תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשי״ז, תשכ״א, תשכ״ה, תשל״ב, תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]
בחוק זה –
”שירות מלחמתי“ – שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית בתקופה שבין יום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) ובין יום כ״ד באלול תש״ה (2 בספטמבר 1945), או באחת היחידות שלחמו במחתרת נגד שלטון עויין, למעט שירות צבאי שחל עליו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949 (להלן – חוק תש״ט);
”מעצמות הברית“ – המדינות שחתמו על הצהרת האומות המאוחדות מיום ב׳ בטבת תש״ב (1 בינואר 1942) או הצטרפו אליה בתקופת מלחמת העולם השניה, וכן שאר המדינות אשר נלחמות אותה תקופה נגד גרמניה ובני בריתה, שעה שלחמו נגדם;
”שלטון עויין“ ו”תקופת מלחמת העולם השניה“ – כמשמעותם בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950;
”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה;
”נכה“ – אדם שלקה בנכות בתקופת שירות מלחמתי עקב אותו שירות כתוצאה של אחת מאלה:
(1)חבלה;
(2)מחלה;
(3)החמרת מחלה;
”בן משפחה של נכה“ –
(1)אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והיא ידועה בציבור כאשתו;
(2)ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, או בהגיעו לגיל שמונה עשרה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן־זוגו של הנכה;
(3)הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו, זולת הנכה, יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:
(א)אב שמתקיימים לגביו התנאים שבהגדרה ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ שטרם מלאו לו חמישים שנה;
(ב)אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
(ג)אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;
(4)אח יתום משני הוריו, אשר טרם מלאו לו שמונה־עשרה שנה, ואינו משתכר למחייתו, ואין לו, זולת הנכה, אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה סמוך לפני התגייסותו של הנכה לשירות;
”אח“ – כולל אחות;
”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שנקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ – אדם שמלאו לו שמונה־עשרה שנה ולא מתקיימים לגביו התנאים שבהגדרה ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“;
”הכנסה מספקת למחיית אדם“ – הכנסה שהוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו;
”השכר הקובע“ – השכר הקובע" – סכום של 5,307.74 שקלים חדשים ;
”הכנסה נוספת“ של נכה – הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;
”הדרגה הקובעת“ –
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ח–1957.
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 5,804.28 ש״ח)
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949 → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
- בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950 → חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מלחמתי“ – שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית בתקופה שבין יום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) ובין יום כ״ד באלול תש״ה (2 בספטמבר 1945), או באחת היחידות שלחמו במחתרת נגד שלטון עויין, למעט שירות צבאי שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949}} (להלן – חוק תש״ט);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעצמות הברית“ – המדינות שחתמו על הצהרת האומות המאוחדות מיום ב׳ בטבת תש״ב (1 בינואר 1942) או הצטרפו אליה בתקופת מלחמת העולם השניה, וכן שאר המדינות אשר נלחמות אותה תקופה נגד גרמניה ובני בריתה, שעה שלחמו נגדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלטון עויין“ ו”תקופת מלחמת העולם השניה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכות“ – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – אדם שלקה בנכות בתקופת שירות מלחמתי עקב אותו שירות כתוצאה של אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חבלה;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה;
{{ח:תתת|(3)}} החמרת מחלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה של נכה“ –
{{ח:תתת|(1)}} אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והיא ידועה בציבור כאשתו;
{{ח:תתת|(2)}} ילד – ובכלל זה ילד חורג וילד מאומץ – שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, או בהגיעו לגיל שמונה עשרה לא עמד ברשות עצמו מחמת מום גופני או שכלי, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד חורג שאינו סמוך על שולחן הנכה ושמוחזק על ידי קרובו מלידה שאינו בן־זוגו של הנכה;
{{ח:תתת|(3)}} הורה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ, שאין לו, זולת הנכה, יותר משני ילדים העומדים ברשות עצמם והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אב שמתקיימים לגביו התנאים שבהגדרה ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ שטרם מלאו לו חמישים שנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אב שמלאו לו חמישים שנה, ואין לו הכנסה מספקת למחייתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם שאין לה הכנסה מספקת למחייתה;
{{ח:תתת|(4)}} אח יתום משני הוריו, אשר טרם מלאו לו שמונה־עשרה שנה, ואינו משתכר למחייתו, ואין לו, זולת הנכה, אח העומד ברשות עצמו, ומחסורו היה על הנכה סמוך לפני התגייסותו של הנכה לשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אח“ – כולל אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“ – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שנקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומד ברשות עצמו“ – אדם שמלאו לו שמונה־עשרה שנה ולא מתקיימים לגביו התנאים שבהגדרה ”זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מספקת למחיית אדם“ – הכנסה שהוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות כמספקת למחייתו של אדם והתלויים בו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הקובע“ – השכר הקובע" – סכום של 5,307.74 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 5,804.28 ש״ח)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה נוספת“ של נכה – הכנסתו של נכה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדרגה הקובעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}2רשות מוסמכת
שר הבטחון ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה; הודעה על מינוי רשות מוסמכת ועל מענה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבטחון ימנה רשות מוסמכת לצורך חוק זה; הודעה על מינוי רשות מוסמכת ועל מענה תפורסם ברשומות.3ועדת ערעורתיקונים: תשל״ט
(א)שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית המשפט השלום בתל־אביב ועדות ערעורים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)ועדת ערעור תהיה של שלושה; יושב־ראש הוועדה יהיה שופט, לפחות אחד מחברי הוועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה אנשים שמהם ירכיב השופט הראשי של בית המשפט השלום בתל־אביב ועדות ערעורים; הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ערעור תהיה של שלושה; יושב־ראש הוועדה יהיה שופט, לפחות אחד מחברי הוועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}4תיקונים: תשי״ז, תשכ״א, תשכ״ה, תשכ״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}4אתגמוליםתיקונים: תשי״ז, תשכ״ט, תשע״ד, [ק״ת צווים], [י״פ הודעות]
(א)נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
(ב)סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,616 שקלים חדשים .
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 2,861 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול החודשי המשולם לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ־2,616 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 2,861 ש״ח)}}.4בתיקונים: תשי״ז, תשכ״א, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״א, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}4גתגמולים מיוחדיםתיקונים: תשי״ז, תשכ״א, תשכ״ה, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״א, תשע״ב, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]
(א)נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4א, סכום של 10,703.22 שקלים חדשים .
(ב)בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
(1)לנכה שדרגת נכותו מ־60 עד 69% – תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לו לפי סעיף 4א אילו לא היה נצרך (להלן – התגמולים הרגילים);
(2)לנכה שדרגת נכותו מ־70% עד 79% – תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;
(3)לנכה שדרגת נכותו מ־80% עד 89% – תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;
(4)לנכה שדרגת נכותו מ־90% עד 100% – תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים.
(ג)נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולמו לו תגמולים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור בסעיף 4א.
(ד)בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, ישולמו לו, נוסף לתגמוליו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כזו –
(1)אם איננו זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה – תוספת של 30% לתגמוליו ותגמולים מיוחדים בשיעור שייקבע לפי אותם כללים;
(2)אם הוא זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה – תגמולים מיוחדים כאמור בפסקה (1).
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 11,704.52 ש״ח)
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים), תשי״ח–1958.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ואין לו הכנסה נוספת, ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, סכום של 10,703.22 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 11,704.52 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בסעיף קטן (א), נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־60%, תשולם לו תוספת לתגמוליו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לנכה שדרגת נכותו מ־60 עד 69% – תוספת של 5% מן התגמולים שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} אילו לא היה נצרך (להלן – התגמולים הרגילים);
{{ח:תתת|(2)}} לנכה שדרגת נכותו מ־70% עד 79% – תוספת של 10% מן התגמולים הרגילים;
{{ח:תתת|(3)}} לנכה שדרגת נכותו מ־80% עד 89% – תוספת של 15% מן התגמולים הרגילים;
{{ח:תתת|(4)}} לנכה שדרגת נכותו מ־90% עד 100% – תוספת של 20% מן התגמולים הרגילים.
{{ח:תת|(ג)}} נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־50% ויש לו הכנסה נוספת, ישולמו לו תגמולים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דרגת נכות מיוחדת, שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות, ישולמו לו, נוסף לתגמוליו, כל עוד הוא בעל דרגת נכות כזו –
{{ח:תתת|(1)}} אם איננו זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה – תוספת של 30% לתגמוליו ותגמולים מיוחדים בשיעור שייקבע לפי אותם כללים;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה – תגמולים מיוחדים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (תגמולים מיוחדים), תשי״ח–1958}}.}}4דתגמול לפי הכנסהתיקונים: תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשע״ב, תשע״ב־2, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]
(א)נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו פחותה מ־50% אך אינה פחותה מ־10% (להלן – נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה) ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו לו, במקום התגמול האמור בסעיף 4א, התגמולים שלהלן:
(1)לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 6,301.45 שקלים חדשים ;
(2)לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 6,459.4 שקלים חדשים ;
(3)לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־40% עד 49% – 7,049.64 שקלים חדשים .
(ב)נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו לו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור בסעיף 4א.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,890.94 ש״ח)
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,063.68 ש״ח)
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,709.14 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה שדרגת נכותו פחותה מ־50% אך אינה פחותה מ־10% (להלן – נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה) ואין לו הכנסה נוספת, ישולמו לו, במקום התגמול האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}, התגמולים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 6,301.45 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,890.94 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 6,459.4 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,063.68 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ־40% עד 49% – 7,049.64 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 7,709.14 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שיש לו הכנסה נוספת, ישולמו לו תגמולים לפי סעיף קטן (א) בניכוי הכנסתו הנוספת, ובלבד שלא יפחת התגמול מהתגמול האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.4ד1שמירת הטבותתיקונים: תשע״ד, תשע״ז
נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי סעיף 4א, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –
”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, או גמלת השלמת הכנסה לפי סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”הטבה נלווית“ – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 32
- חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
- סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות → הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות #סעיף 9
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול המשולם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}}, יוסיף להיות זכאי להטבה נלווית שניתנה לו לפני הגדלת התגמול, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה הנלווית לפי ההוראות שמכוחן ניתנה; מי שזכאי להטבה נלווית, ובאותו עניין שבתחומי ההטבה הנלווית הוא זכאי להטבה מכוח דין או הסדר אחר, יהיה זכאי להטבה בשיעור הגבוה מביניהן; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, או גמלת השלמת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבה נלווית“ – הטבה או מענק, שאינם תשלום גמלה חודשית, הניתנים למקבל גמלת הבטחת הכנסה מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג.4הדרכי החישוב של הכנסה נוספתתיקונים: תשל״ג
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין הזכאות של נכה לתגמול ולענין ניכוי הכנסה נוספת מתגמול לפי חוק זה תחושב הכנסתו של הנכה לפי תקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת), תשל״ד–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי לענין הזכאות של נכה לתגמול ולענין ניכוי הכנסה נוספת מתגמול לפי חוק זה תחושב הכנסתו של הנכה לפי תקופה מסויימת לפני המועד של תשלום התגמול.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (חישוב הכנסה נוספת), תשל״ד–1974}}.}}4ותיקונים: תשי״ז, תשל״ג, תשפ״ד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}5עדכון סכומיםתיקונים: תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשמ״א, תשע״ב־2, תשע״ד, תשפ״ד
(א)הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
(1)הסכום הקבוע בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1;
(2)הסכומים הקבועים בסעיפים 4א(ב), 4ג(א), 4ד(א), 13א(ב) ו־13א(ב1).
(ב)ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ד)בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
(ו)על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ז)הרשות לזכויות ניצולי השואה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, בחודש נובמבר, על כל אלה:
(1)נתונים על זכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוק זה, לפי העניין, בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים בכל סוג;
(2)סכום התגמולים או ההטבות, לפי העניין, שעודכן בשנת הדיווח, לפי סוג הזכאות, לעומת הסכום ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח וכן בשנתיים שקדמו למועד הדיווח;
(3)הסכום הכולל של תגמולים, הטבות או מענקים, לפי העניין, ששולם בשנת הדיווח לעומת הסכום הכולל ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים שלהלן יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”השכר הקובע“ שבסעיף 1}};
{{ח:תתת|(2)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיפים 4א(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ג|4ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ד|4ד(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|13א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א(ב1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי־שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
{{ח:תת|(ז)}} הרשות לזכויות ניצולי השואה תדווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, בחודש נובמבר, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים על זכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוק זה, לפי העניין, בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים בכל סוג;
{{ח:תתת|(2)}} סכום התגמולים או ההטבות, לפי העניין, שעודכן בשנת הדיווח, לפי סוג הזכאות, לעומת הסכום ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח וכן בשנתיים שקדמו למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} הסכום הכולל של תגמולים, הטבות או מענקים, לפי העניין, ששולם בשנת הדיווח לעומת הסכום הכולל ששולם בשנה שקדמה למועד הדיווח.6דרגת נכותתיקונים: תשכ״א
(א)שר האוצר ימנה ועדה רפואית לענין חוק זה, והיא תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.
(ב)דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר האוצר.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), תשט״ו–1954.
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תשט״ז–1956.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה רפואית לענין חוק זה, והיא תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה.
{{ח:תת|(ב)}} דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר האוצר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), תשט״ו–1954}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגת נכות)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תשט״ז–1956}}.}}6אליווי בוועדה רפואיתתיקונים: תשס״ח
נכה זכאי לליווי של המנויים בפסקאות (1) עד (3), בהסכמתו ולפי בחירתו, בדיונים של ועדה רפואית שבהם הוא נוכח, ובלבד שמספר המלווים לא יעלה על שניים:
(1)בא כוחו של הנכה;
(2)בן משפחה של הנכה;
(3)אדם קרוב לנכה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה זכאי לליווי של המנויים בפסקאות (1) עד (3), בהסכמתו ולפי בחירתו, בדיונים של ועדה רפואית שבהם הוא נוכח, ובלבד שמספר המלווים לא יעלה על שניים:
{{ח:תת|(1)}} בא כוחו של הנכה;
{{ח:תת|(2)}} בן משפחה של הנכה;
{{ח:תת|(3)}} אדם קרוב לנכה.7בקשותתיקונים: תשי״ז, תשל״ג
(א)התובע תגמול לפי חוק זה וכל זכות אחרת יגיש בקשה לרשות המוסמכת.
(ב)הזכות להגיש בקשה כאמור תתיישן כתום שנה מיום פרסומו של חוק זה ברשומות ובנכה שהיה תושב קבוע בישראל לאחר פרסומו של חוק זה ברשומות – כתום שנה מיום שבו היה לתושב קבוע בישראל.
(ג)הרשות המוסמכת תודיע לתובע בדואר רשום את החלטתה; היתה ההחלטה שלילית – תפרש את נימוקיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע תגמול לפי חוק זה וכל זכות אחרת יגיש בקשה לרשות המוסמכת.
{{ח:תת|(ב)}} הזכות להגיש בקשה כאמור תתיישן כתום שנה מיום פרסומו של חוק זה ברשומות ובנכה שהיה תושב קבוע בישראל לאחר פרסומו של חוק זה ברשומות – כתום שנה מיום שבו היה לתושב קבוע בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המוסמכת תודיע לתובע בדואר רשום את החלטתה; היתה ההחלטה שלילית – תפרש את נימוקיה.8תחילת התגמולתיקונים: תשי״ז
תגמול כאמור בחוק זה מגיע לנכה מיום הגשת הבקשה, ואם הוגשה הבקשה לפני תחילת תקפו של חוק זה – מיום תחילת תקפו, אולם ועדה רפואית רשאית לקבוע לתחילת התגמולים תאריך מאוחר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תגמול כאמור בחוק זה מגיע לנכה מיום הגשת הבקשה, ואם הוגשה הבקשה לפני תחילת תקפו של חוק זה – מיום תחילת תקפו, אולם ועדה רפואית רשאית לקבוע לתחילת התגמולים תאריך מאוחר יותר.9תשלום התגמולתיקונים: תשכ״ה, תשכ״ט, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ב־3, תשפ״ב
(א)התגמול ישולם בסופו של כל חודש.
(ב)זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פרעונם של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה; אולם רשאים הרשות המוסמכת להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים של נכה חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שיסולק כל המגיע לאוצר המדינה מהנכה על פי ערבות שנתנה המדינה.
(2)הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – החברה הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאית הרשות המוסמכת לנכות מן התגמול דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר האוצר כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן עזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.
(ד)שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של נכה לפי סעיף קטן (ג).
(ה)הודיע הנכה לרשות המוסמכת בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
(ו)שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאית רשות מוסמכת לעכב מתגמוליו עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.
(ז)נכה שלא גבה תגמול תוך שנה מיום שהתגמול הוצא לתשלום פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסכמת הוראה אחרת.
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026):
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשנ״ד–1994.
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
- בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
- סעיף 88א לאותו חוק → חוק הדואר #סעיף 88א
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
- בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התגמול ישולם בסופו של כל חודש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה או לשעבוד, אינה יכולה לשמש לערבות ואין להטיל עליה עיקול, אלא לשם הבטחת פרעונם של מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה; אולם רשאים הרשות המוסמכת להורות שיעכבו מתגמוליו החדשיים של נכה חלק שאינו עולה על שליש מהם עד שיסולק כל המגיע לאוצר המדינה מהנכה על פי ערבות שנתנה המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או באמצעות החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על תגמול ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או באמצעות החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} (בסעיף זה – החברה הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולם; ואולם רשאי התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מהתגמול כל סכום שנתנו לזכאי לתגמול על חשבון התגמול.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאית הרשות המוסמכת לנכות מן התגמול דמי חברות לטובת ארגון, שהוכרז על ידי שר האוצר כארגון יציג של נכים, ותשלומים לקרן עזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את הסכום המקסימלי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של נכה לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} הודיע הנכה לרשות המוסמכת בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} שולמו לנכה כספים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאית רשות מוסמכת לעכב מתגמוליו עד כדי הסכום ששולם למעלה מן המגיע.
{{ח:תת|(ז)}} נכה שלא גבה תגמול תוך שנה מיום שהתגמול הוצא לתשלום פקעה זכותו לקבלו, אלא אם כן הורתה הרשות המוסכמת הוראה אחרת.10התנהגות רעה חמורהתיקונים: תשע״ב
לא ישולם תגמול לפי חוק זה לנכה שהתנהגות רעה וחמורה שלו גרמה לנכותו; אך אם הנכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה, רשאית הרשות המוסמכת לשלם לו תגמול שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על התגמול שהנכה היה זכאי לו, אילמלא סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישולם תגמול לפי חוק זה לנכה שהתנהגות רעה וחמורה שלו גרמה לנכותו; אך אם הנכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה, רשאית הרשות המוסמכת לשלם לו תגמול שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על התגמול שהנכה היה זכאי לו, אילמלא סעיף זה.11בדיקות
(א)התובע או מקבל תגמולים לפי חוק זה חייב, לפי דרישת הרשות המוסמכת, להתייצב לבדיקה רפואית בכל עת ובכל מקום שיידרש; לא התייצב לבדיקה כאמור, ללא צידוק מספיק, רשאית הרשות המוסמכת למנוע ממנו תגמול או להפסיק את תשלומו עד שיתייצב.
(ב)הרשות המוסמכת שנתבקשה על־ידי אדם התובע או מקבל תגמול לפי חוק זה להעמידו לבדיקת ועדה רפואית, תעשה כמבוקש ובלבד ששילם המבקש מראש את הוצאותיה אם הרשות המוסמכת דרשה זאת ממנו.
(ג)מי שנבדק לפי בקשת עצמו ישא בהוצאות הבדיקה הרפואית בסכום שתקבע הרשות המוסמכת ומותר יהיה לנכותן מתגמוליו במידה שלא שילמן מראש; אולם אם קבעה הבדיקה, שדרגת נכותו עלתה מאז בדיקתו האחרונה, לא ישא הנכה בהוצאות וכל סכום ששילם מראש יוחזר לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע או מקבל תגמולים לפי חוק זה חייב, לפי דרישת הרשות המוסמכת, להתייצב לבדיקה רפואית בכל עת ובכל מקום שיידרש; לא התייצב לבדיקה כאמור, ללא צידוק מספיק, רשאית הרשות המוסמכת למנוע ממנו תגמול או להפסיק את תשלומו עד שיתייצב.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת שנתבקשה על־ידי אדם התובע או מקבל תגמול לפי חוק זה להעמידו לבדיקת ועדה רפואית, תעשה כמבוקש ובלבד ששילם המבקש מראש את הוצאותיה אם הרשות המוסמכת דרשה זאת ממנו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנבדק לפי בקשת עצמו ישא בהוצאות הבדיקה הרפואית בסכום שתקבע הרשות המוסמכת ומותר יהיה לנכותן מתגמוליו במידה שלא שילמן מראש; אולם אם קבעה הבדיקה, שדרגת נכותו עלתה מאז בדיקתו האחרונה, לא ישא הנכה בהוצאות וכל סכום ששילם מראש יוחזר לו.12סירוב לקבל טיפול רפואי
היתה ועדה רפואית סבורה, שאילו קיבל נכה טיפול רפואי, היתה דרגת נכותו פוחתת והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול – רשאית הרשות המוסמכת להורות כי כל תגמול שהנכה זכאי לו, יופחת עד מחציתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה ועדה רפואית סבורה, שאילו קיבל נכה טיפול רפואי, היתה דרגת נכותו פוחתת והוא סירב, ללא צידוק מספיק, לקבל את הטיפול – רשאית הרשות המוסמכת להורות כי כל תגמול שהנכה זכאי לו, יופחת עד מחציתו.12אועדה רפואית עליונהתיקונים: תשי״ז, תשס״ח, תשע״ד
(א)נכה הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערער עליה בפני ועדה רפואית עליונה בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב)הרשות המוסמכת רשאית, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערער בפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לה ההחלטה.
(ג)אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה ודרכי עבודתה ייקבעו בתקנות.
(ד)הוראות סעיף 6א יחולו, בשינויים המחויבים, על הוועדה הרפואית העליונה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), תשי״ז–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטה של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערער עליה בפני ועדה רפואית עליונה בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת רשאית, בתנאים שייקבעו בתקנות, לערער בפני ועדה רפואית עליונה על כל החלטה של ועדה רפואית בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לה ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} אופן הרכבת ועדה רפואית עליונה, סמכויותיה ודרכי עבודתה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוועדה הרפואית העליונה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), תשי״ז–1957}}.}}12בערעור לפני בית המשפט המחוזיתיקונים: תשמ״א, תשע״ד
(א)נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד, בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה.
(ב)בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(ג)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה וכן הרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד, בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת הערעור לפי סעיף קטן (א), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.13נטילת תגמול
נכה המקבל תגמולים ואינו מפרנס את בני משפחתו, רשאית הרשות המוסמכת ליטול לידיה את התגמולים ולהשתמש בהם לטובת הנכה ובני משפחתו האמורים, או להורות שאדם ממונה על־ידי הרשות המוסמכת יעשה זאת או שהתגמול בעד בן משפחה ישולם למי שאותו בן משפחה נתון להשגחתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה המקבל תגמולים ואינו מפרנס את בני משפחתו, רשאית הרשות המוסמכת ליטול לידיה את התגמולים ולהשתמש בהם לטובת הנכה ובני משפחתו האמורים, או להורות שאדם ממונה על־ידי הרשות המוסמכת יעשה זאת או שהתגמול בעד בן משפחה ישולם למי שאותו בן משפחה נתון להשגחתו.13אתגמולים אחרי פטירתו של נכהתיקונים: תשל״ב, תשל״ה, תשל״ז, תשמ״ג, תשע״ב־2, תשע״ד, [ק״ת צווים], תשפ״ד, [י״פ הודעות]
(א)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א או לפי תקנות על פי סעיף 24(ב)(1), יוסיפו לשלם את התגמול, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים.
(ב)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישלמו לבן־זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכום של 6,114.4 שקלים חדשים , בניכוי הכנסתו מכל מקור אחר.
(ב1)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ד במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישולם לבן זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכומים שלהלן, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר:
(1)הייתה לנכה דרגת נכות מ־10% עד 18% – 5,366.21 שקלים חדשים ;
(2)הייתה לנכה דרגת נכות מ־19% עד 39% – 5,528.31 שקלים חדשים ;
(3)הייתה לנכה דרגת נכות מ־40% עד 49% – 6,114.4 שקלים חדשים .
(ב2)סכום התגמול המשתלם לפי סעיף זה לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי סעיף קטן (א) יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.
(ג)באין בן־זוג לנכה, יוסיפו לשלם את התגמולים לפי סעיף זה לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 20, ובאין הוראה – לידי בן המשפחה שהורתה עליו הרשות המוסמכת, עד תום שנים־עשר חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה.
(ד)יצא הזכאי לתגמול לפי סעיף זה אל מחוץ לישראל לתקופה העולה על ששה חדשים – לא ישולם לו תגמול החל ממועד יציאתו אלא אם קבעה הרשות המוסמכת אחרת, מטעם מיוחד.
(ה)הוראות סעיפים 4ה, 9, 14, 20, 23 ו־28 יחולו על תגמול המשתלם לפי סעיף זה, בתיאומים המחוייבים.
↺ פנימיות: 11📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,686.41 ש״ח)
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 5,868.23 ש״ח)
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,045.48 ש״ח)
(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,686.41 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} או לפי תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)(1)}}, יוסיפו לשלם את התגמול, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ג|סעיף 4ג}} במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישלמו לבן־זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכום של 6,114.4 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,686.41 ש״ח)}}, בניכוי הכנסתו מכל מקור אחר.
{{ח:תת|(ב1)}} נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישולם לבן זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכומים שלהלן, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הייתה לנכה דרגת נכות מ־10% עד 18% – 5,366.21 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 5,868.23 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} הייתה לנכה דרגת נכות מ־19% עד 39% – 5,528.31 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,045.48 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} הייתה לנכה דרגת נכות מ־40% עד 49% – 6,114.4 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2020; החל מיולי 2025, 6,686.41 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב2)}} סכום התגמול המשתלם לפי סעיף זה לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי סעיף קטן (א) יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} באין בן־זוג לנכה, יוסיפו לשלם את התגמולים לפי סעיף זה לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, ובאין הוראה – לידי בן המשפחה שהורתה עליו הרשות המוסמכת, עד תום שנים־עשר חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה.
{{ח:תת|(ד)}} יצא הזכאי לתגמול לפי סעיף זה אל מחוץ לישראל לתקופה העולה על ששה חדשים – לא ישולם לו תגמול החל ממועד יציאתו אלא אם קבעה הרשות המוסמכת אחרת, מטעם מיוחד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיפים 4ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}} יחולו על תגמול המשתלם לפי סעיף זה, בתיאומים המחוייבים.14ערעורתיקונים: תשי״ז, תשכ״א, תשל״ט, תשע״ד
(א)הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור בתוך שישים ימים מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת; אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב)הערעור יוגש לוועדה בכתב בשני טפסים; אחד מהם תישלח הוועדה לרשות או לוועדה שעל החלטתן מערערים.
(ג)ועדת הערעור רשאית לאשר את ההחלטה שמערערים עליה או לשנותה.
(ד)תובע שהגיש ערעור רשאי, הוא או בא־כוחו, להופיע לפניה, ולטעון את טענותיו.
(ה)אדם הבא לפני ועדת ערעור כבא־כוחו של תובע, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת הערעור על פי בקשתו, ובשיעור שתקבע הוועדה.
(ו)ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)יושב־ראש ועדת הערעור ישלח מיד בדואר רשום, העתק החלטת הוועדה לתובע ולמי שנתן את ההחלטה.
(ח)התובע והרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית־המשפט המחוזי אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה.
(ט)בית המשפט המחוזי ידון בשלושה ורשאי לאשר את החלטת ועדת הערעור, לשנותה או לבטלה או להחזיר את הענין, עם הוראות, לועדה.
(י)על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן לערער לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי החלטת הרשות המוסמכת רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור בתוך שישים ימים מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת הרשות המוסמכת; אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לוועדה בכתב בשני טפסים; אחד מהם תישלח הוועדה לרשות או לוועדה שעל החלטתן מערערים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערעור רשאית לאשר את ההחלטה שמערערים עליה או לשנותה.
{{ח:תת|(ד)}} תובע שהגיש ערעור רשאי, הוא או בא־כוחו, להופיע לפניה, ולטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} אדם הבא לפני ועדת ערעור כבא־כוחו של תובע, לא יהיה זכאי לשכר טרחה אלא באישור ועדת הערעור על פי בקשתו, ובשיעור שתקבע הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ז)}} יושב־ראש ועדת הערעור ישלח מיד בדואר רשום, העתק החלטת הוועדה לתובע ולמי שנתן את ההחלטה.
{{ח:תת|(ח)}} התובע והרשות המוסמכת רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית־המשפט המחוזי אך אין לערער אלא בנקודה משפטית בלבד בתוך שישים ימים מיום שנמסרה להם ההחלטה.
{{ח:תת|(ט)}} בית המשפט המחוזי ידון בשלושה ורשאי לאשר את החלטת ועדת הערעור, לשנותה או לבטלה או להחזיר את הענין, עם הוראות, לועדה.
{{ח:תת|(י)}} על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן לערער לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957}}.}}14אתקנות סדרי דיןתיקונים: תשל״ט
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעורים ובקשות רשות לערער לפי סעיף 14(ח) ו־(י), את אופן הגשתם ואת סדרי הדין בהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעורים ובקשות רשות לערער לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ח) ו־(י)}}, את אופן הגשתם ואת סדרי הדין בהם.15החלטות חדשות
רשות מוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אף אם היתה ההחלטה הקודמת סופית לפי סעיף 14, אם הוכח, שההחלטה הקודמת הושגה על־ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות כי יסודה בטעות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מוסמכת רשאית לחזור ולהחליט בכל ענין החלטה שונה מן הקודמת, אף אם היתה ההחלטה הקודמת סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אם הוכח, שההחלטה הקודמת הושגה על־ידי מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות כי יסודה בטעות.16תיקונים: תשפ״ד
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}17הפחתה עקב תשלום בחוץ־לארץתיקונים: תשי״ז
(א)נכה שמדינה זרה או אחד ממוסדותיה משלמים לו או לזכותו תשלומים תקופתיים קצובים עקב נכות שלקה בה אגב שירות מלחמתי, יופחתו תשלומים אלה מן התגמולים או מדמי הנכות שנכה זכאי להם לאותה תקופה שבעדה משתלמים לו אותם תשלומים.
(ב)שר האוצר רשאי, בתקנות, לקבוע כללים בדבר חישוב ההפחתה האמורה ודרכי ביצועה.
(ג)נכה כאמור בסעיף קטן (א) חייב להודיע לרשות המוסמכת על התשלומים המשתלמים לו, שיעוריהם ומועדיהם ולמסור לה כל פרט נוסף שתדרוש ממנו בענין זה הרשות המוסמכת.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ), תשי״ז–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה שמדינה זרה או אחד ממוסדותיה משלמים לו או לזכותו תשלומים תקופתיים קצובים עקב נכות שלקה בה אגב שירות מלחמתי, יופחתו תשלומים אלה מן התגמולים או מדמי הנכות שנכה זכאי להם לאותה תקופה שבעדה משתלמים לו אותם תשלומים.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, בתקנות, לקבוע כללים בדבר חישוב ההפחתה האמורה ודרכי ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} נכה כאמור בסעיף קטן (א) חייב להודיע לרשות המוסמכת על התשלומים המשתלמים לו, שיעוריהם ומועדיהם ולמסור לה כל פרט נוסף שתדרוש ממנו בענין זה הרשות המוסמכת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (נכים המקבלים תשלומים ממדינת חוץ), תשי״ז–1957}}.}}18החזרת תגמולים ששולמו שלא כדיןתיקונים: תשי״ז, תשכ״א
(א)ביטלה או שינתה הרשות המוסמכת החלטה מכוח סעיף 15, רשאית היא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.
(ב)לא ערער הנכה על החיוב כאמור, או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין הוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביטלה או שינתה הרשות המוסמכת החלטה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, רשאית היא לחייב בהחלטת הביטול או השינוי את הנכה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה החלטה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ערער הנכה על החיוב כאמור, או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין הוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית המשפט.19עיכוב זמני של התגמוליםתיקונים: תשי״ז, תשכ״א
היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 15, לחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאית היא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, לחייב נכה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאית היא לעכב את תשלום התגמולים לנכה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.20יתרות תגמוליםתיקונים: תשי״ז, תשכ״א
נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לרשות המוסמכת; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו, ובאין בן־זוג – ליורשיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לרשות המוסמכת; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו, ובאין בן־זוג – ליורשיו.21הארכת מועדיםתיקונים: תשי״ז, תשכ״א
הרשות המוסמכת רשאית, מטעם מיוחד, שתציין, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות שהותקנו על פיו לעשות דבר, למעט הגשת ערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות המוסמכת רשאית, מטעם מיוחד, שתציין, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות שהותקנו על פיו לעשות דבר, למעט הגשת ערעור.22סמכויות עזרתיקונים: תשי״ז
(א)לרשות המוסמכת, לועדה הרפואית העליונה ולועדת ערעור יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה לפי סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה.
(ב)הרשות המוסמכת, ועדה רפואית, ועדה רפואית עליונה וועדת ערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתן.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות המוסמכת, לועדה הרפואית העליונה ולועדת ערעור יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודת ועדות החקירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת, ועדה רפואית, ועדה רפואית עליונה וועדת ערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שייראה מועיל ביותר לבירור השאלות העומדות להכרעתן.23דין נכה במאסר
נכה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו; אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול בעד תקופת מאסרו; אך הרשות המוסמכת רשאית להורות שהתגמול או חלק ממנו ישולם לאדם שהנכה חייב במזונותיו.24טיפול רפואי
(א)כל נכה יקבל על חשבון המדינה בתנאים ולפי כללים שייקבעו בתקנות טיפול רפואי, כמשמעותו בסעיף 27 לחוק תש״ט בנכות שבגללה הוכר כנכה בכל עת שיתגלה צורך בו.
(ב)שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:
(1)תגמולים או תגמולים נוספים שישולמו לנכים המקבלים טיפול כאמור ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;
(2)הפחתות מתגמולים של נכים המקבלים טיפול כאמור ושכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט״ו–1955.
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 27 לחוק תש״ט → חוק הנכים (תגמולים ושיקום) #סעיף 43
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל נכה יקבל על חשבון המדינה בתנאים ולפי כללים שייקבעו בתקנות טיפול רפואי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 43|בסעיף 27 לחוק תש״ט}} בנכות שבגללה הוכר כנכה בכל עת שיתגלה צורך בו.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע בתקנות ענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תגמולים או תגמולים נוספים שישולמו לנכים המקבלים טיפול כאמור ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד;
{{ח:תתת|(2)}} הפחתות מתגמולים של נכים המקבלים טיפול כאמור ושכלכלתם אגב הטיפול היא על חשבון המדינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט״ו–1955}}.}}24אביטוח למקרה מוותתיקונים: תשל״ב
נכה הזכאי לתגמולים ושנערך לזכותו ביטוח למקרה מוות בדרך האמורה בסעיף 9(ג), זכאי להשתתפות בדמי הביטוח מאוצר המדינה בשיעור שנקבע בתקנות.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה), התשמ״ב–1982.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה הזכאי לתגמולים ושנערך לזכותו ביטוח למקרה מוות בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, זכאי להשתתפות בדמי הביטוח מאוצר המדינה בשיעור שנקבע בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח למקרה מותו של נכה), התשמ״ב–1982}}.}}24ברכישת תרופותתיקונים: תשס״ב, תשע״ב
(א)לענין סעיף זה וסעיפים 24ג ו־24ד, ”נכה נתמך“ – נכה הזכאי לתגמול לפי סעיף 4ד בשיעור העולה על התגמול האמור בסעיף 4א.
(ב)נכה נתמך זכאי להנחה בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות כאמור בסעיף 8(ז)(5) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 8(ז)(5) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 24ג|וסעיפים 24ג}} {{ח:פנימי|סעיף 24ד|ו־24ד}}, ”נכה נתמך“ – נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בשיעור העולה על התגמול האמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.
{{ח:תת|(ב)}} נכה נתמך זכאי להנחה בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8(ז)(5) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.24גדיור ציבוריתיקונים: תשס״ב
(א)נכה נתמך הזכאי ממשרד הבינוי והשיכון לסיוע בתשלום שכר דירה, זכאי לתוספת בשיעור של 10% מסכום הסיוע שהוא זכאי לו.
(ב)השר לקליטת העליה ושר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, יקבעו הוראות בדבר מתן עדיפות לדיור בהשכרה ציבורית לנכה נתמך כאמור בסעיף קטן (א) שהוא מחוסר דיור; בסעיף קטן זה –
”השכרה ציבורית“ – כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998;
”מחוסר דיור“ – מי שאין ולא היתה בבעלותו או בבעלות בן זוגו דירה או חלק בדירה והוא אינו מתגורר בדיור ציבורי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998 → חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נכה נתמך הזכאי ממשרד הבינוי והשיכון לסיוע בתשלום שכר דירה, זכאי לתוספת בשיעור של 10% מסכום הסיוע שהוא זכאי לו.
{{ח:תת|(ב)}} השר לקליטת העליה ושר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, יקבעו הוראות בדבר מתן עדיפות לדיור בהשכרה ציבורית לנכה נתמך כאמור בסעיף קטן (א) שהוא מחוסר דיור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השכרה ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוסר דיור“ – מי שאין ולא היתה בבעלותו או בבעלות בן זוגו דירה או חלק בדירה והוא אינו מתגורר בדיור ציבורי.24דמניעת כפל הטבותתיקונים: תשס״ב
נכה נתמך הזכאי להטבה לפי סעיפים 24ב או 24ג, ובאותו ענין שבתחומי ההטבה זכאי להטבה גם לפי כל דין אחר, זכאי להטבה אחת בלבד בשיעור הגבוה מביניהן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכה נתמך הזכאי להטבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ב|סעיפים 24ב}} {{ח:פנימי|סעיף 24ג|או 24ג}}, ובאותו ענין שבתחומי ההטבה זכאי להטבה גם לפי כל דין אחר, זכאי להטבה אחת בלבד בשיעור הגבוה מביניהן.25סמל
שר הבטחון יקבע בתקנות הוראות בדבר סמל שיוענק לנכים, לרבות הוראות בדבר דרגת הנכות המזכה בסמל, דרכי הענקתו, ייצורו, המסחר בו והאופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים), תשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבטחון יקבע בתקנות הוראות בדבר סמל שיוענק לנכים, לרבות הוראות בדבר דרגת הנכות המזכה בסמל, דרכי הענקתו, ייצורו, המסחר בו והאופן שבו יחזיר את הסמל מי שפקעה זכותו לענדו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (סמל הנכים), תשי״ט–1959}}.}}25אתקנות בדבר הכנסהתיקונים: תשכ״א
(א)שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני המשפחה של הנכים, או לסוגים מסויימים שבהם.
(ב)שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לכלל הנכים או בני המשפחה של הנכים, או לסוגים מסויימים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.26עבירות
(א)אדם שמסר במזיד לרשות מוסמכת, לועדה רפואית או לועדת ערעור ידיעה כוזבת, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס מאה וחמישים לירות, או שני הענשים כאחד.
(ב)אדם שהשיג במרמה תגמול לעצמו או לזולתו, דינו – מאסר שתי שנים.
(ג)סעיף זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שמסר במזיד לרשות מוסמכת, לועדה רפואית או לועדת ערעור ידיעה כוזבת, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס מאה וחמישים לירות, או שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהשיג במרמה תגמול לעצמו או לזולתו, דינו – מאסר שתי שנים.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.27ביצוע ותקנות
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה תקנות שיקום בענינים אלה:
(1)הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה והענקת תשלום או מתן מילוות לשם כך ואופן פרעונם של המילוות;
(2)מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעונם של המילוות;
(3)מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות;
(4)כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;
(5)מינוי רשויות לביצוע התקנות האמורות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה תקנות שיקום בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקניית מקצוע לנכים, הכשרתם לעבודה והענקת תשלום או מתן מילוות לשם כך ואופן פרעונם של המילוות;
{{ח:תת|(2)}} מתן מילוות וערבויות לנכים לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן פרעונם של המילוות;
{{ח:תת|(3)}} מתן מילוות וערבויות לנכים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות;
{{ח:תת|(4)}} כל ענין אחר אשר, לדעת שר הבטחון, עשוי להקל על נכים את קליטתם במערכת חייה הכלכליים של המדינה ואת היאחזותם בה;
{{ח:תת|(5)}} מינוי רשויות לביצוע התקנות האמורות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ״ח–1968}}.}}28תחולהתיקונים: תשי״ד, תשי״ז, תשל״ג
חוק זה לא יחול אלא על נכה תושב קבוע בישראל, כל עוד הוא תושב כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה לא יחול אלא על נכה תושב קבוע בישראל, כל עוד הוא תושב כאמור.29תחילת תוקף
תקפו של חוק זה הוא מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (1 באפריל 1954).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום כ״ז באדר ב׳ תשי״ד (1 באפריל 1954).