד–1974}}.}}

4בתגמול מוגדל לפי הכנסה וביטוח לאומיתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ב, תשע״ז־2

הזכאי בחודש פלוני לקצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת האזרח הוותיק ובלבד שלא יפחת התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזכאי בחודש פלוני לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ינוכה מהתגמול המוגדל לפי הכנסה המשתלם לו לאותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} סכום השווה לקצבת האזרח הוותיק ובלבד שלא יפחת התגמול המוגדל לפי הכנסה מהתגמול העיקרי.

4גבקשות לרשות מוסמכתתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ב

התובע תגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול מוגדל לפי הכנסה בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול כאמור.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף), תשכ״ט–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התובע תגמול מוגדל לפי הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} יגיש בקשה לרשות המוסמכת בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו כפי שנקבע בתקנות, ולא ישולם תגמול מוגדל לפי הכנסה בעד תקופה העולה על 120 יום לפני הגשת הבקשה לתגמול כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמול נוסף), תשכ״ט–1969}}.}}

4ג1תגמול לפי הכנסהתיקונים: תשנ״ה, תשע״ב

(א)לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־50% אך אינה פחותה מ־25% (להלן – נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים בסעיף 4, תגמולים כאמור בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה.
(ב)לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי סעיף 4.
(ג)הוראות סעיפים 4ב ו־4ג יחולו גם על נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 4ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנכה שדרגת נכותו פחותה מ־50% אך אינה פחותה מ־25% (להלן – נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה), ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו במקום תגמולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, תגמולים כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 4ד|בסעיף 4ד(א) לחוק נכי המלחמה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שהתגמול לא יפחת מהתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיפים 4ב}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג|ו־4ג}} יחולו גם על נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה.

4ג2מענק הטבות לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה או לתגמול לפי הכנסהתיקונים: תשע״ד

(א)לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה ולנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה ישולם, עד 10 בפברואר של כל שנה, נוסף על האמור בסעיפים 4א או 4ג1, לפי העניין, מענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים חדשים ; הסכום האמור יעודכן ב־1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2014;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(ב)מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 4א או 4ג1 כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין, יהיה זכאי למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב־1 בינואר של אותה שנה שבה הגיש את הבקשה לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לדצמבר 2014; החל מדצמבר 2023, 2,230 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנכה הזכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה ולנכה הזכאי לתגמול לפי הכנסה ישולם, עד 10 בפברואר של כל שנה, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיפים 4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|או 4ג1}}, לפי העניין, מענק הטבות שנתי בסכום של 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לדצמבר 2014; החל מדצמבר 2023, 2,230 ש״ח)}}; הסכום האמור יעודכן ב־1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2014;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוחלט לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|או 4ג1}} כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין, יהיה זכאי למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב־1 בינואר של אותה שנה שבה הגיש את הבקשה לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה או תגמול לפי הכנסה, לפי העניין.

4דתגמול מיוחדתיקונים: תשל״ז

נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורשו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 30% לתגמולו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורשו בתקנות, תשולם לו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כאמור, תוספת של 30% לתגמולו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (תגמולים מיוחדים), תשל״ז–1977}}.}}

4העדכון סכומיםתיקונים: תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ד, תשפ״ד

(א)הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
(1)הסכום הקבוע בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1;
(2)הסכומים הקבועים בסעיפים 4(א1) ו־4א(א).
(ב)ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ד)בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
(ו)על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ז)הרשות לזכויות ניצולי השואה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, בחודש נובמבר, על כל אלה:
(1)נתונים על זכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוק זה, לפי העניין, בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים בכל סוג;
(2)סכום התגמולים או ההטבות, לפי העניין, שעודכן בשנת הדיווח, לפי סוג הזכאות, לעומת הסכום ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח וכן בשנתיים שקדמו למועד הדיווח;
(3)הסכום הכולל של תגמולים, הטבות או מענקים, לפי העניין, ששולם בשנת הדיווח לעומת הסכום הכולל ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות לזכויות ניצולי השואה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, בחודש נובמבר, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים על זכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוק זה, לפי העניין, בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים בכל סוג;
{{ח:תתת|(2)}} סכום התגמולים או ההטבות, לפי העניין, שעודכן בשנת הדיווח, לפי סוג הזכאות, לעומת הסכום ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח וכן בשנתיים שקדמו למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הכולל של תגמולים, הטבות או מענקים, לפי העניין, ששולם בשנת הדיווח לעומת הסכום הכולל ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח.

4ושמירת הטבותתיקונים: תשע״ד, תשע״ז־2

נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי סעיף 4, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –
”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”הטבה נלווית“ – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 32
  • חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
  • סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות → הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות #סעיף 9
  • בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, או גמלת השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבה נלווית“ – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.

5הקטנת תגמוליםתיקונים: תשכ״ט

נכה הזכאי לתגמול ואין בן משפחה תלוי בו, והוא מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לפי חוק זה ב־75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה הזכאי לתגמול ואין בן משפחה תלוי בו, והוא מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד לנכים או לקשישים או במוסד אחר כיוצא בזה, יוקטן התגמול שהוא זכאי לפי חוק זה ב־75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד וכל עוד הוא מוחזק בו.

6בקשות

(א)התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שייקבע בתקנות.
(ב)הזכות לתבוע תגמול כאמור תתיישן כתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול), תשי״ז–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע תגמול לפי חוק זה יגיש לרשות המוסמכת בקשה בצירוף ראיות הדרושות להוכחת תביעתו, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות לתבוע תגמול כאמור תתיישן כתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (בקשה לתגמול), תשי״ז–1957}}.}}

6אהוכחת חייםתיקונים: תשס״ד־2

התובע תגמול לפי סעיף 14(א) יתייצב אחת לשישה חודשים להוכחת חיים בנציגות ישראל, ואם הוא אינו יכול לעשות כן מטעמים רפואיים, יוכיח חיים בדרך אחרת, הכל כפי שקבע שר האוצר; לא הוכיח התובע חיים כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את תשלום התגמול עד להוכחת החיים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התובע תגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} יתייצב אחת לשישה חודשים להוכחת חיים בנציגות ישראל, ואם הוא אינו יכול לעשות כן מטעמים רפואיים, יוכיח חיים בדרך אחרת, הכל כפי שקבע שר האוצר; לא הוכיח התובע חיים כאמור בסעיף זה, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את תשלום התגמול עד להוכחת החיים.

7החלטת הרשות המוסמכתתיקונים: תש״ך־2

(א)הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים בסעיף 3, למעט פיסקה {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}, אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי חוק שחל ברפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בעניין תביעת הפיצויים, ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.
(ב)הודעה על החלטת הרשות המוסמכת תישלח למבקש בדואר רשום; היתה ההחלטה שלילית – תפרש הרשות המוסמכת את נימוקיה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת תדון בבקשה בהקדם האפשרי, ותחליט אם נתקיימו לגבי התובע התנאים המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 3|פיסקה {{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}, אולם אם הנסיבות שגרמו לנכות, משמשות גם עילה לתביעת התובע לתשלום פיצויים בעד שלילת חירותו, על פי חוק שחל ברפובליקה הפדראלית של גרמניה, ותביעה כזו הוגשה לפני השלטונות המוסמכים, רשאית הרשות המוסמכת לדחות את הדיון בבקשת התגמולים עד שהתובע ימציא לה את החלטת השלטונות המוסמכים בעניין תביעת הפיצויים, ובלבד שהיא החלטה שאין אחריה כלום.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על החלטת הרשות המוסמכת תישלח למבקש בדואר רשום; היתה ההחלטה שלילית – תפרש הרשות המוסמכת את נימוקיה.

8קביעת דרגת זכותתיקונים: תשמ״ג, תשס״ח

אושרה בקשה לפי סעיף 7, תעביר הרשות המוסמכת, תוך 30 יום, את כל המסמכים לוועדה רפואית שנתמנתה לפי סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות ויחולו הוראות סעיף 6א לחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ״ד–1983.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 6
  • סעיף 6א לחוק האמור → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 6א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אושרה בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, תעביר הרשות המוסמכת, תוך 30 יום, את כל המסמכים לוועדה רפואית שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}}, לשם קביעת דרגת הנכות לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שיקבע השר בתקנות ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק האמור}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ״ד–1983}}.}}

9עררתיקונים: תשל״ח, תשמ״ג, תשס״ח, תשע״ד

הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי סעיף 12(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12א(ד) לחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ״ד–1983.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 12(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954 → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 12
  • סעיף 12א(ד) לחוק האמור → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 12א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנכה או הרשות המוסמכת רשאים, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערור על החלטה של ועדה רפואית בפני ועדה רפואית עליונה שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}} בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 12א|סעיף 12א(ד) לחוק האמור}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ״ד–1983}}.}}

9אערעור לפני בית משפט מחוזיתיקונים: תשנ״ה, תשע״ד

נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להן ההחלטה, ויחולו הוראות סעיף 12ב(ב) ו־(ג) לחוק נכי המלחמה בשינויים המחוייבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 12ב(ב) ו־(ג) לחוק נכי המלחמה → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 12ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להן ההחלטה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ב) ו־(ג) לחוק נכי המלחמה}} בשינויים המחוייבים.

10קביעת דרגת נכות שניתתיקונים: תשל״ג, תשנ״ה, תשע״ד

(א)הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת, ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעתה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.
(ב)על קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 8 ו־9.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת וכן הנכה רשאים לדרוש, עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות, או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת הנכות של הנכה, לקבוע שנית את דרגת הנכות של נכה, וממועד הקביעה החדשה ישולם התגמול לאותו נכה לפי קביעה זאת, ובלבד שאם נקבעה לנכה דרגת נכות גבוהה יותר, ישולם התגמול לפי קביעתה זאת החל מהמועד שבו נדרשה הקביעה החדשה של הדרגה.
{{ח:תת|(ב)}} על קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}.

11חסיון תגמולתיקונים: תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ו־2, תשפ״ב

(א)זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – החברה הבת) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(ג)בסעיף זה, ”תגמול“, לענין עיקול – לרבות אחד מאלה:
(1)תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל עקב רדיפות הנאצים;
(2)תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י״ב בתשרי התשנ״ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה;
(3)מענק או כל תשלום אחר המשולם לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי.
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
  • סעיף 88א לאותו חוק → חוק הדואר #סעיף 88א
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות, ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פירעונם של מזונות אישה או ילדים או של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, ובשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לנכה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – החברה) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או באמצעות החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – החברה הבת) במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תגמול“, לענין עיקול – לרבות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תגמול, קצבה או פיצוי אחר, הניתנים לאדם מכל מדינה או ארגון מחוץ לישראל עקב רדיפות הנאצים;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום שניתן לפי ההסכם שנחתם ביום י״ב בתשרי התשנ״ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדראלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של היהודים נגד גרמניה;
{{ח:תתת|(3)}} מענק או כל תשלום אחר המשולם לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי.

11אתגמול לאחר פטירת נכהתיקונים: תשנ״ה, תשע״ב־2, תשע״ד

(א)נפטר נכה וערב פטירתו –
(1)היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים;
(2)היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;
(3)היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג1 במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן־זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.
(א1)סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.
(ב)באין בן זוג לנכה, ישולמו התגמולים לפי סעיף קטן (א), עד תום שנים עשר חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן משפחה של הנכה, שעליו הוא הורה, לרשות המוסמכת, ובאין הוראה כאמורה – לבן משפחה של הנכה שעליו הורתה הרשות המוסמכת; לענין זה, ”בן משפחה של נכה“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 13א
  • בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 13א
  • בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה → חוק נכי המלחמה בנאצים #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפטר נכה וערב פטירתו –
{{ח:תתת|(1)}} היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 13א|בסעיף 13א(ב) לחוק נכי המלחמה}}, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר;
{{ח:תתת|(3)}} היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}} במשך תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות – ישולם לבן־זוגו, כל עוד לא נישא, תגמול בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 13א|בסעיף 13א(ב1) לחוק נכי המלחמה}}, לפי דרגת הנכות שהיתה לנכה, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר.
{{ח:תת|(א1)}} סכום התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} באין בן זוג לנכה, ישולמו התגמולים לפי סעיף קטן (א), עד תום שנים עשר חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן משפחה של הנכה, שעליו הוא הורה, לרשות המוסמכת, ובאין הוראה כאמורה – לבן משפחה של הנכה שעליו הורתה הרשות המוסמכת; לענין זה, ”בן משפחה של נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק נכי המלחמה}}.

12תגמול ששולם ביתר

שולם לנכה תגמול למעלה מן המגיע לו, רשאית הרשות המוסמכת לעכב מתגמוליו, בשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לו, עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שולם לנכה תגמול למעלה מן המגיע לו, רשאית הרשות המוסמכת לעכב מתגמוליו, בשיעור שאינו עולה על מחצית התגמול המשתלם לו, עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.

13הזמן לגביית תגמול

נכה שלא גבה תגמול תוך שנתיים מיום שהתגמול הוצע לתשלום, פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה שלא גבה תגמול תוך שנתיים מיום שהתגמול הוצע לתשלום, פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת הוראה אחרת.

14תגמול במקרים מיוחדיםתיקונים: תשל״ג, תשס״ד־2

(א)נכה שקיבל תגמולים לפי סעיף 3 וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי סעיפים 4 ו־4ד, אם התקיים אחד מאלה:
(1)לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;
(2)הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;
(3)הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.
(ב)נכה המרצה עונש מאסר, לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו, אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה שקיבל תגמולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} וחדל להיות תושב ישראל יהיה זכאי לתגמולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4ד|ו־4ד}}, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא חלפו שנתיים מיום שעזב את ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יצא מישראל למטרת ריפוי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל תגמולים לפי חוק זה במשך תקופה של שלושים חודשים לפחות לפני שחדל להיות תושב ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} נכה המרצה עונש מאסר, לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו, אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.

15תיקונים: תשפ״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16ועדת ערריםתיקונים: תשל״ח

(א)שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית המשפט השלום בתל־אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב־ראש הוועדה יהיה שופט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית המשפט השלום בתל־אביב ועדות עררים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת עררים תהיה של שלושה; יושב־ראש הוועדה יהיה שופט.

17ערר וערעורתיקונים: תשכ״ט, תשל״ט, תשנ״ה, תשע״ד

(א)הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים בתוך שישים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.
(ב)הערר יוגש לוועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הוועדה לרשות המוסמכת.
(ג)ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או לשנותה.
(ד)מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא־כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.
(ה)אדם הבא לפני ועדת העררים כבא־כוחו של עורר, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הוועדה.
(ו)ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)יושב־ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הוועדה לעורר ולרשות המוסמכת.
(ח)על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית־המשפט המחוזי, בתוך שישים ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.
(ט)בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.
(י)על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערור עליה לפני ועדת העררים בתוך שישים ימים מיום שהגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערר לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש לוועדה בכתב בשני טפסים. אחד מהם תשלח הוועדה לרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת העררים רשאית לאשר את החלטת הרשות המוסמכת או לשנותה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיש ערר רשאי, הוא או בא־כוחו, לבוא לפני ועדת העררים ולטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם הבא לפני ועדת העררים כבא־כוחו של עורר, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת העררים על פי בקשתו ובשיעור שתקבע הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת העררים תתן נימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ז)}} יושב־ראש ועדת העררים ישלח מיד, בדואר רשום, העתק החלטת הוועדה לעורר ולרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(ח)}} על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית־המשפט המחוזי, בתוך שישים ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו ההחלטה, אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ט)}} בית המשפט המחוזי ידון בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת ועדת העררים, לשנותה, לבטלה או להחזירה לועדה.
{{ח:תת|(י)}} על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

17אתקנות סדרי דיןתיקונים: תשכ״ט

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערר ובערעור לפי סעיף 17.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בועדת ערר), תשל״ד–1973.
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערר ובערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בועדת ערר)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (סדרי דין בועדת ערר), תשל״ד–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969}}.}}

18החלטה חדשהתיקונים: תשמ״א

הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על־ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות המוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אם ההחלטה הקודמת הושגה על־ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או, אם נתגלה על סמך ראיות חדשות, כי יסודה בטעות.

19תיקונים: תשכ״ט, תשנ״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

20סמכויות עזר

(א)לרשות המוסמכת, לוועדת עררים, לוועדה רפואית, והוועדה הרפואית לערעורים יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לוועדת החקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.
(ב)הרשות המוסמכת, ועדת עררים, ועדה רפואית והוועדה הרפואית לערעורים לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות המוסמכת, לוועדת עררים, לוועדה רפואית, והוועדה הרפואית לערעורים יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לוועדת החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות חקירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת, ועדת עררים, ועדה רפואית והוועדה הרפואית לערעורים לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתם.

21טיפול רפואיתיקונים: תשנ״ז

נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאי ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים בכל עת שיתגלה צורך בו.
בסעיף זה ”טיפול“ – טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
,
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי״ט–1958.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאי ולפי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי לתגמולים בכל עת שיתגלה צורך בו.
{{ח:ת}} בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”טיפול“ – טיפול רפואי ובכלל זה טיפול חירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, הבראה, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים, מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקים וכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי״ט–1958}}.}}

21אעיכוב תשלוםתיקונים: תשל״ז

מי שלא קיים הוראה של הרשות המוסמכת לפי סעיף 3ג, רשאית הרשות המוסמכת לעכב תשלום התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שלא קיים הוראה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}, רשאית הרשות המוסמכת לעכב תשלום התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.

22עבירותתיקונים: תשכ״ט, תשל״ז, תשע״ו־2

(א)המוסר ביודעין לרשות המוסמכת, לוועדה הרפואית, לוועדה הרפואית לערעורים או לוועדת עררים ידיעה כוזבת בפרט שיש לו חשיבות לענין, דינו – מאסר ששה חדשים.
(ב)מי שלא קיים את המוטל עליו בסעיף 3ב, דינו – קנס אלף לירות.
(ג)מי שגבה שכר טרחה העולה על שכר הטרחה שמותר לו לקבלו בהתאם להוראות לפי סעיף 22א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסר ביודעין לרשות המוסמכת, לוועדה הרפואית, לוועדה הרפואית לערעורים או לוועדת עררים ידיעה כוזבת בפרט שיש לו חשיבות לענין, דינו – מאסר ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא קיים את המוטל עליו {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב}}, דינו – קנס אלף לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שגבה שכר טרחה העולה על שכר הטרחה שמותר לו לקבלו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

22אהגבלת שכר טרחהתיקונים: תש״ך־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2

(א)שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.
(ב)על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בחוק זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, כולל מס ערך מוסף:
(א)ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת – 360 שקלים חדשים;
(ב)נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 700 שקלים חדשים;
(ג)ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 3,700 שקלים חדשים;
(ד)ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 4,500 שקלים חדשים;
(2)לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, כולל מס ערך מוסף.
(ב1)במקרים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(1), לא יעלה שכר הטרחה המרבי על שכר הטרחה האמור באותה פסקת משנה, לפי העניין, גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
(ג)הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיפים קטנים (ב) ו־(ה), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.
(ד)
(ה)על אף האמור בסעיף זה, שכר הטרחה המרבי בעבור ייצוג או סיוע בטיפול בהגשת בקשה, בהתאם להחלטה בדבר מענק שנתי, יהיה סכום חד־פעמי של 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף; שכר הטרחה המרבי יחול גם אם לאחר מתן החלטה כאמור הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
(2)על אף האמור בפסקה (1), ייצג עורך דין אדם בהליך של תביעה, ערר או ערעור שהיה תלוי ועומד במועד ההודעה על מתן ההחלטה כאמור באותה פסקה, יהיה שכר הטרחה המרבי כאמור באותה פסקה סכום חד־פעמי של 360 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף.
(ו)לא יקבל אדם שכר טרחה בשל החלטה מינהלית או בשל החלטה בדבר מענק שנתי, אלא לפי הוראות סעיף זה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), תשכ״א–1961.
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה)|צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי סעיף קטן (א), שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית בדבר זכאות לתגמולים שנתן שר האוצר, לפי הצעת הרשות המוסמכת, שלפיה מי שיקבל תגמולים מכוחה יהיה זכאי להם רק ממועד שנקבע בהחלטה ולא לפני כן (בחוק זה – החלטה מינהלית), לא יעלה על סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין טיפול בתביעה בידי עורך דין – אחד מאלה, לפי הגבוה, כולל מס ערך מוסף:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת – 360 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – 700 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – 3,700 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ד)}} ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – 4,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין טיפול בתביעה בידי מי שאינו עורך דין – הסכום האמור בפסקה (1)(א) או (ב), לפי העניין, כולל מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ב1)}} במקרים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(1), לא יעלה שכר הטרחה המרבי על שכר הטרחה האמור באותה פסקת משנה, לפי העניין, גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה) יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב, ולעניין סכום של חמישים אגורות – יעוגלו כלפי מעלה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיפים קטנים (ב) ו־(ה), תוך ציון הסכומים המעודכנים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום העדכון.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, שכר הטרחה המרבי בעבור ייצוג או סיוע בטיפול בהגשת בקשה, בהתאם להחלטה בדבר מענק שנתי, יהיה סכום חד־פעמי של 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף; שכר הטרחה המרבי יחול גם אם לאחר מתן החלטה כאמור הוגש ערר לוועדת עררים או ערעור לבית המשפט, והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), ייצג עורך דין אדם בהליך של תביעה, ערר או ערעור שהיה תלוי ועומד במועד ההודעה על מתן ההחלטה כאמור באותה פסקה, יהיה שכר הטרחה המרבי כאמור באותה פסקה סכום חד־פעמי של 360 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ו)}} לא יקבל אדם שכר טרחה בשל החלטה מינהלית או בשל החלטה בדבר מענק שנתי, אלא לפי הוראות סעיף זה.

22באיסור הוספה על השכר שנקבעתיקונים: תש״ך־2

לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה, לרבות הוצאות כוללות או הוצאות שונות בקשר לכך, בסכום העולה על המקסימום שנקבע לפי סעיף 22א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה, לרבות הוצאות כוללות או הוצאות שונות בקשר לכך, בסכום העולה על המקסימום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}}.

22ב1שכר טרחה מרבי לכל המטפלים בתביעה אחתתיקונים: תשע״ו־2

על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה אחת תשלום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי סעיף 22א, גם אם יותר מאדם אחד טיפל בתביעתו, בין יחד עם אחר ובין לחוד; לעניין זה –
(1)יראו כל טיפול בתביעה שהוגשה בעניינו של אדם להכרה בו כנכה לפי חוק זה או כנרדף לפי חוק הטבות לניצולי שואה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, כטיפול בתביעה אחת;
(2)לא יראו תביעה שהיא אך ורק להגדלת תגמולים בשל החמרה בנכות או בשל הכנסה כחלק מתביעה אחת כאמור בסעיף זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה אחת תשלום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}}, גם אם יותר מאדם אחד טיפל בתביעתו, בין יחד עם אחר ובין לחוד; לעניין זה –
{{ח:תת|(1)}} יראו כל טיפול בתביעה שהוגשה בעניינו של אדם להכרה בו כנכה לפי חוק זה או כנרדף לפי חוק הטבות לניצולי שואה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, כטיפול בתביעה אחת;
{{ח:תת|(2)}} לא יראו תביעה שהיא אך ורק להגדלת תגמולים בשל החמרה בנכות או בשל הכנסה כחלק מתביעה אחת כאמור בסעיף זה.

22ב2העדר חבות בעת ניתוק הקשרתיקונים: תשע״ו־2

על אף האמור בכל הסכם, במקרה שבו נותק הקשר בין הטיפול בתביעה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, ובין החלטת הרשות המוסמכת בדבר זכאות לתגמולים או למענק שנתי, לא יהיה מטפל בתביעה זכאי לשכר טרחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל הסכם, במקרה שבו נותק הקשר בין הטיפול בתביעה, לרבות בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, ובין החלטת הרשות המוסמכת בדבר זכאות לתגמולים או למענק שנתי, לא יהיה מטפל בתביעה זכאי לשכר טרחה.

22ב3הוראה מפורשת של לקוח כתנאי לתשלום שכר טרחהתיקונים: תשע״ו־2

לא יהיה אדם זכאי לשכר טרחה בעד טיפול בתביעה, לרבות בבקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)הוא קיבל מהאדם שהוא מטפל בתביעתו (בסעיף זה – לקוח) הוראה מפורשת בכתב מראש לעניין כל שלב בטיפול בתביעה; ואולם הסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה שאינה כוללת הוראה מפורשת להגשת בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי, לא תיחשב הוראה מפורשת לעניין הגשת בקשה כאמור;
(2)הלקוח אישר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, כי הוסברו לו המצב החוקי ומהותה של תביעתו, משמעויותיה והשלכותיה;
(3)לעניין בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי – אם פורסם טופס הסבר והסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המינהלית – הלקוח אישר כי הטופס נמסר לו והוא קרא אותו, ואם אינו יכול לקרוא את טופס ההסבר – כי הוקרא לו האמור בטופס ההסבר בשפה המובנת לו; לעניין זה, ”טופס הסבר“ – טופס בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, ויפורטו בו, בין השאר, ההגבלות על תשלום שכר הטרחה כאמור בסעיף 22א, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שיש לצרף לה, וכן הגורמים שניתן להסתייע בהם בהגשת הבקשה ודרכי ההתקשרות עמם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יהיה אדם זכאי לשכר טרחה בעד טיפול בתביעה, לרבות בבקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא קיבל מהאדם שהוא מטפל בתביעתו (בסעיף זה – לקוח) הוראה מפורשת בכתב מראש לעניין כל שלב בטיפול בתביעה; ואולם הסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה שאינה כוללת הוראה מפורשת להגשת בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי, לא תיחשב הוראה מפורשת לעניין הגשת בקשה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הלקוח אישר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, כי הוסברו לו המצב החוקי ומהותה של תביעתו, משמעויותיה והשלכותיה;
{{ח:תת|(3)}} לעניין בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי – אם פורסם טופס הסבר והסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המינהלית – הלקוח אישר כי הטופס נמסר לו והוא קרא אותו, ואם אינו יכול לקרוא את טופס ההסבר – כי הוקרא לו האמור בטופס ההסבר בשפה המובנת לו; לעניין זה, ”טופס הסבר“ – טופס בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, ויפורטו בו, בין השאר, ההגבלות על תשלום שכר הטרחה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שיש לצרף לה, וכן הגורמים שניתן להסתייע בהם בהגשת הבקשה ודרכי ההתקשרות עמם.

22גהוספה ניתנת להחזרהתיקונים: תש״ך־2

שילם אדם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על מה שנקבע לפי סעיף 22א, רשאי הוא לתבוע את החזרת העודף.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על מה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}}, רשאי הוא לתבוע את החזרת העודף.

22דראיותתיקונים: תש״ך־2

בבירור תביעה על החזרת כל סכום ששולם בעד טיפול בתביעה רשאי בית־המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות שבעל־פה וכן להסתפק בעדות יחיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבירור תביעה על החזרת כל סכום ששולם בעד טיפול בתביעה רשאי בית־המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות שבעל־פה וכן להסתפק בעדות יחיד.

22התחולה לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעהתיקונים: תשע״ה

הוראות חוק זה וצווים שהוצאו מכוחו, לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה, יחולו גם על מי שאינו עורך דין; אין באמור בסעיף זה כדי להתיר למי שאינו עורך דין לבצע פעולות שיוחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה וצווים שהוצאו מכוחו, לעניין שכר טרחה בעד טיפול בתביעה, יחולו גם על מי שאינו עורך דין; אין באמור בסעיף זה כדי להתיר למי שאינו עורך דין לבצע פעולות שיוחדו לעורך דין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.

23אין ירושה לתגמולים

הזכות לתגמולים לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזכות לתגמולים לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.

24ביצוע ותקנותתיקונים: תשל״ז

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בענינים אלה:
(1)הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;
(2)מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;
(3)מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה ומתן מענקים או מילוות לשם כך ואופן פרעון המילוות;
{{ח:תת|(2)}} מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעון המילוות;
{{ח:תת|(3)}} מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן פרעון המילוות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל״ז–1977}}.}}

25דרכי התשלום

שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)סדרי תשלום התגמולים המגיעים לנכים לפי חוק זה עד תחילתו, ומועדי תשלומם;
(2)כי תגמולים או מענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} סדרי תשלום התגמולים המגיעים לנכים לפי חוק זה עד תחילתו, ומועדי תשלומם;
{{ח:תת|(2)}} כי תגמולים או מענקים לפי חוק זה ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.